בחלק הראשון של הבלוג יצאתי לטיול הסולו הראשון בחיי. התחלתי עם פחד מלהיות לבד במדינה זרה.
אחרי 12 ימים מדהימים בשוויץ שבהם טיילתי לגמרי לבד, שרדתי גשמים ומסלולים חלקלקים, פגשתי אנשים שהאירו לי את הדרך ואפילו שרתי את "התקווה" ברחבת הפרלמנט בברן, הרגשתי שהפחד מהלבד התחלף בהתרגשות, ושוויץ הוכיחה לי שאני מסוגלת להרבה יותר ממה שחשבתי.
עכשיו מגיע הפרק השני. אחרי הטבע המפורסם של שוויץ, ברוכים הבאים לחלק 2 של המסע - אוסטריה.
פרטים טכניים שחשוב להכיר:
תחבורה ציבורית: אפליקציית OBB לקניית כרטיסים וגוגל מפות לתכנון מסלול. אפליקציית WeinMobil להתניידות בוינה.
בחרתי מקומות לינה שנותנים Guest Mobility Ticket שהוא כרטיס אזורי שנותן נסיעות בחינם והנחות על רכבלים. ראיתי מראש איזה מקומות לינה מציעים אותם דרך Booking.
כסף: הפעם כן הבאתי איתי מזומן (אירו), חשוב מאוד! נתקלתי במקומות שלא מקבלים אשראי. הבאתי איתי 100 אירו אבל השתמשתי בפחות מ-50.
מסלולים: אפליקציית ואתר Komoot.
אוכל: אכלתי בעיקר אוכל מסופרים MPREIS (באינסברוק) ו-SPAR (כל אוסטריה) וגם בכמה מקומות בחוץ שמכבדים צליאקים (אכתוב על כך בהמשך הבלוג).
זמן הטיול: תחילת ספטמבר.
יום 13 - הגעה לאינסברוק ועקיצה במכבסה
איך הגעתי: רכבת railjet ישירה לוינה מהתחנה הראשית בציריך. קניתי כרטיס לאינסברוק באפליקציית OBB כשבועיים מראש.
כשהרכבת עצרה בתחנת הרכבת באינסברוק, ירדתי אל תוך גשם זלעפות, וכמו מהיום הראשון בציריך - כל הפחדים והחששות חזרו לצוף. לרגע הרגשתי שוב זרה ואבודה: אנשים אחרים, תרבות אחרת ואין יותא את הפאס הנוח שהיה לי בשוויץ. הפריבילגיה לעלות ולרדת מכל רכבת ואוטובוס בלי לחשוב נעלמה ברגע שחציתי את הגבול. שוב הייתי צריכה לחשב מסלול ולהבין את מערכת הכרטיסים המקומית.
אבל הפעם היה הבדל אחד: לא הייתי לגמרי לבד.
חיכיתי לאוטובוס שייקח אותי למלון תוך כדי ששמרתי על קשר טלפוני עם עדית השותפה שלי מהארץ שגם הגיעה לעיר יותר מוקדם ממני באותו יום. היא הסבירה לי שאני צריכה לקנות כרטיס נסיעה יומי ב3.3 אירו מהאפליקציה OBB, וזה מה שעשיתי.
אני ועדית נפגשנו במכבסה, מכיוון שהשעה כבר עברה את 20:00 בערב, כמעט הכל היה סגור, ומצאנו את עצמנו במכבסה לשירות עצמי שהייתה בין הבודדות שעדיין פעלו באזור. כבר מהשנייה הראשונה שנכנסנו, האווירה הרגישה מפוקפקת. קיבל את פנינו טיפוס מוזר ומעורר חשד, שבקושי הצליח לחבר שני משפטים כדי להסביר לנו איך מתפעלים את המכונות או איך בכלל משלמים (במזומן).
חצי מהמכונות לא עבדו. אחרי מאבקים הצלחנו סוף סוף להפעיל שתי מכונת כביסה, אבל כשהעברנו את הבגדים למייבשים, הטיפוס המוזר של המקום אמר שרק מייבש אחד עובד (והוא ראה ששילמנו כבר על שניים). שמנו את הכל במייבש אחד והבנו שנעקצנו.
המקום נקרא bubblepoint Waschsalons שליד גשר Innbrücke.
זו הייתה חוויה לא נעימה ומאוד מפוקפקת לסיפתח של מדינה חדשה.
יום 14 - Top of Innsbruck
הגענו לתחנה Innsbruck Station Altstadt וקנינו כרטיסים לתחנה האחרונה והעליונה.
הכרטיס יקר מאוד, לשתינו היה את ה- Innsbruck mobility card שנתן הנחה של 20% ובנוסף הראתי תעודת סטודנט שהוזילה את העלות בעוד 3 אירו. סה''כ הכל הכרטיס עלה לי 41.2 אירו.
בדרך יש מעברים מרכבת לרכבל ואז מהרכבל לרכבל נוסף. בכל מעבר אפשר להתרשם מהנוף היפה על אינסברוק מלמעלה.
דווקא כשהגענו לתחנה האחרונה, הצטבר שם ערפל כבד ולא יכולנו לראות את הצד של אינסברוק בכלל, אבל יכולנו לראות בצורה מושלמת את הצד השני - הנוף של ההרים שהיה מדהים ביופיו והרגיש כמו פלנטה אחרת. אפשר לראות אותו בתמונה הראשית של הבלוג.
רצינו לעשות מסלול אבל הערפל הרס את החווייה אז שהינו באותו אזור מסביב לתחנה (וראינו יעל מסוג צפיר האלפים!) עד שמיצינו.
בערב היה בעיר טקס פוניקולור של 6 מדינות דוברות גרמנית (גרמניה, לוקסמבורג, בלגיה, שוויץ, ליכטנשטיין, אוסטריה) וכל נשיאי המדינות הגיעו לאירוע. היו המון משתתפים מאותן מדינות שהגיעו בלבוש מסורתי והניפו כל מיני דגלים מיוחדים והייתה גם תזמורת.
הטקס התקיים ליד Hofburg Innsbruck על רחוב Rennweg והיה פתוח לקהל. אני לא יודעת מה השם של הטקס ואם זה מתרחש כל שנה באותו תאריך (היינו שם ב-1 בספטמבר).
יום 15 - Mutters
ביום הזה חברתי לעדית ולאבא שלה שהגיע יום קודם עם רכב שכור ונסענו לכפר Mutters שהוא כפר אוסטרי מקסים ושליו, הגענו ל-Muttereralm Bergbahnen שם יש תחנת רכבל ושמחנו מאוד כשראינו שהכניסה עם ה-Innsbruck mobility card הייתה חינמית לגמרי!
עלינו עד התחנה הבאה והמשכנו בעלייה רגלית בתוך היער.
ראינו את אינסברוק הפעם מזווית אחרת ולצד הדרך ראינו פטריות מכל מיני סוגים (כולל אחת אדומה עם נקודות לבנות כמו בסרטים).
הלכנו עם השביל לכיוון תחנת הרכבל העליונה והמשכנו לעלות עד ל-Naturfreundehaus שזה מקום עם שני מאגרי מים כשההרים מהצד השני משתקפים עליהם. סך הכל עלינו בין 6 ל-7 ק''מ רגלית.
שני האגמים נמצאים כמעט על ראש ההר ולכן יש נוף יפייפה מכל הכיוונים.
המשכנו לטייל עוד קצת מסביב וירדנו מהתחנה העליונה (גם החזור היה בחינם עם הכרטיס). נסענו חזרה לאינסברוק ואכלנו במסעדת Ludwig, המקום מציע המבורגר וצ'יפס ללא גלוטן וגם המבורגר טבעוני.
בערב נסענו באוטובוס לHall In Tirol מהתחנה המרכזית של אינסברוק וסיירנו קצת בעיר העתיקה.
יום 16 - מעבר לזלצבורג
נפרדתי מעדית ומאבא שלה יום קודם והמשכתי לטייל סולו. מכיוון שהרכבת שלי לזלצבורג הייתה בשעות הצהריים, העברתי את הבוקר בשיטוט וקפה באינסברוק ואכלתי ב-Breakfast Club חביתה עם בשר ולחם ללא גלוטן (שהיה טעים ברמות שלא ציפיתי!).
לקחתי עוד פעם רכבת railjet עם כרטיס שהזמנתי שבועיים מראש. זאת הייתה נסיעה של שעתיים ורבע ומה שיפה בה, שהרכבת עברה חצי מהדרך בתוך גרמניה.
אבל כשהגעתי, התבאסתי שמקום הלינה שלי נמצא באזור לא ממש נחמד ויפה של זלצבורג וכ-25 דקות הליכה מהעיר העתיקה.
לשמחתי הייתה תחנת אוטובוס קרובה וגם קיבלתי את ה-Guest Mobility Ticket של אזור זלצבורג.
אבל גם הפעם אני לא לגמרי לבד. ההורים שלי ואחותי נחתו יום קודם לכן בזלצבורג וידעתי שאני יכולה לפגוש אותם.
כיוון שהגעתי אחרה''צ והייתי צריכה לקנות אוכל, לא הספקתי לעשות הרבה באותו יום. נפגשתי בערב עם המשפחה שלי אחרי קצת יותר משבועיים שלא ראיתי אותם וביחד השלמנו פערים והלכנו לראות את העיר העתיקה.
יום 17 - Königssee ו-Obersee גרמניה
את היום הזה אני מגדירה כאחד הימים המיוחדים שהיו לי בטיול. לקחתי קו 840 שיצא בשעה 08:10.
אני מאוד ממליצה לקחת את האוטובוס הזה כמה שיותר מוקדם כי האתר מאוד מתוייר והאוטובוס מתמלא מהר בדרך. קצת הצטערתי שלא לקחתי את האוטובוס הקודם שיצא שעה לפניו.
התשלום אצל הנהג במזומן בלבד. ביקשתי כרטיס הלוך-חזור שעלה 14.9 אירו.
ההגעה לוקחת שעה +- עד לתחנה Königssee, Schönau a ואז הליכה של כמה דקות בכפר עד לאגם ולקופות של הסירות.
קניתי כרטיס לסירה הלוך-חזור עד לאגם Obersee שעלה 29.8 אירו. השייט עצמו הוא על Königssee ולוקח כשעה. בדרך הסירה עוצרת להוריד ולעלות נוסעים בכנסיית Pilgrimage Church of St. Bartholomew. ויש הפעלה על הסירה - אחד מאנשי הצוות הוציא חצוצרה ושמענו את האקו שהגיע מההרים.
האגם מהמם והרגשתי כאילו אני בתוך אגדה.
הגעתי אל התחנה האחרונה והלכתי ברגל בין עשר דקות לרבע שעה עד אגם Obersee, אגם עם צבעים כחולים עמוקים ויפה לא פחות מהאגם הראשון.
עשיתי תמונות והלכתי במסלול לצד השני של האגם. המסלול לא קשה עם עלייה אחת וירידה בדרך, לא ארוכות.
הגעתי אל הצד השני של האגם, שם יש מסעדה גרמנית מסורתית וכמה פרות רועות.
לא אכלתי במסעדה כי לא היו בה אופציות ללא גלוטן, אז נהנתי מהנוף והלכתי את אותו מסלול חזור.
ככל שעבר הזמן, יותר ויותר תיירים מילאו את האתר (וממילא הגעתי כשכבר היה עמוס).
לקחתי סירה חזור לתחנת המוצא (שייט של שעה) ומכיוון שהאוטובוס לזלצבורג היה רק בעוד שעה אחרי שסיימתי את השייט, טיילתי קצת בכפר.
סיכום היום: ממליצה בחום לכל מי שמגיע לזלצבורג לבקר ב-Königssee, זאת פנינת טבע קסומה שחבל לפספס.
יום 18 - Fuschlsee
זה היה יום גשום ומעונן, אז האגם הזה ענה על הצרכים. לקחתי קו 150 ממרכזית זלצבורג ל-Fuschl Ortsmitte (גם פה Guest Mobility Ticket היה תקף). התכנון היה להקיף את כל אגם Fuschlsee שזה יוצא בין 11 ל-12 ק''מ. התחלתי מהכפר Fuschl ואת ההקפה מצפון, כמעט כל הדרך עד הקצה השני של האגם הייתה מיוערת. לא היו הרבה מטיילים על השביל והרגשתי כמעט לבד לגמרי.
עשיתי את ההקפה שאפליקציית Komoot הציעה לי לעשות ולקראת ההגעה לקצה השני של האגם, הגעתי לכפר קטן שאני אפילו לא יודעת מה השם שלו. הייתה שם חווה עם כמה סוגי בעלי חיים ועז אחת שרצה אליי להגיד שלום. המשכתי במסלול ועברתי באזור שופע ירוק שהיה בקצה השני של האגם ממול לנקודת ההתחלה שלי.
המשכתי את ההקפה ושוב הגעתי למסלול מיוער ואפילו ראיתי שם סנאי חמוד! נהנתי מהטבע והגעתי קרוב לנקודות ההתחלה שלי. עליתי חזרה על קו 150 לזלצבורג.
סוף סוף יכולתי לראות את זלצבורג בשעות האור וגם העננות התפוגגה אז שוטטתי בעיר העתיקה, אכלתי שוב ב-Ludwig (שהפעם נמצא בזלצבורג) ונפרדתי לשלום מהעיר.
יום 19 - מעבר לוינה
לקחתי רכבת IC (שגם את הכרטיס אליה הזמנתי שבועיים ויותר מראש), הנסיעה לקחה שלוש שעות.
זה היום שבו הפסקתי לגמרי לטייל סולו והצטרפתי רשמית למשפחה שלי שהגיעו יום לפניי מזלצבורג לוינה.
הפעם כדי להתנייד קניתי כרטיס חופשי יומי מאפליקציית WeinMobil שעולה 9.70 אירו ומאפשר נסיעה בכל כלי התחבורה בתוך וינה כי הפעם לא היה לי כרטיס התניידות.
בעזרת מטרו הגענו אל "עולם הים" שזה בניין גבוה שמכיל בתוכו המון אקווריומים ובעלי חיים שונים. בראש הבניין יש תצפית יפה על וינה.
לאחר מכן נסענו במטרו אל פארק שעשועים שבו נמצא Wiener Riesenrad - גלגל ענק. עלינו עליו ונהננו מהנוף. אחר כך אכלתי חזה עוף עם אורז במסעדה שצמודה לגלגל.
יום 20 - Therme Wien
לא היה מסלול מוגדר, פשוט טיילנו בוינה וראינו אותה. נהנתי מהדרכה צמודה (אמא שלי) וראינו כל מיני מבנים היסטוריים יפים. ראינו גם את האנדרטה לזכר חיילי הצבא הסובייטי ממלחמת העולם השנייה.
יותר מאוחר נסענו במטרו ל-Therme Wien שזה מקום עם כמה סוגי בריכות מחוממות. הגענו לשם עם מגבות והשכרנו תא הלבשה. היינו שם כשעתיים, והאמת שלא ממש עפנו על המקום, אלה פשוט בריכות מחוממות מכל מיני סוגים וגם כמה בריכות ילדים עם מגלשות. אין כל כך הרבה מה לעשות שם.
יום 21 ואחרון - מוזיאון לתלודות האומנות Kunsthistorisches Museum Wien
התוכנית המקורית שלנו הייתה ללכת למוזיאון ההיסטוריה של הטבע, ההורים שלי היו שם פעם ומאוד נהננו. אבל לרוע מזלינו זה היה יום שלישי וגילינו שהמקום סגור בימי שלישי, אז הלכנו אל המוזיאון שהיה ממול - מוזיאון לתלודות האומנות. זה אולי המוזיאון הכי מרשים שביקרתי בו מבחינת המבנה שמכיל אותו.
מדובר במבנה ענק ומפואר שמעוטר מבפנים וכל פינה בו מדהימה ומעלה את השאלה איך יצרו את זה?
יש שלוש קומות ובכל קומה נושא אחר.
קומה 1 - ארכאולוגיה ממצרים, יוון ועוד.
קומה 2 - ציורים של אמנים מהמאות הקודמות.
קומה 3 - תצוגת מטבעות.
המוזיאון מאוד גדול ובילינו שם כמעט שלוש שעות.
בערב הלכנו ברגל לראות את תעלת הדנובה ונפרדנו מוינה כי ביום הבא יצאה הטיסה שלנו חזרה לארץ.
