לבבותיה של בולגריה, מחוברים בציר שבין מערב המדינה למזרחה, על חוף הים השחור. תיירות בין לבבית בארץ הבלקן היא בשל כך התכוונות לעשות זאת, על כל המשתמע. בחירת האביב הן ערי הדרך בהן סופיה הבירה. בחירת הלבבות. מילת המפתח נעימות אומרת בעצם הכל. מגיעים לרחובות נקיים, אנשים חביבים, תמונות בתים יפות ומקומות בילוי נעימים. התבוננות על סביבות המגורים של התושבים תגלה מעט אפרוריות, אולם מרכזי העורקים שהם הקניונים הגדולים והמדרחוב ההכרחי בכל עיר, נותנים להן צבעים ובעיקר חיים. סוף שבוע אחד, גם אם הוא ארוך, מספיק בקושי להכיל מקצת מהרעיונות הפנימיים, כי הסתובבות בתוך מכלול עירוני שכזה, שבמרכזו רחוב הולכי רגל, מגלה פינות מעוצבות מעניינות ביותר, המורכבות משלושה וארבעה בתים שיוצרים מעין קרחת עיר מרוצפת. מאחוריהם בתים נוספים שתומכים את הרקע וביניהם רחובות או סמטאות בבניה רבת תקופות. כך ימי ביניים משתלבים עם בניה חדשה וביניהם יחידות של מבנים בגילים של מאות שנים עד עשרות שנים. במדרכות נשתלו עצים וברחבה שנוצרה יש טקס קבוע של חנויות שונות ובתי קפה ומסעדות. בעורקי העיר האלה ובמפגשים הרחבים שנוצרו, אפשר למצוא את המטבח הבולגרי מפלח העיניים והחך ואת אחיו מכל העולם, לצד אופנה וחפצי עיצוב, מותגי אספנות, מזכרות ועוד. ברגע מסוים שבתנועה בין אלו, התחושה היא של הליכה בתוך תמונה.

ציר העורק הראשי עובר בליבה של סופיה הבירה. הנסיעה בו תוכננה לשתי ערים שמהן הגיעו אבות בולגרים ישראליים לארץ: פלובדיב וסטרה זגורה. הן ערים שיושבות במקומן מאות שנים והחלו מכפרים שהוקמו עוד בתקופה קודמת לעידנים החדשים. בליבה של סטרה זגורה, ליד בית האופרה המחודש, ישנן חפירות שמגלות עיר רומית ובה בתי אנשים ומוקדי תרבות כתיאטרון עגול ומבני ציבור. לידם נמצא מוזיאון לעברה של העיר ושל המדינה, המושך אליו מבקרים רבים. בין שכונותיה של סטרה זגורה, קיימים אותם מקומות שאותם עזבו ומהם הועזבו יהודי העיר בתקופת המלחמה העולמית והגיעו לארץ לאחר ימי סבל רבים. לסטרה זגורה מספרים התושבים, יש אחד עשרה שמות שונים והיא נבנתה ונהרסה במהלך אלפי הימים שבהם היא קיימת, מהיותה כפר ועד היום, יותר מארבע פעמים. בין שבמלחמות ובין שבאסונות טבע ואש. בניה ששחזרו את מראה כל פעם מחדש, זכרו לשמר את הריאות הירוקות והציבוריות, כך נשמרו בה גנים גדולים כמו גן המלון (HOTEL GARDEN) רחב הנוף, שמכיל אגם נעים וסירות קטנות לשיט ואפשר לראות בו גופי טבע קטנים כקינים של ציפורי מים. קניון בעיר? גם וכך גם בפלובדיב שנמצאת ממערב לסטרה זגורה והיא בנויה על גדות נהר. אפשר למצוא בה את אותם מרכיבים וגם בה שרידי עיר רומית עתיקה. סביב הכבישים אל הערים האלה אפשר למצוא מפעלי תעשיה ובצדם רכיבי שירות המצביעים על היות האזור העצום ביניהן שופע חקלאות על דרכי מים טבעיים. חברות מוכרות לטרקטורים וציוד לעיבוד, זריעה ואיסוף הקימו מרכזים גדולים כדי לקרב אותן אל איכרי המחוזות שבחוות ובכפרים הסמוכים.

סופיה הפתיעה בשדרוג חדרי המלון לרמת דירה נוחה ונעימה ביותר, אך בעיקר בניסיונותיה להדמות עיר מערבית. אולי מערבית מדי. יש בה מבנים חדשניים בשפע אולם הדרכים הצדדיות, כמו זו המובילה לתצפית מהר וויטושה המושלג שמעליה, נראות עדיין כנתיבים כפריים מגושמים. יש בה כבישים חלקים לצד צירי נסיעה מטלטלים, העשויים אבן משתלבת עתיקה. כבירה אירופית, רוכזו במרכזי הבילוי והקניות שבה שלל חנויות המותגים, אבל עימן מתקיימים בעיר מוסדות אוכל מסורתיים, באחד כזה אפשר למצוא תפריט בעברית (קונטסה) ובאחר מופע מחולות בולגריים עממיים. מלון אנל (ANEL) כמו מקומות נוספים בעיר, מכילים מכלול הימורים וקזינו, המושכים תיירים מכל העולם. גם הרווחים מאלו אם יהיו, עדיין אינם משתווים לתחושת החזרה הביתה ואל המשפט שנאמר עם השיבה לאב מהמוצא הבולגרי: היינו ליד הבית, הלכנו על שבילך ונשמנו את אוויר ילדותך.