יום ראשון – הר הגעש ווזוב
לאחר נחיתה בשעת ערב מאוחרת בנמל התעופה של נאפולי ולאחר שהצטיידנו במכונית, הפעלנו את הוויז על מנת להגיע לצימר שלנו בפאתי נאפולי, למרגלות הר הגעש ווזוב (B&B Del Sole). וכשאתה מתגורר מתחת להר געש, הדבר הראשון שאתה עושה בבוקר זה לברר מה מצבו. הגענו יחסית מוקדם וחנינו באזור הקופה ומשם מתחיל טיפוס לא קל, אבל גם לא ארוך עד ללוע הר הגעש. היה יום בהיר, ראות מצוינת ונוף מדהים, אז לאחר שבעבר טיפסנו כבר על הטיידה והאתנה, היום סימנו “וי” על הר געש פעיל נוסף.
הר הגעש וזוב – בדרך לפסגה
סיור על שפת הלוע של הר הגעש
לאחר שוידאנו כי לא נראה שהוא מתכוון להתפרץ בימים הקרובים, ירדנו בנינוחות את ההר והמשכנו לצהריים בנאפולי. לאחר מנוחה בצימר יצאנו לקראת ערב לסיור מקדים בנאפולי. כשעל פנייך ברחוב חולפת פרארי שהיא בעצם ניידת משטרה אז אתה בטוח שהגעת לאיטליה.
Castel Nuovo – נאפולי
Galleria Umberto I
כשהמשטרה נוסעת בפרארי – זה סימן שאתה באיטליה
יום שני – העיר נאפולי
את היום השני הקדשנו לסיור בנאפולי עצמה שבהחלט חצי יום הוא מספיק וממצה עבור העיר הזאת. החלק הישן הוא לא מאוד גדול והאתרים קרובים אחד לשני.
את הסיור בחלק העתיק של נאפולי מתחילים ב- Duomo
Cathedral Santa Maria Assunta
לאחר הכניסה וההתרשמות מיופייה, ניתן לפנות שמאלה, בתוך הכנסייה, לעבר חלק קטן יותר שלה, אבל לא פחות מרשים, Basilica di Santa Restituta
Basilica di Santa Restituta
מכאן ניתן להמשיך לעבר כנסיית Cappella Sansevero על מנת לראות את פסלו של ישו השוכב (סטייל בודהה השוכב), אבל זה רק אם יש לכם זמן לעמוד בתור ו/או הזמנתם מראש כרטיסים (Skip the line), אנחנו ויתרנו והמשכנו אל עבר Piazza San Domenico Maggiore והאובליסק במרכזה. ליד יש קונדיטוריה מאוד מוצלחת הנקראת: Scaturchio
האובליסק והכנסייה בכיכר, הקונדיטורייה ממול
ממשיכים לטייל בסמטאות העיר העתיקה ומגיעים לכנסייה: Gesu-Nuovo שכל חזיתה עשויה אבן בזלת. ממול לכנסייה יש את מנזר: Cloister of Santa Chiara שגינתו המרשימה מקושטת בעשרות עמודים, ספסלים וציורים עשויים אריחי קרמיקה צבעונית יפיפייה.
כנסיית Gesu- Nuovo
מנזר Cloister of Santa Chiara
כאשר בין לבין ניתן לעשות קניות נחוצות בכל זאת אנחנו באיטליה, תיקים נעליים וכו'. וכשאתה מגיע למקום שעל מנת לקנות סנדוויץ צריך לקחת מספר כמו בבית מרקחת, אז אתה יודע שהגעת ל-"המקום" לארוחת צהריים קלה.
את הסיור שלנו בנאפולי סיימנו במבצר ימי הבייניים השוכן על אי.
מבצר על חצי אי – Castel dell'Ovo
הר הגעש ווזוב מ- Castel dell'Ovo
בערב נשוב לנאפולי לארוחת ערב, כי אין כמו על אפליקציית TheFork כדי לאפשר לך להנות מהארוחות במסעדות הכי טובות וב- 50% הנחה על כל התפריט. במסעדת שף, Buco Hostaria Alcolica, אמונם לא כל יום פורים אבל תמיד מגישים אוזני המן עם פרג שהתחפש לפירות ים, פסטה ברוטב אגסים ופלפל שחור ועוד מנות מעולות ומקוריות. מחר עוזבים את אזור נאפולי ויורדים דרומה דרך פומפיי.
אוזני המן – המילוי מעט שונה מהרגיל
יום שלישי, שנית פומפיי לא תחרב, אולי.
אז לאחר שביום הראשון הלכנו לבדוק את מצבו של הר הגעש ווזוב ולוודא שהוא שקט ורגוע, היום נסענו לראות את תוצאות אחת ההתפרצויות הקודמות שלו שנגמרו בחורבנה של פומפיי וערים נוספות בסביבה. העיר עצומה בגודלה וגם סיור עצמאי שערכנו במשך כמעט 4 שעות אינו מקיף את כל מה שיש לראות בעיר הזאת. אז בחרתי מספר מצומצם של תמונות מתוך עשרות שצלמנו במקום. פחות התרשמנו מהמקדשים ויותר מעצם ההליכה ברחובות, ההצצה לבתים השונים שהשתמרו וממש אפשר לחוש את חיי היום יום בעיר כאשר מלמעלה ניצב לו הר הגעש כהוכחה לאיתני הטבע מול האדם.
לאחר מנוחה קלה ב- B&B החדש והמאוד!!!! מומלץ שלנו, Il Casale Sorrento, נתנו לפליקציית TheFork להוביל אותנו שוב למסעדת שף, 8 ק"מ במורד המפותל של ההר עליו אנו גרים אל עבר מרכז העיר סורנטו ומסעדת Trattoria del Mori. אז אם אתמול אכלנו אוזני המן שהתחפשו, מנת הפתיחה הפעם כללה טריו "סופגניות וספינג'" רק שבפנים היו מיני פרחי ירקות ממולאים בגבינות ועוד ובכלל שלל מנות מעולות ושרות אדיב. חזרנו בקור ובגשם המטפטף חזרה לרכב ושוב 8 ק"מ הפעם חזרה במעלה ההר אל עבר ה- B&B שלנו.
“סופגניות” במסעדת Trattoria del Mori
כי אי אפשר גם בלי מנת פסטה
יום רביעי - ארמון קזרטה וסורנטו
מזג אוויר סגרירי ומעט גשום קיבל את פנינו בבוקר ולכן החלטנו לשנות תוכניות, לסובב את הרכב 180 מעלות ובמקום לרדת דרומה לאזור אמאלפי, לעלות צפון מזרחה לעבר העיר קזרטה (לעוד מישהו זה מזכיר משחקים של מכבי ת"א משנות ה-80?) ולבקר באחד הארמונות הגדולים והמרשימים ביותר באירופה. הארמון ענק, 1200 חדרים (לך תזכור איפה השארת את הנייד) עם גנים ענקיים ומרשימים. אבל באיטליה כמו באיטליה, הגנים היו סגורים, כי אתמול הייתה רוח חזקה וראש העיר מפחד שייפלו עצים. אולם התיאטרון המרשים שבתוך הארמון סגור, הוא פתוח רק בסופי שבוע, אבל עם כל זאת הסיור בארמון מרשים מאוד ואולמות הארמון שימשו בסצנות שונות בסרטים רבים.
מצליחים לראות מה מיוחד בשעון הזה?
בשעות הצהריים חזרנו לסורנטו הסגרירית, טיילנו מעט בנמל הקטן וחזרנו אל מרכז העיר על המצוק כי אפליקציית TheFork שלחה אותנו לבדוק מסעדה נוספת שמתהדרת בתואר (שנראה לי שהיא המציאה אותו), אחת מ- 70 המסעדות הטובות בעולם שיש להן גם פיצרייה Ristorante Tasso, כן או לא תואר, עוד פעם נהנו מאחלה ארוחה ומהנחה טובה. והפעם בסימן זכרונות מהעבר, אני הזמנתי קלצונה שכבר שנים לא אכלתי ואישתי כמחווה לכרמלה וטוני מהסופראנוס הזמינה מנה של זיטי עם עגל, כך שמה שאתם רואים בתמונה זה לא צ'יפס אלא זיטי, שזה למעשה עוד סוג של פסטה.
הנמל של סורנטו, יחסית קטן, כל העיר נמצאת למעלה על המצוק
הירידה מהעיר לנמל
המדרחוב בסורנטו
מה שטוב לטוני סופרנו, טוב גם לנו – זיטי
כי לא תמיד ויתרנו על קינוח – BaBa
דרום איטליה – יום חמישי, דרך אמלפי חלק ראשון
אז מזג האוויר השתפר מעט אבל עדיין היה יחסית קר ורוח חזקה. אז יצאנו לדרך אמלפי שנחשבת לאחת הדרכים היפות בעולם. הנסיעה מאוד איטית, והווייז מראה שדרך של 30 קמ"ש תיקח לנו מעל שעה.ואכן המהירות המרבית היא בסביבות ה- 30 קמ"ש כאשר חלק מהזמן נוסעים לאט יותר ולפעמים בכלל לא, בעיקר כששני אוטובוסים נפגשים בכיוונים מנוגדים. הדרך עצמה מדהימה כאשר מצוקים אדירים מתנשאים מצד אחד ומהצד השני תהום לכיוון הים. היות וויתרנו על שייט לקפרי, הסתפקנו במערה דומה, מעט יותר קטנה, הרבה פחות מתויירת ויקרה אבל על אותו הרעיון ונקראת: Grotta dello Smeraldo כמובן בשל צבע המים המיוחד.
Grotta dello Semeraldo – יותר קרובה, פחות מתויירת, חוסכת את השיט לקפרי
משם המשכנו ל- Nocelle ממנה נשקף נוף מדהים של הים והעיירה Positano. לאוהבי הטרקים, האזור משופע במסלולי הליכה רגליים, אחד מהם אל עבר החור בהר שניתן לראות באחת התמונות.
הנוף מהעיירה Nocelle בהחלט שווה את הטיפוס עם האוטו
לחובבי הטרקים, הגעתם למקום הנכון, מזהים את החור בהר?
לצהריים לא הסתמכנו הפעם על TheFork ופשוט דרדרנו את המכונית במורד המצוק אל עבר רצועת חוף קטנה וקסומה ובה מסעדה נהדרת הנקראת: Trattoria Da Armandino עשינו טיול קטן בטיילת המקומית וחזרנו לסורנטו. מחר שוב נמשיך על אותו הכביש לכיוון העיירה אמלפי.
מסעדת – Trattoria Da Armandino , מפרץ קטן ושקט, טיילת יפיפיה עם המון מקומות לרדת לים במידה והגעתם בעונה המתאימה.
הטיילת היפה והנוחה Via Praia נמשכת מהמפרץ אל תוך העיירה Praiano
בדרך חזור עצרנו לכמה צילומי שקיעה סגרירית
יום שישי, דרך אמלפי חלק שני
את הבוקר השמשי שקידם את פנינו ניצלנו לצילומים של הנוף מהחדר בצימר ולאחר ארוחת בוקר מפנקת המשכנו את טיולנו לאורך דרך אמלפי, רק הפעם יותר בכיוון של סקירת נדל"ן.
הר הגעש ווזוב כפי שנשקף ממרפסת חדרנו
חזרנו על כל הקטע הראשון שוב (הפעם באור שמש) וטיפסנו לעיירה Ravello על מנת לבחון את יופיין של שתי וילות: Vial Rufolo ו- Villa Cimbrone. הווילות ממוקמות על גבי מצוקים עם נוף מדהים וגנים פורחים.
מרכז העיירה Ravello
Villa Rufolo
Villa Cimbrone
כי אי אפשר טיול שלם בלי סלפי
לאחר שהתרווחנו מעט בעיירה עצמה ירדנו חזרה מטה לשוטט בסמטאות Amalfi ולהנות מפיצה אחרונה בדרום איטליה.
Amalfi
Amalfi
חזרנו לנוח ב- B&B, לא לפני שנהנו מעוד שקיעה בדרך אמלפי.
שקיעה על Amalfi
לארוחת ערב ביקשנו מאפליקציית TheFork לבחור לנו מסעדה חדשה, הפעם לא בסורנטו. בגורל עלתה מסעדה משפחתית La Torre הממוקמת בעיירה Annunziata (או אחת ליד) במרחק 6 ק"מ מאיתנו. נהנו מארוחה מצויינת, דרך טובה לסיים את הטיול בדרום איטליה.
