LES CONTAMINES - LES CHAPIEUX
וכך בשעה 09:00 יצאתי אל עבר היום השני . האמת היא שהייתי עדיין בהלם מאירועי היום הקודם ומהמהירות שבה התוכניות לבלות אם אחותי חופשה ארוכה השתנו בין רגע. היום אמור להיות קשה יותר מיום האתמול ולמרות שלי לא היה קשה כל כך ביום הראשון, הייתי במתח לגבי היכולות שלי . בכל זאת מדובר על פי שתיים גובה של עלייה.
היום מתחיל בצעידה קלילה במישור אל עבר כנסיית ג'ורג דה משהו. מיד אחרי הכנסייה מתחילה עליה אכזרית ביותר שנמשכת ונמשכת עד אין קץ. אז רק הבנתי שהקברים שנמצאים ליד הכנסייה שייכים למטיילים שלא הצליחו להתמודד...
אחרי כשעה חצי העלייה מתמתנת ומגיעים אל עמק נפלא בשם VAL MONTJOIE. ההליכה בעמק מלבבת והנוף מדהים. בעמק פגשתי את "בוב משהו" , אמריקאי נחמד שמטייל עם שני ילדיו. כששאלתי היכן הם , הסתבר שכמו כל ילדים טובים הם נעלמו לו ואין לו שמץ של מושג היכן הם.
עמק MONTJOIE הנפלא
לאחר 45 דקות מגיעים אל REFUGE DE LA BALME שם נחים ממלאים מים ואוגרים כח לפני העלייה האמיתית אל עבר מעבר ההרים. לפני המעבר חכתה הפתעה , משטח שלג ענק שצריך לחצות בדרך אל הפסגה . למרות כל מה שאני יודע על סקי הדבר לא היה פשוט בכלל. סקי עושים בירידה וכאן באופן דיי מוזר הטיפוס נעשה בעלייה. ומכאן שכל צעד שעד כה היה קשה , הפך לקשה שבעתיים . ככל שהתקרבנו אל ה COL עצמו. הרוח התגברה ונהיה יותר ויותר קר. לבסוף הגעתי אל ה COL שם עצרתי לנוח לאכול משהו. למרות המאמץ הרב לא היה לי יותר מידיי חשק לאכול אז פשוט ישבתי והתענגתי על הנוף.
COL DU BONHOMME
ואז קרה משהו מוזר, מכיוון העלייה הגיחו שלוש דמויות הישר מסרט מצויר . הם לבשו חליפות ריצה ונעלי ריצה ולכל אחד מהם היה וסט קטן על הגב ואליו מחוברים שני בקבוקים. עד כאן סביר. אבל , הם לא הלכו , הם לא זחלו אט אט כמו חלק מאיתנו, הם פשוט רצו כמו ארנבות ! הם דלגו ורצו, רצו וקפצו כאילו אין מחר . אמרו את הבונז'ור שלהם ונעלמו באופק. הרגשתי כאילו אני בצילומים של "מיץ פטל".
מנקודה זו הדרך עולה אל הנקודה הגבוהה ביותר ביום השני , 2483 מטר , או 1313 מטר של עלייה מתחילת היום . לשמחתי והפתעתי אני שורד את היום בכבוד ואפילו מעבר לזה . בנקודה זו הדרך מתפצלת האופציה הראשונה היא להמשיך בעלייה במסלול יפיפה אל עבר COL DES FOURS או לרדת בירידה סתמית לכיוון LES CHAPIEUX.
אני שראיתי כל כך הרבה, החלטתי שאני לא מסוגל להכיל עוד יופי , ולכן בחרתי בירידה ....
בדרך למטה עצרתי ב REF DU BONHOMME , המקום מנוהל ע"י אנשים שמקומם בגן עדן מובטח. הם העניקו לי ( תמורת מספר יורו...) מרק מצוין , סנביץ גבינה אלוהי, ומי זהב למכביר - חצי ליטר בירה.
בשלב זה לא הבחנתי בין טוב לרע, בין ירידה לעלייה ובין סיום להתחלה. אך מאחר ושום הסעה / טרמפ לא חיכו לי , החלטתי לאסוף את הגוויה שלי ולהמשיך בדרך. הדרך מטה היתה מכוסה בשלג טורדני שחייב סוג של גלישה ללא מגלשיים. וכך כשעה וחצי מאוחר יותר הגעתי ל"מבואות הסיום" של היום השני. המילים מבואות הסיום אינן מופיעות במקרה. פשוט לא הצלחתי למצוא את הדרך בין מבואות הסיום לנקודת הסיום. וכך מצאתי את עצמי מתדרדר באפיסת כוחות בשדה מלא בפרות וגושי חרא אדירים. למזלי , הייתה זאת יד האלוהים שהביאה לכך שאיך יצאתי מן השדה , ניצבה מולי הארץ המובטחת בדמות מלון AUBERGE DE LA NOVA. שם קבלנו אותי בנחמדות רבה ומיד הציעו לי עירוי של מי זהב להסדרת הדופק.
המקלחות במלון משותפות לכל הקומה וכך לאחר שהפקדתי את נעליי בחדר הנעליים ,אצתי לי אל המקלחת לפי שכל הגדודים יגיעו ולא ישארו לי מים חמים.
המקלחת התגלתה כמקור חיים ולאחריה ירדתי כמו חדש , צולע ותפוס שרירים אל ארוחת הערב.
לפני ארוחת הערב הספקתי לעצור בחנות גבינות מקומית שם הצטיידתי בחריץ גבינה מסריח ושני תפוחים. למרות שלא הייתי רעב במשך כל היום, בחלטתי שיהיה מאוד ציורי לשבת על ראש ההר ולאכול גבינה ותפוח.
ארוחת הערב הייתה מצוינת והוגשו בה מרק בשר בקר והרים של תפוחי אדמה. כמובן שמי זהב היו זמינים לכל דורש. ארוחת הערב היא הפעם הראשונה בה אוכלים כולם אל שולחנות ארוכים ממש כמו בטירונות. במהלך הארוחה התנהל דיון לגבי יום המחר. מרבית השיחה התנהלה בצרפתית. הניסיונות של הסועדים לתרגם לי לאנגלית היו דיי צולעים. האמת היא שהבנתי את הצרפתית שלהם יותר מן האנגלית.
בארוחה פגשתי את "בוב משהו" וילדיו ( שנמצאו בינתיים). הוא אמר שמחר כולם נוסעים ברכב את החלק הראשון של היום וכך חוסכים שעתיים של עלייה מטופשת על כביש. הבעייה שלי היא שאני נשבעתי שאני עושה את כל המסלול ברגל. ולכן לא תכננתי להצטרף אליהם. בשעה 21:00 עייפתי מהדיונים בצרפתית ופרשתי לחדרי.
אחרי היום הראשון מלא התהפוכות והמשברים אני יכול לציין בסיפוק שאני מאוד מרוצה , ואופטימי לבאות.
הפרק הבא :
היום השלישי - VIVA ITALIA
