זהו החלק השני של תיאור של הטיול המשפחתי שלי עם אשתי, אמא שלה ואחותה בצ'כיה ובוואריה.
בפוסט הקודם תיארתי את הגעתינו לפראג, את הביקור שלנו בקארלובי וארי ואת העצירה שלנו בעיירה ארדינג שליד מינכן.
בפוסט הנ"ל אמשיך את תיאור המסע שלנו.
*
*
יום 7: נקיק פרטנאך (Partnachklamm)
כמה ימים לפני ההגעה שלנו למלון בעיירה Ettal, שאת החדרים בו הזמנתי מראש, קיבתי הודעה מהמלון שהכביש שמחבר בין אטל לעיירה גרמיש חסום בשל שיפוצים. ההודעה הזו הייתה עבורי חדשות רעות מאוד וזאת משום שהזמנתי חדרים במלון בעיירה הזו ספציפית בגלל המרחק שלה, מרחק של 15 דקות נסיעה, עם האטרקציות המרכזיות של האזור. בשל החסימה המרחק גדל ל 50 דקות נסיעה בדרכים עקיפות. העובדה הזו די הרסה לי חלק מהתוכניות - אם הייתי יודע את עניין חסימת הכביש מראש הייתי מתמקם בעיירה אחרת.
לגבי המלון עצמו (שאינו אשם בחסימת הכביש) - שמו הוא Alphotel Ettal. הוא ממוקם בתוך בית עץ גרמני גדול ויפה. החדרים בו מאוד נעימים ונקיים ויש בחלקם, באלו שהיינו, מרפסת עם נוף להרים. התחושה במלון היא מאוד ביתית.
אני חייב לציין את המסעדה של המלון. זהו מקום עם אווירה נעימה, שירותיות ברמה גבוהה ואוכל טעים.
חדר השירותים במלון מאובזר.
יש במלון גם ספא קטן וחמוד. בספא הזה יש 2 סאונות יבשות וסאונה רטובה (שלא עבדה משום מה). יש שם גם בריכה הצמודה לספא רק שבבריכה חובה להיות בבגדי ים בעוד שבסאונות רצוי שלא (לא יודע אם אוכפים את זה אבל אנחנו ואורחים נוספים היו עירומים כפי שנהוג בסאונות מערב ומרכז אירופאיות). עוד בונוס של הספא הקטן הוא שניתן לקחת שם מגבות ללא הגבלה דבר שהוא חשוב מאוד במקומות כמו אלו.
ו- למלון יש חנייה צמודה וחינמית.
שילמנו עבור החוויה 627.60 יורו עבור 2 חדרים ל 2 לילות.
*
*
בעיירה אטל יש מנזר גדול ועתיקה מהמאה ה 13 שניתן לבקר בו בתשלום. אבל בגלל שהדרך בין גרמיש לאטל נחסמה ולוחוץ הזמנים בטיול שלנו הצטמצמו., אנחנו החלטנו לא לבזבז את הזמן על המנזר (אבל כן נכנסתי לחנות המנזר לכמה דקות לקנות ליקרים מתוצרת מקומית).
כמו כן, היינו רעבים ולכן הדבר הראשון שעשינו אחרי שהתמקמנו במלון הוא לאכול ארוחת צהוריים במסעדה מול המנזר בשם Ludwig der Bayer Bräustüberl. בחרנו את המסעדה כי המבנה שלה היה יפה. והבחירה התבררה כמוצלחת כי גם האוכל בה היה טעים. גולאש, מאכל בקר כולשהו עם קניידלאך ובירות.
אחרי שהתחזקנו יצאנו לטייל.
*
*
העצירה הראשונה שלנו באיזור הייתה ב kolbensattel שליד הכפר אוברמגאו. מדובר בהר שיש בו רכבל כיסאות העולה אל ההר, מסלולי הליכה ומגלשה אלפינית. עלינו על ההר, טיילנו באזור באחד השבילים וירדנו במגלשה. האווירה שם הייתה רגועה ומהנה מאוד
כל העניין עלה לנו מבוגר: 18.5 יורו לאדם.
שעות פעילות: 09:00-17:00
אתר: https://kolbensattel-im-sommer.de/alpine-coaster/
*
*
משם נסענו אל המגרש האולימפי של העירייה Garmisch-Partenkirchen. העיירה ציורית להפליא ושווה ביקור בפני עצמו. אבל המטרה שלנו הייתה נקיק פרטנאך. החנייה שליד המגרש האולימפי היא בתשלום וניתן לשלם במכונות שסביב. את הקבלה יש להשאיר ברכב כך שפקח יוכל לראות אותה.
מהחנייה אפשר גם לעלות ברכבל לפסגה או להתנסות בפארק השעשועים הקטן שבאזור. אנחנו בחרנו ללכת ישירות לנקיק.
*
*
הדרך לשם היא ציורית אף היא עם נוף הררי מסביב ונהר הזורם ליד השביל. אבל השיא היה ענקיק עצמו. לפני שנכנסנו פנימה לא ציפינו למראה שנחזה לעיניינו - נקיק מרשים כמו מתוך עולם אגדות ובו מים שוצפים בזרם אדיר. במקומות מסויימים המעבר בנקיק הופך למנהרה של ממש. הגשם שהחל לרדת כשנכנסנו לנקיק רק הוסיף לרושם כי מפלונים קטנים החלו לזרום מהקירות שממעל. אחד הנקיקים היפים ביותר שיצא לי לראות אם לא היפה בהם.
שעות הפעילות של הנקיק משתנות לפי עונות השנה ובחורף הוא סגור מטעמי ביטוחות. אבל בחודשי הקיץ הוא פעיל משמונה בבוקר עד שמונה בערב.
מחיר: 10 יורו
אתר: https://www.partnachklamm.de/en?utm_source=chatgpt.com
*
*
יש אנשים שמעדיפים לעשות אחורה פנה ולחזור בדרך שהם באו ממנה. אבל אנחחנו העדפנו להמשיך הלאה ואחרי שיצאנו מהנקיק החלטנו לעלות באחד השבילים שעולה אל ההר, שביל הכולל גשרונים ונקודות תצפית, וכך לעשות את החזרה לחנייה במסלול חלופי עם נוף מהמם.
חזרנו למלון עייפים אך מאוד מרוצים. בדרך עצרנו בסופרמארקט וקנינו אוכל אותו אכלנו בחדרים.
*
*
*
*
יום 8: פסגת צוגשפיצה
קמנו יחסית מוקדם בבוקר כי ראיתי שעל פי תחזית מזג האוויר בהמשך היום אמורה להיות עננות גבוהה, דבר שעלול היה להרוס לנו את התכניות. עננות פוגעת בראות מנקדות תצפית גבוהות והתכניות שלי לאותו ניום היו לתצפת על הרי האלפים מהר צוגשפיצה, ההר הכי גבוהה באלפים הבווארים (שזה כמעת שלוש אלף מטר מעל גובה פני הים). שילמנו 78 יורו לאדם בכדי לעלות על הרכבל לפסגה. המחיר הוא יקר יחסית אבל הוא כולל למעשה 2 נסיעות ברכבל מהאגם למטה אל פסגת ההר ועוד 2 נסיעות נוספות ברכבל אחר המוביל מהתצפית אל תוך הרכס (ששם יש שבילים שונים שניתן לטייל בהם בימים עם ראות טובה). מהפסגה נשקף נוף מהמם ומרשים. והתצפית עצמה מתחלקת בין 2 מדינות - גרמניה ואוסטריה (שמשם יש עוד רכבל). יש שם גם מסעדה ומיני מוזיאון שמספר את סיפורו של המקום.
*
*
צדקתי שמיהרתי לעלות להר מוקדם כי פחות משעה אחרי שעלינו ענן לבן כיסה את כל התצפית והעלים את הנוף מעיניינו להמשך היום. אחרי שאכלנו עוגה ושתינו תה במסעדה במקום, השתמשנו ברכבל השני כדי לרדת למפלס אחר של ההר. שם התגלשנו במגלשות שלג סטייל המפלס העליון בחרמון. השעשוע הילדותי עשה אותי רעב ולכן הלכנו לאכול גולאש ונקנקיות במסעדה.
אחרי שירדנו מההר עשינו טיול קצר באזור אגם Eibsee היפייפה. לא טיילנו יותר מדי זמן בגלל שהחל לרדת גשם.
אתר: https://www.zugspitze.at/en/
*
*
הנקודה הבאה שהחלטנו לבקר בה הייתה הטירה הידועה נוישוונשטיין.מדובר בטירה שנראית כאילו יצאה ישר מסיפור ילדים: צריחים לבנים, מיקום דרמטי בלב האלפים ונוף עוצר נשימה. הטירה נבנתה במאה ה־19 על ידי מלך בוואריה לודוויג השני. לא התכוונו לעלות לטירה אלא רק להיסתכל עליה מהכפר שלמטה. גם הוא כפר ציורי ומקסים לרגלי הרים ולחופי אגם. מזג האוויר הסגרירי ועייפות מסויימת גרמו לנו לסיים את היום מוקדם ולא לטייל יותר מדי כך שעד אחרי הצהריים כבר ישבנו בסאונות בבית המלון.
*
*
*
*
יום 9: צ'סקי קרומלוב
הנסיעה חזרה לצ'כיה מאזור האלפים הבווארים ארכה קצת מעל לשלוש שעות. סביב השעה 14:00 הגענו למוטל על גבול צ'כיה וגרמניה. שם השארנו את המזוודות והמשכנו לעוד 40 דקות נסיעה בכדי לבקר לכמה שעות בעיירה צ'סקי קרומלוב.
קרומלוב היא עירייה ימי ביניימית יפייפיה. היא נראית כאילו יצאה מתוך אגדה. סמטאות ציוריות, נהר מתפתל וטירה מרשימה מעל הכול - שילוב מושלם של ימי הביניים, רנסנס וברוק שנשמר כמעט בשלמות. לא במקרה המקום הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
חנינו בחנייה בשם Parkoviště P1 v Jelení zahradě בעלות של 60 קרונות לשעה. ואחרי פחות מ 5 דקות הליכה חצינו את הקשת הגדולה שעליה יושב הארמון של העיר ועברנו את גשר העץ אל תוך העיר העתיקה. הגשם לא מנע מאיתנו להסתובב בעיר.
*
*
אחת האטרקציות הבודדות שנכנסו אליהן בקרומולוב הוא מוזיאון אגון שילה שנמצא בלב העיר העתיקה. אגון היה צייר אוסטרי אקספרסיוניסטי, ידוע בסגנון נועז, רגשי ולעיתים פרובוקטיבי. למרות חייו הקצרים, הפך לאחת הדמויות המשפיעות באמנות המודרנית. אמו נולדה בקרומלוב, והוא עצמו עבר לגור בעיירה ב־1911 ויצר בה כמה מיצירותיו הידועות. עם זאת, סגנונו הנועז והפרובוקטיבי לא התקבל בעין יפה בזמנו, והוא אף גורש מהעיר. דווקא היום, המקום שבו לא התקבל - חוגג את יצירתו עם מוזיאון ייעודי שמושך מבקרים מכל העולם.
אנחנו ראינו כבר יצירות שלו במקומות שונים בעולם, בייחוד במוזיאון ליאופולד בוינה המקדיש חלק גדול ממנו לאומן המדובר, כך שלא יכלנו לפספס את הביקור במוזיאון של אגון בקרומלוב.
2 הקומות הראשונות מוקדשות ליצירות מתחלפות בעולם האומנות המודרנית ואילו הקומה העליונה מוקדשת לאגון עצמו עם הצגת סיפור חייו וחלק מיצירותיו.
שעות פעילות: 10:00-18:00 (יום שני סגור)
מחיר: 250 קרונות לאדם
אתר: https://www.esac.cz/cz/historie-vzniku/
*
*
אחרי כן, הלכנו לאיבוד בין הרחובות הציוריים של העיר העתיקה. לבסוף עצרנו לאכול ליד אחת המסעדות בכיכר המרכזית Náměstí Svornosti, היא כיכר החירות. שם המסעה הוא Petr Vok. ומדובר מקום חמוד למדי. למוזיאון הטירה לא הלכנו משום שהגשם והנסייעות הארוכות עייפו אותנו.
חזרנו במקום זאת למוטל Penzion a Restaurace u Sousedů בו שכרנו 2 חדרים. לא ציפית למשהו יוקרתי מהמקום אבל מעולם לא זכיתי ליחס כל כך מגעיל מאנשי צוות של מלון כלשהו אי פעם. על הרספשן היה ילד ערס חצוף וגס רוח שבני משפחתו, שעבדו שם עמו, החלו לצאת עלינו ולהצדיק אותו כשמחינו על צורת הדיבור הגסה. להתרחק! מזל שנשארנו שם לילה אחד (גם כך לא ניינו נשארים יותר)
עדיף היה שהיינו לנים בקרומלוב.
*
*
*
*
יום 10: חזרה לפראג - גלריה לאומית ובר ימי ביניימי
בבוקר נסענו בנופים הציוריים של גבעות ברמיה בדרום צ'כיה חזרה לבירת הרפובליקה - פראג.
*
*
הפעם נשארנו במלון ברמה גבוהה. שמו של המלון בו שהינו הוא Grandium Hotel Prague ומדובר במלון מודרני, נקי ומצוחצח ושהשירותיות בו היא ברמה הכי גבוהה (בניגוד מוחלט למלון שהיינו בו לפני כן). הצוות במלון אדיב ומאוד נחמד!!! חוץ מזה, החדרים שם מאוד נקיים וחדר האמבטיה מאובזר כראוי. לצערי בגלל הזמן המוגבל לא התנסנו בספא של המלון.
לגבי המיקום של המלון - מדובר במרחק של 11 דקות ממגדל אבק השרפה וקניון הפלדיום וחמש דקות מכיכר וואצלב. קווי הרכבת הקלה ותחנת המטרו מוסטיק גם היא ממש צמודה. 2 חדרים ללילה אחד עלו לנו סך הכל 297 יורו.
אם אחזור שוב לפראג אתארח שם.
*
*
חמתי מאוד רצתה שוב לבקר במוזיאון אומנות כלשהו ולכן שמנו פעמינו לתחנת המטרו Malostranská שצמוד אליה עומד אחד מאגפי הגלריה הלאומית של פראג, הוא בית הספר לרכיבה מהמאה ה-17 (Waldstein Riding School). זהו מבנה ברוקי מהמאה ה‑17 שבו מוצגות תערוכות זמניות של חלק מהאוספים וההצגות המתחלפות של הגלריה הלאומית של פראג. הפעם הוצגה שם תערוכה של נשים באומנות האירופאית מהרנסנס ועד המאה ה 19.
*
*
היות והתערוכה הייתה קטנה יחסית חמתי ביקשה שנבקר בעוד מוזיאון אומנות. לכן החלטתי שנעלה למצודת פראג ושם נבקר בעוד אגף של הגלריה הלאומית לאומנות, בארמון Schwarzenberg Palace. הארמון הוא דוגמה מרהיבה לארכיטקטורה ברוקית וכולל פרסקות פנימיות מרהיבות, חצרות רחבות ועבודות עץ מפורטות. היום הארמון הוא חלק מהגלריה הלאומית של פראג, ומציג בעיקר אמנות מתקופות הברוק ועד המאה ה‑19, כולל ציורים, פסלים ועבודות אמנות דתית. בין האמנים והסגנונות הבולטים במקום ניתן למצוא ציורים של אמנים צ'כים ואירופיים מהמאה ה‑17 וה‑18, העתקים או עבודות בהשראתו של פאול רובינס ועוד'
שעות פעילות: 10:00 - 18:00 (יום שני סגור)
מחיר כניסה: 250 קרונות לאדם
אתר: https://www.ngprague.cz/en/about/admission/?utm_source=chatgpt.com
*
*
אחרי הביקור במוזיאון החלטנו לעשות הליכה שקטה באזור. הכוונו את עצמנו לחצר של מוזיאון קפקא ששם יש את אחת המזרקות המוזרות ביותר בעיר - הפסל Piss של האמן הצ'כי David Černý (ראינו פסלים שלו כשרק הגענו לפראג כשבוע וחצי לפני כן). הפסל מציג שתי דמויות גבריות מברונזה שמקלחות מים לאגן בצורת מפת צ׳כיה, כשהן "כותבות" במים טקסטים שנשלחים על ידי מבקרים דרך SMS. יצירה הומוריסטית, פרובוקטיבית ומלאת טוויסט, שמוסיפה קצת הפתעה וצחוק לביקור בעיר.
*
*
חזרנו למלון על מנת להתארגן לביקור שלנו ב בר "U Pavouka" המפורסם. בר שבנוי כמו טברנה ימי ביינמית ובה שחקנים ולוליינים, מנגנים, רוקדים ומשעשעים את הקהל עם מוטיבים ימי ביינימים. נשים שרוקדות עם אש וחרבות כשנגנים מלווים אותן בטופים גדולים ובצמדי חלילים. אנשים מחופשים לשודדים או דמויות אפלות מסובבות בין השולחנות וכו'
הייתי לפני שנים רבות במקום דומה מחו. לפראג שנקרא דטניצה שהיה מרשים פי אלף. אבל מצד שני דטניצה הוא מחוץ לעיר ואילו "U Pavouka הוא עדיין חוויה מגניבה. העלות כניסה היא כ 1,000 קרונות לאדם לארוחה עם אפשרויות שונות - ערב עם מופע ותפריט מספר מנות + שתייה ללא הגבלה.
שתויים ומרוצים חזרנו למלון.
*
*
*
*
יום 11: עוזבים את פראג
היום האחרון שלנו בפראג החל בתאונה. חמתי החליקה באמבטיה וקיבלה מכה חזקה. הלכנו לבקש צ'ק אין מאוחר בכדי שתוכל לנוח לפני הטיסה בערב. במיידי הפקידה הציעה הסעה לבית חולים וכשאמרנו שאין צורך בזה היא מיד הסכימה ללא שום תוספת תשלום (למרות שהצענו) לתת לנו הישאר בחדר עד לזמן הטיסה. ממש כל הכבוד!!! שוב - המלון שהיינו בו נהדר.
כתוצאה מכך חמתי נותרה בחדר ואילו אחנו המשכנו לתור את פראג. הלכנו לראות עוד יצירה של David Černý והיא ה"מימינקה" - פסלי תינוקות ענקיים שלפני הפנים שלהם יש קוש דמוי ברקוד במקום תווי פנים.
*
*
הפסלים נמצאו בפארק ליד מוזיאון הקמפא (Kampa) המוזיאון מציג בעיקר יצירות של אמנות מודרנית וצ'כית עכשווית, עם דגש על פיסול, ציור ומיצבים מהמאות ה‑20 וה‑21. האומן המרכזי שמוצג בו הוא František Kupka . מדובר באמן צ'כי חשוב, חלוץ האמנות האבסטרקטית המודרנית. במוזיאון מוצגים ציורים גדולים שלו, סקיצות ועבודות מוקדמות שמראות את המעבר שלו מסגנון ריאליסטי לאבסטרקטי. בנוסף, יש תערוכות קבועות ומתחלפות של אמנים עכשוויים צ'כים ואירופיים.
שעות פעילות: 10:00 - 18:00
אתר: https://www.museumkampa.cz/
*
*
אחרי הביקור המוזיאון טיילנו ברחבי העיר עד שהגיעה השעה בה היינו צריכים לחזור למלון, לאסוף את חמתי ולהמשיך לשדה התעופה.
*
