זה החל בכך שאשתי הטילה וטו על טיולים לאירופה או ארה"ב.
התחושה הייתה שדי מיצינו, לפחות בשלב זה, וצריך גם להשאיר משהו לגיל הזהב.
היא רצתה גיוון של יעד במזרח, אך לפחות היא התחשבה בי ובחרה יעד שהוא 'מזרח לייט'.
ניחוחות ותרבות שונים לגמרי ממה שראינו עד כה, אך עדיין עם מעטפת מערבית, נוחות וקידמה:
יפן !
תוכן העניינים
הקדמה
1.מסלול הטיול בקצרה
2. מועד הטיול
3. טיסה
4. לינה
5. עלויות ויוקר המחיה
6. הגעה משדה התעופה לטוקיו
7. תחבורה בטוקיו
8. תחבורה בקיוטו
9. תחבורה בין עירונית
10. תקשורת
11. מזון, מסעדות ואוכל ישראלי
12. מידע כללי וטיפים
13. אפליקציות שימושיות
14. אתרי אינטרנט שימושיים
15. יום 1 (טיסה ת”א – סיאול – טוקיו)
16. יום 2 (הגעה לטוקיו)
17. יום 3 (טוקיו) (שיבויה, מקדש מייג'י, הרג'וקו, שינג'וקו)
18. יום 4 (טוקיו) (שוק הדגים צוקיג'י, גן האמה, אסקוסה, אקיהברה, גינזה, שינבאשי)
19. יום 5 (טוקיו) (טיול יום לניקו, בחזרה לטוקיו עצירה בתחנת UENO לביקור בשוק Ameyoko)
20. יום 6 (טוקיו – קיוטו) (אודאיבה, קאפאבישי, בערב רכבת שינקנסן לקיוטו)
21. יום 7 (קיוטו) (גיון, היגאשימה, מקדש קיומיזודרה, שוק נישיקי, פושימי אינרי)
22. יום 8 (קיוטו) (מקדש הזהב, מקדש ריואנג'י, מקדש הכסף, שביל הפילוסופים)
23. יום 9 (קיוטו) (טיול יום לאלפים – טאקיאמה, שיראקווה גו, קאנאזווה)
24. יום 10 (קיוטו) (טיול יום להימג'י – מיאג'ימה – קיוטו)
25. יום 11 (קיוטו) (אראשיאמה, מקדש סאנג'וסאנגנדו)
26. יום 12 (קיוטו) (נארה, אחה”צ בקיוטו ברחובות שיראקווה וקאווראמאצי, לינה בשדה”ת אוסקה)
27. יום 13 (טיסה אוסקה – סיאול – ת”א)
28. נספח: הצעות לטיולים ובילויים נוספים (שלא עשינו מפאת קוצר זמן, מי שזמנו בידו מוזמן לעיין)
הקדמה
המחשבות על תכנון טיול עצמאי ביפן לוו בלא מעט חששות. איך נסתדר, בעיות שפה, אוכל (מטעמי כשרות אנחנו לא אוכלים בחו"ל בשר, כן אוכלים דגים כשרים), אפילו את שמות המקומות היה לי קשה בהתחלה לבטא.
אודה שאשתי הוציאה אותי מאזור הנוחות שלי. אך שם, כידוע, מתרחש הקסם.
אני רגיל לתכנן טיולים עם רכב שכור באירופה או ארה"ב. ביפן נוהגים בצד שמאל, ולכן האופציה של טיול עם רכב שכור לא ממש באה בחשבון מבחינתי, לכן נדרש להתבסס על תחבורה ציבורית, לכאורה לא הכי נוח.
כל זה הביא לחוסר רצון שלי להתחיל בכלל לתכנן את הטיול. לבסוף הבנתי שאין ברירה, הגברת נחושה, ונשאבתי לנושא.
בדיעבד אני יכול לומר שהחששות היו מיותרים לחלוטין. קל מאוד להסתדר ביפן. כמובן שצריך להכין ולהתכונן, כמו בכל טיול.
קצת על היפנים.
הם מאוד מנומסים, אסתטיים, אדיבים, ואוהבים לעזור. סדר ניקיון וכבוד הם מאפיינים בולטים מאוד. הם מחוברים לקידמה וחדשנות ועם זאת רואים שהמסורת מאוד חשובה להם, כלפי חוץ יכול התקבל הרושם שהם מאוד מסוגרים, אך בפועל הם מאוד חברותיים ונחמדים. מפגש עם המקומיים הנו חלק בלתי נפרד מכל טיול, והוא האמצעי הטוב ביותר להיחשף לתרבות ולמנהגים. לכן חשוב מאוד ליצור אינטראקציה בכל הזדמנות. הלוואי ונצליח ללמוד מהם דבר אחד או שניים וליישם אותו אצלנו. אני למשל, אחרי כמה ימים ביפן התחלתי לקוד קידה לנותני שירות 
כתבה זו מתארת בצורה טובה מאוד לדעתי את ההוויה היפנית.
יש ביפנים משהו מאוד נאיבי, מאוד ילדותי, במיוחד בעיני הישראלי הישיר והמחוספס. הם מאוד אוהבים קומיקס, צעצועים, ואביזרי אופנה.
הם בעלי מודעות גבוהה מאוד למראה חיצוני, לתספורת, ללבוש, נדיר לראות אנשים בג'ינס.
הם גם חסרי עכבות לגבי צבעים או סגנון. לגברים אין שום בעיה ללבוש ורוד או כל צבע אחר שנחשב במחוזותינו נשי, או להסתובב עם תיק שבישראל היה מתויג כתיק לאישה.
לנותני השירות יש תודעת שרות גבוהה מאוד, והם יעשו הכול למען הלקוח. ברגע שמתיישבים במסעדה המלצר מגיע עם מים קרים ומטליות לחות להתרעננות. כשאתה רק פונה למוכר בחנות בגדים, הוא לא הולך אלא רץ לעזור.
ממש כמו בישראל. טוב, נו, בערך.
ברחובות הכול מאוד מסודר ונקי, וכמעט אין בנמצא פחי אשפה. אם קניתם משהו לאכול, אתם יכולים לזרוק את האשפה באותה חנות. אחרת, עליכם לשאת אתכם את האשפה ולזרוק אותה כשתגיעו למלון או לקוות שבדרך נס תיתקלו בפח קודם לכן. לכן כדאי שתמיד תהיה בתיק שקית לאשפה.
היפנים אוכלים מאוד בריא, לא אוכלים שטויות, לא אוכלים מתוק מדי, בכלל, כל הטעמים והריחות מאוד עדינים. אפילו הקינוחים עשויים ממוצרים טבעיים כמו אורז, שעועית לבנה או אדומה, בטטה, פירות וירקות טריים, פירות יבשים, ותה ירוק.
דוגמאות:
עוגיית אורז (מוצ'י – Mochi) ממולאת מחית בטטה. מעולה.
עוגיית אורז עם תות טרי (Ichigo Daifuku). אחת הטובות.
בטטה טעימה כזו עוד לא טעמנו. טבעי ללא שום תוספות
פילה אננס טרי על שיפוד. יאמי.
גלידה בתוך לחמניה
או אולי איזה מלפפון קר ?
התחושה הכללית תמיד טובה, רגועה, אף פעם לא מנסים לרמות אותך, לא צריך להתמקח על מחירים. מחיר של מוצר בעיר אחת יהיה זהה גם בעיר אחרת.
בערים הגדולות יש די הרבה שילוט באנגלית, ואם בכל זאת יש צורך, אפשר בהחלט להיעזר באנשים. היפנים כאמור מאוד אדיבים ונחמדים וישמחו לעזור, רק שימו לב: כששואלים אותם משהו שהם לא יודעים הם נכנסים לסוג של 'מצוקה'. הם לא יגידו 'אני לא יודע' ויסתובבו וילכו, אלא יעשו כל מאמץ לעזור כולל לפנות לאנשים אחרים. לכן אם אתם קולטים שזה המצב, פשוט תודו להם באדיבות ו'תשחררו' אותם.
העישון ביפן מותר רק בחדרי עישון או באזורים אחרים שהוגדרו לכך. אפרופו יוקר המחיה, ראינו במכונות האוטומטיות לממכר סיגריות וגם בדיוטי פרי שלהם, שהמחירים הם חצי מהמחיר בארץ! (אין לראות במידע זה כהמלצה או עידוד לעישון).
שירותים ציבוריים היו תמיד זמינים, וכמעט תמיד היו מצוחצחים ונקיים.
כך נראים שרותים ציבוריים בתחנת מטרו:
הדחת המים נעשית ללא מגע יד, ויש מטליות וחומר חיטוי.
ליפנים יש קטע עם אוטומציה בכלל ושירותים בפרט. יש להם שירותים מתקדמים.
את מושב האסלה ניתן לחמם, יש אפשרות לשטיפת האזורים האינטימיים ולעיתים אפילו המכסה מתרומם חשמלית.
מבחינת ביטחון אישי, אף פעם לא חשנו מאוימים בשום מקום או שעה. לא ראינו הומלסים או קבצנים ברחובות.
תאום ציפיות לגבי מה רואים ביפן: בהתייחס ספציפית לאזורים בהם טיילנו, אפשר לומר כי הנופים לא היו מדהימים או דרמטיים (אם אתם מחפשים נופים לא נורמאליים טוסו לנורבגיה). גם כשנסענו מספר שעות ברכבת, לא ראינו נוף שגרם לנו להתפעלות יוצאת דופן. האלפים היפנים לא מרשימים ודרמטיים כמו אלו האירופאים, לשם השוואה. עם זאת, יפן היא ארץ גדולה מאוד ואני משוכנע שיש אזורים עם נופים יפים יותר. למרות הנאמר, אין בכך בכדי לפגום כהוא זה בהנאה הצרופה של טיול ביפן. נקודות העניין עצמן (גנים, מקדשים, רחובות) מאוד יפות ומרשימות, והאנשים פשוט מקסימים. ולכן למרות שיפן אינה מדהימה ביופייה, יש משהו באווירה, בתרבות, באנשים, בשפה המתנגנת שעושה אותה מאוד מאוד נעימה וכיפית לטיול.
בהחלט אפשר לומר שהתאהבנו ביפן. די בטוחים שגם אתם תתאהבו.
הבלוג מתמקד יותר בריכוז מידע שימושי וטיפים ופחות בהיסטוריה ותיאור האתרים השונים, שכן מידע זה מצוי ממילא בשפע ברשת.
מדי פעם אני מעדכן את הבלוג, הן על סמך ניסיון מטיולים נוספים שעשינו בהמשך ביפן, והן על סמך ידיעות שמתפרסמות.
1. מסלול הטיול בקצרה
יום 1: טיסה ת”א – סיאול – טוקיו (NRT) (נאריטה)
יום 2: נחיתה (בשעה 21:00), אוטובוס ל-Tokyo Station, מונית למלון
יום 3: טוקיו (שיבויה, מקדש מייג'י, האראג'וקו, שינג'וקו)
יום 4: טוקיו (שוק הדגים צוקיג'י, גן האמה, אסקוסה, אקיהאבארה, גינזה, שינבאשי)
יום 5: טוקיו (טיול יום לניקו, בחזרה לטוקיו ירידה בתחנת UENO לשוק אַמֶיוֹקוֹ)
יום 6: טוקיו (אודאיבה, קאפאבישי, בערב רכבת שינקנסן לקיוטו)
יום 7: קיוטו (גיון, היגאשימה, מקדש קיומיזודרה, שוק נישיקי, פושימי אינרי)
יום 8: קיוטו (מקדש הזהב, מקדש ריואנג'י, מקדש הכסף, שביל הפילוסופים)
יום 9: קיוטו (טיול יום לאלפים: טאקאיאמה, שיראקווה גו, קאנאזווה)
יום 10: קיוטו (טיול יום לטירת הימג'י ומיאג'ימה)
יום 11: קיוטו (נארה, אחה”צ בקיוטו רחובות שיראקווה וקאווראמאצי)
יום 12: קיוטו (אראשיאמה, מקדש סאנג'וסאנגנדו, בערב לינה בשדה התעופה אוסקה)
יום 13: טיסה אוסקה (KIX) – סיאול – ת”א
בדיעבד, אם נתונה אותה מסגרת זמן (10 ימי טיול נטו), הייתי מבצע את השינויים הבאים:
בטוקיו מוותר על אודאיבה, או לפחות משאיר אותה לסוף רק אם נשאר זמן.
מוסיף יום בטוקיו במקום יום טיול לאלפים (יום 9).
משתדל לתכנן את הטיול כך שלפחות סוף שבוע אחד יהיה בטוקיו. העיר בסופ”ש עוד יותר מעניינת, ויש לא מעט אירועים שמתקיימים רק בסופ”שים.
מבצע את הטיול למיאג'ימה שלא כטיול יום (אפשר באופן הבא: מפצל את השהות בקיוטו באותו מלון לשני חלקים: משאירים את המזוודות בשמירת חפצים במלון, לוקחים תיק קטן ללילה אחד ללינה בהירושימה לאחר הביקור במיאג'ימה, וחוזר למחרת לקיוטו לאותו מלון. אפשרות זו חוסכת את עניין שילוח המזוודות).
אם בכל זאת עושים את מיאג'ימה כטיול יום, הייתי מוותר על העצירה בטירת הימג'י (ביום 10) ואם בכל זאת עוצרים, אז רק לראות את הטירה מבחוץ.
בקיוטו מוותר על נארה (יום 11), או משאיר אותה לסוף רק אם נשאר זמן.
נוסע לניקו רק אם אפשר לשלב שם לילה. ביום השני אפשר לבקר ב-Okunikko. המקום יפה במיוחד באוקטובר, עם מראות מרהיבים של צבעי שלכת (אפשר לעשות את אותו תרגיל של פיצול לינה שהצעתי בקיוטו לצורך ביקור בהירושימה, גם בטוקיו לצורך ביקור בניקו)
אם יש לכם 3 ימים מלאים נוספים (כלומר 13 ימי טיול נטו) אפשר להשאר עם התוכנית המקורית שלי, ולהוסיף לילה בכל אחד מהמקומות הבאים: ניקו, קנאזאווה, הירושימה.
אם עומדת לרשותכם מסגרת זמן גדולה יותר, ניתן למצוא בנספח בסוף הבלוג הצעות ליעדים נוספים.
אם בכל זאת רוצים לשלב את אזור האלפים, אני מציע לשקול בחיוב לקחת רכב שכור לקטע זה של הטיול. התחבורה הציבורית ביפן אומנם מצויינת, אך זאת בעיקר באזורים העירוניים. באזורים הפחות עירוניים התחב”צ עושה שימוש בעיקר באוטובוסים מקומיים איטיים, בעלי תדירות נמוכה יחסית, יש צורך להזמין מקומות מראש, מה שהופך את הטיול למסורבל. הצעה למסלול טיול שמשלב שימוש ברכב שכור לאזור האלפים: הגעה לקאנאזאווה ברכבת מקיוטו, בגמר השהות בקאנאזאווה לוקחים רכב שכור למסלול: קאנאזאווה (Kanazawa)-שיראקאווה גו (Shirakawa-go)-טאקאיאמה (Takayama) -שמורת קמיקוצ'י (Kamikochi)-יודנקה אונסן (Yudanaka Shibu Onsen)-פארק הקופים ג'יגוקודני (Jigokudani Monkey Park)-מאטסומוטו (Matsumoto)-האקונה (Hakone) ו/או Kawaguchiko-נסיעה לאודוווארה (Odawara), החזרת הרכב ונסיעה ברכבת מהירה לטוקיו להמשך הטיול. כמובן שאם מתחילים את הטיול בטוקיו אפשר לעשות את המסלול בכיוון ההפוך ולסיים בקיוטו.
אני סבור שאם מדובר בטיול ראשון ביפן, ועומדים לרשותכם עד שבועיים בלבד, כדאי להתמקד בטוקיו וקיוטו בתוספת הירושימה-מיאג'ימה. ניסיון לשלב יותר מדי יעדים במסגרת זמן יחסית קצרה הנה בבחינת 'תפסת מרובה לא תפסת'. מבזבזים זמן יקר בנסיעות וחבל. צריך להבין ולהפנים שאף פעם אי אפשר לראות הכל, ולנסות להתגבר על 'חרדת ה-FOMO'. אם אכן תבחרו להתמקד בטוקיו וקיוטו, ותחושו שמיציתם, תמיד תוכלו לעשות טיולי יום משתי ערים אלה: טיולי יום מטוקיו, טיולי יום מקיוטו
לא אחת עולות שאלות בסגנון "מה חייבים לראות ולעשות", "אלו מקומות היו הטופ 5 שלכם בטיול" וכדומה. ברור שהתשובה לשאלות מסוג זה היא סובייקטיבית, ויותר מכך, אפילו אותו אדם שיחזור לאותו מקום פעמיים, החוויה שלו תהיה שונה. כמו שאומר המשפט המיוחס להרקליטוס: "הכל זורם. אי אפשר להיכנס לאותו נהר פעמיים. זה לא יהיה אותו הנהר ולא אותו אדם".
לכן אני רוצה להעלות הצעה פרקטית: לאחר שבחרתם מתוך המון נקודות עניין את מה שנראה לכם שאתם הכי רוצים לראות ולעשות, הכינו תוכנית עקרונית. כאשר תגיעו בפועל למקום מסוים, אם אתם נהנים מהמקום והוא עונה על הציפיות שלכם, מעולה. אל תמהרו. קחו את הזמן. נצלו את המקום היטב. לא בטוח שכל המקומות הבאים ימצאו חן בעיניכם, ואז תצטערו שמיהרתם במקום שכן נהנתם ממנו, רק בשביל להספיק עוד מקום שיתגלה כ'לא משהו'.
ולהיפך, אם הגעתם למקום שלא ממש עושה לכם את זה, סבבה, לא קרה כלום, גם זו חוויה, קצרו את הזמן שתכננתם והמשיכו לנקודה הבאה. מובן שלא תמיד זה ניתן (מתאים יותר במקומות בהם שוהים מספר ימים).
מאחר והטיול מתבסס על שימוש בתחבורה ציבורית, ומתוך רצון שלא להיסחב יותר מדי עם המזוודות, שאפנו להחליף כמה שפחות מלונות, לכן הטיול תוכנן כטיול כוכב עם שני מוקדים טוקיו וקיוטו. החיסרון היה שבמספר ימים נאלצנו לבצע נסיעות ארוכות יחסית (אם כי בנוחות רבה).
וזו יכולה להיות התוצאה:
נציין כי קיים שרות להעברת מזוודות ׁ(נקרא TA-Q-BIN) ורבים מעידים שעובד מצוין, אנחנו לא ניסינו. זה עובד כך: אורזים תיק קטן עם הציוד הנדרש לכם לזמן שהמזוודות לא יהיו איתכם, משאירים את המזוודות בקבלה של המלון (או בחנות נוחות) אותו אתם עוזבים, והשרות ידאג שיגיעו עד למחרת או למועד אחר שתבחרו למלון הבא שלכם. ניתן לשלוח מזוודות כמעט מכל מקום לכל מקום ביפן. עלות בקירוב של משלוח מזוודה גדולה מטוקיו לקיוטו היא 2200 ין.
2. מועד הטיול
רצינו מאוד לטייל בתקופת האביב (מרץ-מאי) ולראות את פריחת הדובדבן המדהימה (sakura), אך הפריחה באותה שנה חפפה לחג הפסח. לא התאים לנו לשהות בפסח ביפן, לכן יצאנו במוצאי שביעי של פסח וזכינו לראות שאריות של פריחה. גם משהו. למעט גשם קל בטוקיו, מזג האוויר בסוף אפריל היה מאוד נוח.
פריחת הדובדבן מתחילה בסביבות אמצע מרץ מהדרום החם של יפן ועולה צפונה, ונמשכת כ-6 שבועות. באתר זה אפשר לראות תחזית פריחה.
עדכון: במרץ 2019 חזרנו ליפן לטיול בתקופת פריחת הדובדבן, התמקדנו בטוקיו ויום טיול לאזור חמשת האגמים של פוג'י, מוזמנים להציץ בבלוג הטיול.
תקופה מעניינת נוספת יכולה להיות הסתיו (אוקטובר-דצמבר, תלוי באזור), עם צבעי שלכת (koyoׂ).
עדכון: בנובמבר 2022 חזרנו פעם שלישית ליפן לטיול בקיוטו בשלכת, מוזמנים להציץ בבלוג הטיול.
החודשים הטובים ביותר: מאמצע מרץ, אפריל, מהשבוע השני של מאי, נובמבר, דצמבר
מועדים פחות מומלצים לביקור:
“GOLDEN WEEK” – מקבץ של חגים לאומיים בשבוע אחד, החל מ- 29/04 והימים הראשונים של מאי (5 ולעיתים 6 במאי), צפוי להיות עמוס מאוד בתחבורה הציבורית ויקר מאוד במקומות הלינה. צריך לבדוק באינטרנט גם את המועד של 'גולדן וויק' הסיני, הם מגיעים בהמוניהם ליפן. כדאי להמנע במיוחד מקיוטו בתקופת הגולדן וויק, אומנם העיר עמוסה כמעט תמיד, אך בתקופה זו העומס קיצוני.
“Silver Week” – מקבץ של חגים לאומיים בסביבות סוף ספטמבר, חל כל 5 או 6 שנים. מועד קרוב: 2026
חודש יוני - תקופת הגשמים של טרום הקיץ (ביפנית נקרא Tsuyu)
קיץ – חם ולח מאוד (יולי, אוגוסט)
ספטמבר, אוקטובר - חשש לטייפונים (ביפנית נקרא Taifu)
חודשי החורף (ינואר-מרץ) - קר מאוד, יתכן שלג
כדאי לבדוק חגים ואירועים מיוחדים שיכולים להשפיע על מהלך הטיול כאן.
באתר זה בחרו חודש בשנה, ותוכלו לראות על גבי המפה באיזה אזור ביפן מומלץ או לא מומלץ לבקר מבחינת מזג אוויר.
כאן תוכלו לראות לפי חודש טמפרטורה מינימום/מקסימום, מספר ימי גשם, ימי שמש, ופעילות מומלצת.
אם בכל זאת הגעתם בעונה בעייתית, תוכלו להתעדכן באתר הסוכנות המטאורולוגית היפנית
3. טיסה
בזמן שעשינו את הטיול לא הייתה טיסה ישירה מישראל ליפן.
עדכון: אלעל מפעילה קו חדש לטוקיו החל מ-03/2023, שווה לבדוק.
אפשר לטוס ליפן דרך מספר יעדים באירופה, הונג קונג, סין או דרום קוריאה. אנחנו בחרנו לטוס עם חברת KOREAN AIR, מאחר ומשך הטיסה היה הקצר ביותר, וזמן ההמתנה בקונקשן אופטימלי. טסנו הלוך לטוקיו וחזרה מאוסקה דרך סאול, ושילמנו 1320$ לכרטיס. החסרון בטיסה עם חברה זו הוא שעת נחיתה והמראה לא נוחה במיוחד: מגיעים ליפן בשעת ערב מאוחרת יחסית, ועוזבים אותה בשעת בוקר מוקדמת יחסית.
בטיסה הלוך הצוות היה אדיב מאוד ואילו בחזור הצוות היה אנטיפטי וקצת קלקל את חוות דעתנו המצוינת על חברת תעופה זו.
טיסות טוקיו-טוקיו דרך אירופה אפשר להשיג בהרבה פחות (בסביבות 800$).
יש הטוענים כי עדיף להתחיל את הטיול באוסקה ולסיים בטוקיו (להשאיר את 'הדובדבן שבקצפת' לסוף), אני אישית סבור שזה לא כזה משנה, והכי כדאי לרכוש את הכרטיס הזול ביותר שמוצאים והוא נוח עבורכם. אפשר לחפש גם טיסות ל-Nagoya, עיר אליה יש טיסות בינלאומיות וקרובה יחסית לקיוטו ואוסקה.
טיפים לנושא הטיסה:
בחרו טיסה עם זמן המתנה בקונקשן של שעתיים וחצי לפחות – עיכובים בטיסות הם עניין שבשיגרה (במיוחד בטיסות היוצאות מישראל), ובנוסף המעבר בשדה התעופה של הקונקשן יכול לעיתים לקחת זמן רב (שדה תעופה גדול מאוד, בידוק ביטחוני). רצוי להתחיל את הטיול ברוגע ולא בריצה בטרמינל.
העדיפו שהטיסה הראשונה תהיה הארוכה יותר (כלומר עדיפות לקונקשן בהונג קונג, סיאול, סין, תאילנד) כמובן אם זה מתאפשר תקציבית.
השתמשו באפליקצית HOPPER לחיזוי המועד האופטימלי לרכישת הכרטיס.
היעזרו באתר SEATGURU לבחירת מושבים טובים.
כדאי לשקול לרכוש ביטוח ביטול נסיעה מכל סיבה – שתי חברות ביטוח מציעות פוליסה לביטוח ביטול מכל סיבה ביוזמת הנוסע (כלומר, פשיטת רגל של חברת תעופה/שרותי תיירות לא מכוסה) של מרכיבי נסיעה שונים כגון: כרטיסי טיסה, השכרת רכב, מלונות, כרטיסים להופעות. הביטוח של הראל יעלה 6% מעלות הסכום המבוטח, יעניק החזר של 80% מהסכום המבוטח, ניתן לרכוש את הפוליסה עד 15 יום מרכישת כרטיס הטיסה ו/או שרותי תיירות נוספים. הביטוח של חברת הפניקס נקרא טריפ גרנטי, אף הוא מעניק החזר של 80%, יש לרכוש אותו בתוך 7 ימים מרכישת הכרטיס, והוא עולה כ-8% מהסכום המבוטח.
4. לינה
אזורים מומלצים ללינה:
א. טוקיו – למגה-עיר כמו טוקיו אין באמת מרכז אחד. אפשר לציין חמישה מרכזי 'Downtown' בטוקיו: שיבויה, שינג'וקו, גינזה, רופונגי, איקבוקורו.
אזורים בטוקיו שבד”כ מומלצים ללינה: אם אתם מחפשים אזור תוסס, לכו על Shinjuku או Shibuya. אם אתם מעוניינים באזור שקט יותר, אך עדיין עם נגישות תחבורתית טובה ושפע מסעדות אפשר ללכת על Akasaka. אנו לנו באזור Chiyoda השקט והיה בסדר גמור.
על מנת להמנע ככל הניתן מנסיעות ארוכות ומיותרות, כדאי לשאוף לקחת מלון במרכז מפת המטרו של טוקיו, רצוי סמוך לתחנות מטרו בהן עובר יותר מקו מטרו אחד. למשל, תחנת Akasaka-Mitsuke Station, בה עוברים Ginza Line ו- Marunouchi Line.
ב. קיוטו – אם מחפשים אזור תוסס, אפשר ללון באזור המרכז, סמוך לרחובות Kawaramachi, Krasuma, shijo, sanjo. אם מעוניינים באזור שקט יותר, כדאי לבחור בגיון. אפשרות נוספת היא ללון סמוך לתחנת הרכבת קיוטו, ולהנות מהיתרון של סמיכות לכל אמצעי התחבורה (אנו לנו סמוך לשם והיה בסדר).
לדעתי השיקול היותר חשוב בבחירת מקום הלינה הנו המרחק לתחנת תחבורה ציבורית. רצוי שהמרחק מהמלון לתחנה לא יעלה על 400-500 מטר.
בטיול זה לא ביקרנו באוסקה, אך כדי להשלים את היריעה נציין כי האזור המומלץ ללינה באוסקה הוא בקרבת Namba Station,Dotonbori, Shinsaibashi Station.
אזור באוסקה שכדאי להמנע מלינה בו, במיוחד לנשים המטיילות בגפן: Nishinari
עדכון: בטיולנו השלישי ליפן ב-11/2022 שהתמקד בקיוטו הקדשנו יום לאוסקה, לא מצאנו בה משהו שאין בקיוטו או בטוקיו. לדעתי בטיול של עד שבועיים הייתי מוותר, אם יש יותר זמן אפשר לבקר.
ישנן מספר אפשרויות לינה, כל אחת עם החסרונות והיתרונות שלה:
מלון קפסולות – לינה זולה מאוד, מתאים במיוחד למטיילים בגפם, ולמי שלא מפריע להצטופף בחלל קטן. לרוב נדרש לבצע צ'ק אאוט כל יום.
Ryokan – לינה מסורתית
הוסטל – אם אתם צעירים בגיל ו/או ברוח, אפשר לשקול. ההוסטלים ביפן נקיים מאוד, המחיר זול יחסית למלון, ויש הזדמנות להכיר מקומיים וגם זרים. ככל שמספר המיטות בחדר גדול יותר, המחיר למיטה קטן יותר. בחלק מההוסטלים מוצעים גם חדרים פרטיים.טיפ: הימנעו מהוסטל שפועל בו באר. סביר להניח שיהיה רועש. עדיף ללכת לבלות בבאר ולחזור לישון בהוסטל שקט.
דירה ב- AIRBNB – לרוב אופציה זולה יותר ממלון, מתאים במיוחד לשהייה ארוכה ולמשפחות. חסרונות: אין שירותי ניקיון והחלפת מצעים ומגבות, אין דלפק קבלה הפועל 24 שעות כך שאם מתעוררת בעיה יש לחפש את הבעלים ולא בטוח שיהיה זמין.
מלון – האופציה בה בחרנו. המלונות הוזמנו דרך אתר booking.com די הרבה זמן מראש עם אפשרות ביטול.
המלון שלנו בטוקיו - Hotel grand Arc Hanzomon - 4 לילות, ללא ארוחת בוקר, היה מצוין.
המלון שלנו בקיוטו - Green rich hotel Kyoto - 6 לילות, ללא ארוחת בוקר, היה בסדר.
המלון שלנו בשדה התעופה Kansai שליד אוסקה - Nikko Kansai Airport - לילה אחד (הלילה האחרון), כולל ארוחת בוקר, היה בסדר גמור.
החדרים במלונות בטוקיו וקיוטו היו קטנים מאוד אך בגודל אופייני למלונות ביפן, ואילו המלון בשדה התעופה היה גדול מאוד. בכל החדרים היה מקרר, קומקום חשמלי, מייבש שיער, אביזרי אמבטיה ונעלי בית.
כאשר בוחרים חדר במלון חשוב לשים לב לגודל המיטה המצוין. לעיתים קרובות יוצע חדר עם מיטה שנקראת בישראל "מיטה וחצי" ברוחב 120 ס"מ שזה צר מדי עבור זוג (באנגלית "SEMI DOUBLE"). המחיר יהיה זול יחסית למיטה זוגית רגילה (רוחב 140 ס"מ).
טיפ: בתכנון הטיול השתדלו להחליף כמה שפחות מקומות לינה. כל כניסה ויציאה ממקום לינה גוזלת זמן טיול יקר.
טיפ: יש אנשים (אשתי 😀) שמאוד חשוב להם איך החדר נראה, הסידור הפנימי, השרותים. זה לא תמיד עובר טוב בתמונות שיש בבוקינג או באתר המלון. לכן בטיול האחרון שלנו ביפן (11/2022), כשהתלבטנו לגבי מלון מסוים, חיפשנו אותו ביוטיוב, ותמיד מצאנו סרטון שמראה את החדרים והשטחים הציבוריים לפרטי פרטים. יש יוטיוברים שזו ההתמחות שלהם. אז למי שלא אוהב הפתעות, מומלץ בהחלט.
5. עלויות ויוקר המחיה
התגובה הראשונה של כל מי ששמע שאנחנו מתכוונים לנסוע ליפן הייתה "אבל נורא יקר שם". אז זהו, שלא. זה היה נכון עד לפני מספר שנים. כיום יפן נמצאת במיתון כלכלי, וזה בא לידי ביטוי ברמת המחירים. ברוב המקרים המחירים היו אף נמוכים מישראל.
מספר דוגמאות: ביפן פזורות המון מכונות אוטומטיות לממכר שתייה. פחית קולה עולה 120¥, בקבוק מים מינרליים של 500 מ"ל עולה 100-120¥. במסעדת סושי, כל צלחת עם ארבע יחידות עלתה בסה"כ 100¥. מנה ספגטי או פיצה אישית במסעדה יעלו בסביבות 1000¥ כל אחת. ומאחר ביפן לא נהוג לתת טיפ, זהו המחיר הסופי. במסעדות מזון מהיר המחירים אפילו זולים יותר.
לגבי ביגוד, ברור שבחנויות המותגים המחירים גבוהים כמו בכל מקום, אך בחנויות "רגילות" המחירים היו סבירים. כנ"ל בחנויות מזכרות.
המחירים בבתי המלון אף הם נמוכים יחסית. שילמנו בממוצע סה"כ כ-100$ ללילה ללא ארוחת בוקר. תנסו להשיג חדר במחיר הזה במנהטן ...
נכון שהזמנו יחסית הרבה זמן מראש, וככל שמועד השהות מתקרב המחיר בד”כ עולה.
הטיול כולו (12 ימים, 11 לילות) עלה לנו 21,000 ₪, בערך חצי מעלות טיול מאורגן.
באתר זה אפשר לקבל מושג על מחירים של מוצרים ושרותים שונים ביפן.
6. הגעה משדה התעופה לטוקיו
לטוקיו שני שדות תעופה בינלאומיים, האנדה (HANEDA) הקרוב יותר לעיר (כ-25 ק”מ), ונאריטה (NARITA) הרחוק יותר (כ- 70 ק"מ). אנו נחתנו בנאריטה.
א. הגעה משדה התעופה נאריטה לעיר
אוטובוס tyo-nrt – האופציה שאנו בחרנו. עלות הנסיעה 1300¥ לנוסע (מוקדם בבוקר או מאוחר בלילה המחיר כפול, ¥2600). זו האופציה הזולה ביותר להגיע מנריטה למרכז טוקיו (תחנת רכבת טוקיו או גינזה), ואם נוחתים שלא בשעות העומס בכבישים אז היא מומלצת.
רכבת מהירה NEX של JR – (שעה נסיעה, כל 30 עד 60 דקות, רכבת אחרונה בשעה 21:44), ניתן להשתמש ב-JR PASS אם אתם מתכוונים להפעיל אותו מיד בנחיתה, אחרת המחיר הוא 3020¥.
Keisei Skyliner Express - לתחנת Ueno עולה 2570¥, 41 דקות (לא שייך לחברת JR)
אוטובוס לימוזין – (80 דקות, ניתן לרכוש כרטיס משולב עם פס למטרו, יש לרכוש כרטיס מראש בקומה 1). המחיר 3200¥. היתרון: מספר רב של תחנות ואזורי פיזור (כולל בתי מלון).
רכבת רגילה – לרוב נדרשת החלפה, פחות סימפטי עם מזוודות, אך יש למשל רכבת ישירה לתחנת אסקוסה. אם אתם לא ממש לחוצים בזמן, לעיתים מחיר הנסיעה ברכבת קצת יותר איטית עשוי להיות זול משמעותית ביחס לרכבת ה-NEX, ואם מדובר בקבוצה זה מאוד משמעותי. שווה לבדוק.
ב. הגעה משדה התעופה האנדה לעיר
רכבות JR אינן מגיעות לתוך השדה, לכן האפשרויות הן:
רכבת של חברת Keikyu – לתחנת Shinagawa (עולה 410¥) ושם להחליף ליאמנוטה של JR על פי היעד (למי שזה מתאים, ניתן להמשיך עם הרכבת הזו ישירות עד אסקוסה בעלות 620¥) .
מונורייל עד לתחנת Hamamatsucho (עולה 490¥) ושם להחליף ליאמנוטה של JR על פי היעד.
בגלל ההחלפות, האופציה של נסיעה ברכבת עם מזוודות אחרי טיסה ארוכה יכולה להיות קצת מסורבלת.
אופציות נוספות נוחות אך יקרות יותר:
אוטובוס לימוזין – מחיר נסיעה 1,230¥ למבוגר, 620¥ לילד. הנסיעה אורכת כשעה, תלוי בעומס התנועה (יש מספר רב של תחנות פיזור בעיר)
מונית – לאזור שינג'וקו תעלה כ-7,000¥, לאסקוסה יכול להגיע ל-10,000¥.
ניתן לקרוא בהרחבה על האפשרויות השונות כאן וגם כאן.
אם אתם נוחתים או ממריאים בשעות הקטנות של הלילה, אפשר להגיע אל/מ השדה עם אוטובוס זה.
טיפ: לאחר שסגרתם מקום לינה, בידקו באתר האינטרנט שלו על דרכי הגעה למלון משדה התעופה. אם אין אתר או שהמידע לא מופיע באתר, שילחו מייל למלון ובקשו מידע זה. יש סיכוי טוב שתקבלו המלצה על דרך נוחה/זולה/מהירה יותר מזו שתמצאו בגוגל מפס או באתר היפרדיה.
טיפ: אם אתם טסים מהאנדה, ויש לכם זמן עד הטיסה, לאחר מסירת המזוודות ולפני המשך התהליך של הבדיקה הביטחונית וביקורת דרכונים, עלו לקומה 4 בשטח הציבורי, יש שם מתחם של מסעדות ובתי קפה שנקרא 'Edo Market'. באזור הסטרילי יש הרבה פחות היצע.
7. תחבורה בטוקיו
בטוקיו ניתן להתנייד באמצעים הבאים:
מונית – למרות הדעה הרווחת כי נסיעה במונית ביפן מאוד יקרה, השימוש במונית לנסיעות קצרות בתוך העיר אינו כזה יקר, ואם מדובר למשל בשני זוגות חברים שחולקים מונית לרוב זה אפילו משתלם. שני זוגות חברים שלנו סיפרו שהשתמשו בטוקיו די הרבה במונית, וזה היה להם מאוד נוח ולא כזה יקר. מחיר נסיעה במונית בטוקיו: 430¥ לקילומטר הראשון ואח”כ 80¥ לכל 237 מטר נוספים. על נסיעה במונית ביפן תוכלו לקרוא כאן.
אוטובוס – למרות שהשימוש באוטובוס בטוקיו פחות פופולארי, אפשר בהחלט לשקול להשתמש גם בו, לפחות מדי פעם. הנסיעה באוטובוס מאפשרת לא רק להגיע מנקודה א' לנקודה ב', אלא גם לראות את העיר, ולקבל אוריינטציה של מיקום האתרים השונים, דבר שלא מתאפשר בנסיעה במטרו (אך כן גם ברכבת העילית). נסיעה באוטובוס יכולה להיות גם אפשרות לפעילות ביום גשום. מחיר נסיעה הוא (flat fare) קבוע - 230¥, לכן נסיעה למרחקים גדולים משתלמת יותר (למשל להגיע לאודאיבה). אפשר גם לרכוש פס לנסיעה יומית חופשית באוטובוסים של חברת TOEI במחיר 500¥ למבוגר ו-250¥ לילד, או פס משולבים אוטובוס ומטרו במחיר 700¥. בקישור זה 5 קוי אוטובוס שימושיים וחינמיים בטוקיו שכדאי לדעת עליהם ואולי לעשות בהם שימוש.
רכבת עילית – בטוקיו יש מספר קווי רכבת עיליים, הפופולארי שבהם הוא של חברת הרכבות JR שנקרא Yamanote והנסיעה בו נכללת ב-JR PASS. קו זה נוסע בטבעת שמקיפה את כל טוקיו, סיבוב שלם אורך כשעה. אנחנו לא השתמשנו בו, מהסיבה שבזמן השהות בטוקיו לא הפעלנו את הפס, וגם כי לא היה צורך. במידה ומקום הלינה סמוך דווקא לתחנת יאמאנוטה, אפשר לשקול להשתמש באמצעי תחבורה זה במקום או בנוסף למטרו. קיים פס יומי לנסיעה חופשית ברכבות JR במטרופולין טוקיו במחיר 750¥ (כולל היאמאנוטה).
4. רכבת תחתית – בטיול זה, השתמשנו בטוקיו ברכבת התחתית בלבד.
מידע על הרכבת התחתית בטוקיו:
ישנן 2 חברות: Tokyo Metro (תשעה קווים) ו-Toei (ארבעה קווים)
שעות פעילות: 05:00 בבוקר עד 01:00 אחר חצות
לתכנון הנסיעה במטרו אפשר להיעזר בגוגל מאפס, או באתר/אפליקציה היפרדיה, הם גם מציינים את עלות הנסיעה, שנקבעת עפ"י המרחק (במידה ובחרתם שלא להשתמש בפס או בכרטיס נטען).
מאחר והמחיר נקבע עפ”י מרחק נסיעה, יש להעביר את הכרטיס בכניסה וגם ביציאה מהמטרו.
בתחנות הגדולות תהיה מפה שתראה את מחיר הנסיעה מאותה תחנה ליעדים השונים. אם בכל זאת אתם לא יודעים את המחיר, שלמו את המחיר הנמוך ביותר (170¥) וכשתצאו בתחנת היעד תתבקשו להשלים את הפער (זה נקרא FARE ADJUSTMENT).
כדאי מאוד להשתמש באפליקצית גוגל מאפס, במיוחד כשהמסלול כולל תחנות גדולות עם המון יציאות, האפליקציה תנחה באיזה רציף יש לעלות לרכבת ובאיזו יציאה יש לבחור (הכי קרובה ליעד המבוקש).
פספסתם את הרכבת האחרונה ? רעיונות מה לעשות עד הרכבת הראשונה תמצאו כאן
ישנן מספר אפשרויות לתשלום על נסיעה בתחבורה הציבורית:
רכישת כרטיס נסיעה חד פעמית במזומן או באשראי
כרטיס נטען (IC Card) – כרטיס דומה לרב-קו שלנו, מתאים למי שמעוניין לשלם על נסיעות בפועל ולא לרכוש פס. יש מספר סוגי כרטיסים נטענים, הנפוצים ביותר נקראים SUICAו- PASMO. הפקדון על הכרטיס הנו 500¥, ויש להטעין עליו סכום מינימלי של 1000¥ במזומן. בכל נסיעה מעבירים אותו בכניסה לתחנה וביציאה, החיוב יעשה אוטומטית עפ”י מרחק הנסיעה. אפשר להטעין את הכרטיס במכונות האוטומטיות בתחנות. הכרטיס אינו מקנה שום הנחה, הוא רק מפשט את עניין התשלום ופוטר את הצורך בחישוב עלות הנסיעה. הוא מכובד גם ברשתות חנויות שונות ומכונות אוטומטיות וגם בחנויות הדיוטי פרי בשדה התעופה. הכרטיס יכובד גם בערים אחרות. טיפ: רצוי לא להטעין סכומים גדולים מדי, במיוחד ככל שמתקרבים לסוף הטיול. אם מתכוונים להשתמש בכרטיס בנסיעה לשדה התעופה ברכבת, לא חייב שיהיה טעון כל המחיר המלא של הנסיעה. מספיק שיהיה את הסכום המינימאלי של נסיעה (170 ין) וכשמגיעים בשדה ניתן להשלים את הסכום החסר (זאת בכדי להמנע מהטענה מינימאלית של 1000 ין שלא לצורך). אם בכל זאת נשארה לכם יתרה, אתם יכולים לקבל אותה חזרה כולל הפיקדון. בדיעבד (בפרט אחרי 3 טיולים ביפן) אני ממליץ על שימוש בכרטיס נטען , אך אפשר לשקול לשלב שימוש גם בפס המטרו המיוחד לתיירים בטוקיו עליו אסביר בהמשך. פרטים נוספים על הכרטיס הנטען ניתן למצוא כאן. החסרון העיקרי של כרטיס נטען: הטעינה במזומן בלבד. ניתן להשתמש בכרטיס הנטען לתשלום בכל התחבורה הציבורית, למעט רכבת השינקנסן ורכבות לימיטד אקספרס (נדרש לקנות כרטיס נוסף). את הכרטיס ניתן לקנות ולהטעין בכל תחנת רכבת.
כרטיס יומי – זו האופציה שבה השתמשנו בטיולנו זה. רכשנו כל יום פס יומי בעלות של 600¥ לאדם. הפס מאפשר שימוש חופשי ב-9 הקווים של חברת Tokyo Metro אך לא ב-4 הקווים (A,E,I,S) של חברת TOEI, ולרוב אפשר היה להסתדר גם בלעדיהם (עלות פס יומי כולל קווים אלו הנו 1,000¥). הפס תקף ל-24 שעות מהשימוש הראשון, אך חובה להשתמש בו ביום הרכישה. כלומר, לא לקנות כרטיסים מראש לכמה ימים. בתחנות המטרו יש מכונה לממכר כרטיסים, יש לבחור שפה אנגלית, ללחוץ על סוג הכרטיס המבוקש (פס יומי או לפי מחיר) וכמות הכרטיסים המבוקשת. אפשר לשלם במזומן או אשראי.לדעתי כדאי לעשות את הפס היומי גם אם לפעמים זה על גבול הכדאיות (רק אם עושים יותר מ-3 נסיעות של 170¥ ביום זה משתלם), מאחר ובדומה לכרטיס הנטען הוא חוסך את ההתעסקות בחישוב עלות הנסיעה וברכישת כרטיס כל פעם במהלך היום.
פס רכבת תחתית במחיר מיוחד לתיירים – ניתן לרכוש אותו בשדות התעופה נריטה או האנדה בשעות שהמשרדים פתוחים, וכן במקומות נוספים בעיר (כל הפרטים פה). הפס תקף לכל 13 קווי הרכבת התחתית. המחיר של פס ל-24 שעות (מהשימוש הראשון) 800¥ למבוגר 400 לילד, ל-48 שעות 1200¥ למבוגר 600¥ לילד, ול-72 שעות 1500¥ למבוגר ו-750¥ לילד. לדעתי הפס הזה מאוד משתלם, במיוחד זה של ה-72 שעות. יתרון: ניתן לרכוש אותו באמצעות כרטיס אשראי.
כאן תמצאו הסבר מפורט על הפסים השונים
הסבר על הנסיעה עצמה – לכל קו מטרו יש שם, ולכל תחנה יש שם וגם מספר המורכב מאות ׁ(בד"כ האות הראשונה של שם הקו) ומספר סידורי מ-01 עד מספר התחנה האחרונה בקו זה, דבר שמקל מאוד.
לדוגמא: תחנת המלון שלנו הייתה על קו HANZOMON שסימנו Z.
לקו זה יש בסה"כ 14 תחנות. שם התחנה שלנו היה במקרה אותו שם כמו הקו (HANZOMON), ומספר התחנה Z05. כאשר עומדים ברציף, נראה שילוט לכיוון אחד לתחנות Z01-Z04 אפשריות מתחנה זו בקו זה, ואילו לכיוון השני תחנות Z06-Z014 אפשריות מתחנה זו בקו זה.
לגבי הנסיעה בשעות העומס (בבוקר עד שעה 10:00 ואחה"צ משעה 16:00 בערך) – מצד אחד עמוס צפוף ודחוק מאוד, ואם אפשר אז רצוי להימנע, מצד שני, לפחות פעם אחת כן לנסוע בשעות אלו ולראות את זה. זו תופעה מעניינת. אנחנו עמדנו על הרציף ובלי שהרגשנו פשוט "נשאבנו" אל תוך קרון הרכבת ע"י האנשים שעמדו לידנו. מדהים.
תחנות מטרו שמשרתות מספר קווים הן ממש עצומות, ויש להן המון יציאות, זה יוצר תחושה של מבוך, לא צריך להיבהל. מקסימום טועים, ובהרבה מקרים תגלו דברים מעניינים שלא היו בתכנית.
שימו לב שבימי עבודה עד שעה 09:30 יש קרונות מיוחדים לנשים בלבד (סימון ורוד ברצפת הרציף).
8. תחבורה בקיוטו
המטרו בקיוטו הרבה פחות מפותח מזה של טוקיו (סה”כ 2 קווים).
בטיול זה נסענו באוטובוסים עירוניים בלבד. עלות נסיעה בודדת הנה 230¥ ואילו עלות פס יומי 600¥,
ניתן לקנות את הפס אצל הנהג או בחנויות נוחות. עולים לאוטובוס מהחלק האחורי, והתשלום מתבצע בירידה ע"י שלשול הסכום המדויק בתיבה ליד הנהג כשיורדים מהאוטובוס. אם אין לכם בדיוק, יש מכונת פריטה ליד הנהג. אין עודף. אם משתמשיםב פס, מעבירים אותו במכונה בנסיעה הראשונה של אותו יום כדי לתקף אותו, ובנסיעות הבאות רק מציגים אותו לנהג בירידה.
אפשר ואפילו כדאי לשקול שימוש במונית מדי פעם, במיוחד כשעייפים ותחנת האוטובוס רחוקה.
עדכון: במהלך הביקור השני שלנו בקיוטו לא רכשנו פס יומי לאוטובוס. לא רצינו להיות 'כבולים' לאמצעי תחבורה אחד. לא פעם תחנות האוטובוס היו עמוסות מאוד, האוטובוס עצר להורדת נוסעים בלבד, ובזבזנו זמן יקר בהמתנה. בסופו של דבר לקחנו מונית, מאחר והינו זוג ההפרש לעומת נסיעה באוטובוס לא היה מאוד גדול, והנוחות גדולה לאין שעור. השתמשנו בכרטיס נטען PASMO לתשלום נסיעה בכל סוגי התחבורה הציבורית בעיר וזה היה מאוד נוח.
9. תחבורה בין עירונית
לתחבורה בין עירונית ניתן להשתמש באמצעים הבאים:
טיסה – יש טיסות פנים זולות, החיסרון הוא הזמן הלוקח להגיע אל/מ שדה התעופה ופרוצדורת הביטחון. יש לוודא שמחיר הטיסה שמצאתם כולל כבודה (לרוב מדובר בטיסות Low Cost).
אוטובוס – אופציה זולה יותר מרכבת, מתאימה למי שמוגבל בתקציב ופחות ממהר. יש אפשרות לאוטובוס לילה ליעדים רחוקים, ניתן כך לחסוך גם על תשלום לילה לינה במלון. קיים פס לאוטובוסים. הזמנת נסיעה באתר זה.
רכבת – אנו השתמשנו ברכבת בלבד לנסיעות בין עירוניות.
רכשנו פס ל-7 ימים לנסיעה חופשית בכל רחבי יפן (JR PASS) של חברת הרכבות היפנית (JR) . קיימים גם פסים אזוריים, הם זולים יותר. הסבר על סוגי רכבות ועל אופן הנסיעה ברכבת ביפן תוכלו למצוא כאן.
כיצד מחשבים האם משתלם לרכוש את הפס ?
הפסים הם לתקופות של 7, 14, 21 ימים – לכן נסו לרכז את כל הנסיעות הבין עירוניות לתוך טווחי זמן אלו.
רישמו בטבלת השוואה את כל הנסיעות ובידקו את עלותן באפליקציה Navitime או Google Maps
סכמו את עלות כל הנסיעות. אם התוצאה שקיבלתם גדולה מעלות הפס, כדאי לרכוש את הפס.
לדוגמה, נניח שאתם מעוניינים בפס ל-7 ימים שעלותו 29910¥ (29110¥ + 800¥ משלוח), בידקו שסך עלות הנסיעות שלכם ב-7 ימים גדולה מ- 29910¥.
*** עדכון: חברת הרכבות היפנית JR העלתה את מחיר הפס הארצי בצורה דרסטית (בערך 60%) החל מאוקטובר 2023, באופן כזה שככל הנראה לרוב כבר לא יהיה משתלם לרכוש אותו.
פס לשבוע - 50,000 ין (היה 29,650)
פס לשבועיים - 80,000 ין (היה 47,250)
פס לשלושה שבועות - 100,000 ין (היה 60,450)
כדאי לבדוק אלטרנטיבות כגון: שימוש בפסים אזוריים שלא צפויים להתייקר, רכישת כרטיסי נסיעה מוזלים באתר Smart ex (ככל שרוכשים מוקדם יותר ההנחה גדולה יותר, ניתן להזמין עד 4 דקות לפני הנסיעה), טיסות פנימיות, שימוש באוטובוס לילה ***
לשם קבלת מושג, לפניכם מספר עלויות נסיעה ברכבת בקווים נפוצים:
מוצא |
יעד |
מחיר בין יפני (¥) |
Tokyo |
Kanazawa |
14,1800 |
Tokyo |
Kyoto |
13,970 |
Tokyo |
Shin-Osaka |
14,520 |
Tokyo |
Odawara |
3,610 |
Tokyo |
Nikko |
5,600 |
Tokyo |
Hiroshima - Miyajima |
18,500 – 18,000 |
Tokyo |
Takayama |
15,010 - 16,230 |
Tokyo |
Nagoya |
11,080 |
Kyoto |
Hiroshima - Miyajima |
11,000 – 10,500 |
Kyoto |
Kanazawa |
7,000 – 6,500 |
Kyoto |
Takayama |
8,800 |
Kyoto |
Osaka |
570 |
Kyoto |
Nagoya |
5,790 |
Nagoya |
Matsumoto |
6,230 |
Takayama |
Kanazawa |
7,050 |
Takayama |
Nagoya |
6,230 |
מחשבון המסייע לחשב בקירוב כדאיות רכישת הפס בקישור זה.
בקישור זה אפשר לראות בצורה מהירה מחיר נסיעה ברכבת השינקנסן מטוקיו למקומות שונים.
אם מתחילים את הטיול בטוקיו כמונו, כדאי להפעיל את הפס רק בסוף השהות בטוקיו.
מידע על JR PASS:
יש אפשרות לרכוש את הפס באחד האתרים הלא רשמיים מראש עד שלושה חודשים לפני ההגעה ליפן, או באתר הרשמי של JR PASS, עד חודש לפני התאריך שמעוניינים להשתמש בפס.
חסרון ברכישה באתר הרשמי: המחיר יותר יקר מהמחיר באתר לא רשמי (בערך 4000 ין בפס השבועי), אך אם מקזזים את עלות המשלוח שאתרים לא רשמיים בד"כ גובים, ההפרש לא גדול. אתר לא רשמי שמוכר את הפס ללא דמי משלוח: Klook
יתרון ברכישה באתר הרשמי: מאפשר לדחות את ההחלטה על רכישת הפס, אפשר להזמין גם כשנמצאים כבר ביפן. יתרון נוסף הינה אפשרות לבצע הזמנת מקום ישיבה שמור אונליין (ברכישה של שובר מאתר לא רשמי אפשר לבצע שמירת מקום ישיבה רק בתחנות רכבת ולא אונליין).
את השובר (voucher) רוכשים אונליין ברשת (כאמור באתר רשמי או לא רשמי). אפשר לבחור כתובת למשלוח לישראל או למדינה אחרת, כולל יפן (למשל במקרה שהחלטתם להזמין ברגע האחרון ואתם לא בטוחים שיגיע לישראל בזמן, אפשר לשלוח למלון ביפן).
אנו רכשנו את הפס באתר Japan Experience, הוא הגיע אלינו עם FEDEX מספר ימים לאחר ההזמנה. שימו לב שהאתר מציע גם סוגים נוספים של פסים, עפ”י אזורים, שהנם זולים יותר מהפס הארצי, לפעמים זה יכול להתאים ולחסוך כסף, אפשר לבדוק פה.
את השובר שמקבלים יש להמיר לפס במשרדי הרכבת. כאשר ממירים את השובר צריך להציג דרכון ולציין את תאריך ההפעלה הרצוי. מרגע זה לא ניתן לשנות זאת ולא ניתן להחזיר את השובר. תקבלו כרטיס כזה (לדוגמה, הפס שבתמונה הוא לשבוע, בחרו להפעיל אותו בתאריך 30/10/19, כלומר הוא יהיה בתוקף 7 ימים, מחצות של 30/10/19 עד חצות של 05/11/19).
עלות פס ל-7 ימים לאדם 29650¥, ל-14 יום 47250¥, ל-21 יום 60450¥ בתוספת 2322¥ דמי משלוח לישראל (דמי המשלוח הם על כל ההזמנה, לא משנה כמה פסים מזמינים).
ניתן להזמין את הפס החל מ-3 חודשים לפני מועד הביקור ביפן.
הפס תקף לימים קאלנדריים (חצות עד חצות)
הפס תקף לשימוש ב-Tokaido Shinkansen בקטגוריה Hikari (תדירות 2 רכבות בשעה, זמן נסיעה מטוקיו לתחנת שין אוסקה 173 דקות) ו-Kodama (לא מומלץ, איטי משמעותית) אך אינו תקף בקטגוריה המהירה יותר Nozomi (תדירות 6 רכבות בשעה, זמן נסיעה מטוקיו לתחנת שין אוסקה 150 דקות). כמו כן אינו תקף בקטגוריה Mizuho (תדירות 8 רכבות ביום). לכן, לדעתי אם אין חיסכון מאוד משמעותי לא כדאי לרכוש את הפס.
הזמנת מקומות ישיבה (במיוחד ברכבות שינקנסן, במיוחד בעונות שיא) אינה חובה אך מומלצת ונעשית בכל משרד כרטיסים של הרכבת, בחינם. אפשר להזמין מקומות החל מחודש מראש ועד מספר דקות לפני הנסיעה. כאשר מזמינים מקומות מקבלים כרטיס עליו רשומים מספר רכבת, מספר קרון, מספר מושב ושעת יציאה. יש לשמור את הכרטיס, המבקר מבקש לראות אותו. אם הזמנתם מקומות ואתם רוצים לשנות או לבטל אותם, יש לגשת למשרד הכרטיסים. אם לא שומרים מקום ברכבת, יש לשבת בקרון לא שמור (בד”כ קרונות 1-3), ובמקרה זה אין צורך לגשת לקופה, אפשר לעלות ישירות לרכבת. השילוט האלקטרוני בתחנה יציין את מספרי הקרונות הלא שמורים.
הסבר על נסיעה ברכבת:
אסור לדבר בטלפון ברכבת (מותר רק בקטעים המחברים בין הקרונות)
כדאי לברר באפליקציה/אתר hyperdia ו/או במסכים בתחנת הרכבת מאיזה רציף תצא הרכבת. בניגוד למטרו, שם תמיד יש שאלה לאיזה צד צריך לנסוע, ברכבת רגילה מספר הרציף הוא הנקודה המדויקת בה אתם צריכים להמתין. על רצפת הרציף יהיה רשום איפה יעמוד כל קרון, וצריך להמתין במקום הנכון. אם יש תור, יש סימונים היכן לעמוד. בתחנת הרכבת יש אזור ורציפים נפרדים לחלוטין לרכבות הרגילות ולרכבת ה-shinkansen.
אם לא קונים פאס, רוכשים כרטיס נסיעה בקופה. ניתן לחלופין גם לרכוש כרטיסי נסיעה מוזלים באתר Smart ex (ככל שרוכשים מוקדם יותר ההנחה גדולה יותר, ניתן להזמין חודש מראש ועד 4 דקות לפני הנסיעה, יתרון לעומת הפס: ניתן להשתמש גם ברכבת Nozomi)
אפשר לרכוש כרטיס ללא מקום שמור או כרטיס עם מקום שמור בתוספת תשלום (לדוגמה לנסיעה טוקיו-קיוטו תוספת של כ-800 ין עבור שמירת מקום).
ישנם קרונות נפרדים למקומות שמורים ולמקומות לא שמורים (בד”כ קרונות 1-3)
אפשר לשנות את השעה של נסיעה שהוזמנה פעם אחת ללא תשלום לפני שהרכבת יוצאת
אם מפספסים את הרכבת אפשר לעלות באותו יום עם הכרטיס לרכבת אחרת לקרון לא שמור.
אם רוצים מקום טוב בקרון לא שמור, רצוי להגיע מספיק זמן לפני הנסיעה ו'לתפוס תור'. אם אין מקום אפשר לרדת ולחכות לרכבת הבאה.
החל מ-05/2020 יש מגבלות על גודל המזוודות שניתן להעלות לרכבות השינקנסן. פרטים ניתן למצוא כאן.
סרטון זה מסביר היטב את כל נושא השינקנסן
הסבר מפורט על נסיעה ברכבות שינקנסן תוכלו למצוא כאן.
10. תקשורת
פריסת ה-wifi החינמי ביפן לא כל כך נרחבת, ומחוץ למלונות הוא היה לא כל כך זמין, לכן כדאי מאוד להצטייד בחיבור אינטרנט סלולרי שמאפשר לנווט, לברר מידע וגם לתקשורת באמצעות אפליקציות.
ישנן מספר אפשרויות לתקשורת סלולארית בחו”ל (פרוט בהמשך), וכמו בכל דבר, לכל אחת יתרונות וחסרונות.
ההמלצה שלי: אני סבור שחבל לבזבז זמן חופשה יקר בחיפוש אחרי סים מקומי ותפעול מכשירים. אני לא בטוח שזה שווה את החיסכון (לכאורה) של כמה עשרות שקלים, שזה סכום זניח ביחס לעלות הכוללת של חופשה. אחרי הכל, אנחנו לא נוסעים לחו”ל כדי להיות מחוברים כל היום לנייד, ולכן לא באמת צריכים נפחי גלישה גדולים מאוד, במיוחד אם מדובר בחופשה קצרה.
לכן, במיוחד למי שמרבה לנסוע לחו"ל, ממליץ לרכוש גלובל סים של פלאפון (ללקוחות כל החברות) בעלות 149 ש"ח ל-5G (יש גם נפחים קטנים וזולים יותר). הסים הזה יכול לשמש אותכם גם בנסיעות עתידיות, שכן היתרה שלו תקפה למשך 3 שנים (בניגוד לסים מקומי שהתוקף הוא 30 עד 90 יום). אם אתם משתמשים 'קלים', ו/או נוסעים לתקופה קצרה, בשילוב שימוש ב-wifi היכן שיש זהו פתרון ממש טוב, החבילה אמורה להספיק (תמיד אפשר לטעון עוד ללא צורך בנציג שרות בשיחת חינם או דרך האתר). אם אתם משתמשים 'כבדים', או נוסעים לתקופה ארוכה, תשתמשו בגלובל סים מרגע הנחיתה עד להזדמנות הראשונה שיתאפשר לכם לרכוש סים מקומי בניחותא. שיחות לטלפונים קווים (למשל לצורך הזמנת מקום במסעדה או להתקשר לחברת השכרת רכב או למלון) אפשר לעשות בעלות נמוכה מאוד באמצעות אפליקציית Skype.
יתרונות גלובל סים:
התקשורת זמינה מרגע הנחיתה.
היתרה נשמרת למשך 3 שנים כך שאפשר להשתמש בנסיעות הבאות.
ניתן לרכוש גם חבילת דקות (שיחות לישראל ושיחות נכנסות) במחיר יחסית משתלם: 30 דקות שיחה - 30 ₪, 60 דקות שיחה - 50 ₪, 120 דקות שיחה - 100 ₪. למיטב ידיעתי אין תעריף כזה באף חברה אחרת.
עובד ב-143 מדינות, לכן הוא מעולה לטיול מרובה יעדים וגם לטיסה עם קונקשן, שזה רלבנטי במיוחד ליפן מאחר ואין טיסה ישירה.
ניתן לטעון חבילת דקות או גלישה נוספת בשיחת חינם או דרך האתר.
חסרונות:
לכאורה יקר ביחס לסים מקומי, אך כאמור היתרה לא הולכת לאיבוד כך שזה משתלם יותר מכפי שזה נראה במבט ראשון (משלמים על שימוש בפועל).
המספר הישראלי לא נשאר איתך (למי שזה עקרוני ניתן לבצע הפניית שיחות)
בזמן טיולנו הראשון ליפן כרטיס הגלובל סים טרם הוצע, לכן עשינו חבילת גלישה מהארץ בפרטנר (נפח של G1 לחודש בעלות של 139 ₪, זה הספיק).
הבהרה: אני לא עובד בחברת פלאפון, ואין לי שום אינטרס בנושא.
להלן אפשרויות תקשורת נוספות:
רכישת חבילה מהארץ
יתרונות:
האופציה הכי פשוטה. לא נדרש לעשות כלום מעבר לרכישת החבילה
המספר הישראלי נשאר איתך
התקשורת זמינה מרגע הנחיתה
אם טסים למספר יעדים או טסים עם קונקשן (שלפעמים הוא כמה שעות טובות) נהנים מאינטרנט ביעד הביניים (לא בכל שדה תעופה יש wifi חינם) וביעדים הנוספים.
חסרונות:
לרוב יקר משמעותית ביחס לאפשרויות האחרות.
משלמים סכום מלא גם אם החבילה לא נוצלה במלואה. החבילה מוגבלת בזמן, יתרה שלא נוצלה הולכת לאיבוד. לא ניתן לקבל זיכוי או להשתמש בנסיעה הבאה.
סים מקומי (רכישה בחו"ל)
יתרונות:
לרוב זול משמעותית ביחס לאפשרויות האחרות (בא לידי ביטוי בנפח גלישה גדול יותר)
חסרונות:
המספר הישראלי לא נשאר איתך. זה רלוונטי רק עבור שיחות ו-SMS, כאשר אפליקציות כמו וואטסאפ ממשיכות לתפקד כרגיל (אפשר גם לעשות שיחות קוליות לטלפונים קוויים בארץ בעזרת סקייפ, במחיר סימלי).
התקשורת אינה זמינה מרגע הנחיתה אלא רק לאחר רכישת הסים. אם הנחיתה בשעות לא שיגרתיות, ניתן יהיה להשיג את הסים רק למחרת. במקרים מסוימים (למשל טיסה שהתעכבה ורוצים להודיע למלון או לברר לגבי תחבורה ציבורית) זה מאוד בעייתי.
אם טסים למספר יעדים נדרש סים לכל יעד, אם טסים עם קונקשן (שלפעמים הוא כמה שעות טובות) אין לנו אינטרנט ביעד הביניים (לא בכל שדה תעופה יש wifi חינם).
משלמים סכום מלא גם אם החבילה לא נוצלה במלואה. החבילה מוגבלת בזמן, יתרה שלא נוצלה הולכת לאיבוד. לא ניתן לקבל זיכוי או להשתמש בנסיעה הבאה.
במדינות מסוימות (למשל יפן) הפעלת סים מקומי כרוכה בפרוצדורה (הגדרות) שיכולה להיות בעייתית לאנשים מאותגרים טכנולוגית.
לרוב לא ניתן לרכוש דקות שיחה יחד עם חבילת דאטה.
באתר הזה וגם בזה אפשר להשוות בין סוגי סים מקומי ביפן. ניתן להזמין מראש כרטיס SIM מקומי באותו אתר שמזמינים את הפס לרכבות או לרכוש ביפן ברשת חנויות Bic Camera.
ווייפיי נייד pocket wifi
יתרונות:
ניתן בקלות לחבר מספר מכשירים (האפשרויות האחרות דורשות לפתוח hotspot מהמכשיר שמחובר לאינטרנט).
שומר יותר טוב על חיי הסוללה של הטלפון
אם משכירים אותו בארץ אפשר לשכור מכשיר שיעבוד במספר יעדים
המספר הישראלי נשאר.
חסרונות:
עוד מכשיר שצריך להטעין.
מחיר יקר ביחס לסים.
חייבים להיות יחד כדי להנות מתקשורת, לכן מתאים יותר לטיול ברכב.
ראיתי שיש מקומות לינה שמספקים כהטבה פוקט וויפי לאורחים כלול במחיר הלינה.
11. מזון, מסעדות ואוכל ישראלי
לבעלי רגישויות או הגבלות אכילה כל שהן, כך תוכלו לומר ביפנית (או להראות) את הרגישות שלכם או מה אינכם יכולים לאכול:
התמונה לקוחה מתוך מדריך של הירושימה לצמחונים וטבעונים, אבל מתאים לכל יפן. קישור למדריך המלא כאן.
שמות של דגים כשרים ביפנית:
אצות ים – Konbu, Nori
בורי (ילו טייל) – Buri או Hamachi
ביצי סלמון – Ikura
בקלה – Tara
ברבוניה (מולית אדומה) – Bora
דג לבן (וויט פיש) – Shiromi-no sakana
דניס – Kurodai
הליבוט – Hirame
טונה אדומה – Maguro או Toro
לברק (סי בס) – Suzuki
לוקוס – Hata
מקרל – Sanma
סול – Shitabirame
סלמון – Samo או Sake או Shake
סרדינים – Iwashi
פורל (טרוטה) – Msau, Nijimasu, Ayu
פיונית (פלאונדר) – Karei
פלמידה אדומה (בוניטו) – Katsu
פרידה (רד סנאפר) – Tai
קרפיון – Koi
קישור לקובץ עם מאכלים לא כשרים ורשימת דגים כשרים באנגלית ויפנית כאן
מסעדות ישראליות בטוקיו: (מתוך כתבה בעיתון הארץ, מסעדות עשויות להיסגר, כדאי לבדוק)
המקום של חנה – Chana's Place Tokyo Kosher Restaurant. כתובת: 1-5-23 Takanawa Minato-ku
דיוויד'ס דלי– David’s Deli. אולי המסעדה הישראלית המוכרת ביותר בטוקיו מציעה "אוכל טרי מישראל" ובפועל את מיטב הלהיטים מהמטבח הישראלי והיהודי, אך אינם בעלת תעודת כשרות. מה תוכלו לאכול כאן? רגל קרושה וגפילטע פיש, ממולאים, חומוס, קציצות, קבב ושניצל ואיך אפשר גם בלי סלט ישראלי קצוץ דק.
שמיים – Shamaim. המסעדה הישראלית הוותיקה ביותר בטוקיו, מציעה אף היא את המנות הישראליות המוכרות ביותר – ממרק שעועית ופלאפל, עבור בשיפודים וחומוס וטחינה, ועד שישליק ומג'דרה.
טעים – Ta-im. אם נתקלתם בשלט TA-IM הגעתם למקום הנכון. אולי הפתעות מיוחדות בתפריט אין כאן, אבל בכל זאת ינסו להגיש מנות ישראליות בתלבושת יצירתית משהו. וכך תקבלו קבב על מקלות קינמון, מטבוחה, חומוס עם בשר, חציל שרוף עם טחינה ועוד.
מסעדות בקיוטו – מסעדת פלאפל 'Falafel Garden' (כתובת: 15-2 Tanaka Kamiyanagicho, Sakyo Ward, Kyoto, 606-8205, יפן)
המסעדות האיטלקיות היו עבורנו פתרון די טוב לאוכל צמחוני (Ovo-lacto vegetarian),
רשתות טובות של אוכל טבעוני / צמחוני : AIN SOPH, T's TanTan
12. מידע כללי וטיפים
א. לפני הטיול
אין צורך באשרת כניסה (ויזה) ליפן, מקבלים אשרה ל-3 חודשים בכניסה. בד”כ במטוס מחלקים כבר את הטפסים שיש למסור בהגירה ובמכס בכניסה ליפן, אם לא מילאתם במטוס תצטרכו להתעכב ולמלא בשדה. צריך שיהיה לכם בהישג יד כתובת של מקום לינה. אם אתם מאוד צעירים אז רצוי להגיע נקי ומסודר, יתכן וידרשו לראות כרטיס טיסה ליציאה.
למי שמתכוון לשכור רכב: נוהגים בצד שמאל, חובה להצטייד ברישיון נהיגה בינלאומי שהוצא בתוך פחות משנה, גם אם התוקף ארוך יותר. אפשר להוציא באחת התחנות שבקישור.
כדאי להצטייד מהארץ במתנות קטנות וסמליות לכל מיני אנשים טובים באמצע הדרך שבטוח תפגשו. דוגמאות: אריזות קטנות של חלבה, מחזיק מפתחות קטן או מגנט למקרר או צמיד קטן עם סממן ישראלי (חמסה, מגן דוד, חנוכיה), חטיפי במבה או קוקומן. מתנות קצת יותר מושקעות ויקרות יכולות להיות מוצרי ים המלח או מוצרים של 'סבון' או'ללין'.
כדאי להדפיס מראש או לשמור על הנייד את הכתובות של מקומות הלינה ביפנית
ביטוח רפואי – לא לחסוך, טיפול רפואי יכול לעיתים להיות עניין יקר מאוד.
הכנסת תרופות ליפן - ישנן תרופות עם חומרים פעילים שאסור להכניס ליפן, כאן ניתן לקבל הסבר.
מתח רשת החשמל ביפן הוא VAC100 – יש להצטייד במתאם כמו בתמונה עבור ציוד חשמלי שעובד גם במתח זה (למשל מטען לטלפון סלולרי וספק כח של מחשב נייד עובדים לרוב במתח כניסה בטווח 100-240Vac). מכשירים שעובדים רק על 220VAC (למשל קומקום חשמלי או מייבש שיער) אין טעם להביא ליפן, הם לא יעבדו כראוי. לרוב גם אין צורך, הם קיימים במרבית המלונות.
אסור להכניס ליפן ללא הצהרה מוצרי מזון מן החי ובשר מכל סוג, כולל מעובד. העונש על כך יכול להיות 3 שנות מאסר או קנס של מיליון ין (כ-30,000 ש”ח). עוד על כך תוכלו לקרוא כאן.
כמו כן אסור להכניס גם כל מיני צמחים ופירות וירקות, עוד על כך תוכלו לקרוא כאן ו-כאן.
חיסונים – עפ”י המלצות משרד הבריאות עדכון מרץ 2017, למטיילים בקבוצות 1,2 להלן, אין המלצה לבצע חיסונים. למטיילים המשתייכים לקבוצה 3 יש המלצה לבצע חיסונים, עפ”י הפירוט. חייבים ואף מומלץ לבדוק באתר משרד הבריאות בדף חיסונים ומידע לנוסעים לחו"ל ובמרפאות המטיילים אם קיימים עידכונים לנושא חיסונים ביפן.
ב. במהלך הטיול
משטרה 110, אמבולנס/כיבוי אש 119, אתר לסיוע במקרה חרום
קו חם לתיירים שמפעיל ארגון התיירות הלאומי היפני (עובד 24/7)
אפשר לשתות מים מהברז
הגדירו את השעון לשעה מקומית (GMT+9) במכשירי הטלפון ו/או המצלמה, אחרת יהיה לכם אי סדר עם התמונות.
מילון יפני קטן: תודה רבה = "אריגטו גוזי מס" (arigato gozahi mash), את זה אתם תשמעו הכי הרבה, כן = "האי" (hai), לא = איקס עם הידיים. סרטון חביב ללימוד יפנית בסיסית
ג. ענייני כספים
כל המחירים ושערי החליפין המופיעים בבלוג עשויים מן הסתם להשתנות כלפי מעלה או מטה, כדאי להתעדכן.
שערי חליפין בקירוב: 100¥ = 2.7₪
להמרה מהירה בקירוב מ-¥ ל-₪: הורידו 2 אפסים והכפילו ב-3.
יש שטרות של 1000¥, 5000¥, 10000¥, ומטבעות של 1¥, 5¥, 10¥, 50¥, 100¥, 500¥.
כדאי להצטייד מראש במזומנים, במיוחד עבור חנויות קטנות ואזורים מרוחקים. אפשר להכניס ליפן עד 1 מיליון ין יפני במזומן. אנחנו לקחנו אתנו 130,000¥. את המלון של הלילה האחרון שילמנו עם מה שנשאר. המלצה שלי: להזמין מט”ח בטרמינל של בנק הפועלים. השרות מוצע ללקוחות כל הבנקים, אפשר לבחור שטרות, נוח, אמין, שווה את העמלה (שביחס לעלות הכוללת של הטיול די זניחה).
ניתן למשוך מזומן בבנקים, בדואר או בסניפי 'a '7-Eleven
כדאי להצטייד בארנק עבור המטבעות.
שעור המע”מ ביפן 10%.
עדיף להשתמש באשראי היכן שניתן, זה יותר נוח ומשתלם מלמשוך מזומן מהבנקט. על שימוש בכרטיסי אשראי ביפן תוכלו לקרוא כאן. לעיתים ישאלו אותכם בעת הקניה האם תרצו שהחיוב יבוצע בין יפני או במטבע אחר כמו דולר או אירו. אם יש לכם חשבון מט"ח, יתכן וכדאי לבחור באופציה לחיוב במטבע בו יש לכם חשבון מט"ח. כדאי רק לוודא שבית העסק לא גובה עמלת המרה (אם לדוגמא רכשתם מוצר העולה 1000 ין והמוכר מציע לכם לחייב 7.50 דולר, אפשר לוודא בגוגל שזה השער היציג ללא תוספת עמלה).
ד. כללי
ביפן אין שעון קיץ, בתקופת שעון הקיץ בישראל יש הפרש של 6 שעות קדימה, ובתקופת שעון חורף 7 שעות קדימה (כאשר בישראל השעה 12:00 השעה ביפן 18:00 או 19:00 בהתאמה) (GMT+9)
קידומת חיוג בינלאומית 81
לא נהוג לתת תשר
בבית עסק, המגש הקטן ליד הקופה הרושמת מיועד למסירת הכסף או כרטיס האשראי לקופאי. לא נהוג למסור ביד.
אין צורך לגעת בדלתות המונית. הנהג פותח את הדלת באופן אוטומטי כשאתם נכנסים ויוצאים מהמונית (דלת חשמלית).
היכן לעמוד במדרגות נעות: במזרח יפן אנשים יעמדו בצד שמאל ויאפשרו לאחרים לעבור בצד ימין. במערב יפן זה הפוך.
במסעדה, לא מקובל לבקש לשנות הרכב מנה (להוציא מקרים של אלרגיה).
מתוך כוונה לא להפריע, במהלך הארוחה מלצרים לא יגשו אליכם, אלא אם כן תקראו להם במפורש.
כרטיסי ביקור עדיין נפוצים, מגישים אותם בשתי ידיים עם הכיתוב לכיוון המקבל.
היפנים בניגוד לישראלים אינם ישירים. במיוחד בקיוטו, שימו לב למחמאות יוצאות דופן, כנראה מדובר ב"הפוך על הפוך". אם קיבלת מחמאה על השעון אולי זה סימן שהפגישה מתארכת יותר מדי.
להגיע לפגישה בזמן זה אומר להיות שם 5-10 דקות לפני.
חנויות נוחות נקראות קונביני , ניתן לרכוש בהן מגוון רב של מוצרים כולל אוכל לא יקר. הרשתות העיקריות: 'Lawson' ,'7-Eleven', 'FamilyMart', רשת זולה במיוחד נקראת 'Ok Store'. בשעות הערב (בערך 19:00-20:00) יש הוזלה משמעותית של הרבה מוצרי מזון. בהרבה בתי כלבו יש 'קומת אוכל' הנמצאת בקומה 1- (1B), גם בהם נהוגה הוזלה בשעות הערב. כאן תוכלו לראות אלו מוצרי מזון אפשר לרכוש בחנויות בקונביני. בחנויות Lawson יש מכונה שנקראת Loppi, המאפשרת להוציא כרטיסים שהוזמנו באינטרנט לדיסני ויוניברסל סטודיו. ההפעלה היא ביפנית, אפשר לבקש עזרה.
לאוטובוסים ורכבות מיוחדות כדאי להגיע לפחות 15 דקות מראש
אם מטיילים כמונו באמצעות תחבורה ציבורית, כדאי לארוז מינימלי ולהשתמש במזוודות עם גלגלים טובים.
כביסה – בהרבה בתי מלון יש מכונות כביסה וייבוש הפועלות על מטבעות. אם לא נוסעים לתקופה ארוכה, הייתי ממליץ להמנע, משום שזה גוזל כמה שעות טובות. לטיול של שבועיים-שלושה כדאי לקחת בגדים תחתונים וגרביים שיספיקו לכל התקופה, ופחות בגדים שאפשר לאוורר ולמחזר.
אם נתקלתם בבעיה כל שהיא, אתם רוצים לברר משהו, הכתובת הראשונה שלכם היא צוות הקבלה במלון.
החזר מס (10%) ניתן לקבל על רכישת מוצרים לשימוש מחוץ ליפן בסכום של מעל 5,000¥ לפני מס. ישנן חנויות שמורידות את המס במעמד הקניה, לכן כדאי שהדרכון יהיה עליכם. עוד בנושא ניתן לקרוא כאן.
רשימת 22 הפסטיבלים המפורסמים ביפן תמצאו כאן.
13. אפליקציות שימושיות
Google Maps – קוי אוטובוס, רכבת, מסלול הליכה (מומלץ במיוחד לנסיעות עירוניות)
Google Translate - החבר הכי טוב שלכם בטיול. השתמשו בו לתרגום שיחות עם אנשים באמצעות הקלדה או הקלטה, תרגום תכולה של מוצרי מזון ע"י צילום רשימת המרכיבים ועוד.
Tokyo Subway Navigation – רכבות מטרו בטוקיו
Japan Trains – לוח זמנים ומחירי נסיעה ברכבת.
אם אתם משתמשים ב-JR PASS, יש להיכנס להגדרות ולהוריד את האפשרות לשימוש ברכבות המהירות שלא נכללות בפס (NOZOMI ו-MIZUHO)
JAPAN TRAVEL – אפליקציה שמסייעת בתכנון הנסיעות, כולל מידע על מספר רציף.
Japan Travel Guide Withme– מדריך טיול ללא צורך בחיבור אינטרנט
Suikakeibo – אפליקציה המאפשרת לבדוק היסטורית נסיעות, הטענות ויתרה בכרטיסים נטענים PASMO/IC.
14. אתרי אינטרנט שימושיים
JAPAN GUIDE – אתר מעולה, תמצאו כאן את כל המידע הנחוץ לטיול ביפן
HYPERDIA– מסלולים, לוחות זמנים ומחירים של תחבורה ביפן (מומלץ במיוחד לנסיעות בינעירוניות)
Japan Transit Planner – עוד אתר טוב לתכנון נסיעות
TOKYO CHEAPO – הצעות לטיולים ופעילויות חינמיות וזולות בטוקיו
זכרונותיו של גאיג'ין -בלוג מדליק לפודיז
יומן מסע יפן, חלק א' – טוקיו – מתוך “רשימות ממטבחה של מעצבת” (“בצק אלים”)
Happy Cow – אתר ואפליקציה לאיתור מסעדות צימחוניות או Veg-Friendly
זהו. מתחילים.
15. יום 1 – טיסה
במוצאי שבת יצאנו לשדה התעופה לטיסת לילה לסאול, שם המתנו כשעתיים וחצי לטיסת ההמשך לטוקיו.
16. יום 2 – נחיתה
נחתנו בשדה התעופה נאריטה (Narita) (NRT) בערך בשעה 21:00
(אם מסתדר לכם, אפשר לבקר בעיר Narita)
מהשדה לקחנו אוטובוס לתחנת Tokyo Station (כשעה נסיעה בשעות הלילה כשאין תנועה),
ומשם מונית למלון (עלה לנו כ-2,000¥ למרחק של 3.5 ק"מ)
כאן התוודענו לראשונה לאדיבותם של היפנים.
ביקשנו מעובר אורח הדור לבוש בחליפה ודובר אנגלית לתרגם לנהג את מבוקשנו, ולאחר שעשה זאת בשמחה, מיהר להעמיס בעצמו את המזוודות הכבדות שלנו למונית. היינו בהלם.
לאחר יום מפרך בשדות תעופה ומטוסים, לקראת חצות סוף סוף הגענו לחדרנו במלון,
וזה מה שראינו מהחלון
וזהו מגדל Tokyo Tower
17. יום 3 – טוקיו
שיבויה, מקדש מייג'י, הרג'וקו, שינג'וקו
כדאי להתרשם ממה שיש לעיר המדהימה הזאת להציע בכמה דקות בסרטון זה:
התעוררנו לבוקר ראשון בטוקיו והנוף שנשקף מהחלון היה מהמם.
כדי לא לבזבז זמן יקר בנסיעה בין אזורים מרוחקים, כדאי לקבץ את נקודות העניין בטוקיו לפי אזורים.
אפשר להעזר במפה זו כדי לקבל תמונה כללית על האזורים השונים של טוקיו
מקור המפה: אתר זה
מפת אטרקציות של העיר תמצאו כאן
החלטנו להתחיל באזור מערב העיר, בו נמצאים Shinjuku, Shibuya.
על אזור מערב העיר , המלצה למסלול סיור יום באזור , הצעה נוספת
במרחק הליכה קצרה מהמלון שלנו נמצאת תחנת המטרו Hanzomon, רכשנו שם עבור כל אחד כרטיס יומי לנסיעה חופשית במטרו (600¥ לאדם, הפס מאפשר שימוש חופשי ב-9 הקווים של חברת Tokyo Metro)
התחלנו באזור Shibuya אליו מגיעים שלושה קווי מטרו (תחנות Z01,F16,G01)
Shibuya – (**) (Z01)
מקרא: (**) – מתאר את דירוג הכוכבים שקיבל האתר/אזור באתר האינטרנט JAPAN GUIDE,
נע בין 0 כוכבים (-) עד 3 כוכבים (***)
(Z01) – מתאר את מספר תחנת המטרו הקרובה לאתר/אזור
שיבויה הוא אזור שוקק חיים עם חיי לילה, קניונים, חנויות שונות, מסעדות, מעבר החציה הצפוף בעולם.
רחוב Center Gai הוא המקום לאופנה מרתקת, ולאורכו שלל בוטיקים, חנויות, מקומות בילוי ומסעדות, והרבה שלטי ניאון מהבהבים. פה גם נמצאים מוזיאון לאמנות בונקמורה (Bunkamura), פסל הכלב הצ'יקו (Hachiko) החביב על תושבי טוקיו (Hachiko Exit במטרו).
כדאי לעלות לתצפית מהקומה השנייה של בית הקפה סטארבקס שנמצא ממש בצומת,
לבקר בכולבו הענק 109, רחוב Bunkamura-Dori, וגבעת מלונות האהבה Love Hotel Hill.
מכאן המשכנו למקדש מייג'י
(Meiji Shrine – (*) ׂ(C03)(F15
המקדש נמצא בתוך יער שליו, מתנתקים בבת אחת מהמולת העיר הגדולה, מאוד נעים להסתובב. בדרך יש בית תה בו ניתן לבקר.
אלו הן חביות סאקה – יין אורז יפני
המשכנו לאזור הרג'וקו
Harajuku – (*)(C03)
זהו ה'שינקין' של טוקיו, ברחוב הצעירים Takeshita Dori כדאי לנסות את הקרפים הטעימים
באחת מהחנויות הרבות ברחוב, על כך במאמר הבא
באזור זה יש גם את חנויות טובי המעצבים ברחוב OmoteSando והחנות המפורסמת Oriental Bazaar.
את היום סיימנו באזור שינג'וקו:
Shinjuko– (**)(M08)
באזור זה שוכנת "הטיימס סקוור" היפנית, בסמוך למרכז הקניות המפלצתי Takashimaya
(יש כלבו כזה גם בקיוטו).
אפשר לעלות לתצפית חינם על העיר ממגדלי Tokyo Metropolitan Government Building
כדאי מאוד לכלול סיור לילי באזור זה, במיוחד ב:
Kabukicho, Shinjuku Omoide Yokocho, Golden Gai
נקודות עניין נוספות באזור זה (בהן לא ביקרנו מפאת קוצר זמן):
Yoyogi Park – פארק במרחק 5 דקות הליכה מתחנת הארג'וקו, מומלץ במיוחד לבקר בסופי שבוע (שבת וראשון) ובתקופת פריחת הדובדבן.
Shinjuku Goyen National Park – (*) M10– פארק ענק ומטופח בלב טוקיו, מומלץ במיוחד לבקר בסופי שבוע (שבת וראשון) ובתקופת פריחת הדובדבן.
18. יום 4 – טוקיו
שוק הדגים צוקיג'י, גן האמה, אסקוסה, אקיהברה, גינזה, שינבאשי
היום אנחנו מטיילים במרכז טוקיו (Chiyoda, Chuo)
הצעה לטיול יום אחד באזור , הצעה נוספת
התחלנו את היום בשוק הדגים המפורסם
Tsukiji Fish Market – (*) (H10)
* עדכון: בתאריך 11/10/18 השוק הסיטונאי במקום נסגר, ועבר למשכנו החדש ב-TOYOSU.
עדיין אפשר להנות מכל המסעדות והחנויות במתחם הממשיכים לפעול כרגיל. השוק החדש לא מומלץ לביקור.
אם רוצים לבקר במכירה הפומבית צריך להגיע ממש מוקדם, עוד לפני שהרכבת התחתית מתחילה לעבוד, שזו בעיה אם המלון שלכם אינו קרוב, ויש להירשם לסיור מאורגן (כמות האנשים בכל סיור מוגבלת), בשל המורכבות ויתרנו.
אפשרות נוספת לראות פעילות שאומנם אינה המכירה הפומבית המפורסמת אך לטעמנו מעניינת לא פחות, היא להגיע בשעה 10:00 בדיוק ישירות לחלק הפנימי של מתחם השוק (החלק הצהוב העליון במפה), אל השוק הסיטונאי לדגים ופירות ים (אל תתעכבו בכל הדוכנים המעניינים שבדרך, תשאירו אותם לאח"כ).
אומנם בשעה זו רוב האקשן של המכירה הסיטונאית הסתיים, אך פה ושם עדיין יש פעילות ואפשר לטעום סשימי טונה (זה מה שאנחנו אכלנו והיה מעולה) או סלמון.
צריך להיות עירניים וזהירים משום שבמקום עוברות במהירות מלגזות שמשנעות סחורה.
חובה לבקר !
בסמוך למתחם השוק הגדול קיים שוק חיצוני מהנה ומסקרן הכולל מסעדות קטנות ותורים ארוכים,
הקדשנו למתחם הענק הזה מספר שעות מהנות מאוד.
מהשוק המשכנו רגלית (בערך 1 ק"מ) לגן האמה.
Hama Rikyu Garden – (*) (E19)(TOEI)
בדרך לגן ראינו מחזה יפה של נשירת הפריחה
בגן יש עץ אורן עתיק מפורסם בן 300 שנה
ערוגת פרחים (ראינו עובד שמתעד כל עלה וכל פרח… לא יאמן)
ואפשר לפגוש זוגות שבאו להצטלם בלבוש מסורתי
משם לקחנו שיט על נהר ה-Sumida עד לאזור Asakusa (השיט נחמד, לא חובה, אפשר להגיע לאסקוסה גם במטרו)
Asakusa – (*) G19,A18
האטרקציה המרכזית באזור אסקוסה: מקדש סנסוג'י
(*) – Sensoji Temple
זהו מקדש בודהיסטי מאוד מרשים, והרחובות המובילים אליו מאוד מהנים עם שפע חנויות מזכרות ודוכני אוכל מעניין – לא להחמיץ
באחד הדוכנים שם קנינו את עוגיית האורז במילוי מחית בטטה, המוכרת נתנה לנו לקרוא 'הוראות שימוש' לעוגייה: יש לאכול אותה אך ורק בשטח הדוכן, אסור בתכלית האיסור לאכול תוך כדי הליכה
משם המשכנו לאזור אקיהאבארה:
Akihabara – (*) (H15)
זהו רובע משחקי המחשב, רובע החשמל. המון אולמות משחקי וידיאו ענקיים ורועשים. תופעה.
מדהים לראות אנשים מבוגרים וצעירים כאחד מרותקים למכונות המשחק Pachinko.
באזור זה יש גם את בתי הקפה שהמלצריות לבושות כמו משרתות (maid cafe)
אפשר גם לבקר בחנות לאביזרי מין בת שבע קומות (!) בשם
M's Pop Life Adult Department Store
וזה גם המקום לכל חובבי ה-Manga and Anime
משם המשכנו לרובע גינזה:
Ginza – (*) (H08)(G09)
זהו רובע היוקרה, כל בו Mitsukoshi Department Store –קניון יפה, כדאי לבקר בקומת האוכל
בסופי שבוע בשעות אחה”צ הרחוב המרכזי בגינזה Chuo Dori נסגר לתנועה והופך למדרחוב.
את היום סיימנו בשכונת שינבאשי:
Shimbashi (נקראת גם Shinbashi) תחנה (G08)(A10)
זוהי שכונה שנמצאת בין Ginza ו- Shiodome. הגענו בשעות הערב ופגשנו את טוקיו האמיתית. המוני אנשים שבמקום ללכת הביתה אחרי העבודה, צובאים על מסעדות קטנות ואותנטיות שממוקמות מתחת לגשר הרכבת ונקראים Gado Shita.
מומלץ מאוד !
הגעה: תחנת תחתית Shinbashi בקוים Ginza או Asakusa
נקודת עניין נוספת באזור זה (בהן לא ביקרנו מפאת קוצר זמן):
Maronouchi – (*) (Z08)
אזור עסקים, שוק, משכן הקיסר, גני הארמון, Nakadori Avenue - שלושה רחובות של קניות
19. יום 5 – טוקיו
טיול יום לניקו, בחזרה לטוקיו עצירה בתחנת UENO לביקור בשוק Ameyoko
היום אנחנו מפעילים את ה- JR PASS בתחנת רכבת טוקיו, ויוצאים לטיול לעיירה Nikko
המרוחקת 120 ק"מ צפונית לטוקיו, כשעתיים נסיעה. לקח לנו קצת זמן למצוא את המשרד
בו צריך להמיר את השובר לפס (לא שמתי לב שעל המעטפה שבה קיבלנו את השובר יש
מפה של מיקום המשרד...).
מתחנת טוקיו לוקחים רכבת מהירה Shinkansen עד Utsunomiya ומשם רכבת מקומית
בקו JR Nikko Line.
זו הייתה הנסיעה הראשונה שלנו ברכבת המהירה, אז לקח כמה דקות להבין מי נגד מי.
למי שאין JR PASS, יש אפשרות לקנות פס של חברת הרכבות TOBU פרטים בקישור.
משום מה חשבנו שניקו היא עיר גדולה, אך גילינו שהיא יותר עיירה קטנה.
האטרקציה המרכזית בעיירה:
Toshogu Shrine – (***)
שלושת הקופים המפורסמים (לא ראיתי, לא אמרתי, לא שמעתי)
בכדי להגיע למקדש, יש לקחת אוטובוס מקומי שיוצא ממש מיציאת תחנת הרכבת של ניקו.
את כרטיס הנסיעה קונים במשרד הכרטיסים בתחנת הרכבת. מדובר בנסיעה של כ-15 דקות, עלות כרטיס הלוך ושוב 500 ין לאדם. בהלוך זכינו לנסוע באוטובוס מורשת עולמית עתיק עם מושבי עץ.
המקדש מאוד מרשים והאזור בו הוא ממוקם מיוער ונחמד.
אטרקציות נוספות באזור (לא ביקרנו):
Shinkyo Bridge, Kanmangafuchi Abyss, Kirifuri Waterfall
Taiyuinbyo – (*), Rinnoji Temple – (*), Tamozawa Villa – (*)
בחזרה מניקו לטוקיו החלטנו לעצור בתחנת Ueno ולבקר בשוק אמיוקו:
Ameyoko – (-) E09,G15,H16
זהו שוק ססגוני המתפרש על כמה רחובות בין תחנות Okachimachi ו-Ueno
יש בשוק גם הרבה מסעדות עממיות. מקום נחמד מאוד, במיוחד לפנות ערב.
עוד באזור Ueno:
פארק Ueno בו פועל גן חיות קטן עם דב פאנדה (כל יום 09:30-17:00, יום שני סגור, כניסה חינם בתאריכים 20/03, 04/05, 01/10)
המוזיאון הלאומי של טוקיו Tokyo National Museum (פעילות אפשרית ליום גשום).
אפשר לעשות מהפארק מסלול הליכה יפה לשכונת יאנאקה המעניינת, עם שוק מקסים, בית קברות ענק והרבה בתי קפה.
20. יום 6 – טוקיו
אודאיבה, רחוב קאפאבישי, בערב רכבת שינקנסן לקיוטו
לקראת הנסיעה הערב לקיוטו, אנו מפנים הבוקר את החדר במלון בטוקיו, ומאפסנים את המזוודות בשמירת חפצים במלון.
חציו הראשון של היום יוקדש לאזור דרום טוקיו (Shinagawa, Minato)
על אזור דרום טוקיו ניתן לקרוא בכתבה הבאה , הצעה למסלול יום שלם כולל אודאיבה
Odaiba – (*)
זהו אי מלאכותי במפרץ טוקיו, עם המון מרכזי קניות ענקיים (אחד מהם הנו Venus Fort הבנוי בסגנון איטלקי, מזכיר את שדרת החנויות במלון בלאג'יו בלאס וגאס למי שמכיר), פרקי שעשועים, מוזיאון שעווה, טיילת ועוד. יש שם אפילו דגם של פסל החירות מניו יורק ליד קניון אקווה סיטי.
ניתן להגיע לאזור בכמה דרכים (רכבת רגילה, ספינה, אוטובוס), אנחנו בחרנו ברכבת חשמלית אוטומטית שנקראת Yurikamome. התחנה הראשונה שלה (U1) ממוקמת במפלס נפרד בתחנת מטרו Shimbashi (A10)(G08).
הרכבת חוצה את גשר הקשת, יש כאלה שעושים זאת ברגל.
רבים מגיעים לאי כדי לבקר במוזיאון האומנות הדיגיטלי teamLab Borderless ובמוזיאון teamLab Planets
בדיעבד, היינו מוותרים על האזור הזה שגזל לנו כמה שעות יקרות שיכולנו לנצל טוב יותר בטוקיו, במשהו יפני אותנטי ופחות מערבי. זה כן יכול להתאים למי שיש הרבה זמן לשהות בטוקיו, למי שמעוניין בריכוז של מרכזי קניות, או למטיילים עם ילדים המחפשים פארק שעשועים. יכול להתאים גם לפעילות בימים גשומים.
פירוט על כל אפשרויות הבילוי באודאיבה תמצאו כאן
מכאן המשכנו לאזור צפון טוקיו (Ueno, Asakusa, Ikebukuro):
על אזור צפון טוקיו ניתן לקרוא כאן
הגענו לרחוב קאפאבאשי המכונה רחוב הטבחים, זהו רחוב ארוך מאוד שבשני צדיו יש שפע
של חנויות עם ציוד למטבח הביתי והתעשייתי.
Kappabashi Street – (-) G18ׁ
אחד הדברים המיוחדים שמוכרים שם הנם מנות דמה מפלסטיק שמשמשות את המסעדות להציג בחלון הראווה את מנות התפריט.
על אחד הבניינים בתחילת הרחוב יש את הפסל המפורסם של השף עם השפם. אתר זה אינו בגדר חובה, לכן אם לחוצים בזמן אפשר לוותר.
נקודות עניין נוספות באזור זה (בהן לא ביקרנו מפאת קוצר זמן):
Roppongi – (-) E23,H04
רופונג'י הנו אזור יוקרה, מוזיאון Mori Art Museum, עם תצוגות של אומנות מודרנית/קונספטואלית מוצלחות לפעמים. כדאי לשלב ביקור גם בערב. באזור זה נמצא גם קניון עצום:
Tokyo Midtown – (-) E23,H04
כאן לצערנו הרב הסתיים הפרק של טוקיו המהנה והמדהימה.
בדיעבד הינו מקצים לטוקיו לפחות עוד יום אחד, רצוי כמה שרק אפשר.
** עדכון: אחרי 4 שנים חזרנו ליפן לטיול ממוקד בטוקיו, מוזמנים להתרשם בבלוג הטיול **
להשלמת היריעה על טוקיו, ריכזתי בנספח בסוף הבלוג אפשרויות בילוי נוספות, מי שזמנו בידו ומעוניין יכול לעשות חיפוש ברשת למידע מפורט.
במידה ויש לכם במהלך השהות בטוקיו ימים גשומים תוכלו למצוא פעילות מתאימה כאן
לקראת ערב חוזרים למלון לקחת את המזוודות ונוסעים ברכבת המהירה מטוקיו ל- Kyoto.
אם נוסעים בשעות היום, ניתן לפעמים לראות בדרך את Mount Fuji (***)
לאחר כשלוש שעות נסיעה מגיעים לתחנת קיוטו.
מיד ניכרים הבדלים ביחס לטוקיו. פחות מודרנית, קצת פחות נקיה, האנשים קצת פחות נחמדים.
נהג המונית שהסיע אותנו מתחנת הרכבת למלון היה לא כל כך סימפטי,בהחלט חריג ויוצא דופן בין כל שאר נותני השרות בטיול.
אפשר לעשות איזו שהיא הקבלה ולומר שטוקיו היא ת”א וקיוטו ירושלים (להבדיל אלף אלפי הבדלות) מבחינת הרוחניות, ה'עתיקות', ההיסטוריה.
אפשר לשקול לטייל בקיוטו (לפחות בחלק מהימים) גם באמצעות אופניים
במידה ויש לכם ימים גשומים במהלך השהות בקיוטו, תוכלו למצוא פעילות מתאימה כאן
21. יום 7 – קיוטו
גיון, היגאשימה, מקדש קיומיזודרה, שוק נישיקי, פושימי אינרי
מפת אזורי העיר
מקור המפה: אתר זה
בוקר טוב קיוטו
אנחנו מתחילים את יומנו הראשון בקיוטו באזור המרכז ובאזור המזרח.
מגיעים באוטובוס לאזור גיון
Gion – (*)
אזור גיון נמצא סביב שדרת Shijo, בין Yasaka Shrine במזרח לבין נהר Kamo במערב. באזור הרבה חנויות, מסעדות ובתי תה, יש סיכוי טוב לפגוש Geisha או Maiko.
האזור הפופולארי ביותר בגיון נמצא ברחוב Hanami-koji משדרת Shijo עד Kenninji Temple.
אזור יפה נוסף נקרא Shirakawa, לאורך תעלת Shirakawa במקביל לשדרת Shijo.
Hanami-Koji – מדרחוב נחמד, אפשר לטייל אתו עד ל- Yasaka Pagoda
KodaiJi (*) מקדש שינטו עם גן מאוד יפה
כדאי להכנס לסמטת Ishibei-koji Alley הסמוכה.
משם המשכנו למקדש קיומיזו-דרה – 'מקדש המים הטהורים', ידוע גם בשם 'מקדש המרפסת'
הנמצא באזור הנקרא Higashiyama.
Higashiyama – (***) אזור מצוין לחוות את קיוטו המסורתית, היכן שבעבר היו גיישות. כדאי לבקר גם בערב.
הצטיידנו בערמונים טעימים מאוד, שיהיה מה לנשנש בדרך
Kiyomizu-dera – (***)
המקדש נמצא בתוך יער מקסים והוא מאוד יפה.
זוהי המרפסת
ביער יש עצי במבוק רבים, הגנן החביב שעבד שם הסביר לנו שרק את ה'בייבי במבוק' ניתן לאכול
(שימו לב לאזור האצבעות במגף שלו)
הגנים היפנים היפים והמטופחים לא נוצרו יש מאין. העובדים היפנים חרוצים מאוד, הם כורעים על הברכיים, ומנכשים עשבים ממש אחד אחד, ואת העלים הנושרים הם אוספים בסיזיפיות עם מטאטא קש מאולתר.
מתוך היער ניתן להבחין בבודהה גדול הנמצא במקדש סמוך
אחרי ההליכה החבר'ה יושבים לאכול משהו
אל המקדש מובילים רחובות יפים עם שפע חנויות מזכרות ודברי מתיקה יפנים
עוד באזור:
Heian Shrine – (*)
כדאי לשלם את דמי הכניסה לגן היפני שנמצא מאחורי המבנה המרכזי. הגן מאוד יפה, במיוחד בתקופת פריחת הדובדבן, יש בו בריכות נוי, צמחים רבים, ומבנים מסורתיים.
Maruyama koen – (-) פארק ציבורי, בזמן פריחת הדובדבן מקסים אך עמוס (לא ביקרנו)
מאזור גיון המשכנו באוטובוס ל:
Teramachi – יחד עם רחוב Shinkyogoku הנם רחובות מקורים של קניות המובילים אל שוק נישיקי:
Nishiki Market (*) – שוק אוכל מקורה גדול
דוכן עם חמוצים יפנים
האתר המתוכנן הבא היה אמור להיות טירת ניג'ו, אך לבסוף לא ביקרנו
(Nijo Castle (Nijojo – (**)
את היום סימנו במקדש פושימי אינרי הנמצא באזור דרום קיוטו
Fushimi Inari Shrine – (***)
זהו מקדש חמוד מאוד, עם המון שערים (טורי) כתומים.
הגעה: ברכבת מקיוטו לכיוון נארה, יורדים בתחנת Inari (שתי תחנות, אם יש לכם JR פס פעיל אפשר להשתמש בו).
לדעתי כדאי להגיע לפני השקיעה כדי להספיק לראות את המקום בשעות האור וגם בחשיכה, כשהפנסים דולקים. מראה מאוד יפה.
יש הטוענים שעדיף להגיע מוקדם מאוד בבוקר ולהמנע מההמון. לשיקולכם.
22. יום 8 – קיוטו
מקדש הזהב, מקדש ריואנג'י, מקדש הכסף, שביל הפילוסופים
היום אנחנו מטיילים במקבץ של מקדשים בצפון קיוטו
Golden Pavillion Kinkakuji – (***)
מקדש מאוד מפורסם ויפה. הגן בו הוא נמצא שליו ופסטורלי. מאוד נעים.
Ninna ji – עוד מקדש, לא חובה
Ryoanji Temple – (*)
מקדש עם גן זן מפורסם עם 15 אבנים. הגן יפה, המקדש פחות
מכאן לקחנו אוטובוס למקדש הכסף
Silver Pavillion Ginkakuji – (***)
נקרא מקדש הכסף, למרות שאינו בצבע כסף, נחמד.
Philosopher's Path – (*)
שביל הפילוסופים (Tetsugaku no michi)
זהו שביל באורך של כ-2 ק"מ, מתחיל ממקדש הכסף, מאמצעו הוא מתחיל להיות יפה יותר. בתקופת פריחת הדובדבן ובתקופת צבעי שלכת השביל מקסים, ביתר הזמן לא כזה וואוו, אם זמנכם מוגבל אפשר לוותר. אם בכל זאת עושים אותו, הציצו מדי פעם לדרכים הצדדיות, יש כמה פינות חמד.
בסיום השביל יש עוד הליכה של כמה מאות מטרים לתחנת האוטובוס שיחזיר אותנו לתחנת קיוטו.
זה היה יום די מעייף, עם הרבה הליכה. בכלל, בטיול הזה הלכנו המון – ממוצע של 13 ק"מ ביום.
23. יום 9 – קיוטו
טיול יום לאלפים: טאקיאמה, שיראקווה גו, קאנאזווה
היום אנחנו נוסעים לאלפים היפנים. הסבר הגעה לאזור בכתבה הבאה
קמנו מוקדם בבוקר, לקחנו את הרכבת של 07:40 מקיוטו ל- Takayama והגענו בשעה 11:00.
זהו הנוף מהרכבת
מיד כשמגיעים, מומלץ להיכנס למשרד של חברת האוטובוסים ולהזמין כרטיסים לנסיעות
מ-Takayama ל-, ShirakawagoומShirakawago – ל- Kanazawa.
Takayama – (**)
העיר העתיקה מרוחקת 15 דקות הליכה מתחנת הרכבת, יש מספר רחובות יפים עם חנויות נחמדות סיור בעיר העתיקה
אם יתמזל מזלכם תיקלעו לחנות מזכרות ודברי נוי אמנותיים בעיצוב מהמם.
המשך לגשר מפורסם Nakabashi Bridge
נראה לי שמחוץ לתקופת הפסטיבל, אין הרבה מה לעשות בטאקאיאמה, והיא משמשת בעיקר כנקודת מנוחה ומעבר במסלול האלפים (יכולה לשמש גם כנקודת מוצא לביקור בשמורת Kamikochi). אפשר להקדיש לה כמה שעות, ואם אתם מגיעים אליה ללילה, או מוקדם בבוקר, כדאי לבקר בשוק הבוקר Miyagawa Morning Market (כל יום 07:00-12:00 בחורף מ-08:00), ואם יש עוד קצת זמן אפשר לבקר גם ב'מקדש העולם' – Suza-Main World Shrine
חוזרים לתחנה ונוסעים באוטובוס מ-Takayama לכפר Shirakawa-Go (כשעה נסיעה)
Shirakawa-Go – (**)
זהו כפר קטן ויפה, בנוי בשיטה מסורתית כמו שבנו לפני 200 שנה. הבתים עם הגגות המשופעים נקראים Gassho-Zukuri משום שצורתם מזכירה גאשו – הצמדת כפות הידיים בתפילה. הגגות נבנו בצורה זו בכדי למנוע את הצטברות השלג הכבד היורד בחודשי החורף.
אפשר לקבל עוד מידע על האזור בכתבה הבאה
ניתן לראות את הברכות לגידול אורז
ושאריות שלג מהחורף
וכשיש מי הפשרת שלגים קרים כקרח, מי צריך מקרר …
נסיעה באוטובוס מ- Shirakawa-Go ל-Kanazawa (**) (כשעה ורבע נסיעה)
שימו לב, אוטובוס אחרון בשעה 17:30
ביקרנו בגני קנרוקואן – נחשבים לאחד משלושת הגנים היפים ביפן
Kenrokuen Gardens – (***)
חוזרים ברכבת מ- Kanazawa לקיוטו (כשלוש שעות)
נקודות עניין נוספת בקאנאזווה (בהן לא ביקרנו):
24. יום 10 – קיוטו
טיול יום לטירת הימג'י ומיאג'ימה
היום אנחנו נוסעים לכיוון דרום מערב.
תחילה לטירת הימג'י המפורסמת בה צולמו מספר סרטים (הסמוראי האחרון)
ואח"כ נמשיך לאי Miyajima.
Himeji Castle – (***)
לאחר הסיור בטירה שהיא מאוד יפה מבחוץ, והרבה פחות מבפנים, לכן אם אתם קצרים בזמן אפשר לוותר בכלל או רק להתרשם מבחוץ. אנחנו ממשיכים ברכבת מתחנת Himeji לתחנת Miyajimaguchi (כשעתיים) ומתחנת הרכבת הליכה קצרה למזח המעבורת (הנסיעה נכללת בפס הרכבות)
10 דקות הפלגה, ואנחנו סוף סוף באי. לוח זמנים למעבורת
Miyajima – (***)
שמו הרשמי של האי הוא Itsukushima, אך לרוב הוא נקרא מיאג'ימה שמשמעותו ביפנית היא 'אי המקדש'. אסור לגדוע באי עצים, ולכן נשתמר באי יער קדום המשמש בית גידול למגוון רחב של חי וצומח, כולל איילים המסתובבים בו חופשי.
האי מאוד מאוד רומנטי, יפה ונעים, ועבורנו הוא היה ללא ספק אחד משיאי הטיול !
הגענו בשעות הצהריים, וזכינו לראות את השקיעה. מדהים.
נקודות עניין עיקריות:
Itsukushima Shrine – (***)
Floating Torii Gate – השער הצף
הר מיסן (Misen) – אפשר לעלות ברכבל אל פסגת ההר, המשקיפה על נוף מרהיב של הים הפנימי. אזור הפסגה משמש גם שמורה לקופים. אפשר גם לעלות ו/או לרדת מההר במספר שבילי הליכה יפים.
מקדש Daisho-in
על אפשרויות הטיול הרבות באי, דרכי הגישה והורדת מפות בקרו באתר התיירות הרשמי של האי
לקחנו מעבורת חזרה, רכבת מתחנת Miyajimaguchi לקיוטו (כשעתיים וחצי, דרך הירושימה).
כפי שכתבתי בתחילת הבלוג, על מנת להמנע מנסיעות ארוכות מדי, עדיף שלא לעשות את הטיול הזה כטיול יום מקיוטו, אלא לשלב אותו עם ביקור בהירושימה. ממילא ההגעה לאי היא דרך הירושימה.
אם מחליטים לעשות כן, אפשר לבקר באתרים הבאים בהירושימה:
פארק השלום: כיפת הפצצה האטומית, אנדרטת השלום של הילדים, מוזיאון השלום
מוזיאון מאזדה
אם אתם עם JR Pass פעיל, אתם יכולים לעשות סיבוב בעיר חינם עם האוטובוס האדום.
25. יום 11 – קיוטו
נארה, אחה”צ בקיוטו ברחובות שיראקווה וקאווראמאצי
אנחנו נוסעים בבוקר ברכבת מקיוטו לנארה (כשעה נסיעה, אם יש לכם JR פס פעיל אפשר לנצל אותו) – הבירה הראשונה של יפן המאוחדת.
Nara – (***)
מתחנת הרכבת אפשר לקחת אוטובוס, או ללכת כעשרים דקות כשבדרך כמובן יש חנויות, ביניהן גם פיצריה שמכינה פיצות מדהימות
לעבר הפארק עם האיילים שמסתובבים חופשי
וליתר נקודות העניין:
Kasuga Taisha – (*) מקדש שינטו בעל אלפי עששיות, מקדש שידוכים
Todaiji Temple – (***) בודהה גדול מברונזה
Kofukuji Temple – (*) פגודת חמשת הקומות
לומר את האמת, בשלב זה של הטיול ראינו כבר די הרבה מקדשים ופגודות, ואיילים מסתובבים בחופשיות ראינו גם במיאג'ימה ואפילו ביער האיילים אודם שברמת הגולן, לכן כבר לא כל כך התלהבנו מנארה. מבחינתנו, אפשר היה לוותר.
חזרנו לקיוטו, ואת חלקו השני של היום הקדשנו לסיור לילי באזור גיון:
Shirakawa Minami Dori (בגוגל מאפס מופיע כ-Shirakawa Lane)
רחוב מאוד יפה, גם פה אפשר לפגוש זוגות שמגיעים להיצטלם בתלבושת מסורתית לפני החתונה.
יש חנויות יפות. כדאי לבקר בשעות הערב.
מאוד רומנטי, יפה ונעים.
משם נסענו באוטובוס למרכז קיוטו, לאחד הרחובות 'הראשיים' של קיוטו שנקרא Kawaramachi לאורכו המון חנויות, בתי כלבו, מסעדות ובתי קפה. ישבנו לנוח קצת בסטארבקס, ולפתע שמענו זוג מדברים בעברית. אמרתי שלום, וכך זכינו להכיר את אלי ורותי, זוג ירושלמי מקסים. הם סיפרו לנו על הטיול שלהם, והלכנו יחד לאכול במסעדת סושי מסוע שהם מכירים, ושיש לה תפריט באנגלית כולל מנות צמחוניות.
לאורך שולחן הישיבה סביב המסוע יש ברזי מים חמים וניתן להכין תה ירוק
אחרי הארוחה הם הזמינו אותנו ללובי של המלון שלהם Kyoto Royal Hotel & Spa שהיה בקרבה, והכרנו את הזוג השני שטייל אתם. היה ממש נחמד.
אפשר לטייל גם ברחובות SANJO, SHIJO, Karasuma
אם נותר זמן, מקומות נוספים בקיוטו שכדאי להגיע אליהם:
לצפות במדרגות המוארות ב–kyoto station
כשעומדים עם הגב ל-kyoto tower, נכנסים לאגף הימני של תחנת הרכבת, ומצד ימין יש דרגנוע שעולה עד קומה 11. באחת מעצירות הדרגנוע רואים את המדרגות המוארות. ממשיכים עם הדרגנוע עד קומה 11. עולים עוד מהלך מדרגות רגילות לתצפית הגג.
אחר כך אפשר לצאת חזרה לכיוון מגדל טוקיו, ומול האגף של מלון מריוט, יש מזרקה מרקדת aqua fantasy, בשעה 17:55, 18:55, 19:55, 20:55.
Kyoto Station Building - Big Stairs Graphical Illumination
26. יום 12 – קיוטו
אראשיאמה, מקדש סאנג'וסאנגנדו, בערב לינה בשדה התעופה אוסקה
בבוקר עזיבת המלון בקיוטו ואיפסון המזוודות בשמירת חפצים במלון. מאחר והפס השבועי שלנו כבר אינו בתוקף, רכשנו עבור יום זה פס אזורי שנקרא KANSAI AREA PASS ומחירו ליום 19$ (40$ ליומיים, 48$ לשלושה ימים). הפס נרכש מראש יחד עם הפס השבועי, והנו מתאים לשימוש באזור המתואר באיור (לא כולל רכבות מהירות, כן כולל את הנסיעה ברכבת מקיוטו לנמל התעופה שליד אוסקה):
את שעות הבוקר נקדיש לאזור מערב קיוטו.
Arashiyama – (**)
אראשיאמה הנו אזור של "טבע" במרכזו יש גשר יפה 'Togetsu-kyō Bridge' – 'גשר מעבר הירח'.
אפשר לשכור סירה ולשוט בנהר Hozu River
בקיץ (1/07-23/09) הנהר משמש אתר Ukai – שיטת דיג מסורתית המתבצעת לאור לפידים באמצעות קורמורנים.
אפשר לבקר גם בחורשת עצי הבמבוק
הגעה לאזור Arashiyama: נסיעה של כ-15 דקות בקו הרכבת JR Sagano Line מתחנת קיוטו
לתחנת Saga-Arashiyama. למי שיש JR PASS פעיל, ניתן להשתמש בו לנסיעה זו.
בתחנה מצטיידים במפה של האזור, ומבקרים בנקודות העניין השונות כשבדרך כרגיל יש המון חנויות.
אנו מאוד נהנינו, מומלץ להקדיש לאזור מספר שעות, לפחות חצי יום.
נקודות עניין נוספות באזור (לא עשינו מפאת קוצר זמן):
נסיעה ברכבת הרומנטית The Sagano Romantic Train
הצעה לסדר יום מלא באזור תוכלו לקבל בקישור זה
חזרנו לקיוטו והמשכנו לביקור ב:
Sanjusangendo – (**) – מקדש עם מאות בודהה מוזהבים, לא ניתן לצלם בפנים. מקדש זה היה שונה מיתר המקדשים בהם ביקרנו.
בערב חזרנו למלון לקחת את המזוודות ונסענו ברכבת “HARUKA” למלון בשדה התעופה
Kansai International Airport ׁ(KIXׂ)
לו”ז לרכבת מקיוטו לשדה התעופה KIX תמצאו כאן
המלון מציע עגלות ילדים לשימוש האורחים
בשדה יש גם מלון לחיות מחמד (איך לא)
27. יום 13 – טיסה
אוסקה – סיאול – ת”א
הבוקר יש לנו טיסה מאוסקה לת"א דרך סאול.
זהו. נגמר. חוזרים הביתה.
יש לי הרגשה שעוד נשוב …
אשמח לסייע בכל שאלה, ניתן לפנות אלי במייל [email protected]
אשמח גם לקבל הערות והארות.
אני רוצה להודות לכותבים הרבים באתר למטייל מהם קיבלתי המון מידע וטיפים שהיה לנו לעזר רב
בתכנון הטיול, תודה רבה גם לחבר של הבן שלנו שנתן לנו מידע רב ערך על יפן.
תודה גדולה ומיוחדת לאשתי, שהוציאה אותי מאזור הנוחות.
28. נספח – הצעות לטיולים ובילויים נוספים
(לא ביצענו במהלך טיול זה):
1. הצעות לבילויים נוספים בטוקיו :
מסעדת אליס בארץ הפלאות
מסעדת המומינים
בית קפה ינשופים ותוכים
בית קפה חתולים
אקוואריום בסומידה
אקוואריום ב sunshine city
המגדל השני הגבוה בעולם: tokyo skytree
קומת האוכל ב-isetan בשינג׳וקו
גן יפני מטורף בחצר האחורית של מלון new otani
פטיסרי של פייר ארמה באומוטוסנדו
פטיסרי של AOKI בGinza
עוגת גבינה מטורפת של pablo
חנות דיסני בשיבויה
Metro mystery
קומת האוכל ב-shibuya hikarie
ה״רחוב״ בתחנת טוקיו: first avenue tokyo station
VR - אחד בקומה השישית של ארקייד של סגה באקיהברה והשני בפארק בשינג'וקו. אומרים שזה באקיהברה פי אלף יותר שווה וגם יותר זול
UOBEI – סושי מדהים שמגיע על מסוע בהזמנה מול מחשב (קחו בחשבון חצי שעה תור)
Jean George - אפשר לנצל את זה שיש אינסוף מסעדות מישלן בטוקיו ולתפוס ארוחה באחת.
Hakushu Teppanyaki – מסעדת קובה ביף. יקר אבל כ"כ כ"כ טעים!
Flying Tiger – חנות ממש ממש מגניבה בהארג'וקו סוג של סוהו של הארץ אבל הכל זול.
Ginza Kagari – מסעדת ראמן מומלצת. שווה את החצי שעה תור (תגיעו לקראת שנפתח).
מסיבות – (The Womb (Shibuya), Atom (Shibuya), V2 (Roppongi. שלושתן היו סבבה, המועדונים בשיבויה יותר גדולים (2-3 קומות) אבל ה- V2 יותר מגניב לדעתי. יש עוד הרבה. כדאי לבוא ב- 1-2 כי לפני זה די ריק. שימו לב שצריך להביא תעודה מזהה (רצוי דרכון אבל לנו גם רישיון נהיגה ישראלי עבד). צילום לא מתקבל!
2. צ'יינה טאון ביוקוהאמה - אפשרי כגיחה מטוקיו. הגעה ליוקוהמה: Yokohama (כחצי שעה נסיעה ברכבת מטוקיו)
3. קמקורה (Kamakura) – טיול יום מטוקיו (כשעה ברכבת)
4. האקונה – טיול יום מטוקיו (כשעה ברכבת לתחנת Odawara Station)
5. חמשת האגמים סביב הר פוג'י – טיול יום מטוקיו כשעתיים באוטובוס או ברכבת . עוד מאמר
6. האי Naoshima (**) – רכבת מקיוטו ל- Okayama (שעתיים) – המשך ל- Uno (שעה וחצי) – ומעבורת. ביקור במוזיאון Chichu Art Museum– (*)
יפני שהכרנו ברכבת אמר לנו שהיפנים בכלל לא שמעו על המקום הזה והוריד לנו את החשק לבקר שם (בכל זאת מדובר בהמון שעות נסיעה). מומלץ בעיקר למתעניינים באדריכלות.
7. עמק קיסו (Kiso Valley) – מקיוטו רכבת לתחנה Nakatsugawa , מ- Nakatsugawa באוטובוס לעיירה Magome (*), מ- Magome באוטובוס ל- Tsumago (**), מ- Tsumago באוטובוס לתחנת Nagiso חזרה ברכבת מ- Nagiso לקיוטו.
על העמק , על העיירה מגומה , על העיירה טסומגו
גם טיול זה החלטנו לבסוף שלא לבצע בגלל הנסיעות הארוכות. ראיתי בכמה מקומות תגובות שהוא OVER RATED.
8. Tateyama Kurobe Alpine Route– קיר הקרח שמגיע גם לגובה של 19 מטר. כתבה נוספת
9. שמורת הטבע קאמיקוצ'י (Kamikochi) – רכבת ואוטובוס מ- Matsumoto או אוטובוס מ- Takayama. קישור לאתר השמורה.
10. Amanohashidate – טיול יום מקיוטו
29. נספח: הסבר על השמוש באתר היפרדיה
כיצד מחשבים האם משתלם לרכוש את הפס ?
הפסים הם לתקופות של 7, 14, 21 ימים – לכן נסו לרכז את כל הנסיעות הבין עירוניות לתוך טווחי זמן אלו.
רישמו בטבלת השוואה את כל הנסיעות ובידקו את עלותן באפליקציה או באתר היפרדיה. כאמור יש להתייחס למחיר הכולל TOTAL (הדגמה בהמשך).
סכמו את העלות של כל הנסיעות. אם התוצאה שקיבלתם גדולה מעלות הפס, כדאי לרכוש את הפס.
נניח שאתם מעוניינים בפס שבועי שעלותו 29,910¥ (29,110¥ + 800¥ משלוח) – בידקו שסך עלות הנסיעות שלכם גדולה מ- 29,910¥.
לצורך הדגמה, ניקח את הנסיעה מטוקיו לקיוטו. נכנס לאתר hyperdia ונזין תחנת מוצא (טוקיו) ותחנת יעד (קיוטו), תאריך ושעת נסיעה. יש לבטל את האופציה של רכבות נוזומי ומיזוהו שאינן כלולות בפס, וללחוץ 'חפש'. נקבל מספר תוצאות אפשריות.
זוהי התוצאה הראשונה:
מימין למספר האפשרות (Route1) מוצג המידע הבא על הנסיעה:
זמן נסיעה – 162 דקות
מספר החלפות רכבת נדרשות – 0 (כלומר, רכבת ישירה)
מרחק – 5136 ק”מ
עלות כוללת – 13,400¥ (מורכבת מעלות נסיעה 8,210¥ ותוספת לנסיעה בשינקנסן 5,190¥). העלות הכוללת היא החשובה ואותה נרשום בטבלת ההשוואה.
באותו אופן נבדוק את עלות יתר הנסיעות שאנו מתכננים לבצע עם הפס, נסכם ונבחן האם כדאי לרכוש את הפס. לדעתי אם אין חיסכון משמעותי לא כדאי לרכוש את הפס, שהרי בסופו של דבר אנו משלמים על החיסכון במחיר של גמישות.
אתר / אפליקציה Hyperdia הוא כלי לתכנון נסיעה באמצעי תחבורה שונים, הנותן מידע לגבי המסלול, משך הנסיעה, מחיר ולו”ז. הוא מומלץ במיוחד לתכנון נסיעה בינעירונית (לנסיעה עירונית עדיף לדעתי להשתמש ב-Google Maps). החסרון של היפרדיה: בכדי לתכנן נסיעה, יש לדעת במדויק את שם תחנות המוצא והיעד. לעומת זאת, Google Maps מאפשר לתכנן נסיעה מ/אל כתובת או נקודת עניין מסוימת, לא מוכרחים לדעת את שם התחנה.
היפרדיה מסייע בחישוב כדאיות רכישת JR PASS, לכן אתן הסבר על השימוש בו:
(כאן אפשר למצוא הסבר מפורט באנגלית)
הכנסו לאתר Hyperdia
From – בחרו שם תחנת המוצא. התחילו להקליד, ויופיעו שמות תחנות רלבנטיות.
To – בחרו שם תחנת יעד
Date – הזינו את תאריך הנסיעה
Time – הזינו את שעת הנסיעה
Type – בחרו האם ברצונכם לתכנן לפי שעת יציאה (ברירת מחדל), או שעת הגעה, או ממוצע (זמן נסיעה ממוצע של כל קטע נסיעה וזמן מצטבר).
לחצו על 'More options'
Via 1,2,3 – ניתן להוסיף (עד 3) עצירות בדרך מתחנת המוצא לתחנת היעד.
Order – כאן בוחרים את המיון: לפי זמן נסיעה, או מספר החלפות, או מחיר.
Max Routes – מראה כמה תוצאות חיפוש יוצגו. ברירת המחדל הנה 5.
Fare Type – תשלום בכרטיס רגיל (Ticket) או כרטיס נטען (IC)
Vehicle Type – סוג כלי התחבורה. הורידו את סימן ה-V מאופציה לא רלבנטית. למשל, אם אתם מתכוונים להשתמש בפס, יש להוריד את אפשרות השימוש באופציה NOZOMI/MIZUHO/HAYABUSA שהן רכבות שאינן נכללות בפס.
כעת ליחצו על Search.
מחיר הנסיעה הכולל (TOTAL) – זהו המחיר שתשלמו בפועל ואליו יש להתייחס בחישוב. [מורכב מ: א. מחיר בסיס - מחיר הנסיעה מתחנת מוצא לתחנת יעד. ב. תוספת לנסיעה ברכבת מהירה (שינקנסן או LIMITED EXPRESS) - תוספת שחייבים לשלם כשנוסעים בשינקנסן או L.EX ולא ברכבת רגילה (LOCAL). ג. תוספת מקום שמור - תוספת שלא חייבים לשלם אבל העלות שלה ביחס לעלות הכוללת של הכרטיס כולו היא זניחה - כמה מאות ין (החל מ-320¥ ועד 720¥ תלוי בעונה). עלות שמירת מקום כלולה בפס. יש הרבה רכבות שאפשר לנסוע בהן ללא מקום שמור אבל יש כמה שאי אפשר לנסוע בהן בלי מקום שמור].
לצבע הקרונות בתוצאות החיפוש יש משמעות: צבע ירוק אומר רכבות של חברת JR, כלומר רכבות אלו נכללות בפס. השינקנסן אף הוא נכלל, למעט נוזומי ומיזוהו. לכן, אם אתם משתמשים בפס, תדאגו לבטל את את האופציה של רכבות השינקנסן שאינן כלולות, ואז כל התוצאות שתקבלו עם שינקנסן כן כלולות. צבע ורוד אומר שזו חברת רכבות פרטית, כלומר לא נכלל בפס.
מקרא לסימנים בהיפרדיה