הבוקר שלנו התחיל במזג אויר ערפילי.
קיווינו שהוא ישתנה בהמשך.
הבטן שיחקה במהלך הלילה.
גם זה קורה בטיולים אז ויתרתי על ארוחת הבוקר וירדתי לטייל על חוף הים.
מצאתי מלא קונכיות יפות וצדפים ובאיזשהו שלב נעמי הצטרפה ואחרי כמה רגעים היא פתאום ראתה משהו מוזר באזור שבו יש שפל. בוויטנאם מרגישים את השפל והגאות בצורה משמעותית, בבוקר פתאום נחשפת רצועת חול של קילומטר שקודם הייתה בתוך המים ומגלים המון הפתעות.
אחרי שניה קלטנו. זה פשוט מטורף!!!!!!לקח לנו זמן למצוא בד"ר גוגל את השם שאורי הרחיב עליו אחכ.
שריון של סרטן horseshoe שהוא בעצם מאובן חי שבקרוב יעלם מהעולם. לא משהו שרואים בכל יום.
כבר היום התחיל בטוב.
משם המשכנו לכיוון השוק. כשהגענו אלכס ואני בחרנו ללכת לכיוון תחרות החתירה, אני פחות בעניין של שווקים וזה התגלה כהצלחה.הגענו לקראת סוף התחרות וישר נכנסנו לאווירה
בסיום התחרות הבנתי שיש בעצם בסיומו הפנינג גדול לרגל חגיגות ה30 לאי עם חלוקת פרסים לנבחרות המצטיינות בתחרות,
נעלמתי במהירות לאלכס שפחות אוהב המון של אנשים והגעתי לקדמת הבמה, שלפתי מצלמה והם שרואים את המערבית היחידה היו בטוחים שאני עוד אחת מצוות הצלמים של האירוע ולא ביקשו שאלך.אבל כמו שאופייני לי בסוף מצאתי את עצמי מצטלמת עם הגביע על הבמה.
גם טליה הספיקה להצטרף לחגיגה כשנפרדה מהאחרים באמצע הסיור בשוק. מצאתי את עצמי ממש מפעילה את הקבוצה המנצחת עם הוראות בימוי, ידיים למעלה וצהלות עידוד. בלי שנבין האחד את השפה של האחר
האנשים שם עמדו בתור לצלם אותנו, טליה ואני ממש הפכנו לאטרקציה תיירותית.
ומחר בטח תופיע התמונה שלנו בעיתון.
כל האנרגיות האלה ואנחנו רק בתחילתו של היום.משם המשכנו בהפלגה לאי קו טו הקטן. הגיעה סירת דייגים לאסוף אותנו.
ועוד סירה שאספה את החברים
ממש אי בודד שלנו בלבד.
טיילנו על החוף, אספנו צדפים, כל אחד תפס פינה משלו כדי לנשום ולעכל את כל מה שעברנו בשבועיים האחרונים. אחד המקומות הקסומים על האי היה גשר ארוך שבנוי מעצים שגדלים על האי.
אנחנו פשוט סופגים את האווירה,
אין אף אחד באי חוץ מאתנו,
מתחילים להרגיש את הסוף.
אחהצ חזרנו לכיוון קו טו הגדול בדרך עוד הספקנו להתענג על סירות הדייגים.
חלקן נראות פשוט כמו ציור.
צפינו בהם אחרי שהטילו עוגן וחיכו לבוקר שאחרי
אחרי שהרוב כבר התעייפו ופרשו לנוח בחזרה בחדרים יצאנו 5 גיבורים לשייט קיאקים.
לא יודעת מאיפה הכוחות, אולי זה הרצון למצות עד תום את הרגעים של החופש.
אומנם מזג האוויר היה סגרירי אבל באנו עם אנרגיות טובות ופשוט נהנינו מכל רגע.
באיזשהו שלב אפילו החלטנו להפתיע במרחק די גדול מהחוף דיג שישב לו לבד בסירה, בחור צעיר שישב בסירה קטנה בלב ים עם אוזניות וכובע על הראש ולא הבין מאיפה נפלנו עליו באמצע החיים. ביקשנו שהוא יראה לנו מה הוא העלה ברשתו וזכינו לראות דיונון שתוך כדי הצילום אפילו השפריץ כמו בהזמנה דיו על הסירה ועל טליה שלנו שכמעט והתהפכה למים מההפתעה הלא צפויה.
על הדרך ביקשנו גם שיצלם את כולנו.
אח"כ שטנו עוד קצת, אפילו כל אחד עצר לכמה דקות לשכב על הקיאק במים השקופים הנפלאים לספוג את החוויה.
בחזור דניאל זכה לביקור של מדוזה ענקית שהגיעה ישירות אליו.
וזהו. עוד יום גדוש בטוב עומד להסתיים.
ארוחת ערב בחברותא מלווה באורי המדהים והגיטרה.
עוד שלושה ימים עד שהמסע שלנו יגיע לסיומו....
מוזמנים לעקוב אחריי לעוד טיולים וחוויות באינסטגרם
או בפייסבוק שם מגוון התמונות המרתקות גדול יותר https://www.facebook.com/moran.tzvieli?mibextid=ZbWKwL
