המשורר סמואל ג'ונסון כתב ש"כשאדם מתעייף מלונדון, הוא מתעייף מהחיים". מאז המילים האלה צוטטו עוד אינספור פעמים, וגם היום – מעל מאתיים שנים אחר כך – הן נכונות מתמיד. לונדון מכילה יותר חוויות יוקרתיות (ולעתים אף חמקמקות) מכמעט כל עיר בירה אחרת בעולם, אך בדיוק כמו הבריטים עצמם, הן דיסקרטיות יותר, כך שתצטרכו לדעת איפה לחפש.
הפרק הנוכחי של תכנית הנסיעות האקסלוסיבית של CNN "ב-24 שעות" לוקח את הצופים לסיור ייחודי, מאחורי חבל הקטיפה, מעבר לדלת הסודית, לחלק מהמוסדות היוקרתיים ביותר של העיר. מועדוני החברים הפרטיים היו בלב לבה של חיי החברה של העיר מאז ומתמיד, ונראה שזוהי מסורת שלא הולכת להיעלם בקרוב. אז אם יש לכם רק יום אחד בלונדון – הנה רשימה קצרה של הטופ של הטופ. אם תצליחו להיכנס אליהם, כמובן.
המרכז האנגלי לטניס דשא וקרוקט
הבוקר שלנו מתחיל במקום שהוא ככל הנראה מועדון החברים המפורסם מכולם, וללא ספק זה שקשה ביותר להתקבל אליו. שמו הרשמי הוא המרכז האנגלי לטניס דשא וקרוקט (The All England Lawn Tennis and Croquet Club), אבל רוב האנשים מכירים אותו פשוט כ"ווימבלדון". במועדון הזה חברים רק 375 אנשים, וצוחקים שהדרך הקלה ביותר להצטרף אליו היא "פשוט לזכות באליפות".
המדריך שלי ושותפי למשחק הבוקר הוא פאט קאש (Pat Cash), שזכה באלפיות הגברים בשנת 1987. לדבריו "אנשים תופשים את ווימבלדון כטורניר הטניס הגדול והיוקרתי ביותר, כי זהו מועדון פרטי, המשחק הוא על מגרש דשא, וחייבים ללבוש לבן – זו המסורת".
ביתן החברים, על חוקיו הנוקשים, מזכיר במראהו מלון חמישה כוכבים אלגנטי, שמעוצב באלמנטים ירוקים וסגולים, האופייניים למועדון. הנשים מבלות בחדר האוכל הלבן לפני טורניר הבוקר, בזמן שהגברים מתבדחים ומשתעשעים בחדרי המלתחות הענקיים, שבהם לוקרים מותאמים אישית.
הדרך הקלה ביותר להיכנס: פשוטי עם לא יכולים פשוט להגיע למועדון. הדרך היחידה שבה תוכלו להיכנס היא בליווי חבר. אז כדאי שתכירו חברים חדשים ותבקשו שייקחו אתכם עימם.
המועדון באייבי
המקום, שהתחיל את חייו כמסעדת האינסיידרים האולטימטיבית, עבר כמה גלגולים, ומאז שנת 2008 הפך למועדון החברים "המסורתי" הדגול ביותר בעיר. המועדון באייבי (The Club at the Ivy) הוא ביתם של כל האליטות היצירתיות של לונדון – כוכבי הבמה והמרקע, ואלה שממנים הכל. הכניסה למועדון חבויה בתוך מה שנראה כחנות פרחים, שמובילה את הבליינים שלוש קומות למעלה, במבנה מרשים בסגנון ארט דקו. מושלם לארוחת עסקים דיסקרטית.
"למען האמת, היה פה קצת שקט כשהתחלנו, והייתי אומר 'טוב, אולי שקט, אבל יש פה את האנשים הנכונים'", צוחק פרננדו פייר (Fernando Peire), מנהל המועדון. למרבה הצער, הוא אינו מוכן להסגיר דבר על חברי המועדון המפורסמים וענייניהם. מספיק לומר, שהגיוני שתראו כוכבי פופ מנגנים ב-Piano Bar, באותה המידה שתפגשו בשחקנים הוליוודיים שותים ב-Loft. "אם אנחנו מפלים נגד מישהו, זה נגד אנשים שמתנהגים לא יפה... ואנשים משעממים", הוא צוחק.
הדרך הקלה ביותר להיכנס: שוב, עם חבר. אפשרות אחרת היא לנסות לבקש להצטרף למועדון עבור דמי חבר של 1,750 פאונד.
ליטל טייפ לונדון
תחנה אחרונה – מרכז חיי הלילה הלוהט של לונדון, טייפ לונדון ומועדון החברים בסגנון המוזיקלי שלו, ליטל טייפ. כאן הגיוני שתראו את ג'סטין ביבר או ריהאנה עוזבים את המקום בשעות הקטנות של הלילה, בדיוק כמו כל אחד מהבליינים האחרים של העיר.
המקום הוא פרי מוחו של דאלאס אוסטין, המפיק המוזיקלי האמריקאי, שמפורסם בזכות עבודתו עם מייקל ג'קסון, ליידי גאגא ומדונה. "כשהתחלנו עם טייפ, הדבר הראשון ששאלתי היה: איך אנחנו הולכים להיות שונים? בואו נהפוך את המקום לבסיס המוזיקה האולטימטיבי", הוא מסביר.
נראה שחזונו אכן הוגשם, שכן כיום אמנים מקליטים אלבומים חדשים באולפן ההקלטות המקצועי שנמצא במקום, ואז מנתבים את המוזיקה החדשה שלהם לרחבת הריקודים הסמוכה, לטובת אורחי המועדון. בכך, המקום מאפשר דרך חדשה לחלוטין לחוות מוזיקה, "אנשים פשוט נהנים, הם ממש חוגגים. במועדונים אחרים יושבים סביב שולחנות עם בקבוקי שמפניה, פה הם לגמרי משתגעים, ואני אוהב לראות את זה", הוא מחייך.
הדרך הקלה ביותר להיכנס: תתלבשו במיטב מחלצותיכם ותרשימו את הסלקטורים בדלת, כדי להיכנס למועדון הראשי, בתקווה שמישהו יזמין אתכם להיכנס לליטל טייפ האקסקלוסיבי.
הפוסט תורגם על ידי מערכת אתר למטייל באדיבות ערוץ CNN
התכנית משודרת בערוץ CNN באפיק 102 ב-YES ובסלקום TV
