מאז שהייתי ילד ונחשפתי לנבחרת ברזיל הגדולה של שנות השבעים, אחד החלומות שלי היה לראות את נבחרת ברזיל ב"גודל טבעי" במשחק כדורגל באצטדיון המראקנה בריו דה-ז'נירו.
חשבתי שהחלום יתממש בפברואר 2013 בעת הטיול הראשון לברזיל בתקופת הקרנבל, אך הנבחרת לא שיחקה אז ואצטדיון המראקנה היה בשיפוצים כך שאפילו לא ניתן היה לבקר בו.
לקראת המונדיאל של 2014 נרשמתי ביחד עם עזי, חבר ובן-דוד של אשתי, להגרלת הכרטיסים של פיפ"א, אך לא הצלחתנו לזכות בכרטיסים ולאור מחירי ה"חבילות" למונדיאל, התקווה לממש את החלום התרחקה. עזי, שחוגג השנה יום-הולדת 50 וגם הוא כמוני רצה לנסוע למונדיאל, לא ויתר ומצא מישהו שמשכיר חדרים בסאו פאולו ומקושר לסוכנים המוכרים חבילות למונדיאל. לאחר שנפגשנו בארץ עם "האיש מסאו פאולו", נפתח מחדש "חלון הזדמנות" והתקווה שבה. היו לנו שתי דרישות: לראות משחק באצטדיון המראקנה ולצפות במשחק של נבחרת ברזיל (רצוי ששתיהן יתקיימו בו-זמנית). לאחר שהצלחנו למצוא חבילה שעונה לדרישות במחיר סביר החלטנו להזמין ולממש את החלום. החבילה שהוזמנה דרך איסתא ספורט (למעט הלינות בסאו פאולו) כללה טיסות בינלאומיות עם אליטליה, טיסות פנים, לינות וכרטיסי כניסה לשלושה משחקים: אנגליה-אורוגוואי בסאו פאולו, בלגיה-רוסיה במראקנה וברזיל-קמרון בברזיליה. בהמלצת הסוכן מאיסתא, לכל המשחקים הזמנו כרטיסים בקטגוריה 3 (הזולה ביותר) מה שבהמשך התברר כצעד נכון ומשתלם משום שאיסתא שידרגו לנו אותם לקטגוריות 2 ו 1. את הלינות בסאו פאולו הזמנו ישירות מ"האיש בסאו פאולו".
ביום שלישי 17.6.14 אחה"צ המראנו מנתב"ג ומעט אחרי השעה 20:00 כבר לגמנו אספרסו ראשון בנמל התעופה ברומא. לאחר המתנה לא ארוכה המשכנו משם לסאו פאולו. מאחר והיה מדובר בביקור של 6 ימים נטו החלטנו מראש לארוז רק טרולי שאתו עלינו למטוס, כך שלאחר הנחיתה למחרת לפנות בוקר יכולנו לצאת מיד משדה התעופה ללא המתנה למזוודות. את אווירת המונדיאל אפשר היה לחוש כבר בנחיתה בשדה התעופה עם הפוסטרים הצבעוניים, השלטים, דגלי המדינות ועם מתנדבים של פיפ"א הפזורים בשדה (וגם בעיר) ואוהדים רבים הלבושים בתלבושות של המדינות המשתתפות. לאחר שהתעכבנו מעט בתור להחלפת כסף (בסאו פאולו, שאינה תיירותית כמו ריו אין שפע מקומות להחלפת כסף במרכז העיר) עלינו על מונית ותוך כשעה הגענו ליעדנו: בית פרטי שבו גר אמיתי, ה"איש בסאו פאולו". הבית עם חצר פנימית פוצל למספר חדרים המושכרים לתקופות קצרות או ארוכות בהתאם לצורך. למרות השעה המוקדמת התקבלנו בלבביות רבה, אירחו אותנו יפה ונתנו לנו להרגיש כמו בבית. פינקו אותנו בארוחת בוקר ואמיתי הסביר לנו בסבלנות רבה כיצד להגיע לכל האתרים המעניינים בעיר. מהחדר שקיבלנו קצת התאכזבנו. הוא היה די קטן עם תנאים "ספרטניים": חלון סגור עם פרספקס, שתי מיטות, שידה קטנה אחת, כמה קולבים לתליית בגדים ו...זהו. בכניסה לחדר לא היתה דלת אלא תריסים וסורגים שנעלנו בעזרת מנעול. בנוסף השירותים והמקלחת היו בקומה למטה, למרות שסוכם שנקבל חדר עם שירותים ומקלחת צמודים. הובטח לנו שהחדר שהזמנו יהיה מוכן למחר ושגם יפצו אותנו על הלילה הראשון. מכיוון ששנינו לא מפונקים הסכמנו להישאר ללילה אחד בחדר. לאחר ארוחת הבוקר והתארגנות קצרה יצאנו להכיר את העיר. נסענו במטרו לתחנת SE ליד קתדרלת DA SE.
ביקרנו בקתדרלה וטיילנו ברגל מכיכר Praca da Se לככר Praca da Republica. עלינו לתצפית על העיר ממגדל Edificio Italia, הנמצא ליד בניין Edificio Copan, המיוחד המעוצב בצורת האות S. ראינו את התאטרון העירוני היפה ולבסוף הגענו למתחם ה FIFA FAN FEST וצפינו ביחד עם עוד אלפי אוהדים במשחק של הולנד - אוסטרליה.
במחצית המשחק השמים נהיו שחורים והצלחנו לתפוס מונית בחזרה לבית שניות לפני שהחל לרדת גשם זלעפות. בחצר הפנימית של הבית מותקן מסך טלוויזיה 60 אינטש וצפינו ביחד עם עוד אורחים ישראלים במחצית השניה של המשחק. סיימנו את היום בארוחה במסעדה מקומית לפני ש"נשפכנו" למיטות.
יום חמישי 19.6.14
למרות העייפות הרבה מאתמול התעוררנו מוקדם יחסית. כנראה שתנאי השינה בחדר עשו את שלהם. התארגנו ויצאנו להמשך סיור בעיר ולא שכחנו לקחת איתנו את הכרטיסים למשחק הראשון המצפה לנו אחה"צ באיצטדיון בסאו פאולו: אנגליה - אורוגואי. בהתאם להסבר שקיבלנו הלכנו לתחנה הקרובה ועלינו על אוטובוס שהוריד אותנו בתחנה קרובה לשדרות פאוליסטה. אלו שדרות רחבות מאד עם הרבה חנויות אך מכיוון שהיה יום חג רובן היו סגורות. נכנסנו לבקר במוזיאון האומנות של סאו פאולו (MASP). מעבר לציורים של אמנים מפורסמים המבנה עצמו של המוזיאון הוא מאד מיוחד: בצורת מלבן ונראה כאילו הוא מרחף באוויר ומחובר בארבע פינות לעמודים גדולים.
המשכנו לטייל בשדרות הרחבות וברחובות הסמוכים ובדרך טעמנו מיני מאכלים ומשקאות מקומיים. בצהריים נסענו במטרו לשוק העירוני Mercado Municipal - שוק צבעוני ושוקק עם המון דוכני פירות, תבלינים, בשר ועוד. בקומה השניה יש מסעדה ובה ניתן לאכול סנדביצ'ים עם נקניק מקומי הנקרא מורטדלה. המסעדה היתה מלאה עם רשימת המתנה ארוכה ולכן קנינו סנדביצ'ים ולקחנו איתנו לדרך (הסנדביצ'ים טעימים ומשביעים מאד). משם המשכנו במטרו לאצטדיון למשחק. בנסיעה במטרו ראינו מרחוק את האיצטדיון והמוני האנשים מסביבו אך כשירדנו בתחנה נדהמנו מהאווירה. דבר כזה לא ראינו מעולם וקשה מאד לתאר במילים: המוני אנשים לבושים בתלבושות, דגלים, צעיפים ותחפושות של שתי המדינות, הולכים, שרים, רוקדים ועושים שמח. בתחנה ניגנה להקה מקומית מוזיקה ברזילאית והכל מסביב היה שמח ובאווירה של קרנבל. הדרך מהתחנה למגרש נמשכה כקילומטר ולמרות עשרות אלפי האוהדים הסדר והארגון נשמרו גם בכניסה לתוך האיצטדיון. האווירה במגרש היתה לא פחות שמחה והיינו מאושרים שזכינו לכך.
המשחק עצמו היה מעניין עם הרבה אירועים והסתיים בתוצאה 1:2 לאורוגואי (שני שערים של סוארס). הסדר נשמר גם לאחר שהמשחק הסתיים וחזרנו במטרו ל"בית" שלנו. בבית ציפתה לנו אכזבה כשהחדר שהיינו אמורים לעבור אליו לא היה מוכן. אמיתי היה מאד הוגן והציע לנו לחפש מקום לינה אחר ולהחזיר לנו את הכסף ששילמנו מראש עבור הימים שנותרו (בנוסף לפיצוי מהלילה הקודם). מול הבית קיים מלון צנוע ולמזלנו מצאנו בו חדר פנוי ליומיים הנותרים בעיר (אפילו במחיר זול יותר). החדר במלון היה קטן וקומפקטי אך נקי מאד ומסודר.
יום שישי 20.6.14
ארוחת הבוקר במלון היתה צנועה אך טובה. בסיומה נסענו במטרו שוב לכיוון שדרות פאוליסטה כדי לקנות מתנות לנשים ולילדים. ברחוב Oscar Friere הסמוך יש חנות גדולה של כפכפי Havaianas - בדיוק מה שצריך להביא הביתה מברזיל. עזי ואני השתדלנו להשלים את "רשימת הקניות" שקיבלנו וגם פינקנו קצת את עצמנו. לאחר "מסע הרכש" התיישבנו לאכול במסעדה ברזילאית מקומית (ראו בטיפ נפרד). בערב יצאנו לבלות ב"וילה מדלנה", אזור הבילויים השוקק של סאו פאולו. המוני אנשים בעיקר צעירים מסתובבים ברחובות וממלאים את המסעדות, הפאבים והבארים. האווירה מאד שמחה ומזכירה קצת את יום העצמאות. באווירת המונדיאל הסתובבנו בעיר ללא חשש והיתה תחושת ביטחון ברחובות ובכלל.
שבת 21.6.14
התעוררנו ליום האחרון שלנו בסאו פאולו בטיול. בבוקר טיילנו כמה שעות בפארק Ibirapuera הסמוך למלון. זהו פארק גדול אך נעים עם שבילי הליכה רבים ובמרכזו אגם שמשייטים בו ברווזים, ברבורים ועוד מיני בעלי חיים.
בפארק ביקרנו גם במוזיאון לתולדות התרבות האפריקאית בברזיל, כשבין היתר יש בו חלק מעניין המוקדש לכדורגל. בחזרה למלון עוד הספקנו להתראיין באקראי לכתבת מתחנת טלוויזיה הולנדית. המלון שלנו בו היה אמנם מאד צנוע אך השירות בו היה מעל ומעבר. למרות שאנשי הקבלה לא דיברו אנגלית הם עשו כל שביכולתם לסייע ואף דאגו לנו להסעה ללא תשלום לשדה התעופה. בסביבות 15:00 המראנו לריו דה-ז'נירו ונחתנו כעבור כשעה. תפסנו מונית למלון Copa Sul Hotel (מצוין) בקופקבנה וקצת אחרי השעה 17:00 כבר ישבנו בבית קפה עם חברי אלי אביגדור, מדריך טיולים בריו, שאותו אשתי ואני הכרנו בטיול הקודם שלנו בברזיל. אלי כהרגלו סיפר סיפורים משעשעים ונתן לנו טיפים מועילים להמשך הבילוי בריו. בהמשך הערב הסתובבנו בקופקבנה וקינחנו בארוחת ערב טובה במסעדה ברזילאית.
יום ראשון 22.6.14
יצאנו מוקדם לאחר ארוחת בוקר טובה במלון כי רצינו להיות בין הראשונים בתור לביקור בהר קורקובדו כדי שנספיק לחזור ולהגיע בזמן למשחק במרקאנה בשעה 13:00. נקודת היציאה של ההסעות, שבה גם רוכשים כרטיסים לביקור בהר נמצאת בשדרות אטלנטיקה מול ה Fan Fest כשני קילומטר מהמלון. המונית הגיעה למקום תוך מספר דקות ולמזלנו בתור לפנינו היו רק 5-6 אנשים. התור התמלא במהירות ובשעה 8:00, כשנפתחו הקופות עמדו בו כבר עשרות אנשים. שמחנו כשיצאנו בהסעה הראשונה אך ככל שהתקרבנו להר התאכזבנו מעט, כשנוכחנו שראש ההר עם הפסל של ישו מוסתרים בערפל. כשהגענו לאחר נסיעה של כחצי שעה לפסל המפורסם בראש ההר לא ראינו דבר ממטרים בודדים בשל ערפל כבד. כמונו היו במקום באותה שעה עשרות אם לא מאות מבקרים ממדינות שונות בעולם והדבר היחיד שנותר לעשות היה להצטלם אתם.
המתנו במקום שעה קלה בתקווה שהערפל יתפזר והראות תתבהר אך משזה לא קרה חזרנו כלעומת שבאנו. מקופקבנה נסענו במטרו לאצטדיון המראקנה (הנסיעה במטרו אל האצטדיון 3 שעות לפני המשחק ובחזרה ממנו היא חינם למי שיש לו כרטיס כניסה למשחק). במטרו נסעו איתנו עשרות אוהדים בלגיים ורוסים ששרו שירי עידוד לנבחרות שלהם שיתמודדו במשחק, ועשו שמח. כשירדנו בתחנה והתקרבנו לאצטדיון העשרות הפכו למאות ולאלפים. האווירה מחוץ לאצטדיון ובתוכו היתה מדהימה! סוף סוף אנו באצטדיון המראקנה המפורסם!!
המשחק עצמו היה חלש למעט 10 הדקות האחרונות שבהן גם הובקע שער הניצחון של בלגיה, שניצחה 0:1 את רוסיה. לאחר המשחק נסענו לשכונת בוטאפוגו כדי לאכול באחת המסעדות המפורסמות בריו, שהיא גן עדן לאוהבי הבשר: Fogo De Chao. זו מסעדה בסגנון הכל כלול למעט משקאות וקינוחים. המחיר לא זול (116 ריאל לאדם) אך הבשרים המגיעים עד לשולחן על שיפודים גדולים, בידיהם המיומנות של המלצרים, טעימים מאד וכך גם הסלטים בבר העשיר והמגוון. את היום סיימנו במשקה על החוף בקופקבנה.
יום שני 23.6.14
גם היום התעוררנו ויצאנו מוקדם מהמלון כדי להספיק לטיסה שלנו היוצאת בשעה 6:30 לברזיליה. אנשי הקבלה במלון דאגו לנו לארוחת בוקר Take Away במקום זו שנפספס בשל היציאה המוקדמת. נחתנו בברזיליה לקראת 8:30 וביציאה מהטרמינל אחת המתנדבות של פיפ"א הסבירה לנו באדיבות היכן נוכל לתפוס אוטובוס/הסעה מיוחדת למלון בעלות של כעשירית (!) ממה שהתכוונו לשלם על מונית. הנסיעה היתה קצרה והגענו למלון KUBITSCHEK PLAZA המדהים! כשראינו את המלון קצת הצטערנו שנלון בו רק ללילה אחד אבל כך תוכנן מראש. בהמשך היום בשעה 17:00 נצפה במשחק של נבחרת ברזיל נגד קמרון ולמחרת חוזרים הביתה. מכיוון שהחדר שלנו עוד לא היה מוכן השארנו את המזוודות בשמירת חפצים ויצאנו לסיבוב הכרות עם העיר. ברזיליה היא עיר חדשה יחסית הבנויה בצורת מטוס: יש שדרה מרכזית (גוף המטוס) וממנה יוצאים רחובות (כנפיים). העיר מחולקת לאזורים ייעודיים: אזור שבו רק בתי מלון, אזור של משרדי ממשלה וכו'. זו אינה עיר תיירותית ותוך 2-3 שעות מיצינו את מה שעניין אותנו: תצפית ממגדל הטלוויזיה, סיור לאורך השדרה המרכזית (שאין בה אף לא מסעדה/בית קפה אחד..), עברנו ליד הכנסייה המפורסמת שהיא "הסמל המסחרי" של העיר והגענו עד לקצה השדרה לאזור משרדי הממשלה והקונגרס (שני מגדלים תאומים). בשל המשחק של נבחרת ברזיל שמתקיים אחה"צ הכנסייה היתה סגורה. אמרו לנו שמאותה סיבה בשעה 16:00 "סוגרים את העיר": לא רק משרדי הממשלה נסגרים אלא גם החנויות והקניונים(!). חזרנו למלון כדי להתארגן לקראת המשחק. המלון שלנו ממוקם כחצי ק"מ מהאצטדיון כך שהלכנו למשחק ברגל.
ההליכה אל האצטדיון הזכירה מעין שילוב של יום העצמאות וקרנבל: כולם לבושים בבגדי צהוב-ירוק-כחול, צבעי התלבושת של נבחרת ברזיל. גם אנחנו הצטרפנו לאווירה עם חולצות תואמות. בקרבת האצטדיון ומסביבו היו המוני אוהדים עם דגלים ואביזרי עידוד אחרים כשרק הצבעים של ברזיל נראו. בדרך שמעתי מישהו אומר לחברו באנגלית שאם הוא הולך לאיבוד שפשוט יוריד את החולצה וכך יהיה קל למצוא אותו.. בניגוד לשני המשחקים הקודמים, כאן כמעט ולא היה ייצוג לנבחרת השנייה (קמרון) וכשנראה מישהו הלבוש בתלבושת שונה מזו של ברזיל, עשרות הצטופפו מסביבו כדי להצטלם עם ה"תופעה".
גם בתוך האצטדיון האווירה היתה מדהימה והמשחק היה מעניין. ברזיל ניצחה במשחקה הטוב ביותר בטורניר את קמרון 1:4, כשגם קמרון היו טובים. היינו מאושרים והתחושה הייתה עילאית!
אגב, התמונה למטה צולמה ממקום הישיבה שלנו באמצע המגרש (תודה לאיסתא על שדרוג הכרטיסים)!
אחרי שהמשחק הסתיים וחזרנו למלון, החלטנו שאחרי השבוע ה"קשה" מגיע לנו להתפנק בספא ובבריכה של המלון. תוך כדי שאנו לוגמים כוסית של קפיריניה על שפת הבריכה, הרגשנו ש"עשינו את זה" ושהגשמנו חלום: גם נסענו למונדיאל בברזיל, גם ראינו משחק במרקאנה וגם ובעיקר זכינו לראות את נבחרת ברזיל משחקת טוב ומנצחת (מי האמין אז שכעבור שבועיים ברזיל תחטוף 7:1 מגרמניה..). מפה לשם ראינו במונדיאל 9 שערים, רובם יפים. כמובן שכל זה לא היה קורה לולא נשותינו המקסימות והמפרגנות: סיגי ואוסי.
למחרת ציפה לנו יום ארוך עם שלוש טיסות: ברזיליה – סאו פאולו – רומא – ת"א. בדרך הארוכה בין הטיסות בחזרה הביתה, כבר התחלנו לחשוב על הטיול המשותף הבא, הפעם עם הנשים.
