טיול שבוע בהודו/ מומבאי והסביבה. אפשרי ? בטח !

בלוג טיול – מומבאי והסביבה –שבוע – אוגוסט-19

התיכנון: התיכנון עצמאי, בעזרתם האדיבה של גוגל ופייסבוק .

הרכב הקבוצה: משפחה. אמאאבא + שתי בנות בגילאים 18+21.

משך ותאריך הטיול: שבוע אחד בלבד. יום חמישי 15/8/19 עד חמישי 22/8/19.

סוג הטיול: זה הסיבוב השני שלנו ביחד בהודו.
את הטיול הראשון המשותף לכולנו בהודו עשינו בדיוק לפני שנה.
אז טיילנו ב"שביל החומוס" באזור רג'יסטאן וקצת בצפון.
 הפעם הגענו לזמן מוגבל מאוד (אילוצים.... לצערנו....) וטיילנו במומבאי ובמספר אזורים לא מרוחקים במיוחד ולא מתויירים במיוחד.

מזג אוויר/עונה: אוגוסט נחשבת ל-off-season באזור מומבאי בגלל התראות מונסונים , גשמים ושיטפונות.
 הימרנו והגענו למומבאי שימשית וחייכנית. מזג אוויר חם אבל סביר ומצויין במשך כל הימים.

לינה: במומבאי התאחסנו בשני בתי מלון ברובי התיירים קולבה, ובמהלך נסיעתנו יישנו לילה אחד בעיר פונה ולילה נוסף בעיר נאסיק.

תחבורה: מהשדה למלון הגענו עם מונית שלקחנו מדלפק המונית שביציאה משדה"ת (עלות נסיעה מהשדה עד רובע קולבה הוא 1500-2000 רופי).
 את הטיול לעיירות הסמוכות למומבאי עשינו עם נהג צמוד ששכרנו את שרותיו ל-3 ימים.

Day-1 :  יום חמישי – 15/8/2019

נחתנו בשדה"ת במומבאי בשעה 19:30 לאחר טיסה ישירה עם אל-על.

יצאנו משדה"ת וקיבלנו מיד את הודו לפנים –הריחות, הרעשים ההמון הכאוס אחחח התגעגענו אז באנו.

בדלפק המיועד להזמנת מוניות ביציאה מהשדה, לקחנו מונית שלקחה אותנו למלון Bentleys Hotelשברובע המטיילים Colaba. המלון מומלץ למטייל הישראלי, (להלן קישור לטיפ שכתבתי על המלון) .

הגענו למומבאי רעבים מאוחר בלילה ויצאנו לסיבוב ברגל באזור המלון שנחשב כאמור לתיירותי.
 השעה מאוחרת וכל החנויות והמסעדות היו סגורות, למעט מסעדה אחת איכותית ותיירותית במיוחד מסעדת Leopold Cafe. למרות השעה המאוחרת, המסעדה הומה אדם ומוסיקה טובה.
 במסעדה יש תפריט אוכל עשיר מגוון מערבי והודי משובח וטעים אבל נחשב ליקר מאוד , לא נורא, זו מסעדה חובה ואנחנו את שלנו עשינו ,לשם ההשכלה.. בשנת 2008 בפיגוע הטרור המוסלמי שהתרחש במומבאי ובו תקפו את בית-חב"ד ואת המלון טאג'-פאלאס אז גם למסעדה זו פלשו הטרוריסטים וטבחו באורחים ובמקומיים (עוד נחזור למסעדה לקראת סוף הטיול אבל לקפה ועוגה בלבד)

Day-2 :  יום שישי – 16/8/2019

אחרי ארוחת הבוקר שהביאו לנו לחדר במלון, נפגשנו בשעה 10:00 עם המדריך+נהג שקבענו איתו מבעוד מועד לסיור במומבאי.
 המדריך שמו פארטיק והמלצותיו ב"למטייל" מרובות וחיוביות בעיקר . אנחנו מאוד נהנינו משירותיו ומהידע הרחב שלו. הוא לא מעיק, לא מציק וסבבה לגמרי איתנו הישראלים (להלן קישור לטיפ שכתבתי על המדריך).

היום הזה גדוש ומלא סיורים בהרבה אתרי חובה.

התחלנו בנסיעה אל תחנת הרכבת ויקטוריה הידועה כתחנת הרכבת העמוסה ביותר בכל הודו – היא תחנת צ'האטראפאטי שיוואג'י.
התחנה היא מבנה ענק מרהיב ביופיו ועיצובו שנראה כמו ארמון או קתדרלה, בנוי בסגנון גותי מלפני כ-200 שנה.
 מומלץ לבקר בתחנה במהלך היום ולחזור ולהתרשם מעוצמתה גם בשעות החשיכה, המבנה מואר בטרוף.

ב 2008 תחנה זו נמנתה עם האתרים שהותקפו במתקפת הטרור במומבאי כאשר מחבלים ירו על נוסעים בתחנת הרכבת.

מהתחנה המשכנו לצפות בתופעת משלוחי האוכל להלן "הלאנצ'-בוקס" .
מומבאי המונה מעל 20 מלין תושבים היא עיר פקוקה וצפופה לעייפה, מע' התחבורה הציבורית כ"כ צפופה כך שלאדם העובד אין אפשרות לקחת איתו אוכל להפסקת צהריים בעבודה.
 מתוך-זאת, צמחה מערכת משומנת כאוטית ויסודית של משלוחי אוכל הדאבאוואלה (Dabbawala) שמעבירה מדי יום 200 אלף מכלי אלומניום של אוכל טרי וחם מהמטבח הבייתי או המסעדה האהובה היישר לשולחנו של העובד בעת הפסקת הצהריים.
 שיטת שינוע של ארוחות שאנחנו במערב לא מסוגלים אפילו לדמיין איך זה עובד.

מפה המשכנו לראות המכבסות המפורסמות של מומבאי.
 ביקרנו באחת המפורסמת והידועה הלא-היא הדאבי גט (Dhbi Ghat). על מכבסה זו אומנם צפינו רק מלמעלה, אבל פארטיק לקח אותנו גם אל אחת אחרת/נוספת שבה יכולנו ממש להיכנס ולהסתובב בין הכובסים והעובדים .
המכבסה Dhbi Ghat היא עסק לכל דבר, המעסיק 3,000 כובסים-גברים. לכל כובס בריכה, כמו מקווה קטן (עם מים עכורים יש לציין).
הכובס משפשף את הבגד על דפנות הבטון של הבריכה בעזרת סבון.
הכובסים עובדים כאן משש בבוקר עד שש בערב.
 התהליך, מרגע מסירת הכביסה ועד קבלתה חזרה אורך שישה ימים: יומיים לכביסה – ידנית, יומיים לסחיטה – בדוד ענק, ויומיים אחרונים לייבוש – על חבל. כאן לא משתמשים באטבים. במקום זה כורכים שני חבלים זה בזה, והכובס דוחף את הבגד בין הפיתולים שתופסים אותו. כשהכביסה מתייבשת, פשוט מושכים אותה בקלות.

בנוסף לתושבי מומבאי המוסרים את כביסתם למכבסה גם בתי מלון, עד דרגה של שלושה כוכבים, משתמשים בשירותי המכבסה הזאת.

ממבט-על המכבסה נראית כמו שכונת עוני – אבל ריח של סבון אופף את האזור, והכביסה הלבנה – לבנה באופן מעורר התפעלות. יש לבן ויש לבן טייד ויש לבן של Dhbi Ghat

בשלב הזה עצרנו לארוחת צהרים במסעדה מקומית שמכינה טאלי בלבד. אבל איזה טאלי אלוהים... טעים וגדול מאוד, המסעדה ‪Mani's Lunch Home שממוקמת ב :Mhaskar Building 153/C, מומביי 400019.

עם בטן מלאה המשכנו לסיור בשכונת עוני מקומית, מה שמכונה סיור סלאם.
סיבוב דחוק, מתיש מעניין וחשוב מאין כמוהו להבנה וקבלת פרופורציה על החיים ועל המעמדות בהודו. אומרים שבמומבאי 50% מהאנשים חיים בפחונים, בצריפים ובתת תנאים. הסתובבנו מלאיי חמלה אבל פגשנו ילדים שלא מכירים אחרת, כאלו שלא רודפים אחרי מותגים, כאלו שלא רצים לשדרג פלפון כל שנה. ילדים מלאי שמחת חיים, ילדים מלאי אנרגיה ותשוקה להכיר ולדעת.
 קשה להגדיר את התחושות, זה משהו בין מזעזע לבין מדהים. ללא ספק אוטנטיות מרהיבה ועוצמה נוספת שחטפנו לפרצוף מהרבגוניות הבלתי נגמרת ובלתי נסבל של הודו.

הסיור הסתיים וחזרנו לחדר להתאוששות והפסקה קצרה.

בערב נסענו עם מונית לחוף צ'אופטי - Chowpatty beach
אחלה חוף שבעולם.
חוף לא לרחצה בגלל הים המזוהם, אבל מקום הומה אדם ומבקרים. שוק אוכל מפתיע בעושרו מפתיע בטעמיו ומפתיע במחירים המגוחכים שבו.
 בילינו בחוף שעתיים קלילות וחזרו לסיבוב לילה ברובע קולבה.

תמונות מהיום השני

Day-3 :  יום שבת – 17/8/2019

הימים הקרובים מתוכננים לנסיעה וטיול מחוץ למומבאי.
 התוכנית הייתה ליסוע לעיר הרוחנית הקרובה, יש אומרים המקבילה של רישיקש במהרשטרה (3-4 שעות נסיעה) Nashik, משם להמשיך עוד 4-5 שעות אל העיר אורנגאבד ומשם לסייר בשני אתרי המערות חצובות לתלפיות בסלע אג'נטה ואלורה (Ellora) המפורסמות.

תכנון לחוד ומציאות הודו לחוד.

מזג האוויר היה מצויין ויצאנו בשעות הבוקר אל העיר הסמוכה Nashik.
הנסיעה התארכה ולקחה כ-5 שעות (במקום 3 שעות שהבטיחו לנו הנהג וה-Waze).
 לפני שהגענו לנאסיק, עצרנו לביקור במקדש temple trimbakeshwarהמרוחק 30 ק"מ מנאסיק. מקום ללא תיירים בכלל, מקום קסום ואותנטי. לפני המקדש יש רחוב שוק הומה ומעניין. מקום חובה לביקור.

משם המשכנו לעיר נאסיק. ירדנו במרכז האגם המקודש, גת פנצ'וואטי שהוא מקום מיוחד להינדים על נהר הגודאוורי, שם נמצא מקדש קלרם.
 האווירה פה מיוחדת מאוד. תיירים כמעט ולא מגיעים לכאן (בד"כ נוסעים לערים כגון רישיקש, הרדיוואר או ווארנאסי).
זהו למעשה מקום עלייה לרגל של ההינדים, וזהו אחד האתרים שבו נערך פסטיבל הקומבה מלה המפורסם. בשנת 2013 התקיים הפסטיבל בנאסיק והשתתפו בו 100 מיליון אנשים.
 עיר שלא ממוקמת ב"שביל החומוס" אבל בהחלט שווה יום או יומיים ביקור לכל היותר.

תמונות מהיום השלישי

Day-4 :  יום ראשון – 18/8/2019

יצאנו בבוקר אל כוון העיר אורנגאבד, שממנה תיכננו לנסוע את המערות אלורה ואג'נטה.

לאחר כ-4-5 שעות הודיע לנו הנהג בשמחה שהיגענו למערות החצובות אלורה .
 מותשים ומופתעים יצאנו לסיור מטורף במערות אלורה.
מדובר על אתר מקדשי מערה מרשימים במיוחד ואחת האטרקציות הפופולרית בדרום הודו.
יש אומרים שמזכיר את המערות החצובות בפטרה שבירדן (לא הייתי.. לא יודע)
במקום יש 34 מקדשים שמהווים שיא של אדריכלות החציבה בהר בזלת.
 המקדשים מעוטרים בפסלים מרשימים, נחצבו בין השנים 600 עד 1000 לספירה ושייכים לדתות שונות: בודהיסטים, הינדים וג'יניים.

המקדש הוכרז ע"י אונסק"ו כאתר מורשת עולמית ומה שמדהים בו שכל כולו נחצב מסלע אחד.

סיימנו את הביקור והשעה הייתה כבר אחר הצהריים המוקדמות.
שקלנו האם להמשיך ולהתרחק ממומבאי ואז נאלץ לחזור 10-12 שעות נסיעה L או לחשב מסלול מחדש.
 חישבנו מסלול מחדש, ושמנו פעמינו אל העיר פונה (Puna) הסמוכה 3-4 שעות מהמערות.

העיר puna הייתה בעבר תחנת מעבר ב"שביל החומוס" הישראלי שהגיעו לפה בעיקר לשהייה באשראם המפורסם שבה, אבל משום מה בשנים האחרונות ,ללא הצדקה ממשית, תנועת הישראלים לפה התדלדלה ופסקה.

פונה נחשבת עבור ההודים לעיר הייטק ומרכז השכלה, ועבור המטייל הזר זהו שם נרדף לאשראם של אושו, רוחניות ומרכז רוחני הנחשב ליעד התיירותי העיקרי של העיר.

פונה, הנמצאת במרחק שעתיים-שלוש שעות נסיעה מבומביי מחוברת אליה בכביש משובח ובקו רכבות מהיר. העיר מציעה למבקרים בה בתי קולנוע רבים, תיאטרון, מלונות מפוארים, מוזיאונים וגם מסעדות מערביות.

התמזל מזלנו ומצאנו אחלה של מלון /גסט-האוס בפונה, בשכונה נקייה נעימה ושקטה. גסט-האוס נקי, עם חדרים מרווחים ואחלה של שרות להלן קישור המלצה למלון.

תמונות מהיום הרביעי

Day-5 :  יום שני – 19/8/2019

אחרי ארוחת בוקר במלון, הנהג כבר חיכה לנו בכניסה למלון ועשינו את דרכנו חזרה למומבאי.

נסיעה קצרה – 5 שעות, קל
 דרך בינעירונית נוחה לנסיעה.

כולנו סבבה כי החלטנו שאת הימים האחרונים נבלה במלון הטאג'-פאלאס הכל-כך אשששש.

הגענו בשעות הצהרים, עשינו צ'ק-אין מהפנט ומופלא בפאר שלפנינו ונזרקנו למנוחה קצרה בחדרים המפנקים, אמאלה... אנחנו בהודו או בגן עדן J

מלאים ומרוענני כוחות מחודשים, יצאנו אחה"צ-ערב לשוטט להנאתנו בשוק הענק שבקולבה, שוב הודו אוחזת בריחות בצבעים ברעשים ולא מרפה.

מהשוק נסענו לקניון הפלדיום שרבים מהמטיילים הישראלים מפארים ומשבחים את גודלו ויופיו. לדעתנו היה מיותר. הקניון מרוחק מקולבה, מגוון האוכל במקום יחסית מצומצם ויקר (אפשר למצוא אוכל מערבי בקניון). מחירים לא אטרקטיביים, מקום ממש לא חובה, nice to have בלבד.

בערב – רחצה בבריכה של הטאג'.

תמונות מהיום החמישי

Day-6 :  יום שלישי –20/8/2019

יום של סיורי שווקים לפנינו

את היום עשינו עם נהג מונית שהתחברנו אליו כבר מיומינו הראשון במומבאי.
בחור אמין, נעים, מצחיק ועכשיו כבר ממש חבר .
וכמובן, גם נהג מונית צמוד שמלווה אותנו לכל מקום והוא בקשר טלפוני צמוד כל הזמן
 הבחור שמו ראג'ה ולהלן קישור להמלצה חמה – מומלץ מאוד להכירו ולהשכיר את שרותיו בכל ביקור במומבי.

התחלנו את היום שוק קורפורד Crawford Market, אחלה שוק לתבלינים.
Crawford Market או בשמו המקומי Aka Mahatma Phule, נמצא לא רחוק מתחנת ויקטוריה, זהו שוק האוכל העיקרי (תבלינים, ממתקים, ירקות) של מרכז מומבאי. בכניסה לשוק המקורה, מגדל בסגנון נורמנדי-גותי והמבנה מקושט בתבליטים.

משוק התבלינים המשכנו לשוק bhuleshwar .
 שוק מקומי ענק ומגוון. בשוק אפשר למצוא כל דבר שעולה על הדעת: תכשיטים, בגדים כלי מטבח ןעוד ועוד (הכל כמובן בסגנון הודי ולא ארופאי או כזה שמזכיר את הקניות שעושים בשווקים כמו פושקר או דרמסאלה שבצפון)

שוק מומלץ מאוד . מחירים זולים להפליא, מבחר אדיר של כלים לבית. כלי-מטבח מניירוסטה משובחת ואיכותית
 הצטיידנו בקומקום לתה, בקעריות, במצקות, בכוסות ועוד... הכל במחירים מצחיקים.

את הסיור סיימנו בשעה 15:00

חזרנו למלון לסיור מאורגן שמתקיים במלון הטאג' מדי יום. התפנקנו על הביוקר כבר כתבתי?

אחרה"צ/ערב יצאנו לשוק קולבה שפעיל עד השעה 22:00 ברחוב הצמוד למלון.

תמונות מהיום השישי

Day-7 :  יום רביעי –21/8/2019

יום נוסף של סיורים באתרי החובה במומבאי.

התחלנו את היום בביקור במוזיאון גנדי. מוזיאון צנוע ממש כמו האיש. עלות כניסה נמוכה וסמלית, מוזיאון מעניין ושווה ביקור .

משם המשכנו למקדש ג'יני Jain Temple המפורסם ביופי שלהם. הכניסה מפוסלת מבחינה אמנותית, ומעניקה לכל מקום עושר אסתטי. שני פסלי פילים משני צדי השער הראשי. מקדש יפה, אסטטי ונחמד לביקור.

מהמקדש נסענו אל Pherozeshah Mehta Gardens או בשמו המוכר "הגנים התלויים" (Hanging Gardens), שהקשר בינם לבין גנים תלויים הוא מקרי בהחלט).
הגנים התלויים פרושים על פני שטח גדול המציע שפע של שטח ירוק ועצים. יחד עם גדרות רבות המגולפות לצורות של בעלי חיים, הגנים מכילים שעון פרחים בולט ממש במרכזו.
 מקור משיכה נוסף לתיירים הוא 'נעל האשה הזקנה' או 'בית הארחה' - מבנה הענקי מאבן . בנוסף, מהגן ניתן להשקיף על הנוף המרהיב של הים הערבי והעיר מומבאי ברקע. יש אומרים שבשעות הערב המאוחרות כדי להגיע ולהנות מאחד הנופים היפים של השקיעה בעיר.

בקיצור, מקום נחמד לביקור.

משם המשכנו למקדש נוסף חשוב במומבאי -Dagadusheth Halwai Ganapati Temple.
 מקדשהינדיגאנישדתיומעניין.

השעה הייתה כבר שעת צהריים מאוחרת. התגעגנו מאוד למלון ולכן שבנו אליו ללא היסוס.

בערב קינחנו בקפה ומאפה מפנק במסעדת Leopold Cafe שעל רח' קולבה הסמוך.

תמונות מהיום השביעי

Day-8 :  יום חמישי –22/8/2019

היום חוזרים הבייתה .

הטיסה בשעות הערב ולפנינו יום שלן של עשייה.

לקחנו את הזמן לאיטנו בחדר המלון ובארוחת הבוקר המפנקת.

התקשרנו לנהג שאסף אותנו מפתח המלון ונסענו לסיור סלאם נוסף בשכונת העוני דהארבי Dharavi Slum Tours)).

זו למעשה השכונה שבה צולם הסרט "נער החידות ממומבאי".
בדהארבי כמיליון תושבים ומדובר על שכונת עוני הגדולה מסוגה באסיה, דהארבי אינה מקום מסוכן למי שמסתובב ברחובותיה הראשיים לבדו. אנחנו הסתובבנו עם ראג'א (הנהג מונית שלנו) שלקח אותנו אל הסמטאות הקטנות והרחובות הצדדיים בהם מתרחשים החיים האמיתיים: בתי מלאכה קטנים רוחשים פעילות, ילדים משוטטים ועיזים מלחחות כל מה שצומח.
התושבים מתפרנסים בדוחק רב מתעשיית מיחזור האשפה, פלסטיק, נחושת, כדרות, ריקמה, אפיה, ועוד.
 הרחובות צפופים להחריד, הבתים הם למעשה שורות של פחונים שבהם גם מתבצעת פעלות המיחזור והתעסוקה של התושבים.

סיור לא קל אבל מעניין וחשוב מעין כמוהו.

חזרנו למלון בשעות הצהרים וחיכינו לשעת הטיסה המיועדת.
 נסענו לשדה"ת עם ראג'א ידידנו (איך לא..) שביחד איתנו התרגש מאוד מהידידות הרבה שצמחה ונשמרת עד היום.

תמונות מהיום האחרון

סיכום

לסיכום, ɝ Ѱ ɝ ɝ Ѱ ɝ ɝ Ѱ ɝ

לפני הנסיעה התלבטנו האם כדאי ליסוע לטיול במזרח / בהודו / במומבאי וסביבתה לשבוע אחד בלבד.
חכמים בדיעבד הסכימה כל המשפחה פה אחד שזה אחד הטיולים המעניינים והכפיים שהיו לנו ביחד.
הודו דחוסה. הודו משתלטת על החושים בין רגע ולא מרפה.
מרגע הנחיתה ועד העלייה למטוס חזרה כל החושים מחודדים, כל החושים מוצפים.
 קיבלנו שבוע שרק הודו יודעת להעניק: צפוף, עמוס, מעניין, ציבעוני, ריחני. שבוע מתיש מעיניינים והתרגשויות לא פוסקות.

טיילנו במקומות שהם לא במסלול "שביל החומוס" היקלאסי הישראלי.
 בחלק מהמקומות לא היו תיירים בכלל, מה שהעצים וייחד את החוויה.

שילבנו עוני רב מול פאר והדר, שוטטנו ורכשנו בשווקים ססגוניים, התרשמנו והתקדשנו במקדשים מרהיבים וטקסים מדהימים, הכרנו אנשים חמים, לבבים ואנושיים, חווינו תרבות מופלאה.

אין ספק שהבחירה לטיול בן שבוע במומבאי והסביבה כדאי ומומלץ !