8 ימים במונטנגרו היפהפייה
אנחנו זוג בני 70+ המטיילים הרבה. לאחר שהייה ממושכת בת למעלה משנה בארץ, עקב הקורונה, נפתחו השערים ובחרנו במונטנגרו.
את המסע בן ה 8 ימים ערכנו עצמאית. בחרנו טיסות, רכב ומלונות וערכנו מסלול מפורט. בהכנתו הסתייענו באתרי אינטרנט הנמצאים בשפע וכן בספרו של זאב יפת "קרואטיה ומונטנגרו" ובספר "מונטנגרו" מהסדרה לונלי פלנט, שסייעו לנו רבות.
יצאנו במחצית הראשונה של חודש מאי בטיסה ישירה של חברת ישראייר לשדה התעופה Tivat, הנמצא בדרום מערב המדינה הקטנה, ליד החוף הים האדריאטי. זמן הטיסה פחות משלוש שעות.
התוכנית המקורית הייתה לשהות שלושה ימים בדרום המדינה ולאחר מכן לעלות צפונה, אך עקב סגר בין ערים שהטילה ממשלת מונטנגרו בסופי שבוע בגלל הקורונה, החלפנו את הסדר. מנמל התעופה טיווט נסענו צפונה, ביקרנו באתרים המפורסמים בצפון במסלול מעגלי וחזרנו לעיר BUDVA וסביבתה לשלושת הימים האחרונים. כמובן שהסגר בוטל לבסוף...
יום ד 12.05.2021
נחתנו בנמל התעופה Tivat (אחור של שעה, כרגיל). קיבלנו את הרכב מחברת rentme.cars בבודווה, 25 יורו ליום כולל כל הביטוחים. כמובן שזה מחיר מאי - טרום עונה. לחברה חשבון איסטגראם https://instagram.com/rental.cars?utm_medium=copy_link. משם נסענו ל Rijeka Cronjevica, כפר עתיק ליד אגם סקאדר. זמן הנסיעה כשעה ורבע (64.4 ק"מ). במרכז הכפר, השוכן על גדות נהר Cronjevica (צ'רנוביצ'ה), נמצא גשר אבן עתיק שנבנה מעליו . מומלץ לצאת לשיט באגם, שהוא אחד הגדולים באירופה. אפשר לבחור אצל בעלי הסירות במקום כמה מסלולים והנוף יפהפה. לאחר השיט התחלנו בנסיעה למקום הלינה הראשון שלנו, בעיירה קולשין (כ 100 ק"מ, שעתיים נסיעה עקב הכביש הצר והתלול). הדרך צרה ולאורכה שני נהרות, בתחילה נחל Cronjevica המתחבר לשטחי הביצה של אגם סקאדר ולאחר מכן ערוץ נחל Moraca (מורצ'ה). חובה למצוא מדי פעם נקודות עצירה לצילומי המראות נפלאים.
הגענו ל Kolasin (קולשין) עיירת סקי מבוקשת והתאכסנו בבית הארחה קטן בשם Rooms and apartmants Mirovic. המקום מצוין, חדר מרווח, נוף נהדר לנחל צר השוצף בשאון רב מעבר לחלון, ארוחת בוקר מצוינת והמחיר בהחלט סביר, 36 יורו ללילה כולל ארוחת בוקר. בעלת הבית טניה (Tanja) מארחת נפלאה, שהנעימה את שהייתנו הקצרה במקום. ארוחת ערב אכלנו במסעדה מעולה בקרבת מקום בשם RESTORAN VODENJCA המיקום ליד אותו נחל נהדר, האוכל מצוין והמחירים מגוחכים (21 יורו לזוג).
יום ה' 13.5.21
לאחר ארוחת הבוקר המצוינת נפרדנו מטניה מסבירת הפנים והמשכנו לפארק Biogradska Gora הנמצא במרחק קצר מקולשין (20 ק"מ, 30 ד' נסיעה בדרך הררית צרה). לאורך הדרך זורם נהר TARA בתחתית ערוץ עמוק וגם כאן מומלץ כמובן לעצור מפעם לפעם לצילומי הנוף ההררי. הפארק עצמו, מהקטנים במונטנגרו, מרשים מאוד ודמי הכניסה נמוכים. האתר המרכזי בפארק הוא אגם BIOGRADSKO JEZERO. למרות הגשם שירד הקפנו את כולו. המסלול קל ואפשר לעשותו בקלילות בשעתיים. המשכנו לשוטט בפארק ולהנות מהנופים הנהדרים. לקראת שעות הצהרים המוקדמות המשכנו למקום הלינה הבא שלנו, בלב פארק Dormitor, בעיירה Zabljak, כשעה וארבעים דקות בנסיעה איטית. הכביש הצר נמשך לאורך קניון הנהר טרה. הערוץ עמוק ביותר, אורכו כ 82 ק"מ ועומקו המרבי 1300 מ', והוא בין העמוקים ביותר בעולם. ומראהו מדהים. בהמשך הגענו למנזר Dobrilovina המנוהל על ידי נזירות פרובוסלביות. שלט חום מראה על הירידה מהכביש ודרך סלולה צרה שאורכה כ 400 מ' הביאה אותנו למנזר. המנזר העתיק שהוקם במאה ה 16, מכיל ציורי קיר עתיקים וחזיתו ומגדל הפעמונים עשויים מעץ. לא רחוק משם, על אם הדרך, מצאנו מסעדה מעולה בשם Restoran Izlet, אוכל מצוין. המחיר לשני סועדים 22 יורו...
הנקודה המעניינת הבאה לאורך הערוץ היא גשר הנהר טרה Veliki Most Na Tari. הגשר, בעל חמש קשתות ענק, הוא הישג הנדסי מרשים. גובהו 150 מ' מעל הנהר ואורכו כ 350 מ'. מסביב לגשר התפתחה תעשיית רפטינג, אומגה וכדו' והמקום הפך לממוסחר ודחוס. המשכנו במעלה ההר בדרך הצרה והמפותלת את עיירת הסקי ז'בליאק, בה לנו באותו לילה בצימר מרווח ובמחיר אפסי.
יום ו' 14.5.21
זבליאק שוכנת במרכז פארק דורמיטור, המכיל את רכס ההרים הגבוה ביותר במונטנגרו, ובו פסגות שגובהם מעל 2000 מ'. האתר המפורסם ביותר בפארק הוא "האגם השחור" Crno Jezero הנמצא במרחק דקות ספורות נסיעה ממקום הלינה שלנו. העיירה עצמה לא מרשימה אך היא מוקפת בהרים מושלגים, נוף לא פחות יפה משוויץ ואוסטריה. החננו את הרכב בכניסה לאגם (8 יורו כולל חניה ודמי כניסה לשני אנשים) ולאחר הליכה של כ 800 מ' לצד נחל שקט מלא שאריות שלג מהחורף, הגענו אליו. הלכנו לאורך השביל המקיף את האגם שאורכו כ 3.6 ק"מ. מהשביל וצפינו בפסגות ההרים המושלגות המזדקרים כאילו מתוך המים. השביל עובר בתוך יער והחוויה מרשימה. באמצע חודש מאי, חלקים לא קטנים היו חסומים ע"י שלג עמוק שטרם נמס ובמחצית המרחק היינו צריכים לשוב על עקבותינו מחוסר אפשרות להמשיך.
חזרנו לאחר הסיור ל Zabljak תוך שאנו נהנים ממראה הפסגות המושלגות על קו הרקע. משם המשכנו דרומה לכיוון היעד החשוב הבא, מנזר Ostrog (כשעה וארבעים דקות, 96 ק"מ). הדרך צרה, הרבה מנהרות קצרות חצובות בסלע ומפעם לפעם מגיח גם נחל Zeta שאינו נופל ביופיו מנהרות אחרים באזור. המנזר, על שני חלקיו, נחשב לאחד החשובים ביותר לנצרות האורתודוקסית במונטנגרו ומושך אליו כמיליון צליינים בשנה מכל ארצות הבלקן. הוא נבנה בהוראת הארכיבישוף וסילי יובאנוביץ באמצע המאה השבע עשרה ובנוי בתוך צוק ענק, תוך התמזגות עם הנוף הפראי סביבו. מפליא כיצד הוא הוקם במקום כה קשה לבניה ובתקופה כה מוקדמת, ללא אמצעי בניה משוכללים. הקילומטרים האחרונים למנזר מהכביש הראשי מפותלים מאוד, הכביש צר והעיקולים חדים ומסוכנים. סעו לאט ובזהירות!
בדרך עברנו ליד המנזר התחתון והמשכנו ללא עצירה לעליון, ובהגיענו נגלה לעיננו המנזר החצוב בסלע. גם הוא מחולק לשתי כנסיות נפרדות והמעניינת יותר היא העליונה המכילה את עצמותיו של יובנוביץ. גם בתקופה הפחות עמוסה בה ביקרנו במקום, היו במקום צליינים רבים שנכנסו בחיל ורעדה לחדר בו נמצא הארכיבישוף, על מנת לכבד את זכרו. צפינו בציורי הקיר הנהדרים בקפלה ולבסוף חזרנו למכונית ונסענו מספר קילומטרים דרומה לעיירה Nicsic (ניקשיץ), שם לנו ב B&B נחמד (24 יורו עם ארוחת בוקר) ונחנו היטב לקראת הנסיעה לחלקה הדרומי של מונטנגרו ולחופי הים הנהדרים שלה.
יום שבת 15.5.21
עזבנו את ניקשיץ לאחר ארוחת בוקר טובה ונסענו דרומה לכיוון Budva, העיר הגדולה בדרום (כשעתיים, 111 ק"מ). הנסיעה הארוכה יחסית עברה בקלות והתמקמנו במקום המגורים הבא שלנו לארבעת הלילות האחרונים. הזמנו מראש דירה בבניין דירות בשם Chiron Apartments המהווה חלק ממלון Hermes Budva הנמצא כ 300 מ' ממנו. הדירה מדהימה. שני חדרים מרווחים, מטבח מצויד היטב , מרפסת הפונה אל הים והעיר העתיקה, בקיצור ארמון מלכות כולל חניה תת קרקעית. המחיר בחודש מאי – 55 יורו ללילה. על המלון שמענו במקרה בחופשת סקי לפני זמן רב, במהלכה פגשנו את מנהלת המלון אלכסנדרה שסיפרה לנו על נפלאות מונטנגרו ובלעדיה לא היינו מגיעים לשם. היה כדאי מאוד! לאחר שהתמקמנו, צעדנו כ 200 מ' לביקור ראשוני בעיר העתיקה של בודווה. העיר, הנמצאת על חוף הים, מוקפת חומה גבוהה. סעדנו ארוחת צהרים בפיצרייה לא רעה כלל, שוטטנו ברחובות הצרים ולאורך הטיילת של Budva וחזרנו לדירה.
יום ראשון 16.5.21
היום הוקדש כולו לסיור מעמיק בעיר העתיקה של בודווה וביקור באי סווטי סטפן. המקום יפהפה. כיכרות עתיקות, קתדרלה עם מגדל פעמונים גבוה, כנסיות מעניינות ומצודה החולשת על העיר. עלינו על חומת מצודה, צפינו בנוף הנפלא ונהנו מכל רגע. כמובן שהאזור מלא חנויות ומסעדות ואין להחמיצו. המשכנו לאורך הטיילת והנמל, בה חונים יאכטות מפוארות ודמיינו שהן שלנו.
לאחר הביקור נסענו דרומה לאורך החוף לנקודת תצפית הצופה על האי Svetti Stefan. זהו אי זעיר המחובר לחוף ובו אתר נופש יוקרתי ומלון שהשהיה בו עולה אלפי יורו ללילה. לא בשבילנו אך אפשר לפנטז.
בנקודת התצפית על הכביש הראשי, שוכן מלון Adrovic ובו מסעדה מעולה, ממנה אפשר להשקיף על החוף והאי. המראה מדהים והאוכל לא פחות. היא אמנם יקרה קצת במחירי מונטנגרו (כ 60 יורו לזוג כולל מרקים מצוינים וסטייק פילה אדיר וכמובן תשר) אך שווה כל יורו.
אחרי הארוחה הדשנה ירדנו לחוף המוביל לאי, צפינו בו מגבהים ומרחקים שונים וחזרנו בחדווה לדירתנו, ללילה נינוח אחרי היום העמוס.
יום שני 17.5.2021
לאחר ארוחת הבוקר שהכנו במטבח המשוכלל בדירתנו, נסענו מזרחה וצפונה כ 50 ק"מ (1 שעה) לעיירה Cetinje, בדרכנו לפארק Lovcen. צ'טיניה הייתה בירתה ההיסטורית של מונטנגרו בעבר וממוקמת למרגלות הר לובצ'ן. טיילנו בעיר נעימה זו כשעה. האתרים הבולטים בה הם ארמון הנשיא, המוזיאון הלאומי של מונטנגרו, מנזר צ'טיניה ועוד. המוזיאונים ממוקמים בארמונות עבר מפוארים, בקיצור יש הרבה מה לראות. עם סיום הביקור, המשכנו מערבה לתוך הפארק לנקודה הבאה בטיול – המאוזולאום של פטר השני, הנמצא בפסגת הר יזרסקי (1657)מ' בלובצ'ן (30 ק"מ, כ 45 ד'). הדרך מפותלת ותלולה, הכול ירוק והנופים כרגיל מדהימים. הכביש מוליך אותנו לראש הר, קרוב למאוזוליאום ונשארה בעיה קטנה אחת, לעלות 461 מדרגות על מנת להגיע לפסגה... זהירות ממלכודת. למרות ששילמנו מחיר פעוט לכניסה לפארק, מיד בתחילת העלייה הארוכה יש שלט קטן המבשר שגם למעלה צריך לשלם עוד חמישה יורו לכניסה למאוזולאום. התעלמנו ממנו, עלינו לא בקלות את 461 המדרגות (כעשר דקות) ולמעלה, הפלא ופלא, שני סדרנים שתבעו את חמשת היורו שלהם. שכנענו אותם ששכחנו את הארנק במכונית והם התירו לנו להיכנס. המאוזולאום מכיל שני פסלי בזלת ענקיים של נשים המכונות "האם והבת של מונטנגרו" ופסל שיש שחור של המלך. קברו של המלך נמצא במפלס נמוך יותר. שביל קצר יוציא אותנו לנקודת תצפית ממנה אפשר לצפות בנוף ההררי הנפלא.
הירידה במדרגות הייתה קלה בהרבה ולאחר קפה ומאפה מקומי נפלא בקפטריה בתחתית המדרגות, נפרדנו משכית חמדה זו והתחלתנו בנסיעה לעיר המפורסמת Kotor. המרחק 32 ק"מ על כביש P1, אך הדרך אורכת כשעה. הפיתולים חדים ותלולים ולקראת קוטור חובה לעצור היכן שאפשר על מנת לצפות ולצלם את מפרץ קוטור בין ההרים, אחד המראות היפים ביותר שצפינו בטיול זה.
הגענו לרובע העתיק של קוטור, אליו אסורה כניסת כלי רכב, החנינו במגרש החניה הרחב לפני החומות (פחות מיורו לשעה) ונכנסנו דרך השער הראשי לעיר המופלאה. העיר מוקפת בחומה גבוהה ואורכה כ 4.5 קילומטרים. כיכר הנשק הגדולה היא הכיכר המרכזית ובה מגדל השעון. את הרובע העתיק חרשנו ברגל במשך יותר משעתיים. ברובע מספר כיכרות גדולים, ארמונות, מוזיאון וכנסיות. כמובן לא נפקד חלקן של החנויות והמסעדות והכל במצב שמור ונאה. לאחר הסיור הארוך והיום המעייף, החלטנו לחזור לדירתנו בבודווה ולהמשיך למחרת את מפרץ קוטור.
יום שלישי 18.5.2021
מכיוון שזה היה למעשה יום הטיולים האחרון, לא הזדרזנו ולאחר הפגנת כישורינו הקולינריים בהכנת ארוחת הבוקר, עברנו את בדיקת ה PCR לגלוי קורונה (תנאי לעליית למטוס ארצה למחרת) והפלגנו במכוניתנו לעבר חלקו הדרומי של אגם קוטור לכיוון העירה - כפר Perast (כ33 ק"מ מבודווה, 40 ד' נסיעה). לא חשבנו להתעכב שם יותר מדי אך להפתעתנו מצאנו פנינה תיירותית. הדרך צמודה למפרץ והנוף בלתי יתואר. לקראת הכפר הכביש הראשי התפצל לכביש צר יותר ממש ליד המים. הבחנו למטה במגדל כנסיה גבוה ומרשים וירדנו לעברו בהרבה מדרגות במעבר צר בין בתי אבן עתיקים עד לחלק העתיק של הכפר. שם נמצא מגדל הכנסיה הגבוה (55 מ'), ולידו מעין נמל סירות קטן, כנסיות ובתים עתיקים, מסעדות ומראה נפלא של המפרץ. לא רחוק מהמזח, נמצאים שני איים קטנטנים ועליהם מנזרים ובתים נושנים. לפתע פנה אלינו בחור צעיר נחמד והציע לקחת אותנו לאחד האיים בסירתו, תמורת הסכום העצום של 10 יורו לשני כיוונים... קפצנו על המציאה ואכן החוויה הייתה נהדרת. שטנו לאי שעליו בנויה כנסיה נהדרת לא גדולה עם כיפה מתומנת תחולה ובתוכה עשרות ציורי קיר בארוקיים מהמאה ה 17. טיילנו באי הזעיר כשלושים דקות עד לחזרתו של ספננו שבדרך חזרה ערך לנו מעין סיור ליד האי השני והתקרב לחוף ממול, הכול לווה בהסברים מאירי עיניים על האזור, בהחלט חוויה לא צפויה.
עזבנו בצער רב את האזור והמשכנו לאורך המפרץ הנהדר לקראת העיירה Kamenari (כעשרים דקות נסיעה), ממנה יוצאות מעבורות לצדו השני של המפרץ. עלינו על המעבורת (4.5 יורו לרכב), חצינו את המעבר בן ה 900 מ' לגדה ממול והמשכנו לכיוון Tivat, בדרך מצאנו מסעדת בשרים נפלאה ושמה Steak&bbq House Tanjga . האוכלהיה מעולה (סטייק פילה גדול 12.5 יורו), לחם תוצרת עצמית ממש גן עדן ועוד ועוד. ויתרנו על טיבט וחזרנו לדירתנו בבודווה להכנות לטיסה למחרת.
יום רביעי 19.5.2021
הימים ימי הפעולה בעזה והיינו מוכנים נפשית, כפי שפורסם, לנחות בנמל התעופה רמון בעובדה ולא בנתב"ג. למזלנו ההחלטה השתנתה ולאחר כשעתיים ורבע של טיסת בוקר, חזרנו בריאים ושלמים, עייפים אך מרוצים מטיול מרשים בארץ זעירה ויפהפייה.
הערות והארות
מונטנגרו היא ארץ צעירה, זעירה אך יפהפייה. אפשר לטייל בה הרבה יותר, ביחוד מי שמעוניין בטרקים ארוכים וטיפוס בהרים. החופים נהדרים ומי שמבקר בקיץ יכול להנות מהם ללא גבול. התושבים מסבירי פנים ואדיבים, אך רק חלקם דובר אנגלית וקיימת בעיית תקשורת.
בטרום העונה, בחודש מאי, המחירים ממש מצחיקים. הצפון ההררי זול יותר מחופי הדרום, אך גם שם המחירים נוחים לכל כיס. השירות נפלא, האוכל טוב ונקווה שזה לא יתקלקל בעתיד.
את מקומות הלינה, מלבד בבודווה, מצאנו באתר בוקינג. יעיל אך מוטה מאוד כלפי מעלה ורצוי לקרוא היטב את כל חוות הדעת על המגורים הנראים לנו, לפני שמחליטים. שימו לב למלכודת "ביטול חינם" שלפעמים הכוונה לביטול עד שבועיים לפני הזמן, אחרת תחויבו בכל העלות.
האינטרנט פועל כהלכה בדרכים וברוב מקומות הלינה בהם שהינו. מומלץ לקנות סים מקומי ב 5 – 10 יורו בחנויות טבק ובמרכולים, שיספיק ברחבות לכל התקופה. הניווט בדרכים בעזרת הוויז היה מצוין.
לגבי בדיקות קורונה מסוג PCR, שנכון לעכשיו הן עדיין תנאי מחייב לעליה על הטיסה הביתה, אפשר להיות רגועים. בכל עיר נמצאות מעבדות לבדיקה. המחיר כרגיל מופקע, בין 50 ל 80 יורו, בהתחייבות לתוצאות באותו יום. אנחנו נבדקנו במעבדת MY LAB בבודווה. התוצאות הגיעו בזמן לפי המתחייב, העלות 49 יורו לבדיקה.
שתי הערות פחות חיוביות. הכבישים צרים ומסוכנים וחלק לא קטן מהנהגים נוהגים בפזיזות, עוקפים מספר מכוניות על קו לבן ומסכנים את חייהם ואת עוברי הדרך בסביבתם. יש לנהוג בזהירות רבה! בנוסף לכך, בהרבה מקומות בהם עצרנו על מנת לצפות ולצלם את מראות הטבע הנפלאים, הבחנו בערמות גדולות של זבל שהושלכו כנראה ממשאיות חולפות, מה שלא מוסיף יופי לאזורים נהדרים אלה.
כולי תקווה שהנוגעים בדבר יצליחו לחנך את אזרחיהם לנהוג בכבוד באוצר התיירותי הקרוי מונטנגרו ,לטובתם ולטובת התיירים הרבים המבקרים בה.
מי שמעוניין במידע נוסף, אשמח לעזור. כתבו ל [email protected] ואענה בשמחה.
