בנובמבר 2016 יצאנו שני זוגות לטיול מדהים ומיוחד במרכז וצפון וייטנאם

אחרי הטיול ליפן היה לנו ברור שאנחנו רוצים לבקר שוב במזרח, אבל הפעם רצינו מזרח אמיתי, הארד קור, לא מזרח מערב.

וייטנאם תמיד הייתה בראש שלנו. תרמו לסקרנותנו ולרצוננו לבקר שם גידי ואהרוני בתוכניתם המסע המופלא, והשף האמריקאי המפורסם אנטוני בורדיין, שאמר שעבורו וייטנאם היא היעד הקולינארי מספר אחד בעולם. הוא אפילו הוזמן לאחרונה להצטרף לביקור פיוס של אובאמה בוייטנאם.

ואכן, התאהבנו בוייטנאם. בנופיה היפים, ואף יותר באנשים המקסימים, שלמרות תנאי מחייה פשוטים ומינימליים, חיוך תמיד יענה בחיוך רחב, הם אדיבים מאוד, חמים, יוצרים קשר בקלות ושמחים לעזור.

במיוחד אהבנו לטייל באזור הצפון בו שוכנים השבטים (Thai, Red Dzao, (Black Hmong.

פגשנו אנשים ביישנים, צנועים, עובדי אדמה קשי יום, לבושים בתלבושות ססגוניות ומרהיבות בצבעים עזים. ילדים מקסימים שלא יכולנו להפסיק לצלם.

בצפון פוגשים המון ילדים, שכן הם מהווים כוח עבודה חשוב בשדות החקלאות של המשפחה, וגם מסייעים בגידול האחים הקטנים ובעבודות הבית.

1. רקע

2. אופי הטיול וסוכנות מארגנת

3. תוכנית הטיול בקצרה

4. תקופה

5. ויזה

6. חיסונים

7. כסף

8. טיסה

9. תשר

10. אוכל

11. דת ואמונה

12. שירותים

13. מידע כללי

14. מסלול הטיול מפורט לפי ימים

1. רקע

האוכלוסייה בוייטנאם מונה מעל 90 מיליון בני אדם, והיא מדינה מתפתחת, לא מפותחת. רוב הכלכלה מבוססת על חקלאות, והגידול העיקרי הוא אורז. המדריך שלנו סיפר שהתל"ג נמצא במגמת עלייה קבועה. אדם שמרוויח 200$-300$ לחודש שפר עליו גורלו וצריך להיות מאושר. היא עדיין נחשבת קומוניסטית (שמה הרשמי: , הרפובליקה הסוציאליסטית של וייטנאם), יש רק מפלגה אחת, אך יש חופש דיבור ודעה, אין צנזורה על רשתות חברתיות כמו בסין. נראה שלאנשים טוב בסה"כ. הם מאוד פטריוטים, גאים בעמם וארצם, ורואים שגם למצליחים ממש כואב לראות בסבל אחיהם העניים. יש שרות צבאי חובה של שנתיים, אך סטודנטים באוניברסיטה פטורים משרות צבאי (יש מכסות). רואים המון צעירים, אנשים מתחתנים (בניגוד ליפן למשל). הודות לתוכנית ממשלתית לביעור האנאלפביתיות, נפתחו בתי ספר גם בכפרים המרוחקים, הובאו מורים מהמרכז שגרים במתחם בית הספר, וגם ילדים הגרים רחוק יכולים להישאר בבית הספר בתנאי פנימייה. לכן לא מעט ילדים שפגשנו דיברו אנגלית לא רע בכלל, המבוגרים פחות. שלא כמו בהרבה ארצות באירופה, תכניות טלוויזיה באנגלית אינן מדובבות, אלא משודרות בליווי כתוביות, ולכן הם חשופים לשמיעת אנגלית.

ניתן לקרוא על השבטים ועל תרבות וייטנאם בכתבות הבאות:

קישור לטיפים ועצות חשובות לפני הטיול בוייטנאם באתר 'מסע אחר'

סרטון להתרשמות מאפשרויות הטיול בוייטנאם

2. אופי הטיול וסוכנות מארגנת

קראנו במספר מקומות ברשת שלא ניתן להשכיר רכב בוייטנאם ללא נהג, ולכן, לאחר בחינת האפשרויות השונות החלטנו ללכת על טיול מאורגן פרטי. זה אומר התקשרות עם משרד מקומי הדואג לכל הסידורים הקשורים בטיול מרגע ההגעה לוייטנאם ועד לעזיבה. לאחר שראינו את תרבות הנהיגה ואת מצב הכבישים הבנו שזו הייתה החלטה נכונה.

חבר שנסע לפני כשנתיים בצורה דומה דרך סוכנות מקומית בשם acb tourist המליץ עליה, ועל העומד בראשה מר זיאנג (Gaing) [פירוש השם בויטנאמית: נהר].

מספר חודשים לפני הטיול החלה מסכת חילופי מיילים עם זיאנג עד לגיבוש סופי של תכנית הטיול. ההצעה הראשונה כללה את הדרום (סייגון והו יאן), אך מאחר ומסלול זה כלל טיסות פנים, ומסגרת הזמן שלנו קצרה יחסית (11 יום ברוטו, 9 ימי טיול נטו), החלטנו שאנחנו לא רוצים לבזבז זמן יקר בשדות תעופה, והחלטנו להתמקד בהאנוי, המרכז וצפונה.

החבילה כוללת: רכב טרנזיט די חדש ממוזג עם נהג, העברות מ/אל שדה התעופה, מדריך, לינה במלונות 3 או 5 כוכבים לבחירה כולל ארוחת בוקר, שיט של 24 שעות במפרץ הא לונג פנסיון מלא, כניסה לאתרים, לכל אורך הטיול אספקת מים מינרליים ברכב ללא הגבלה, כרטיסי SIM מקומיים (אחד לאינטרנט בנפח G9 ואחד לשיחות טלפון כלולים בעסקה, ורכשנו ממנו כרטיס נוסף לאינטרנט G9 בעלות 12$)

סה"כ עלות לזוג (במלונות 5 כוכבים) 2,570$ (כאמור היינו שני זוגות, המחיר לא כולל טיסות וטיפים , 30% שולמו כמקדמה, והיתרה ביום ההגעה).

בסיכומו של דבר היינו מרוצים מאוד מזיאנג והמדריכים שלו, למעט מקרה אחד (הנוגע לשיט, פירוט בהמשך) הכול התנהל כמו שעון. לשמחתנו לא היה משבר במהלך הטיול, ולכן לא נוכל לחוות דעה על תיפקוד בעת בעיה. עם זאת, כאמור הגענו דרך חבר מרוצה, ובנוסף קיבלנו רשימה גדולה של ממליצים מישראל, שוחחנו אקראית עם אחת מהם והיא הייתה מאוד מרוצה. אנו בהחלט מצטרפים להמלצה. ראינו עוד הרבה ביקורות על סוכנויות טיול מקומיות בוייטנאם, ולמעט סוכנות אחת שהביקורות עליה היו מעורבות, כל הסוכנויות קיבלו ביקורות מצוינות ותשבחות.

ראוי לציין שזיאנג והמדריכים שלו היו מאוד גמישים ופתוחים לבקשות ושינויים תוך כדי תנועה. כל בקשה או שאלה נענו בתשובה "אין בעיה". לא עושים סיפור ועניין משום דבר. דוגמה: ספרנו לטואן על מגבלות האוכל שלנו, ואמרנו שנרצה לבשל לעצמנו משהו בדרך. התשובה כצפוי: "אין שום בעיה, אני אכניס אתכם למטבח במסעדה של חבר שלי ותוכלו לבשל שם". היינו בשוק.

האמת זה משהו שמאפיין בכלל את הוייטנאמים, הם לגמרי לא מקובעים ונוקשים, הם "זורמים".

טיפ: במהלך הטיול בכל פעם שמגיעים לאתר כל שהוא, כדאי לשאול את המדריך מה משך הזמן של הביקור באתר, ומתי רואים שוב את הרכב. זה יאפשר להיערך בהתאם ולדעת מה כדאי לקחת איתכם (מים, אוכל, מעיל).

3. תוכנית הטיול בקצרה

*06th Nov: HaNoi, Vietnam arrival [לינה בהאנוי]

*07th Nov: Hanoi City Tour [לינה בהאנוי]

*08th Nov: HoaLu – Tamcoc tour (NinhBinh) [לינה בהאנוי]

*09th Nov: Hanoi-Thu Cuc- Nghia Lo [לינה בניה לו]

*10th Nov: Nghia Lo – Mu cang Chai – Sapa [לינה בסאפא]

*11th Nov: Sapa – Trek to Villages (Ylinhho/Lao chai/Tavan) [לינה בסאפא] 

*12th Nov: Day at sapa hotel (no travel) [לינה בסאפא]

*13th Nov: BacHa Sunday market [לינה בהאנוי]

*14th Nov: HaNoi - HALONG bay cruise [לינה באוניה]

*15th Nov: HALONG bay – HaNoi – Water puppet show [לינה בהאנוי]

*16th Nov: HANOI departure

4. תקופה 

מעולם לא נתקלתי בחוסר בהירות שכזה לגבי מזג אוויר ועונה מומלצת לטיול ביעד מסוים. וייטנאם ארוכה וצרה, ולכן עונה שמתאימה לדרום, לא מתאימה למרכז ולצפון.

בהאנוי היה לנו מזג אויר חם ולח (סביב 30 מעלות ביום) עם גשם קל, ואילו בצפון היה די קריר 10-16 מעלות עם גשם קל. אין ברירה יש צורך להצטייד בבגדי קיץ וחורף.

אתר שיכול לסייע בהחלטה מתי מומלץ לבקר בכל אזור

מאחר ואזור הצפון גבוה, הובלת מים לאזור קשה/יקרה, החקלאים משתמשים להשקיה רק במי גשמים, לכן באזור זה יש רק מחזור אחד בשנה של גידול אורז (במרכז לעומת זאת יש לפחות שני מחזורים). הכנת השדות נעשית בחודשים מאי יוני, ובחודשים יולי אוגוסט השדות בוהקים בשיא תפארתם בצבע ירוק עז, מחזה שמאוד רצינו לראות. מצד שני, ביולי אוגוסט יש חום ולחות בלתי נסבלים באזור האנוי המהווה בסיס יציאה לטיול (המדריך תאר זאת במילים: ברוכים הבאים לגיהנום). לכן בסופו של דבר הוחלט על תחילת נובמבר. החמצנו את שדות האורז הירוקים, שכן קצרו אותם בספטמבר, אך עדיין היה המון ירוק בשדות התה, צמחיה טרופית של עצי בננה ופפאיה ועוד.

5. ויזה

החלטנו להוציא ויזה בשגרירות ויטנאם בישראל (ויצמן 4 ת"א, בית אסיה, ימים ב'-ה' 09:00-17:00). ויזה לכניסה בודדת למשך חודש עולה 220 ₪ במזומן, יש למסור דרכון ותמונת פספורט והויזה מוכנה אחרי 4 ימי עסקים.

למי שזה מסורבל עבורו להגיע פעמיים לשגרירות (למרות שניתן לקבל את הדרכון חזרה בדואר) יש אתר שמכין עבורכם את הטפסים לויזה (עלות 120 ₪ ) ואת הויזה עצמה מוציאים בשדה התעופה כשמגיעים לוייטנאם (עלות נוספת של 25$).

ניתן להגיש בקשה לויזה גם באתר הרשמי של משרד החוץ הויטנאמי (עובד רק ממחשב, לא מטלפון)

6. חיסונים

בדיעבד לאזורים בהם טיילנו לא בטוח שהיה חובה, בכל אופן עשינו במרפאת המטיילים בבי"ח מאיר כפ"ס חיסון נגד טטנוס, טיפוס הבטן וצהבת A (עלות לחברי כללית 100 ₪ לאדם לשלושת החיסונים כולל יעוץ). זיאנג אמר לנו שהמלריה כבר לא נפוצה, ומספיק להשתמש בחומר דוחה יתושים.

אתר משרד הבריאות בנוגע להמלצות לחיסונים ליוצאים לחו"ל

7. כסף

אין מטבעות, השטר הקטן ביותר הנו של 500 דונג ששווה בערך כלום. אין צורך להמיר מראש, ניתן לעשות זאת בקבלה של המלון, הם לא לוקחים עמלה. פרטנו 100$ ואז מדי פעם סכומים קטנים יותר לפי הצורך. בהרבה מקומות אין שום בעיה לשלם בדולר, הם אפילו ישמחו. כדאי להצטייד בשטרות של 1$ למתן טיפים לנותני שרות (אפשר לפרוט בקבלה במלון). כדאי להיפטר מעודפים בשדה, שכן הכסף הוויטנאמי לא יכובד בשום מקום אחר.

נכון לנובמבר 2016: 1 ₪ = בערך 6,000 דונג, 1$ = בערך 22,000 דונג

8. טיסה

אין טיסה ישירה מישראל. אפשר לטוס עם אירופלוט דרך מוסקבה (הכי זול) או דרך יעדים במזרח (סיאול, הונג קונג, בנגקוק). אנחנו החלטנו לטוס עם אל על (למזלנו בנס לא נפגענו מהעיצומים, סיפור בהמשך) עד בנגקוק וטיסת המשך עם חברת התעופה הוייטנאמית.

סה"כ 1,165$ לאדם. בהלוך המתנה של 3 שעות (לדעתי זהו פרק הזמן האידיאלי להמתנה, לא קצר ולא ארוך מדי) ובחזור 6.5 שעות (ארוך, היה אפשר לקצר ל-3 שעות בתוספת של 200$ לכרטיס, לזוג 400$, יקר).

אני בד"כ מבצע חיפוש ראשוני של הטיסות באתרים בינלאומיים, בוחר את הטיסה הכי מתאימה, ואז משווה מחירים באתרים ישראלים. אם ההפרש לא גדול מדי (במקרה שלנו סה"כ כ-8$ יותר יקר לכרטיס) אני מעדיף לרכוש באתר ישראלי, כך שאם מתעוררת בעיה יש עם מי לדבר בשיחה מקומית בעברית, וגם נהנים מהגנות של החוק להגנת הצרכן, שלא תקף באתרים זרים, ולא פחות חשוב נותנים פרנסה לישראלים.

9. תשר

לא נהוג לתת טיפים במסעדות, כן נהוג לתת לנותני שרות (בל בוי, חדרניות, נהג, מדריך). זיאנג עדכן אותנו מראש בסכומים המקובלים: בל בוי 1$, למדריך 10$-15$ ליום טיול, לנהג 5$-10$ ליום. אנו שילמנו סה"כ 135$ לזוג (למדריך, לנהג, ולצוות בשיט).

כדאי להביא מהארץ מזכרות קטנות לנותני השרות ולאנשים נחמדים שפוגשים, וממתקים לילדים המקסימים.

במהלך הטיול המדריך הכניס אותנו לבתי מקומיים כדי להתרשם מאורח החיים או מעיסוק יחודי של בעל הבית. במקרה כזה אפשר בהחלט לתת סכום כסף סימלי (20,000 דונג = בערך 3 ש”ח) למארח. מדובר באנשים קשי יום שסכום זה יכול לסייע להם.

10. אוכל 

סוגיה לא פשוטה לשומרי כשרות או צמחוניים. אנו הצטיידנו במזוודה עמוסה באוכל, ופרט לארוחת הבוקר המערבית במלונות, לא אכלנו כלום בחוץ. בשיט קיבלנו ארוחות צמחוניות. נראה שהדוכנים השונים והמסעדות לא מקפידים במיוחד על ניקיון, והיגיינה אינה בראש מעיניהם, למרות זאת, ראינו לא מעט מערביים שאוכלים בחוץ

(לא פגשנו אותם שוב מאוחר יותר לשאול על התוצאות...). בהאנוי ראינו כמה חנויות של אוכל מערבי (פיצה, מאפים וכיו"ב), אבל באזורים המרוחקים אין בכלל, וכדאי להיערך מראש.

11. דת ואמונה 

רוב הוייטנאמים הם אתאיסטים, בכל זאת מדינה קומוניסטית. איך אמר לנו וין המארח בשיט: "אני מאמין רק בעצמי". מבין הדתיים, הרוב הם בודהיסטים. גם אלו שאינם דתיים, מאמינים גדולים באמונות טפלות. דוגמאות: "טוב מאוד לאכול ראש של כלב בשבוע האחרון של החודש, אך לא בשבוע הראשון", רוכלים לא יסכימו שיצלמו אותם לפני שהייתה מכירה ראשונה מחשש לביש מזל, ועוד אמונות רבות כיד הדמיון הטובה. באזורים הכפריים יש את השמאן, סוג של כהן דת שתפקידו לגרש שדים, לייעץ, לתת טיפול רפואי. יש לו מעמד גבוה בחברה והשירותים שהוא מעניק עולים כסף רב. הוייטנאמים מייחסים חשיבות רבה למזל.

12. שירותים

נקודה קצת בעייתית, במיוחד באזורים הכפריים. הוייטנאמים לא עושים מזה עניין גדול. המדריך אמר "מה הבעיה ? מורידים ועושים" ואפילו טרח להדגים, הוא גם הוסיף טיפ להסתתר מאחורי מטריה. בכל אופן, בסופו של דבר מסתדרים. הוא עצר לנו מדי פעם במלונות קטנים או מסעדות שהוא מכיר את הבעלים והם אפשרו לנו להשתמש בשירותים, אלו היו בד"כ נקיים ועם אסלה. בכפרים במקרה הטוב מדובר בבול קליעה, לא תמיד הכי נקי.

או שפשוט עושים בחיק הטבע. מטבע הדברים לבנים יותר פשוט מהבנות. בכל מקרה כדאי שתמיד יהיה בהישג יד נייר טואלט ומטליות לחות.

13. מידע כללי 

  • השעון מקדים את ישראל ב- 5 שעות (,GMT+7שעה 12:00 בישראל = שעה 17:00 בוייטנאם)
  • מתח חשמל VAC220
  • נהיגה בצד ימין כמו בישראל
  • רוב החנויות והעסקים פתוחים בכל ימות השבוע
  • קידומת בינלאומית מדינה 84
  • המרה מהירה מדונג לש”ח: להוריד 3 אפסים ולחלק ב-6 (6000 דונג = 1 ש”ח בקירוב)

14. מסלול הטיול מפורט לפי ימים

יום 1

יצאנו בטיסת אל על במוצ"ש בשעה 23:05 לבנגקוק, הגענו לבנגקוק ביום ראשון בשעה 16:30 (איחור של כשעה), טיסת ההמשך להאנוי יצאה בשעה 18:30 ואורכת שעתיים. בשעה 20:30 נחתנו סוף סוף בהאנוי.

זיאנג חיכה לנו ביציאה (לפני כן החלפנו תמונות כדי שנזהה אחד את השני) והעביר אותנו למלון שלנו לכל השהות בהאנוי HaNoi L'Opera hotel הממוקם ברובע העתיק.

המלון היה בסדר גמור: מיקום טוב, נקי, מודרני, מאובזר (קומקום, מיני בר, כספת). אספקה יומית של 2 בקבוקים קטנים מים מינרליים.

ישבנו אתו בלובי לשיחה קצרה לגבי הצפוי לנו, שילמנו את יתרת התשלום שסוכמה, וקיבלנו את כרטיסי ה-SIM. קבענו שהנהג יאסוף אותנו למחרת בבוקר בשעה 09:30 בלובי (בכל זאת, היה יום קשה ואנחנו מותשים, מגיע לנו לישון קצת יותר...ומאחר וזה טיול פרטי, אנחנו קובעים את שעת ההתחלה).

יום 2

יום טיול בהאנוי. עיר מטורפת. 8 מיליון תושבים, מתוכם 4 מיליון רוכבי אופנוע. אפשר לראות משפחה שלמה רוכבת על אופנוע אחד, הם מובילים על האופנוע הכל: החל מבלוק קרח ועד בעלי חיים וציוד רב.

לחצות כביש זה אתגר לא פשוט ומצריך מיומנות נרכשת. עם זאת, איך שהוא זה עובד, ובמשך כל השהות היינו עדים לתאונת דרכים אחת בלבד.

טואן (Toàn) [פירוש השם בויטנאמית: מושלם] המדריך שלנו ליומיים הבאים חיכה כבר משעה 09:00 בלובי. בחור צעיר, נחמד מאוד, בוגר אוניברסיטה, אינטליגנטי, מדבר אנגלית טובה אם כי לעיתים קצת קשה להבנה.

אן, הנהג שלנו מהיום הראשון ועד לסוף הטיול. בחור עניו, שקט, מקסים. נהג בחסד עליון, מתמרן במקצועיות רבה בתוך כל התוהו ובוהו לכאורה של כבישי וייטנאם ללא כל מכשירי עזר דוגמת GPS או WAZE. הוא אינו דובר אנגלית, ובפעמים הבודדות שהיינו איתו ללא מדריך תקשרנו בעזרת Google Translate.

מתחילים את הסיור במאוזוליאום למנהיג הו צ'י מין, המנהיג האגדי של וייטנאם (הם מכנים אותו "הדוד"), שלמרות שהוא מזוהה עם הקומוניזם, הוא זוכה להערצה הודות לפועלו לאיחוד וייטנאם אותו לא זכה לראות (הצפון והדרום אוחדו ב-1976, 7 שנים לאחר מותו). הוא ציווה שעם מותו יישרפו את גופתו, ואפרה ייקבר בראש שלוש גבעות בווייטנאם. צוואתו לא קוימה, ולאחר מותו גופתו נחנטה והיא מוצגת במאוזוליאום. טואן הסביר שהגופה מוטסת לרוסיה כל שנה ל"תחזוקה".

המשכנו לבית הצנוע בו שכן.

ולמבנה המגורים הנוכחי. ניתן להבחין במוטיבים אירופאים בבניה מתקופת שלטון הצרפתים

משם לפגודה One Pillar Pagoda.

ברחבה יש חנויות מזכרות ודוכנים לממכר מיני פירות אקזוטיים מעניינים

היו גם כאלה שלא הכרנו, למשל פרי שנקרא STAR APPLE" ", פרוש שם הפרי בוייטנאמית: "חלב אם", שכן בפרי יש נוזל לבן המזכיר חלב. יש לו טעם עדין מאוד, מזכיר קצת אנונה. טואן הזמין אותנו לטעום.

לבקשתנו, נסענו לאכול ארוחת צהריים בבית חב"ד בהאנוי. מאחר ולא תיאמנו מראש (רצוי) ומחוץ לעונת החגים אין הרבה מבקרים, הסתפקנו בארוחת המבורגר עם פסטה וסלט ירקות.

בדרך ראינו דוכנים קטנים הצצים להציע ארוחת צהריים מהירה, ואח”כ נעלמים

משם המשכנו לביקור במוזיאון הוייטנאמי לנשים Vietnamese Women's Museum שהיה מרשים מאוד. זהו מבנה בין מספר קומות המציג אספקטים שונים של הנשים בוייטנאם בתקופות שונות ובמגזרים שונים: בשבטים, בלחימה ועוד.

אח”כ עלינו על גשר ממנו ניתן לראות במבט על את תנועת האופנועים הבלתי נגמרת. תופעה.

וגם את החצר הממש אחורית של האנוי. אנשים שחיים סמוך לקו ביוב פתוח. עצוב.

את היום סיימנו בסיור רגלי בשוק הענק והמדהים של האנוי.

השוק פרוש לאורך רחובות שלמים המוקדשים ל"נושא" מסוים: רחוב הממתקים

רחוב הירקות, רחוב הבשר, רחוב כלי הבית ועוד כהנה וכהנה. המדריך הסביר לנו שהמחיר למ"ר באזור זה הוא בין היקרים. משפחות שלמות נדחסות לחדרים קטנים יחסית, השירותים הנם משותפים לכמה משפחות ונמצאים בחצר האחורית. טואן לימד אותנו את חוקי המשחק (שנכונים לכל הקניות בויינאם): את המחיר הראשוני שהמוכר נוקט יש לחתוך בחצי, ומשם ממשיכים. הוא הסכים לתרגם לנו את המחירים, אך לא הסכים להתערב, והסביר זאת בכך שהוא במצב של ניגוד עניינים. מצד אחד הוא מחויב לנו, הלקוחות שלו, ומצד שני, הוא חש אמפטיה לסוחרים בני עמו. חמוד. רכשנו כמה מזכרות.

טיפ: בהמשך הטיול ביקרנו במקומות שונים בהם מכרו מזכרות לתיירים, ראנרים וכדומה, והמחירים היו גבוהים יותר מהשוק בהאנוי. לכן כדאי להתאמץ בחיפוש ולקנות כמה שיותר כאן.

מהשוק המשכנו על גדות אגם Hoan Kiem Lake ובו מקדש Ngoc Son temple למלוננו הסמוך.

יום 3

יום טיול לנין בין Ninh Binh))

לאחר ארוחת בוקר יצאנו לעבר הבירה העתיקה של וייטנאם Hoa Lu. הנסיעה אורכת כשעתיים וחצי. האזור יפה מאוד, והודות להרים המזדקרים המזכירים את הנוף במפרץ האלונג זכה להיקרא "מפרץ האלונג אשר ביבשה".

המשכנו ל- Tam Coc, ולאחר ארוחת צהריים יצאנו לשייט על נהר מקסים. כל זוג בסירה, יחד עם משיטה, החותרת בעזרת הרגליים. מדהים איך הן לא מתעייפות.

השיט אורך כשעה וחצי, קצת ארוך מדי לטעמי. כל הזמן ירד גשם, אבל לא חזק מדי, היינו מצוידים במטריה ופונצ'ו, כך שזה לא היה נורא כל כך.

לאחר מכן יצאנו לטיול אופניים בכפר, Tam Coc - Bich Dong שהיה מקסים אף יותר מהשיט.

בסופו של יום מהנה מאוד, חזרנו להאנוי ונפרדנו בעצב רב מטואן המקסים.

יום 4

היום אנו עוזבים את האנוי (עוד נשוב) ומתחילים את טיולנו לאזור הצפון בנסיעה לכיוון סאפא Sapa)). מאחר ומדובר בנסיעה ארוכה של כ-350 ק"מ בכבישים לא הכי טובים ותוואי דרך לא פשוט, אנו נעשה זאת ביומיים, עם עצירה ללינה בעיירה ני לו (Nghia Lo).

בשעה 09:00 המתין בלובי טיאן [פרוש השם בוייטנאמית: יפה תואר], המדריך שלנו לאזור הצפון לארבעת הימים הבאים. הוא תושב סאפא, והגיע כנראה כבר ערב קודם להאנוי (מדובר בנסיעה של 5 שעות...).

מיד ניכרים ההבדלים בינו לבין טואן. טיאן הוא טיפוס כפרי, מחוספס יותר, האנגלית שלו עם מבטא המיוחד כנראה לאזור הצפון. הוא היה נחמד מאוד, אדיב ושרותי והכיר היטב את האזור.

הדרך צפונה מקסימה, עוצרים הרבה לצילומים בשדות תה

בעיירות קטנות

אטליז מקומי

עוברים בכפרים Thu Cuc, Van Chan, בכפר התאי Thai village Tan Son,

עצירה בשבט הררי במעבר הרים Deo Khe (Khe Pass)

כאן זכינו לראות לראשונה את השבטים

עצירה בטרסות אורז ב- Ba Khe, ביקור בחווה מקומית בעמק Muong Lo valley

אן וטואן פותחים שולחן

לפנות ערב הגענו למלוננו Nghia Lo hotel בעיירה ני לו, מלון 3 כוכבים, שבסה"כ היה בסדר (זוהי עיירה קטנה ומרוחקת ואין בה מלונות יוקרתיים יותר).

סמוך למלון יש שוק נחמד, הספקנו לבקר בו בשעות הפעילות

בערב יצאנו שוב לטיול רגלי לאחר סגירת החנויות, וראינו שבעצם החנות משמשת כעסק וגם כמקום מגורים של הבעלים. המחשב שמשמש בבוקר את העסק, משמש בערב את הילדים לגלישה באינטרנט.

נראה כי העיירה הזו לא זוכה להרבה מדי תיירים, שכן המקומיים די התלהבו לראות זרים, וכל הילדים שניקרו בדרכנו ברכו אותנו לשלום עם קריאת "האלו". מקסימים.

יום 5

ויתרנו על ארוחת הבוקר במלון זה, והמשכנו לעבר Tu Le, וביקור בכפרים

Lim Mong ,Lim Thai village

ממשיכים לעבר מעבר הרים Khau Ma pass בגובה 2,000 מטר, ו-Mu cang Chai

המשך לביקור בכפר La Pa Tan, המשך ל- Than Uyenוהעמק הגדול במעבר ram Ton Pass.

כוס קפה ? או אולי איזה ביצה קשה ?

הבחנו בנערות בלבוש מסורתי יפה, והלכנו אחריהן כדי לצלם. וכך, ממש במקרה פגשנו סבתא מקסימה שכבשה את ליבנו. ישובה על אבן, שעונה על לוח עץ המונח על סל נצרים, מתחת ללוח יש חור ברצפה ומתוכו עולה עשן. המדריך הסביר שמדובר בעלים מהם מפיקים את צבע האינדיגו. היא עסקה בצביעת האריג לפי הדפס מיוחד, הכל בעבודת יד שלא תאמן.

ממשיכים לטפס בגובה, ועכשיו אנחנו בעננים

לפנות ערב הגענו לסאפא, למלוננו לשלושת הלילות הבאים, Victoria Sapa resort & Spa.

המלון היה מצוין ויפה מאוד. הוא מציע מתקנים רבים (מגרש טניס, בריכת שחיה), גן יפה, חדר אוכל עם אח בוער, הוא ממוקם גבוה ומשקיף על סאפא והסביבה. מושלם.

החדרים ממוקמים בקומת קרקע, ועוד שתי קומות, אין מעלית.

במהלך היום יש בלובי שתי נשים שעוסקות באריגת מוצרי ביגוד מסורתיים המוצעים אח"כ למכירה בקבלה.

בשלב זה של הטיול הצטברה אצלנו כמות לא מבוטלת של כביסה. זיאנג אומנם הציע לנו באדיבותו לכבס עבורנו אצלו בבית. לא רצינו להטריח, אז בררנו בקבלה ושם הציעו לנו עסקה די משתלמת: בארון בחדר יש שק כביסה, עלות הכביסה של כל תכולת הסל (כל מה שאפשר לדחוס פנימה) הנה 500,000 דונג (כ-85 ₪). זה יוצא הרבה יותר זול מאשר לפי תעריף לכל פריט לבוש. למחרת קיבלנו את הכביסה נקיה ומקופלת למופת. שווה.

עכשיו זכינו להכיר את ניק. נכנסתי למלקחת, ואחרי זמן קצר לא היו מים חמים. התקשרתי לקבלה, ואחרי מספר דקות הופיע בדלת ניק, נציג שרות לקוחות. הוא התנצל על עוגמת הנפש, אמר שתכף יגיע איש אחזקה לבדוק את הבעיה, אך בינתיים הציע לי להתקלח בחדר פנוי אחר, ומסר לי מפתח. אני אמרתי שאין צורך, נמתין לראות אם הבעיה תיפתר ואז נראה מה הלאה. ניק לא עזב את החדר, והמתין עד אשר איש האחזקה פתר (תוך מספר דקות) את הבעיה, ושוב התנצל, והבטיח שמחר בבוקר ידבר עם המנהל שלו וינסה לארגן פיצוי. בינתיים התפתחה שיחה, סיפר לנו שהיו עוד אורחים מישראל, ביקש שנסביר לו מה זה הדבר הזה (כיפה) ששמים על הראש, והתלהב כמו ילד קטן כשנתתי לו לחבוש את הכיפה, סיפר שהאורחים מישראל השאירו אור דלוק בשבת וביקשו שלא יכבו והוא לא כל כך הבין את זה...

למחרת ניק חיפש אותנו להודיע שקיבלנו מסאז' זוגי לרגליים. לא כל כך הסתדר לממש את ההטבה, אז הוא הסכים לבקשתנו להמיר לנו אותה לזוג מטפחות מסורתיות שמייצרים במלון.

יום 6

לאחר ארוחת בוקר יצאנו לסיור רגלי בכפרים (Ylinhho, Lao chai, Tavan)

הנהג הוריד אותנו בנקודת ההתחלה של המסלול, הנמצאת במרחק נסיעה קצרה מהמלון והמתין לנו בנקודת הסיום בכפר Tavan.

מיד כשהתחלנו את המסלול, נצמדו אלינו מספר נשים מקומיות והחלו ללכת אחרינו. המדריך הסביר שהן מעוניינות להציע לנו בסוף המסלול לרכוש מהן מוצרים בעבודת יד. משום מה, זה קצת הלחיץ אותנו, חששנו שהם יתנהגו כמו הצוענים שלא מרפים. בדיעבד החששות היו מיותרים. הן היו נחמדות מאוד ואדיבות. אפשר בהחלט לאפשר להן להצטרף ולשוחח עמן בדרך.

אחת המלוות עם בנה

אורך המסלול כ-10 ק"מ, הליכה רגועה עם הרבה עצירות לצילומים, ירד גשם אבל לא נורא.

לאורך המסלול פוגשים את המקומיים המקסימים,

נחשפים לשיטות העבודה המסורתיות, יש תחושה של חזרה במנהרת הזמן עשרות שנים אחורה.

המסלול עובר בכפרים Y Linh Ho, ביתם של שבט Red Dzao, Lao Chai ביתם של שבט Black Hmong, ו- Tavan, ביתם של שבט Dzay.

לקראת 14:00 הגענו חזרה למלון להתארגנות לקראת שבת (אחרי עצירה בסופרמרקט להשלמות).

שבת שלום

יום 7

יום שבת בסאפא, יצאנו לטיול רגלי בכפר קאט קאט (Cat Cat Village) המרוחק כ- 3 ק"מ מסאפא. מדובר בירידה די תלולה ומתמשכת לכיוון העמק בו שוכן הכפר, מלווה בגשם קל, אז היה טיפה קשה אך לא נורא. לכל אורך הדרך הלוך, וגם בחזור, מקומיים מציעים להסיע אותך על האופנוע שלהם לסאפא תמורת כמה שקלים. פתרון למי שאינו מעוניין בהליכה. המסלול כולל גם עלייה במדרגות, כך שאינו מתאים לאנשים עם מוגבלות.

הכפר עצמו תיירותי אך נחמד מאוד, לאורך המסלול יש מספר מבנים המציגים את אורח חייהם של תושבי הכפר. ולסיום יש מפל מקסים עם זרימת מים חזקה ותחנת כוח הידרואלקטרית שהצרפתים בנו.

חזרנו למלון לשנ"צ, ואחר הצהריים יצאנו לטיול סביב האגם וקפיצה קטנה להתרשמות מהשוק של סאפא, שהיה לקראת סגירה בשעה שהגענו.

כשחזרנו פגשנו את ניק המשעשע בלובי, הוא פשוט גרם לנו לצחוק עד דמעות. הוא ממש נתן מופע סטאנד אפ בו סיפר על חוויות שהיו לו בתקופת עבודתו בסינגפור, על כך שהכול שם מרושת במצלמות ויש פיקוח קפדני על כל צעד ושעל, והמליץ לנו לבקר בלאוס בעיר שנקראת Luang Prabang.

במוצאי שבת הבנות יצאו לשופינג, ועל הדרך פגשו את המקומיים בתלבושת מיוחדת לסוף שבוע.

יום 8

הבוקר עוזבים את סאפא

עוצרים לצילומים ליד הגבול עם סין ב-Lao Cai city

וממשיכים לכיוון שוק יום ראשון בבאק הא Bac Ha Sunday market)). זהו שוק מפורסם וגדול, מאוד ססגוני ומעניין, ומוכרים שם הכול, החל מירקות ופירות בגדים כלים ועד בע”ח כגון עופות, כלבים ותאו.

התאו (באפלו), בע”ח גדול וחזק, הנו חשוב מאוד בוייטנאם ופוגשים אותו המון. מחירו גבוה מאוד.

שנ”צ

לאחר השוק ממשיכים לביקור בכפר Pho

חיים פה בתנאים לא קלים

למרות זאת, הלימודים חשובים, וההורים הגאים מאוד בהישגי הילדים, תולים לראווה את התעודות

ממשיכים לכפר שנראה קצת יותר מבוסס, יש פה חדרים לצורת אירוח המקובלת באזור ונקראת HOME STAY, כלומר לינה בבתים של המקומיים

בדרכנו רואים המון קלחי תירס בחצרות הבתים, ומלמדים את טיאן לשיר "בים בם בם תירס חם"

לאחר מכן מגיעים לגדת נהר, שם עולים על מין סירת מנוע רעשנית לשיט קצר, בקצהו ממתין לנו הרכב.

בצער רב מאוד נפרדים לשלום מטיאן, ומורידים אותו בתחנת אוטובוס שייקח אותו חזרה לביתו בסאפא, ואילו אנו ממשיכים עם אן הנהג בלבד בנסיעה ארוכה על הכביש החדש והמהיר יחסית לעבר האנוי, נסיעה של כ- 5 שעות.

הגענו לקראת השעה 21:00 להאנוי, ולמרות שהיינו די עייפים מהנסיעה הארוכה החלטנו לצאת לסיבוב בעיר. מאחר וראשון בלילה זה כמו מוצ"ש אצלם, חלק מהכבישים נסגרו והפכו למדרחוב, המוני אנשים ברחובות, רוכלים עם כל מיני מאכלים וממתקים מיוחדים

כלות וחתנים מצטלמים, אומנים מנגנים בפארק, אווירה שמחה וטובה.

יום 9

לאחר ארוחת בוקר יוצאים לשיט במפרץ הא לונג (HALONG BAY CRUISE),

נסיעה של כ-3.5 שעות מהאנוי בכבישים לא משהו בלשון המעטה.

בערך באמצע הדרך עצרנו להפסקה במתחם שכלל מסעדה, קפיטריה ואולם גדול המציע למכירה עבודות ריקמה יפות מאוד, פרי מעשה ידיהם של עובדים מוגבלים. העבודות הגדולות יקרות מאוד.

הזמנו שיט ברמה 5 כוכבים בחברת Luxury Paradise cruise, ואף שילמנו תוספת עבור חדר עם מרפסת, באוניה בת 34 חדרים. כשהגענו לרישום לשיט, נמסר לנו שהאוניה הגדולה מלאה, יש קבוצה של סינים רעשניים על האוניה, ולכן לטובתנו מעבירים אותנו לשיט פרטי על אוניה קטנה יותר עם סה"כ 3 חדרים, וצוות של 7 אנשים (קפטן, שף, 2 מארחים, ו-3 אנשי צוות) שמשרת רק אותנו.

בהתחלה מאוד התאכזבנו, זה לא מה שהזמנו, ולא ידענו האם זה באמת עדיף על שיט באוניה גדולה. התקשרתי לזיאנג והוא טען שזה הרבה יותר טוב ויוקרתי.

לבסוף החלטנו שלא ניתן לזה להרוס לנו הטיול. בדיעבד נראה שמעז יצא מתוק, ובסה"כ זה התאים יותר עבורנו.

זכינו להכיר את המארחים המקסימים שלנו: מו

ו-וין

הם התגלו כצעירים אינטליגנטיים מאוד, בעלי אנגלית טובה, ומאחר והם היו לשירותנו בלבד, שוחחנו איתם המון, על החיים בוייטנאם, על השיטות לגידול אורז, על פוליטיקה מקומית, סיפרנו על ישראל, הצענו להם לטעום מהאוכל שלנו, הם מאוד אהבו.

עוד בדרכנו לשיט קיבלנו שיחת טלפון מחברת הספנות והנציגה התעניינה בדיאטה המיוחדת שלנו. אמרתי שאנחנו אוכלים צמחוני בלבד, והם התארגנו בהתאם.

השף הכין לנו מנות טעימות מאוד, עם תיבול עדין, על טהרת המטבח הצמחוני, ולארוחת ערב הוסיף מנת דג סלמון, לאחר שאמרתי למו שאני יכול לאכול דג זה.

ספרינג רול ללא טיגון עם רוטב סויה וצ'ילי (נקרא כך משום שמכיל ירקות מעונת האביב)

ירקות מוקפצים

“סידור פרחים” מירקות: גזר, צ'ילי, תפו”א, עגבניה, קישוא

בוק צו'י

סלמון עם ברוקולי וכרובית ברוטב פסיפלורה

השיט עצמו הוא מאוד תיירותי, וכולל מספר פעילויות: ארוחת צהריים ערב ובוקר (משקאות לא כלולים במחיר),

שיט לבחירה בסירות קיאק זוגיות עצמאית או בסירה נהוגה ע"י מקומיים לכפר הצף Cua Van

סדנה עם השף להכנת מנה ויטנאמית ידועה וטעימה מאוד שנקראת ספרינג רול (בשונה מהמנה שהוגשה בצהריים, מנה זו מטוגנת בשמן עמוק), אותה הגישו לנו בארוחת ערב, ודיג לילי של דיונונים. אישתי תפסה שלושה ששימשו ארוחה עבור הצוות

בסירה הגדולה מוצעים גם טיפולי מסאז' ואימון טאי צ'י למעוניינים. במהלך הלילה האוניה עוגנת.

יום 10

בבוקר הגישו לנו קפה, תה ועוגיות, ולאחר מכן יצאנו לסיור במערה שנקראת HANG SUNG SOT המזכירה את מערת הנטיפים שלנו. היה עמוס מאוד בתיירים.

לאחר מכן חזרנו לאוניה והגישו לנו ארוחת בוקר.

השיט נמשך כמעט עד הצהריים, לאחר מכן הנהג אן אסף אותנו בירידה מהאוניה חזרה להאנוי, עם עצירה לקניות בקניון AEON, רשת יפנית שפגשנו בקיוטו בטיול שלנו ביפן.

יום 11

לאחר ארוחת בוקר עשינו עוד סיבוב אחרון והשלמת קניות בהאנוי

חזרנו למלון להתארגנות ופינוי חדרים בשעה 12:00, והנהג אסף אותנו לשדה התעופה של האנוי (מרוחק כ-40 דקות נסיעה מהעיר) לטיסה חזרה ארצה דרך בנגקוק. כאן מתחיל סיפור.

בשדה בהאנוי פגשנו דיילת של אל על בחופשה, והיא אמרה לנו שיש עיכוב בטיסת אל על מבנגקוק מאחר והטיסה יצאה מהארץ באיחור של כמה שעות. מאחר וביצעתי צ'ק אין לטיסה בהצלחה ולא קיבלתי הודעה על עיכוב, זה נראה לי קצת מוזר, לכן בדקתי בלוח הטיסות היוצאות באתר השדה בבנגקוק, שם הופיע זמן היציאה כמתוכנן, 00:20 של ה- 17/11. אמרתי לה זאת, והיא אמרה "טוב אתה יודע לוקח זמן עד שהם מעדכנים". נכנסתי לאתר של אל על, ושם היה רשום כי הטיסה של ה-16/11 תצא בשעה 03:20, עיכוב של 3 שעות. מאחר והמוח כבר קיבע את הידיעה על האיחור, לא שמתי לב שמדובר בטיסה של ה-16/11 (טיסה שכבר התבצעה), ולא של ה-17/11, הטיסה שלנו.

מראש היה לנו זמן המתנה ארוך של 6.5 שעות, תוסיפו לכך את האיחור של 3 שעות, סה"כ 10 שעות המתנה, ללא ספק זמן ארוך מאוד, התחילו לחצים לצאת מהשדה לעיר. הדיילת שמעה אותנו מתלבטים ועודדה אותנו לצאת מאחר ויש לנו המון זמן.

ניגשנו לעמדת מידע להתייעץ על התהליך, והנציגה אמרה לנו חד משמעית: אני לא ממליצה לכם לצאת מהשדה. בנגקוק היא עיר פקוקה מאוד, אתם עלולים להפסיד את הטיסה, בנוסף תצטרכו לשלם 700 באט (בערך 70 ₪) לאדם מס נמל נוסף בגלל שאתם יוצאים. כמו כן יש למלא טפסים של כניסה לתאילנד, ולהיסחב עם תיקי היד שלנו. למזלנו הרב החלטנו לבסוף לרדת מהסיפור ולהישאר בשדה.

הבנות הלכו להסתובב, ואני נכנסתי לבדוק שוב באתר אל על, ורק אז ירד לי האסימון שהעיכוב מתייחס לטיסה של אתמול. הטיסה שלנו טרם הופיעה בלוח הטיסות היוצאות בשדה, מאחר והיה עוד זמן, אך משהופיעה, היה זה עם הזמן המתוכנן. אם היינו יוצאים, יש סיכוי גדול מאוד שהיינו מפספסים את הטיסה.

כשהבורדינג התחיל, פגשנו את הדיילת שאמרה לנו שהיא כל כך דאגה לנו, והיא שמחה מאוד לראות שהגענו לטיסה. בדיעבד התברר שאם היינו מפספסים את הטיסה התוצאה יכלה להיות אפילו יותר קשה, שכן אחרי הטיסה שלנו התבטלו כל הטיסות של אל על מ/אל בנגקוק למשך כשבוע בגלל העיצומים.

מסקנה: תמיד צריך לבדוק היטב כל מידע שנמסר ויכול להשפיע בצורה קריטית על התוצאה, ולבצע כמה שיותר הצלבות מידע.

תודה לאל שזה נגמר טוב.

יום 12

לקראת 08:00 נחיתה בת"א

היה טיול מדהים ומיוחד במינו !!!

כרגע הטיול הזה נותן פייט רציני לטיול ביפן, ויש סיכוי טוב מאוד שנחזור לבקר בדרום וייטנאם ואולי נשלב את קמבודיה ו/או לאוס ו/או מיאנמר.

אשמח לסייע בכל שאלה, ניתן לפנות אלי במייל davidazran111@gmail.com