אתחיל ואספר שתכנון הטיול המקסים הזה שעשינו באמצע אוגוסט לקח לפחות 5 חודשים, אני מאוד אוהב לתכנן את הטיול לפרטי פרטים להעלות הכל על הכתב כולל לינקים ל gps מה שעושה את הכל ליותר נוח וקל.
קיבלתי המון טיפים ורעיונות בשלב התכנון מהאתר המקסים הזה למטייל” לכן חשוב לי לשתף מעט מחוויותינו ואם זה יסייע לימשהו/הם אז זה ישמח אותי מאוד.
ההרכב המשפחתי שלנו היה 2 הורים + ילדה משוחררת צבא.
מראש ידענו שאנחנו רוצים הרבה טבע ופחות ערים וקניות.
להלן מסלול הטיול:
יום 1
המראה אחה”צ מבן גוריון לנמל התעופה מלפנסה שליד מילאנו.
הגענו יחסית מאוחר בלילה ב 12:00 וחיכנו מחוץ לטרמינל לשאטל של המלון Idea Hotel Milano Malpensa Airport מלון פשוט מאוד וזול אך דיי מספק למי שצריך אותו ללילה אחד בלבד.
חיכינו קרוב ל 20 דקות וסוף סוף השאטל הגיע ואסף אותנו למלון שהיה מרוחק בסה”כ 8 דקות מנמל התעופה. Chek in קצר ואנחנו כבר במיטות לקראת היום הראשון של הטיול.
יום 2
למחרת בבוקר בעוד הבנות ישנות נסעתי עם השאטל של המלון בחזרה לנמל לאסוף את הרכב ומיד חזרתי למלון לארוחת בוקר משותפת עם רעיתי וביתי וב 9 כבר היינו על האוטו עם המזוודות בדרכינו לכיוון אגם מג'ורה, מלכתחילה בחרתי באגם מג'ורה ולא בגארדה על סמך טיפים של מטיילים שאמרו שגארדה באוגוסט עמוס מאוד וצפוף בסופו של דבר זה הוכיח את עצמו.
לאחר כשעה של נסיעה הגענו למלון Hotel Villa Ruscello מלון חמוד הנמצא על שפת האגם ומרוחק כ 5 דקות צפונית לסטרזה.
פרקנו את המזוודות במלון עשינו צ'ק אין והופ אנחנו שוב עם הרכב לכיוון סטרזה, נכנסנו לסופר קטן והצטיידנו בפירות וחטיפים (האפרסקים באיטליה הם חלומיים למי שאוהב פירות גדולים ומתוקים עם טעם של פעם, תענוג אמיתי.
לאחר הקניות בסופר נסענו אל הרציף המרכזי במסטרה ועלינו משם על אחת הסירות שלקחה אותנו לשייט ל 2 איים, איזולה פסקטורי הקטן יותר ואיזולה בלה הגדול יותר, היה חם אך לא חם מדי כ 30 מעלות כך שעם כובע ומים בתיק אפשר לטייל וגם להנות.
2 האיים מלאים בתיירים ובמסעדות וחנויות של תיירים, אי הראשון אליו הגענו היה איזולה פסקטורי ותוך שעה הבנו את הרעיון ועלינו לסירה לתחנה הבאה לאי איזולה בלה, האי הזה גדול יותר, יש בו את הגנים הבורמאים וכן טיילת יפה מלאה במסעדות וחנויות לתיירים, לאחר כ 2-3 שעות באי עלינו על הסירה בחזרה לסטרזה, ברציף עלינו על הרכב והגענו למנוחה קלה במלון ולקראת הערב ירדנו לטייל מעט בסטרזה עיר מאוד חביבה ומסבירה פנים לתייר, הרבה מלונות יפים ושופעי פרחים וצמחיה יפה.
התיישבנו לנו באחת המסעדות במרכז העיירה ואכלנו לנו פסטה ופיצה מה שהולך להיות הואכל הקבוע שלנו במהלך הטיול הזה.
לאחר הארוחה חזרנו למלון.
יום 3
לאחר ארוחת הבוקר הקלילה במלון התחלנו את הנסיעה לכיוון הר המוטרונה טיפסנו עם הרכב עד קצה ההר בנוף משגע ומזג אויר בהיר ומקסים, מגיעים לחנייה ומשם עולים רגלית עד הפסגה כ 10-15 דקות טיפוס, בפסגה ישנה תצפית מקסימה שבה ניתן לראות הן את אגם מג'ורה והן את אגם אורטה, כמו כן ישנו רכבל שיורד למעטה כ 300 מטר וקרוניות שיורדות במהירות כ 5 דקות ואז חוזרות חזרה, לקחנו גם את הקרוניות וגם את הרכבל, הרי אם כבר הגענו עד הלום למה לא לנצל גם את זה וגם את זה.
סיימנו במוטרונה וירדנו עם האוטו לכייון אגם אורטה לעיירה אורטה סאן ג'וליו, הדרך למעטה מאוד מפותלת אך מקסימה וירוקה, מעט לפני העיירה סאן ג'וליו מצאנו קרחת יער בצידי הכביש וועצרנו לפקניק קצר, לפני הטיול קנינו ציידנית מתקפלת כזו, בה אכסנו פירות גבינות וממרחים וכך גם נשמרה הטריות שלהם, מומלץ מאוד.
המשכנו לאורטה סאן ג'וליו וחנינו בכניסה לעיר בחניה ציבורית, שימו לב תמיד שחניות הצבועות בלבן הן חינם ללא תשלום וכאלה הצבועות בכחול הן חנית התשלום. למזלנו התפנתה חנייה חינמית, החננו את הרכב וצעדנו למרכז העיר,
סאן ג'וליו היא עיירה ציורית ומקסימה עם המון סמטאות צרות ויפות ופשוט כייף ללכת לאיבוד בסימטאות היפות והמוצלות הללו, היה יום חם כ 28 מעלות אך שוב לא כזה שמפריע לטייל.
לאחר כשעתיים שלוש של שוטטות בעיר עלינו על הרכב לכיוון צפון ללוגאנו שבשוייץ.
נסיעה של כשעתיים שוב בנופים מקסימים ומוריקים, בדרך טיפטף מעט גשם אך פסק לאחר כ 10 דקות. לקראת 4 הגענו ללוגאנו וישר כיוונו את ה gps לחניון מקורה על קומות קרוב למרכז העיר
Autosilo Balestra ומשם צעדנו לכיוון שפת האגם והמדרחוב המקסים, חשוב להדגיש שבשוויץ הכל יותר יקר, גלידה, פיצה ובירה כמעט פי 2 מאשר באיטליה,
הסתובבנו לנו בטיילת ונהנו מהאוויר הקריר של אחה”צ וגלידה נהדרת ולאחר מכן שבנו אל החניון ועלינו על הרכב כשפנינו מערבה לכיוון הדולומיטים, יצאנו מלוגאנו ושוב חזרנו לאיטליה לאחר שעברנו את מעבר הגבול לאחר כחצי שעה של נסיעה בין כפרים ועיירות ציוריות הגענו אל המלון שלנו Merloni שנמצא קרוב מאוד לעיר מנג'יו שעל שפת אגם קומו, בדרך אל המלון עברנו בעיירה פרולצה, פורלצה היא עיירה מקסימה על שפת אגם לוגאנו, לאחר ההתמקמות במלון החמוד שלנו נסענו חזרה לפרולצה לארוחת ערב במסעדה מומלצת בשם Pronto Pizza הגענו למסעדה שהיא יותר מסעדה מקומית, ואכן ההמלצה הייתה טובה, האוכל היה נהדר והמלצרים מסבירי פנים וחייכנים, לאחר הארוחה חזרנו למלון לישון לאחר יום ארוך ומעייף אך מאוד מהנה….
יום 4
בוקר באגם קומו.
התחלנו לנוע ממלון מרלוני לעיר בלאג'יו כ 15 דקות נסיעה לערך, בערב שלפני בדקתי את האפשרויות השונות סביב אגם קומו וקיבלתי כמה טיפים מצויינים מאחד הבלוגים פה בלמטייל,
זה היה יום שבת לכן התנועה בעיר הייתה מעט דלילה וגם היה קל יחסית למצוא חנייה בחינם לא רחוק מהנמל הקטן ממנו מפליגות הסירות חשטות בין העיירות השונות לחוף אגם קומו,
קנינו כרטיס המאפשר שייט בין ארבע יעדים, וראנה בלאג'יו, ועוד 2 יעדים שאייני זוכר את שם, בסופו של דבר היינו בוראנה ובבלאגיו בלבד,
עלינו על הסירה שלקחה אותנו קודם לוארנה, עיירה ציורית בקצה השני של האגם שייט של כ 10 דקות, הסתובבנו בעיירה היפיפיה הזו הסימטאות הקטנות והציוריות המציצות כמעט מכל פינה.
סיור של מעל שעה הכולל גלידה טעימה ובירה צוננת ואנחנו כבר עולים על הסירה הבאה ופנינו הפעם לבלאג'יו, זו עיירה מעט יותר גדולה מוראנה אך גם היא מלאה בסמטאות ופינות חמד, מלא חנויות ומבעדות שרובן מכוונות לתיירים, לאחר סיבוב קצר התיישבנו במסעדה מקסימה ממש על המים, חייב לציין כי בכל המסעדות שנתקלנו בהם באיטליה השירות תמיד היה למופת, עם חיוך והמון סבלנות, גם האוכל שרובו מתבסס על פיצה םאסטה, תמיד מגיע טעים, אז פעם אחת בחרנו ספגטי ברוטב עגבניות, ופעם פסטה ברוטב פסטו ופעם אחרת פסטה עם פירות ים או פיצות בואריציות כאלה ואחרות, ואם כבר מזמינים סלט אז כמעט תמיד הוא יגיע עם המון חסה מסולסלת ולמעלה מעט גזר, מעט עגבניות ואולי תוספת של גבינה, זה ממש לא הסלטים שלהם אנחנו מורגלים בארץ, ואני שאוכל אוכל צמחוני זה ממש היה חסר לי באיטליה.
לאחר שיטוט נוסף בבלאג'יו ובהתחשב בזה שהיה מעט חם כ 30 מעלות החלטנו לווותר על 2 היעדים הנוספים ולהמשיך הלאה בטיול, דרך ארוכה הייתה עוד לפנינו כשפנינו צפונה לכייון הדולומיטים.
התחלנו לנסוע ממנאגיו לאורך הגדה המערבית של אגם קומו והתחברנו אל כביש SS38 לכייון מערב אל הצימר הבא שלנו La Vita in Campagna ליד הכפר Tresenda.
הגענו אל הכפר שמצא פחות או יותר על אם הדרך של כביש SS38 וה GPS הוביל אותנו אל הצימר שנמצא ממש בקצה הכפר, בתוך בוסתן פרי ענק ועם נוף מקסים של כרמים שופעי ענבים, בעלת הבית המקסימה קיבלה אותנו באנגלית שבורה אך בחיוכים ובסבר פנים יפות, הצימר מושקע מאוד, פנים החדר מעוצב להפליא וכבר כעת לשמחתינו ניתן להרגיש בשינוי במזג האויר, יותר קריר ויותר נעים.
הנסיעה מבלאג'יו לכאן הייתה מעט ארוכה לכן הרגשנו כבר שזה הזמן ללכת לישון היות שביום למחרת נכונה לנו דרך ארוכה ומפותלת ליעד הבר מערבה בדולומיטים להר המרמולדה.
יום 5
היום אמור להיות היום עם הנסיעה הארוכה ביותר כשהיעד הוא מערבה לכייון צפון הדולומיטים למרמולדה.
התחלנו את הבוקר הנסיעה לסופר להצטייד בפירות וחטיפים לדרך, אני כמו בפעים האחרונות לא מוותר על הנקטרינות והאפרסקים הנפלאים שיש להם באיטליה, תוספת של כמה שוקלדים טובים וחטיפים ואנחנו כבר על הכביש בדרכינו הלאה.
אמנם הנסיעה ארוכה והדרכים ארוכות ופתלתלות אך כל קילומטר בדרך מעניין ותמיד יש עוד כפר ועוד מקום מקסים, להתלהב מהנוף לעצור לפקיניק קצר או למנוחה קצרה בצידי הדרך או בבית קפה מקסים.
היעד היה אומנם המרמולדה אך לא ויתרו על התכנית לבקר באגם טובל המקסים לכן לאחר כשעתיים וקצת הגענו לפנייה מהכביש ממנה נסענו דרומה לאגם טובל, בסה”כ סטייה של כחצי שעה מהכביש, מגיעים לחניון מסודר משלמים כמה יורו וממשיכים עם האוטו עד למחסום שם מחנים את האוטו ומשם עולים על אוטובוס שלוקח אותנו ישר עד האגם מרחק של כ 8 דקות.
לפני כן הצטיידנו בציידנית שלנו עם אוכל לארוחת צהריים שידענו שנאכל על שפת האגם.
מגיעים אל האגם ומיד נשקף המראה המקסים של אגם טובל מן ירוק בגוונים שונים שמשתנה מדי פעם, הירוק היפה הזה הוא תוצאה של העצים הרבים המקיפים את האגם, ישנו מסלול סמוך לשפת האגם מסודר ומשולט המאפשר הליכה קלה וכייפית מסביב לאגם ולהנות מפינות חמד מקסימות.
לאחר טיול נחמד לאורך חלק מהשביל המקיף את האגם ופיקניק נעים על שפת הגם חזרנו אל האטובוס שיוביל אתנו אל החניה ומשם שמנו פעמנו חזרה אל הרכב ואל עוד קצת יותר משעיתיים עד העיד הבא לכיוון הר המרמולדה.
הדרך כמו בפעמים הקודמות הייתה ארוכה ומעייפת, צריך לזכור שמדובר בכבישים צרים ומפותלים, אתה חייב להיות תמיד מרוכז על מנת לא להיות מופתע מכלי רכב הבאים מקדימה, לפעמים הכביש כל כך צר שהרכב שעובר מולך ממש צמוד למראה שלך ולפעמים שני כלי רכב אינם יכולים לעבור יחדיו לכן אחד מחכה עד שהשני יעבור ורק לאחר מכן אתה ממשיך הלאה, אגב יתרון גדול של הווייז הוא שהוא תמיד מראה לך את מצלמות המהירות שיש לפניך, ובכל הכבפרים והעיירות בדרך ישנם המון מצלמות מהירות המגבילות את הנסיעה ל 50 קמ”ש בתוך העיר, צריך להזהר,
לקראת ערב ולא רחוק מהמלון אנחנו חולפים ליד אגם פאדייה, לא הייתה שום סיבה לעצור היות והיינו כבר מאוד קרובים וגם ראינו כבר המון אגמים ודווקא האגם הזה נראה פחות אטרקטיבי מהאחרים, סוף סוף אחרי נסיעה מייגעת מגיעים אל מלון Hotel Garni Roberta
מלון חמוד, מעט מיושן אך בהחלט מספק, רוברטה בעלת המלון החייכנית מקבלת אותנו עם חיוך רחב ובין לבין היא מפטפטת איתי ומספרת לי שהמלון שייך להוריה הקשישים והיא שעל שמה המלון קרוי מנהלת אותו כעת, המלון נמצא ממש למרגלות המרמולדה, בצידי הכביש בקטע של כ 2-3 ק”מ יש עוד כמה מלונות קטנים ומעט מסעדות וזהו, מה שמשווה למקום שקט ואוירה פסטורלית.
כאן כבר בערב ממש קר ולא ניתן להסתובב עם חולצת טריקו ומכנס קצר לכן לאחר שעלינו לחדר ההתלבשנו בהתאם ובתוספת סווטשר ויצאנו לארוחת ערב באחת משתי במסעדות במקום.
עוד במהלך ארוחת הערב הרגשנו את עייפות שהצטברה בנו מהיום הארוך הזה, יצאנו מהצימר הקודם שלנו בבוקר ב 11 והגענו לכאן למלון ב 7 בערב.
פרשנו לשינה מיד לאחר הארוחה.
יום 6 יום המרמולדה
לאחר התארגנות בוקר מהירה עלינו על הרכב לנסיעה של 500 מטר מהמלון אל מעבר Malga Ciapelna אל הרכבל התלת שלבי שיוביל אותנו למרמולדה.
טיול בדולומיטים אינו שלם בלי להעפיל לפסגתו הגבוהה של הר המרמולדה. עשרות רכבלים פרוסים לאורך ההרים, אך יש כמה ספציפיים שעולים על הר המרמולדה. באתר הבא ניתן למצוא שעות פתיחה ומחירים של כל הרכבלים באיזור ושל המרמולדה בפרט. ברדיוס של כמה קילומטרים פרוסים שלושה רכבלים שמאפשרים לעלות על הר המרמולדה, עולים ברכבל החדיש הסגור היחיד שמעפיל לפסגתו הגבוהה של ההר 3200 מטר. עלות העליה ברכבל התלת שלבי והתצפית הנה 30 יורו לאדם, מי שלן במלון רוברטה הסמוך מקבל קופון המזכה אותו בהנחה של 2 יורו לאדם ובתוספת לזה גם כניסה חינם לסוטוגודה (אפרט בהמשך).
החננו את הרכב בחנייה המסודרת, עדיף להגיע בסביבות השעה 9 בבוקר וכך להמנע מכמויות המבקרים באתר וגם בחנייה יחסית פנויה, בשעות שלאחר מכן המקום ממש עמוס מכוניות ומבקרים.
כמובן ולא פחות חשוב זה להצטייד במשהו חם, סווטשר ומעיל יספיקו בקיץ, הטמפרטורה למעלה היא 0 מעלות קר אבל לא היסטרי.
הנוף מלמעלה בהחלט משכר ועוצר נשימה תרתי משמע, בגובה כזה החמצן מאוד דליל וקשה נשום אבל יש תחושה שאתם בגג העולם ממש מעל העננים, התצפית נוחה ויפיפיה וניתן גם לרדת למעטה אל השלג.
שעה לכל היותר שעתיים כולל ישיבה בבית הקפה בתצפית בהחלט יספיקו ואנחנו כבר יורדים חזרה עם הרכבל התלת שלבי למעטה. לאחר החוויה הנהדרת במרמולדה ובמרחק קצר מומלץ להמשיך לקניון Sottoguda זה ממש במרחק הליכה מחניון המרמולדה כך שאין צורך להזיז את הרכב, המסלול קל וסלול ומאפשר הליכה גם עם עגלות. מדובר במסלול של כ-2.5 קילומטרים לכל כיוון (5 קילומטרים בסך הכל) מהעיירה סוטוגדה לכיוון העיירה מלגה ציפלה. למי שמתקשה ללכת או סתם לא רוצה להתאמץ, ישנה רכבת קטנה שעוברת במסלול ההליכה וניתן לנסוע בה. שימו לב,המסלול חזרה מסוטוגדה לכיוון מלגה ציפלה הוא במגמת עליה (מתונה), ואילו מכיוון מלגה ציפלה לסוטוגדה הוא במגמת ירידה. לאורך המסלול יש נקודות עם הסבר ותמונות על המסלול בחורף. יפה במיוחד לראות איך נראים "מפלי הקרח" במקום בחורף, שונה לחלוטין מהאופן שבו המקום נראה בקיץ אך עדיין הנוף הירוק והמים הזורמים עושים את הטיול הנחמד הזה למרענן וכייפי.
.
לאחר פקיניק נחמד שערכנו במסלול המקסים הזה על שפת נחל קטן שוצף מים חזרנו חזה במסלול אל החניה ומשם צפונה אל העיד הבא שלנו העיירה קורטינה, הדרך לקורטינה יפיפיה ומרהיבה, הדרך מפותלת וירוקה מאוד וכמעט לאורך כל הדרך ישנם כפרים קטנים ציוריים.
לאחר כשעה מגיעים לקורטינה, מדובר באחת העיירות היפות בדולומיטים, כמעט כל הבתים בקורטינה הם בתים חד קומתיים יפיפים העיירה עצמה מוקפת בשרשרת הרים ענקיים שבחורף משמשים כאתרי סקי ובקיץ למסלולי טיולים.
התמקמנו במלון Hotel Myriam מלון נחמד מאוד, השירות מצויין והחדרים נוחים, במלון זה החלטנו לשהות יומיים, מחדרינו ניתן היה להשקיף אל הנוף ההרי המקסים.
בשעות הערב נסעתי ללשכת התיירות הממוקמת ממש במרז העירה במדרחוב הגדול המלא במסעדות בתי קפה וחנויות רבות. הגעתי לשם על מנת לתכנן את הטרק למחר.
לשכת התיירות בקורטינה מאוד פעילה ומספקת שירותי מידע במגוון תחומים, אני התעניינתי במסלול הליכה והבחורה הנחמדה שם פרסה בפני מפה עם מגוון מסלולים ואמרה שישנם סביב קורטינה לא פחות מ 70 מסלולי טרק, התמקדתי ב כ 3 שנראו לי הכי טובים לטיול שלמחרת, ובבוקר החלטנו יחדיו שנעשה את המסלול הנקרא Passo Tre Crossi לפחות על פי המפה ועל פי ההסבר בלשכת התיירות הוא נראה סביר מבחינת קושי וכזה שימשך בערך 4 שעות.
מאוחר יותר ירדנו כולנו אל המדרחוב לארוחת ערב במסעדה שנראתה הומה ועשתה רושם של מסעדה מוצלחת, האוכל כמובן התבסס איך לא על פסטות פיצות אבל באיטליה לא נופלים עם פסטות פיצות ואכן מה שהזמנו היה טעים.
יום 7 יום טרק ליד קורטינה
בבוקר התארגנו במלון לקראת היציאה, הכנו כריכים ולקחנו פירות וחטיפים ויצאנו לכיוון Passo Tre Crossi לתחילת המסלול, ה Waze מיד מצא את המקום ותוך 15 דקות היינו בתחילת המסלול, המסלול הזה כמו שאר המסלולים מאוד מסודר עם חנייה מסודרת ושילוט ומפות המסבירים על המסלול וההתפצלויות שלו.
כשהגענו לחנייה בערך ב 10:30 היו כבר המון כלי רכב של מטיילים, התברר לנו שהאיטלקים מאוד אוהבים לטייל ואכן במסלול היה רוב בולט של משפחות איטלקיות עם ובלי ילדים.
המסלול התחיל בהליכה נחמדה בחורש ירוק אך לאט לאט התחיל הטיפוס על ההר, אני חייב לציין שכל המסלולים מאוד מסודרים ומשולטים, היכן שצריך להיות מעקה או כבל להעזר בו בעליה יש והכל מתוחזק יפה.
המסלול שסומן כ מסלול 215 היה בהחלט נחמד ולא מאוד קשה למרות שברגעים מסויימים היו קטעים מאוד מפחידים כשההליכה במסלול הייתה מאוד צרה ומשמלך ישנה תהום עצומה, בקטעים כאלה תמיד היה כבל מתכת שניתן היה להעזר בו, לאט לאט ככל שעלינו יותר גבוה הנוף שנשקף מולנו היה יותר מרהיב, שרשרת ההרים הייתה כעת יותר קרובה והעמק שהשתרע למעטה נראה ירוק מאוד ועצום בגודלו.
בשלב מסויים כמעט בסופו של המסלול ובקרבת אגם יפה שסביבו ישבו המון מטיילים לנוח ולפקנק היה שלט עם התפצלות של מסלול 216 למסלול טיפה ארוך יותר מסלול 216.
אמרנו שלאחר המנוחה נחליט אם אנחנו לוקחים את האתגר וממשיכים עם המסלול הזה.
לאחר מעט ויכוחים כשעל אחד משך לכיוון אחר החלטנו לקחת את האתגר ולסטות ממסלול 215 אל 216 דבר שהיה אמור להאריך לנו את המסלול ואז עוד לא ידענו עד כמה.
התחלנו את המסלול שכבר בתחילתו היה במגמת עליה מתמדת עלינו ועלינו וזה לא נגמר, העליה הייתה כבר קשה וכל כמה עשרות מטרים נעצרנו לנוח, בשלב הזה כבר הבנו שאנחנו לבד במסלול הזה ושהמסלול הזה כנראה עם רמת קושי גבוהה.
אמנם הנוף הנשקף תוך כדי ההליכה היה מהמם, הרגלים כבר כאבו ורעדו אבל המשכנו בהובלתה של עדי בתנו שגם ניווטה את המשך הדרך וגם עודדה אותה כשהיה צריך.
בדרך נתקלנו בחיה ממשפחת הצבאים שיצאה לה בין השיחים כשהתקרבנו אליה.
הדרך בהמשך המסלול עוד התארכה לה אך בסופו של דבר הגענו כמעט עד הפסגה אל השלט המסומן שכיוון אותנו בהמשך המסלול שכעת היה במגמת ירידה.
בירידה היו לא מעט מעברים מפחידים כשממש משמאלך נפרסת תהום עמוקה,
הירידה באופן טבעי הייתה איטית יותר מכיוון שהמסלול היה יותר מסוכן והיה צורך בזהירות יתר
אך הנוף המקסים שנשקף מהצד הזה של ההר היה כל כך יפה שכבר שכחנו את הקושי וכאבי הרגליים.
לאט לאט ככל שהירידה התמשכה התחלנו לראות את האיזור המישורי המתקרב אלינו והבנו שאנחנו קרובים לסיום הירידה מההר הגבוה ותחילת המסלול המישורי הנעים יותר.
כשהתחברנו סוף סוף סוף לאל החורש ואל ההליכה שהייתה הרבה יותר נוחה אך עדיין במגמת ירידה הבנו שעשינו מסלול קשה וארוך משחשבנו, לאורך כל המסלול פחדנו שניכנס אל החושך דבר שהיה מסבך את הכל והיה מצריך פינוי מוסק כך סיפרו לנו מאוחר יותר.
לשמחתנו השמש עדיין לא שקעה והיה מספיק אור.
עוד כשעה הליכה ומתחילים כבר לראות את החניון והמבנים סביבו, הגענו אל האוטו שלנו רצוצים וכואבים מהליכה שנמשכה כמעט 7 שעות אך עם סיפוק רב.
כעת כל מה שרצינו לעשות זה להגיע למלון ולנוח מהיום הקשה אך המיוחד הזה.
לאחר שנחנו מעט ולקראת הערב חיפשתי ב Trip Advisor מקום שווה לאכול בו את ארוחת הערב ומצאתי המלצות רבות על מסעדת שף בקורטינה שנקראת Il Vizietto Di Cortina
רצינו לשנות קצת מהתפריט שהורגלנו אליו עד כה.
המסעדה ממקומת קרוב למדרחוב הראשי, היא יחסית קטנה ותמיד ישנם אנשים ההממתינים מחוץ למסעדה עש שיתפנה שולחן, אנחנו שהזמנו מקום מראש ונכנסנו מיד.
המנות הוגשו במרווחי זמן גדולים יחסית אך היה מאוד טעימות והמארחת שקיבלה אותנו הייתה מקסימה ודאגה מידי זמן להגיע אלינו ולפנק באיזה משקה קטן או מנת שף לטעימה.
עוד כשחזרנו מהמסעדה תכננו מה עושים בהמשך.
במקור היינו אמורים להמשיך בדולומיטים לכיוון ואל גארדנה, לעשות טרק קצר ולשהות את הלילה במלון באיזור, אך לבסוף ובלחץ ביתנו שרצתה מאוד להגיע לונציה שינניו את התכניות, ביטלנו את הלילה הנוסף בואל גראדנה והזמנו במקום זה מלון בורונה כשהתכנית היתה לנסוע למחרת בבוקר לונציה, להיות כמה שעות שם ולהמשיך משם לורונה.
יום 8 ונציה וורונה
בבוקר לאחר ארוחת הבוקר המושקעת במלון Myriam ולאחר שעשינו Check Out התחלנו לנסוע דרומה לכיוון ונציה לא לפני שהצטיידנו במעדנייה הקרובה באפרסקים המדהימים ומעט חטיפים לדרך, הדרך לונציה יחסית קצרה כשעה ועשרים לערך, בשלב הראשון עוד עוברים המקומות יפים וירוקים אך מרגע שעולים על הכביש המהיר הדרך נעשית כבר פחות מעניינת והטמפרטורות שהיו נמוכות ונעימות באיזור קורטינה התחילו לעלות ויחד איתה הלחות ככל שמתקרבים לונציה.
מראש ידענו שאנחנו לא מחנים את האוטו בונציה לכן על פי המלצות שקיבלנו מראש הגענו לעיירה מסטרה שנמצאת קרוב מאוד לונציה ושם החננו את האוטו ממש מול תחנת הרכבת, חניה בתשלום של 3 אירון לשעה.
ברכבת ממסטרה מובילה אותנו לונציה בסה”כ 3 תחנות וכ 8 דקות ממסטרה, סידור בהחלט מצויין.
ירדנו מהרכבת והתחלנו ללכת עם המוני התיירים וזרמנו לאן שכולם זרמו, היה חם כ 32 מעלות ולח אך הסמטרות הצרות בונציה איפשרו ללכת במקומות מוצלים, אני אישית שכבר הייתי פעם בונציה לא ממש התלהבתי ממנה, המוני אדם מכל עבר, צפוף ולא תמיד הכי נקי,
שוטטנו לנו בין הסמטאות ותעלות המים ואחרי ארוחת צהריים קלה וגלידה טעימה התחלנו ללכת חזרה לתחנת הרכבת שתיקח אותנו חזרה למסטרה.
מראש ידעתי שבטיול הזה צריך לעשות גם וי על סוגיית הקניות ומראש נכנעתי, ממסטרה שליד ונציה נסענו לחנות דקטלון שהייתה באיזור, מעט קניות ושוב היינו חזרה ברכב לכיוון ורונה, הנסיעה לורונה התמשכה כשעתיים ומשהו לערך כולל קצת פקקים שהיו בדרך אך לפחות כל הנסיעה הייתה על כביש מהיר ונוח.
לקראת שעות הערב אנחנו מגיעים לורונה שהיא עיר יפה ונקיה מאוד, גם פה מרגישים היטב את מזג האויר החם והלח אך בהלחט נסבל.
הגענו ישירות למלון Liberty Bed & Breakfast ושם קיבלו אותנו סרג'יו וניקולטה בעלי במלון, אנשים מקסימים ומכניסי אורחים, המלון הנו בעצם חלק מהוילה בה הם מתגוררים ומעוצב בצורה מקסימה, סרג'יו הוא אמן ובכל פינה בבית ישנו פסל או ציור שלו, החדר רחב ומעוצב מקסים.
עוד באותו ערב הלכנו לאכול במסעדה שכונתית נחמדה מאוד שהומלצה על ידי סרג'יו עוד קודם לכן.
יום 8 ורונה
בבוקר עוד נשארו מספר מחויבויות בסוגיית הקניות אז לאחר שארזנו הכל נסענו ישר מהמלון לחנות דקטלון להשלים מעט קניות ולעוד סיור קצר באיזה קניון שאינני זוכר את שמו.
כשהסתיימו הקניות נסענו לטייל בעיר והחננו את האוטו בחניון האוניברסיטה, חניון מקורה בתשלום ומשם צעדנו ברגל אל מרכז העיר, גם ורונה מלאה בהמוני תיירים שממלאים כל כיכר וכל סמטה,
שוטטנו בסמטאות ובאתרים המרכזיים שעליהם קיבלנו המלצות מבעוד מעוד.
חייב לציין שערים מרכזיות כבר לא עושות לי את זה, כמה כבר אפשר לראות עוד כיכר ועוד כנסייה ועוד קפלה? אני אישית מעדיף טבע, יכול להיות שגם ורונה היא עוד מקום שצריך לעשות עליו וי לכן גם שם ביקרנו.
לקראת חמש אחה”צ חזרנו אל האוטו והתחלנו בנסיעה לכיוון המלון שממקומם קרוב לנמל התעופה מלפנסה שבמילאנו לקראת החזרה לארץ למחרת.
בתחילה היינו אמורים לחזור לאותו מלון שלנו בו בלילה הראשון באיטליה ליד נמל התעופה אך החלטנו לחפש מלון קצת יותר מפנק ומצאנו את מלון Hotel Osteria della Pista המרוחק כ 10 דקות נסיעה מנמל התעופה. בסופו של דבר התברר שהבחירה שנו הייתה סופר מוצלחת, המלון ממקומם באיזור משופץ ויפה הדומה לנווה צדק אצלנו, מתברר שהמלון הוא מבנה הסטורי ששופץ לפני מספר שנים, החדרים גדולים ומרווחים ובקומת הקרקע ישנה מסעדה ממש שווה.
ארוחת הבוקר שאכלנו למחרת הייתה הכי מפנקת שהייתה לנו..
יום 9 שבת – יום אחרון חזרה הביתה בשעות הבוקר
מספר תובנות על הטיול שלנו באיטליה
- איטליה מדינה מקסימה וברור שעוד נחזור אליה
- באיטליה יש את הקפה הכי טעים
- באיטליה יש את הגלידה הכי טעימה
- באיטליה האנשים מקסימים ומסבירי פנים
- טוב להשאיר תמיד מקום להפתעות אך חשוב מאוד לעשות הכנה טובה לטיול.
- תכנית הטיול נבנתה על המון טיפים מהאתר הנהדר הזה למטייל ומפורום בפייסבוק שנקרא “ישראלים אוהבי איטליה”
