יום שביעי – חווה מבודדת בין זאיון לברייס
השבת הפכה להיות השבת הכי מדהימה ושקטה שאני זוכר. אכלנו ארוחת שבת שהכנו בעצמנו עם מצרכים שקנינו מראש, בבוקר קמנו לנוף שאינו מופרע על ידי מעשה ידי אדם, פשוט הרים ואחו. ואז, הפתעה… עדר בופאלו ענק הגיע לשתות בבריכה שהיתה ממול לצימר ובעצם בילה את רוב השבת באכילה ומנוחה והכל במרחק של 2 מטר מאיתנו, מדהים, מדהים, מדהים. זו היתה חוויה שלא תיכננתי בכלל והיתה מבין הטובות בטיול. מסתבר שהחווה עוזרת לשמר עדר בופאלו, מקצה להם מקום מסודר ואינה פוגעת בהם. דומה מאוד לשמורת טבע לבופאלו.
יום שמיני – ברייס
קמנו בבוקר, ארוחת בוקר ויציאה לדרך לברייס קניון. כניסה מהירה לפארק באמצעות הכרטיס שלנו ואז נסיעה ישר בדרך הפנימית עד לסוף הדרך. זוהי דרך ללא מוצא וארוכה מאוד אולם בסופה מגיעים ל rainbow point. עוצרים לתצפית מרהיבה על הפארק, מצטלמים ונוסעים בחזרה. כבר בנקודה זו מבינים את הייחוד של הפארק, תצורות סלע שנקראות הודוס (Hoodoos). מדובר בעצם בסלע שנשחק כתוצאה ממים ורוח. בתחילה נוצר מעין גשר וכשהגשר מתמוטט נשארים רק העמודים התומכים שהיו משני צדדיו. זהו המקום בו התצורות הללו מופיעות הכי הרבה ובצורה מרוכזת. בנסיעה חזרה עוצרים בנקודות התצפית שפזורות לאורך הכביש. לא חייבים לעצור בכולן ולא חייבים להתעכב בכולן, אנחנו עצרנו, יצאנו, בדקנו. מעניין – מצלמים, לא מעניין – ממשיכים הלאה. בסיום הכביש, די קרוב למרכז המבקרים, תגיעו לתצפית נקודת הזריחה (sunrise point). מחנים את הרכב במגרש החנייה ועולים לנקודת התצפית. שוב הודוס הפעם מזווית אחרת.
בעקבות המלצות כאן באתר ובאתרים שונים החלטנו לעשות שביל משולב: גני המלכה (Queens Garden) + שביל הנאווחו (Navajo Trail).
השביל הוא נוח, לרוב במגמת ירידה וחלקו מוצל. בסיום השביל שוב העיקולים המפורסמים, אבל כאן הם בדרגת קושי בינונית ומטה.
כאשר יורדים בשביל רואים יותר מקרוב את ההודוס, השביל מאוד נוח ורחב. יורדים כלפי מטה עד שרואים פיצול בשביל בין שביל הליכה לשביל סוסים ושם רואים סלע מאוד בולט שמשום מה מזכיר את המלכה ויקטוריה (על שמה נקרא השביל), ממשיכים בשביל, עוברים מתחת לגשרון טבעי, עצים, תצורות סלע נוספות ובסך הכל טיול רגוע. מגיעים לפיצול בשביל ובו צריך להחליט האם להמשיך ישר או ימינה (זהוהי בעצם נקודת המפגש עם שביל הנוואחו). ישר – מגיעים לוול סטריט (wall street) – תצורות סלע + עצים שמגיעים לגובה עצום רק כדי לראות את השמש, ימינה מגיעים לגשרים התאומים (Twin Bridges) ולפטיש של תור (Thor's Hammer). בחרנו ללכת ימינה, ואכן המראות ממשיכים להיות מרהיבים ותצורות סלע מעניינות נוספות מפיעות אחרי כל סיבוב בשביל. בסיום השביל שוב סדרת עיקולים כלפי מעלה כשבסופה רואים את הפטיש של תור.
השביל מסתיים בנקודת תצפית נוספת, נקודת השקיעה (sunset point). שוב תצפית מדהימה לתחתית הקניון. משם מומלץ ללכת לנקודת ההתחלה (sunrise point) באמצעות השביל שפשוט הולך לאורך הרכס (rim trail) אפשר גם ללכת עוד קצת בכיוון ההפוך, לנקודת ההשראה (inspiration point) לתצפית נוספת.
אם נראה לכם שנמאס כבר מנקודות תצפית, אז לא! כל נקודה מדהימה ושונה במה שרואים ממנה ואפילו בשעות שונות של היום ניתן לראות את הצבעים המדהימים של הסלעים בפארק, אז לא מומלץ לפספס נקודות תצפית!
את הברייס ממצים יחסית מהר ומשם יצאנו לנסיעה ארוכה נוספת לכיוון פייג' (page). בכל הדרך ממשיכים לראות את הסלעם האדומים שכל כך מאפינים את יוטה. כאשר מתקרבים לפייג' תתחילו לחפש מצד שמאל של הכביש כניסה שנראית לא חשובה או שתרשמו במפה Wahweap Overlook. אם השער נראה נעול, ניתן לפתוח אותו (בתנאי שסוגרים אותו שוב) ולנסוע נסיעה קצרה מאוד במעלה הכביש עד שמגיעים לסככה ממנה נשקף נוף מרהיב של אגם פאואל וסכר גלן.
ממשיכים בכביש ואם הזמן בידינו (וגם אם לא) נכנסים למרכז המבקרים של סכר גלן (Carl Hayden Visitor Center) ופשוט מתפלאים על המפעל ההנדסי העצום הזה. כשהגענו, מרכז המבקרים נסגר ולא היתה לנו הזדמנות להיכנס אליו אולם הנופים מהמקום, פיצו על הכול.
הגענו יחסית מוקדם ולכן הלכנו לתצפית שנמצאת 10 דקות נסיעה מפייג – עיקול פרסת הסוס (Horseshoe Bend). חנייה במגרש החנייה, הליכה קצרה של 10 דקות ואתם נמצאים בתצפית על אחד העיקולים המרהיבים של נהר הקולורדו שנראה כמו פרסת סוס. המקום מוצף בצלמים ומבקרים, הנוף מהמם, אבל… אין שום גדר לרפואה. התקרבו בזהירות כי מדובר בעוד צוק אנכי. מומלץ מאוד!
ישנו במלון Clarion Inn Page - Lake Powell. חדרים מרווחים, מלון מתוחזק, בסיסי ונקי. כולל ארוחת בוקר חמה.
מומלץ מאוד להזמין כבר היום את הסיור שתערכו מחר בקניון אנטילופ באחת מהחברות שמבצעות סיורים אלו. המקומות מתמלאים במהירות ולא ניתן לבצע אותם עצמאית.
אנחנו הזמנו את הסיור שלנו באמצעות Ken's Tours.