מזמן רציתי לכתוב על טיביליסי. בראש השנה שעברה חשקה נפשה של העוללית לטייל במקום פראי, במקום שהוא גם קצת פרימיטיבי, אבל מסודר מבחינת בתי המלון והמסעדות וכמובן בתי הקפה, אז לאור הכרותינו את הביז'ו של נתניה החלטנו לטוס לגיאורגיה, גרוזיה לשעבר.

בערב ראש השנה שעברה, בשעה שש המריא מטוס מצ'וקמק של חברת ישראייר לטיביליסי כשהוא נושא אותנו ועוד כמה חבורות של קשישים לגיאורגיה בטיול מאורגן.

טיביליסי

טיביליסי היא עיר יפהפיה. יש בה ישן וחדש, אנשים מאוד אדיבים ונחמדים והכל שם זול עד זול מאוד. ההתחלה בטיביליסי הייתה לא הכי נעימה. הגענו בשעה 23:00 בלילה ולקחנו מונית למלון "בנוס" שאותו הזמנתי דרך אתר Booking חודשיים לפני הטיסה.

זה היה המקום היחיד שניסו עלינו את תרגיל ה"מצליח" ולא אהבנו את התרגיל המלוכלך שניסו להלביש עלינו. הזמנתי חדר עם מיטה סופרקינג סייז, ספה נפתחת ומרפסת. כשהגענו עלינו לחדר זעיר עם מיטה כפולה. אמרתי שלא אתה חדר הזה הזמנתי, אבל האיש שהביא אותנו לחדר טען שזה החדר ולהוכחה הראה את התמונה בהזמנה.

אחרי ויכוח הוא הראה לנו את החדר שאני כן הזמנתי וטען שהחדר הזה עולה שמונים דולר לילה ולא ארבעים כמו הקודם, אחרי ויכוח ממושך הסכים שאני אוסיף עוד15דולר(לכל השהות) ובאותו חדר נשארנו. חדר הרחצה היה מזעזע, לא היה וילון למקלחת ולא מגב לגריפת מים. אחרי כל מקלחת כל הריצפה הייתה מוצפת בשלולית מים ועליה צף קצף סבון. לא היה שם מייבש שיער, ארוחת הבוקר הייתה מגעילה, הנוף שנשקף מהמרפסת היה נוף של סלאמס, ובקיצור מלון לא מומלץ.

אחרי שהעברנו שם שלושה לילות, עברנו למלון נורמאלי יותר, ה"אולד סיטי" שם האנשים היו באמת נחמדים, שידרגו לנו את החדר הקטן שהזמנו לחדר גדול באותו המחיר. מהחלון נשקף נוף של פארק ומעבר לכביש על המדרכה שוק הפשפשים של טיביליסי. בכל עיר תיירות חייב להיות שוק פשפשים, אז בטיביליסי הוא היה שם.

בטיביליסי, חוץ מפארק השעשועים והשוק, גילינו גם המון משרדי נסיעות שמוציאים טיולים למקומות של טבע ונוף פראי אם כי הדרך לשם ארוכה מאוד ורצופה מהמורות בכביש. הזמנו שני טיולים ולטיול השלישי יצאנו עם נהג שהזמין את עצמו ולצורך העניין גם תרם את המונית הפרטית שלו. על כך בהמשך.

פארק השעשועים בטיביליסי

לפארק השעשועים של טיביליסי מגיעים בקרוניות של רכבת. הפארק עצמו מאוד מושקע. יש בו הרבה אטרקציות לילדים. הילדה שלי מאוד נהנתה שם. הסתובבנו על גלגל ענק, ביקרנו את הדינוזאורים, ועל עוד מתקנים משעשעים ביותר, אחר כך התחיל לרדת גשם והבילוי נגמר. אנחנו ביקרנו בסוף ספטמבר וטיביליסי הייתה מעוננת וגשומה ולא היו כמעט בכלל אנשים וילדים בפארק, עם ילדים מומלץ לבקר שם בחופש הגדול כנראה שאז הפארק שוקק חיים וילדים.

דינוזאורים

אוכל בטיביליסי ובכלל

כולם מדברים על האוכל הנהדר של גאורגיה. אז אני התרשמתי אחרת. רק במקום אחד היה אוכל ממש טעים, עוף מבושל כמו שצריך, עסיסי ורך, תפוחי אדמה בתנור פריכים בחוץ ורכים בפנים. שאר האוכל הטעים היה רק חינקלי וחצ'פורי. המרק מגיע בקערות ענקיות, יש שם שני סוגים מרק עוף צלול בלי תוכן וחרצ'ו שזה כמו מרק הגולש ההונגרי, מלא שומן ובצבע אדום. שאר האוכל כמעט ולא אכיל. אנחנו לא אוהבות שומן שצמוד לבשר. הזמנו פיגי וזה הגיע בחתיכות גדולות של שומן שצמוד אליו בשר זעיר. וויתרנו על המנה.

בארוחה אחרת הזמנתי שישליק. אני רגילה לשישליק הישראלי שהוא רך ועסיסי, קיבלתי שני שיפודים של שישליק יבש מאוד וקשה מאוד, את החתיכה הראשונה שלעסתי לא הצלחתי לבלוע והוצאתי אותה בדיסקרטיות למפית. ויתרתי על השישליק ונתתי לחתול שהסתובב בין השולחנות. החתול המסכן אחרי לעיסה ממושכת ממש נחנק וברח, כנראה כדי למצוא מקום שבו יוכל לירוק את הבשר. העניין עם השישליק חזר בעוד מסעדה, הבנתי שככה הם אוהבים את השישליק שלהם.

במסעדה אחרת הזמנתי קבב. הקבב הגיע עם רוטב בצד. הקבב היה יבש כמו השישליק והרוטב היה קר. הבנתי את הרמז והפסקתי להזמין בשרים. במסעדת ציצקשווילי בערב פולקלור נהדר הזמנתי דג. הדג היה מעולה, רך, בלי עצמות בכלל ממולא במחית פטריות טעימה להפליא, אבל אחרי שביקרנו בשוק של טיביליסי ואירנו באיזה מים עכורים שוחים הדגים, יצא לנו החשק להזמין דג.

תפוחי האדמה שמוגשים בגאורגיה, בכל צורות העשייה טעימים מאוד, גם שעועית שמבושלת בכד חרס, טעימה להפליא. יש שם שפע של ירקות שמוגשים כסלט ולא נשארים רעבים גם בלי בשר. הכי טעים זה חינקלי ממולא בשר. החינקליי עם תפוחי האדמה ועם הפטריות לא משהו. החצ'פורי טעים מאוד אם כי רק הבת שלי התלהבה ממנו, אני ממש לא אוהבת גבינה חמה. מה שכן, את החמאה לחצ'פורי עם ביצה הם מגישים בנפרד לפי הזמנה וככה אפשר לשלוט על כמויות החמאה בסירת החצ'פורי.

כניסה למסעדת ציצקשווילי

המשקאות שטעמנו שם היו "בורז'ומי" ו"לימונדה גרושי" אם אתם מזמינים משקה סודה בשם "בוז'ומי" זהירות!!! המשקה הזה שולח את השותים אותו לבית השימוש הקרוב עם שלשול לא נעים ולא פעם אחת אלא כמה וכמה פעמים, וזה מניסיון אישי שלי, של הילדה שלי ושל הנהג שהצמיד את עצמו אלינו יחד עם המונית שלו. אז לרוויה ובזהירות, קודם תוודאו שיש שרותים בסביבה (לא תמיד יש) ורק אחרי זה לנסות את המשקה.

"לימונדה גרושי" זה משקה אגסים תוסס טעים מאוד בלי שום תופעות לוואי, מרווה ויש לו טעם של עוד. מאוד מומלץ והכי הכי להזמין מים מינרליים (לא בורז'ומי) כמו שעשתה מתת הבת שלי אחרי הפעם הראשונה ששתתה את ה"בורז'ומי" יין לא טעמנו כי אנחנו לא שותות שום אלכוהול.

סיורים מאורגנים בסביבה

קודם כל אוטובוס קומותיים של תיירים. אני אישית לא ממליצה עליו. ההסברים מפורטים, אבל העניין דל בתוכן. מראים כל מיני מקומות שבהם שלטו הרוסים, כל מיני פסלים של גיבורים שאנחנו לא מכירים ואין הרבה מה לראות, הכרטיס לאוטובוס של 24 שעות יקר ולא מצדיק את עצמו.

מצאנו הרבה משרדים לאירגון טיולים מחוץ לטיביליסי, אז ככה שמי שמגיע בלי רכב, עדיין יכול לטייל למקומות האלה. הטיול הראשון שלנו היה לברוז'ומי, המקום שבו מפיקים את המים המפורסמים שצריך להיזהר כששותים אותם. נסיעה של חמש שעות בדרכים משובשות להפליא ומגיעים. לא מלאנו בקבוקים עם המים והמשכנו לורדזיה,

מערות ורדזיה

אני לא עליתי למערות כי הספיקו לי המהמורות בכביש בדרך לשם. הילדה כן עלתה למערות כדי לספר לי בהנאה איזו דרך מסוכנת יש למערות, וכמה מסוכן להסתובב בין המערות ותארה לי את מערות היין וסיפרה על האומגה שבה גולשים הנזירים כדי להביא אספקה, סיפורים שכל אימא תשמח לשמוע, במיוחד על הסכנות שבדרך, אבל הכל עבר בשלום ונשארו רק התמונות.

טיול יום ל:
 בורז'ומי, העיירה שבה נמצא מקור המים המרפאים/מחטאים (ותכלס? זה באמת עובד...)



 ורדזיה: מערות שבהן גרו נזירים במאה ה-12 ומשום מה גם היום, שנת 2014, חיים שם 5 נזירים



אגם פרבני: אגם שנמצא בין הרים, ומכיוון שהיה קר נורא וחשוך כשהגענו אליו לא יצא לי לצלם אותו.

 נסענו בסך הכל 9 שעות ברחבי גיאורגיה, מתוך 13 שעות שהיו מיועדות לטיול. נשמע כמו פאן פאן פאן ;)

.

מערות ורדזיה

אני נשארתי למטה עם הנהג שהלהיב אותי בסיפורים על טיול למקום שבו יש שני נהרות, אחד שחור ואחד לבן, שאינם מתמזגים ביניהם עד לנקודה ממש מרוחקת. חזרנו למשרד הסיורים והזמנו טיול לקזבקי.

בתכלס? לא ידעו על מה אנחנו מדברות. רק אחר כך גילינו שהנהרות נמצאים בכלל בעיירה אחרת בשם פסנאורי.

טיול יום לקזבקי

הנסיעה לקזבגי הייתה קצרה יותר מהנסיעה לבורג'ומי, אבל הסיבובים שהיו בדרך פשוט גמרו אותי…לא נורא, הנוף שנשקף מולינו פשוט פיצה על הכל :) ויתרנו על עליה למנזר עתיק מהמאה השש עשרה כי הנהגים במלכודת התיירים למטה רצו חמישים לארי (מאה שקל) לאדם, אכלנו במסעדה היפה שנמצאת שם, שתינו קפה בבית קפה ריק מאדם, עשינו סיבוב רגלי בעיירה הצמודה והערנו את הנהג שנרדם על ההגה בחניה וחזרנו רק הבת שלי ואני בחזרה לטיביליסי כשאנחנו מוותרות על שאר הטיולים.

מתת ואני לא חובבות טבע. הרים ועמקים, נהרות ומפלים לא עושים לנו את זה. דרכים משובשות, קפיצות של מכונית שבהם הראש נוגע בתקרה הם לא הכייף שלנו. אנחנו אוהבות טיולים עירוניים, חנויות, מסעדות, בתי קפה, ואטרקציות כמו מוזיאונים, קרקס, פארק שעשועים עם קרוסלות, גלגל ענק וכל מיני מתקנים שמעיפים באוויר ואת זה יש בכל עיר באירופה, כמו בוינה, בודפשט, לונדון ועוד.

תחבורה בטיביליסי

התחבורה בטיביליסי מאוד זולה.לא שווה לשכור מכונית. מוניות יש בשפע. רק מניפים את היד, אפילו כדי לגרד את הראש, ישר עוצרת מכונית והנהג שואל בחיוך ובאדיבות לאן צריכים.

מטרו

המטרו, כמובן הכי זול שיש, אבל מפחיד רצח. יורדים לתהום שלא נגמרת ואחרי זה עולים על הר. רכשנו עשרים נסיעות ונסענו פעם אחת. לא רציתי לחזור שוב על החוויה.

מוניות שרות

מוניות צהובות כמו בישראל. בטיביליסי יש שפע מהן. מסיעות אנשים מכל מקום לכל מקום. הנהגים אדיבים וכאשר ביקשתי שיורידו אותנו במקומות מסויימים, לא הייתי צריכה להזכיר לנהג. לא רק שהוריד אותנו, אלא גם הסביר איך להגיע. מאוד מומלץ.

מוניות פרטיות

קצת יותר יקרות ממוניות השרות, אבל עדיין זולות. מחיר נסיעה נע בין שני לארי לארבעה לארי והמונית מביאה עד פתח המלון או עד איפה שמבקשים. המונית למסעדת ציצקשווילי שנמצאת מוץ לעיר עלתה לי חמישה לארי, אבל המרחק היה באמת עצום והצדיק את המחיר.

ביום שחזרנו מקזבקי, ביקשתי מהנהג שיוריד אותנו בעיר. היינו חייבות בית קפה נורמאלי כדי להתאושש מהנסיעה. אחרי שגמרנו להתאושש, יצאנו לרחוב ועצרה לנו מונית עם נהג מבוגר ונחמד. הוא לקח אותנו למלון וכששאלתי אותו כמה לשלם, הוא אמר לי "תשלמי כמה שאת רוצה" אני אישית לא אוהבת תשובות כאלה, אז ניסיתי לשכנע אותו שבכל יגיד לא את מחיר הנסיעה, אז הוא החליט שאני אשלם לו מחר כשניפגש בשעה 10:00 בבוקר והוא יעמוד לרשותנו כל היום.

האמת היא שהייתי עייפה מכל הטיולים לקזבקי וההסתובבות בעיר ורציתי רק להגיע לחדר למלון ולישון. למחרת היה היום האחרון שלנו בטיביליסי. בשעה 10:00 בבוקר יצאנו עם המזוודות מהמלון, בערב בשעה 21:30 היינו צריכות להמריא לישראל.

יום אחרון לטיול, מצחטה ומצודת נריקלה

בקרונית לנרקילה

אנשים טובים באמצע הדרך: ערב קודם, לאחר הטיול לקזבגי, נהג מונית הסיע אותנו למלון והציע שיום למחרת הוא יגיע בשעה מסויימת ויקח אותנו לטיול בסביבה.

טיול יום למצחטה, מצודת נריקלה בטביליסי והסעה לשדה התעופה בסוף היום.

הנהג כבר חיכה לנו בפתח המלון. אכסן את המזוודות בתא המטען ויצאנו לדרך. קודם כל ביקרנו את אימא גאורגיה שעולים אליה בקרוניות. עלינו, לא הגענו למצודה כי הדרך הייתה ארוכה ומבאסת, אבל הצטלמנו עם עיט אמיתי. ירדנו בקרונית והתקשרנו לנהג שיבוא לאסוף אותנו. הנהג הגיע והחליט שאנחנו נוסעים למצחטה. אז נסענו למצחטה. הייתה שם כנסיה מהמאה ה-13 שעולים אליה ברגל. לא במונית. ביקרנו בכנסיה, צילמנו, קנינו מזכרות מזקנות חסרות השיניים למטה והשעה הייתה שעת צהריים, הסתובבנו במצחטה העיירה, קנינו כד חרס שהילדה התלהבה מהשעועית שאופים בה וכבר היינו צריכות לאכול צהריים. הזמנתי את הנהג שחיכה ליד המכונית לצהריים, הוא התנגד, אבל הצלחתי לשכנע אותו. הוא ישב ואכל איתנו צהריים ושתה בורז'ומי ואחרי זה נעלם בכיוון השרותים.

אחרי שעות ארוכות של בילויים לאורך היום, ביקשתי ממנו שיוריד אותנו בשדה התעופה. הגענו לשדה התעופה, שוב שאלתי כמה לשלם לו, ושוב הוא ענה לי כמה שאת רוצה. אז נתתי לו את כל הכסף הגאורגי שנשאר אצלי משהו כמו ארבעים לארי ואת הכרטיס של 20 הנסיעות במטרו שאותו לא ניצלנו. האיש הודה לי מאוד ונפרדנו בדמעות (שלו) וחיבוקים (שלי) כשהוא משביע אותנו שאם נגיע שוב לטיביליסי, שנתקשר אליו והוא יעמוד לרשותנו כל זמן השהות.

כמה הערות

  1. אסור לאישה להזמין גבר למסעדה. (זה נודע לי בדיעבד כשכבר חזרתי וקראתי באיזה מקום באינטרנט על הנימוסים וההתנהגות בגאורגיה)
  2. שוב, להיזהר ממשקה הבורז'ומי
  3. מותר ומקובל לעשן במסעדות ובתי הקפה. כולם מעשנים ואף אחד לא מעיר הערות.
  4. השרותים בטיביליסי הם כמו שאנחנו מכירים, אסלה וכאלה, השרותים במקומות אחרים, בטבע אפילו במצחטה, הם חור באדמה, אמנם נקיים (לא כולם) אבל לא נוחים בעליל.
  5. האנשים בגאורגיה מאוד נחמדים, מוכנים לעזור ותמיד מחייכים.
  6. בספטמבר/אוקטובר קר מאוד בהרים, מומלץ לקחת לבוש חם.
  7. כסף. לארי אחד שווה שני שקל. בפארק השעשועים קונים כרטיס נטען ומטעינים אותו בכסף ובכל מתקן מחייבים את הכרטיס. כל מתקן עולה בין 1 לארי לשני לארי. בקרוניות קונים כרטיס הלוך ושוב ואם יש לכם כרטיס מטרו, אז יש הנחה משמעותית. כרטיס רגיל בהלוך ושוב בקרוניות עולה שלושה לארי. המחירים עשויים להשתנות מאז שביקרנו שם בגלל הפרסום האדיר לטיביליסי ועונות התיירות.
  8. המחירים זולים מאוד ואלף דולר מספיקים לכל לעשרה ימים או יותר