לאנטארקטיקה הגעתי 3 חודשים אחרי שהייתי בסבלברד- דצמבר 2004. ולמען האמת מדובר ביעד שגורם ל wow הגדול ביותר בקרב אנשים שאני פוגשת. מה שמצחיק הוא שבניגוד לכותרת אנטארקטיקה היתה היבשת השישית שלי. לאפריקה הגעתי רק שנה אחר כך, בנסיעה לקניה שסגרה את הפינה של שבע היבשות וכו'. אז למה לכל הרוחות לנסוע עד לשם? ובכן, אנטארקטיקה היא משהו מיוחד ביותר. והמקומות המיוחדים באמת הם בכלל לא אנטארקטיקה עצמה, אלא דרום ג'ורג'יה ואיי פוקלנד. מדובר ב 2 מקומות שאם כבר הגעתם עד הלום, עשו לעצמכם טובה, ואל תוותרו עליהם בעד שום הון שבעולם. תמונות הפינגווינים המלכותיים שהסתובבו בעשרות אלפיהם מצולמות בדרום ג'ורג'יה, ובאיי פוקלנד אפשר למצוא איים שלמים שנמצאים בבעלות משפחה אחת, עם afternoon tea, חוויה הזויה ומגניבה במיוחד באחד האיים- כי הסגנון מאד מאד בריטי גם עם כמויות הפינגווינים והאלבטרוסים שמסביב. על החיות השונות בכל אחד מהמקומות- בהמשך.
אנטארקטיקה, היבשת השביעית שלי