טיול משפחות בהרי הרילה בעזרת הסעות

טיול סתיו בהרי הרילה – שתי משפחות, בטווח גילאים 17-57 שנים

אחת לכמה שנים, אנחנו קובעים לצאת לחו”ל ביחד, שתי משפחות עם הילדים (שכבר יותר גבוהים מאתנו), ואם זה יוצא על ראש השנה הרי זה משובח.

1. חיפשנו טיסה זולה ,והצלחנו לתאם שבוע בספטמבר, נקודת מוצא וסיום: סופיה. הצטיידנו בסנדוויצ'ים ומים – האוכל והשתייה בטיסה תמורת תוספת תשלום.
2. חיפשנו חברת הסעות, רצינו להוריד מעלינו את עול הנהיגה, לאפשר מסלולים לא מעגליים, להיות בחופש!!! הגענו לחברת טרוונטוריה ( ([email protected]בהמלצת חבר, ולא התאכזבנו. לאחר תכנון מוקפד של נקודות המפגש וזמנן, שבמהלכו זכינו לסיוע מידע אודות ימי פעילות רכבלים, סגרנו את ההסעות. הנהג ראדי חיכה לנו בשדה התעופה, הסיע אותנו, עצר בבנק ובסופר להצטיידות, וכשביקשנו שינוי בזמנים – לא היתה בעיה. יתרון נוסף: אחסנו את המזוודות המיותרות ברכב ההסעה.חשוב לתאם את הכל מראש!!! כמובן שנתנו טיפ לנהג אחרי כל הסעה(היו שלוש).
3. רצינו מסלולי הליכה בלי לנסוע הרבה, היה לנו שבוע, מתוכו רצינו להיות בסופיה יומיים ולכן בחרנו בהרי הרילה. הצטיידנו במפה,מהטיול הקודם. הכנו תכנית טיול, היות שמדובר בסחיבת ציוד על הגב: שק”ש וקצת אוכל, השתדלנו שיהיו מסלולים בקושי סביר.השארנו אפשרות צמצום הליכה.
4. הזמנת מקומות הלינה: למרות ניסיונותינו לא הצלחנו להזמין לינות דרך אתרי האינטרנט של הבקתות(http://www.planinite.info/), מלבד בבקתת רילסקי(שם תוקן החיבור לאחרונה). לינות בבורבץ ובסופיה הזמנו מראש.
5. הכי חשוב: גם שתיאמנו הכל מראש, ערכנו שינויים תוך כדי.

תיאור המסלול:

יום שני,נחיתה ב-12:15 בסופיה, ראדי הנהג, ממתין לנו, ארגנו תיקים בזמן שחיכינו לבן משפחה שהגיע ממדריד, השוטר ביקש שנסתלק כי אנחנו מוקד פוטנציאלי לפיגוע, הזדרזנו, ארזנו ונכנסנו תשעה למיניבוס, לכל אחד ספסל. בנסיעה שמענו רשמים מספרד. עצרנו להצטיידות בדופינצה(Dupnitsa) בנק וסופר, והמשכנו לבקתת פיונרסקה (Pionerska Chalet) הגענו בסביבות 16:15. התארגנויות נוספות ושליחת הנהג עם המטען המיותר. אכלנו משהו קטן, הטיול הזה התאפיין בארוחות מסודרות וארוחות ביניים, מחשש לרעב.

בסביבות 17:30 ע' התחבר למפה ואנחנו בעקבותיו, מתנשפים עם הציוד על הגב. כל עליה מרגישה קשה, במיוחד כשאנחנו עוברים מתחת לרכבל שיעבוד מחר. בדרך יער מחטניים, ובהמשך שיחי פירות יער שנתנו לנו אפשרות להסדיר את הנשימה ולהמתיק בפה.

הגענו לבקתת לובנה(Lovna) באור אחרון, סביבות 19:00, בעקבות נביחת הכלבים. לא נראתה נפש חיה, שתינו קפה ועוגה והכנו ארוחת ערב. היה קסום. יש מתקן עם ברז מים, אפשרות להתרחץ בנחל הסמוך. כשהיה חשוך נכנסנו לבקתה, קינחנו בתה/קפה ועלינו לישון בחדר המשותף למעלה. כמובן היו צחוקים ובסוף הבוקר הגיע.

יום שלישי,קמנו בסביבות 8:00, צחוקים על מי שנחר/ה, מי שהסתבכה עם השק”ש, קפה/תה ומשהו קטן לאכול, התארגנויות, ניקיונות, ויציאה בסביבות 9:45. בעקבות ע' עם המפה, עליה בדרך ג'יפים, בתוך יער מחטניים שבסופו ערערים והרבה שיחים של פירות יער, ששוב אפשרו לנו להסדיר את הנשימה ולהמתיק בפה. כשנגמרים העצים ראינו פקח שתפקידו היה למנוע כניסת ג'יפים לבקתת רילסקי (Rilski Ezera), אליה הגענו בסביבות 12:00, קיבלנו את החדרים שהזמנו דרך Booking, לא שתינו קפה כי בדיוק היתה ביקורת מס. התארגנו ויצאנו למסלול שבעת האגמים, בנינוחות, כולל ארוחת צהריים לחוף אחד מהם. חזרנו בסביבות 18:30. מקלחות, ריח טוב, בחדר המשפחתי היתה סתימה, ואשת התחזוקה(עובדת המטבח) באה לשחרר. הגענו לחדר אוכל בסביבות 20:30 ואכלנו מה שהיה, לא ממש חם ולא ממש טעים. הסלט והיין בסדר גמור, החביתות גדולות. עוד קצת יין ועוד קצת קפה והלכנו לישון.

יום רביעי,היינו אמורים ללכת בנינוחות לבקתת איבן ואזוב (Ivan Vazov), אך החלטנו ללכת עד מנזר רילה(Rila monastery), על מנת: 1. להשאר בקרבה לציביליזציה (בעיה רפואית); 2. לא ללכת ביום גשום הצפוי ביום חמישי. ארוחת הבוקר התגלתה כמיקיצה(ספינג' בולגרי), יוגורט דליל ותה. ביקשנו במשרד טרוונטוריה הקדמת ההסעה ביום חמישי לשעה 12:00. יצאנו בסביבות 10:00, עליה לתצפית מעל האגמים, מקסים, והמשך הליכה, רוב היום הלכנו, ברמת הרילה היה ערפל וקר ולקראת הירידה הוא התפוגג. לפני הירידה למנזר רילה ישבנו בשקע דשא בסביבות 15:45 ואכלנו צהרים. בחרנו את הירידה הקצרה והקשה והיא אומנם הייתה קשה מאוד. הגענו למנזר בסביבות 20:30, סוף הדרך היה עם פנסי ראש ביער מחטניים +רחבי עלים. בהחלט מאתגר ולא מומלץ. הגענו אפוסי כוחות, ע' וא' מצאו מקומות לינה במלון המקומי (במנזר כבר לא היו מקומות לינה) וכן תיאמו ארוחת ערב במסעדה ששייכת למלון(היחידה שפתוחה), למי יש כוח לאכול אחרי יום כזה? ובכול זאת הזמנו, (אמרנו שיחממו לנו את המרק), פורל, סלט, סטייק, צ'יפס יין קפה מהמכונה. הלכנו מרחק מאה מטר למלון, (אתר: http://www.tzarevvrah.com/​) פינוק: מקלחת של מים חמים ולישון.

יום חמישי,כשהתעוררתי, הרגליים שכל כך כאבו לי אתמול הפכו לבלתי מורגשות, ניתן לברך “.. שהחיינו וקיימנו והביאנו לזמן הזה". מבעד לחלון המרפסת נשקף נוף יער על הר ונשמע פכפוך הנהר והגשם. קיבלנו יום במתנה in-between, , קפה וכמה ביסקווטים בחדר, אריזת הציוד, והשארתו בלובי, יצאנו להסתובב במנזר, יפה, לא היינו היחידים, כרגיל נמצאים בשיפוצים, ראינו את הצייר מחדש את ציורי התקרה בכנסיה. ו.. חזרנו למסעדת המלון להזמנת ארוחת בוקר, קפה ממכונה ולהמתין להסעה. אני הלכתי לקנו מיקיצה מקומית מהאשנב מול הכניסה למנזר, טרי וטעים. הנהג הגיע ב-12:00, העמסנו את הציוד במלון, בדרך הצטיידנו בסופר בדופיניצה, קצת אוכל, יין/בירות והמשכנו בדרכנו לבורבץ (Borovets), למלון המפנק Radin`s way. עיירת הסקי נראית נטושה, בעיקר היכן שהמלון נמצא, אנחנו האורחים היחידים, דרשנו את זכותנו להסעה מהמלון כפי שהובטח באתר, והם הסכימו עד השעה 19:00. חדרים מפנקים, בבריכה מים קרים, קפצנו לג'קוזי ולסאונה, הרמנו כוס לחיים, וראינו את הגשם על הגג השקוף של הבריכה. למרות שלא היו המלצות על ארוחת הערב, א' תיאמה ארוחת תפריט שכללה חמש מנות, יצאנו שבעי בטן ושבעי רצון, עברנו לקפה בלובי. והופה...לישון.

יום שישי, אכלנו במהירות ארוחת בוקר, (לא היה בופה כי היו מעט אורחים) המלצרית לא ידעה אנגלית טוב וחבל, המנהל/הנהג הסיע אותנו לקרונית ( http://www.borovets-bg.com/bg/prices/) (חשוב לבדוק באתר ימי ושעות פעילות). הגענו ל Yastrebets, בסביבות 10:00התחלנו ללכת, ב11:45 הפסקת קפה באגם ליד בקתת מוסלה, המשך לפסגה, הדרך יותר תלולה ומאתגרת ויחד עם זאת מסודרת היטב, קצת עננים אבל לא ירד גשם, צילום משותף בפסגה, עננים ברקע, וחזרה למטה (הקרונית האחרונה ב18:00), בדרך לקרונית השמש זורחת, מיהרנו לרדת, הזמנת הנהג והמרת כסף במלון סמוקוב(הבנק סגור). הספקנו להגיע לספא, איזה כייף, יין, ג'קוזי, סאונה. גם לערב זה א' תיאמה ארוחת תפריט שכללה חמש מנות, אך הפעם היו בעיות תפעוליות, לקח לארוחה איזה שעתיים וחצי לצאת, כבר היינו עייפים וחלק ממש לא היה טעים.

שבת, נינוחות, ארוחת בוקר מפנקת, המלצרית מבינה אנגלית, הסתבר שכל תוספת היא ללא תשלום וחגגנו. במלון יש התרחשות, מצפים לאורחים, איזה כינוס של אגודה/עמותה. קפצנו להתפנק בספא (לקח זמן עד שהתחמם), גמרנו לארוז. הנהג חיכה לנו ב12:00, העמסנו על המיניבוס, הצטיידנו בסופר בסמוקוב ו...קדימה לסופיה. בדרך שונה, החבר'ה תופסים תנומה. הסתבר שהדירות שהזמנו ברחובות שקטים בסמוך למדרחוב של סופיה, הנהג הסתבך והביאנו למקום. שוב תגמלנו אותו בטיפ. שתי הדירות היו מרווחות, ואחת במיוחד עם אפשרות לשולחן חג וככזאת נבחרה. פרקנו את הציוד, שתינו קפה (יש מקינטה וקפה תואם בדירה!!!) עם עוגיות ו...הבנים הלכו לתור אחר חנויות ציוד הטיולים הידועה מטיולינו הקודמים ובהמשך נפגשנו במסעדה איטלקית סמוכה שבעלת עסק הדירות המליצה. היה נחמד וטעים.

יום ראשון, קפה של בוקר וההורים יוצאים לFree Tour, בשעה 11:00 מבית המשפט , (www.365ASSOCIATION.ORG), הסתבר שהם מציינים חמש שנות פעילות, וחזינו במדריכים שותלים בהתרגשות חמישה עצים, ו..צילום של החברים שהגיעו לסיור, יש הדרכה גם באנגלית וגם בבולגרית, 365 ימים בשנה. עוד כמה סידורים, פה שם, והלכנו להכין את ארוחת החג. ארוחת התפריט כוללת: מרק עם קנידעלך, דג חריף, חלה, עוף, ירקות מוקפצים, אורז עם צ'ופרים, שני סוגי סלט, תפוח בדבש, מה צריך עוד? שתהיה לנו שנה טובה ומוצלחת.

חיסול, הכנסת כלים למדיח, סיום אריזות. הטיסה שלנו יוצאת ב6:10, המוניות (ברלינגו –יש מקום לנו ולציוד) שבעלת הדירות הזמינה הגיעו בדיוק, נפרדנו מהבן שיחזור לספרד, ונסענו לשדה תעופה, כולם מנומנמים, נרדמים בטיסה, וחוזרים לארץ המאובקת(נשאר הרבה אבק מהענן שכיסה את הארץ כשהיינו בבולגריה).