בניו יורק ביקרתי פעמיים. הפעם הראשונה היתה ל-6 ימים שבהם דאגתי לכסות את כל המקומות המעניינים לתיירים ואת ה-5 ימים האחרונים לפני שחזרתי הביתה הקדשתי לקניות, קניות ועוד קצת קניות. אני אישה, אני אוהבת קניות, זה כיף אבל בשלב מסוים בעיקר כשמנסים למצוא מתנות למשפחה זה הופך להיות קצת מתיש. מאז שחזרתי לארץ כף רגלי לא דרכה בשום חנות נעליים או בגדים...הבטחתי לעצמי התנזרות של חצי שנה (עמדתי בזה!!).


nyc2.bmp


החלק הראשון באפריל יום ראשון, ה-3.4:
לפעמים נדמה לי שמישהו למעלה ממש אוהב אותי. התלבטתי איזה אוטובוס כדאי לי לקחת לניו יורק, ב-10:30 או ב-12 ובסוף החלטתי לקחת את זה ב-12. הגעתי לאכסניה שמסתבר שהיתה בהארלם (הצילו?) בסביבות 16 וגיליתי שהיא סגורה והם עברו לקצה השני של העיר. מיותר לציין שבאמצע הרחוב אין אינטרנט וכו' כדי למצוא אכסניה אחרת וכאלה...היה שם בחור מגרמניה שבא עם שאטל משדה התעופה אז הנהג לקח גם אותי רק ב-10$....אם זה היה מונית עם המרחק שהוא נסע הייתי יוצאת עם 100$ נראה לי. הלכתי ברגל לאכסניה בצ'לסי. 40$ תמורת מיטה בחדר פצפון עם שתי מיטות אבל אפילו לבנאדם אחד בקושי היה מקום שם. דווקא שכונה נחמדה...טיילתי קצת בערב. סופסוף עיר שאנשים הולכים בה ברחובות.

יום שני, ה-4.4:
עברתי לאכסניה בברוקלין תמורת 45$ בלבד ללילה. לפחות החדר מרווח מאוד, יפה ונקי והארוחת בוקר מעולה. נמצאת 2 דקות מהסבווי ולוקח בערך 10דקות להגיע למנהטן.

קניתי חופשי שבועי לסבווי ב-29$. נסיעה בודדת עולה 2.5 וכברביום הראשון עם כל הרכבות שעליתי עליהן ניצלתי חצי בערך משווי הכרטיס.
התחלתי את היום בצ'יינה טאון...ראיתי מאפייה סינית עם מלא עוגות קרם אז קניתי פרוסה ב-99סנט. התובנה שלי לגבי מאפיות סיניות בניו יורק: זה נראה הרבה יותר טוב מהטעם של זה. הדבר הכי גאוני בעיר הזו זה שסופסוף המחיר כולל את המע"מ אז אתה יודע כמה באמת אתה משלם.
 טיילתי ברחוב קנאל שחוצה את הרובע עם כל החנויות של התיקים, צעיפים, בשמים וזיופים למינהם. לא קניתי כלום...כל החנויות נראו לי בדיוק אותו דבר ואני לא אדם שאוהב להתמקח. מה גם שחיקוי של לואי ויטון זה לא פסגת שאיפותיי
.
לארוחת צהריים נכנסתי למסעדה סינית בסגנון בופה שאתה משלם 4.75$ ובוחר 5 דברים מהמזנון. היה טעים...חבל רק שאני לא זוכרת איפה בדיוק זה היה...זה היה אבל ממש בהתחלה שלהרובע האיטלקי.
הייתי ברוקפלר סנטר וראיתי את הזירת החלקה על הקרח. נכנסתי למייסיס. לכבוד האביב הם קישטו את הקומה הראשונה במאות פרחים...היה ממש יפה. לא מצאתי שם כלום אבל בקומות העליונות היו מדרגות נעות מעץ שהיו ממש מגניבות.
הייתי בבאטרי פארק ולקחתי את המעבורת חינם לסטאטן איילנד, בדרך ראיתי את פסל החירות ואת קו הרקיע של העיר. הראות לא היתה מהמדהימות ביותר אבל היה סביר.
חזרתי לטיימס סקוור אחרי שביקרתי שם בבוקר ולא ראיתי את כל החנויות הידועות...אמרתי לעצמי שאני הולכת למצוא אותן. הלכתי והלכתי והלכתי ובדרך מצאתי משו שהמליצו עליו במדריך שקניתי. משולש פיצה ב-99 סנט. עם המע"מ זה טיפה יותר ועם תוספת זה כבר לכיווןה-1.6$ אבל זה ממש טעים ויחסית גדול. זה נמצא בפינה של השדרה השמינית ורחוב 34. החלטתי לאכול אותו תוך כדי הליכה. מיותר לציין שזו היתה חוויה לא נעימה...אנשים בעיר הזאת משוגעים. יותר מפחיד שההמון ידרוס אותך מאשר מכונית...הם הולכים כמו שהשטן רודף אחריהם והם כמו שהידים במעברי חצייה...הם יכולים להיות ממש מלחיצים.
מצאתי את הטויס אר אס ואת פוראבר 21...בראשונה לא קניתי כלום ובשניה ברור שכן.
רציתי לחכות שיחשיךלצלם את כל האורות אבל התפוצץ לי הראש ולא החשיך אפילו ב-19 אז התייאשתי וחזרתי לאכסניה.

יום שלישי, ה-5.4:
היום השכמתי קום ונסעתי ליוניוןסקוור. הייתי קצת בחנויות בסביבה...ראיתי את הבניין שנוטה על צידו. 


עקום.JPG

הלכתי לחלק הדרומי של הסנטרל פארק...פעם ראשונה שראיתי סנאי חום. טיילתי רבע שעה בערך וכשבאתי לנוח קצת ולאכול את הבננה והחטיף אנרגיה שלי התחיל מבול מטורף, כמובן :)
עד שמצאתי את דרכי לסבווי כבר הייתי סמרטוט רצפה ובגלל שגם שכחתי את הפלאפון באכסניה החלטתי לחזור. אכלתי כבר באכסניה כדי לחסוך כמה ג'ובות, החלפתי בגדים ונסעתי לקניון בדאונטאון של ברוקלין. ממש אהבתי את הקניון הזה, קטן וחמודביקרתי בו לפחות 4 פעמים. יש בו טרגט גדול, מייקלס, DSW, ויקטוריה סיקרט, ברלינגטון קואט פקטורי...ועוד כמה חנויות בגדים. נסעתי לגשר ברוקלין. היציאה מהסבווי היא בעירייה אז ראיתי גם אותה. הלכתי על הגשר עד הסוף ובחזרה. משם המשכתי לטיימס סקוורוקניתי שוב פיצה. הפעם אכלתי בעמידה בחנות עצמה. קצת הסתבכתי בדרכי לשם ובדרךעברתי בברודווי...הדבר הכי מבאס היה שלא רציתי ללכת להצגה לבד אז פספסתי את החוויה הזו (3 חודשים אחרי זה פיציתי את עצמי עם חברה בווסט אנד).  לא משנה כמה סבווי לוקחים צריך ללכת מלא כדי להחליף רכבות וכדי להגיע מהתחנה לאן שאתהרוצה ולחזור לתחנה...אם הרגליים יכלו לכרות את עצמן נראה לי שהן היו עושות את זהניו יורק היא באמת כמו שהשיר אומר ג'ונגל של בטון אבל יש פה כמה בניינים מרשימים. מזל שלא כל ארה"ב כל כך לחוצה ורודפת בצע אבל נחמד שיש עיר אחת כזאת שהיאכל כך מגוונת...
ביקרתי בחנות של דיסני ולרגע ממש רציתי ילדים...חנות מגניבהקניתי לאחיינים שלי כפכפים כאלה מתוקים.

יום רביעי, ה-6.4:
נסעתי לגרנד סנטרל...הזכיר לי את הסצנה הראשונה בגוסיפ גירל אם זה אומר למישהו משהו. 

גרנד סנטרל.JPG
לא היה עומס פסיכי אבל בהחלט היו אנשים והתחנה עצמה מאוד מפוארת. יצאתי החוצה ועשיתי סיבוב ראשון של חנויות. קלטתי את הקטע פה- בכל מקום שיש בו תחנת סבווי מרכזית יש את כל הרשתות הגדולות (H&M, פוראבר 21 וכו'...מאוד מסוכןוראיתי את הקרייזלרמשם לקחתי את הסבווי כדי לראות את האמפייר סטייט בילדינג. בהתחשב בזה שלא עליתי עליו זה היה ממש מפגר להגיע אליו כי אי אפשר לראות את הפואנטה- הקצה שלו- כשאתה מתחתיו, אבל יש לי מספיק תמונות שלו ממקומות אחרים בעיר. סיבוב שני של חנויות. משם נסעתי לאגם ג'קי קנדי בסנטרל פארק. ראיתי שזה מסלול מעגלי וזה לא נראה לי ארוך מדי אז החלטתי לעשות אותו. זה היה ארוך. אולי לא ארוך בטירוף, אבל ארוך. ראיתי צבים!! 8צבים עלו להם על הגדה כדי לתפוס קצת שמש...בביצות בניו אורלינס בקושי ראיתי אחד ובאמצע ניו יורק ראיתי 8- הזוי. היו מלא אנשים שרצו...ואני אומרת למה הם צריכים לרוץ? הקצב הליכה של הניו-יורקרים זה הקצב ריצה שלי ואני ממש לא הולכת לאט.


אגם קנדי.bmp

משם תפסתי את הסבווי לסטרוברי פילד, לא הרטיט את מיתרי נפשי אבל עשיתי עוד וי מהמדריך
הגיעה לה השעה 14 וברור שהייתי מורעבת כמו זאב ערבות קטן. רציתי לסוע לצ'יינה טאון לאכול בזול. יצאתי מהסבווי ביציאה הנכונה אבל פניתי שמאלה במקום ימינה והלכתי כמה בלוקים טובים עד שקלטתי שאני באמצע טרייבקה וכל מה שיש שם זה מסעדות יוקרה. הייתי חייבת לשירותים ולא היה זכר להם בשום מקום אז עשיתי את הדבר הכי קל- אחורה פנה לאכסניה. אכלתי שם כבר ארוחת צהריים. לשם שינוי בדקתי את המזג אויר (למרות שכל קשר בין התחזית למציאות בארה"ב הוא מקרי בהחלט) וידעתי שאמורלהתחיל גשם בצהריים. נסעתי לסיבוב חנויות שלישי בעיר ולסופר ואז התחיל מבול ב-18:30וחזרתי לאכסניה.

יום חמישי, ה-7.4:
את הבוקר בזבזתי על לסוע לצ'יינה טאון לקנות תיק כזה של חדר כושר כי מרב קניות כבר לא היה לי מקום ומרב שהוא היה גדול הייתי צריכה לחזור לשים אותו באכסנייה. נדמה לי שאחר הצהריים הוקדשו לעוד קצת...קניות? חחח...הייתי שוב בקניון בברוקלין ובערב הלכתי לראות את הטיימס סקוור בחושך...מ-ד-ה-י-ם!

טיימס.JPG



nyc.bmp

יום שישי, ה-8.4:
העיר הזו מיוחדת...יגידו מה שיגידועליה אבל לא נראה לי שיש עוד עיר כזאת בעולם. אבל לחיות פה נראה לי מלחיץ בטירוף...בכל מקום שאתה הולך יש מאסות של אנשים שמאגפים אותך ומנסים לעקוף אותך/לדרוס אותך וגם אם אתה לא רגיש לזה אתה מתחיל לפתח קלסטרופוביה קלה. נורא נחמד לבוא לשבוע בניו יורק לעשות קניות, ללכת להצגה טובה, לאכול, לטייל אבל לחיות פה? לא תודהראיתי מקומות יותר נחמדים בארה"ב. היום הלכתי על הבוקר למטרופולין ובדוח לחלק המצרי...היה ממש יפה. היה מקדש שלם וחלקי מקדשים, מלא מומיות בגודל מלא וכל מיני חפצים מיניאטוריים. הייתי שם 4 שעות ונראה לי שעברתי על כל התצוגות...הייתי כמובן בחלק הרומאי, בחלק האירופאי, האמריקאי, המודרני, פיסול, ציורים, ריהוט...הלם תרבותנראה לי שעכשיו אני מוכנה ללכת ללובר(מכירים את הטיול בת מצווה המסורתי להולנד-בלגיה-צרפת? אחרי שהלכתי לאיבוד במוזיאון בהולנד הטלתי וטו על הלובר, בקרוב יסומן גם על זה וי). אני ממש גאה בעצמי שזיהיתי ציור של ואן גוך (לא הדיוקן העצמי למרות שגם הוא היה בתצוגה אבל ראיתי אותו רק אחרי זה) בלי לראות שזה הוא באמת... משם המשכתי לסנטרל פארק לטירה חמודה בשם בולדוור קסטל שמשקיפה על אגם (חינם)ממש יפה...זה סוג של שמורה עם הרבה מאוד טבע (יחסית לאמצע ניו יורק) וציפורים ואפשר לראות דרך הענפים של העצים את גושי הבטון. 


סנטרל פארק.bmp

הגיעה לה השעה לארוחת צהריים אבל קודם רציתי לבדוק איפה התחנת אוטובוס לבופאלו אז עשיתי רונדלים עד שקלטתי שזה פשוט חניון שאנשים מחכים בו בלי תחנה ובלי נעליים. מדובר ב"תחנה" של מגה באס. לא מומלץ בחורף או בשעות מאוחרות
משם נסעתי לסנצ'ורי 21. היא קרובה יחסית לגראונד זירו וביקרתי בה כשביקרתי שם. בגדי מעצבים, יקר למרות שזה בהנחה, והגישה שלי היא להראות מיליון דולר בהרבה פחות. החנות הזו כל כך צפופה. החלק הכי שווה שם למי שלא מתעניין במותגים של בגדים זה החלק של הנעליים. בעיקר הסניקרס. קניתי שם זוג פילה ב-17$. יש להם מבחר לא רע במחירים טובים. למרות שסאקוני ואסיקס יותר זול לקנות ב-DSW או במייקלס. החלק השני והאחרון בטיול במאי יום רביעי-יום שני, 5-9.5:
היו לי 5 ימים שהוקדשו לשופינג, ציד מתנות, אכילה יומיומית של בייגל עם קרים צ'יז, עוד קצת פיצה, ביקור בדיינר, גיחות לסנטרל פארק...ואז "מונית שירות" לניוארק, עם זוג ישראלים מבוגר מת"א...שילמתי 5$ על עגלה כי היו לי 2 מזוודות ותיק יד רק כדי לגלות שהצ'ק אין בדיוק מולי. הצגתי את הדרכון האמריקאי בדלפק ואז הפקידה שאלה אותי אם יש לי ויזה. תהיתי למה אני צריכה ויזה אם אני עוזבת את ארה"ב ואז קלטתי שהיא התכוונה לישראל. צריך ויזה לישראל, וואלה? נו, מסתבר שגם ישראל אטרקטיבית ;) טיסה לבריסל, 10 שעות בשדה תעופה בהן בעיקר חרפתי...
 האורות של ת"א- אני מתה על המראה הזה! שכחתי כבר כמה צריך ללכת בנתב"ג...איחוד מרגש עם ההורים. ישראל
משפחה, בית, חברים...כיף!
אין כמו גיחה לחו"ל בשביל להעריך מחדש את ישראל.

בזה סיימתי לסכם את הטיול שלי. זוהיתה חוויה מאוד משמעותית בחיי הקצרים יחסית. אם אתם תוהים לגבי העלות אז זה היה בסביבות ה-20K ₪. עשיתי כל מה שרציתי והרבה מעבר. אנימניחה שאם היו לי עוד 10,000 שקל להשקיע בטיול הייתי מצליחה לראות עוד כמה מקומות (*פלורידה*) אבל יחסית לטיול כזה ארוך אני חושבת שהקצב שלי התאים לי מאוד ואין לי אפילו פסיק של חרטה. אני בטוחה שזו לא הנסיעה האחרונה שלי לארה"ב.
מקווה שהסיכום עזר במשהו למישהו והתמונות עשו חשק... :]  פזית.