חופשת פסח במערב ארה"ב

(מי שרוצה לקרוא את הבלוג בתצורת פייסבוק (יותר תמונות ופוסט נפרד לכל יום), ניתן לעשות זאת כאן:
https://www.facebook.com/groups/kosherfamilytrip)

זכר ליציאת מצרים ומסעם של בני ישראל במדבר, החלטנו להעביר את חג הפסח במדבריות של מדינת נבדה ולאחר מכן להמשיך לכיוון יוטה, ואריזונה.
טוב, לא בדיוק מדבר ובלי שום קשר ליציאת מצרים, אבל כן במדינת נבדה. לאס וגאס, נבדה.

האמת, גם לאס וגאס עצמה נבחרה לנקודת הפתיחה לא בגלל שהיה לנו יותר מדי מה לחפש שם, אלא בגלל שיש בה ריכוז יהודי גדול ואנחנו היינו צריכים להצטייד לפסח. אה, גם בגלל השווארמה המצוינת של שווארמה וגאס.

לטייל בפסח, זה קצת יותר מורכב מלטייל בשאר ימות השנה. היינו צריכים לקנות סט סירים חלבי, סט סירים בשרי, כיריים חשמליות, תנור קטן וקוצץ ירקות (כל התענוג יצא בסביבות $100 בוולמארט). בנוסף, בכל דירה שבה התארחנו, היינו צריכים להכניס לארונות את כל החמץ שבעלי הבית השאירו (קפסולות קפה, תבלינים, חטיפים וכדו'), ולפרוס נייר אלומניום על השיש.

כרגיל, הזמנתי רכב דרך אופרן עם הנחה של נטע דגני. יצא יותר זול מאשר להזמין מקומית וזה כלל את כל הביטוחים וביטול השתתפות עצמית.

נבדה
יום 1 - שלישי, 8 באפריל 2025

נחתנו בלאס וגאס בסביבות 1:30 בצהרים, אספנו את הרכב והתחלנו במסע הרכש של הציוד בוולמארט.
כשסיימנו בוולמארט, נסענו לאכול צהריים בשווארמה וגאס. חוץ מזה שהאוכל שם מצוין, גם האווירה שם תענוג.

אחרי הארוחה נסענו לבית ששכרנו דרך Airbnb. בית ישן שעבר שיפוץ קוסמטי, בשכונה די מפוקפקת (באחד הערבים ניידות משטרה הקיפו את אחד הבתים לא רחוק מאיתנו וכרזו ליושבי הבית לצאת בידיים מורמות...), אבל עם יתרון גדול - יש לה בריכה גדולה בחצר האחורית. בסה"כ נהנינו מהשהות שם.
פרקנו את הרכב ואני נסעתי להצטייד באוכל כשר בחנות Kosher Market. השעה כבר הייתה מאוחרת, שעת סגירת החנות התקרבה וכל רמזור בדרך היה אדום. התקשרתי לחנות שוב ושוב עד שענו לי, תיארתי את המצב וביקשתי שיחכו כמה דקות עם הסגירה. ברוך השם מדובר בישראלים ולא בריבוע אמריקאי, המוכר בחנות הסכים לחכות.
נכנסתי לחנות והרגשתי כמו בסופרמרקט בישראל, כל החנות מלאה במוצרים כשרים, רובם המוחלט מישראל. לא נעים, אבל ה-"כמה דקות" הפכו לחצי שעה 😬.

יום 2 - רביעי, 9 באפריל 2025

לשבת ולחג, למעט דברים מאוד מסויימים, הזמנו אוכל מוכן, כך שהיה לנו זמן פנוי בשפע. ניצלנו את מזג האוויר המצוין (לא באמת, היה חם גיהנום 🥵) ונסענו לטייל בפארק המדינה Valley of Fire.

התחלנו עם עצירה קצרה ב-Arch Rock. בתמונות בגוגל הקשת נראית מרשימה, אבל במציאות היא כל כך קטנה, שבהתחלה פיספסתי אותה.

לאחר מכן עשינו מסלול קצר (3.1 ק"מ) בשם Fire Wave and Seven Wonders Loop. לא יודע מה הם "שבעת הפלאים", אבל ה-"גלים" יפהפיים. בסוף המסלול צועדים בעלייה לצד הכביש בדרך חזרה לחניון, לא כיף גדול כשהטמפרטורה 35° והשמש קופחת. ניסינו לעצור טרמפ ואחד הרכבים עצר לנו. בפנים ישבו 2 בחורים ו-3 בחורות. הבחורים יצאו מהרכב, מירי, יעלי, אריאל ואיתן הצטופפו במושב האחורי יחד עם אחת הבחורות, ואני והבחורים עמדנו על מתקן לנשיאת אופניים שהיה מחובר לחלקו האחורי של הרכב.

אחרי התאוששות קצרה, נסענו הלאה לצלם את Arrowhead Arch (עוד משהו שנראה יותר טוב בתמונות מאשר במציאות, אבל זה לא שיש יותר מדי מה לעשות ב-Valley of Fire), ואת Elephant Rock.

סיימנו את הביקור בפארק ונסענו לאכול צהריים. הפעם ארוחה חלבית ב-Café Express, שנמצא באותו מתחם עם Kosher Market ושווארמה וגאס.

אחרי שהורדתי את מירי והילדים לבלות בבריכה, נסעתי לטבול כלים ולהצטיידות נוספת בחנות כשרה נוספת בשם Mountain Market 365. החנות הזו אמנם יקרה יותר, אבל היא גדולה יותר והמבחר שם גדול יותר.

במהלך הנסיעה ל-Valley of Fire, שמנו לב שהשקע של ה-12V (המצת) לא עובד. מאחר והיינו צריכים את השקע הזה בשביל מצלמת הדשבורד שהבאנו איתנו, נסעתי אחרי הקניות להחליף רכב בשדה"ת. הרכבים שנשארו היו עם קילומטראז' די גבוה. רגע אחרי שבחרתי רכב, הגיעה שיירה של רכבים נוספים מאותה קטגוריה. עצרתי אותם אחד אחד ושאלתי כמה הקילומטראז', היתה שם סברבן חדשה עם 4,570 מיילים. לקחתי אותה.

יום 3 - חמישי, 10 באפריל 2025

כאמור, היה לנו זמן פנוי, ואת היום הזה התחלנו עם סבב רכישות באאוטלט הדרומי של לאס וגאס. הגענו בשביל דברים ספציפיים, כך שיצאנו משם בלי לפשוט רגל, אבל עם כל מה שרצינו.

אחרי ארוחת צהריים (כן, כן, בשווארמה וגאס), והתארגנות בדירה הזמנו Lyft ונסענו לסיבוב מלונות קצר בסטריפ.

כשטיילנו בוגאס ב-2019 מירי לא הרגישה טוב ולא היתה איתנו בחלק מהמלונות, עכשיו היה הזמן לפצות על כך.

התחלנו באקווריום הכרישים 🦈 שבמלון מנדליי ביי (Mandalay Bay), עברנו למלון לוקסור (Luxor) לראות את הספינקס והפירמידות, המשכנו לטירות 🏰 של מלון אקסליבר (Excalibur) ומשם לפסל החירות 🗽 והעיר ניו-יורק שבמלון ניו-יורק-ניו-יורק (New York-New York).

בשלב הזה מירי והילדים מיצו את העניין ולכן חתכנו, נסענו לאסוף חלק מהאוכל המוכן שהזמנו וחזרנו לבית לבדיקת חמץ.

יום 4 - שישי, 11 באפריל 2025

אחרי צליית הזרוע 🍗 לליל הסדר על מנגל חד פעמי, שרפנו את החמץ, ואת שאר היום העברנו בבישולים והכנות לשבת ולחג הפסח שחל במוצ"ש. הילדים כמובן בילו בבריכה. באמצע היום קפצתי לאסוף את שאר האוכל המוכן שהזמנו.

יום 5 - שבת, 12 באפריל 2025

שבת מנוחה.

סוף זמן אכילת חמץ היה ב-10:30 בבוקר, והיה צריך להספיק סעודת שבת לפני כן, אז קמנו מוקדם, אכלנו סעודה עם פיתות ונפטרנו מכל הפירורים.

במוצ"ש חל ליל הסדר, קראנו את ההגדה, איתן שר "מה נשתנה" וכולנו שרנו את שאר שירי ההגדה. שולחן הסדר היה ערוך עם מפה וכלים (חד-פעמיים) יפים שהבאנו איתנו, כוסות "כסף" ל-4 הכוסות 🍷 ובקבוקי יין ומיץ ענבים מישראל. מהחומץ המקומי שמכנים כאן "מיץ ענבים", אני לא מסוגל לקחת לגימה אחת, ודאי שלא 4 כוסות.

יום 6 - ראשון, 13 באפריל 2025

חג הפסח.

יוטה
יום 7 - שני, 14 באפריל 2025

אנחנו לא חוגגים יומיים כמו תושבי חו"ל (לא על דעת עצמנו, שאלנו רב), והבית שבו שהינו לא נמצא בסביבה קרובה לקהילה היהודית, כך שיכולנו לצאת לדרך לכיוון יוטה.

היום, וביומיים הבאים, טיילנו בפארק ציון (Zion National Park). שכרנו יחידת דיור דרך Airbnb בעיירה הוריקן שנמצאת במרחק נסיעה של כ-40 דקות ממרכז המבקרים של הפארק. סביר לחלוטין אם רוצים להימנע מהמחירים המופקעים של הבתים והמוטלים הסמוכים יותר לכניסה לפארק. ליחידה יש חצר אחורית גדולה עם טרמפולינות, מגלשות לילדים וג'קוזי.

הגישה למסלולים בפארק, סגורה לכלי רכב פרטיים ומתאפשרת רק ע"י שאטלים חינמיים שיוצאים בתדירות גבוהה ממרכז המבקרים.
ישנו חניון ליד מרכז המבקרים, אבל הסיכוי למצוא שם חניה אחרי 8 בבוקר שואף לאפס. לקראת שעות אחר הצהריים מתחילות להתפנות שם חניות. בנוסף לחניון של מרכז המבקרים, יש מספר מוגבל של מקומות חניה מוסדרים בצידי הכביש. גם ליד המוזיאון יש מספר חניות מוגבל. אם כשהגעתם הכל תפוס, תאלצו לחנות מחוץ לשמורה, בעיירה Springdale, ולשלם על החניה. מהעיירה יש שאטלים חינמיים למרכז המבקרים.

זמן הנסיעה מוגאס, בשילוב איבוד שעה בגלל שינוי איזור זמן, ובתוספת העובדה שעצרנו קודם בדירה כדי לפרוק את הרכב, הביא אותנו לפארק בשעות אחה"צ. חניה מצאנו בקלות יחסית.

בטיולים האחרונים שעשינו, לא התלהבתי מהנופים כמו שהתלהבתי מהם כשטיילנו לראשונה בארה"ב ב-2019. התחלתי לתהות לעצמי האם ההתלהבות ב-2019 היתה באמת מהנופים, או רק כי זו היתה פעם ראשונה ואחרי תכנון של שנים.
כשהגענו לפארק ציון, התשובה היתה ברורה - זה הנופים!! ב-2019 כבר טיילנו בפארק ציון, ועדיין, כשהגענו לשם, התלהבתי שוב. ההרים האדמדמים, העצים הירוקים, השמים הכחולים והמים הזורמים בנהר, זה שילוב מדהים ביופיו!

לקחנו את השאטל ועשינו את המסלול Emerald Pool. במסלול ישנן 3 בריכות - תחתונה, אמצעית ועליונה. עשינו את שלושתם. הנופים בתחילת המסלול משגעים(!), אבל מצב המים בבריכות היה עגום. זה היה יותר שלוליות מבריכות.

יום 8 - שלישי 15 באפריל 2025

היום התפצלנו. מירי, אריאל ואיתן נשארו לשחק בחצר ולבלות בג'קוזי, יעלי ואני קמנו מוקדם ונסענו לפארק ציון כדי לעשות את המסלול "אנג'לס לנדינג" (Angels Landing).

מאז הקורונה, הכניסה למסלול הזה מתאפשרת עם אישור בלבד. כדי לקבל אישור ישנן שתי אפשרויות:

1. להירשם להגרלה שנערכת מספר חודשים מראש, לפי ההוראות שמופיעות כאן -
   https://www.recreation.gov/permits/4675310.

2. להירשם להגרלה יום לפני המועד שבו רוצים לטייל.

עלות ההגרלות הינה 6$.

כדי לטייל באפריל, נרשמנו להגרלה במהלך ינואר, בחרנו את יום הטיול המתוכנן, את טווח השעות לכניסה המתוכננת (9:00-12:00), והתפללנו. אני בכל אופן 😬. ברוך השם, זכינו.

מתחילים בצעידה לאורך המסלול West Rim Trail, מטפסים על ההר בשביל שאמנם די סלול, אבל עדיין כרוך במאמץ, ומגיעים לנקודת התצפית Scout Lookout. שם מתחיל המסלול של אנג'לס לנדינג. הנופים מהמסלול מטורפים! זה פארק ציון במיטבו!
חשוב לשים לב - מי שיש לו פחד גבהים, זה ממש לא בשבילו. אמנם הסרטונים שמופיעים ביוטיוב צולמו מזווית מסויימת, כדי ליצור מצג שווא של מסלול סוּפֶּר מסוכן, אבל עדיין, המסלול שם לא רחב במיוחד, ובצד פעורה תהום. בחלק מהמסלול, משני הצדדים.

יום 9 - רביעי, 16 באפריל 2025

היום טיילנו במסלול The Narrows. המסלול מתחיל עם הליכה לאורך המסלול Riverside Walk, עד לנקודה שבה השביל נגמר. בנקודה הזו נכנסים למים וצועדים בתוך הנהר.
המסלול כולו, הוא באורך של כ-26 ק"מ כולל נקודת קמפינג באמצע, אבל כמובן שלא חשבנו אפילו לעשות את כולו, אלא לצעוד מספר קילומטרים ולחזור.

מי הנהר קרים מאוד, לכן שכרנו מראש ביגוד מתאים - סרבל אטום למים, גרביים תרמיות, נעליים נגד החלקה ומקל הליכה מעץ. לילדים יש סרבל שלם, אבל מעל גיל 12, אין שרוולים, יש כתפיות.
ישנן 2 חנויות שמשכירות ציוד, אנחנו בחרנו בזו שמעט יותר זולה - Zion Outfitter. גם ככה התענוג עולה 55$ לאדם. בדיעבד התברר שהחנות הזו נמצאת ממש סמוך לכניסה הרגלית לפארק.

הבחור מחנות השכרת הציוד, המליץ להגיע ב-7:00 בבוקר, כי אחר כך כבר יש תורי ענק.
זה היה היום האחרון שלנו בפארק ציון, והיינו צריכים לעשות צ'ק-אאוט בבוקר. העמסנו את הרכב כבר בערב, קמנו ב-5:30 בבוקר, התארגנו, מירי הכינה ארוחת בוקר, אני העמסתי דברים אחרונים, ויצאנו לכיוון הפארק.
הורדתי את מירי, יעלי ואיתן ליד החנות והמשכתי עם אריאל לתפוס מקום חניה בחניון של מרכז המבקרים.
7:00 בבוקר, אז היו מקומות חניה. מצאתי מקום עם כמה עצים מסביב שקיוויתי שיעשו צל מאוחר יותר, כי הרכב הרי יושב עם כל הציוד שלנו, כולל צידנית עם מוצרי קירור והקפאה...

אחרי שהתאמנו ביגוד לכל אחד מאיתנו (תאמינו לי, זה לוקח זמן), לקחנו שאטל למסלול. ברוב המקומות המים הגיעו עד הברכיים לכל היותר, אבל היו מספר קטעים שבהם המים הגיעו עד סמוך לבית השחי. למי שקצת פחות גבוה, תנועה לא זהירה, והמים נכנסים לתוך הסרבל. הסרבל נועד למנוע כניסה של מים, מה שאומר שאם נכנסו מים, הם לא יוצאים משם בכוחות עצמם. תשאלו את יעלי 😃.

אחרי מספר קילומטרים, מירי והילדים החליטו שהם הבינו את המסר (איתן הבין את המסר אחרי 100 מטר). אני רציתי להתקדם עוד קצת, אז סיכמנו שאחזור תוך חצי שעה. רבע שעה לכל כיוון. התקדמתי במהירות, הגעתי לאיפה שרציתי, ראיתי שלמרות שיש לזה שם מפוצץ על המפה, זה בדיוק כמו מה שראינו עד עכשיו, וחזרתי.

חזרנו לתחילת המסלול, לקחנו שאטל למרכז המבקרים, החזרנו ציוד לחנות, התארגנו ונסענו הלאה לכיוון ברייס קניון (Bryce Canyon National Park).

במקור תכננו לשכור בית דרך Airbnb, אבל מעט לפני הטיול, ביטלנו את ההזמנה של הבית ובמקום זה הזמנו לילה במוטל Best Western Plus Ruby's Inn, שנמצא ב-Bryce Canyon City. מרחק של 5 דקות נסיעה מהכניסה לפארק.

הגענו לקראת ערב. למעט דברים ספציפיים, לא טרחנו לפרוק את הרכב, כי זה רק ללילה אחד. אחרי ארוחת ערב, אריאל, איתן ואני הלכנו לבריכה של המלון. ליתר דיוק - אריאל לבריכה, אני לספא, איתן לשבת על שפת הספא ולשכשך רגליים.

יום 10 - חמישי, 17 באפריל 2025

הסיבה שבגללה שינינו את תכנית הלינה שלנו, היא כי רציתי להגיע לפארק בשעה מוקדמת, כדי לצלם את הירידה המתפתלת של המסלול Navajo Loop כשעדיין אין שם אנשים.
מצד אחד, לא היתה שום סיבה שבשביל זה כולם ישכימו קום, מצד שני, לנסוע 35 דקות כדי לצלם, לחזור 35 דקות כדי לאסוף את כולם, ואז לנסוע שוב 35 דקות לפארק, רק כדי שבסיום הביקור בפארק נחזור שוב את אותם 35 דקות נסיעה בדרך ליעד הבא, נשמע כמו טירוף.
לינה במרחק של 5 דקות נסיעה פתרה את הבעיה.

קמתי מוקדם והגעתי לתחילת המסלול לפני הזריחה. מתברר שאני לא המשוגע היחיד - כשהגעתי ראיתי שאנשים כבר עומדים בנקודת התצפית Sunset Point שממנה מתחיל המסלול, מוכנים לצלם את הזריחה. כן, לנקודה קוראים "נקודת השקיעה", אבל הזריחה שם מדהימה! זה בהחלט שווה את המאמץ!

אחרי צילומי זריחה וצילום של הירידה המתפתלת, עצרתי בנקודות התצפית Inspiration Point ו-Sunrise Point. לטעמי, הנוף הכי יפה נשקף מ-Inspiration Point.
חזרתי לחדר, ניסיתי לחזור לישון ללא הצלחה, התארגנו, העמסנו את הציוד שכן פרקנו אתמול, ונסענו ל-Inspiration Point.
מכאן קפצנו לביקור קצרצר ב-Navajo Loop. הלופ המלא היה סגור עקב התדרדרות אבנים, ומה שנותר לעשות מהמסלול, היה לרדת ולחזור באותה הדרך (אפשר גם לשלב עם המסלול Queens Garden, אבל כבר עשינו אותו ב-2019).

סיימנו את הביקור בברייס ויצאנו לכיוון העיר פייג' שבאריזונה. בדרך, מעט אחרי היציאה מברייס, עצרנו ב-Bryce Wildlife Adventure. זו חווה קטנה שיש בה מוזיאון בעלי חיים, השכרת טרקטורונים והאכלת צבאים, שמנוהלת ע"י זוג מבוגר חביב. ב-2019 התארחנו שם ביחידה שהם משכירים דרך Airbnb למשך מספר לילות ויש לנו זכרונות טובים, אז קפצנו לומר שלום. קיבלנו ביקור חינם במוזיאון ושקית עם גרעיני תירס להאכיל בהם את הצבאים.

בשעות אחר הצהריים הגענו לבית ששכרנו דרך Airbnb בפייג'.
בעוד שב-2019 הדירה ששכרנו בפייג' היתה אכזבה, הבית הזה היה מהמם! נקי, מחולק מצוין, מעוצב יפה ועם משחקי קופסא.

אריזונה
יום 11 - שישי, 18 באפריל 2025

את היום התחלנו עם צילום של "פרסת הסוס" (Horseshoe Bend).
כיוון שרציתי לצלם את המקום כשהשמש בזווית שלא תַּצֵל על ההרים והנהר, השתמשתי באפליקציה "SunCalc org", כדי למצוא את השעה המושלמת. בהתחשב בתאריך, השעה המתאימה היתה 8:00 בבוקר.
לקחנו בחשבון התארגנות בוקר, נסיעה קצרה, צעידה של כמה מאות מטרים והתמקמות, אז קמנו ב-5:45. אין ספק, הטיול הזה קשוח מבחינת שעות השכמה 🥱. בפועל, ב-7:20 כבר היינו בנקודת התצפית. השמים היו די מעוננים, כך שהיה אור בלי שמש ישירה. מושלם!
בדיוק כשסיימנו לצלם, הגיעו המוני ברחשים, ואנחנו ברחנו חזרה לרכב ונסענו חזרה לבית.

שעת כניסת השבת היתה מאוחרת (18:46), שולחן שבת כבר היה מוכן, ולנו נשאר זמן פנוי בשפע שהיינו צריכים להחליט איך לנצל אותו. שייט באגם פאוול (Lake Powell) לא רלוונטי בגלל איתן (גם צעיר מדי וגם פחדן), מסלול ששקלנו היה במרחק של שעה נסיעה לכל כיוון ובאורך 5 ק"מ, אז החלטנו לא להתגרות בגורל.
בסופו של דבר, מירי, אריאל ואיתן נשארו בבית לבשל ולשחק, ויעלי ואני נסענו שעתיים וחצי ל-Forrest Gump Point שליד ליד מוניומנט ואלי (Monument Valley) - הנקודה מהסרט המפורסם "פורסט גאמפ", שבה, אחרי למעלה מ-3 שנים של ריצה לאורכה ולרוחבה של ארה"ב, פורסט גאמפ עוצר וחוזר הביתה.
ליד כביש הגישה למוניומנט ואלי, עצרנו לטרמפיסט שהתברר כאינדיאני שמדריך סיורים בשמורה, ונתן לנו הדרכה מרחוק במהלך הנסיעה.

אחרי שסיימנו לצלם ולהצטלם, חזרנו על עקבותינו ונסענו חזרה לבית. בשלב מסוים בדרך, התחיל לרדת שלג כבד שהחל להצטבר גם על הכביש. ככל שהתקרבנו לפייג' השלג הלך ונעלם.

יום 12 - שבת, 19 באפריל 2025

שבת מנוחה.
(שביעי של פסח)

יום 13 - ראשון, 20 באפריל 2025

בבוקר יצאנו לדרכנו ליעד הבא - סדונה, והגענו לשם בשעות הצהריים המוקדמות. רוב בתי העיר צבועים בצבעי חום-אדמדם שמשתלבים עם צבעי ההרים האדמדמים והצמחייה הירוקה שמסביב. גם סניפים של רשתות גדולות, התאימו את הצבעים שלהם.

עשינו מסלול קצר באיזור Bell Rock, ואחד יותר ארוך באיזור Cathedral Rock. אחריהם, נסענו לבית ששכרנו דרך Airbnb. זה בית שנראה טוב יותר בתמונות מאשר במציאות, עם ג'קוזי סביר בחצר האחורית.

השעה היתה בסביבות 17:00, והיו שעתיים וחצי עד השקיעה, אז השארתי את כולם בבית ונסעתי לבד לעשות 2 מסלולים - למערה של Birthing Cave (3.1km), ולמערת הסאבווי של Boynton Canyon (Boynton Subway Cave. 4.8km). במסלול השני רצתי את ההתחלה, כדי להספיק לצאת לפני שמחשיך.
הרעיון במערות האלה, זו לא המערה עצמה, אין בה שום דבר מיוחד, אלא לצלם את הנוף עם המסגרת של פתח המערה.

יום 14 - שני, 21 באפריל 2025

היום עשינו את Devil's Bridge Trail. מסלול באורך 6.3 ק"מ שיותר מחצי ממנו, הינה צעידה ארוכה (1.8 ק"מ כל צד) על כביש עפר לרכבי 4X4. מי שרוצה לחסוך הליכה ולהרוויח חוויה - ישנם מספר מקומות בעיר שבהם ניתן לשכור ג'יפ או רייזר. לי זה התברר רק כשכבר היינו באמצע הצעידה.

המסלול מגיע לקשת טבעית שניתן לעמוד עליה. כשהגענו, היה תור ארוך של מטיילים שהמתינו לתורם לעלות לגשר ולהצטלם. חיכינו שם קרוב ל-50 דקות!
כל קבוצת מטיילים, העבירה את המצלמה (AKA - הטלפון הנייד) שלהם למישהו מהקבוצה שאחריהם ע"מ שיצלם אותם.
שלא כמו שעלולים להתרשם מהתמונות, הקשת לא צרה בכלל, יש שם רוחב של לפחות 2 מטר.

כשסיימנו, חזרנו לבית, מירי והילדים ירדו לבלות בג'קוזי ואני נסעתי למסלול נוסף - Seven Sacred Pools and Soldiers Pass Cave (4.8km). עוד מסלול שמגיע למערה.

אשמח אם מישהו יוכל להסביר לי מה עובר בראש של אלה שמגיעים, מצלמים, ונשארים לשבת שם חצי שעה. אחרים שמגיעים אחריהם נאלצים לכלול אותם בתמונות שלהם. סיימת לצלם - תהנה מהנוף 2 דקות ותפנה כבר את הפְרֵיים נודניק!!! אחרי 20 דקות נשבר לי לחכות להוד מעלתם וביקשתי מהם אחר כבוד לזוז.

אין כמו לשבת בג'קוזי אחרי מסלול(ים) ביום חם.

יום 15 - שלישי, 22 באפריל 2025

היעד הבא שלנו היה העיר טוסון. לא בגלל העיר עצמה, אלא בגלל שמורת סגווארו (Saguaro National Park) הסמוכה אליה.
מדובר היה בנסיעה של למעלה מ-3.5 שעות נטו (368 ק"מ), תוסיפו תדלוקים וכו' והגענו ליותר מ-4 שעות.

פיניקס נמצאת באמצע הדרך בין סדונה לטוסון והחלטנו לעצור שם לארוחת צהריים במסעדת Kitchen18.
התלבטנו מה לעשות אחר כך. לאור המלצות רבות שניתן למצוא בפוסטים ובלוגים שונים, התלבטנו בין 2 אפשרויות:

1. נסיעה ל-Old Tucson - סט צילומי מערבונים שנבנה ב-1939 וצולמו בו מערבונים רבים. המקום משמש כיום כפארק שעשועים ויש בו מגוון מופעים.

2. נסיעה ל-Goldfield Ghost Town - עיירת כורים שנוסדה בשנת 1893 וננטשה סופית בשנת 1926. ניתן להסתובב שם במה שנשאר מהרחוב הראשי (Main Street) ולבקר בחנויות שלאורכו, לעשות סיור קצר ברכבת הישנה ועוד.

עשינו חשבון שעד שנגיע ל-Old Tucson, זה כבר יהיה קרוב לשעת הסגירה והמופעים כבר יסתיימו, לכן החלטנו לנסוע לגולדפילד.

לא יודע איך זה ב-Old Tucson, אבל אלה שאומרים שחובה לבקר בגולדפילד, הם מסוג האנשים שאומרים שחובה לעשות את הצוללת הצהובה במצפה התת-ימי באילת. הם פשוט לא רוצים להיות הפראיירים היחידים.
צר לי, אבל אחרי 5 דקות די ממצים את הביקור ב-10 המבנים ששרדו שם. אם זה גם ככה על הדרך - למה לא, אבל אין שום הצדקה להאריך את הדרך כדי להגיע לשם.

נכנסנו לחנויות שבמקום, קנינו מזכרות, וכשסיימנו את הביקור, המשכנו בדרכנו לטוסון והגענו לבית ששכרנו דרך Airbnb. בית לא גדול, אבל מחולק טוב ומעוצב יפה.

יום 16 - רביעי, 23 באפריל 2025

שמורת סגווארו מחולקת לשני איזורים - מזרחית לטוסון ומערבית לטוסון. האיזור המזרחי נקרא "נפת הרי רינקון (Rincon Mountain District), האיזור המערבי נקרא נפת הרי טוסון (Tucson Mountain District). בפארק גדלים קקטוסים ענקיים דמויי עץ שנקראים "קקטוס סגווארו" 🌵.
אנחנו טיילנו באיזור המערבי, כיוון שבו יש ריכוז גדול יותר של קקטוסי הסגווארו.

טיילנו ב-Desert Discovery Nature (0.6km), ולאחריו נסענו על Bajada Loop Drive - כביש עפר שלאורכו מתחילים מספר מסלולים - ועצרנו ב-Hugh Norris וב-Valley View Overlook.
המסלול Hugh Norris, הוא ארוך מאוד, אנחנו עשינו רק כמה מאות מטרים. הכל נראה אותו דבר. יפה, אבל אותו דבר.

סיימנו את הביקור בשמורה בשעה מוקדמת, נסענו לאאוטלט כדי לקנות - חכו לזה... - גלידה 🤦🏽‍♂️. dippin' dots אם לדייק. חמוד, אבל במחיר מופקע.

אחרי הנסיעה על שביל העפר בשמורת סגווארו, הרכב היה מכוסה באבק, אז עצרנו בדרך לעשות שטיפה לרכב. מרוב לכלוך, היינו צריכים לעבור במנהרת השטיפה פעמיים.
לאחר מכן, חזרנו לבית וארזנו את כל הציוד שלנו במזוודות לקראת הטיסה הביתה מחר.

יום 17 - חמישי, 24 באפריל 2025

טיסת החזור שלנו יצאה מפיניקס, שעת העלייה למטוס היתה בשעה 14:30. לפני הטיסה רציתי להספיק לצלם ציור קיר בפיניקס, ולעצור לאכול ארוחת בוקר במסעדת Milk+Honey.
הנסיעה מטוסון לשדה"ת לוקחת כשעתיים, צריך לתדלק, להחזיר את הרכב, למסור מזוודות ובאמצע גם לדחוף את הצילום וארוחת הבוקר.

יצאנו לדרך מעט לפני 9:30, זמני הנסיעה התארכו כמובן ועשינו חשבון שלא יהיה זמן להגיע למסעדה, להזמין אוכל, לחכות שהוא יהיה מוכן, ולשבת לאכול במקום.
נכנסנו לאתר האינטרנט של המסעדה, הזמנו את המנות לאיסוף עצמי, וכתבנו בהערות שאנחנו נאכל במקום, פשוט יש לנו טיסה לתפוס. הם התחשבו במצב, וכשהגענו למסעדה, הם הגישו לנו את האוכל באופן מיידי. תוך כדי שאכלנו, קיבלתי הודעה שהטיסה נדחית בחצי שעה, קיבלנו זמן לשבת לאכול ברוגע 🍲.

מעט לפני שהגענו למסעדה, באחד הכבישים המהירים בפיניקס, אבן קטנה עפה לנו על השמשה הקדמית וסדקה את השמשה . ברוך השם, היה לנו ביטול השתתפות עצמית.

אחרי שמסרנו את המזוודות, הגענו לבידוק הבטחוני. כרגיל, עיכבו אותנו עם שקית הטלית והתפילין שלי.
עמדתי בצד לחכות, ואריאל הגיע אליי ואמר שבתמונה של הסורק, הוא רואה שמצאו אצל מישהו 2 אקדחים.
2 האקדחים היו בשקית של הטלית שלי...
אלה לא היו אקדחים אמיתיים כמובן. אחת המזכרות שקנינו היתה בצורה של שני אקדחים, זה היה שביר, אז שמתי את זה עם הטלית והתפילין, כדי שלא ישבר במזוודה.
2 הסוכנים שבדקו את השקית עשו כמיטב יכולתם להסתיר את החיוך ושיחררו אותנו 😃.
נחתנו בסיאטל בסביבות 18:30 ונסענו הביתה.