קו הרקיע בעיר העתיקה של זקופנה הוא חד ומשונן מאד. זוויות גגות רבים הן כהות ביותר, כדילאפשר גלישת משקעים מהם במהירות. מתחתיו יש פראיות מאורגנת של בתי מגורים ומבניםמסחריים. כאשר מעל הכל תפאורה של מסורת בניה מקומית. מסורת זו שקופה היטב במבנים שכלכולם מעץ, כאלה שבנויים מתערובת של לבידים ופחים גליים ומגולוונים או הבנויים מחומריםקשיחים. גם בין אלו אפשר לראות בתי אבן צבועים בשלל גוונים ומעליהם גגות וחלקי קירות מעץ. מסורת הבניה טבועה היטב גם במדרכות העיר וכבישייה החוצים, שקטעים רבים מהם עשויים אבןמשתלבת. גם בהיבט זה הפראות חוגגת, ואפשר למצוא דמויי אקרשטיין לצד רחבי גפה, קטנות כנף, שמנות ורזות, כלומר שאם מגיעים לעיר עם גלגינוע, חובה לשים כובע כדי למנוע פגיעות ראש.
דפי ההסטוריה מצביעים על ראשיתה של העיר בסוף מאה השש עשרה וראשית המאה השבעעשרה. סוגי בניה מתקופות אלו ומאוחרות יותר, ניכרים היטב במאמץ לשמר את תפאורת העירההיא, שעל מדרכותיה נעו אנשים פשוטים בדרך אל בעלי המלאכה, אל עבודתם, אל ערוצי הנחליםואל הכנסיה. הם ביקשו לעצמם מהבנאי והנגר בית כמו של השכן, כמו של הדייג שמולם, כמו שלהאופה וכמו של הנפח שמפרזל את את פרסות הסוסים. בתים, רחובות ושכונות רבים מאלו שוחזרובשלומתם והם עתה מקום להלך ביניהם, להשמיע WAW ולצלם אותם. עבודות שחזור הסמטאותותפאורתן הסדירו יצירה של מתחמי נושא, כמו למשל רחובות אופנה, מרכזים של חנויות מזכרות, דוכני אוכל ומסעדות. ובין הרחובות, בתוכם ובצידיהם עולה וצומח גן יחודי שמורכב מעצים רביםורכיבים מעוצבים מאבן, בהם נחלי מים קטנים, גשרים מעוצבים, ספסלים ופינות ישיבה ופסטיבלכרכובים, עמודי תאורה וגינות סלע וצמחים רב שנתיים ועונתיים.
קול הרחוב הוא רועש ושקט, חרישי וסואן, לוהט וקריר. תערובת שצליליה מובחנים היטב של שמחהושקט, מוזיקה נעימה, דיבורי אנשים, רחש קונים ומוכרים, טפיפות נעלים קלות ומקצבי ריקוד בשעותערב, כשהנגנים והזמרים משלבים את עצמם זה בזה ושרים את פולין העכשווית, של להיטי הרדיו, הטלוויזיה וסרטוני הרשת.
ובין לבין, בין שלושת הזוגות שהם קבוצתינו הקטנה, מסתבר ששניים הם משפחה, שהסבתאמשותפת, שהעבר שחלקו חצה את פולין ומזרח אירופה הוא משותף וההתרגשות היא הרבה יותרממשותפת. קשרים שניתקו אי אז בימי אירופה האפורים, נרקמים ומתקיימים שוב על אדמתה.
ויהיה המשך. חכו והתגשמו
