השבת הזאת היתה כייפית, אנחנו תמיד נוסעים לצפון כדי ליהנות אבל הפעם החלטנו להישאר קרוב יחסית לבית ולאתר מקום אינטימי ושקט יחסית לפיקניק. אני והחבר'ה תמיד מדוושים באזור לטרון עוצרים שם ליד המוזיאון של השיריון אותו פקדתי אינספור פעמים בגלל חברותו של אבי בעמותה וכמובן שותים קפה קר בבית הקפה המקומי השוכן ליד תחנת הדלק, אבל לטרון עמוסה מבקרים ורוכבי אופניים או משפחות שנקלעו למקום בדרך למיני ישראל ולכן, חיפשנו מקום יותר שקט אך כזה שנהנה מהנוף של האזור והעמק הפסטורלי הזה. כך הגענו לנווה שלום. מדובר בישוב קהילתי כך הבנתי שמערב בין יהודים וערבים החיים יחד בדו קיום, את המקום הכרתי כי הייתי בהופעה של רוג'ר ווטרס שנערכה בסמוך וכבר אז קלטתי שבין דרך בורמה למקום יש חורשה שקטה להפליא עם שולחנות פיקניק ונוף עוצר נשימה, ותהיתי אם היא עמוסה כל יתר היערות בסביבה או שטרם גולתה על ידי המנגליסטים. להפתעתי ולהפתעת אשתי, המקום אכן שמר על אינטימיות ומעבר לכמה אנשים שנו כדי לטייל בסביבה לא היה שם איש, נוף העמק לפנינו, מספר בתים קסומים של נווה שלום, המון עצים שהצילו והילדים רצו יפים בין האבנים והסלעים וחפרו בחו"ל בעוד אני ואשתי נהנים מאיזה רב מכר שרכשנו במבצע של 1+1 באחת הרשתות. אני מאוד אוהב לגלות מקומות כאלה ומכאן תוכלו להמשיך בטיולים גם ליער אשתאול והסביבה.