באמת שקשה לי יותר ויותר לבחור יעדים. זה לא שאין המון אפשרויות, אבל מבחינתי זה חייב להיות גם קצת אקוטוריזם, הרבה בעלי חיים, ואם אפשר גם שיהיה בסטייל, בכלל שיחקנו אותה.

לגלפגוס ואקוודור הגענו בהחלטה של רגע, כשהתלבטנו מה לעשות בסוכות 2012. כשראיתי שאפשר לעשות טיול כזה ב 8 ימים, הוחלט כי כך יהיה.

גלפגוס הוא יעד מרתק , וכזכור, “מוצא המינים” של דארווין, נכתב בהשראת ביקוריו בקבוצת האיים. המגוון הזואולוגי באיים, סייע לדארווין לפתח את תורת האבולוציה (וד”ש לפרושים).

אקוודור נקראת כך, כי היא יושבת ממש על קו המשווה (equator), וכשהייתי צריכה לקבל החלטה איך לטייל בה, בדקתי כמה חברות קרוזים, והלכתי על haugan cruises, עם הסוכנת הנפלאה vero, שכמה שלא שיגעתי אותה במיילים, היא שמרה על אדיבות ונחמדות. אחלה סוכנת שבעולם.

הייתי צריכה להחליט איזה איים לכלול, ובאיזה תחנות נעצור, כשהחיות שנראה בדרך קבעו את ההחלטה.

בלי סולה כחולת רגל (blue footef boobie) אי אפשר, וכנ”ל צלילה עם צבי ים ואריות ים, כשהיו יעדים שונים שכללו צלילה עם כריש פטיש, ועוד. אבל אי אפשר לבלוע את כל העולם בכמה ימים, ולכן החלטתי על הקרוז הספציפי, שמוגדר כ luxury cruise, כשניתן לבחור קרוזים בדרגות שונות של מחירים ורמות שונות של אירוח.

החלטנו שאם כבר, אז כבר, ומההחלטה הזו אני מרוצה ביותר. בחרנו קרוז של 5 ימים (4 לילות) שיוצא מסן קריסטובל, וס”ה עלות הטיול כולו כולל הקרוז, טיסות פנים, הטיול בקיטו, והטיול בגוואייקיל (לא כולל טיסות הלוך) היתה כ 12 א' ש”ח.

בקיטו נחתנו אחרי קונקשן ביוסטון, טקסס, ונתקבלנו ע”י רכב שהסיע אותנו למלון המפואר שלנו ששוכן בחלק העתיק של העיר.

למחרת יצאנו לטיול באיזור, כולל הפארק פולולאהואה (ותנסו להגיד את זה עכשיו 4 פעמים ברצף !)

חוות סחלבים ופרפרים, יחד עם טרק קצר ביער גשם (וכמובן, ירד גשם...), ס”ה יום נחמד מאד, וגם המדריך שליווה אותנו במהלך היום היה נחמד ואינפורמטיבי.

בחוות הפרפרים פגשנו בפרפרים ייחודיים וויונקי דבש יפהפיים שהגיעו לאסוף את הצוף. חוות פרפרים בכלל, פגשתי לא מעט באיזורים שונים כולל ניו זילנד ותאילנד, ועדיין, תמיד כייף להיפגש עם יונקי דבש ופרפרים יפהפיים.

בתמונה: יונק דבש קטנטן עם רגליים מנוצות- מאד קשה לצלם אותם, הם זזים כ”כ מהר !

רצוי לצלם יונקי דבש בפורמט ספורט, או בסגירת צמצם מהירה לקליטת התנועה. ועוד אחת:

למחרת טסנו לגלפגוס, לאי סן קריסטובל, וכבר מהנחיתה הבנו כבר שמדובר ביעד מיוחד מאד. מהמטוס הלכנו במישרין לטרמינל, קיבלנו חותמת “גלפגוסאית” בדרכון (משהו שכולל צבי ים ואריה ים), ובכלל, נתקבלנו בסבר פנים יפות מאד.

למרות שגלפגוס שייכת לאקוודור, עדיין בעת הנחיתה היינו צריכים להרשם לפארק הלאומי ולשלם את עלות הכניסה לפארק. פרט לערים העיקריות (סן קריסטובל, סן חוזה, לדוג'), לא ניתן לגור בחופים אליהם נגיע, והדרך לחזות בחיות שנצפה בהן היא בשיט.

מדריך הקבוצה שלנו חיכה לנו בטרמינל- ג'ורג' (חורחה) ולקח אותנו לספינה היפהפיה שלנו.

עוד לפני שעלינו על הספינה, הבנו שמדובר באיים בהם הטבע קופץ עליך מכל כיוון, כשפגשנו את אריות הים על החוף, יחד עם סרטנים אדומים ומיוחדים.

כך נראה החדר שלנו:

וכך נראית הספינה (סוג של קטמרן מפואר ומצוייד היטב):

התחנה הראשונה כללה את הסיבה העיקרית להגעה לגלפגוס- סולה כחולת רגל. הסיבה לשמה המוזר הוא רגליה הכחולות, מאחר ומדובר בציפור שנראית כליצן לתפיסת המקומיים (BOBO בספרדית), מה ששובש לboobie. הרגליים הכחולות לא נראות טבעיות אלא צבועות, וכלל מדובר באחת הציפורים המגניבות בעולם.

אפרוחיה נראית גדולים ממנה, וזה מחזה מבדר לראות הורה עומד ליד אפרוח.

כמובן שפגשנו גם באריות ים ובאיגואנות על החוף, אבל ליד הסולה כחולת הרגיל, הכל מתגמד.

והאיגואנות נראו חברותיות במיוחד:

חזרנו לחדר, וראינו את זה (מסתבר שיש קורס מיוחד ללימוד קיפול מגבות, ונחשפנו אליו בקרוז בקריביים, לא טרחתי ללמוד):

אחרי שצחקנו, צילמנו, והיה לנו קשה לפרק את יצירת האמנות, הלכנו לאכול. וזאת עליכם לדעת, בספינות הפאר הגלפגוסיות, האוכל מעולה. 3 מנות איכותיות, עם שפע מנות לצמחונים, וקינוחים מעולים. וצריך לזכור, שקשה לשדרג אננס טרי, אבל מדובר במשימה לא בלתי אפשרית.

הצוות היה פשוט מעולה, ונתן לנו שרות מצויין בכל עת. חשוב לציין שהיו כ 16 נוסעים על הספינה, וניתן לראות שכמעט על כל נוסע היה חבר צוות.

בבוקר אחרי כן הלכנו לראות את קרובת המשפחה הביישנית יותר של הסולה כחולת הרגל- הסולה אדומת הרגל.

פה, כבר היה הרבה יותר קשה לצלם, כי בניגוד לכחולת הרגל, אדומת הרגל מקננת בין סלעים.

נוף הקינון היה מהמם,

בתחתית המצוק פגשנו אריות ים – אמהות וגורים- מחזה מחמם לב. וודאי בהנתן העובדה שהם לא פחדו מאיתנו כלל.

וכמובן, גם איגואנות:

מדי יום עצרנו מס' פעמים בתחנות שונות, ראינו סרטן נאכל ע”י אנפה בחוף הים המרשים לעת הדמדומים (לא דומה לספארי באפריקה, אבל עדיין מעניין).