ברזיל - עפתי! - המלצות על טיולי תרמילאים

סקירה כללית על המדינה

ברזיל (Brazil) מפורסמת בראש ובראשונה בזכות החופים הטרופיים המדהימים שלה, שנראים כאילו יצאו מתוך חלום עם מים צלולים, חול לבן ודקלים. החופים בברזיל מככבים באופן קבוע ברשימת החופים היפים בעולם, ותרבות החופים התוססת שלה, שמתהדרת בשילוב נפלא של מוזיקה כיפית, כדורגל חופים, בחורות בחוטיני וגולשים אתלטיים, לא תשאיר אתכם אדישים.

אבל ברזיל היא ממש לא רק חופים – יש בה שני פלאי עולם: נהר האמזונס, וכל השטח המכונה "אגן האמזונס", שנמצא ממש על קו המשווה, הוא יער הגשם הגדול והפראי ביותר בכדור הארץ וה"ריאה הירוקה" שלו; ומפלי האיגואסו האימתניים. וזה לא הכל – אזור הביצות הענק, שבדרום מזרח המדינה, הפנטאנאל, נהנה ממגוון עצום של מיני צמחים ובעלי חיים אקזוטיים וברכסי ההרים הירוקים, שבפנים המדינה, מחכים לכם מפלים וקניונים עוצרי נשימה ואפילו שלג בחורף. וזה עוד בלי להזכיר פלא עולם חדש: הקורקובדו, פסל ישו הגואל המפורסם בריו דה ז'נרו.

ריו דה ז`נרו. צילום: אימאג` בנק/Thinkstock

הברזילאים הם עם שמח, שאוהב את החיים ואוהב לחגוג, וזה לא מקרה, שדווקא כאן נערכת כל שנה המסיבה הגדולה ביותר בעולם – הקרנבל: ארבעה ימים וחמישה לילות של שכרון חושים פראי, שסוחפים מדינה שלמה יחד עם מיליוני תיירים מכל העולם. גם מחוץ לתקופת הקרנבל לא בדיוק שקט כאן, וכמעט בכל מקום שתגיעו אליו יקרה משהו – ממסיבה פרועה במועדון יוקרתי ועד ערב סמבה אינטימי בפאב אפלולי על שפת הים.

אבל אם יש דבר אחד, שהוא אפילו יותר קדוש מהקרנבל, זה כמובן הכדורגל, הדת השלטת במדינה, שמוציאה מהמאמינים שלה את אותם רמות של תשוקה ואובססיה, בין אם מדובר במשחק אליפות מכריע מול אצטדיון מלא או משחק בין חברים על חוף הים.

אבל לא הכל ורוד בברזיל. הפשע, הסמים והאלימות הם חלק בלתי נפרד מהנוף המקומי וברזיל היא כבר שנים אחת המדינות הכי מסוכנות ביבשת. הפערים כאן בין עשירים לעניים הם מהגדולים ביותר בעולם והפאבלות, שכונות העוני הנוראיות של הערים הגדולות, הן כבר שם דבר בעולם כולו. הפחד ממעשי שוד הוא לא סיבה לא הגיע לכאן, ועדיף בליווי מדריך מקומי. ובכלל, זהירות וערנות הן דברים בלתי נפרדים מחוויית הביקור בברזיל.

ברזיל מיושבת על ידי שבטים אינדיאנים כבר 8,000 שנה, ובזכות תנאי האקלים הכמעט מושלמים שלה, הפכה למעצמת חקלאות שמגדלת סוכר, קפה, תירס, אסאי ועוד. בשנת 1500 לספירה הגיעו לברזיל כובשי האימפריה הפורטוגזית. עיר הבירה שהוקמה היא סלבדור הצפונית, והחקלאות נשענה בעיקר על עבדים אינדיאנים שנלקחו בשבי, ובהמשך “ייבאו” עבדים אפריקאים. עם הקמת המדינה בשנת 1822, התחיל תהליך ארוך של ביטול עבדות במדינה ובשנת 1888 היא בוטלה סופית.

כיום, ברזיל היא אחת המדינות המתקדמות יחסית בדרום אמריקה, אך קשה להתעלם מכך שהיא מדינת עולם שלישי לכל דבר, והשחיתות בה שוברת שיאים. למרות זאת, המדינה נהנית בשנים האחרונות מפריחה כלכלית יוצאת דופן, כך שהפכה לאחת המעצמות הכלכליות החזקות ביותר בעולם, ובהתאם, גם יוקר המחייה עלה.ברזיל היא המדינה היקרה ביותר בדרום אמריקה, מה שגורם לרוב התרמילאים לטייל בה לפרק זמן מוגבל או לוותר עליה כליל. בתקופת הקרנבל, המחירים מזנקים והטיול הופך ליקר עוד יותר.

ובכל זאת, ברזיל היא ללא ספק, המקום המושלם לבלות וליהנות בו, המדינה עם קצב החיים הלטיני האולטימטיבי. אלו מכם שיגיעו לכאן, אפילו אם זה לזמן קצר, יוכלו לזכות בטעימה קטנה מגן העדן, שלמרבה הצער, רק משאירה חשק לעוד.

שפה ושליטה באנגלית

השפה המדוברת בברזיל היא ניב מקומי של פורטוגזית, זכר לכיבוש הקולוניאלי. עם זאת, השפה מאוד דומה לספרדית, ורוב הברזילאים יבינו אתכם לא רע אם תדברו אתם בספרדית. חלק לא קטן מהאוכלוסייה, בעיקר בערים הגדולות, גם דובר בעצמו ספרדית, לפחות ברמה בסיסית.

דוברי אנגלית טובה, לעומת זאת, יותר קשה למצוא כאן, ומחוץ לערים הגדולות, זה לרוב כמעט בלתי אפשרי. עם זאת, באזורים התיירותיים המובהקים, כמו ריו דה ז'נרו למשל, סביר להניח שתמצאו אנשים שדוברים לפחות קצת אנגלית. ובכל זאת, שליטה בסיסית בפורטוגזית וספרדית יעזרו לכם כאן מאוד.

• שלום - Ola. דומה לספרדית, רק ללא ה-H בהתחלה, כשיש דגש מיוחד על ה-A בסוף (מתחו אותה מעט)
• מה נשמע? – Como vai? צורה קצת רשמית, שמיועדת בעיקר לזרים ולאנשים שאתם רוצים לפנות אליהם בכבוד. בצורה יותר חופשית וחברית תוכלו לשאול Tudo bem?
• איפה נמצא? – Onde está. מזכיר את המילה Donde בספרדית, כאשר ה-D נעלמת ויש לשים דגש על ה-O בהתחלה
• כמה זה עולה? – Quanto custa. את ה-C יש לבטא כעיצור גרוני.
• תודה – Obrigado. הדגש פה יהיה על ה-GA במילה (אובריגאאאדו). נשים אומרות Obrigada.
• בבקשה – Por favor. בדומה לספרדית.
• אני – Eu
• לדבר – Falar. בהטיות – Falo (אני מדבר), Fale (אתה מדבר), Fala (הוא מדבר).
• לא – não. שימו לב שבניגוד לספרדית, בה המילה ללא היא פשוט – No, בפורטוגזית למילה מתווספת ההבהרה ã. זה יוצא כמו נאו.
• אני לא מדבר פורטוגזית – Eu não falo português. לנשים: fala.
• יש לך? – Você tem

גיאוגרפיה/ טופוגרפיה

ברזיל היא המדינה החמישית בגודלה בעולם, ושטחה הכולל מגיע ל-8,516,000 קמ"ר (כמו כל ארה"ב, בלי אלסקה), והגדולה ביותר בדרום אמריקה – יותר גדולה מארגנטינה וצ'ילה יחדיו. היא מורכבת מאזורים שונים, שלכל אחד מהם טופוגרפיה ואקלים שונים לחלוטין.

ככלל, רוב שטחה של המדינה נמצא על קו המשווה או קרוב אליו, ולכן נהנה מאקלים טרופי וממשקעים רבים, שהופכים את הנוף הברזילאי לירוק מאוד ועשיר במים. קשה למצוא בברזיל קרחונים ונופים המזכירים את שאר דרום אמריקה, ובעקבות כך, יש אנשים שרואים את ברזיל כטיול נפרד מדרום אמריקה הקלאסית.

המדינה מתחלקת באופן גס לחמישה אזורים מרכזיים:

דרום המדינה (בחלק הדרומי ביותר) ודרום מערב המדינה – המתאפיין באקלים קריר יותר משאר המדינה עם עונות שנה מסודרת. בצד של האוקיינוס ישנם חופי רחצה יפים, ובפנים הארץ תמצאו רכסי הרים גבוהים, שבהם קניונים עמוקים ומפלי ענק. בחלק זה תוכלו למצוא את מפלי האיגואסו.

דרום-מזרח המדינה ("פאנטאנל") – אזור מישורי ענק, בגודל של מדינה (יותר מפי 10 מישראל), שרובו מכוסה מים או ביצות, ובו עושר עצום של בעלי חיים ייחודיים.

קו החוף המרכזי והצפון מזרחי – קו חוף ארוך מאוד המתאפיין באקלים טרופי ובחופים יפהפיים. רוב אוכלוסיית ברזיל גרה באזור זה, ולכאן גם מגיעים רוב התיירים. בחלק זה ניתן לכלול את הערים הגדולות ריו דה ז'נרו וסאו פאולו, את האיים איליה גרנדה ומורו דה סאו פאולו, את העיר סלבדור ואת הפארק הלאומי לנסויס.

"פנים הארץ" – אזור הררי גבוה יחסית, שבו סוואנות רחבות ידיים ושטחים חקלאיים רבים. באזור זה נמצאים כמה מהפארקים הלאומיים היפים ביותר בברזיל, כמו למשל פארק שפאדה דוס ואדיירוס (Chapada dos Viadeiros), שמכיל נהרות, מפלים, צמחיה נדירה וחיות לרוב. הפארק ממוקם בסמוך לעיר הבירה ברזיליה ולצידו כפר בשם Alto Paraiso, שהוא כפר של קהילה אלטרנטיבית, שמקדישה את חייה לאורך חיים של שלום ואחווה. זהו אולי החלק הכי פחות מיותר בברזיל וחבל.

צפון המדינה (אזור אגן האמזונס) – שטח ענק המכוסה יערות גשם שבו זורם נהר האמזונס המכיל חמישית מכלל המים המתוקים בעולם. באזור זה אין כבישים והתנועה בין הערים והכפרים נעשית באמצעות שייט נהרות. אזורים אלו הם הראשונים שהתיישבו בהם האינדיאנים בברזיל, ולכן ניתן למצוא פה עד היום שבטים ברמת השתלבות שונה בחברה הברזילאית.

בגלל המרחק הגדול לעיתים בוחרים מטיילים רבים לא להגיע לאזור, אך כדאי לדעת שזהו אחד האזורים החשובים ביותר בברזיל, שגם מוגדר באופן רשמי כ-"פלא עולם של הטבע".

תיאור מסלול קצר ומסלול ארוך

המטיילים שבוחרים לשלב בטיול שלהם את ברזיל מתחלקים לכ-3 קבוצות מטיילים:

1. קצרים בזמן – בד"כ מוותרים על ברזיל, אך אם כבר בחרו להגיע – מגיעים בד"כ מארגנטינה, ממפלי האיגואסו. משם תופסים טיסה זולה יחסית לריו דה ז'נרו ומשתקעים בה.
2. מטיילי חופים – אחוז ניכר מהמטיילים בוחרים לנצל את זמנם בברזיל בטיול חופים – אווירת רוגע ביום ומסיבות בלילה. במסלול זה העיר ריו דה ז'נרו והאי מורו דה סאו פאולו מככבות במקום הראשון, אך ניתן למצוא גם את האיים איליה גרנדה ופלורינאפוליס, הפארק לנסויס המדהים שבצפון והחופים השקטים פיפה וג'רי קואקוארה.
3. מטיילי כל ברזיל – מטיילים אלו, שבד"כ ברשותם זמן רב יותר, בוחרים לחלק את הזמן בין החופים המדהימים של ברזיל לבין הפארקים הגדולים שבחובה וכוללים בד"כ ביקור בפארק מנאוס שבאמזונס או בפנטנאל, ביקור בפארק שפאדה ועוד.

כל מה שנכתב למעלה הוא כמובן בערבון מוגבל אם אתם מגיעים בתקופת הקרנבל. שימו לב שהקרנבל, מדהים ככל שיהיה, הוא תקופת זמן בה מומלץ להשקיע את כל כולכם בקרנבל ולא לעשות דברים במקביל ולכן כל ההמלצות בפרק זה הן בערבון מוגבל לכמות הזמן שיש לכם ללא הקרנבל.

מסלול מקוצר (כשבועיים):

כיוון שמדובר במדינה ענקית, מי שירצה להכיר את כולה יהיה חייב לקחת בחשבון נסיעות אוטובוס ממושכות וטיסות פנימיות או לחלופין, להתמקד רק באזור דרום ומרכז המדינה הפופולאריים יותר.
מסלול כולל טיסות: מפלי האיגואסו – פלוריאנאפוליס – איליה גראנדה/פאראטי – ריו דה ז'נרו – טיסה לסלבדור – מורו דו סאו פאולו – חזרה לסלבדור – טיסה חזרה לריו/סאו פאולו
מסלול מקוצר בלי טיסות: מפלי האיגואסו – פלוריאנאפוליס – סאו פאולו – איליה גראנדה – ריו דה ז'נרו

מסלול ללא הגבלת זמן (מספר חודשים):

מסלול בברזיל מדרום לצפון מתחיל במפלי האיגוואסו שבגבול עם ארגנטינה ופרגוואי, משם ממשיכים באוטובוס לפולריאנאפוליס. אם רוצים, ניתן להתחיל גם באורגוואי וממשיך משם (אפשר דרך פורטו אלגרי וקאנלה) לפלוריאנאפוליס – קוריטיבה ואיליה דו מל – סאו פאולו – הפנטאנאל. מכאן ניתן להמשיך מזרחה לבוליביה או להמשיך צפונה עם קו החוף לפראצ'י – איליה גראנדה – ריו דה ז'נרו – בוזיוס – אריאל דה אג'ודה – איטה קרה – מורו דו סאו פאולו – סלבדור – רסיפה – אולינדה – פיפה – נאטאל – קנואה קברדה – פורטלזה - ג'רי קאוקוארה, ומשם לכיוון הג'נגלים של האמאזונס לפארק לנסויש מוריסיניה ומנאוס. מכאן ניתן להמשיך לפרו, אקוודור, קולומביה ו-וונצואלה.

5 דברים שאסור לפספס

1. הקרנבל – ללא ספק הקרנבל הוא אחד מהדברים הכי מיוחדים שמאפיינים את ברזיל, הקצב של הסמבה, האושר ותחושת החופש לרוב לא משתווה לשום מסיבה אחרת שתהיו בה. חמישה ימים של שכרון חושים מטורף, ריקודים ושמחה שיתנו לכם את ההפסקה בטיול מכל המחשבות. חשוב לבחור את מקום הקרנבל בקפידה, על כך תוכלו לקרוא בפרק "חגים ופסטיבלים"
2. ריו דה ז'נרו – רחצה בחופי הזהב המפורסמים ותצפית עוצרת נשימה על ה"עיר המופלאה", אחת הערים היפות ביותר בעולם. זו עיר מיוחדת, תרבותית, צבעונית. תמצאו שם פאבלות עניות ומגדלי יוקרה עשירים, מסיבות מטורפות, יער באמצע העיר ואת אחד משבעת פלאי עולם שנבנו על ידי האדם.
3. משחק כדורגל – לקפוץ, לשיר ולצרוח עד שיגמר לכם הקול יחד עם עוד עשרות אלפי פאנאטים שבאים לקחת חלק בשיגעון הלאומי.
4. אסאי – רק כשתשבו על חוף הים עם קערת אסאי קרה כקרח, תוכלו להתחיל להבין כמה נפלא זה להיות ברזילאי. אסאי הוא פרי קטן שצומח רק בברזיל , שיוצרים ממנו מעיין ממרח שמזכיר יוגורט ומוסיפים לו תוספות מפתיעות שרק מעלות את הטעם הנהדר ואת הערך התזונתי שלו.
5. הטבע הפראי – קחו הפסקה קצרה מהחופים הנפלאים וצאו להרפתקה מסמרת שיער בין חיות הפרא ודגי הענק של האמזונס או הפנטאנאל, פארק לנסויס שבצפון או האיגואסו שבדרום.

הגעה למדינה

טיסה

שדות התעופה של ריו וסאו פאולו מרכזים אליהם את מרבית הטיסות הבינלאומיות המגיעות לברזיל, וכיום ניתן להגיע אליהם מכמעט כל מקום באירופה, ארה"ב או אמריקה הלטינית. בנוסף, למספר שדות תעופה בערים גדולות אחרות מגיעות טיסות מיעדים מרכזיים באמריקה הלטינית. שימו לב, שהטיסות לברזיל וממנה יקרות מאוד, ולכן מומלץ לסגור כמה שיותר מוקדם טיסות שכאלו. החברה המומלצת ביותר לטיסות היא LATAM.

אוטובוס

לברזיל, דרך הגבולות הרבים שלה, מגיעים אוטובוסים רבים מכל מדינות היבשת (כולל אפילו צ'ילה, שבכלל לא גובלת איתה). מעברי האוטובוסים המרכזיים נמצאים באזור הדרום, לכיוון ארגנטינה, אורוגוואי, בוליביה ופרגוואי. בצפון המדינה ישנם מעברי גבול, אך הם נגישים הרבה פחות מאלו שבדרום.

קחו בחשבון, שמלבד האזורים הקרובים יחסית לגבול, יהיה לכם זול יותר (וכמובן קל יותר) להגיע בטיסה ולא באוטובוס בגלל המרחקים הגדולים. האוטובוסים לטווחים ארוכים בברזיל נוחים ובטוחים, אם כי באזורים מסויימים (בעיקר ככלל שעולים צפונה) רמת הכבישים ירודה, מה שיכול להפוך את הנסיעה לסיוט.

המעבר לברזיל בצורה יבשתית נעשה בד"כ דרך שתי ערים מרכזיות:

1. קורומבה (Corumba) בברזיל אל Puerto Quijarro בבוליביה.
2. פוז דו איגואסו (Foz do Iguacu) בברזיל אל פוארטו איגואסו (Puerto Iguazo) בארגנטינה.

ניתן לעבור גם דרך אורוגוואי (דרך העיר Chuy בצד של אורוגוואי לעיר Chui בצד של ברזיל) אך מעבר זה פחות נפוץ ולכן מומלץ לחזור מאורוגוואי לבואנוס איירס ולעבור דרך האיגוואסו, מעבר שלא כדאי לפספס אותו).

המעבר לבוליביה מסובך, שכן אין יחסים חמים כל כך בין שתי המדינות, ובנוסף, בוליביה החליטה על ניתוק מגעים דיפלומטיים עם ישראל ב-2014. ישנם אנשים שנתקעים במעבר קורומבה שנמצא באזור הפנטנאל במדינת Mato Grosso do Sul (יחסית קרוב לעיר הגדולה Campo Grande שבה יש שדה תעופה יחסית גדול) לתקופה של כמה ימים ולעתים גם שבועות, ויש כאלה שלא נכנסים בכלל לבוליביה מהמעבר בברזיל, אך אלו הם נדירים. אז מה עושים? עדיף לנסות לעבור ממדינה אחרת – לדוגמה, ארגנטינה או פרו (גם מפרו קשה לעבור, אך קל יותר מברזיל).

אם בכל זאת בחרתם לעבור מברזיל, עדיף לעשות את זה בתקופה שלא הרבה אנשים עוברים בגבול – לפני הקרנבל או הרבה אחריו, שכן תקופת הקרנבל היא העמוסה ביותר. הדרך הקלה ביותר לפתור את סוגיית מעבר הגבול היא להגיע אל שגרירות בוליביה בריו או בברזיליה כ-30 ימים לפני המעבר ולשלם 30 דולר על ויזה – בגבול הוויזה תעלה 100 דולר (המחירים נכונים לשנת 2017). החיסרון הוא שהוויזה תקפה לשלושים ימים מהרגע שתקבלו את הדרכון בחזרה, ואז תצטרכו לשלם קנס או להאריך אם היא תסתיים כשתהיו בבוליביה. את המסמכים שתצטרכו אפשר למצוא פה וצריך גם הזמנות להוסטלים לכל התקופה בבוליביה (לפעמים מתקשרים לבדוק).

שייט נהרות

הדרך המרכזית, ולפעמים היחידה, לחצות את יערות הגשם של האמזונס ולהגיע מברזיל לשכנותיה מצפון – קולומביה, ונצואלה, פרו והגינאות. השייט כשלעצמו הוא חוויה מיוחדת וזולה יחסית לטיסות. בדרך כלל מדובר בשלוש אופציות: סירה איטית, סירה מהירה או מעבורת. קחו בחשבון שמדובר בשייט איטי (לכל הפחות מספר ימים) ומשעמם למדי, ורוב הסירות צפופות, רועשות ולא נוחות. אם כבר קניתם כרטיס, מומלץ לבדוק האם בסירה יש מקום לינה, ואם לא, האם אפשר להביא ערסל.

ברוב הסירות ניתן יהיה לקשור ערסל ולישון עליו, כשאתם חוצים את נהר האמזונס תוך כדי. אופציות למסע הזה תוכלו למצוא באתר הבא או לחלופין ליצור קשר עם אחד מסוכני הנסיעות שתמצאו ביבשת ולסגור אתו את המחיר.

בין אם שטים לקולומביה (לטיסיה) או לפרו (איקיטוס), תצטרכו לעבור בעיר מנאוס. המסע לערים אחרות בד"כ פחות מומלץ.

תחבורת פנים

טיסות

כלי התחבורה המרכזי, המחבר בין החלקים השונים של מדינת הענק. בניגוד למדינות רבות, לפעמים הכרטיסים לטיסות הפנימיות בברזיל יעלו פחות מאשר לקנות כרטיסי אוטובוס ולהיסחב בדרכים (בברזיל יש גם קווי אוטובוס של 90 שעות), ולכן זו ללא ספק האופציה החביבה והבטוחה ביותר בברזיל.

לכל עיר מרכזית בברזיל, ולעוד כמה ערים קטנות יחסית, ישנו שדה תעופה לטיסות פנימיות, כשכמעט מכולם תוכלו להגיע לריו ו/או לסאו-פאולו. אם אין לכם מספר חודשים לטייל כאן, טיסות פנימיות הן הדרך הטובה ביותר שלכם להצליח לראות חלק משמעותי מהמדינה. אפשרות טובה היא לקנות כרטיסיית טיסות פנים (Brazil AirPass), שמקנה לכם 4-5 טיסות במחיר של כ-120 דולר לטיסה, ותוכלו לנצל אותן תוך 21 יום. שימו לב שאת הכרטיסייה אפשר לקנות רק מחוץ לברזיל.

אוטובוס

אפשרות נוחה למעבר בין יעדים קרובים יחסית במדינה (יעדים "קרובים" יכולים להיות גם במרחקים של 12-15 שעות נסיעה). האוטובוסים בברזיל גדולים ונוחים, וברוב האזורים (מלבד הצפון) רמת הכבישים טובה. רק קחו בחשבון שהנסיעות ממקום למקום אורכות זמן רב. האוטובוסים הבין עירוניים יוצאים ומגיעים תמיד לטרמינל הבין עירוני של הערים השונות, המכונה Rodoviaria.

שימו לב, שלמרות שברוב המדינות ביבשת מומלץ להשתמש באוטובוסים כדי לחסוך כסף, בברזיל כדי לבדוק את זה. לעתים קרובות טיסות יהיו האופציה הטובה יותר, כי הן יהיו זולות יותר (או זולות ביחס לזמן שחוסכות). בנוסף, אם המרחק הוא באמת קטן (לדוגמה, מריו לבוזיוס), כדאי לשקול מונית של ארבעה אנשים, שעשויה לצאת זולה יותר מאוטובוס.

שייט נהרות

הדרך היבשתית היחידה להגיע לערים הממוקמות בתוך יערות האמזונס. סירות נהר מחברות בין עיר הבירה של האזור, מנאוס, עם שאר הערים והכפרים שלאורך הנהר ומגיעות ממש עד קו החוף של האוקיינוס האטלנטי.

מוניות

אמצעי הכרחי באזורים רבים במדינה, בייחוד בלילה, כיוון שהן חוסכות מכם להסתובב ברחובות ואזורים שעלולים להיות מסוכנים. ברוב המקומות פועלים שני סוגי מוניות – מוניות רגילות עם מונה, ומוניות Radio Taxi, שפועלת דרך תחנה מסודרת ולהן טבלת תעריפי נסיעה קבועים. מוניות "רדיו טקסי" נחשבות בטוחות יותר, אך גם יקרות יותר. ככלל, המוניות בברזיל לא זולות, ולכן עדיף לקחת Uber.

Uber – חברת שירותי הנסיעות העולמית הגיעה גם לברזיל והיא נמצאת היום בכל עיר גדולה. Uber היא חברה אשר שוכרת את שירותם של כל מי שיש לו אוטו ועבר את מבחני החברה ומציעים שירותי הסעה במחירים זולים יותר ממוניות. כדי להזמין Uber נכנסים לאפליקציה של החברה (הנושאת את אותו השם), מזדהים בשמכם ומוסיפים את פרטי התשלום, כאשר בד"כ התשלום הנוח ביותר הוא באשראי, אך ניתן גם במזומן.

הנסיעות ב-Uber זולות יותר, בטוחות הרבה יותר (אתם מקבלים תיעוד של הנהג, כך שתוכלו למצוא אותו בקלות אם תצטרכו), ואם אתם מס' אנשים, ללא ספק לעיתים זו אופציה עדיפה מאוטובוס, גם במחיר (למשל בנסיעה בין בוזיוס לבין ריו דה ז'נרו).

השכרת רכב

תוכלו לשכיר רכב בכל הערים הגדולות בברזיל. מומלץ לבחור באפשרות זו רק אם אתם מתכוונים לטייל באזור מצומצם יחסית, בגלל שהמרחקים הענקיים בין מקום למקום, הופכים את הנהיגה אליהם ללא משתלמת.

טרמפים

להבדיל ממדינות רבות בדרום אמריקה, לא מקובל כאן לקחת טרמפים, ואם תנסו יהיה לכם מאוד קשה להשיג אחד. כמו כן, לקיחת טרמפים נחשבת למסוכנת בכל רחבי המדינה, ובייחוד קרוב לערים הגדולות. לא מומלץ!

ג'יפ

לעתים קרובות אוטובוסים ייקחו הרבה שעות, בעוד שניתן לשכור את שרותיו של נהג ג'יפים אשר ייקח אתכם למחוז חפציכם. דבר זה נהוג בעיקר בנסיעה פורטלזה לג'רי קואקוארה, כאשר נסיעה באוטובוס היא כעשר שעות, והדרך שתוכלו לעשות בג'יפ (אשר לרוב יכלול גם נסיעה בדיונות המרהיבות של ג'רי) תהיה בין 4 ל-8 שעות.

מעבורת

ברזיל היא ללא ספק מדינת האיים של דרום אמריקה, כאשר האיים איליה גרנדה ומורו דה סאו פאולו נמצאים כבר מזמן ביעדי החובה של כל מטייל בברזיל, אפילו אם הוא מטייל לזמן קצר. כדי להגיע למורו או לאיליה גרנדה יש לקחת מעבורת.

מטבע מקומי, עלויות והתנהלות עם כסף

המטבע המקומי הוא הריאל הברזילאי והאגורות נקראות "סנטובוש". הריאל התחזק מאוד בשנים האחרונות מול המטבעות האחרים ונכון לאוגוסט 2017 ערכו עומד על 3.1 ריאל לדולר, קצת יותר חזק מהשקל. עקב התחזקות הריאל והצמיחה הגבוהה של הכלכלה בשנים האחרונות, הפכה ברזיל לאחת המדינות היקרות ביותר בדרום אמריקה, ובתקופת הקרנבל – המחירים מזנקים אפילו יותר.גם התחבורה כאן יקרה יחסית, ומחיריה דומים לאלו שמקובלים בארגנטינה, צ'ילה ואורוגואי.

בברזיל ישנו מס מאוד גבוה על מוצרים מיובאים, ולכן, הדברים היחידים שתוכלו למצוא כאן במחיר סביר הם מוצרים מקומיים, כמו כפכפים, קשאסה, פירות טרופיים או בגדי ים, ואותם תוכלו למצוא באמת בכמות מסחרית, במחירים שאומנם טובים מבארץ, אך לא בהבדל ניכר מאוד.

בכל עיר בברזיל, וגם ברוב העיירות, תמצאו בנקים עם כספומטים, שניתן למשוך בהם עם כרטיס אשראי בינלאומי. הכרטיסים הנפוצים ביותר הם ויזה, מאסטרקארד ואמריקן אקספרס. גם ברוב בתי העסק בערים הגדולות ובחלק מההוסטלים וסוכנויות התיירות תוכלו לשלם באשראי. עם זאת, קחו בחשבון שישנה מגיפה של העתקת פרטי כרטיסי אשראי ולכן חשוב להשתמש בהם בזהירות (ראו המלצות תחת "בטיחות ובריאות").

קחו בחשבון, שיש הגבלה על הסכום שניתן למשוך בפעם אחת. הבנקים בברזיל הם מיוחדים במינם, והם מציגים לכם את השטרות האפשריים בכספומט שאיתם ניתן למשוך. למשל, אם משכתם 400 ריאל, תוכלו לקבל זאת ב-4 שטרות של מאה או ב-20 שטרות של 20 ריאל. המלצתנו היא למשוך בהתאם לשעה ביום, שכן בערב, כשכבר מסוכן, עדיף למשוך כמות קטנה יותר של שטרות. הימנעו מללכת עם כסף מזומן רב עליכם.

כסף מזומן תוכלו להחליף בבנקים השונים וסוכנויות החלפנות (הימנעו מלהחליף עם חלפן ברחוב או במקום שנראה לכם לא רציני!). בכל מקום יחליפו לכם דולרים ואירו, וברוב המקומות תוכלו להחליף גם מטבעות אחרים מדרום אמריקה (לרוב בשער פחות טוב, וככל שתתרחקו מריו דה ז'נרו לא תוכלו להחליף כספים בכלל).
 כשאתם מגיעים אל האיים זכרו כי ברובם אין בכלל כספומט, ולכן מומלץ למשוך כסף בכמות שתספיק לכם למס' ימים.

קניות

בערים הגדולות של ברזיל ישנם מרכזי קניות ענקיים עם מבחר עצום של חנויות ומותגים מכל העולם ומכל התחומים. עם זאת, ברזיל יקרה מאוד בהשוואה לשאר מדינות דרום אמריקה ולפעמים אפילו בהשוואה לישראל. לכן, כדאי לשמור את רוב הקניות שלכם למקום אחר. היוצאים מן הכלל כאן הם מוצרים המיוצרים בברזיל, שאותם ניתן להשיג במחירים נוחים יחסית.

אופנה – הדבר העיקרי שכולם קונים בברזיל הם את כפכפי ה-Havaianas המפורסמים, שעדיין זולים כאן יחסית. אתם תראו שמוכרים אותם בכל מקום ובכל עיצוב אפשרי, ובערים הגדולות אפילו תראו חנויות ענק שמוכרות רק Havaianas מכל הסוגים ואפילו כאלה בהרכבה אישית. בנוסף, משתלם לקנות כאן בגדי ים של מותגים ברזילאים, שהם באיכות טובה יחסית ובמחירים נוחים. עם זאת, קחו בחשבון שאופנת בגדי הים לנשים כאן הרבה הרבה יותר חושפנית ממה שמקובל בארץ.

שווקים ומוצרי עבודת יד – בברזיל פועלים שווקים רבים, שנעשים יותר אותנטיים ויותר זולים ככל שתעלו צפונה. לרוב, השווקים כאן הם שילוב מבולגן של מוצרי עבודת יד, ביגוד זול, מזכרות ואוכל רחוב. ניתן להתמקח על המחיר.

ויזה ותהליכי מעבר גבול

ישראלים לא צריכים ויזה כדי להיכנס לברזיל, ועם כניסתכם למדינה תקבלו אשרת שהייה אוטומטית ל-90 יום, כשעל כל יום נוסף מעבר לזה, תאלצו לשלם קנס. במידה ותרצו להאריך את משך השהייה שלכם, תוכלו לפנות למשטרה הפדרלית ולרוב תקבלו 90 יום נוספים. כמו כן, עם הכניסה למדינה תקבלו פתק קטן, שהוא בעצם אשרת השהייה שלכם, ואם תאבדו אותו תאלצו לשלם קנס גדול ביציאה מהמדינה ולא תוכלו לקבל הארכת שהייה.

שימו לב שבכניסה מבוליביה ייתכן ותצטרכו להראות אישור של חיסון נגד קדחת צהובה (בפנקס החיסונים שלכם). בגלל שהמעבר נעשה מערים שיחסית יש בהן יותר סיכוי לכך בבוליביה, בברזיל פשוט נמנעים מלהכניס מי שלא עבר את החיסון הזה (פרטים נוספים על מעבר הגבול לבוליביה תחת “הגעה למדינה”).

חגים ופסטיבלים שנתיים

המגוון האתני והתרבותי הוא עצום ולכל אזור ישנם את המנהגים, החגים והפסטיבלים האופייניים להם. טווח האירועים הוא עצום, מחגיגות פגאניות בצפון, כמו למשל, פסטיבל אלת הים בבאהייה, ועד חגיגות אירופאיות לחלוטין כמו פסטיבל ה"אוקטוברפסט" הענק, שנערך במושבות הגרמניות של הדרום. הדרך הכי טובה היא פשוט לברר מה קורה באזור שאליו אתם מגיעים, כי אם יש דבר שכן משותף לכל הברזילאים, זה שכולם אוהבים לחגוג. ובכל זאת, ישנם כמה אירועים מרכזיים, שרלוונטיים לחלקים גדולים מהמדינה:

הקרנבל – הקרנבל הברזילאי הוא המפורסם והפרוע ביותר בעולם, והוא נערך כל שנה 40 יום לפני הפסחא (לרוב יוצא סביב אמצע פברואר-תחילת מרץ). הקרנבל הוא חג נוצרי במקור, שהגיע עם הכובשים האירופאים, ובמדינות דרום אמריקה, ובייחוד בברזיל, התערבב עם מסורות אינדיאניות ואפריקאיות והפך לחגיגה שבינה לבין הנצרות יש קשר מועט מאוד, בעיקר בכל מה שקשור למוסר מיני והימנעות מאלימות.

הקרנבל בברזיל נחשב לפרוע ביותר בדרום אמריקה ונמשך 5 לילות וארבע ימים של שכרון חושים, שברגע שהם מסתיימים, מתחילים לספור את הימים עד לקרנבל הבא. הקרנבל הוא גם דרך לפרוק את כל המתחים והתסכול שנוצרים עקב תנאי המחיה הקשים של רבים במדינה, ולכן, ככל שעולים צפונה יותר, לאזורים העניים וה"שחורים" יותר, כך הקרנבל נעשה פרוע ושמח יותר.

עיקר הקרנבל היא תהלוכות בתי הספר לסמבה מליגות הסמבה המקומיות (בד"כ, יוצאי הפאבלות) שמתחרות ביניהן על תחרות "נבחרת הסמבה הטובה ביותר". התהלוכות הן מרהיבות ומציגות את מיטב הסמבה בברזיל. בנוסף, מתקיימות במקביל לצעדות עצמן, עשרות מסיבות רחוב, פסטיבלי אוכל ואלכוהול או בקיצור – חגיגה שאינה נגמרת.

חגיגות הקרנבל נערכות בכל עיר ובכל כפר בברזיל והן תמיד שמחות ופרועות, כשלצד הריקודים, האלכוהול והמוזיקה המדהימה, גם מעשי אלימות, שוד והטרדות מיניות (למשל צביטה באיברים אינטימיים או נשיקה לא רצויה בכוח) הם עניינים שבשגרה, שמתקבלים כאן בסלחנות רבה. לכן חשוב מאוד שבנות לא יסתובבו לבד, וגם אם מדובר בחבורת בנות עדיף להצטרף לכמה בנים.

בכל עיר מתמלאים הרחובות במיליוני חוגגים, שביניהן נוסעות משאיות עם רמקולים ענקיים, מהם בוקעת מוזיקה בסגנונות שונים (באזורים היותר מסורתיים זה עדיין עם להקות נגנים, אך ככל שיורדים יותר דרומה רואים יותר די.ג'ייז). רגע השיא של החגיגות הוא "מצעד המנצחות", שבו צועדים כל בתי הספר לסמבה של העיר בתהלוכה צבעונית ומרשימה, הכוללת אלפי רקדנים ונגנים בתלבושות מרהיבות.

הקרנבל המפורסם ביותר הוא הקרנבל של ריו, ומצעד המנצחות שלו משודר כל שנה לכל העולם. אך הקרנבל המתאים ביותר לחובבי המסיבות מביניכם הוא הקרנבל של סלבדור, שנחשב לפרוע ולשמח ביותר. מי שמחפש קרנבל בסגנון מעט "מערבי" יותר יוכלו למצוא אותו בפלוריאנאפוליס שבדרום המדינה. אבל לא משנה איפה תבחרו לחגוג את הקרנבל, קחו בחשבון שמדובר בעסק יקר מאוד וכל מחירי הלינה, התחבורה והאוכל קופצים במאות אחוזים (לילה בהוסטל בריו יכול להגיע בקלות ל-100 דולר). כמו כן, הכרטיסים למצעד המנצחות ולחלק גדול ממסיבות הרחוב נמכרים הרבה זמן מראש ומגיעים למחירי עתק. אם אתם מתכוונים להגיע לקרנבל, תקפידו להזמין הכל מראש.

חג המולד והשנה החדשה – החגים הגדולים ביותר, בהם הערים נצבעות בצבעי חג, עצי האשוח המקושטים מציצים מכל פינה והזיקוקים והמסיבות מדליקים את הלילה. החגיגות הגדולות והמפורסמות ביותר הן חגיגות השנה החדשה בריו, אז מיליונים ממלאים את חוף קופקבנה כדי ליהנות ממופע זיקוקים מרהיב ומהופעות חיות לתוך הלילה.

סמנה סנטה ("השבוע הקדוש") – ככה קוראים כאן לחג הפסחא המסורתי, שנחגג בתהלוכות מסורתיות, ומתרחש בדרך כלל במהלך חודש אפריל. חשוב לקחת בחשבון שבזמן הזה כל ברזיל יוצאת לחופשה באזורי הנופש השונים ומחירי הלינה קופצים לשמים. אם אתם רוצים שיהיה לכם איפה לישון במהלך השבוע הזה חשוב שתקפידו להזמין מראש.

מצעד הגאווה – ברזיל היא אחת המדינות הכי מתקדמות ביחס שלה לקהילת הלהט”ב, ומצעדי הגאווה הם כבר מזמן רק תירוץ לעוד מסיבה ענקית. מפורסם במיוחד הוא מצעד הגוואה של סאו פאולו, שנחשב לגדול ביותר בעולם, ומתקיים בדרך כלל במאי או ביוני.

הקרנבל בריו. צילום: Leandro Neumann Ciuffo/Flickr

קוד התנהגות ומנהגים

הברזילאים הם עם שמח, חייכן ואופטימי, שמאוד מאוד אוהב לעזור. הברזילאים הם "אנשים חמים" ואחרי היכרות קצרה כבר יתייחסו אליכם כמו חברים טובים ותזכו לחיבוקים ונשיקות מהם ומכל המשפחה שלהם. האנשים כאן לרוב מאוד אוהבים תיירים וכמעט כולם יעשו מאמץ להבין אתכם, גם אם אתם לא מצליחים להגיד כלום חוץ מכמה משפטים שבורים בספרדית.

עם זאת, הם עם יחסית אגרסיבי, והדחיפות והצפיפות באוטובוסים ובשווקים יזכירו לכם את המזרח התיכון. בכל הקשור במיניות, הברזילאים לא קפדניים גם כן על קודים הקשורים במגע ופתיחות ולכן חשוב להבהיר, במיוחד אם אתם במסיבה, אם אתם לא מעוניינים במגע. כשתגידו לא הם ילכו, אבל ייתכן שלפני כן הם פשוט ירגישו בנוח כמו שהם מרגישים בדרך כלל. זה תקף לגברים ולנשים כאחד.

כמו כן, קחו בחשבון שרוב הברזילאים לא קפדנים במיוחד וגם כל מיני תחמונים ו"קומבינות" קורים כאן מדי פעם. לכן חשוב מאוד לוודא שאתם מקבלים את כל מה שהבטיחו לכם ושלא ניפחו לכם את המחיר בכל מיני תירוצים. להבדיל מהתדמית שלהם בעולם, רוב הברזילאים יעלבו מאוד אם תציעו להם שוחד, אך בהחלט ישנו מיעוט לא קטן, שלא יתבייש לדרוש מכם "משהו קטן" אם תרצו שהם יחליקו לכם על משהו. בכל מקרה, לעולם אל תזמו שוחד בעצמכם.

הברזילאים הם עם גאה מאוד, ונדיר יהיה למצוא ברזילאי שחושב שהמדינה שלו היא לא הכי טובה והכי יפה בעולם. כמובן שהגאווה הלאומית היא נבחרת הכדורגל המצוינת של ברזיל, שמבחינת רבים מהברזילאים חשובה יותר מאלוהים בכבודו ובעצמו. גזענות היא דבר נדיר מאוד, אך הפאבלות ותושביהן הן נושא רגיש ועדיף שתנסו להתחמק מלהביע דעות נחרצות בעניין. כאמור, הברזילאים מאוד אוהבים לשתות ולחגוג. ובהתאם, העסקים כאן פותחים מאוחר וסוגרים מאוחר ואזורי הבילוי, שרק מתחילים להתחמם באזור חצות, פועלים בכל הכוח עד השעות הקטנות של הלילה. מראה של אנשים שיכורים ברחוב או בחוף הים (שלא לדבר על פאבים או מועדונים) הוא דבר שבשגרה, ובחלק מהמקרים השיכורים עלולים להיות אלימים.

עונות לטיול ומזג אוויר

מזג האוויר ברוב חלקי המדינה הוא טרופי, מה שאומר שרוב הזמן חם ובעיקר לח מאוד, בייחוד באזור החוף והג'ונגלים. בגלל האקלים הטרופי יורד כאן הרבה גשם לאורך כל השנה, ואין כמעט סיכוי שביקור בברזיל של יותר מכמה ימים יגמר בלי שתראו לפחות קצת גשם. שיא הגשם הוא דווקא במהלך חודשי הקיץ החמים (נובמבר-פברואר), בעוד התקופה היבשה ביותר היא במהלך החורף (יוני-ספטמבר).

דרום המדינה הוא האזור היחיד שהאקלים בו לא טרופי ומתקיימות בו עונות שנה מסודרות. עם זאת, גם שם מזג האוויר מתון יחסית ואין בו טמפרטורות קיצוניות. באזורי ההרים של פנים המדינה, יכול להיות קר למדי ובחורף אפילו יורד שלג. ככל שעולים צפונה שינויי האקלים הולכים ונעשים זניחים, ולכן ברוב ברזיל (מלבד אזור הדרום והפנטאנאל) ניתן לטייל בכל עונות השנה ללא בעיה מיוחדת, כשההמלצה היא כמובן לטייל בעונות הטובות ביותר – אמצע נובמבר עד אפריל.

בטיחות ובריאות

ברזיל סובלת מזה שנים רבות מבעיות קשות של פשיעה, סמים ואלימות, ונחשבת לאחת המדינות הכי מסוכנות בדרום אמריקה. הערים הגדולות מסוכנות במיוחד, בגלל הצפיפות הרבה ותושבי הפאבלות חסרי הכל שמתפתים לגנוב מתיירים ומבעלי הממון, במקרים רבים באלימות. הפאבלות הפכו מזמן למוקדי מאפיה וסחר בסמים, מה שהוביל גם לזמינות גבוהה יחסית של נשק חם, שבמקרים רבים נעשה בו שימוש לצרכי שוד (בין אם זה ברחוב ובין אם זה פריצה להוסטל או לאוטובוס).

מלבד הערים הגדולות, אזור החוף הצפון-מזרחי העני מאוד נחשב לאזור מסוכן, ולעומתו, אזור הדרום העשיר והמערבי יותר נחשב בטוח יותר. גם העיירות הקטנות והכפרים נחשבים בטוחים יותר, ובמקומות אלה, עיקר החשש הוא מכייסים וגניבות קטנות. זכרו שתיירים נתפסים כמטרה קלה שיש לה הרבה כסף, ולכן באופן טבעי מושכים הרבה תשומת לב מגנבים. עם זאת, החשש משוד הוא בהחלט לא סיבה לוותר על הביקור בברזיל, ואם תהיו ערניים ותקפידו על כמה כללי בטיחות וזהירות (ראו בהמשך) סביר להניח שתצאו מברזיל ללא פגע.

מבחינת בריאות, הטיפול הרפואי בערים הגדולות ואזור הדרום הוא בסטנדרט מערבי לכל דבר, עם בתי חולים מתקדמים ורופאים מקצועיים (אם כי לא בהכרח דוברי אנגלית). עם זאת, באזורים קטנים ומבודדים יותר בצפון ובג'ונגלים יתכן שיהיה קשה להשיג טיפול רפואי ברמה גבוהה. המים בערים הגדולות נחשבים בטוחים לשתייה, אך בכפרים קטנים, איים ואזורים מבודדים, מומלץ בחום לשתות מים מינרליים, או מים שטיהרתם, מחשש למחלות.

כמו כן, כתוצאה מהאקלים הטרופי ומריבוי מקורות המים יש בברזיל יתושים רבים, שיחד עם המטרד הגדול גם מעבירים מחלות, חלקן קטלניות. לכן, חשוב להקפיד למרוח דוחה יתושים שנקנה בברזיל עצמה ולא חומר מהארץ שאינו אפקטיבי על היתושים המקומיים.

אם אתם מגיעים לאזור נגוע במלריה, קחו טיפול מונע בהתאם להוראות רופא ואל תזלזלו בכך. מלריה היא מחלה קשה מאוד שהרבה מוותרים על הטיפול המונע בטענה שהוא "עושה תופעות לוואי". התייעצו עם הרופא מראש, ואם תחושו תופעות לוואי, לכו במידי לרופא ודונו בהמשך טיפול.

שימו לב: בשנת 2016 התפרץ בברזיל נגיף הזיקה, שעובר באמצעות יתושים ומדביק נשים בהריון. אי לכך, מומלץ להימנע מלהיכנס להריון במהלך השהות בברזיל.

מידע על חיסונים לדרום אמריקה וברזיל » 
כל מה שצריך לדעת על בריאות בטיול » 

כללי בטיחות שחשוב להקפיד עליהם בברזיל

הכלל הראשון – ביטחון עצמי. שודדים ילכו קודם כל על מי שנראה לא בטוח בעצמו ומפוחד, כי זה אומר שיש לו מה להסתיר (מבחינת ציוד, כסף או כל דבר אחר). לכו בביטחון, עם מעט ציוד עליכם ובלי ציוד יקר ערך שבולט. שימו את הציוד היקר שלכם בכיסים הקדמיים ולכו עם ידיים בכיסים.

כייסים וגניבות קטנות: חשוב מאוד להיזהר מכייסים, שנפוצים בכל מקום, בייחוד באזורים צפופים והומי אדם כמו שווקים או אוטובוסים. הקפידו לשים עין על הדברים שלכם ואם יש לכם תיק גב, ללכת איתו מקדימה ולשים לו מנעול קטן. אל תצאו אף פעם עם הרבה כסף מזומן מההוסטל, ואם יצאתם בשעות הערב, עדיף להשאיר את הטלפון בהוסטל ולקחת רק טלפון אחד לקבוצה.

בעיה נוספת היא גניבות בחוף הים. אפשר לפתור אותה באמצעות שימוש בעם שקית אטומה למים ששמים בבגד הים.

מעשי שוד: למרבה הצער, מדובר בתופעה נפוצה בערים הגדולות בברזיל. הדרך הכי טובה היא פשוט לא למשוך יותר מדי תשומת לב ולהסתובב רק עם בגדים פשוטים וללא חפצים מנקרי עיניים כמו תכשיטים, שעון או מצלמה. כמו כן, תנסו במידת האפשר שלא להסתובב לבד, ובטח שלא באזורים שמוגדרים מסוכנים (הפאבלות לדוגמה, או סמטאות קופה קבנה בלילה). הימנעו בכל מחיר מללכת לבד בלילה ברחובות או פארקים נטושים וחשוכים, והקפידו להישאר רק באזורי בילוי תיירותיים, שבהם יש נוכחות משטרתית.

ברוב המקומות התחבורה הציבורית נחשבת לבטוחה, אך במקרים רבים מסוכן לחכות בתחנה בלילה, בייחוד אם אתם תיירים. לכן, ברוב הערים נהוג לצאת בלילה רק עם מונית או Uber. אל תלכו עם הרבה כסף בכיס (קחו רק מה שאתם צריכים לאותו היום) והשאירו את דברי הערך נעולים בחדר. גם את הדרכון שמרו במקום בטוח בחדר והסתובבו עם צילום. תהיו ערניים במיוחד כשאתם מושכים או מחליפים כסף, כי אז אתם מטרה קלה ואטרקטיבית.

כשאתם עוברים ממקום למקום עם כל הדברים שלכם, הקפידו לשים את הכסף שלכם בכיס פנימי או בחגורת כסף (עדיף לפצל אותו למספר מקומות, כדי שלא תאבדו הכל אם תשדדו). אם בכל זאת שודדים אתכם, שתפו פעולה ותנו לשודד מה שהוא רוצה, וויכוחים והסברים עלולים להיתקל בתגובה אלימה (חלק גדול מהשודדים מסוממים ולכן בלתי צפויים). במקרה כזה, הקפידו להגיש תלונה במשטרה כדי שתוכלו לתבוע את הביטוח. בנוסף, עושה רושם שהמשטרה באמת עובדת בשביל לשמור על התיירים, ולכן אם התלוננתם, יש סיכוי שאכן ינסו למצוא את שנגנב ואולי אפילו יצליחו.

נוכלים ורמאים: הרוב המכריע של הברזילאים הם אנשים טובים והגונים, אך למרבה הצער יש ביניהם גם לא מעט נוכלים ורמאים. זכרו שרוב הגנבים לא פועלים לבד, אלא בחבורות מאורגנות ומתואמות. לכן, אל תתנו אמון באף אחד שאתם לא מכירים, לא משנה כמה הוא נחמד. תיזהרו במיוחד מאנשים שממש מנסים לעזור לכם, למשל כאלה ששופכים עליכם ובטעות משהו ואז עוזרים לנקות אתכם (ומכייסים אתכם תוך כדי) או מפנים אתכם לרחוב צדדי בו אתם נשדדים. רוב השוטרים בברזיל אמינים, אך בכל זאת גלו ערנות ואל תתנו בהם אמון אוטומטי, בייחוד כאלה שלא לובשים מדים ומראים לכם תעודה שאמורה להוכיח שהם שוטרים.

מידע מיוחד לקהילת הלהט”ב

ברזיל היא המדינה הכי מתקדמת בדרום אמריקה בכל מה שקשור לפתיחות וקבלה של הקהילה הגאה על כל גווניה, וכשתסתובבו בערים הגדולות ובחופים תראו זוגות חד מיניים רבים, שמתקבלים בטבעיות.

מלבד מצעדי גאווה גדולים ושמחים, בכל עיר גדולה בברזיל פועלים גם בארים ומועדונים לגייז, ומקרי אלימות נגד חברי הקהילה נדירים יחסית. עם זאת, באזורים כפריים מבודדים, בעיקר בצפון, זוגות חד מיניים, בעיקר כאלה שמפגינים את מיניותם בפומבי, עלולים להיתקל בהרמת גבה ובדעות קדומות. ככל שתתקדמו דרומה, אל מקומות מתויירים או פחות שבטיים, ככה תמצאו יותר פתיחות לקהילה הגאה.

הקרנבל הוא תקופה מעולה לקהילה הגאה בברזיל, כיוון שבמהלך תקופה זו מורדים כל החסמים והדעות הקדומות וכל אחד יכול להיות באמת מי שהוא ולעשות את החפץ על ליבו. הקרנבל בעיר סלבדור לדוגמה, נחשב לחביב במיוחד על הקהילה הגאה, אך בכל עיר גדולה תוכלו למצוא קרנבל אוהד.

אוכל מקומי

הברזילאים אוהבים אוכל ואוהבים לאכול. הרבה. המנות הברזילאיות עשירות בטעמים ומוגשות בנדיבות, ולמרות שזה אף פעם לא נבדק, זו בוודאי אחת המדינות עם הכי הרבה מסעדות "אכול כפי יכולתך" לנפש. קשה מאוד להגדיר את המטבח הברזילאי, בעיקר בגלל שכמו כל שאר הדברים במדינה גם הוא מורכב ממגוון עצום של מנות וסגנונות בישול שונים, שכל אוכלוסייה הביאה איתה, יחד עם עוד כמה שילובים שקיימים רק כאן.

קושי נוסף הוא הגודל – שטחה הענק של ברזיל ומגוון סוגי השטח והאקלים שבה, גרמו לכך שלכל אזור במדינה התפתח סגנון משלו – כך למשל, בצפון נפוצים יותר מאכלי הים והתיבול החריף, ובדרום מעדיפים יותר בשר בקר, וכמה שיותר ממנו. בכל מקרה, משעמם לא יהיה לכם פה – בברזיל גדל, צומח או שוחה פחות או יותר כל מה שאתם יכולים להעלות בדעתכם (ועוד כמה דברים שלא תאמינו שקיימים) והתוצאה היא עושר קולינארי כמעט אינסופי.

כאמור, נפוצות כאן מסעדות "אכול כפי יכולתך" העובדות בשיטת ה"רודיזיאו" (שתורגמה בישראל ל"שיטת השיפוד הרץ") ובה מלצרים עוברים בין הסועדים עם שיפודי ענק ומגישים לסועדים בשר עד קצה גבול יכולתם. כיום, לא רק מסעדות בשרים משתמשות בשיטה הזו, ובעיקר בערים הגדולות פועלות מסעדות סושי ופיצריות רבות שבהם מגישים את האוכל באותו הסגנון.

שיטה ברזילאית נוספת היא "בופה לפי קילו" שבה אתם ממלאים את הצלחת בכל מה שתרצו ממבחר ענק של מנות (מסלטים, דרך פסטות ועד סטייקים) ומשלמים בסוף לפי משקל (ארוחה רגילה היא של כ-500 גרם).

גם מסעדות "רגילות" לא חסר כאן, כשבדרך כלל המנה המשתלמת ביותר היא "מנת היום" (Prato Feito) – לרוב מנת בשר, דג או עוף המוגשת עם אורז, שעועית שחורה וקמח מטוגן. כמו כן, מרבית המסעדות מציעות מנות המיועדות לשני סועדים, שבדרך כלל יוצאות יותר משתלמות מהזמנת מנות נפרדות. במסעדות ובפאבים נהוג להשאיר 10% טיפ, שבמקרים רבים כבר מוכנס לחשבון הסופי. כמו כן, במסעדות, בפאבים ובמועדונים שונים נפוץ מאוד לתת לאורחים פתק בכניסה (ובמועדונים המתקדמים, כבר מדובר בכרטיס מגנטי חכם) ועליו לרשום לכם בכל פעם את מה שהזמנתם, ועם הפתק הזה אתם משלמים בסוף בקופה. חשוב מאוד לשמור על הפתק הזה כיוון שאם תאבדו אותו תידרשו לשלם סכומים גבוהים במיוחד.

אוכל

פז'ואדה (Fejoada) – המאכל הלאומי של ברזיל, שבאופן מסורתי נאכל בארוחת הצהרים של יום שבת או יום ראשון. במקור מדובר בתבשיל של אורז לבן מעורבב עם שעועית שחורה מבושלת עם נתחי בשר חזיר ואיברים פנימיים, אך כיום תוכלו להשיג פז'ואדה עם כל סוגי הבשר האפשריים וגם פז'ואדה צמחונית.

בשרים – בדומה לאחיהם שמעבר לגבול באורגוואי וארגנטינה, הברזילאים של הדרום אוהבים מאוד בשר והרבה ממנו. בדורות האחרונים תאוות הבשרים התפשטה לכל המדינה, וכיום תוכלו למצוא בשר מצויין כמעט בכל מקום. מסעדת בשרים נקראת "שורסקריה" (Churrascarias).

פאו דה קז'ו (Pão de Queijo, לחם עם גבינה) – לחם שעשוי מקמח מקומי שנטחן משורש, וממולא בגבינה. נפוץ בעיקר בדרום המדינה.

מאכלי ים – התשובה של הצפון לתאוות הבשרים של הדרום. בכל מקום בברזיל תמצאו מסעדות המתמחות במאכלי ים מצויינים, המושפעות מהמטבח הפורטוגלי המסורתי. ברוב המסעדות, מלבד הבשר והפז'ואדה, יהיו לפחות גם כמה מנות של דגים או פירות ים.

סלגדוש (Salgados) – מאכל הרחוב הפופולארי ביותר בערים הגדולות של ברזיל, הנמכר בכל פינת רחוב, מכולת או תחנת אוטובוס. זהו שם כולל לכל מיני פסטלים ומאפים קטנים, בדרך כלל שילוב פשוט מאוד של פחמימה (לחם או פירה) ובשר (לרוב עוף או נקניקיית עוף). הם התחליף הברזילאי לאמפנדה הארגנטינאית, נשנוש זול שיכול להרגיע רעב ולהיות תחליף ארוחה.

פיצות – הברזילאים אוהבים פיצות, שהגיעו עם המוני המהגרים האיטלקים לסאו פאולו ובמהרה התפשטו לכל המדינה. עד היום נחשבות הפיצות של סאו פאולו לטובות ביותר בברזיל, ובכל רחבי המדינה תמצאו פיצריות רבות, בהן הפיצה נעשית בסגנון האיטלקי המסורתי (פיצה מרובעת הנפרסת לקוביות קטנות). הברזילאים מאוד מקוריים בתוספות שלהם על הפיצה, ותמצאו כאן, מלבד השילוב הרגיל של גבינה ורוטב עגבניות, גם שילובים "מופרעים" כמו שרימפס, גבינה ובננה. אל תפספסו את הפיצות המתוקות, שמוגשות כאן כקינוח (בייחוד את הפיצה עם שוקולד ובננה).

אקארז'ה (Acaraje) – אוכל הרחוב המסורתי של הצפון. מדובר בתבשיל עממי זול ופופולארי של שעועית, שרימפס, פלפל, בצל ורוטב עגבניות.

סנדויצ'ים – אוכל רחוב נפוץ ואפשרות טובה לשעות הקטנות של הלילה. סנדווצ'ים מכונים כאן "X – משהו" (למשל X-burger) ואם תבקשו X-todo תקבלו בדרך כלל המבורגר עם כל התוספות.

אסאי – בעיני רבים מדובר בזיכרון הכי מתוק מברזיל. האסאי הוא פרי טרופי שגדל רק באמזונס ונאכל כשהוא נטחן עם סוכר וקרח (מעין ברד) ואליו מוסיפים בדרך כלל פרוסות בננה, דבש וגרנולה. הפרי הזה הוא אחד מהדברים הבריאים ביותר שאתם יכולים לדמיין, הוא עשיר בוויטמינים, מינרלים, אומגה 3 ואומגה 6. הוא משביע ועוזר לטפל בכאבי בטן. זהו בלי ספק המאכל המושלם ליום חם בים.

פירות טרופיים – בזכות האקלים שלה, ברזיל התברכה במגוון עצום של פירות טרופיים, שסביר להניח שיצא לכם להכיר רק חלק קטן מהם. הדרך הטובה ביותר ליהנות מהם זה פשוט ללכת לשוק או אפילו לדוכן הפירות בסופר, ולהתחיל לקחת מכל הבא ליד - רוב הפירות כאן – כולל קוקוס, פפאיה, מנגו, מלון ואננס – זולים מאוד.

Pamonha – ברזיל היא ללא ספק ארץ התירס כבר מאות שנים, מאז ימי האינדיאנים. הפאנומה הוא מאכל רחוב עממי וכיפי. מדובר בתירס שבושל בחלב או בחמאה, בתוך עלי התירס עצמם. זה מאכל רחוב טעים וממכר שקשה להפסיק לאכול אותו, וקשה לשכוח אותו גם חודשים קדימה.

אוכל סיני – ברזיל היא מדינה בה קהל הסינים הוא השני בגודלו בעולם, ולכן תמצאו גם אוכל סיני ללא הגבלה.

משקאות

מיצים טבעיים – בזכות העושר העצום והמחיר הנמוך של הפירות הטרופיים, המיצים הטבעיים (Sucos או Zumos) אהובים כאן מאוד, ובממוצע כל שני רחובות תמצאו דוכן מיצים. רוב המיצים נטחנים יחד עם קרח, סוכר וחלב (או אם תרצו מיץ תפוזים). בנוסף לפירות הרגילים, נפוץ כאן מאוד לשתות "אגואה די קוקו" - חלב קוקוס, שבדרך כלל נשתה מפרי הקוקוס עצמו, ו"קלדו די קאנה" – מיץ מתוק במיוחד המופק מקני סוכר.

גוארנה (Guarana) – המשקה הלאומי, שנמכר כאן פחות או יותר כמו קולה. מדובר במשקה תוסס שמופקד מצמח הגוארנה ומזכיר מאוד בטעמו משקה אנרגיה מעורב בתפוח. הברזילאים מייחסים לו תכונות בריאותיות רבות.

קפה – הקפה הברזילאי הוא אחד מהמשובחים שיש, ובכל מקרה ברזיל היא יצואנית הקפה הגדולה ביותר בעולם. זן הקפה הוא ערביקה, שמזכיר את הקפה השחור הישראלי, אך מעט יותר ארומטי. הברזילאים מתים על קפה ומנצלים כל הזדמנות לשתות "קאפזיניו" (Cafezinho – קפה קטן בפורטוגזית), שאותו שותים חזק מאוד ומתוק מאוד בכוסות קטנות (מאוד).

המתיקות היא נושא רגיש אצל הברזילאים, ואם תבקשו קפה מר, סיכוי טוב שיתהו האם אתם מדוכדכים. בשעות הבוקר נוהגים המקומיים לאכול ארוחת בוקר בשם Café da Manhã (קפה דה מאניה), שבאופן אבסולוטי יכלול את קפה זה, בגרסתו המקורית או עם מעט חלב, ובמסעדות רבות תקבלו אפילו קפה בחינם בסיום הארוחה.

עיקר ייצור הקפה בברזיל ממוקם בדרום, במדינות סאו פאולו, פראנה ומינאס ז'ראיס, שם ניתן לבקר בחוות קפה.

אלכוהול – הברזילאים אוהבים אלכוהול ואוהבים מאוד להשתכר, והאלכוהול נמצא כאן בכל מקום - במסעדות, בים, בארוחה משפחתית וכמובן בפאבים ובמועדונים. האלכוהול המקומי הוא ה"קשאסה" (Cachaca), סוג של רום המופק מקני סוכר, שממנו מכינים גם את המשקה הפופולארי ביותר – הקאיפיריניה (קשאסה עם סוכר, קרח ולימון). הברזילאים שותים המון המון בירה, אך למרבה הצער הם שותים כמעט רק בירה בהירה דלילה מאוד.

שימראו (Chimarrão) – בדרום המדינה, בדומה לשכנים מדרום (ארגנטינה ואורוגוואי), שותים תה מבוסס עשבים הנקרא שימראו (המזכיר בטעמו את המאטה).הברזילאים של הדרום שותים הרבה מאוד שימראו, אם כי בסגנון מעט שונה ממה שמקובל במדינות האחרות. ככל שתעלו יותר צפונה, כך תראו את השימראו פחות ופחות, וצפונית לריו הוא כבר נעלם כמעט לחלוטין. בשונה משאר המדינות, השימראו נשתה רק בשעות הצהרים, ובעל גרסה קרה – טררה.

תרבות ומוזיקה

המוזיקה בברזיל היא חלק בלתי נפרד מהתרבות ומהאופי הלאומי הברזילאי, וסגנונות המוזיקה השונים בהחלט משקפים את האווירה במדינה. הברזילאים מאוד אוהבים מוזיקה ומאוד גאים במוזיקה שלהם, שהפכה כבר מזמן, יחד עם הכדורגל, לסימן ההיכר של המדינה.

סגנון המוזיקה המזוהה ביותר של ברזיל הוא כמובן הסמבה ואחריו פיתוחים מאוחרים יותר שלו כמו הבוסה-נובה והפורו. ריקודי הסמבה, ותרבות הסמבה בכלל, מגיעים כמובן לשיאם בימי הקרנבל, אך לאורך כל השנה פועלים בכל ברזיל מועדוני סמבה, שזוכים לפופולאריות עצומה ומעלים בכל ערב להקה מקומית אחרת שמרקידה את הקהל. ביקור במועדון מקומי כזה היא חוויה מומלצת לגם למי שאינו חובב ריקוד מושבע וככל שתתקרבו לעונת הקרנבל, כך תראו את החזרות לקראת תהלוכות הענק. מועדוני הסמבה בדרך כלל ממוקמים בפאבלות.

אם בריקוד עסקינן, קשה להתעלם מסגנון הלחימה המפורסם קפוארה, שהתפתח בברזיל. הקפוארה היא אומנת לחימה שנראית כמו ריקוד ופותחה ע"י עבדים אפריקאים שרצו להתאמן מבלי לעורר את חשד המעבידים. תוכלו למצוא קפוארה בממדים מצומצמים בפאבלות, אך אם באמת חשקה נפשכם ללמוד את אומנת הלחימה הזו, מומלץ לעשות זאת בעיר סלבדור.

סגנון נוסף שלא תוכלו שלא לשמוע בברזיל בשנים האחרונות הוא ה-Baile Funk, סגנון המזכיר בצורה מסוימת את הרגאטון הלטינו-אמריקאי. באילה פאנק, או בשמותיו השונים Funk Carioca או Favela Funk הוא סגנון מוזיקאי שהתפתח בברזיל ומושפע מאוד משילובים בין מוזיקת מועדונים אמריקאים, סמבה ומוזיקה אפריקאית מסורתית. גם רגאטון בספרדית נשמע במדינה, בעיקר בערים הגדולות בהם גלי התיירות משפיעים בין היתר על המוזיקה.

גם חיי התרבות בברזיל מפותחים מאוד ומתרכזים בעיקר בערים הגדולות (ובייחוד בריו וסאו פאולו) בהן תמצאו עושר רב של אולמות תאטרון, מוזיאונים מעניינים וארכיטקטורה מודרנית, לצד מבנים ישנים שנשמרו בקפידה עוד מתחילת התקופה הקולוניאלית.

חשמל ומתאמים לשקע

מתח החשמל בברזיל לא אחיד ותוכלו למצוא גם שקעים של 220 וולט וגם של 110. גם צורת השקעים משתנה ממקום למקום (אם כי שקע עם 2 פינים עגולים כמו בארץ, מתאים ברוב המקומות). ליתר ביטחון, מומלץ להביא מתאם עם כמה סוגי שקעים נפוצים.

הפרשי שעות מהארץ

בגלל הגודל העצום של ברזיל יש בה מספר אזורי זמן שונים, ולכן שעון ברזיל מפגר אחרי שעון ישראל ב-5-7 שעות.

שגרירויות וקונסוליות ישראל

שגרירות ישראל בברזיליה

• כתובת: Av. das Nações - Quadra 809.
• טלפון: 55-61-2105-0500+
• מייל: [email protected]
• אתר אינטרנט: embassies.gov.il/brasilia

הקונסוליה הכללית של ישראל בסאו פאולו

• כתובת: Rua James Joule, 92, Brooklin
• טלפון: 551121270500+
• טלפון חירום: 5511-999193581+
• מייל: [email protected]
• אתר אינטרנט: embassies.gov.il/sao-paulo

שגרירות ברזיל בישראל 

• כתובת: ברחוב יהודה הלוי 23 תל אביב
• טלפון: 03-7971500
• קבלת קהל: שני-חמישי: 8:30-16:30, שישי: 9:00-13:00
• אתר אינטרנט: telaviv.itamaraty.gov.br

צילום: איתי אמוזה

בברזיל פועלת קהילה יהודית גדולה ועשירה יחסית, שמונה כ- 150,000 איש. רובם המכריע של היהודים מרוכזים בריו ובסאו פאולו וכל השאר מפוזרים בקהילות קטנות בשאר הערים הגדולות של ברזיל. הקהילה הגדולה והמבוססת ביותר היא הקהילה היהודית בסאו פאולו, שמפעילה כמות גדולה של בתי כנסת, מרכזי תרבות ומרכזי ספורט בעיר, ולרבים בה יש קשר עם אנשים בישראל. בנוסף לקהילות השונות, יש להתיישבות היהודית בברזיל שורשים שמגיעים עד לראשית ימי הכיבוש הקולוניאלי, ובחלק מהערים, בייחוד באזור הצפון, פעלו קהילות יהודיות שהשאירו אחריהן בני כנסת עתיקים בהם ניתן לבקר

קישורים רלוונטיים

• אתר התיירות הרשמי של ברזיל: www.braziltour.com
• אתר המרכז את כל חברות האוטובוס, כולל שעות ומחירים: www.buscaonibus.com.br

יעדי הכתבה

• דרום אמריקה
• ברזיל