צ'אנג ראי - קופים חצופים ורגל כואבת

אני יושבת בפתח הגסט האוס, בוהן רגלי הימנית נפוחה כמו בלון ואני לא יכולה לדרוך על הרגל. מה קרה? מה שקורה לי כמעט בכל טיול, החלקתי בגני המלכה על בוץ, חטפתי מכה בישבן שמאל, דם זב משוק רגל ימין ובהתחלה לא התייחסתי לבוהן. בהמשך הדרך ראיתי שהיא מתנפחת ולא יכולתי לדרוך על הרגל.
טיול היום שלקחנו מהגסט האוס עם מכונית צמודה ונהג הסתיים ברגל מורמת במיטה עם מגבות טבולות במי קרחת.
צ'אנג ראי, העיר בצפון תאילנד ששימשה עד לפני שנים מרכז איזור גידול האופיום , היא עיר עליזה, עם הרבה תיירים, מלונות וגסט האוסים ותאילנדים נחמדים מגובים בשכנים מבורמה שעובדים באיזור. בסביבותיה של צ'אנג מאי ישנם אתרים רבים המושכים תיירים. אנו התחלנו במקדש הלבן, שהוא באמת מקום מרשים במיוחד, בעיקר מבחוץ, נראה כאילו תחרה לבנה מכסה אותו, משובצת באבני כסף.
גני המלכה הנמצאים במרחק של כמה עשרות קילומטרים משם מרשימים כמו שכל גן שטופח בידי גננים מלכותיים יכול להראות. שפע של פרחים אקזוטיים בשלל צבעים, ערוגות משורטטות בדיוק רב, מפלי מים ופסלים. הבעייה שבדיוק לפני שהתחלתי לרדת במדרגות לעבר הגן, החליטו עובדי המקום לשטוף את המדרגות העשויות עץ והשאירו עליהן בוץ נוזלי, מה שגרם לי לגלוש על הישבן עד לתחתית המדרגות.
באתר הבא - מערת הקופים, התיישבתי ליד משפחת קופים חביבה שהתקרבה אלי למרחק שנראה מסוכן. כשהבינו שאני לא מתכוונת לזוז, חלפו מעלי הלוך ושוב, עד שהגבר שבחבורה התיישב מולי, הביט לתוך עיני ושלח את ידיו לעבר התיק שלי. הוא התחיל למשוך ואני מושכת בחזרה, הוא מושך ואני מתנגדת. לבסוף החלטתי שנשיכת קוף בנסיבות האלה לא תוסיף לי הרבה בריאות ועלולה לשבש את תוכנית הטיול וקמתי והתרחקתי מהם. גם הם ויתרו על השלל שבתוך התיק. מעניין מה הם היו עושים בדרכון ישראלי ושני כרטיסי אשראי, אני לא בטוחה שאם הקוף היה מנסה להכנס לישראל עם הדרכון שלי, היו עוצרים אותו בביקורת הגבולות.
ב"משולש הזהב" - נקודה המשקיפה על הגבול בין לאוס - בורמה ותאילנד ובה עובר נהר המקונג העצום, הרגשתי כמו בכף התקווה הטובה בדרום אפריקה או בנקודה הדרומית ביותר בהודו - בקניאקומרי. כשאתה עומד במקום כזה, אתה מרגיש כאילו אתה ניצב באחת הנקודות החשובות על פני הגלובוס, כאלה שההיסטוריה הפכה אותן לציוני דרך בדרכם של לוחמים, של יורדי ים אמיצים, אוניות מסחר מובילות תבלינים, משי ופירות אקזוטיים ממקום למקום.
 אז הגעתי גם לכאן, עוד נקvn ודה על הגלובוס שלא אשכח.