התיכנון: התיכנון עצמאי, בעזרתם האדיבה של מיסטר גוגל .
הרכב הקבוצה: אשתי ואני.
תאריך הטיול: יום רביעי עד שבת – 20/2-24/2 2019.
סוג הטיול: נאפולי בלבד, עם גיחה בת 1/2 יום לפומפיי.
מזג אוויר: פנטאסטי
לינה: התאחסנו 3 לילות במלון bellini שממוקם בפיאצה בליני, כיכר מרכזית מאוד ברובע העתיק המתוייר והפופולארי. הכיכר הומת אדם, תוססת ופעילה ביום בלילה, עם זאת במלון אין רעשים או הפרעות מהכיכר.
המון מקומות ואטרקציות בנאפולי מרוחקים ממש מרחק הליכה מהמלון. מרחק 20 דקות נסיעה משדה”ת (עלות נסיעה20-25 יורו למונית( להלן קישור לטיפ שרשמתי על המלון.
תחבורה: למלון הגענו עם מונית, אל פומפיי נסענו ברכבת ולעיתים נסענו ברחבי העיר עם המטרו. בד”כ טיילנו ברגל.
יש שמגיעים לנאפולי ללילה אחד בלבד ועוזבים אותה עם תחושה של עיר מלוכלכת, כאוטית ולא כזו שמסבירה פנים.
אחרים מגיעים מתוך ידיעה שמדובר על עיר מיוחדת. חמה, תוססת, פעלתנית ולא ממש מצוחצחת. אנחנו נימנים עם קבוצה זו.
נאפולי זו לא עוד עיר באירופה.
העיר פומפיי הסמוכה לנאפולי נחרבה יום אחד בהפתעה גמורה מהתפרצות הר הגעש ווזוב הסמוך, בלי התראה ובלי הכנות מוקדמות – יום אחד הכל דמם.
יש אומרים שמשום כך הנפוליטנים חיים את הרגע. ניסיון העבר המר לימד אותם שהכול יכול להיגמר ברגע אחד. ומשום שכך הכל בנאפולי הוא מיידי, הוא אותנטי, אמיתי ונוגע.
האווירה מיוחדת.
הרוכלים, בתי-הקפה, המסעדות, נותני השרות השונים, התושבים .. כולם פה עירניים, מנהלים שיחות קולניות, ברובעים הספרדיים והעיר העתיקה כולם מכירים את כולם... בקיצור, שימחה וששון.
אז אם נתקלתם בחבר שהיה בנאפולי שעתיים והשמיץ את העיר.. תחשבו פעמיים..
להלן פירוט המסלול והפעילות שלנו בעיר:
יום רביעי 20/2/19 :
הגענו עם טיסת EasyJet לנאפולי בשעה 17:00.
אל בית המלון הגענו עם מונית משדה"ת , המרחק מהשדה לעיר הוא כעשרים דקות ועלות הנסיעה היא בין 20 ל-25 יורו.
את אחר הצהריים והערב בלינו בשיטוט רגלי בסמטאות העיר העתיקה שסמוכה למלון ובארוחת ערב במסעדה בשם La Figlia del Presidente שבתוך הרובע. המסעדה אותנטית ומומלצת מאוד.
מזג האוויר בערב היה קר מאוד ונדרש להתלבש בהתאם.
סמטאות העיר העתיקה הומים אדם, הם מלאי חיים וכיף גדול לטייל בהם אפילו בלי מטרה מיוחדת או כיוון מתוכנן.
בעיר העתיקה יש המון מקומות עיניין ואתרים שכדאי לבקר.
הכנתי רשימת נקודות עניין, בחלקם ביקרתי.
- שיטוט ברחוב הראשי - רחוב ויאה טריבונלי Via Tribunali . לטייל לכל אורכו מכיכר דנטה עד כמעט גריבאלדי.
הקטע מכיכר דנטה במערב עד כנסיית דואומו במזרח הוא המעניין. הרחוב הומה באנשים, כנסיות, כיכרות יפות, מסעדות, חנויות ועוד.
- כנסיית הדוּאוֹמוֹ של נאפולי - Duomo di Napoli ,הקרויה גם הקתדרלה של נאפולי Naples Cathedral (Duomo di San Gennaro)
זהו המקום הקדוש והמוסד הקאטולי החשוב בעיר והקתדרלה המרכזית שלה, שבו גם יושב הארכיבישוף של העיר.
שמו האמיתי של הדואומו כאמורהוא הדואומו של סן ג'נארו. ואכן הקתדרלה הוקדשה לזכרו של ג'נארו הקדוש (San Gennaro), הפטרון של נאפולי, שקברו נמצא מתחת למזבח בקתדרלה. את אותו סן ג'נארו רבים זוכרים בתור סנט ינואריוס שנקבר כאן במאה ה-6 ושעל שמו נקרא חודש ינואר.
באחד מחדרי הדואומו שמורה מבחנה אטומה ובה שרידים מדמו של ג'נארו הקדוש (San Gennaro), הפטרון של העיר נאפולי.
בדואומו מתקיים פעמיים בשנה טקס גידופים, שמופנה כלפי ג'נארו הקדוש, בכדי שדמו יהפוך לנוזל וימנע צרות וסכנות איומות מהעיר ותושביה.
הטקסים הללו מתקיימים בשבת הראשונה של מאי וב-19 בספטמבר ופותחים בנאפולי את הפסטיבלים הססגוניים של הקדוש סן ג'נארו.
- רחוב טולדו Via Toledo
זהו רחוב הקניות הראשי של מרכז נאפולי.
הרחוב, שנסלל בתקופת הכיבוש הספרדי של נאפולי, הוא רחוב עתיק מאד (מהמאות ה-16 וה-17), אך דווקא בעידן המודרני, הוא הפך לרחוב אופנתי ולוהט, שבו מתרכזים כל מותגי האופנה המצליחים בעולם.
עד השעות הקטנות של הלילה ניתן להסתובב בין החנויות, המסעדות והגלידריות, כאשר מסביב נוף של קתדרלות, כנסיות וכיכרות יפות. בסוף הרחוב מגיעים לחוף המקסים של נאפולי ולמצודות המרשימות שמגינות עליו.
- קאפלה סן-סוורו Cappella Sansevero . אם יש לכם רצון לביקור בכנסיה אחת בלבד בנאפולי, זוהי הכנסיה.
קַאפֵּלָת סַן סֶבֵרוֹ (Cappella di San Severo), או קַאפֵּלָה דִי סַן סֶווֵרוֹ, היא כנסייה שהתפרסמה בזכות פסלי השיש המרהיבים שבה.
מדובר באחד המקומות המרהיבים והמרתקים בנאפולי וחובבי אמנות ייהנו כאן מאד. יש בה פסלים מדהימים משיש, ממש מרגשים. המפורסם שבהם היא דמות אדם שרוע על מזרן , פניו מיוסרות והוא עטוף בסדין שקפליו רבים וניכרים. האדם במותו של ישו. הפסל משיש מרגש ומפעים. מימינו ניצב פסל שיש מעניין נוסף, של אדם ורשת דייגים על כתפו וכל חוט ברשת ניכר. ועוד פסל משיש משמאלו, של אישה עומדת, עטופה בסדין, שקפליו רבים. ועוד ועוד.
- כנסיית גזו וכיכר גזו Chiesa(Church) del Gesù , Piazza del Gesù
זוהיא כנסייה יפה, שניתן לזהות בקלות בחזית המכוסה באבני בזלת.
החזית הצנועה שלה לא מסגירה את הפאר וההדר שבפנים הכנסייה.
תוכנה האמנותי והעיצובי נחשב לאחד משיאיו של הבארוק הנאפולטני. מהפסלים והציורים ועד ציורי הפרסקו הרבים - הכל כאן מפואר ומעוצב.
כנסיה זו שייכת למסדר הישועי.
היא נבנתה במאה ה-16 על שטח ארמון סנסברינו, שנרכש באותה תקופה בידי חברי המסדר מנסיכי סלרנו.
- כיכר בליני Piazza Belini
אזור תוסס וערני, חיי לילה ובו ברים, מסעדות, חנויות. בכיכר זו נמצא המלון שבו התאחסנו. מיקום מעולה !!
- כיכר דנטה Piazza Dante .
בכיכר מלאת בתי קפה ופעילות זו, הסמוכה מאוד לכיכר בליני נמצאת תחנת מטרו שממנה ניתן להגיע לתחנה המרכזית (תחנת גריבלדי) או אל תחנת המטרו שבמרינה. - כנסיית סן לורנצו מז'ורה San Lorenzo Maggiore Church. כנסיה פשוטה יחסית בסגנון גותי, עם חזית יפה מהמאה 18.
ניתן לבצע סיור מתחת לאדמה אל שרידי העיר מתקופת רומי . קרוי Macellum of Naples או Neapolis Sotterrata. הכניסה בתשלום מכנסיית סן לורנצו מז'ורה - זה לא הטקטומבות המפורסמות של נאפולי!!
- כיכר סן גאטנו Piazza San Gaetano.
- כיכר סן דומניקו מז'ורה San Domenico Maggiore Square. הכיכר נמצאת בחזית הכנסיה הנושאת שם זה.
- רח' סן גרגוריו ארמנו San Gregorio Armeno Via. רח' קטן, יפה, עתיר חנויות המוכרות פסלים יפהפיים של דמויות מעניינות. לא זול, אבל מיוחד ויפה.
San Gregorio Armeno Church. כנסיה בסגנון רוקוקו.
- מוזיאון מדרה לאומנות עכשוית Madre Contemporary Art Museum .
- כנסיית מיזרקורדיה Pio Monte della Misericordia, בה ישנו ציור מפורסם של קרבאג'יו וציורים נוספים וכן מוזיאון בו תצוגות אומנות עכשיות מתחלפות.
- כנסית סן-פאולו מז'ורה San Paolo Maggiore .
Santa Chiara Church – קומפלקס מיוחד, גדול ויפה של כנסיה מנזר וקלויסטר (חצר פנימית).הכנסיה סגורה בשעות הצהריים. החצר והמוזיאון פתוחים לביקור גם בצהריים.
- כנסיית סאן דומניקו מאז'ורה San Domenico Maggiore Churchמהכנסיות היפות בעיר.
- המוזיאון הארכיאולוגי הלאומי National Archaeological Museum . מהחשובים באיטליה. תצוגות מעניינות של מימצאים ארכאולוגיים מתקופת האימפריה הרומית, מהאזור ובכלל.
- שוק פיגנאסקה Mercato Pignasecca (ירקות,פירות,דגים...)
יום חמישי 21/2/19 :
בשעה 09:30 נפגשנו בכיכר מוניציפיה עם קבוצת מטיילים בהדרכתו של ליאור – מדריך ישראלי שמתגורר בנאפולי (ראה טיפ בנוגע לסיור ההכרות).
הסיור הרגלי נמשך בערך עד השעה 12:30, והוא כלל היכרות עם אזור הטיילת, castel nuovo, ארמון המלך, הרובע הספרדי המהמם, ויה טולרדו והרובע העתיק.
לדעתי מדובר על סיור היכרות חובה !
נכנסנו לסמטאות ומקומות שללא מדריך מקומי אין לי שום ספק שלא היינו מגיעים או מבינים לאן הגענו.
להלן מספר נקודות עניין (חלקי בלבד) ומקומות שביקרנו בהם במהלך הסיור:
- קָסטֶל נוּאוֹבוֹ - Castel Nuovo
טירת נוּאוֹבוֹ (Castel Nuovo), או "קָסטֶל נוּאוֹבוֹ", בעברית "המבצר החדש", או "הטירה החדשה" היא מבצר ענק ועתיק, שנבנה במאה ה-13 בתקופת שארל הראשון, מלך נאפולי וסיציליה
ממקומו, הוא שומר על מבואותיו של הנמל הגדול והציורי של נאפולי.
מאז היא שרדה כמה מצורים היסטוריים וגם שופצה והורחבה לא פעם. בפעם האחרונה היא שופצה ושוחזרה בשנת 1823.
קסטל נואובו נמצא בשימוש עד היום ומשמש כמוזיאון, מרכז מנהלי ואטרקציה תיירותית אייקונית של נאפולי.
בשנת 1990 נפתח במבצר המוזיאון שבו מוצגים ציורים, פסלים וכלי פולחן, שנאספו מהכנסיות בנאפולי. בתוך הטירה ניתן לבקר במוזיאון שמוקדש להיסטוריה של העיר. מבחוץ מבחינים בשער הניצחון הלבן שבין שני מגדלי השמירה. הקשת שבו הושלמה בשנת 1468. שימו לב לפסלים הנפלאים שמשובצים בה.
בצידה המזרחי של הטירה הזו ניצב הקיר הגדול והמסיבי ביותר. הקיר המזרחי הזה, בצד הפונה לנמל, הוא קיר מוצק ועבה, עם חלונות קטנים יחסית ומעטים.
בטירה ניתן למצוא לא מעט קמרונות בסגנון גותי ומרכיבים מהאדריכלות האיטלקית ואדריכלות תקופת הרנסאנס.
המחיר כניסה עולה אמנם רק 5 יורו אך על פי דעת מבקרים רבים, הביקור כאן ממש לא הכרחי, ביחס לזמן שמקדישים לו ולמה שרואים.
- תיאטרו סַן קָרְלוֹ - Teatro San Carlo
בניין האופרה האיטלקית, או תיאטרון סַן קָרְלוֹ, הוא אחד הסמלים המובהקים ביותר של העיר נאפולי - הוא גדול, עתיק וטומן בחובו היסטוריה ארוכת שנים.
זהו אחד מבתי האופרה החשובים באיטליה. בשנת 1737 החליט המלך הראשון של בית בורבון, שארל השלישי, על בניית בית אופרה בצמוד אל הארמון. הוא רצה להעניק לנאפולי ערך תרבותי נוסף בצורת תיאטרון חדש וגדול, במקום המבנה הישן והרעוע שמילא עד אז את התפקיד של בית האופרה בנאפולי. כך הוא החל להוביל את הפרויקט לבניית התיאטרון.
ארכיטקטורת הבניין החדש הייתה יפה, עם קישוטי זהב וריפוד מהודר בצבע כחול. כבר בזמן הקמתו של המבנה אגב, היו בו 3,300 מקומות ישיבה.
עד היום בית האופרה בתיאטרון סַן קָרְלוֹ פועל ומעלה הפקות חדשות מדי עונה. כמו כן, המקום גם משמש את להקת הבלט הוותיקה ביותר באיטליה והוא מפורסם בעיקר בשל האקוסטיקה המדהימה שלו. גם אם אתם לא נכנסים לצפות במופע, היכנסו לבניין וסיירו בו מעט.
בשנת 1816, לאחר מפלתו הסופית של נפוליאון, כשפרצה שריפה שכילתה את מבנה התיאטרון. המלך פרדיננד הרביעי, מלך נאפולי באותה התקופה, לא רצה לוותר עליו והורה לבנות אותו מחדש.
כך שופץ בסגנון ניאו-קלאסי ובתוך 12 חודשים עמד כאן התיאטרון החדש, על פי תוכניותיו של האדריכל אנטוניו ניקוליני. האודיטוריום החדש נבנה בצורה של פרסה וכלל 1,444 מושבים.
עבודות השיפוצים והחידושים המשיכו גם בשנת 1845, אז גם הוא קיבל את הצבעים המקובלים של התקופה - אדום וזהב. עיקר המבנה לא השתנה יותר מדי למעט תוספות קטנות, אך עם הפצצת המקום על ידי בעלות הברית במלחמת העולם השניה, הוא שופץ מחדש ונפתח שוב, בפעם השלישית, בשנת 1943.
היום מפורסם תיאטרון האופרה במופעים האופראיים האיכותיים שמתקיימים בו, בתוך חלל פנימי יפהפה ועם אקוסטיקה מושלמת.
- פיאצה דֶל פְּלֵבִּישִיטוֹ - Piazza del Plebiscito
הכיכר ממוקמת ליד קאסטל נואבו ותאטרון סן קרלו. זו אחת מהמהכיכרות הידועות של נאפולי, הכיכר הגדולה, היפה והחשובה בה.
הכיכר בצורת קשת או חצי אליפסה, כמו מחבקת את המבקרים בה.
היא יפה מאד, עתירה בפסלים ומונומנטים ומזכירה את הכיכרות העתיקות מהסגנון שמזוהה עם האימפריה הרומית.
במרכז המבנה "המחבק" נמצאת כנסייה ניאו קלסית, המזכירה את מבנה הפנתיאון הרומי, שתי 'זרועות' של עמודים, שעוצבו במאה ה-19, תוחמות את הכיכר.
מאז שנת 1994, השנה בה התקיימה כאן ועידת המדינות המתועשות (אז G7), הפכה הכיכר לסמל של נאפולי החדשה.
שם הכיכר "משאל העם". השם הזה ניתן לה על שום משאל העם שנערך כאן בשנת 1860. ההחלטה שעל הפרק הייתה על הצטרפותה של נאפולי ולמעשה של הדרום כולו לממלכת איטליה המאוחדת. ההחלטה הייתה חיובית.
בחזית הכנסייה, ניצבים שני פסלים, על גבי סוסים, של המלך פרדיננד הראשון ושל אביו שארל השלישי לבית בורבון.
בכיכר המרשימה נמצאים עוד כמה מהאתרים המעניינים בעיר. ביניהם תוכלו לראות את ארמון הפַּאלָאצוֹ רֵיאָלֶה, התוחם את הכיכר, את תיאטרון בית האופרה של נאפולי, תיאטרו דִי סַן קָרְלוֹ (Teatro di San Carlo) ואת מרכז הקניות האלגנטי והיוקרתי גלריה אוּמְבֶּרְטוֹ אוּנוֹ.
- ארמון ריאלה Palazzo Reale
ארמון מפואר זה שימש את מלכי בורבון . הארמון הוא מהדוגמאות המפוארות לשלטונה של השושלת הצרפתית בממלכת שתי הסיציליות.
הארמון נבנה במאה ה-17 לטובת אירוח המלך פיליפ השלישי של ספרד. כמו לא מעט ארמונות דומים באירופה, יש לו חזית מפוארת עם פסלי מלכים וגרם מדרגות מפואר משיש.
המלך אמנם מעולם לא הגיע לכאן, אבל הארמון נשאר כבית המגורים של האוסטרים ולאחר מכן של הבורבונים בעיר.
בשנת 1837, במהלך שלטון בורבון, ניזוק ארמון המלכים של שושלת בורבון ובית סבויה, כתוצאה מאש שפרצה בו. זה הוביל לשיפוץ גדול ולהרחבתו של הארמון והוא נפתח מחדש לקהל הרחב, בשנת 1919.
במלחמת העולם השנייה הארמון נהרס כמעט לחלוטין, אבל אחריה הוא שופץ שוב בקפידה. זה היה שיפוץ מקיף שנועד לתקן את נזקי ההפצצות הקשות שספג המבנה ולהשיב את הבניין המפואר לימיו הגדולים. מאז הוא משמש כמוזיאון שעניינו הצגת חדרי הארמון שהיה כאן, על הריהוט שבהם ועל חפצי האמנות הרבים שהצטברו בו במהלך ההיסטוריה.
30 חדרים יש בארמון של היום. חלקם משמשים את "בית מוזיאון רויאל" שמוקם בו ואת ספריית המדינה, הגדולה ביותר בדרום איטליה, השוכנת גם היא בו. בין המוצגים שבמוזיאון תראו אוסף עשיר של רהיטים, פסלים וציורים. אם תיכנסו פנימה תוכלו להתרשם גם מכלי חרסינה, שטיחי קיר ועבודות האמנות הרבות שבחדרים.
בחזית של הארמון המפואר, ניצבים פסלי שמונה ממלכי נאפולי, פסלים מרשימים הנמצאים בתוך 8 גומחות בקיר.
- גלריה אוּמְבֶּרְטוֹ אוּנוֹ (Galleria Umberto 1)
זהוא מרכז קניות אלגנטי, מרהיב ושווה ביקור שנבנה בשנת 1887 ומהווה שילוב יפה ומרשים של חומרים יוקרתיים וחדשניים לזמנם. יש כאן מיזוג מרתק בין שיש, פסיפס, זכוכית וברזל.
ארמון הקניות הזה מהווה מקום מפגש פופולארי בקרב תושבי העיר. כאן נוהגים בעלי הזמן שביניהם לשבת ולשתות קפה תוך צפייה או בהייה בעוברים והשבים.
בגלריה נמצאים חנויות אופנה ובתי קפה רבים, לצד חנויות יוקרה מרכזיות בעיר נאפולי.
יש כאן גם מסעדות ואפילו משרדים, אבל לפני הכל מהווה הגלריה המעוצבת, שהיא בכלל קניון ארמוני מדהים.
הגלריה המסוגננת הזו מזכירה את אחותה שבעיר הצפונית מילאנו.
ממש כמוה, גם פה ניתן לעשות שופינג מוצלח למדי אבל במחירים גבוהים.
בעיקר שווה לקנות כאן מציאות, בזמן הסיילים הגדולים, עם הנחות החגים ומכירות סוף העונה, כשהמחירים כאן צונחים.
שימו לב לרצפת הקניון המפוארת. משובצים לא מעט פסיפסים, בסגנון שאפיין את ארמונות הפאר של שלהי המאה ה-19.
- סיור ברובע הספרדי בנָאפּוֹלִי - Quartieri Spagnoli
אחד מגולות הכותרת בסיור בנאפולי, סמטאות של קסם.
באופן מסוים מהווה הרובע הספרדי סוג של "עיר בתוך עיר". כאן תוכלו לפגוש באופן בלתי אמצעי, בשכונה הנאפוליטנית האמיתית.
אין כמו הרובע הספרדי (Quartieri Spagnoli), העתיק והעני, המייצג את הגרעין שממנו צמחה נאפולי של ימינו.
הרובע הזה הוא שכונה צפופה ובעלת רשת רחובות צרים וקטנים.
בסמטאות הצרות והבתים הצפופים שבו, ניתן לראות כאן מאות בתי מלאכה משפחתיים, לצד חנויות זעירות ומסורתיות, טְרַטוֹרְיוֹת ביתיות פשוטות וטעימות ולא מעט כנסיות בארוקיות, שידעו ימים יפים יותר.
הרובע פרוש בין רחוב טולדו (via Toledo) ושדרות ויטוריו עמנואל (corso vittorio emanuele).
כאן ניתן לחוות את נאפולי של הסרטים, על הרעש האופייני שלה, המוסיקה, הריחות המיוחדים והאנשים הכל כך מרתקים שלה, גם אם לפעמים המוניים, רועשים או שונים מהמקומיים שרציתם לפגוש.
על אף שהרובע הספרדי זכה במהלך השנים לדימוי שלילי, מדובר באחד האזורים המרתקים בנאפולי.
על אף ההזנחה והפשיעה שהביאו לו העוני והצפיפות הגדולה שמהן הוא סובל, הרובע הספרדי הוא מקום מלא חיים ואנרגיה.
קל לייחס לו את מרכז הפשע והזנות של העיר, אבל כאן אפשר לפגוש גם את נאפולי האמיתית, נאפולי שאינה מתקשטת, מתאפרת ומעמידה פנים לכבוד התיירים, נאפולי הנושמת, שמחה, שרה ומתרגשת, אך גם מקללת, צועקת, לעתים פוגעת ולא פעם מתעצבנת.
הרובע זכה לשם "הרובע הספרדי", משום שהוא נולד ממה שהיה בעבר מחנה חיל המצב הספרדי. זה היה בזמן שלטון ספרד על האזור. את הרובע עצמו החלו אכן לבנות במאה ה-16, בפקודת שליט נאפולי באותו זמן, מי שהיה המשנה למלך ספרד, דון פדרו מהעיר טולדו .
באותה תקופה עברה נאפולי פיתוח עירוני מואץ, שכלל סלילה של רחובות חדשים, ובנייה של שערים וגשרים מושקעים. אז התגוררו כאן, לצד בני העיר, שהיו, אם תרצו, "הנאפולטנים השורשיים", גם חיילים ספרדים שגרו כאן באופן זמני ותרמו להיווצרות הנאפולי המיוחדת הזו, האמיתית כל כך, שאפשר להרגיש כאן עד היום.
את הסיור סיימנו בערך בשעה 12:30 והמשכנו באופן עצמאי אל מבצר סנט'אלמו - Castel Sant'Elmo
מבצר ימי־ביניימי טיפוסי, מסיבי ומרשים שממוקם על ראש גבעת וומרו וחולש על העיר כולה.
המבצר הזה הוא נקודת התצפית הכי מרשימה, מתוך העיר נאפולי עצמה, על העיר והמפרץ.
הנוף שנשקף מכאן מרהיב - נוף גגות העיר הצבעוניים, בצבעי ירוק, צהבהב ואדמדם. אחרי גגות בתי נאפולי המרהיבה, כמו שטיח כחול ומרשים, מונח לו הים הגדול והמפרץ של נאפולי כולו. וביום שבו יש ראות טובה מבחינים באופק בהר הווזוב האיימתני.
כדי להגיע למבצר, נדרש לעלות על הגבעה עם רכבת הפוניקולר . יש שתי תחנות רכבת לאורכו של רחוב ויה-טולדו, ניתן להגיע אליהן ברגל מכל מקום בעיר.
ככה בילינו לנו את אחה"צ במרומי ההר ובמצודה המרהיבה.
את היום קינחנו שוב בארוחת ערב מפנקת באחד מהמסעדות שברחבי הרובע העתיקה.
יום שישי 22/2/19 :
טיול בעיר שנחרבה מהתפרצות הר הגעש ווזוב במאה ה-I לספירה: פומפיי.
כתבתי בלוג ארוך ומפורט על תיכנון המסלול בפומפיי – להלן קישור לבלוג.
אל פומפיי הגענו עם רכבת מקומית שיצאה מתחנת הרכבת המרכזית, תחנת גריבלדי. הנסיעה אורכת כ-40 דקות ועלותה כ-4יורו.
חזרנו לנאפולי עם הרכבת בשעות הצהריים ובילינו את המשך היום באזור המרינה והמפרץ הנאפולי.
יום שבת 23/2/19 :
נותרו רק מס' שעות מצומצם עד הטיסה חזרה.
ניצלנו אותם לשוטטות והשלמת קניות, מזכרות, ושאר ירקות.
סיכום,
העברנו ארבעה ימים גדושים אבל רגועים מאוד, נינוחים ומפנקים.
לא חסכנו מעצמנו קפה, פיצות, פאסטות וכל הפינוקים הקולינאריים שהעיר מציעה.
התושבים המקומיים מסבירי הפנים, הסמטאות הציוריות, הכנסיות והמבצרים המרהיבים וכל היופי, הכאוס והליכלוך האותנטי מסביב גרמו לנו להבין שהבחירה בסוף שבוע ארוך בנאפולי היה מומלץ ללא ספק.
יש עוד מקומות רבים בעיר שאפשר לבקר אבל לא הספקנו מפאת הזמן, לדוגמא:
- הקָטַקוֹמְבּוֹת של סן גֵ'נָארוֹ - Catacombe di San Gennaro
הקָטָקוֹמְבּוֹת הן מערכות קבורה תת-קרקעיות, המסודרות בפרוזדורים ואולמות שבקירותיהן חצובים קברים שבתוכם מצויים מצבורים של עצמות אדם.
קָטַקוֹמְבּוֹת של סן גֵ'נָארוֹ (Catacombe di San Gennaro) הן קומפלקס הקבורה החשוב ביותר בדרום איטליה. זהו מתחם בן שתי קומות, שנבנה בסלע הוולקני שבאתר, במאה ה-2 לספירה. עם השנים נוצרו כאן בזיליקה בת שלוש סיטראות ובית טבילה נוצרי.
כאן נמצא גם קברו גם של ג'נארו הקדוש (San Gennaro), הפטרון של נאפולי. הוא נקבר בקטקומבות, לאחר שעצמותיו הועברו אליהן במאה ה-5.
- ארמון קזרטה - Palace of Caserta
הארמון המלכותי נמצא בעיר קזרטה בדרום איטליה, כ-25 ק"מ מצפון לנאפולי. הארמון שימש כמעונם המלכותי של ראשי ממלכת נאפולי מבית בורבון.
זהו הארמון הגדול ביותר שנבנה באירופה במאה השמונה עשרה, ואחד מהמבנים הגדולים ביותר שנבנו באותה תקופה.
ב-1997 הוכרז הארמון כאתר מורשת עולמית מטעם אונסק"ו. בהכרזה על המבנה נאמר שהוא "שירת הברבור של אמנות הבארוק המרהיבה, שממנה אומצו כל המרכיבים הנדרשים כדי ליצור אשליה של חלל רב מרחבי.
הגן שסביב הארמון הוא דוגמה אופיינית של אדריכלות נוף בסגנון הבארוק.
הגן משתרע על שטח של כ- 1.2 קמ"ר, וחלקו גבעי. התכנון נעשה בהשראת גני ארמון ורסאי, ויש הטוענים כי גני קזרטה עולים על המקור.