טיול משפחתי בבולגריה תחילת ספטמבר 2018
רקע כללי: אנחנו זוג הורים עם שני ילדים, דניאל בת 14 ויונתן בן 8. אוהבים טיולים הכוללים טבע, מקומות אוטנטיים ופעילויות מגוונות.
אז איך בחרנו דווקא בבולגריה?
האמת שזה היה מעט מקרי, חיפשנו יעד לתקופה של כשבועיים אשר יעמוד בתקציב משוער של 8,000 ₪ למשפחה בחודש ספטמבר ועדיין יהיה מאתגר ואטרקטיבי. המדינה הראשונה שעלתה על הפרק הייתה רומניה... אבל אז במקרה קיבלנו טלפון מידיד של בעלי שמתגורר מזה כמה שנים בבולגריה, אשר סיפר לנו על המדינה והמליץ על כמה מסלולים אפשריים. ההחלטה נפלה בזה הרגע, נכנסנו לאתר סקיי סקנר והזמנו כרטיסים לסופיה הבירה..
חקרנו באינטרנט על מקומות מעניינים בבולגריה, אותם שילבנו עם המידע שקיבלנו מידידנו הישראלי-בולגרי וכך בנינו את אחד הטיולים הנפלאים שעשינו, אשר כללו 12 ימים של כייף אמיתי ופעילויות מדהימות.
ברוב קולות החלטנו לוותר על עיר הבירה סופיה, במקום זאת העדפנו לספוג את אווירת המקום ולהשקיע בטיולי טבע.
הזמנו מראש את רוב בתי המלון, רכב, ופעילויות. הצטיידנו ב 4 מזוודות טרולי ומזוודה אחת גדולה ויצאנו לשדה התעופה. (כל הפרטים מופיעים בטבלה שבהמשך)
מצ"ב תכנית טיול מפורטת הכוללת לו"ז ותקציב (בסוף). כמו כן תוכלו להתרשם מסרטון הוידיאו של החוויה הבלתי נשכחת במדינה מאירת פנים, מלאה בנופים מדהימים, אנשים טובים ואוכל מזרח אירופאי מעולה..
https://www.youtube.com/watch?v=SW4lknmVJKw
יום 1:
נחתנו בסופיה בסביבות השעה 13:00
ואספנו את הרכב המוזמן מחברת השכרה EASY RENT הנמצאת ביציאה משדה התעופה.
הגענו לקניון THE MALL, הממקום הכי קרוב לשדה, קנינו בו שני סימים מחברת VIVACOM .סים DATA אחד של 20 ג'יגה אשר שימש כנתב אינטרנט לכל הטלפונים ומחובר לגוגל מפות, הסים השני כלל 4 ג'יגה עם 100 דקות לשיחות מקומיות מה שהוכח בהמשך כפתרון מאוד מועיל.
לאחר שאכלנו בקניון, המשכנו לדירה בעיירה ספרבה בניה, הממוקמת בבית דירות במיקום מעולה עם חדר גדול, נקי ומסודר ועם בעלת בית מאוד נחמדה ודוברת אנגלית (לא משהו מובן מאליו בבולגריה) - מומלץ מאוד.
בדרך למלון, הצטיידנו בכמה מצרכים בסופר המקומי.
יום 2:
השקמנו מוקדם לבוקר שטוף שמש ולאחר ארוחת בוקר בולגרית ראשונה נסענו לכיוון רכבל אשר זימן לנו כ- 30 דקות של רחיפה מהנה בנופיהם מדהימים של אתר שבעת אגמי רילה. ריחפנו מעל נופים עוצרי נשימה, הרים מכוסים ירוק, נחלים זורמים, מקומות שיד אדם עדיין לא נגעה בהם. (טיפ קטן – לפני העליה לרכבל כדאי ללבוש מעיל).
לאחר שעלינו ברכבל לנקודת היעד, התחלנו בטראק המתוכנן. כאן יש לציין כי בעלי כהרגלו שכנע אותנו ללכת לא בדרך המקובלת שכולם הולכים ובהמלצת המקומיים, מבלי שהתכוונו, בחרנו במסלול הקשה, בו הלכנו כ 16 ק"מ אשר כללו עליות וירידות בשטח אשר נועד יותר למקצוענים, מי שאינו בכושר ראוי - לא בשבילכם. המסלול הנבחר עבר למעשה למטה, בו ממש מתקרבים לאגמים ואז מתחילים לעלות. להפתעתנו עברנו את המסלול אשר נמשך כ6 שעות, עם משברים קלים פה ושם, אך בכבוד הראוי ובגבורה מצד ילדינו, מה שהוכח בסוף כחוויה בלתי רגילה לכולנו.
במסלול הקל יותר רואים את האגמים בעיקר מלמעלה והוא אף מתאים לאלו המטיילים עם ילדים קטנים. בהתחלה עולים להר ולאחר מכן ההליכה על סביבה די שטוחה. בסוף המסלול, אם מחליטים לעלות לכיוון האגמים מס' שש ושבע, מחכה לכם עליה די תלולה ואז נפתח נוף עוצר נשימה משם רואים את כל שבעת האגמים... בן זוגי ובתי, לאחר "מסע הכומתה" שעברנו במסלול הקשה, עזרו אומץ והחליטו ללכת עד הסוף. הם עלו לנקודת התצפית הגבוהה, כאשר אני ובני הקטן ויתרנו וחיכינו להם בנקודה נמוכה יותר.
המראות שנשקפות מפסגות ההרים פשוט מהממים ובהחלט שווים את המאמץ. כאשר חזרנו בדרך הקלה וראינו מלמעלה את המסלול שעשינו, התמלאנו גאווה בעצמינו.. עשינו את זה!
יש לציין שחייבים לחזור לרכבל עד השעה 18:00, אחרת תיאלצו להעביר את הלילה בשטח או בבית הארכה מקומי, מה שלפחות מבחינתו לא עלה על הפרק.
לאחר שירדנו חזרה ברכבל, נסענו לספרבה בניה ואכלנו במסעדת פיצה רדו, שהייתה מוצלחת למדי. לאחר מכן הסתובבו קצת בעיירה, הגענו לגייזר המפורסם שנמצא במרכז העיירה ושאחרי המראות שראינו, לא עשה עלינו רושם רב במיוחד. לסיכום, היום הראשון היה יום מדהים, מגבש ובהחלט מאתגר.
יום 3:
קמנו מוקדם, ונסענו לכיוון עיירת בורובץ, נסיעה של כשעה מספרבה בניה, לרכיבה על סוסים אשר הוזמנה מראש.
מקום מקסים זה נמצא סמוך ליער עבות, עם שטח מרעה מרווח. הסוסים נראים מטופחים ומטופלים היטב ע"י צוות מקצועי ומאוד ידידותי. בעלת המקום סיפרה לנו שבקיץ הם עורכים קייטנות לילדים ישראליים המגיעים לשבועיים.
עלינו על סוסים ויצאנו בלווי מדריך לכיוון אתר "הסלע השחור" (רכיבה של שעתיים הלוך וחזור). המסלול עבר דרך יער יפיפה ונחלים. הילדים נהנו מאוד מהחוויה ומהטבע המרהיב.
"הסלע השחור" ממוקם על סף תהום בגובה של כ- 2000 מ' ומוקף יער פראי.
זוהי אנדרטת לזכר קורבנות אשר הוצאו להורג כמתנגדי שלטון בעידן האימפריה הטורקית ולאחר מכן בתקופת השלטון הקומוניסטי. המדריך שלנו סיפר, כי בדיוק במקום זה הנידונים הושלכו אל מותם לתהום.
לאחר הרכיבה, בהמלצת בעלי החווה , נסענו לעיירה סמוכה סמוקוב לארוחת צהריים במסעדה בולגרית מסורתית STARATA K'SHCHA. המסעדה נמצאת בתוך מבנה עתיק, האוכל היה טעים מאוד (מומלץ ביותר).
לאחר מכן יצאנו לכיוון מנזר רילה המפורסם.
המנזר נמצא במקום מבודד, סביבו נופים בולגריים מדהימים. נזירים המשרתים את המקום, החליטו להתבודד כחלק מהעבודה הרוחנית שלהם. המנזר נוצר בערך במאה ה-10 לספירה ע"י איוון רילסקי, אשר הפך לקדוש ע"י המלך הראשון של בולגריה.
לאחר ביקור של כשעה במנזר, המשכנו ליעד הבא שלנו - עיירת בנסקו.
יום 4:
כל האיזור של בנסקו, כמובן מלבד אתרי הסקי בחורף, מפורסם בזכות בריכות טרמיות מעולות ומים מינרליים הזורמים מסלעים בכל מקום והניתנים לשתיה, להם עפ"י מסורת מקומית מיוחסים תכונות מרפא.
נסענו לכיוון עיירה סימיטלי, כ45 דקות נסיעה מבנסקו, בו הזמנו רפטינג על נהר סטורמה. בבוקר
הגענו למקום בעזרת גוגל מפות. הצוות מאוד מקצועי. המדריכה שלנו, מריה, בחורה מקצועית, אשר דוברת 7 שפות וביניהן עברית. מומלץ בחום, מתאים גם לילדים.
לאחר הדרכה קצרה, יצאנו לדרך עם משפחה בולגרית נוספת ועם מריה המדריכה.
נהנינו מאוד מהרפטינג, אשר כלל כמה קטעי אקסטרים עם מספר עצירות בדרך, בהן יכולנו לקפוץ מהסירה ולהשתכשך במים הקרירים, ילדים ממש נהנו מזה. משך המסלול ערך כשעתיים.
לאחר מכן נסענו לעיירה הסמוכה, סימיטלי, שם בהמלצת מריה, עצרנו לארוחת צהריים במסעדה מקומית נהדרת בעלות מצחיקה של 25 לב לכל המשפחה. Mladost
את הנסיעה חזרה עשינו דרך כפרים ועיירות, בהם עצרנו לנשנושים וטיולים קצרים ומהנים.
יום 5:
מזג האוויר בבוקר היה קריר, הצטיידנו במעילים דקים ויצאנו לכיוון רכבל, בו עלינו לפארק לאומי פירין.
העליה ערכה כ-20 דקות וכמובן כללה נופים מדהימים.
למעלה בכניסה לפארק, מוצב בית הארחה פירין השוכן על שפת אגם יפה. המקום משרה אווירה מאוד נעימה (אם כי פחות מרשימה מאגמי רילה) ומהווה נקודת התחלה לטראקים רגליים באיזור.
הסתובבנו במקום מספר שעות, פגשנו ישראלים נחמדים רבים שהסתובבו במקום. ולאחר מכן, ירדנו ונסענו למסעדת דגים Ribarnika הממוקמת במקום מאוד ציורי עם יציאה לאגם. (מומלץ ביותר). משם המשכנו לעיירה דוברונישטה הסמוכה לבנסקו, בה החלטנו להתפנק בספא איכותי במלון Ruskovets.
במקום ישנה בריכה סגורה עם מים טרמליים, סאונה יבשה ורטובה, ג'קוזי חיצוני בתוך חביות גדולות ובריכה פתוחה עם נוף מהמם.. המקום יפה, נעים, מאוד מטופח ונקי, ממש מומלץ.
סיום נפלא ליום עם פעילות מאומצת.
יום 6:
בבוקר עזבנו את בנסקו ויצאנו לכיוון אזור רודופי.
הכבישים צרים, בחלקם עוברים באזורים כפריים אוטנטיים שם עדיין ניתן לראות סוסים הרתומים לעגלות ופרות המתהלכות באופן חופשי על כבישים. הילדים היו מוקסמים.
בדרך עצרנו בעיירות שונות ובמצפים עם ונופים עוצרי[BG1] נשימה. אכלנו ארוחת צהריים באחת המסעדות המקומיות וטיילנו בדרך. לקראת הערב הגענו לכפר נופש COMPLEX ROMANTIKA הממוקם על שפת אגם יפיפה ומוקף יער מרשים (מקום פחות מוכר בקרב ישראלים, מומלץ בחום). שכרנו וילה הכוללת סלון עם מטבחון, שני חדרי שינה ומרפסת ענקית הפונה לאגם. סיימנו את היום בספא עם מסאז' מפנק.
יום 7:
הסתובבנו באזור המלון, נהנינו מהנופים ומאווירת המקום הספוגה באוויר הרים צח וקריר...
לאחר מכן נסענו לכוון עיירות דוספט, ויגודינה אשר בהחלט שוות ביקור.
הנסיעה הייתה דרך עיירות ושטחי מרעה,עם נופים עוצרי נשימה, פרות וכבשים המתהלכים להם באופן חופשי, הגשרים העתיקים הנמצאים בכל מקום. בכך בין עצירה לעצירה הגענו לעיירות קטנות ומקסימות באזור.
בדרך לעיירה יגודינה בצד הדרך עומדים נהגים עם ג'יפים המציעים טיולים לתצפית הגבוהה ביותר ORLOVO OKO ובתרגום לעברית עין הנשר. שכרנו את שירותיו של מדריך מקומי עם ג'יפ על מנת לעלות לתצפית. (לא ניתן לעלות עם רכב רגיל.)
הנסיעה עוברת במסלול תלול לכוון התצפית, המשלב קטעי שטח מאתגרים שלא מתאימים לבעלי לב חלש.
את הנוף שנגלה לעינינו בתצפית לא ניתן לתאר במילים, פשוט נוף עוצר נשימה – שווה ביותר...
בהמלצת נהג הג'פ הלכנו לאכול צהריים במסעדה של מלון יגודינה, בה יש לציין, לא עברנו חוויה קולינרית הטובה ביותר בטיול.
בדרך חזרה עצרנו בכמה מקומות ציוריים והגענו למלון לקראת הערב
יום8 :
נפרדנו בעצב מכפר הנופש המקסים ויצאנו מוקדם בבוקר לכיוון וליקו טרנובו הרחוקה עם כמה עצירות מתוכננות בדרך. התחנה הראשונה הייתה מערת נטיפים סנז'נקה. מחנים את הרכב בחניה למטה ואז מתחילים לטפס רגלית על שביל בתוך יער יפיפה לכיוון המערה. הטיפוס עורך כ-25 דקות ואז מגיעים למערה בה נערכים סיורים מודרכים כל שעה.
הסיור היה בבולגרית. למרות שלא הבנו אף מילה, התרשמנו מאוד מהיופי של המערה המיוחדת והקרירה (כדאי להצטייד בביגוד חם).
בירידה מהמערה, יש תצפית יפה על הרים המכוסים ירוק.
התחנה הבאה הייתה מוזיאון הסוציאליזם הממוקם בעיירה הסמוכה פשצ'רה. המוזיאון עוצב בסגנון רטרו, מכוניות ישנות מהתקופה הקומוניסטית, פריטים ומשחקים אשר ליוו את חיי הורינו ואת תקופת ילדותינו – נוסטלגיה אמיתית. הילדים היו מסוקרנים מאוד, שאלו שאלות רבות ובהחלט נהנו יחד איתנו. המוזיאון נמצא במרכז העיירה עם בתי קפה רבים, שם גם עשינו את הפסקת הצהריים שלנו.
בערב הגענו לבית המשפחה בעיירה דריאנובו השוכנת במרחק של רבע שעה נסיעה מהבירה הקדומה של בולגריה העיר וליקו טרנובו.
יום 9
בבוקר יצאנו לכוון אנדרטת זיכרון הנקראת שיפקה, כחצי שעה נסיעה מדיראנובו. זוהי אנדרטה לזכר הלוחמים של צבא רוסיה אשר נלחם נגד שלטון טורקי כובש ע"מ לשחרר את אחיהם הבולגרים. האנדרטה ממוקמת על הר מאוד גבוה וכוללת מוזיאון נשק בו השתמשו חיילי הצאר הרוסי במאה ה-18. בקרבות הקשים נהרגו אלפי חיילים רוסיים. לא ברור כיצד הצליחו החיילים לטפס עם הסוסים והציוד הכבד במעלה ההר התלול ובסוף זכו לניצחון מרשים אשר גרם לנסיגה של הצבא הטורקי מאדמת בולגריה. את מעשי הגבורה של החיילים הרוסים הבולגרים לא שוכחים ומודים להם על כך עד עצם היום הזה.
לא הרחק מאנדרטה, במרחק נסיעה של חצי שעה, שוכן כפר אוטנטי איתר, בו מוצגים מקצועות עתיקים אשר עברו מן העולם. הילדים לא הפסיקו להתלהב מעבודות הנגרים, נפחים ואומנים עתיקים אחרים. מקום מקסים ברוח התקופה שלפני המהפכה התעשייתית עם מצגים של אבני ריחיים, תחנת רוח וכו'. הילדים מאוד התעניינו ושאלו שאלות.
בדרך חזרה, עברנו במנזר דריאנובו, שכבר אינו פעיל ופתוח לביקור תיירים.
יום 10:
את רוב היום בילינו בעיר וליקו טרנובו, שהיתה בעבר עיר הבירה העתיקה של בולגריה, בעלת היסטוריה עשירה.
נהנינו מהטיול במרכז העיר, במצודה החולשת על העיר TSAEVETSבעיר העתיקה, על הגשר העתיק.
בערב מתקיים מופע אור קולי על חומות העיר העתיקה. המופע מתאר באורות, קרני לייזר ומוזיקה בולגרית את ההיסטוריה של העיר.
בהחלט מקום חובה
ארבאנסי:
כפר סמוך לוליקו טרנובו ומפורסם כמוקד תיירות חשוב המשקיף על הבירה הקדומה. מקום יפה ומטופח, הבנוי במיטב המסורת הבולגרית, שווה ביקור.
יום 11:
בבוקר נסענו לכוון עיירה דברטקי. בסמוך לעיירה זו נמצאת מערה מעניינת בשם דברטשקה, מערה ענקית אשר בחלקה פתוחה לשמים ולצידה נהר מקומי. בהחלט שווה ביקור.
לאחר שטיילנו במקום המשכנו לכוון אימן, שם רצינו לראות מפלים, אך בסוף לא הגענו אליהם כי בדרך גילינו אגם גדול עם גשר רעוע, שרואים רק בסרטים היסטוריים. כ"כ התפעלנו מהאווירה, שהחלטנו להישאר במקום. לאחר שבעלי, חובב הצילום, בזבז את שארית כרטיס הזיכרון של המצלמה, המשכנו חזרה לכוון וליקו טרנובו, שם המשכנו לטייל עד רדת החשיכה.
יום 12:
ארגנו את המזוודות ויצאנו לכוון סופיה.
הגענו לסופיה בצהריים, טיילנו מעט במרכז העיר, ביקרנו בקטדרלה של אלכסנדר נבסקי ומשם נסענו לקניון פרדייז, בו עשינו כמה קניות וישבנו לאכול במסעדת הפי המומלצת בחום.
הגענו לשדה התעופה, החזרנו את הרכב לחברת השכרה, ובזה סיימנו את אחד הטיולים היפים שעשענו עם הילדים.
גילינו את בולגריה כמדינה מהממת, עם אנשים נעימים, אוכל מעולה ונופים מדהימים.
אני בטוחה שנשוב אליה בעתיד.
