הקדמה

אי שם בחודש ספטמבר, כשעמד לפוג לו קרדיט מכובד של ריינאייר (מתחיל להשימע מוכר, לא כך?), החלו לצוץ המחשבות על הטיול המסורתי לשווקי חג המולד. הטיול לבודפשט ווינה היה מדהים, אבל חשבתי שאולי כדאי לנסות יעד בסגנון קצת אחר, כדי לחוות אווירת קריסמס שונה. אז נזכרתי שאנשים רבים תמיד מופתעים שלאחר הטיולים הרבים שלי באיטליה, מעולם לא ביקרתי בפירנצה.

חיפוש קצר מעלה שהעיר מתקשטת בצורה יפה לכבוד חג המולד ושמזג האוויר אמור להיות נעים בהרבה ביחס לוינה (נגיע לזה בהמשך). אמנם שוק חג מולד יש רק אחד, אבל הוא נראה חמוד למדיי (גם לזה נגיע בהמשך). מפה לשם לא היה צריך לשכנע אותי הרבה כדי להזמין זוג כרטיסי טיסה לבולוניה (שדה"ת הקרוב ביותר לפירנצה שניתן להגיע אליו כיום מנתב"ג בטיסה ישירה).

הערה: לאורך הבלוג חילקתי ציונים לאתרים השונים. הציון שניתן לכל אתר אינו אלא דעת האישית, ולכן יש להתייחס לציון זה בביקורתיות תוך מחשבה על העדפותיכם ועל טעמכם האישי.

הטיסות

אנחנו טסנו עם ריינאייר. הכרטיסים (לפני שימוש בקרדיט) עלו 65 אירו הלו"ש לנוסע - מחיר טוב לכל הדעות. על הסכום הזה הוספנו כ-7 אירו לכיוון לזוג עבור הושבה (קודם כל עשינו צ'ק-אין וקיבלנו מושבים מרוחקים ואז שילמנו כדי להזיז מושב אחד ליד המושב השני). בגלל משך הטיול הסתפקנו רק בתיק גב, והשארנו את הטרולי בבית.

טיסת ההלוך המריאה ב-40 דקות איחור ונחתה באיחור של שעה בגלל תנאי מזג האוויר שגרמו להארכת מסלול הטיסה. חוץ מהעיכוב הכל היה בסדר.

טיסת החזור לעומתה עברה ללא כל תקלה. המטוס המריא בזמן ואף נחת 20 דקות מוקד מהצפוי. קיבלנו מטוס שהותקנו בו המושבים החדשים של ריינאייר, שהם דקים יותר, ועל כן מפנים יותר מקום לרגליים, ואפילו זכינו בשלושה מושבים לעצמנו.

יש לציין לטובה את הדיילים שנתנו שירות מצוין לכל אורך הטיסות.

בסיכום הכללי חברת ריינאייר זוכה לציון המכובד 8.5, ובהחלט מוכיחה את עצמה כחברת תעופה שנותנת תמורה מצוינת לכסף.

המלון

לגבי המלון היו לנו לבטים רבים ומספר הזמנות שביטלנו עד שבחרנו במלון Le Stanze di Caterina. מדובר ב-B&B הממוקם מרחק פסיעה מהדואמו. המקום נראה טוב מאוד בתמונות וזוכה לביקורות אורחים מפרגנות מאוד. אנחנו שילמנו 150 אירו לזוג לשלושה לילות כולל ארוחת בוקר.

נתחיל מהיתרונות: המקום מעוצב מאוד עד לפרטים הקטנים ומשרה תחושה נעימה, החדר מרגיש מרווח ונעים, המיקום פשוט מדהים - אי אפשר לבקש מיקום טוב יותר, הבעלים זמינים ושירותיים והמחיר מאוד אטקרטיבי.

היו מספר חסרונות: ארוחת הבוקר התגלתה ככמות מדודה של קרקרים, מאפים וריבות שפשוט השאירו בחדר שלנו ודאגו לחדש כל יום, הניקיון היומי לא היה יסודי מספיק לטעמנו, וגילינו עובש בקומקום. חשוב לציין שיצרנו קשר עם בעל המקום בבוקר ועד שחזרנו לחדר מאוחר יותר, הקומקום הוחלף בחדש, מה שמעיד על רמת השירות הגבוהה שלהם על אף שהם בסך הכל עסק קטן.

בסך הכל, המלון נותן תמורה מעולה עבור הכסף ולמרות החסרונות שציינתי, השהות שלנו הייתה מאוד נעימה ומוצלחת. על כן, המלון מקבל ממני את הציון 8.5.

תכנון הטיול

הטיסות שבחרנו וגם מסגרת הזמן המצומצמת השאירו לנו את הערב של יום רביעי ואת חמישי ושישי, כלומר בערך יומיים לטעום מכל מה שיש לפירנצה להציע. כשישבנו למנות את האטרקציות שמעניינות אותנו, גילינו שהיינו יכולים למלא ארבעה ימים בפירנצה.

לבסוף החלטנו ללכת על שתי הגלריות המרכזיות - האופיצי והאקדמיה, להוסיף את ארמון פיצי ואת גני בובילי ולהשאיר קצת זמן כדי לשוטט קצת בעיר ולהשתתף בסיור מודרך.

את כל המחקר המקדים עשינו באמצעות הספר של ריק סטיבס על האזור - מומלץ כמו תמיד.

בין בולוניה לפירנצה

יש שתי דרכים עיקריות להגיע לפירנצה משדה"ת של בולוניה - הרכבת והאוטובוס. האוטובוס הוא הדרך הישירה ביותר, זו נסיעה רציפה מהשדה של בולוניה עד לתחומי העיר פירנצה, ומשם ניתן להגיע למרכז ברגל, במונית או בתחבוה ציבורית. הרכבת היא הדרך המהירה יותר להגיע לפירנצה, אך היא מצריכה לקחת מונית מהשדה לתחנה המרכזית של בולוניה (כ-20 אירו), משם את הרכבת ולבסוף הליכה קצרה של 10 דקות למרכז העיר.

בחזור הייתה לנו טיסת בוקר, ולכן לא הייתה ברירה אלא לקחת את האוטובוס שהגיע לשדה שעתיים לפני טיסתנו - מרווח זמן מצוין. את הכרטיסים שעלו 20 אירו הזמנו מראש באתר של appenino shuttle. בהלוך לקחנו רכבת, משום שלא היה אוטובוס בשעה נוחה. את הכרטיסים שעלו 13 אירו הזמנו כשבוע וחצי מראש באתר של italo.

היום הראשון: רשמים ראשונים מפירנצה

אז לאחר עיכוב של כשעה בטיסה התחלנו לרוץ כדי להספיק לעלות לרכבת שהזמנו. אפשר לומר שהצלחנו באורח פלא. למזלנו בבולוניה האיטלקים ויתרו על קבלת הפנים המסורתית של תור ארוך לביקורת הדרכונים. סיימנו די מהר ואז רצנו לתפוס מונית לתחנת הרכבת. רצנו לאורכה ולרוחבה של התחנה במטרה למצוא את הרציף הנכון (תודה רבה לאיטלקים על שנזכרו להחליף את הרציף חמש דקות לפני הגעת הרכבת). כך בתוך פחות משעה הגענו מהדלת של המטוס עד למושב שלנו ברכבת. לקח חשוב מאוד הוא שכדאי מאוד להזמין מקומות מראש (המחיר קופץ פי שלושה אם קונים כרטיס ביום הנסיעה), אך חשוב לקחת מרווח זמן נוסף לבלת"מים.

נסיעת הרכבת הייתה מהירה, נוחה ויעילה. בתוך 40 דקות הגענו לתחנת הרכבת של פירנצה והתחלנו להיכנס לעיר העתיקה והמקושטת. פשוט נהננו ללכת ברחובות המקושטים שעה שחיפשנו את המלון שלנו. לאחר הליך צ'ק-אין זריז ויעיל התחלנו לשוטט ברחובות. בדרך ראינו רבים מן האתרים שעוד נשוב אליהם במהלך הטיול - הדואומו, כיכר הרפובליקה, פיאצה דלה סיניוריה, גלריית אופיצי, פונטה וקיו ועוד.

תמונה מתוך אתר למטייל

בתמונה: בניין חגיגי ליד כיכר הרפובליקה

תמונה מתוך אתר למטייל

בתמונה: כיכר הרפובליקה לובשת חג

תמונה מתוך אתר למטייל

בתמונה: פלאצו וקיו

תמונה מתוך אתר למטייל

בתמונה: פונטה וקיו לובש חג

בשלב מסוים הרעב תקף והחלטנו לנסות את מזלנו במסעדת trattoria dall'oste, מסעדה מפורסמת למדיי המדורגת גבוה. אמרו לנו שיתפנה להם שולחן עבורנו תוך 20 דקות ושאנחנו יכולים לשוטט בעיר בזמן הזה. אכן כך היה. חזרנו לאחר 20 דקות והושיבו אותנו ליד מקרר הבשרים. אני הזמנתי את הפילה של בקר הקיאנינה - הבקר הטוסקני המשובח עם ארטישוק ופטריות כמהין לבנות (פעם ראשונה שלי). הסטייק היה מעדן - פשוט בקר מאיכות גבוהה מאוד והכמהין הלבן היה פשוט כמה רמות מעל הכמהין השחור. ארוחה לא זולה, אך בגדר חוויה קולינרית המחיר היקר מתקבל על הדעת. אם אתם מגיעים למסעדה ומזמינים סטייקים על רמה (כלומר מבשר קיאנינה), צפו לשלם לפחות 30 אירו לראש לפני ראשונות וקינוחים.

תמונה מתוך אתר למטייל

בתמונה: סטייק החלומות שלי

את הערב בחרנו לסיים בשוק חג המולד של פירנצה שהיה כבר בשלבי סגירה, אז פשוט חזרנו למלון.

היום השני: בעקבות משפחת מדיצ'י

את היום הזה בנינו סביב הדיל התורן - כרטיס משולב לגלריית אופיצי ביחד עם ארמון פיצי וגני בובילי שעולה 18 אירו (כולל העמלה בגין הזמנת כרטיסים ברשת). היום הזה למעשה ישקף את החיים של בני משפחת מדיצ'י - ממקום עבודתם (גלריית האופיצי), לביתם (ארמון פיצי) ולמקום המפלט שלהם (גני בובילי).

התחלנו את הבוקר עם כניסה מוזמנת לשעה 9:30 לגלריית אופיצי. בפועל היינו שם קצת קודם, ולא היה שום תור. קצת מעצבן לשלם 4 אירו עמלה לחינם, אבל אני מניח שהמתנה בתור של 20-30 דקות הייתה מתגלה כמעצבנת יותר בדיעבד.

הורדנו את המדריך הקולי של ריק סטיבס והלכנו בעקבותיו לאורך הגלריה. זה אמנם לא המפגש הראשון שלי עם אמנות רנסנסית, אך זו הפעם הראשונה שהתלהבתי כל כך מיצירות רנסאנסיות, בייחוד אלה של בוטיצ'לי.

הגלריה עצמה הולכת בצורת U. מתחילים בקומה העליונה שפסלים רומאיים ויווניים פזורים לכל אורך המסדרון הראשי שלה. החדרים פונים החוצה מהמסדרון הראשי ובהם ניתן לצפות בהתפתחות של האמנות האיטלקית מימי הביניים ועד אחרי תקופת הרנסאנס. מאוד אהבתי לראות איך אמנים שונים מתקופות שונות מתייחסים לסצנות זהות, למשל: הבשורה על הולדת ישו. כאן בדיוק הקריינות של ריק סטיבס הוכיחה את עצמה - היא הפכה את הגלריה כולה לסיפור אמנות רציף אחד, ולאורכו ריק גם דאג לשזור את סיפורה של משפחת מדיצ'י שאלו היו משרדייה (כמה מפתיע לחשוב שהמקום בכלל לא תוכנן לשמש כמוזיאון או ארמון מלכתחילה?). נוסף על כל הטוב הזה, מאמצע המסדרון ניתן להשקיף על נהר הארנו ועל הפונטה וקיו. מה עוד נותר לבקש?

לסיכום, גלריית אופיצי הייתה מעל ומעבר לכל ציפייה וההדרכה של ריק סטיבס הייתה מצוינת כרגיל, לכן הגלריה מקבלת את הציון המושלם 10 בקלות.

תמונה מתוך אתר למטייל

בתמונה: "לה פרימוורה" (בוטיצ'לי) - היצירה האהובה עליי ביותר בגלריה

תמונה מתוך אתר למטייל

בתמונה: "הבשורה" (דה וינצ'י) - הגרסה האהובה עליי ביותר ל-"בשורה"

תמונה מתוך אתר למטייל

בתמונה: הנוף שנשקף על הפונטה וקיו מהאופיצי

תמונה מתוך אתר למטייל

בתמונה: חלק אקראי מהמסדרון הארוך שבקומה העליונה של האופיצי

לאחר הביקור המוצלח בגלריה, חצינו את גשר הפונטה וקיו והלכנו לכיוון ארמון פיצי וגני בובילי, אך הרעב תקף אותנו בדרך, ולכן הלכנו לכיוון כיכר קטנה ששיכנה כמה מסעדות המדורגות גבוה. בסוף הלכנו על מסעדה בשם 5ecinque שנראתה לנו טוב, ואז התברר שהמסעדה צמחונית. קצת התבאסנו, אבל בחרנו לזרום. הזמנתי שם מרק עדשים טעים בטירוף עם שלל ירקות. כבר הרבה זמן לא אכלתי מרק כל כך טעים ומזין. חברי הזמין לו פיצה שהייתה טובה מאוד לדבריו. לסיכום, התחלנו בבאסה ויצאנו שמחים ומלאים. מומלץ בחום!

לאחר הליכה קצרה הגענו אל ארמון פיטי, והחלטנו לצאת לגנים באופן מיידי, כדי שלא לגלוש לשעות החשכה.

תמונה מתוך אתר למטייל

בתמונה: המזרקה שבחצר הארמון

גני בובילי, הגנים של ארמון פיצי, פשוט מטריפים את הדעת. להזכירכם, אנחנו רחוקים מאוד מהאביב, וגם עברנו את הסתיו, ובכל זאת הגנים נראו במצב מצוין (דאגנו לבדוק את העניין לפני כן, ובכל זאת מצב הגנים היה מעל המצופה). עם זאת, רמת התחזוקה של הגנים לא הייתה מיטבית. הרגשנו מחד כאילו קצת מזניחים את המקום, ואילו כשמגלים את הגודל העצום של הגנים, מבינים למה התחזוקה שלהם כל כך מסובכת. יש כל כך הרבה פינות נסתרות בגנים האלה וזה מרגיש כאילו אין להם סוף. בכל רגע נגלה לעיניך משהו חדש ויפה. בילינו בגן שעתיים וחצי שחלפו במהרה ובמהלכן התרשמנו עד מאוד. במקרה הזה, מוטב שאתן לתמונות לדבר.

לסיכום, הגנים זכו לציון המכובד 9, בגלל רמת התחזוקה. אנחנו מצפים לחזור לגנים גם באביב או בקיץ כדי לראות מה השתנה.

תמונה מתוך אתר למטייל

תמונה מתוך אתר למטייל

תמונה מתוך אתר למטייל

תמונה מתוך אתר למטייל

תמונה מתוך אתר למטייל

בתמונות: גני בובילי

לפני שנכנסנו לארמון פיצי כדי לסגור מעגל ולהשלים את שגרת יומו של בן משפחת מדיצ'י ממוצע לפני כמה מאות שנים, עצרנו לקפה ומאפה בקפיטריה המוצלחת של המקום (מומלץ!).

האמת היא שלא ציפינו ליותר מידי מהארמון, שכן אף אחד לא דאג לקדם אותו כמו שדואגים לקדם אטרקציות אחרות בעיר, ולדעתי זה מה שהעצים את החוויה שלנו ממנו. כבר הייתי בהרבה ארמונות אירופיים מפוארים לכל אורכה ורוחבה של היבשת, אבל אני חייב לומר שמבחינת פאר החדרים עצמם, לעניות דעתי, ארמון פיצי מצליח לעקוף הרבה ארמונות מוערכים כמו ארמון שונברון המדהים שבוינה. כמות הפריטים שבו ואיכותם - מהציורים והעיטרים, דרך כלל הפסלים והחפצים ועד הפרסקאות ועיטורי התקרה - פשוט מדהימות.

אני יכול לומר שזו הפעם הראשונה שארמון אירופאי מצליח לגרום לי להגיע לעומס חושי, ורק במובן הטוב ביותר של המילה. כמות הפרטים וההשקעה בכל חדר וחדר בארמון פשוט הדהימו אותי וגרמו לי להסתחרר מרוב יופי ותחכום. אני חושב שהגעתי לתחושה הזו אך ורק פעם אחת קודם לכן - בגלרייה בורגזה, שהיא האטרקציה המועדפת עליי בכל רומא. אני לא אמהר לומר שארמון פיצי הוא האטרקציה המועדפת עליי בפירנצה, אך הוא בהחלט מועמד חזק.

אסכם ואומר - ארמון פיצי הוא לחלוטין אנדר רייטד, והוא זוכה בקלות לציון המושלם 10.

תמונה מתוך אתר למטייל

תמונה מתוך אתר למטייל

תמונה מתוך אתר למטייל

תמונה מתוך אתר למטייל

תמונה מתוך אתר למטייל

בתמונות: ארמון פיצי

לאחר הביקור המוצלח בשלוש אטרקציות מדהימות, הלכנו לסופר שמשך לנו את העין וקנינו שם כמה גבינות לקחת הביתה וכמה חטיפים ונשנושים להמשך הטיול. כשחזרנו הביתה הגבינות התגלו כהצלחה ענקית, בייחוד הפרמיג'אנו רג'אנו שקניתי בפחות מ-50 ש"ח לק"ג.

משם הלכנו לבקר בשוק חג המולד של פירנצה, כדי לגלות שאין בו שום דבר איטלקי. מדובר בחיקוי די עלוב של שוק גרמני עם נקניקיות, בירה, פאי תפוחים, פרצלים, יין חם ושאר קלישאות גרמניות שמחווירות בהשוואה למקור. ניסיתי לשאול את עצמי למה תושבי פירנצה לא רצו שוק חג מולד משלהם באווירה איטלקית, והתשובה היא שכנראה גם האיטלקים, שהתרבות שלהם עשירה, מסעירה ומגוונת, רוצים להרגיש קצת חו"ל, אפילו בכאילו.

את השוק מיצינו יחסית מהר, ומשם חזרנו למלון כדי לנוח ולהתארגן לארוחת הערב. בחרנו הפעם לסעוד מעבר לארנו כדי לנסות לשחזר את ההצלחה מהצהריים. בחרנו מסעדה שנראתה טוב, וזו הייתה ארוחה ממוצעת למדיי. קצת מאכזב, אבל לפחות הטירמיסו שלהם היה מעולה.

היום השלישי: המבול

היום היה צפוי מזג אוויר בעייתי מ-12:00 עד 16:00. ב-16:00 הזמנו סיור מודרך בעיר, ולכן קיווינו שמזג האוויר ישתף פעולה.

התחלנו את היום באקדמיה המשכנת את יצירת המופת של מיכלאנג'לו - דוד. גם הפעם הזמנו מקומות מרא שלשעה 9:30 כדי לגלות שאין בכלל תור בעונה הזו של השנה.

תמונה מתוך אתר למטייל

בתמונה: דוד

החלק הטוב - דוד זה פסל מדהים וחד פעמי. זה חד משמעית הפסל המרשים ביותר שראיתי כל חיי, עם כל אהבתי לברניני, והאקדמיה נותנת לו את הכבוד הנדרש באחד מחדרי התצוגה המחמיאים ביותר בעולם. הפרטים בפסל הזה פשוט מדהימים. בשביל לחוות את הפסל הזה כראוי, צריך לבלות עמו בנחת, בלי עדר של תיירים בקבוצות ענק ומדריך שמדבר עמם בשפה אקראית דרך מיקרופון. זו הגדולה של טיול באוף סיזן, פחות עומס = יותר כיף. בנקודה הזו בדיוק ריק סטיבס סיפק את אחד ההסברים הטובים ביותר שלו לגבי הפסל, מהותו, משמעותו וההיסטוריה שלו. ההסבר הזה הוא 50% מאורך כל המדריך הקולי שלו לגבי האקדמיה, וזה מביא אותי לחלק הרע.

החלק הרע - אני לא מצאתי הרבה עניין נוסף באקדמיה. האסירים של מיכלאנג'לו הם קונספט נחמד רעיונית, אך לא מלהיב בעיניי. כן אהבתי את פסל האונס של ג'יאמבולוניה, אבל המקורי מוצג בפיאצה דלה סיניוריה (תודה לריק סטיבס על המידע שבזכותו הלכתי להתרשם מהפסל המקורי).

תמונה מתוך אתר למטייל

בתמונה: פסל האונס של ג'יאמבולוניה בפיאצה דלה סיניוריה

איך אפשר להתייחס למקום קוטבי כל כך כמו האקדמיה?

מבחינתי אין כל שאלה - דוד כשלעצמו הוא פסל כה מרשים ועוצמתי עד כדי כך שהוא מצדיק את כל הביקור באקדמיה, ואולי אפילו טיול שלם לפירנצה (ואני לא מגזים). עם זאת, אני לא אוכל לתת למקום ציון מושלם, משום שזה לא ישקף אותו נאמנה. לבסוף החלטתי לתת למקום את הציון המכובד 9.

לאחר ביקור קצר ותכליתי באקדמיה, הלכנו לכיוון שוק האוכל של פירנצה. אני הגעתי חדור מטרה לחדש את אספקת הגבינות והתבלינים בבית. את התבלינים מצאנו יחסית מהר. אני ממש לא בררן. כל עוד הצבע מושך והמחיר טוב, לא צריך יותר מדי כדי לשכנע אותי, וכך ב-20 ש"ח הבטחתי לעצמי טעם איטלקי לכמה חודשים טובים. במחלקת הגבינות היה קצת יותר קשה. עברתי ב-4 או 5 מקומות לפני שהגעתי למעדניה הנבחרת. במקרה הזה התור שהשתרך לפני המעדניה הצדיק את ההמתנה. בחרתי 2 גבינות - פקורינו אל טרטופו (עם כמהין) וגבינה ביין אדום. מדובר בשתי גבינות מדהימות באיכות גבוהה מאוד, אבל עם תג מחיר לא זול. בהמשך קניתי גם אמרטי (עוגיות שקדים) ואפילו ישבנו לארוחת צהריים זולה, טעימה ומשביעה - רביולי טרי במילוי גבינה עם כמהין ברוטב מושלם של שמן זית ופרמז'ן.

בקיצור, מדובר בשוק אוכל מדהים, מרשים וטעים, בקלות הכי טוב שהייתי בו באיטליה, לכן הוא זוכה בקלות לציון המושלם 10.

תמונה מתוך אתר למטייל

בתמונה: מנת רביולי מצטיינת

כשיצאנו מהשוק התחלנו להתקדם לכיוון המלון. בשלב הזה הגשם הפך בלתי נסבל, ובמזל נתקלנו בחנות של "tutti a 99 cent". נזכרתי במייל שקיבלתי ממנואל, המדריך של הטיול שאליו נרשמנו - "אם יהיה גשום, לכו וקנו מטרייה בשני אירו באחת מחנויות הרשת tutti a 99 cent". תודה רבה על הטיפ המצוין. אמנם לא מדובר במטרייה עמידה במיוחד, אבל היא שרדה מזג אוויר די רע, ונזרקה ללא רגשות אשם פחות מ-24 שעות לאחר שנקנתה. הלכנו לשים את כל המוצרים בחדר ומשם המשכנו לדואומו - שכננו האהוב. נכנסנו פנימה תוך כמה דקות ומצאנו אולם ריק למדיי. שאלנו את עצמנו למה, ואת התשובה לכך גילינו יותר מאוחר באותו יום.

לא היו לנו תוכניות עד לסיור בשעה 16:00, והיו לנו שעתיים להרוג. בחוץ גשם אימים, ולכן החלטנו ללכת לקפה גילי המפורסם בכיכר הרפובליקה. זה בית קפה וינאי בכל רמ"ח איבריו, מהמלצרים המעונבים, המוזיקה הרגועה, המאפים המוקפדים, השירות הוינאי המינימליסטי ועד לרמת המחיר. בילינו כשעה וחצי במרפסת הסגורה והמחוממת על ספות המשקיפות לכיכר הרפובליקה. הזמן עבר בעצלתיים עם תה טוב ומבחר פטיפורים מושקעים כשברקע קולות עזים של גשם שוצף ורוח שורקת. החשבון היה לא זול, ממש כמו בוינה, אבל מבחינתינו התשלום הוא לא רק על תה ונשנושים, אלא גם על האווירה ועל הזמן, ובעינינו זה שווה זהב.

תמונה מתוך אתר למטייל

בתמונה: פטיפורים טעימים בקפה גילי

משם הלכנו למלון כדי להחליף בגדים מכל הגשם שספגנו ולהתארגן לסיור. עד אז, מזג האוויר השתפר פלאים והשמיים התבהרו. הלכנו לפגוש את הקבוצה שלנו מחוץ לכנסיית סן לורנזו.

יש לי מספר ניסיונות טובים עם סיורי free tour, אבל גם מספר ניסיונות גרועים ממש, לכן אני תמיד ספקן ומוכן לעזוב באמצע אם לא מתאים לי. מהרגע הראשון שפגשנו את מתאו, הבנו שהוא לא המדריך הסטנדרטי שלך. מתאו הוא מומחה להיסטוריה של פירנצה באוניברסטית פירנצה, והוא מעביר סיורים מודרכים כאלה בהתנדבות.

הסיור איתו היה הסיור הטוב ביותר שאי פעם הייתי בו. כמויות הידע של מתאו הן מרשימות מאוד לכל הפחות ולפעמים אתה כבר לא מבין איך בן אדם אחד יודע כל כך הרבה. הסיור התחקה אחר עקבותיהם של משפחת מדיצ'י ופירנצה בתקופתם, שסימלה את המעבר מימי הביניים לרנסנס, אבל כלל גם המון מידע מעבר לכך החל מפלורנסיה (העיר הרומית) ועד להצפה של פירנצה ב-1966.

הסיור עצמו היה בנוי היטב גם מבחינה סיפורית וגם מבחינה גיאוגרפית, וכלל הרבה נקודות שהתייר הממוצע היה מפספס.

במהלך הסיור הבנו גם מדוע הדואומו של פירנצה ריק - ההצפה של 1966 הרסה את מרבית תכולתו, שהועברה לשחזור ומוצגת במוזיאון הסמוך.

בסוף מנואל גם נתן לנו המלצות להמשך הביקור בעיר, בין היתר על הדיל שכבר ניצלנו וגם על מסעדה מדהימה שביקרנו בה באותו ערב. נתנו לו טיפ נדיב על החוויה המדהימה, ונפרדנו לשלום.

מנואל הוא מדריך בחסד, והסיור המודרך עמו היה חוויה מדהימה ובלתי נשכחת. על כן, הסיור מקבל את הציון החד משמעי 10.

לינק להזמנת הסיור (בחינם, כמובן) - https://www.guruwalk.com/walks/784-the-best-tour-in-florence-renaissance-and-medici-tales

לאחר הסיור התפנינו לקצת קניות עבור אלו שנשארו בבית (לא משהו מעניין), וכשנחת הרעב, עשינו את דרכנו למסעדת "Trattoria Za Za", בהמלצתו של מנואל. הזמנתי שם אוסובוקו עם שעועית ופוריות פורצ'יני טריות. זו כנראה אחת הארוחות הטעימות ביותר שאכלתי באיטליה. האוסבוקו היה רך ונימוח, הטעמים היו מדויקים והשילוב היה מדהים. מומלץ בחום!

תמונה מתוך אתר למטייל

בתמונה: האוסובוקו החלומי

לאחר המנה העיקרית, המשכנו לקינוח אצל המתחרה הישיר של קפה גילי - קפה Paszkowski. זו פשוט תופעה - שני בתי הקפה צמודים אחד לשני, מזכירים אחד את השני בעיצוב וסגנון ובעלי תפריטים כמעט זהים. הסיבה שבחרנו בבית הקפה הזה הייתה המוזיקה החיה שלהם בערבים, שהייתה מאוד מוצלחת.

גם הפעם הזמנו פטיפורים ותה, והדמיון כבר הפך להיות מטריד. זה באמת אותו דבר כמו קפה גילי. בילינו בקפה כשעה ואז הלכנו לישון (קצת) לפני לילה קשוח.

תמונה מתוך אתר למטייל

בתמונה: פטיפורים - סיבוב שני

בדרך חזרה למלון ראינו את הויטרינה המהממת הזו של קפה גילי:

תמונה מתוך אתר למטייל

בתמונה: אושר טהור

חזרנו למלון לעשות אריזות אחרונות, והלכנו לישון.

היום הרביעי: הביתה

שמתי שעון ל-2:50, ותוך כדי התעוררות חייגתי להזמין מונית. כמובן שאין דרך נוחה להזמין מונית באמצע הלילה, כמו אובר או גט, אז התקשרתי לתחנת מוניות אקראית, וסיגלתי את כל הכישורים שיש לי בשפה כדי להוציא משפט פשוט שיגרום למונית להגיע למלון. למזלי הצלחתי, ותוך שלוש דקות, הנהג כבר היה למטה, והוא נסע במהירות, תוך כדי התעלמות מוחלטת מכל חוקי התנועה, אל פיאצלה מונטלונגו, שממנה האוטובוס יוצא. האוטובוס הגיע רבע שעה לפני היציאה, יצא בזמן והגיע בזמן. האוטובוס עצמו היה נוח למדיי, ולא עמוס במיוחד. כשהגענו לשדה פגשנו תור ארוך מאוד לביטחון, שהתקדם די מהר. תוך שעה וחצי היינו על המטוס, וכך תם הטיול הקצר והתכליתי שלנו.

טיפים כלליים ותובנות מהטיול

  • הטיסה הישירה לבולוניה היא אפשרות לא רעה בכלל כדי להגיע לסופ"ש קצר בפירנצה, בייחוד בחורף, כשאין טיסות ישירות לפירנצה.

  • פירנצה היא עיר קטנה, וכל האטרקציות בה הן במרחק הליכה אחת מהשנייה.

  • הזמנה מראש אינה חשובה במיוחד בחודש דצמבר, אבל עדיין better safe than sorry.

  • יומיים בפירנצה זה פרק זמן מושלם כדי לקבל טעימה קטנה מעיר שעוד תרצו לחזור אליה פעמים רבות.

  • בחרו מלון במיקום מרכזי, שכן עם כל מטר נוסף שאתם מתרחקים מהמרכז, אתם מוסיפים לעצמכם זמן הליכה לאטרקציות השונות של העיר. אני ממליץ לישון בקרבת הדואומו או בקרבת המדרחוב Via dei Calzaiuoli.

  • מינון נכון של ריק סטיבס יכול לשדרג לכם את הטיול ביג טיים.

  • פירנצה באוף סיזן גם יותר זולה וגם יותר רגועה.

  • פירנצה היא עיר קסומה ומהפנטת שלא מספיקים למצות בטיול אחד, לכן אל תנסו להעמיס, ותשאירו לכם תיאבון לעוד.