אביב בפולופנסוס, יוון

• בגדול: טיול מעגלי מאתונה וחזרה, המשלב טיולי הליכה וטיפוס ברמה בינונית, אבל גם מנוחה, זיתים וגבינת פטה, וכל מה שטוב. היינו זוג ללא ילדים, אבל פגשנו לא מעט עם. היוונים מארחים אדיבים, צוחקים, חמים, נהנים לעזור, ולרוב דוברים אנגלית.
• מתי? מרץ-אפריל, 2018
• מזג אויר: נעים ביום (שתי שכבות), קריר בלילה (מעיל), ובגדול מושלם לטיולי הליכה. היה לנו אחר צהריים אחד בלבד של גשם. התעדכנו מראש באתר http://ACCUweather.com
• עלות: סבירה בהחלט, עדיין off-season. הזמנו מראש טיסה זולה, מלונות שעלותם בין 70-100$. כמובן שניתן למצוא בקלות ובזמינות זולים ויקרים יותר.
• מה עוד דרוש? רכב, בעלות מזערית (100 יורו לשבוע, מילוי טנק דלק אחד)
• קניות: אין הרבה לחדש בנושא, חוץ ממקום אחד- תציצו בסוף הפוסט (Mare West)
• בכתבה קישורים לביקורות על מלונות/מסעדות שבהם לנו/אכלנו (תציצו, בהחלט לא הכל מומלץ)

כמו כולם, גם אנחנו ממתינים לחגים, לנצל כמה שפחות ימי חופש. כמה קליקים על אתרי מזג אוויר, והפור נפל על יוון, עם מזג אויר סביר, וללא הקור המצמית של אירופה. ההחלטה התבררה כמעולה, ועל כך בפוסט הבא. סליחה מראש על ביטויים לעוסים דוגמת “ציורי, קסם, וואו” וכו. מה שיש לי הן מילים. קצת כמו לצלם נוף שעדשת המצלמה מתקשה לתרגם במדויק את מה שהעין רואה, ומה שנותר זו התמונה..

נחיתה באתונה:

אספנו את הרכב משדה התעופה (בשעה 22:00) ונסענו למלון. טיפ לשוכרים רכב: אם אתם נוחתים בשעות הלילה, התעדכנו מראש על מקום האיסוף, והימנעו מללכת ישירות לחניון. במקרה שלנו, השכרנו מחברה מסוימת אבל הסדרנו את הכל מול Hertz, היחידים שהיו פתוחים בתוך שדה התעופה. כנראה שיש הסכמים בין החברות בעניין זה.

לאחר נסיעה של כחצי שעה הגענו למלון

יום 1: אתונה- אתרים ארכיאולוגיים:

החלטנו לצעוד רגלית לכיוון האקרופוליס ויתר האתרים. למי שמעוניין יש מטרו, אנחנו העדפנו לשאוף את האוירה, לצעוד בנחת, לעצור ולצלם, ולהנות מהדרך שהיתה נעימה וחמימה. הדרך הלכה וטיפסה מעלה לאתר שנראה היטב למרחוק. בכניסה לאתר, יש מספר מדרגות שמובילות לקרחת יער ובה נוף מהמם המשקיף על אתונה, ששווה לעצור בו לרגע.

מחירים: 30 יורו לכרטיס הכולל את האקרופולויס, אגורה ומקדש זאוס. לאוהבי עתיקות, וגם לאלו שפחות (אני)- שווה. סטודנטים (תעודת סטודנט מישראל תופסת) 15 יורו. אם מעוניינים בכניסה לאקרופוליס בלבד העלות הנה 10 יורו לכולם.

אקרופוליס- נוף אתונאי מהמם של 360 מעלות, בניה מדויקת, סיתות שיש ואבנים מרשים. למעלה מ2000 שנה!

אגורה- ירדנו קצת מהאקרופוליס לכיוון אגורה. אתר השוק המתוכנן היטב, כולל תעלת המים הקטנה (כנראה). המבנה מגודר, אאפשר להתרשם ממנו מבחוץ, כמ מבפנים, באותה המידה.

מקדש זאוס- מרשים ויפהפה! העמודים שנשתמרו כל כך הרבה שנים, הדיוק. בתוכו פסלים שונים, כלי חרס, תכשיטים, אביזרים הקשורים בבחירות ובאזרחות, פסלים ועוד. בהחלט שווה ביקור.

ביציאה, ולא במפתיע, תפס אותנו הגשם (היחיד בכל הטיול). בן רגע, צצו כפטריות מוכרי המטריות, והששון שב ללחיינו. התיישבנו בשוק הסמוך לטעום מהאווירה ומהאוכל המקומי, קבבים מצוינים ובירה זולה (10 שקלים). לאחר צעידה נוספת לכיוון המלון, עברנו במרכז העיר אתונה, שהתעורר לחיים. במדרחוב הראשי על שלל חנויותיו, קנינו עוגת גבינה מצוינת ותה צמחים חלוט במקום. יש רבות כאלו, you name it, אולי מערביות מדי אבל נהדרות..

במעט זמן שנותר לנו בערב, החלטנו לבדוק את קניון The mall באתונה, מה שהתברר כטעות. מחירים יקרים מאד. להבנתי, אם אין זו עונת סיילים, חבל על המאמץ, וגם אם כן, כנראה שהמחירים יהיו כמו בסייל בישראל, אז חבל על המשקל במזוודה. לאחר כעשרים דקות, עשינו יו טרן וחזרנו למלון, ליין מצוין, שש-בש על הבר ושינה טובה.

יום 2: מאתונה לנפפליו דרך תעלת קורינתוס

השכמנו לכיוון מזרח בדרכנו לעיר נפפליו (nafplio, התאמנו על זה הרבה), דרך תעלת קורתינוס. אכן חציבה מרשימה של ההר, מים כחולים, תמונה מצוינת. החיסרון: מדובר בגשר צר להולכי רגל משני צידי הכביש. למקום יש פוטנציאל אדיר, אבל בחיפוש אחר ספסל ישיבה התבדינו. בשתי מילים: לא חובה.

אחרי נסיעה מייגעת הגענו סחוטים לנפפליו. אחרי שנ”צ איכותי במלון, יצאנו לריצת בין ערביים על שפת הים. האוויר היה קריר ונעים, המים נקיים ושקופים, תענוג גוף-נפש מומלץ. ממרפסת החדר נשקפה אלינו טירת פלמידי (palmidi castle) ברוב הדרה. יצאנו ל”סיבוב בשכונה”, ברחובותיה הצרים של העיר ובטיילת, מלאי מסעדות, רחובות מוארים במעומם, נערים משתובבים, ואווירה נעימה ומרגיעה. אכלנו אוכל במסעדת Karima Kastro המעולה.

טיפסנו מעט במדרגות העיר כדי להגיע לחלקים האותנטיים יותר של השכונה. אלו פחות סלולים וכרוכים בטיפוס אך רומנטיים לא פחות. מרחוק נשקפה אלינו טירת פלמידי, המיועדת ליום למחרת, מוארת כמו מקדש מרחוק:

טיפ: לא התרשמנו למודעות גדולה לנגישות. רוב מקומות האירוח בהם לנו היו עם מדרגות לולייניות מייגעות בקומה 2-3. שווה לבדוק את העניין מראש.

יום 3: טירת פלמידי

לטירה מובילות 999 מדרגות (לא ספרנו), שבסופן הכניסה לטירה עצמה הכוללת תשלום. בטיפוס המדרגות, עצרנו בכל גרם כדי להביט על הנוף, שהלך ונפרס לפנינו כגלויה. כל גרם הוסיף נדבך מדהים של תאווה לעיניים, הן של נפפולי והן של הים. אחרי מלא “וואווים” ותמונות, הגענו לכניסה.

מחירים: 4 יורו לאדם, 2 יורו בחודשי החורף. תעודת סטודנט ישראלית לא תופסת (אירופאית בלבד). הסתובבנו בטירה עצמה כשעתיים וחצי, ולא כי היא ענקית, אלא משום שלא יכולנו להירגע מ360 מעלות של נוף מרהיב, שהעין מתקשה לעכל. ישבנו לאכול (הצטיידנו מראש באמפינס וסנדוויצ'ים יווניים, להתחרדן ולנוח, ולהתפעל מהמבנים העתיקים והמשורטטים היטב, ומהים הענקי, וכו.. הסוג הקשה לשבוע ממנו..

הירידה היתה קלילה ומהירה, 999 מדרגות הן ממש לא מה שזה נשמע, בייחוד כשהעצירות מתחייבות בשל הנוף. עייפים ומרוצים חזרנו למלוננו.

החלטנו להישאר ערב נוסף בנפפליו כי הרגשנו שלא שבענו ממנה די. האווירה הקסומה בערב, הקרבה לים, הטיילת הנקייה, הנוף, הותירו בנו רצון לעוד רוגע במקום הזה . לאחר מנוחת צהריים ראויה, סרט טוב (אנחנו תמיד מצוידים ב-HDMI)יצאנו לליל הסדר במסעדת Aiolo. בסיומה טיילנו ברחובות כדי להוריד את האוכל וחזרנו לישון.

יום 4: נסיעה לכיוון מחוז ארקאדיה

בבוקר קמנו מוקדם, ועוד לפני ארוחת בוקר יצאנו לריצת בוקר מרעננת על טיילת חוף הים. רוח צוננת, חתולים מכרסמים דגים מן הים, שקט נעים,ים רגוע. מי שאוהב את הקונספט, הנחיר כבר מדגדג..

התחלנו בנסיעה. הדרך היתה ארוכה וחייבה כמה עצירות, אבל כולה היתה טבולה בנוף מרהיב של ההרים, של הים מתחתינו, של כל העמק ההולך ונפרש למרגלותינו, של כפרים ציוריים, טיול רכוב במיטבו! נסענו לאט, עצרנו לעתים לצלם, קפה פה ושם במקומות נידחים ובלי תכנון מוקדם. דרך מעולה! תבחרנו בוויז/maps מסלול ללא כבישי האגרה. זו הדרך שתקבלו:)

בסיומה, הגענו לדימיצנה. בטעות הזמנו מלון בסטמניצה, הרחוקה 8 ק”מ ממנה. בתור מי ששברו את השיניים כדי להגות את השם נפפליו, נפלנו כאן. אבל הנפילה התבררה כמתוקה: הגענו לבית מלון על ההרים- האלפים של יוון, באמצע שום-מקום. התמונה לפניכם: אח מוסקת, כוס יין להירגע מהים, רעש זרימת המים ברקע, במאחר נדיב ואדיב. בקיצור, מומלץ.

לאחר התארגנות בחדר, קפצנו כמובן לביקור המיוחל בסטימינצה. הכביש פתלתל, תהום לשמאלנו, אבל הכלל הזה עבד גם כאן: לאט ובזהירות. ישבנו בבית קפה במרכז העירה, עם סיידר יין חם כשבחוץ קר מאד, טיילנו קצת ברחובות, גם כאן הבניה על ההר מורגשת היטב ברגליים. אכלנו במסעדה נחמדה, וחזרנו לאח בחדר, לשוקולד טעים, לסרט טוב, ולאתגר הטיולי שלמחרת..

יום 5: Lousios path

דרגת קושי: בינוני (ראינו גם כמה ילדים קטנים בדרך)

מה במסלול: נחל לוסיוס, יער עבות, מנזר תלוי, קניונים מדהימים, מרחבים

לבוש: לקחנו מעילים לחלק הקר של המסלול. ברובו הורדנו אותם, והיינו עם חולצה ומכנסיים ארוכים, אבל כן נזקקנו להם בחלקים מן הדרך.

אורך המסלול: כשעתיים וחצי עד למנזרים. כ3.5 שעות הלוך ושוב בחזרה לחניון.

נעליים: לקחנו ספורט, אבל עדיף נעלי טיולים, אפשרי גם שורש

המסלול אינו מעגלי, יש הלוקחים מונית בסיומו בחזרה לרכב החונה מטה (יש שם הרבה מספרי טלפון של נהגי מוניות). אנחנו בחרנו באופציה של הלוך ושוב, כי יצאנו מוקדם מספיק, השמש האירה, ונהננו מהחזור שהיה ירידה ברובו.

אם אתם מגיעים מכיוון דימיצנה: יש לנסוע 6 ק”מ לכיוון סטמניצה, ולפנות ימינה לדרך צדדית (אספלט), עם השילוט: Anteint Gortys/ Gourge of Lousios/ Monastery of Kalamios:

אם אתם מגיעים מכייוון סטמניצה, יש לנסוע 2 ק”מ לכיוון דימיצנה ולפנות שמאלה באותה פניה.

הכביש פתלתל בירידה ארוכה מאד למטה מההר הגבוה, תעקבו כל הזמן אחרי השלט Ancient Gortys, אין פניות רבות סה”כ.

הגענו לחניון קטן (לא מוגדר) ליד גשר אבן בולט. חנינו בראש שקט במסלול (לאחר שבעל המלון הסביר שלא צפויות תקריות מיוחדות של גניבות וכדומה). כמובן שארנקים ודרכונים לקחנו איתנו. ירדנו תחילה מתחת לגשר כדי לגעת במימי הנהר השוצף, על מימי הטורקיז המדהימים שלו, ואז התחלנו את המסלול.

לאחר הגשר, פנינו ימינה לשביל עפר, לטיפוס בקניון המוליך למנזר הפילוסוף. בתום שביל העפר הקצר לאחר הפניה תגיעו לכניסה לחורשת היער המדהימה הזו, עם השילוט הבא:

גם בהמשך הדרך, תעקבו אחר השילוט למנזר פילוסופו /Prodromou monastery בכמה התפצלויות בודדות.

הדרך מרהיבה! אינספור סוגי פרחים וצמחים, פרפרים חגים במחולות אהבה, זרימת המים השוצפת. מדובר בטיפוס בתוך היער כשמסביבנו קניונים עצומים ומרהיבים. עצרנו רבות כדי לנוח, להביט, להקשיב, לצלם. התמונה לא באמת מעבירה את התחושות, אבל לסבר את העין..

בדרך תתקלו בעוד שני גשרים מעל למים, מבני אבן ששימשו בעבר את הנזירים במקום ועוד. לאחר טיפוס מרהיב, הגענו למנזר התלוי- Prodromou monastery, הקבוע בתוך הקניון, ולא ברור מה מחזיק אותו כך מלבד נס, עיניכם הרואות:

הכניסה למנזר מתאפשרת בין השעות 9-13. הנזירים לא נראו בסביבה, אלא אב המנזר בלבד, שחילק קפה לשבים. יש בכניסה כמה בדים לכיסוי (הדרישה היא להיכנס בלבוש צנוע, נשים וגברים). ניתן להתרשם בפנים מהקריפטה שבמנזר, גולגולותיו מסומנות בשמות, מחדר התפילה, מציורי הקיר. שורר בתוכו שקט מחלחל. למעלה מרפסת נוף המשקיפה על העמק כולו, על הקניונים, ולמרחוק. ישבנו שם, עצמנו עיניים, ונתנו לגוף לנוח ולגמוע את הרגעים הללו.

מהמנזר, המשכנו בטיפוס. הגענו לשני אתרים נוספים- שמאלה מנזר פילוסופו הישן, וימינה- החדש:

העליה אליו מצריכה משנה זהירות, היא קצרה, אך קשה ולא סלולה. יפה, אך לא חובה. כשיצאנו ממנו פנינו ימינה, למנזר פילוסופו החדש, סלול ברוב הדרך (שביל אדמה מוגדר..), מודרני יותר, בעל חצר מטופחת, נזיר אדיב ביותר שמקבל את כולם בברכותיו, עם כוס מים ורחת לוקום..

לאחר הפסקה קצרה, פירות יבשים ומנוחה, התחלנו לרדת את הדרך בחזרה לכיוון הרכב. הדרך אצה רצה לנו. בסיומה, חיכה לנו השדה המטורף הזה:

התחלנו בנסיעה ארוכה לכיוון אתונה. את הלילה בילינו בעיירה לוטרה הלניס (לאחר מחצית הדרך לכיוון אתונה). עיירה נחמדה, על שפת המים, נוף מלא של הים מהמיטה בחדר המלון, בחירה טובה, אלא אם יש לכם אטרקציה ספציפית בדרך לאתונה. לא נכנסו למים, עדיין קר לשם כך, אבל הנוף מעולה, להלן תמונה משפת המלון ממש:

לאחר מקלחת טובה ושנצ עמוק, יצאנו לאכול ארוחת ערב בקרבת מקום ובהמלצת המארח. המושחתים שבינינו קינחו בקרפ משמין עוד יותר בבאר מקומי בשעת לילה מאוחרת. עייפים ומרוצים צנחנו לשנת הלילה האחרונה שלנו ביוון הקסומה:(

יום 6: חוזרים הביתה

התחלנו לנסוע לכיוון שדה התעופה, כשבדרך סטינו לקניון Mare west. לא קראנו עליו קודם, אבל הגענו אליו דרך ברושור ביוונית שהופץ למקומיים. תקשיבו, זה היה שווה! זממנו היה קצר ולצערנו הספקנו רק את נייק פקטורי. אבל בן זוגי ואני חובבי ספורט מושבעים ויצאנו עם נעליים וביגוד זולים משמעותית ממחירם בארץ/באתרים למרות שהמס שהיוונים משלמים הוא 24 אחוזים! יש עוד חנויות מוכרות (דוגמת H&M) שלא הספקנו לפקוד, מומלץ לבדוק אם בא לכם להתפנק ואתם כבר באזור. תחזרו לעדכן אם המחירים טובים כך גם ביתר החנויות. באתונה זה ממש לא כך, כפי שכבר קראתם..

טיפ: תבקשו חשבונית החזר מס. ההליך לקבלת ההחזר היה סופר פשוט בשדה התעופה: לפני הבידוק הביטחוני של המזוודות יש מצד ימין דלפק. עליכם להגיש את החשבונית לפקיד/ה שיחתמו עליה. מיד לאחר הבידוק יש דלפק של החזר מס משמאל (לא תפספסו). תגשו לשם עם החשבונית החתומה, ושם יציעו לכם קבלת כסף מזומן בסכום מופחת (10 יורו במקום 14 בדוגמה שלי) או החזר לאשראי/צ'ק (לא סגורה על ההסבר שקיבלתי, כי רציתי מזומן) על מלוא הסכום. 10 דקות כל הסיפור.

בשדה התעופה, החזרנו את הרכב ביעילות ובמהירות בחברת Hertz, ניגשנו להנפקת כרטיסי עליה למטוס, אקספרס צ'ק אין, כמה שוקולדים לחברים בדיוטי פרי, ועלינו על טיסה קצרצרה וחלקה ארצה, משל חזרנו מצימר בצפון. חזרנו מלאים, שבעים, מסופקים ואוהבים. אה, ובטוחים שנשוב לחקור את הארץ הזו בטרק רציני.