אתונה, רומא ופירנצה- חופשת סמסטר

בחודש מרץ בעודי טובעת לי בלימודים ראיתי פרסומת שלאל על יש מבצע: טיסה לאתונה ב-239$ ל-10 ימים בין ה 3-14.9. היה ברור לי שאין לי מה לחפש שם כל כך הרבה זמן אז מצאתי טיסת הלוך ושוב של איזי ג'ט לרומא ב-96 יורו. יצא שהייתי 3.5 ימים באתונה (way too much), יומיים ברומא ו-4 ימים בפירנצה. זו היתה אמורה להיות עסקת חיי שתאפשר לי לטוס שוב לפני הלימודים אבל כמו שהמשפט אומר: "מה שזול עולה בסוף ביוקר" (אבל חכו לבלוג שלי עוד חודש...כל מה שצריך כדי לגרום לי לטוס שוב זה כנראה סופ"ש מרתון מאקרו כלכלה וטיסות של איזי ג'ט). איטליה היתה שווה כל יורו. אתונה: במילה אחת- אכזבה, בשתי מילים- משבר כלכלי ובמשפט- אין מה להשוות לשום עיר בירה אחרת באירופה מסכנה ככל שתהיה. הפגנות, משטרה בכל פינה, אנשים צעירים ואמהות עם תינוקות שיושבים בקרנות רחוב ומקבצים נדבות, בניינים מוזנחים והדובדבן שבקצפת- האקרופוליס מכוסה לו בעגורנים.


הדרך הזולה ביותר להגיע משדה התעופה למרכז העיר היא קו X95 שיוצא מדלת 5 באולם ההגעה בשדה התעופה. ליד יש ביתן שבו קונים את הכרטיס- 5 יורו (אין הנחה על הלוך ושוב). בסביבות ה-45 דקות נסיעה. האוטובוס עוצר בכיכר סינטגמה שהיא לב ליבה של אתונה. יש משם טראם, סבווי ואוטובוסים לכל חור בעיר. דרך מהירה יותר היא המטרו- 8 יורו לכיוון (אבל אני ממש לא בטוחה שכל הגרמי מדרגות הצפופים וההליכה עם מזוודות הם רעיון כל כך טוב). בסבווי, למרות שיש הרבה מדרגות, תורידו כמה קלוריות ותעלו ברגל. זה מוריד את הסיכוי שמישהו יכייס אתכם ל-0.00001%. ובגדול- חגורת כסף. אם מישהו כבר מצליח להגיע לשם כנראה שאתם בבעיה יותר גדולה מהכסף שהולכים לגנוב מכם :/ בשני הלילות הראשונים שהיתי במרכז הפלאקה באכסניה שהומלצה ע"י הלונלי פלנט- Students and Traveler inn, עלה לי 15 יורו ללילה בחדר של 8 מיטות, בלי ארוחת בוקר. האיזור המשותף היה חצר פתוחה מכוסה בגפנים שבלילה היו מוארים. בשני הלילות האחרים שהיתי ב- Fivos hostel ברחוב Athinas, מיקום טוב (דקה מהמטרו, ושתי דקות מרחוב ארמו של הקניות). עלה לי 10 יורו לחדר של 4 מיטות כולל ארוחת בוקר (ירקות, זיתים, לחם טוב...היה מעולה יחסית לאכסניה) אבל המיטות היו מזעזעות והרעש שהגיע מהרחוב...אני לא רגישה לרעשים אבל זה היה כמו לישון על אוטוסטראדה. מבחינת אטרקציות: תכננתי לקנות את הכרטיס המשולב ב-12 יורו לאקרופוליס וכל האתרים ההיסטוריים אבל בגלל שהוא היה בשיפוצים ויתרתי. ביקרתי במוזיאון הארכיאולוגיה (6 יורו למבוגר, 3 יורו לסטודנט). ראיתי את כל המוזיאון ברפרוף במשך שעתיים. בהחלט מרשים.



עליתי על הרכבל לגבעת ליבקיטוס (7 יורו הלוך ושוב) בדיוק בזמן לשקיעה. נוף משגע ורואים גם את האקרופוליס מואר.



"חילופי המשמרות" (יותר בכיוון של שני חיילים שמחליפים בינהם את המקום) בארמון הנשיאות ממש מעל כיכר סינטגמה, נחמד. הילדים שהיו שם בהחלט נהנו מהמחזה. הטראם מגיעה לכל החופים כמעט באזור אתונה. פשוט תקנו חופשי יומי ב-4 יורו מהמכונה ברכבת התחתית, תעלו על הטראם ותרדו כשתראו חוף שמוצא חן בעינכם (היא עוברת ממש ממש קרוב לחוף). אוכל: יש סופלקי ממש טעים בכיכר אומוניה ליד המקדונלדס (3.8 יורו ל סופלקי, צ'יפס ושתיה)



קניות בארמו: כל הרשתות שיש בארץ, פלוס כמה שאין כמו רסטורדוס הספרדית ומקס&ספנסר האנגלית. אם חשבתם שהמשבר הכלכלי יגרום למחירים להיות נמוכים יותר- ממש לא.
ביום האחרון של הטיול הייתי באתונה ורציתי לעשות משהו נחמד שישאיר לי טעם טוב מהעיר הזו שלא כל כך הלהיבה אותי אז נסעתי לגן החיות (Attica Zoological Park). במכונית זה ממש לא בעיה. בתחבורה ציבורית צריך לקחת את המטרו לתחנת Doukis Plakentias ומשם את אוטובוס 319 שנמצא ממש מחוץ לתחנה. זה לוקח בערך שעה להגיע לשם (תשאלו את המקומיים דוברי האנגלית באוטובוס איפה לרדת). יורדים בתחנה וזה הליכה של 5 דקות לגן החיות עצמו (15 יורו למבוגר, 11 יורו לסטודנט. תוספת של 3 יורו למופע הדולפינים).



 הייתי בהרבה גני חיות בעולם והופתעתי לטובה. נראה לי שיש להם את רב סוגי התוכים שקיימים בפלנטה, היה שם משפחה של היפופוטמים עם בייבי היפו (כל כך חמוד :]), קרנפים, למורים באזור שבו הם מסתובבים חופשי וראיתי אפילו אחת שליטפה אותם וגולת הכותרת- הדולפינים. אני עדיין תוהה ביני לבין עצמי אם זה התעללות בבע"ח או לא אבל אלו לפחות נולדו כבר בשבי. חצי שעה של מופע נחמד, סוג של פיצוי על הסי וורלד שהחלטתי לא ללכת בסוף.

ולסיכום, צדק מדריך הטיולים שקראתי לפני הנסיעה (אבל אחרי הזמנת הטיסה לרומא...גררר) שטען שמי שהיה באתונה פעם אחת כנראה לא ישוב אליה שוב לעולם. הוא גם שכח לציין שיום-יום וחצי יעשו את העבודה.

ולחלק הטעים של הטיול: איטליה
טיסה של איזי ג'ט מאתונה לרומא, שעה ו-40 דקות, בקבוקון אייס טי קטן במחיר מופקע של 2 יורו וצ'או רומא. הזמנתי מראש כרטיס הלוך ושוב לעיר בחברת Terravision ב-8 יורו. קראתי באתר כמה ביקורות נוראיות עליהם. נחתתי בשעה 17:00 והאוטובוס היה ממש ריק. בחזור מטרמיני באמת היה קצת בלאגן ולרגע היה נדמה לי שלא לכולם יהיה מקום באוטובוס אבל בסוף ישבתי לבד. מי שקנה כרטיס מראש יעלה על האוטובוס. דרך זולה ויחסית מהירה להגיע לעיר. האוטובוס התחיל לסוע ויחד איתו התחיל לרדת גשם (שהיה אמור להמשך גם למחרת אבל תודה לאל התחזית טעתה).

רומא היתה אהבה ממבט ראשון (עד שהגעתי לפירנצה שהפכה להיות הפילגש המרתקת והמושכת יותר). האוטובוס מגיע לתחנה המרכזית- תחנת טרמיני. כן, יש הרבה מאוד הומלסים אבל לא יותר מאשר במדינות אירופה האחרות או בסן פרנסיסקו. קצב הליכה מהיר, לעבור לפעמים מדרכה ולהתנגד לתופעת העדר והכל יהיה בסדר. 10 דקות הליכה לאכסניה הכי שווה שהיתה לי בטיול הזה: Hostel des artistes: בעיקרון זה מלון של 5 קומות שבקומה החמישית עשו הסבה לדורמס (וזה חדרי מלון לכל דבר) ושמו 5 מיטות יחיד במקום מיטה זוגית וסלון. 22 יורו ללילה בלי ארוחת בוקר אבל יש להם דיל עם בית הקפה ממול של קפוצ'ינו, קרואסון ומיץ תפוזים ב-1.5 יורו (אני ויתרתי כי אני לא שותה קפה). אזור טוב עם פיצרייה מעולה מעבר לפינה.



המסלול ההזוי מעט היה: יום ברומא- 4 ימים בפירנצה- יום ברומא. מרומא לפירנצה נסעתי ברכבת, הזמנתי חודשיים מראש ואז אפשר לקנות את הכרטיסים במחיר מציאה של 9 יורו לכיוון (והרכבת הזאת טסה...בחזור לקח לה שעה וחצי, למה בארץ זה לא ככה?..).
5.9: קניתי כרטיס למטרו ונסעתי לראות את הקולוסאום מואר בלילה. ממש ביציאה מתחנת הקולוסיאום (הגיוני, לא? ;)) ממול. מרשים...עשיתי סיבוב, צילמתי ורציתי לחזור במטרו לאכסניה. מה מסתבר? הכרטיס טוב ל- 90 דקות אבל רק באוטובוסים. לקחתי אוטובוס למזרקת ברניני ועוד אוטובוס לאנדרטה לזכר ויטוריו עמנואל (הבניין המפלצתי הלבן). חזרתי לקולוסיאום ברגל (כמה דקות) וגיליתי שממש לפני הקולוסאום, אם עולים כמה מדרגות אפשר להשיג תמונה ממש טובה שלו. גם הכה בי שאני היחידה שם באמצע הלילה אז התחלתי לרוץ למטה לתחנת אוטובוס.



6.9: יום ברומא המטרה היומית: להרגיש את רומא דרך הרגליים ולא להשתמש בחברי הטוב ביותר- הסבווי. בדיעבד, החלטה מטומטמת...את היום סיימתי עם היבלת של החיים ושריר שמעולם לא ידעתי על קיומו שנתפס מה שגרם לכך שבמשך יומיים בפירנצה פחות או יותר צלעתי. הלכתי לאורך החומה לעבר הגנים של וילה בורגוזה והסתובבתי שם במשך שעה כשאני חותרת להגיע לאגם הגדול שרואים במפה.



 קניתי לי ארוחת בוקר מחוץ לתחנת המטרו 'פלמיניו', כיכר פופולו, לאורך רחוב אוגוסטה עד לגשר סנט אנג'לו, ראיתי מבחוץ את מבצר סנט אנג'לו והתקדמתי לעבר הותיקן. הגעתי בסביבות 10 לסן פייטרו, תור קצר של בידוק בטחוני ונכנסתי. האמת, שלא כל כך התרשמתי. סן ג'יובאני אין לטראנו נראתה לי יותר וואו ואחרי שרואים את הותיקן זה הופך ל:"אה, כנסיה".



משם הליכה של 10 דקות לותיקן, תור של 15-20 דקות שעבר לי ממש מהר (ואני די חסרת סבלנות). כרטיס לסטודנטים עולה 8 ומשו יורו. עשיתי את המסלול הארוך וביקרתי בכל מה שניתן היה לבקר בו. לקח לי 3.5 שעות בערך. הם רצחו, אנסו ובזזו ובסוף הקימו את המפלצת המדהימה הזו שמכונה הותיקן. הדבר שאני הכי התלהבתי ממנו היה התקרות...סיימתי את היום הזה גם עם צוואר תפוס ;)



 כמות האנשים הבלתי הגיונית שדוחסים בהחלט פוגמת בהנאה אבל זה באמת וואו. מציעה לכם לקחת כמה דקות על אחד הספסלים למנוחה ובהייה באחת התקרות. מהחלונות ניתן להשיג תמונות ממש יפות של הכיפה של סן פייטרו.



 לסיום כמובן- הקפלה הסיסטנית. מ-ד-ה-י-ם! שישו והבתולה יסלחו לי אבל אני בהחלט צילמתי שם כמה תמונות בשושו (האיכות לא משו).



חציתי את גשר סנטאנג'לו והלכתי לעבר פיאצה נבונה. הייתי מורעבת אבל לא ראיתי משהו שקרץ לי אז קניתי גלידה באחת הסמטאות וישבתי בכיכר לאכול אותה. הגעתי במקרה לבניין הלבן המפלצתי



 ועליתי במדרגות, תכנסו פנימה זה בחינם. יש מוזיאון קטן על ההיסטוריה של הצבא אבל השוס האמיתי הוא המרפסת- נוף משגע של העיר! המשכתי למזרקת טרבי (יש שילוט של מקדונלדס שנמצא בקרבת מקום שממש עוזר להגיע אליה). בחיים שלי לא ראיתי כל כך הרבה אנשים ליד מונומנט כלשהו, היה ממש אתגר לצלם אותה. פילסתי את דרכי, ישבתי על הקצה והשלכתי שני מטבעות מעבר לכתף- האחד כדי לחזור והשני כדי להביע משאלה (ואני בהחלט אחזור לעיר הזו, ולא כי השלכתי מטבע). נמלטתי מהאזור ההמוני ובדרכים לא דרכים אחרי ששוב פעם חציתי חצי רומא (אני ומהזרקה של ברניני מכירים אחד את השני לעומק)



 הגעתי לתחנה המרכזית . קניתי מצרכים בסופר לארוחת צהריים קלה באכסניה והלכתי לאזן את עצמי קצת. בערב אכלתי פיצה ליד האכסניה.

7.9: פירנצה
רכבת לפירנצה בשעה 6:45. הדפסתי את הכרטיס בבית אז פשוט הגעתי לרציפים וחיכיתי מול השלט שמכריז לאיזה רציף הרכבת תכנס. רבע שעה לפני השלט התעדכן ובגלל שהכרטיס שלי היה מחלקה שניה יצא שהלכתי ברציף כמעט את כל הרכבת לאורכה...זאת היתה רכבת. הפח ליד המושבים היה כל כך יפה שאני והתיירת לידי התלבטנו אם מדובר באמת בפח או לא ובסוף לא זרקנו חחח. ניתן לקנות וויפי במחיר מגוחך של 0.01 יורו (מי אמר זמן לעלות תמונות לפייסבוק?). הייתי בטוחה שהנוף בדרך יהיה מדהים אבל רב הזמן הרכבת נסעה במנהרות. הגעתי לתחנה המרכזית- סנטה מריה נובלה בסביבות 8:30. יוצאים מהתחנה, פונים ימינה והולכים קצת עד שמגיעים לתחנת אוטובוס שבה יש את קווים 12 ו-13 שמגיעים לכיכר מיכאלאנג'לו שממנה יש נוף מרהיב של כל העיר. האכסניה היתה קמפינג...באוהל של 3 מיטות...בדיעבד אני אסכם את זה ב-Whatthe **** was I thinking?!




קור אימים בלילה, קרבה הזויה למועדון לילה פתוח, בלי וויפי ובלי ארוחת בוקר. אבל המיקום היה שווה הכל (וגם המחיר המגוחך של 12 יורו לילה תרם לעניין). משולחנות הפיקניק ראו את הדואומו וכל בוקר נפתח לו בתצפית מהכיכר, ירידה במדרגות והליכה לאורך הנהר. בעיקרון זה קמפינג יותר לקרוונים ומהבחינה הזו היה שם את כל מה שדרוש. רציתי מאוד לראות את כל הפלאצו פיטי כולל הגנים וכניסה היתה אמורה לעלות בסביבות ה-20 יורו אז החלטתי לקנות את הפירנצה כארד (קניתי אותו בפלאצו וקיו). 50 יורו שפרידה מהם מעניקה 72 שעות (המלצה, תפעילו אותו בשעות הצהריים של אותו יום ואז תוכלו לנצל אותו טוב יותר) של תחבורה ציבורית בחינם וכניסה לרב האטרקציות בעיר (זה לא כולל את בית הטבילה, הספרייה של לורנצו, עלייה לכיפת הדואומו או למגדל הפעמונים). צדקתי בתחושה הראשונית שלי שמרב שאתה רוצה לנצל את הכרטיס אתה כבר בתחושה של אובר מוזיאונים...אם זמנכם מוגבל אני ממליצה בחום על פלאצו פיטי ועל פלאצו וקיו שאני אפרט עליהם בהמשך.

תצפית מהכיכר, ירידה ברגל, חצייה של הגשר והליכה לעבר הדואומו. צילמתי אותו מבחוץ ונכנסתי לפלאצו וקיו לקניות את הפירנצה כארד. חפשו את השלט של הפירנצה כארד- התורים שם יותר קצרים. תחנה ראשונה האופיצי (6.5 יורו בקניית כרטיס במקום). טסתי את כל המוזיאון לשירותים שהיו בסוף...אחורה פנה והתחלתי להכנס לחדרים. נראה לי שהייתי בכל החדרים, דילגתי על מיליון תמונות מריה וישו, רפרפתי על השאר ואת תשומת הלב הקדשתי לכמה ציורים שסקרנו אותי וליצירות המפורסמות. המוזיאון מכיל אלפי ציורים ובלי הסברים ובסיס טוב באומנות קשה להפיק ממנו את כל מה שניתן. אכלתי בפיצרייה חמודה שהקירות בה היו מכוסים בתמונות כאלה של הסבא רבא שהקים את העסק



 וחזרתי לעשות צ'ק אין באוהל :D מנוחה קלה ולקראת השקיעה ירדתי לגשר סנטה טריניטה לראות את הפונטו וקיו בשקיעה. אפקט השקיעה בפירנצה לא מלהיב...לא יודעת למה, אולי כי אין שם ים? :] אז תמונות שקיעה מדהימות לא ממש השגתי אבל זו שעה מעולה לצלם את ההשתקפות של הבתים בנהר ואני ממש אוהבת את זה (נראה לי 50 תמונות).



 פירנצה נראתה לי יעד כל כך כיף לזוגות...קינאתי לרגע בכל הזוגות שהתמזמזו להם על הגשרים :] וממש התלהבתי מהמנהג של המנעולים על הגשר.



באותו ערב התקיים פסטיבל בעיר של מנורות...ילדים קטנים שמחזיקים מקלות ארוכים שבקצה שלהם יש פנסי נייר שבפנים יש מנורה. ניסיתי לעקוב אחרי המסלול שלהם אבל לא ממש הלך לי. הסיום היה בכיכר סנטיסימה אנואנציה אז הגעתי לשם בשעה 21 וחיכיתי שעה עד שהילדים יגיעו. היו שם עוד ילדים עם מקלות כאלה ששימשו אותם בתור טפו טפו והמטרה שלהם היתה לפוצץ את הפנסים...בגלל זה החזיקו אותם כל כך גבוה.



 היה נחמד :) מה שלא היה מלבב זה לחכות לאוטובוס בשעה 23:30 ליד התחנה המרכזית ואז לרוץ כמו שהשטן רודף אחרי לאוהל. הדבר היחיד שצה"ל כנראה חסך ממני זה שינה באוהל...בשנייה שהשמש זורחת- בוקר!!! (אני עדיין משלימה שעות שינה חסרות מהאוהל הזה).

8.9: פירנצה
את הבוקר התחלתי במוזיאון הברג'לו (4 יורו) כי הוא נסגר בסביבות השעה 13:00. מוזיאון ידידותי למשתמש. יש בו בעיקר פסלים ובמינון הנכון כדי שלא תרגישו שזו מנת יתר. טארט פירות קטן כדי להמתיק את הבוקר והאקדמיה (6.5 יורו במקום) כדי לסמן וי על דוד. ראיתי את דוד, בהחלט מרשים. ישבתי על ספסל ממול והחלטתי שאני חייבת לעשות לו פפארצי. היה ברור לי שתמונה אחת ואני חוטפת צרחות אבל תמונה אחת היה כל מה שהייתי צריכה :)



 היה שם חדר מלא בפסלים...לא יודעת להסביר מה הפך אותו למיוחד אבל ממש אהבתי. מעבר לזה המוזיאון לא כזה גדול/מרשים. לקחתי את קו מספר 7 מכיכר סן מרקו לעיירה פייזולה. הנוף, אוי הנוף. בדרך רואים את כל פירנצה ומהעיירה עצמה יש נוף טוסקני. נכנסתי לאתר הארכיאולוגי. אמפיתיאטרון שלם יחסית ומה שנשאר מהמרחצאות.



 יש גם מוזיאון קטנטן אבל העיקר הוא באמת הנוף. הבטריה של המצלמה החליטה להגמר...נהדר. חזרה לאותו בית קפה עתיק לפסטה וטארט לקינוח. אומנם תקתקתי מוזיאונים בקטע אחר (ואני זאת שסירבה להכנס ללובר...) אבל בין לבין יצא לי 'ללכת הרבה לאיבוד' בין הסמטאות של העיר. היופי בעיר הזו הוא שלא משנה לאן תלכו בסוף או שתמצאו אתכם בדואומו או בנהר ואז נורא קל לנווט לכל מקום. יש גם שילוט די טוב בעיר לכל האטרקציות התיירותיות. סיבוב בכיכר הסניוריה ופלאצו וקיו (6 יורו). יש לו גם מגדל (לא גבוה כמו הדואומו או מגדל הפעמונים אבל עדיין מספק גובה מצד אחד וקרבה מצד שני לאטרקציות). בכלל במסגרת שני המקומות שלפי דעתי חייבים לבקר בהם בפירנצה. התקרות, אוי התקרות. קומפטי ומהמם. והתצפית כמובן נחמדה.



חזרתי לאוהל וחיכיתי שיחשיך ואז הלכתי לכיכר מיכאלאנג'לו לראות ולנסות לצלם את העיר מוארת.



לא צילמתי שם אז לא זוכרת מתי אבל ביקרתי גם בשוק סן לורנצו ובמרקטו סנטרלו של האוכל. בראשון כל הדוכנים כמעט אותו הדבר בלי מחירים ולי אין סבלנות להתמקח, בשני יש פירות וירקות, גבינות, לחמים ובשר- מי שזה הקטע שלו.

9.9: פירנצה
הבוקר הוקדש לארמון פיטי. עצירת החובה השניה בעיר הזו. שילוב מושלם של ארמון שמור טוב, אומנות, גנים משובבים והנוף. וואו וואו וואו (מכניס לכיס הקטן את האופיצי לדעתי). הייתי בכל המוזיאונים ובגנים (ניסיתי למצוא את המזרקה של בכחוס ללא הצלחה, לפחות סיור מקיף בגנים זה סיפק לי). לקחתי אוטובוס לפורטה רומאנה, קניתי לי סלט ענקי בסופר וחזרתי לקמפינג לאכול.



כדי לכפר קצת על כל הכנסיות שביקרתי בהן החלטתי ללכת ברגל לבית הכנסת. רעיון טיפשי. היה מאוד חם וזו הליכה לא קצרה בכלל. בכניסה לבית הכנסת יש שלט עילג בעברית שמורה להפקיד את כל החפצים בלוקרים כאלה (שנוטים להתקע...תנעלו אחד קודם ריק לפני שאתם שמים שם משהו). בית הכנסת מרשים מאוד יחסית לאלו בארץ אבל לעומת כל הכנסיות...זה נטו חובה בתור יהודיה.



משם המשכתי למוזיאון הטבע ומוזיאון המינרלים, שניהם קטנטנים, לא ברי השוואה לזה בוושינגטון לדוגמא ולא הכי קשורים בפירנצה אבל זה נחמד לילדים. אל תעזו לשלם על הגנים הבוטניים- אין שם כלום!! ברצינות, ראיתי יותר עצים בעיר עצמה מאשר שם. נסעתי לפייזולה שוב במטרה לצלם את פירנצה בשקיעה. הגעתי בסביבות 17 והשקיעה היתה רק ב19, השמש היתה בזווית גרועה ולא הצלחתי בכלל לצלם. ראיתי שקיעונת ממיכאלאנג'לו.

10.9: פירנצה נשארו לי עוד כמה שעות לנצל את הפירנצה כארד אז הלכתי למוזיאון גלילאו (9 יורו?!). בניסיון למצוא אותו גיליתי את החלק שבין הנהר למוזיאון האופיצי. יש שם פסלים בגומחות כאלה בקירות- נחמד. המוזיאון עצמו ממש מעניין לאלה שיכולים לקרוא ולהבין את ההסברים באנגלית. לא בטוחה כמה ילדים יתלהבו. משם הלכתי ברגל לתחנה המרכזית. ניסיתי לחפש ברחובות שמקיפים אותה משהו מפתה לאכול ושום דבר לא עשה לי את זה. בתוך התחנה יש שף אקספרס. אוכל חם, סלט ירקות ופירות בהרכבה עצמית וקינוחים. הזמנתי פסטה ברוטב שמנת פטריות (שממש לא נפלה לעומת שום בית קפה בארץ) וסלט פירות. חזרתי לאוהל לשנ"צ. בערב עליתי לסן מיניאטו לתצפית. קניתי פיצה וקנלוני מתוקים ליד הפונטה וקיו וישבתי על המעקה של הנהר לאכול את הפיצה.



 פעם ראשונה שעליתי ברגל לכיכר מיכאלאנג'לו. זה ממש לא היה נוראי כי היה כבר קריר אבל בחום של הבוקר אני מניחה שזה יותר עינוי. הקנלוני היו פרס על המאמץ. מבט פנורמי אחרון על העיר המקסימה הזו ולהתראות פירנצה.

11.9 (התאריך :/)
יצאתי מהקמפינג בשעה 6:30, חושך אימים באמצע שומקום. אוטובוס לתחנה המרכזית וחצי שעה של בהייה בלוח. את הרציף הם טרחו לפרסם רק 5 דקות לפני שהרכבת יצאה. היעילות האיטלקית בהתגלמותה. שעה וחצי, יותר מנהרות משזכור לי בהלוך שגרמו לוויפי לקרטע ואז שוב טרמיני. ליד היציאה לרחוב מרסלה יש סופר בשם conad, ביקור קצרצר, צ'ק אין באכסניה ולכיבוש היומי: הקולוסאום והפורום. מאזור טרמיני לעבר כנסיית סנטה מריה מג'ורה ומשם לסן ג'יובני אין לאטרנו שאני בהחלט ממליצה לבקר בה. קתדרלה מרשימה. קראתי המלצה באתר על מאפייה טובה בדרך לקולוסאום...לא הצלחתי למצוא אבל נעצרתי ואכלתי פיצה מגניבה עם תרד ואחת הזויה עם תפוחי אדמה שהייתי בטוחה שזה גבינה/בצל/כל דבר צהבהב שהוא לא תפו"א חחח כשראיתי את התור לקולוסיאום (המקום הראשון שבאמת יצא לי להתקע בו בתור) האינסטינקט הראשוני שלי היה לברוח אבל הוא התקדם יחסית מהיר. אחרי 20 דקות בערך הגעתי לקופות. מאחורי זוג אמריקאים בסביבות גיל ה-40. מולם השלט באנגלית צחה שאומר שמחיר מלא 12 יורו ומחיר מוזל של 7.5 לאנשים מעל גיל 65 וסטודנטים תושבי האיחוד. הם קוראים את זה, מתלבטים, חופרים ואני נקרעת מצחוק. בסוף הסברתי להם את כוונת המשורר אז האמריקאי אומר: "זה בסדר, אני אשלם כמה שצריך העיקר לא להיות בן 65" :Dלפני שנכנסתי היתה לי הרגשה שאני נכנסת כדי לסמן וי אבל לא. אפילו בלי הסברים אתה מצליח לדמיין מה הלך שם. פתאום אתה קולט כמה ברבריות היתה בתרבות הרומאית. המבנה הזה מרשים ומשומר טוב. תעלו למעלה ותעשו את כל הסיבוב...בנקודה מסוימת מקבלים פרספקטיבה מעולה.



כשהגעתי לפורום אחרי שבוע ומשהו של כיתות רגליים באמת שכבר לא היו בי יותר מדי כוחות. היה כל כך חם והריצוף פשוט הרג אותי. אפילו לסוסים זה נראה לי כואב לדרוך על זה. זה לא מנע ממני ללכת גם לגבעת הפלטין וגם לפורום עצמו...וזה לא מעגלי, זה לעלות עלייה/מדרגות ואז לחזור...מציק אבל שוב- מרשים. בשלב מסוים כל מה שרציתי כבר היה לצאת משם ולמצוא מזרקה ואז הגעתי למקום שממנו רואים כמעט את כל הקולוסאום.



 מזרקה והמים קפואים!! זרקתי את עצמי על האבן הכי קרובה לחצי שעה, אני, המפה וחצי ליטר מים. ויה דל קורסו, המדרגות הספרדיות שתהרגו אותי מה כל כך מלהיב בהן, המטרו הראשון בעולם שהצלחתי להתברבר בו רבע שעה עד שהגעתי לרציף והמקלחת של חיי. בערב הלכתי לפיצרייה מעולה מול התחנה המרכזית וקינחתי בקנלוני מתוק ממאפייה.



איטליה היתה מדהימה בעיני- התחבורה הציבורית טובה והשפה לא היוותה ממש מכשול. אבל גדולתה בשילוב המרתק של נופים, עושר תרבותי, אוכל מדהים, אנשים לבביים...כל כך הולכת לחזור לשם.