בספטמבר 2013 רצינו לטייל בבודפשט. חברת פגסוס הטורקית לא טסה לבודפשט באותו זמן, אבל טסה לרומניה כל יום כול יום שישי, אז ההגיון אמר לטוס עם פגסוס ולחזור עם Wizz Air בגלל זה נבחרה רומניה כיעד ראשון בטיול, מה גם שאף פעם לא היינו ברומניה.
ברכישת כרטיסי הטיסה בפגסוס הבנתי את הקטע של רשימת המתנה. בבדיקות שערכתי גיליתי כי כרטיס לכיוון אחד לבוקרשט בחברת פגסוס עולה 180$ ויש רשימת המתנה בכל האתרים אז גלשתי לאתר של פגסוס ושם גיליתי כי קודם כל כרטיס הטיסה עולה רק 130$ ושנית, אין רשימת המתנה. הטיסות הן אותן הטיסות שמציעים כל האתרים ממש אותןן השעות, אותו הקונקשיין אותו הכל ואז קלטתי שפגסוס קודם כל מוכרת את הכרטיסים באתר שלה (אולי כדי לחסוך את עמלתת הסוכנים) ושנית כשמגיע זמן הטיסה והמטוס עדיין לא מלא, אז הם ממלאים אותו מרשימות ההמתנה של האתרים הישראלים.
בכל זאת ולמרות כל מכירות הכרטיסים גם לממתינים ברשימות ההמתנה, המטוס לא היה מלא. קיבלנו את כל השלישיה של הכיסאות וטסנו ברווחה. העוללית ליד החלון ואני במעבר והיה סבבה.
אז היה קונקשיין ארוך בטורקיה, ובשעה ארבע וחצי בצהריים נחתנו בבוקרשט.

עלי לציין לטובת רומניה כי היא זולה מאוד. רכשנו כרטיס סים מקומי במחיר קטן מאוד לשלוש מאות שיחות. היינו צריכים את הסים כדי להתקשר לאנשי הצוות של הדירה שאותה שכרתי בבוקרשט דרך אתר Booking.com אתר שיש בו מליון חדרי מלון והמון דירות להשכרה בכל רחבי העולם במגוון של מחירים. שכרתי דירה בבוקרשט במחיר של 89 יורו לארבעה ימים לשתינו. דירה עם מטבח מאובזר, מרפסת, חדר שינה שהוא גם סלון עם טלוויזיה וכורסאות ואינטרנט חופשי ומהיר.
לדירה הגענו במונית. על המוניות של רומניה רשום המחיר לקילומטר על דלת המונית. אסור לנהג לגבות יותר מהמחיר שמפורסם על המונית. נסענו משדה התעופה עד הדירה ושילמנו שלושים וארבעה ליי ואפילו קיבלנו הנחה של ארבעה ליי כי לנהג לא היה עודף מהשטרות שהיו לי.

המרחק מהדירה ששכרתי ועד העיר העתיקה שבה קורה כל האקשן היה חמש דקות הליכה. את בוקרשט חוצה נהר ההדמבוביצה וכשעוברים על הגשר וחצים את הנהר מגיעים ישר לעיר העתיקה. יש שם שפע של מסעדות, בתי קפה ומועדוני לילה. המון מסעדות איטלקיות וצרפתיות, לא מצאנו שום מסעדה רומנית עם אוכל רומני אוטנטי והבטחתי לעוללית כי בבראן כמעט כל המסעדות הן רומניות אוטנטיות. התנחמנו באוכל צרפתי מעולה במחירים של שוורמיות כאן בארץ. השרות מהיר, היחס אדיב והאוכל טעים מאוד.

היחס לאנשים ברומניה הוא חם ואדיב. לא מדברים שם אנגלית. ממש נדיר למצוא מישהו שמתבטא באנגלית, לעומת זאת הם מבינים פנטומימה ותנועות ידיים ומכיוון שבתפריטים של המסעדות יש גם טקסט באנגלית, לא התקשינו לתקשר עם הרומנים. אפילו כשנכנסו למשרד המרת כספים וביקשתי להחליף שטר קרוע של מאה ליי, האיש החליף לי למרות שזה לא נהוג. הוא רק בדק שזה לא מזוייף.

אני הופתעתי עד כמה המחירים ברומניה זולים ועד כמה כולם שם ליברליים. קופסת סיגריות מרלבורו עולה בערך 16 שקל אם מתרגמים את זה לכסף שלנו. מותר לעשן במסעדות ובבתי הקפה, גם בפנים וגם בחוץ. יש בבוקרשט מוזאונים שווים ומרתקים גם שם מחירי הכרטיסים הם בין 2 ליי עד 6 ליי תלוי במוזיאון. אנחנו הספקנו לבקר רק בשלשוה מהם כי הזמן עובר שם מהר מאוד והיינו צריכות להגיע לבראן לבקר את ידידינו דרקולה שחיכה לנו בכיליון עיניים. כעבור ארבעה ימים מרתקים רכשנו כרטיסי רכבת לברשוב.

בראשוב, בראן

לא ממש מיצינו את בוקרשט, אבל הזמן נגמר והמתין לנו חדר במלון קטן בבראן ודרקולה שמזמן רציתי לבקר אותו בטירה שלו בטרנסילבניה. רכשנו כרטיסי רכבת לברשוב ובאותה הזדמנות רכשנו כרטיסים לרכבת לילה מברשוב לבודפשט, והגענו לברשוב ומברשוב, באוטובוס מקרטע עם מוסיקה רומנית ברקע הגענו לבראן.
כשירדנו מהאוטובוס קידם את פנינו מבול. למזלינו ירדנו בדיוק מול חנות מזכרות ושם היו מטריות, ברגע שקנינו את המטריות הגשם הפסיק ולא ירד כל זמן שהותינו שם (יום שלם אחד) ביום המחרת ניגשנו לבקר את דרקולה. באיזור הכניסה לכיוון הטירה של דרקולה הייתה רחבה של המון חנויות מזכרות. מצד שמאל הייתה מיני טירת רפאים עם אפקטים מפחידים. מחיר הכרטיסים היה 15 ליי וכמובן שרכשתי שני כרטיסים. אני נורא אוהבת דברים מפחידים.
לצערי אסור היה לצלם בתוך טירת הרפאים, אבל החוויה הייתה מדהימה. נכנסנו לתוך איזור של כרטיסי רכבת לברשוב.לצערי אסור היה לצלם בתוך טירת הרפאים, אבל החוויה הייתה מדהימה. עולים במדרגות עץ, לפתע האור מתחלף לירוק ומסתובב, הרצפה הופכת לגומי בהליכה יש הרגשה שהולכים בתוך בוץ עמוק, לפתע איש מפחיד יוצא מהקיר ואומר משהו ברומנית, ממשיכים ללכת, מתעלמים מהאיש ואז הקיר נופל, הריצפה מתנדנדת, מצד ימין קבר נפתח וגוויה אומרת משהו, אני לא התייחסתי כי אני לא מדברת רומנית, אבל הילדה נבהלה ארבע פעמים, המשכנו ללכת,לפתע מישהו תפס את הילדה ודחף אותה, מצאנו את עצמינו מול היציאה והמפלצת שדחפה (בעדינות) את הילדה פנתה לכיוון השירותים.זה היה מרתק ומפחיד והיינו שמחות לחזור שוב על החוויה.
בבראן היינו לילה ויום, אחרי זה הגענו לתחנת רכבת בבראשוב ומשם לבודפשט.
על בראן אני ממליצה לכל הגולשים בשלג, בעונת הסקי. המחירים מאוד זולים, בתי מלון מאוד זולים ויש גישה ישירה לאתרי הגלישה, ואם אין, אז בית המלון ידאג לספק העברות.