יום שבת 01 ינואר 2011
בדרך לאי השמש האוטובוס הסתובב בעיר וניתן היה לראות את הבית כנסת של הקהילה היהודית שהייתה חייה בחרבין בעבר, וכיום זה משמש כמוזיאון, בהמשך הרחוב ראינו מבנה נוסף מהתקופה של הקהילה היהודית אשר שימש לבית ספר עבור היהודים וכיום זה משמש כבית ספר של הקהילה הקוריאנית.
בזמן חציית הגשר לאי ניתן היה להבחין כי הנהר קפוא ומכוסה בשלג, סירות תקועות בנהר ואנשים הולכים ברגל בנהר.
בכניסה לאי השמש היו שני פסלים מעוצבים של סוסים עשויים משלג, ובפארק עצמו ישנם פסלים ומבנים שונים אשר עשויים משלג, השנה הנושא הינו איטליה ולכן רוב האלמנטים הינם איטלקיים. המיצג של כל הפסלים עוד לא גמור ולכן ניתן היה לראות איך הם עושים את הפסלים. הפסלים בגדלים שונים ובגבהים שונים. הפסלים מעוצבים באופן מושלם וקשה להאמין שזה שלג
על אחד הפסלים הגדולים שהיו ניתן היה לעלות עליו (המדרגות היו גם כן משלג) ולרדת ממנו תך כדי החלקה כאשר יושבים על אבוב. המקום יפה מאוד ומאוד אומנותי ואף יצירתי. הטמפרטורה הייתה כ 15- מעלות.
לאחר מכן נסענו לארוחת צהריים ואחרי האוכל נסענו לפרברי חרבין לראות העתקים של מבנים רוסים, האתר כולו מכוסה בשלג דבר המוסיף ציוריות לנוף אך לא הקור שגרם לי לא להרגיש את הידיים. באתר ניתן גם כן להחליק על השלג בעזרת אבוב, זה כל כך כייף.
לאחר ארוחת ערב באתר נסענו חזרה לעיר חרבין לראות את מיצג השלג והקרח של חרבין, כל המתחם מלא במבנים אשר עשויים מקרח ובתוכם ישנם גופי תאורה צבעונים אשר מעניקים צבע ואור למקום.
בחוץ הטמפרטורה הייתה 25- מעלות אך ההרגשה היא שהיה יותר נמוך וזאת עקב הקרח הרב שסבב אותי. כפות הרגליים והאצבעות של הידיים קפאו ולא יכולתי להרגיש אותם, ובנוסף לזה צריך היה גם כן להיזהר ולא להחליק כשיורדים/עולים במדרגות העשויות מקרח ובכלל כשמסתובבים ברחבי הפארק.
מזל שיש מתחמים סגורים (לא מקרח) עם חימום וניתן להזמין שם כוס קפה חם.
