טיול זוגי לבולגריה 3-13/09/2018
הילדים "סגרו"את החג בצבא ובאופן ספונטני החלטנו לנסוע לבולגריה לטיול בהרים,
מחירי הטיסה ברצפה - 130$ לאדם. הרכב - סוזוקי s cross כולל ביטול השתתפות עצמית וכיסויים נוספים 311€ (באמצעות Rentalcars.com).
יום 1- 3.9
אז טסנו ב- Wizz ותודות "למורה הגדולה" זואי, שלימדה אותנו לטוס עם מזוודות טרולי קטנות, יצאנו מהר משדה התעופה. חברת ההשכרה הזולה יחסית נמצאת בטרמינל 2 החדש יותר שאליו ניתן להגיע בשאטל (ללא עלות) אולם הוא יוצא רק אחת לחצי שעה עגולה ובמקום להמתין לקחנו מונית ב-10 לבה והגענו לטרמינל 2 שבו לקחנו את הרכב ויצאנו לדרכנו לקנות סים מקומי.
כדאי לנסוע לסופר Kaufland הסמוך לשדה התעופה ושם לקנות סים בעלות של 16 ש"ח (8 ליבה) המספק 3Giga לגלישה ועוד כ- 60 דקות לשיחות מקומיות ואס.אם.אסים – די והותר לפחות ל- 10 ימים.
התחלנו בנסיעתנו למקום הלינה הראשון בעיירה בלי ישקאר (Beli Iskar). שם הצימר – Mama Emiliya אל תתקרבו!!!! מקום מזעזע ויקר ללא שום סיבה. אנחנו לנו שם בגלל שהמליצו על מסלול 8 הגשרים המתחיל בכפר. בסוף לא הספקנו לעשותו וממש סבלנו בצימר.
למחרת הודענו לבעלת הבית (שלמותר לציין שאינה דוברת מילה באנגלית) שאנו עוזבים.
יום 2- 4.9
עזבנו את הצימר, שלא על מנת לחזור ונסענו ל"גונדולה" (רכבל הרים ) בבורובץ (Borovets). שילמנו 12 לבה לאדם הלוך ושוב ברכבל. העליה איטית ופסטורלית. כשמגיעים מתחילים ללכת לכיוון האגם ולבקתה הראשונה. כ- 3 ק"מ לכל כיוון עד לבקתה. משם המשכנו בדרך המובילה לפסגת המוסאלה ...עליה תלולה וקשה ואח"כ די שטוח וקל. הגענו עד לאגם השני, היינו כמעט לבד. מאד יפה ומומלץ.
בדרך אפשר לקטוף אוכמניות, שיחי האוכמניות מתחבאים מתחת לשיח שנראה כברוש נמוך. חמצמצים אבל טעימים.
בחזרתנו עצרנו במסעדה שנמצאת ממש קרוב לתחנת הרכבל, מדרגות שיורדות ימינה, מקום נעים ומרק שעועית משובח כמו גם הבירה המקומית kameniza . אורך המסלול ביום הזה היה כ-11 ק"מ.
כשירדנו מההר נסענו לספרבה בניה (Sapareva Banya), בדרך הזמנו מקום ב- – Koko Hills Complex מין מלון קטן בשולי העיר. קיבלנו חדר גדול מאד ומרווח (סטודיו) עם מטבחון וכלים אך הכיור רק בשרותים, מוזר. חסרו גם וילונות כהים שיפרידו בינינו ובין החוץ... היו רק וילונות שקופים (זו בעייה שהפריעה לנו כמעט בכל מקום לינה בבולגריה) והחדר פונה אל שביל הכניסה של הבניין – פחות נוח. מלבד זאת היה ג'קוזי ענק וסאונה יבשה; נכון שהם נסגרו לפני הזמן אבל כשביקשנו , מיד הפעילו את הכל. יצאנו לאכול במסעדה חביבה במרכז העיירה Restaurant Panichishte.
יום 3- 5.9
עם בוקר החלטנו על מסלול רגוע יותר עם פחות הליכה (בדיעבד לא בדיוק "הצליח לנו") ויצאנו לכיוון מנזר רילה, בעוברנו בכפר הסמוך לספרבה בניהבשם Ovchartsi נזכרתי במסלול קצר שתואר ע"י אחד מהמטיילים והחלטנו לחפשו. השם שצוין באנגלית ע"י המטיילים שכתבו עליו לא היה דומה כלל לשם המצוין במפות ולקח לנו זמן למצוא אותו. המסלול והמפל נקראים Goritsa Waterfall (מפל בבולגרית vodopad), מגיעים ברכב עד לתחילת השביל ואז הולכים כ- 1/4 שעה בשביל עד לתצפית על מפל יפה; למען האמת, אפשר לדלג.
משם נסענו למנזר רילה (Rilski Monastir) היפה. אחריו המשכנו למסלול למערת הנזיר איוואן רילסקי. המסלול מתחיל 4 ק"מ אחרי המנזר – נוסעים עם הכביש מזרחה עד לעיקול חד שבו יש מגרש חנייה ושילוט, קשה לפספס. למרות המתואר המסלול לא היה כ"כ קצר. היו הרבה מטיילים מקומיים בדרך ולנו, שאוהבים מקומות שקטים, היה "קצת" עמוס. בנוסף, היות ומשפצים את הכנסיה הקטנה, הדרך הייתה מלאה גללי סוסים שכנראה סוחבים את העצים, זה היה מטרד ממשי.
משם חזרנו לכיוון סטוב (Stob) כדי לבקר בפירמידות (Stob Pyramids). בדרכנו עצרנו באחת מהמסעדות בצידי הדרך ונהנינו מארוחה קלה ובירה צוננת. שמנו בווייז stobשניווט אותנו בדרכים פתלתלות בכפר עד לתחילת המסלול (כך חשבנו...). במקום היה מגרש חניה קטן, גבו מאיתנו 4 לבה כניסה ו...לא הייתה מפה.
כמובן שהשומרת בכניסה לא ידעה אנגלית אז שאלנו על הפירמידות (רואים אותן מרחוק) והיא הצביעה על השביל שנראה בכיוון, עד כה הכל טוב. הולכים כרבע שעה במסלול מונגש (שביל יצוק בטון לאורך ערוץ נחל יבש) וכשהוא מסתיים, אין כלום, לא דרך המשך ולא הסבר. ניסינו להמשיך ואפילו לעלות קצת למצוא דרך ו...אין. בלית ברירה חזרנו לכיוון מגרש החניה ואז הבחנו שבאמצע הדרך ומהעבר השני של ערוץ הנחל יש סימון שבילים שחור שמוליך לכיוון דרום-מערב; למזלנו (כפי שהסתבר לנו אחר-כך) החלטנו לא להמר והמשכנו אל מגרש החנייה אבל מצאנו שכבר נסגרה עמדת השומר בכניסה ולא היה את מי לשאול.
מתוסכלים חיפשנו אינפורמציה או הסבר באינטרנט ומצאנו שיש כניסה נוספת לפארק, ע"י הכנסיה בכפר. שוב שמנו בוייז את אותו השם בדיוק והפעם הוא "התרצה" ולקח אותנו לכניסה הנכונה – גם שם יש מגרש חנייה ושומרת בכניסה שגובה תשלום אבל הספיק לה שאמרנו שכבר שילמנו בכניסה הקודמת.
במהירות , כדי לא להפסיד את שקיעת השמש עלינו במסלול המסומן. בהתחלה העליה מתונה אך לאחר החלק הראשון היא תלולה (ולבסוף אפילו תלולה מאד) ובתוספת המירוץ עם שקיעת השמש, הגענו למעלה כאשר פניי נראים כמו השמש, ואני בקושי נושמת....
למרות המאמץ הקשה , זה היה שווה ...המראה של צורות הקרקע (שאינן דומות כלל לפירמידות, יותר מתאים אזני פיל ) שקרני השמש השוקעת צובעים באדום – מרהיב. מיהרנו לרדת לאחר שקיעת השמש והגענו עם שאריות האור האחרונות למגרש החניה.
כל הסיבוב כולו לקח כשעתיים. חזרנו ב- 21:00 לספרבה בניה, חיפשנו לאכול גלידה או לשתות קפה עם עוגה, והכל היה שומם, ממש מאכזב.
יום 4- 6.9
למחרת יצאנו למסלול המפורסם ביותר בבולגריה – 7 האגמים בהרי רילה (Rila Mountains); לא אפרט כי כבר כתבו עליו המון.
המסלול מקסים, בתחילת ספטמבר, מלא תיירות מקומית. אנחנו עשינו רק 5 אגמים כי העליה לאגמים 6-7 נראתה לנו קשה מדי וויתרנו (בכל זאת בני 60+). בדרך חזרה, לאחר שעברנו את האגם האחרון ,לקחנו דרך המסומנת בצהוב -ירוק. הדרך הובילה למטה לכיוון אחד האגמים ואז עוברים מספר גשרי עץ ובסוף עליה לא קשה חזרה לרכבל. בונוס- שיחי פטל שופעים בחלק האחרון של המסלול.
משם ירדנו ברכבל כסאות ונסענו אך בנסקו (Bansko). הגענו למלון שהזמנו .Vilabansko Zlateva מדובר במלון קטן ומקסים - בית עתיק בן 300 שנה (חלק ממנו) שמנוהל ע"י לילי המקסימה והיא מנסה בכל מאודה להנעים את השהייה. משיחה עימה הבנתי שרק לפני מספר חודשים שכרה עם בעלה את המקום. היא מקפידה על עיצוב אותנטי...ומשתדלת בכל. מינוס עיקרי שאינו ניתן לשינוי...המקלחת פצפונת ואין מקלחון או לפחות וילון כך שכאשר מתקלחים, הכל הכל נרטב. נכון שקראנו שכך זה בעוד מקומות אבל זה המקום הראשון שנתקלנו בכך, וזה לא נעים (המלצנו ללילי להתקין וילון – מי יודע האם הבאים אחרינו ייזכו).
בכל זאת, יופיו של המלון הקטנטן והאוירה המיוחדת, מחפים על הפגם הזה...בנוסף למחיר האטרקטיבי, 25€ לזוג, כולל א. בוקר חביבה. בערב אכלנו במסעדה מצוינת ומגוונת שהומלצה כבר במטייל: Mehana) Banski Han = מסעדה בבולגרית). יש מגוון גדול של מנות, שרות מצוין ומחירים סבירים.
יום 5- 7.9
בבוקר שמנו פעמינו לבקתת ויחרן בהר ויחרן (Vihren), הגבוה בהרי פירין (Pirin). לפני שמגיעים בכביש לבקתה (2 - 4 ק"מ בערך) סמוך למדרגות שעולות לעץ העתיק, יש דוכנים, מסעדה וחניה גדולה (לא להתבלבל עם 2 – 3 חניות קודם) שאליהם הצטרף תמרור שאומר שאין כניסה בין 09.00-14.00. הופתענו...שאלנו מקומיים והם אמרו להתעלם ממנו, וכך עשינו. המשכנו במעלה הדרך וכ- 500 מ' לפני הבקתה חונות מכוניות בצידי הכביש וקשה למצוא מקום חניה, או שמחנים ממש רחוק (אנחנו הצלחנו למצוא חנייה שהתפנתה).
עצה שלי - אם אתם יכולים בואו אחרי 12.00 אז מתפנות חניות, נסו מזלכם וסעו עד לבקתה ואולי תמצאו חניה ממש קרובה.
תיכננו ללכת במסלול קצר וקל אל אגם אוקוטו (Okoto) אך התבלבלנו והתחלנו לעלות במסלול האדום לכיוון פסגת הויחרן בעליה תלולה במיוחד. למזלנו אחרי חצי שעה הבנו את הטעות וירדנו חזרה לבקתה. המסלול לאגם מתחיל ממש מאחורי הבקתה, סימון ירוק אדום לבן (מסומן גם על קיר הביקתה
כ- 10 מ' מימין למפה הגדולה אבל לא ראינו בגלל הרכבים שחנו צמוד). מסלול נחמד ולא קשה שלקח לנו כ-40 דק' משופע בקטיף פטל בדרך. מדובר בפטל דומה לשלנו ,אך ללא קוצים וצבעו אדום בהיר. באנגלית נקרא rasberry ומייצרים ממנו ריבות מעולות.
לאחר ההליכה ירדנו חזרה לבנסקו, נהננו ממש להסתובב ברח' הראשי, פירין, לכל אורכו. בעיקר באיזור הכנסיה שרוצף מחדש ויש בו חנויות נחמדות ממש. בערב חזרנו לרחוב פירין (המלון נמצא 2 דק' הליכה ממנו) ואכלנו במסעדה טובה Mehana Dedo Tace - רח' פירין 42.
יום 6- 8.9
בצער עזבנו את בנסקו בנסיעתנו לכיוון הרי רודופי (Rodopi). למרות כוונותינו לנסוע דרך סנדנסקי ומלניק, הדבר לא הסתייע. נסענו בנסיעה ארוכה למדי לכיוון טריגרד (Trigrad), שם הזמנו מלון כנקודת יציאה לטיול למחרת. בדרכנו עברנו ליד פארק סלעים בשם Gradishte Historic Park. התפתינו לבדוק מה יש שם והתחלנו ללכת במסלול מסוים מבלי לברר בדיוק את אורכו. זה היה בעוכרינו והתברר כהחלטה לא חכמה במיוחד. הלכנו כחצי שעה וחזרנו ללא אטרקציות מיוחדות, אפשר לוותר. המשכנו לתצפית על אגם Dorsat. כפי שכבר הוזכר, הכפרים באזור רובם מוסלמיים, עניים ומוזנחים ברובם.
משם המשכנו לנקודה הבאה בה הזמנו לינה, מלוןTrigard בכפר עם אותו השם. המלון כשלעצמו יפה (אין מעלית) החדר שלנו בקומה ה-2 היה ענקי ומודרני עם המון חלונות (בלי נוף ממש וללא וילונות מאפילים). הספא שתואר בתמונות היה מוצלח, רחב ידיים, הכל עבד כשורה (וזה לא מובן מאליו), היו חלוקי רחצה נעימים בארון, בקיצור הכל טוב ....כמעט. המלון " תקוע" בכפר נידח, קרוב למערת לוע השטן .Devil Throat - כשהגענו למלון מצאנו זקן שאינו דובר מילה אנגלית וקשה ממש לתקשר איתו. חשבנו שאנחנו האורחים היחידים במלון הנידח הזה וניסינו לבקש מהזקן, בתנועות ידיים וכתיבת מספרים, חדר בקומה נמוכה יותר כדי שלא נצטרך לטפס 2 קומות. הזקן קישר אותנו טלפונית עם חתנו דובר האנגלית ולהפתעתנו התבשרנו שעוד קבוצת ישראלים אמורה להגיע למלון הנידח שלנו. הופתענו ממש וקצת חששנו אך כשירדנו לספא הגיעה קבוצת אופנוענים בראשותו של דרור, מורה לנהיגה מהקריות, והם התבררו כחבורה נחמדה ממש. בהיות מסעדה אחת בסביבה הנמצאת במלון Horlog Castel מצאנו את עצמנו מרימים עימם כוסית של יין משובח לשנה החדשה (Mezzek 2016) – יין מקומי שעלה.... 35 ש"ח (16 ליבה) לבקבוק.
יום 7- 9.9
למחרת יצאנו, לאחר ארוחת בוקר דלה ומאכזבת (מישהו כתב ב-booking , ארוחה מפנקת!!!), ונסענו למערת לוע השטן. לדעתנו גם היא מאכזבת, רואים את המים "הנעלמים" במערה, הולכים 10 דק' ויוצאים בצד השני, ללא מראות מיוחדים, שלא לדבר על נטיפים. משם שמנו פעמינו ל"מערת התותים" ביגודינה (Yagodina). מיד לאחר הפניה לכיוון הכפר, עומדים חברה המציעים טיול ג'יפים לפסגה הגבוהה שנקראת The eagle eye.
באופן ספונטני החלטנו להצטרף. המחיר לג'יפ למסלול 60 לבה וככל שיש יותר אנשים המחיר יורד. אנחנו הצטרפנו לזוג שכבר המתין כך ששילמנו רק 30 לבה. להפתעתנו לאחר שעלינו לג'יפ והתחלנו לנסוע, בכביש, לכיוון יגודינה, ראינו שהזוג השני (צעירים מקומיים) נוסע אחרי הג'יפ. בדיעבד התברר שבחוכמה עשו... (מקומיים לא?), המסלול בשטח מתחיל מהכפר יגודינה, שם חנו המקומיים. הדרך תלולה וחתחתית אבל הנהג שקול ומיומן כך שההרגשה (אפילו שלי ) טובה. מגיעים לראש ההר ושם יש מרפסת תלויה, מעל כלום, צופה על נוף מרהיב, חוויה ! ביקשנו מהצעירים המקומיים לומר לנהג שיביא אותנו לכניסה למערת יגודינה (התותים) , והוא אכן עשה זאת. קיווינו שכשנצא נוכל לתפוס טרמפ עם אחד מהג'יפים של אותה החברה (הסתבר אח"כ שטעינו) . הסיור במערה לוקח 3/4 שעה והמדריכה דוברת בולגרית צחה, ראינו מערות יפות מאלו ולמעט הדרך היפה לשם, הביקור בה, לא הכרחי, לדעתנו. כשיצאנו מהמערה אמנם חיכה הנהג אבל רצה 20 לבה נוספים להביאנו לרכב שלנו שחנה ליד נקודת היציאה של הג'יפים. זה קומם אותנו ולא הסכמנו לתשלום הנוסף; תפסנו בקלות טרמפ עם אחת מהמכוניות שיצאו מהמערה לכיוון הרכב שלנו.
נק' העצירה הבאה הייתה בכפר Shiroka Laka. אנחנו התלהבנו מהכפר ולדעתנו הוא שונה ויפה בהרבה מכל השאר, קראתי בלמטייל ביקורת לא מתלהבת ולדעתנו היא ממש חוטאת לאמת. הסתובבנו ברחובות הכפר ולבסוף גם החלטנו לאכול במקום במסעדה ששמה Kalina Tavern. משם המשכנו לכיוון העיר Chepelare , שם הזמנו חדר במקום שנקרא Rodope Nook Guest House. המלון נמצא בקצה עליה תלולה ברחוב צר להפליא בעיר, צופה על כל העיר, חדר ענקייי כולל מטבח המתאים למשפחה שלמה, כולו מעוצב בעץ, יפה מאד.
יום 8 – 10.9
למחרת בבוקר לאחר א. בוקר שכללה לחם מטוגן וקפה (הלזה ייקרא ארוחת בוקר?) נסענו לסמוליאן (Smolyan). די התלבטנו היות וזו קצת הייתה חזרה מהכיוון ממנו הגענו, שמנו בוויז קניון סמוליאן, ע"פ ההנחיות עברנו את היציאה מהעיר לכיוון Mugla בכביש 866. מספר ק"מ אחרי זה יש שלט מצד ימין המכוון ל- Waterfalls Canyon. אפשר וכדאי להמשיך עם הרכב במעלה הכביש כ-4 ק"מ וחוסכים די הרבה הליכה מיותרת. המסלול עצמו מאד מצא חן בעינינו, עוברים על גשרי עץ את הנחל ועוצרים במפלים, אנחנו עברנו 2 ובעלי המשיך בעוד עליה תלולה ל-3 ואח"כ חזרנו באותה הדרך. כל הטיול לקח לנו כ-4 שעות.
משם נסענו בדרכנו חזרה לכיוון Chepelare היינו רעבים ופתאם שמנו לב לשלט של פורלים על הכביש. פנינו לדרך עפר שהובילה לחוות פורלים. הדייג דג לנגד עינינו 2 פורלים וכמה דק' אחרי זה הם כבר היו על הגריל לנגד עינינו, בתוספת סלט שופסקה וצ'יפס טרי עם גבינה מגוררת מעליו, נהננו מארוחה טריה ונהדרת, סה"כ כולל 2 בירות לזוג - 30 לבה. משם המשכנו לנסוע לכיוון ה"גשרים המופלאים" (Wonder Bridges אוChudnite Motsove). מ-Chepelare נוסעים כ-16 ק"מ בדרך קשה ומפותלת, יותר בורות מאשר כביש, אבל שווה להתאמץ. מדובר בתופעת טבע מדהימה, כעין פתחי ענק שנפערו בסלע ויוצרים גשר או מנהרה. הביקור במקום היה קצר היות והחל לרדת גשם אבל בהחלט היה שווה את הנסיעה (כזכור, 16 ק"מ לכל כיוון בדרך חתחתים).
משם המשכנו לנסוע עוד כשעה וחצי עד פלובדיב.
התאכסנו ב- Corner Guesthouse, בית עתיק בחלק הכי גבוה ברובע העתיק. מקום מיוחד, לא זול (60 יורו לזוג) אך המיקום מאד נוח. אלכס, בחור צעיר ושופע נכונות כמו גם דובר אנגלית מעולה, בא לאסוף אותנו מתחתית הרובע היות ולא ניתן להיכנס לרובע העתיק עם רכב; הוא גם החזיר אותנו למחרת עם חפצינו לרכב שלנו שחנה מחוץ לעיר העתיקה.
בערב נהננו מאד להסתובב באזור הבילויים הנקרא ה- Capana. המון מקומות לשתיה בעיקר, מלאים צעירים, עיר תוססת ונעימה. למחרת סיירנו כ-3 שעות בעיר העתיקה, לאחר ביקור בחנות “דקטלון” שמנו פעמינו לסופיה, הטיסה יוצאת ב 6.30 בבוקר.
מצאנו דירה מקסימה דרך Booking Flower Home –. בעלת הדירה המתינה בכניסה, קומת קרקע, דירה מעוצבת וחדשה עם כל מה שצריך (אפילו מכונת כביסה) – מקום מושלם לטיסות מוקדמות.
להתראות בולגריה - נעמת לנו מאד.
