לינק לנושא בפורום הכולל תמונות :
https://forum.lametayel.co.il/forum_msg/th-1282364/prevloaded-1/start-0
מדריד:
היום הראשון במדריד (יום שלישי , 1.12.15) :
סיבוב היכרות קצר וצילום של כמה מבנים אייקוניים , ביקור במוזיאון הארכיאולוגיה הלאומי.
היום השני במדריד (יום רביעי , 2.12.15) :
כנסיית san jeronimo el real , פארק retiro , מוזיאון thyseen-bornemisza , הגן הבוטני , המוזיאון הלאומי לאמנות דקורטיבית.
היום השלישי במדריד (יום חמישי 3.12.15) :
מוזיאון prado.
היום הרביעי במדריד (יום שישי 4.12.15) :
טיול יום לסגוביה , ארמון la granja + הגנים שמסביב.
היום החמישי במדריד (יום שבת 5.12.15) :
מוזיאון real academia de bellas artes de san fernando , מוזיאון cerralbo .
היום השישי במדריד (יום ראשון 6.12.15) :
פארק del oste והמקדש המצרי שנמצא בתוך הפארק (templo de debod) , נסיעה ברכבל מהפארק אל הפארק הסמוך , ביקור בגן החיות.
היום השביעי במדריד (יום שני 7.12.15) :
כנסיית iglesia de san antonio de los alemanes , הקתדרלה של מדריד , גן נחמד בשם jardines de sabatini , פארק jardines del campo del moro , הארמון המלכותי של מדריד.
היום השמיני במדריד (יום שלישי 8.12.15) :
יום קניות ב- la rozas village .
היום התשיעי במדריד (יום רביעי 9.12.15) :
טיול יום לטולדו.
היום העשירי במדריד (יום חמישי 10.12.15) :
יום מנוחה בלי אטרקציות הסתובבתי ועשיתי קצת קניות.
היום האחד-עשרה במדריד (יום שישי 11.12.15) :
טיול יום לארנחואס (Aranjuez).
סיכום טיול וטיפים למדריד.
ברצלונה:
היום הראשון בברצלונה (יום שבת 12.12.15) :
ההגעה ממדריד לברצלונה , museu del modernisme de barcelona , מופע מזרקת הקסם.
היום השני בברצלונה (יום ראשון 13.12.15) :
ביקור ב- casa batllo ו- casa mila.
היום השלישי בברצלונה (יום שני 14.12.15) :
sagrada familia , hospital de la santa creu i de sant pau , רחוב הרמבלה+שוק האוכל , האנדרטה של קולומבוס , המוזיאון הימי (museu maritim).
היום הרביעי בברצלונה (יום שלישי 15.12.15) :
פארק guell , מוזיאון blau.
היום החמישי בברצלונה (יום רביעי 16.12.15) :
סיור מודרך בארמון המוזיקה הקטלונית , museu d'historia de barcelona MUHBA , הקתדרלה של ברצלונה , שוק חג המולד , casa del arcediano , סיבוב קניות ברחוב carrer de montcada.
היום השישי בברצלונה (יום חמישי 17.12.15) :
יום קניות ב- la roca village .
היום השביעי בברצלונה (יום שישי 18.12.15) :
טיול יום למונטסראט.
היום השמיני בברצלונה (יום שבת 19.12.15) :
ביקור באקווריום של ברצלונה.
היום התשיעי בברצלונה (יום ראשון 20.12.15) :
גן החיות של ברצלונה והפארק שמסביבו.
היום העשירי בברצלונה (יום שני 21.12.15) :
ביקור בהר היהודים (מונג'ואיק).
היום האחד-עשרה בברצלונה (יום שלישי 22.12.15) :
museu nacional d'art de catalunya .
היום הראשון במדריד (יום שלישי , 1.12.15) :
אחרי טיסה של קרוב ל-5 שעות נחתתי ועליתי על האוטובוס שנקרא "airport express" שלקח אותי כמעט עד למלון , הלכתי ברגל כמה דקות והגעתי.
עשיתי צ'ק אין , סידרתי את הדברים בחדר ויצאתי לטייל ולנסות לנצל את חצי היום שנשאר לי (אחרי הטיסה, ההגעה למלון וסידור הדברים בחדר השעה הייתה כבר 14:00 בערך) .
הלכתי כדי לראות ולצלם כמה מבנים יפים כמו banco de espana שנמצא במרחק של 2 דקות מהמלון שלי אבל לצערי הוא היה בשיפוצים וכמעט שאי אפשר לראות כלום ממנו אז לא צילמתי אותו , כיכר cibeles עם המזרקה היפה שמוצבת במרכזה ו- palacio de comunicaciones המרשים , שער הנצחון alcala , כיכר colon עם האנדרטה היפה של קולמבוס.
אחרי הסיבוב בכל המקומות האלה החלטתי ללכת למוזיאון הארכיאולוגיה הלאומי (national archaeological museum) , קניתי כרטיס ומדריך קולי באנגלית ונכנסתי.
מהרגע שנחתתי היה לי כאב ראש קטן ולא רציני אז חשבתי שזה כלום אבל כשנכנסתי למוזיאון והתחלתי להסתובב בו הכאב ניהיה ממש בלתי נסבל ופגם מאוד בחוויה שלי שם אז אני צריך לסייג את הביקורת שלי על המקום כי לא באמת יכולתי לחוות אותו כמו שצריך.
בעקבות הכאב ראש לא התעכבתי על כל דבר כמו שאני עושה בד"כ ודי עברתי במהירות על דברים מבלי להקשיב לכל ההסברים של המדריך הקולי אלה רק לכמה הסברים על דברים שממש עניינו אותי.
המוזיאון היה נחמד , לא מרשים ברמה שאני זוכר ממנו יותר מדי דברים ואם הייתם במוזיאונים דומים בעולם אתם לא תופתעו או תתרשמו בצורה יוצאת דופן לפי דעתי.
מה שמאוד מאוד הרשים אותי שם היו הפסיפסים , נורא נהנתי לראות אותם ואפשר להגיד שחלק מהם היו הפסיפסים הכי גדולים ומרשימים שראיתי בחיי.
באמת שהחלק הזה של המוזיאון היה חוויה מהנה בשבילי למרות הכאב הגדול שמנע ממני להתרכז.
אחרי שסיימתי להסתובב במוזיאון הלכתי ישר לאכול משהו וכשסיימתי הלכתי ישירות למלון כדי לישון קצת בתקווה שזה יעביר לי את כאב הראש.
אחרי מנוחה טובה קמתי כמו חדש ויצאתי לבלות בערב.
היום השני במדריד (יום רביעי , 2.12.15) :
מכיוון שקמתי מוקדם מאוד בבוקר החלטתי לצאת מהמלון כבר בשעה שמונה והלכתי לראות ולצלם כנסייה שמבחוץ נראית מדהימה בעיני שנקראת san jeronimo el real(לא נכנסתי לבפנים).
משם המשכתי לפארק retiro שהיו לי ציפיות גדולות ממנו אבל לצערי התאכזבתי מאוד , הפארק גדול מאוד והרבה אנשים עושים שם את הליכת הבוקר שלהם אבל כניראה שבגלל שבאתי בתקופה לא טובה (חורף) הפארק לא היה יפה במיוחד,אין פרחים וכל מה שאני בטוח שבתקופה אחרת היה ירוק ומושך נצבע בחום והיה נושר ועצוב...
יש שם כמה מבנים יפים ומזרקות נחמדות (שלא פעלו כשהייתי שם).
הסתובבתי שם כדי להעביר את הזמן עד השעה 10 שבה אני צריך להיכנס למוזיאוןthyseen bornemisza שהזמנתי אליו כרטיס מראש (כולל לתערוכה הזמנית בו).
בשעה 10 הגעתי למוזיאון והתחלתי את הביקור בתערוכה הזמנית שנקראת illusion of the american frontier , התערוכה מספרת את סיפורם של האינדיאנים ואיך האדם הלבן נישל אותם מאדמותיהם.
התערוכה כוללת הרבה ציורים ועתיקות שמספרות את סיפורם העצוב בדרך מעניינת.
נהנתי מאוד מהתערוכה הזאת ולמדתי המון , המדריך הקולי היה מצויין!.
אני לא יודע עד מתי התערוכה הזאת תוצג שם אבל אם יש לכם הזדמנות לראות אותה אני ממליץ בחום לבקר שם.
משם התחלתי את הביקור בתערוכה הקבועה וגם שם נהנתי מאוד , היו לי ציפיות גדולות לגבי המוזיאון הזה ולרוב הן התממשו למרות שאם אני אהיה אמיתי יכול להיות שציפיתי ליותר מדי.
בקומת הקרקע יש ציורים מודרניים שאני פחות מתחבר אליהם אבל בכל זאת מצאתי כמה ציורים כאלה שממש אהבתי ובמיוחד כששמעתי את ההסברים עליהם מהמדריך הקולי יכולתי פתאום לראות את האמנות שבדבר (שוב אני חייב לציין שהמדריך הקולי הוא מעולה וחובה לקחת אחד אם אתם מבקרים במוזיאון הזה).
בשתי הקומות האחרות היו ציורים מתקופות ואזורים שונים שהיה נחמד לראות אותם אבל לא זכור לי אף ציור שנדהמתי ממנו.
כשסיימתי במוזיאון הלכתי אל הגן הבוטני ולצערי זאת הייתה טעות גדולה, אחרי הביקור בפארק ידעתי שאני לוקח סיכון כי זאת תקופה לא אידיאלית לראות טבע אבל בכל זאת קיוותי לראות משהו יפה.
הסתובבתי בגן הבוטני הזה ואני לא יודע איך הוא באביב או בקיץ אבל בזמן שאני הייתי שם הוא היה פשוט נטוש ועצוב.
בקושי היו כמה פרחים אחדים,הכל היה נראה מוזנח ולא יפה.
אחרי סיבוב של כעשרים דקות יצאתי משם מאוכזב.
המסקנה שהגעתי אליה היא שאני לעולם לא אלך לכאלה מקומות בחורף.
החלטתי ללכת למוזיאון הלאומי לאמנות דקורטיבית בתקווה שזה ישפר לי את מצב-הרוח.
המוזיאון קטן מאוד ולא מרשים במיוחד , הייתי במוזיאון דומה בברלין ושם היו דברים הרבה יותר יפים וגם מבחינה כמותית היו בו יותר דברים.
לפי דעתי אפשר לדלג על המוזיאון הזה אם כבר ראיתם מוזיאונים דומים בעולם.
היום השלישי במדריד (יום חמישי 3.12.15) :
יצאתי מהמלון בשעה 9:30 והלכתי ברגל אל מוזיאון prado שהזמנתי אליו כרטיס מראש (כולל לתערוכה הזמנית) לשעה 10:00.
הגעתי כמה דקות לפני פתיחת המוזיאון ולא היה תור בכלל , אולי היו עוד עשרה אנשים אבל אני מניח שבעונת התיירות התור ארוך מאוד.
נכנסתי למוזיאון וקניתי מדריך קולי לתערוכה הזמנית ולתערוכה הקבועה.
כבר בהתחלה הבנתי שאסור לצלם בכלל ומאוד התאכזבתי...
התחלתי עם התערוכה הזמנית (ingres) והיא הייתה מרשימה מאוד , נהנתי מכל רגע שהייתי שם ומכל ההסברים של המדריך הקולי שהיו מעניינים.
הציורים היו מדהימים וחשבתי לעצמי שאם זה כך בתערוכה הזמנית אז מצפה לי חוויה אפילו גדולה יותר בתערוכה הקבועה.
לקח לי בדיוק שעה לסיים לראות את התערוכה הזמנית ואז חזרתי לבחורה שנתנה לי את המדריך הקולי כדי שתגדיר אותו מחדש בשביל התערוכה הקבועה.
המוזיאון פשוט ע-נ-ק , שלושה קומות ששתיים מהן מלאות בציורים ודברים אחרים ובקומה השלישית היו כ- 8 חדרים שעד כמה שזכור לי הוצגו ציורים של גויה.
אישית אני פחות מתחבר לסגנון של גויה אז לא התעכבתי שם יותר מדי אבל בשתי הקומות האחרות ראיתי את כל הציורים והקשבתי לכל ההסברים מהמדריך הקולי , היה מעייף אבל שווה את זה בסופו של דבר...
היו שם ציורים מהממים של כל האמנים הגדולים והמפורסמים ונהנתי מאוד לראות אותם.
דבר נחמד שנתקלתי בו במהלך ביקורי במוזיאון זה שהיו כמה ציירים עומדים מול הציורים שעל הקיר ומציירים העתק מוקטן שלהם לעיני כל האנשים , היה ממש מרשים לראות איך הם עובדים ולראות עד כמה הם מצליחים להעתיק במדויק את הציורים.
לא הייתה הרגשה שהאנשים שצפו בהם הפריעו להם ולי בתור בנאדם שאף פעם לא ראה צייר מקצועי מצייר זאת הייתה חוויה נהדרת.
לקח לי שלוש שעות לראות את כל התערוכה הקבועה.
לסיכום , אם אתם אוהבים אמנות ואתם לא קצרי רוח זה מקום שחובה חובה חובה לבקר בו.
אחרי 4 שעות שביליתי במוזיאון והייתי על הרגליים החלטתי לקצר את היום והלכתי לאכול,לנוח במלון ובערב יצאתי לבלות.
היום הרביעי במדריד (יום שישי 4.12.15) :
טיול יום לסגוביה:
יצאתי מהמלון מוקדם מאוד כי ידעתי שמצפה לי יום ארוך ורציתי להספיק לראות את כל מה שתכננתי , בדיעבד טוב שיצאתי מוקדם כי המשך היום היה....מתסכל.
הלכתי לתחנת המטרו וקניתי מהמכונה המיועדת כרטיס שנקרא metrobus שעולה 12 יורו ומקנה 10 נסיעות בתוך מדריד (אוטובוס ומטרו).
עליתי על המטרו לתחנת האוטובוסים שנקראת moncloa ושם חיפשתי את הטרמינל שממנו האוטובוס יוצא לסגוביה.
ליד רציף מספר 10 יש מדרגות נעות שיורדות לקומה מתחת שנקראת area comercial ושם נמצא משרד הכרטיסים של חברת האוטובוס la sepulvedana שממנו צריכים לקנות את כרטיס האוטובוס לסגוביה.
נכנסתי למשרד ובקשתי באנגלית מהמוכרת כרטיס אחד הלוך+חזור לסגוביה, היא חייכה (בדיעבד כנראה שהיא שמחה שהגיע עוד תייר פראייר שהיא יכולה לעקוץ) , נתנה לי 2 כרטיסים ואמרה שהמחיר הוא 29 יורו.
המחיר היה נשמע לי מוגזם אז שאלתי אותה שוב מה המחיר והיא חזרה על זה אז אמרתי לעצמי שזה כנראה המחיר ושילמתי לה.
היא נתנה לי דף עם השעות של האוטובוס לשני הכיוונים והכל היה נראה בסדר.
היה נראה לי ברור מאליו שאם בקשתי כרטיס אחד והיא נתנה לי 2 כרטיסים זה שאחד הוא בשביל הנסיעה לסגוביה והשני הוא בשביל הנסיעה חזרה.
מיהרתי לעלות על האוטובוס כי הוא היה אמור לצאת בעוד מספר דקות והספקתי להגיע אליו בזמן , הנהג עשה קרע קטן בכרטיס אחד ועליתי לאוטובוס.
אחרי כמה דקות חשבתי על כל עניין המחיר שוב וזה היה נראה לי ממש מוגזם אז החלטתי לשאול מישהו מהנוסעים לגבי המחיר , לצערי כמו שקרה לי כמעט בכל מקום במדריד האנשים לא דיברו אנגלית ולא יכולתי לתקשר איתם 
.
האוטובוס התחיל לנסוע ואני כבר התחלתי להרגיש שרימו אותי אבל ניסיתי לשכנע את עצמי שאולי זה באמת המחיר ושבכל מקרה אני אלך למשרדים של חברת האוטובוסים כשאני אגיע לתחנה בסגוביה כדי לברר מה הסיפור ואם המוכרת בתחנה במדריד באמת מכרה לי 2 כרטיסים אני אחזיר להם אחד ואקבל את הכסף שלי בחזרה.
אחרי נסיעה של שעה וקצת הגעתי לסגוביה והלכתי ישר למשרד הכרטיסים של חברת האוטובוסים , חיכיתי בתור וכשהגיע תורי שאלתי את המוכר אם הוא מדבר אנגלית אז הוא סימן ביד 'קצת' אבל לא הוציא חצי מילה באנגלית כל השיחה שלנו.
הסברתי לו מה הסיפור והראיתי לו את שני הכרטיסים ובכל הזמן הזה הוא מדבר אלי בספרדית כאילו שאני אמור להבין משהו , אמרתי לו בספרדית 'נו אבלה אספניול' אבל זה לא מנע ממנו להמשיך לקשקש בספרדית לכיווני.
בסופו של דבר הוא לקח כרטיס אחד,הכניס את המספר שלו למחשב וראיתי שהוא מוציא כסף מהקופה כדי להחזיר לי אז הרגשתי הקלה שהסיפור הזה נגמר מהר ועל הצד הטוב ביותר...כמה שטעיתי 
.
הוא הביא לי קבלה והחזיר לי 5.70 יורו מבלי להחזיר לי את הכרטיס שהוא לקח.
שאלתי אותו למה הוא הביא לי רק חלק מהסכום ולא את כל הסכום (הצבעתי על הסכום שנקוב בכרטיס שנותר אצלי) והוא המשיך לדבר אלי בספרדית ובתנועות ידיים אמר לי פחות או יותר לזוז משם כי יש תור מאחורי.
באותו רגע הרגשתי כל-כך מתוסכל מחוסר היכולת שלו לתקשר איתי באנגלית ולא ידעתי מה לעשות.
אני יודע שההפרש שלא הוחזר לי לא גדול מאוד אבל עדיין בגלל ההרגשה שרימו אותי לא הסכמתי לוותר.
עלה לי הרעיון ללכת למרכז המידע לתיירים ששם בטוח מדברים אנגלית ולבקש עזרה.
המרכז נמצא ממש ליד אמת המים הגדולה (מרחק של 5-7 דקות הליכה מתחנת האוטובוס) , נכנסתי לשם וקיבל אותי בחור צעיר ונחמד מאוד שדיבר אנגלית טובה.
הסברתי לו את כל הסיפור והראיתי לו את הכרטיס שנותר אצלי ואת הקבלה שהבחור מחברת האוטובוסים נתן לי על סך 5.70 יורו.
הוא אמר שינסה לעזור לי וניסה להתקשר למשרד של חברת האוטובוסים בסגוביה אבל מסתבר שבחברה החובבנית הזאת אין מספר ישיר למשרד בסגוביה אז הוא התקשר למשרד הראשי שלהם וסיפר להם את כל הסיפור.
הם אמרו לו שיש לי 2 אופציות:
1. לשלוח אליהם מייל מפורט עם כל המידע.
2. להחזיר להם את הכרטיס שלא השתמשתי בו למשרד במדריד שאולי יזכו אותו וגם זה לא בטוח.
הבעיה הייתה שהמוכר במשרד בסגוביה לקח אליו את הכרטיס השני ושלוח אליהם מייל לא ממש יעזור להרגשה שלי ובטח שהם ימצאו דרך להאשים אותי במה שקרה.
החלטנו שהבחור הנחמד ממרכז המידע יכתוב לי על פתק את כל הסיפור בספרדית ושאני מבקש החזר כספי מלא , הוא הגדיל והוסיף גם את מספר הטלפון של מרכז המידע לתיירים ואת שמו כך שהמוכר של חברת האוטובוסים יוכל להתקשר ולדבר איתו ישירות במידת הצורך.
הודתי לו מאוד ושוב עשיתי את הדרך חזרה למשרד הכרטיסים,חיכיתי בתור והגעתי לאותו מוכר לא סימפטי במיוחד.
הבאתי לו את הפתק והוא קרא אותו בחוסר חשק מופגן וכל הזמן עשה הבעות פנים של 'אני לא יכול לעשות כלום בנידון' ובאמת אחרי שסיים לקרוא הוא החזיר לי את הפתק ועשה לי סימן עם הראש של 'לא' ופשוט נפנף אותי משם , הוא אפילו לא טרח להתקשר למרכז המידע לתיירים או לנסות להבין אותי ולעזור.
עכשיו כבר הייתי עצבני ומתוסכל מאוד מכל הסיפור ומזה שאני סתם מבזבז את הזמן שלי ומתעצבן על הבוקר.
חזרתי למרכז המידע לתיירים וסיפרתי לו על מה שקרה והוא שוב התקשר למשרד הראשי של חברת האוטובוסים והסביר להם את כל הסיפור מחדש.
כשהוא סיים את השיחה הוא נראה מאוכזב והסביר לי שהם טוענים שזאת בעיה שלי ושאני הייתי צריך להגיד למוכרת במדריד על המקום שהיא הביאה לי 2 כרטיסים במקום אחד ושהסיפור הזה קורה להם כל יום וזה לא משהו חדש שמוכרים לתיירים 2 כרטיסים "בטעות".
אחרי ששמעתי את זה הבנתי עם מי יש לי עסק והחלטתי שחבל על העצבים שלי ואני פשוט אדחיק את מה שקרה כדי להנות מהיום שלי בסגוביה בתקווה שזה לא יפגום בחוויה שלי.
הבחור הנחמד ממרכז המידע כנראה הרגיש שלא בנוח ממה שעשו לי ומבלי שביקשתי הוא אמר לי לחכות רגע ואז חזר עם 6 חוברות שונות על סגוביה והאזור+מפה של העיר.
הוא היה כל-כך נחמד ואמרתי לו שבזכותו מצב הרוח שלי השתפר , הודיתי לו מאוד על כל העזרה ויצאתי משם.
תיזהרו מחברת האוטובוסים הזאת , שלא יעבדו גם עליכם כמו שהם עושים להרבה תיירים!
התחלתי לעשות את הסיבוב שלי בסגוביה וכמובן שהלכתי לאמת המים הענקית שנמאת ממש ליד מרכז המידע.
אמת המים המרשימה הזאת נמצאת שם עוד מתקופת הרומאים והיה ממש נחמד לראות שהיא די שלמה (לפחות הקטע שאני ראיתי) , צילמתי אותה והמשכתי משם ליעד הבא.
בדיוק כשבאתי ללכת משם שמעתי מוזיקה מעניינת ואז ראיתי מצעד של כ-100 חיילים במדים עם תזמורת צבאית שצועדים מולי וכל האנשים מסתכלים ומצלמים אותם בהנאה.
היה ממש כיף לראות ולשמוע את התזמורת וכששאלתי מישהו למה הם צועדים ככה הוא הסביר לי שהיום שהייתי שם זה יומו של הקדוש שמגן על העיר וכל שנה בתאריך הזה הצבא עושה מצעד ואז הולך למיסה בכנסייה או משהו כזה.
זה כבר שיפר לי מעט את מצב הרוח והיה נחמד שבמקרה באתי לסגוביה ביום הזה.
משם המשכתי אל כנסיית iglesia de san martin שמבחוץ לא נראית מרשימה וגם מבפנים היא לא יוצאת דופן אבל ראיתי וצילמתי אותה וגם פגשתי בחור נחמד בתוך הכנסייה שממש התלהב כששמע שאני מישראל.
המשכתי משם ללכת ברחובותיה הממוסחרים של סגוביה והתאכזבתי לגלות עד כמה הם כאלה , גם קבוצות התיירים הרבות שהיו שם לא הוסיפו עניין.
הגעתי לקתדרלה המדהימה של סגוביה , פשוט וואו אחד גדול!.
מבחוץ הכנסייה מדהימה ובלי ספק אחת הכי יפות שראיתי בחיי , מבפנים היא מרשימה לא פחות וגם גדולה מאוד.
אני לא ממש מתחבר לקישוטים שהמוטיב שלהם הוא דת (כמו פסלים של ישו או ציורים של מריה וכאלה דברים) אלה אם כן אלה ציורים ברמה ממש גבוהה שבד"כ נמצאים במוזיאונים ולא בכנסיות אז הרבה מהדברים היו סתמיים בעייני אבל לראות את כל הגודל הזה ואת כל הקישוטים היה יפה ומיוחד.
משם הלכתי אל טירת alcazar de segovia שנראית כאילו לקוחה מסרט של דיסני , קניתי כרטיס לטריה שכולל עלייה למגדל+מדריך קולי באנגלית ונכנסתי.
הטירה לא גדולה במיוחד אבל היו שם כמה דברים יפים מאוד , במיוחד התרשמתי מהוויטראז'ים המדהימים שמקשטים את הטירה בכל מקום ובגדול די נהנתי מהביקור הקצר שלי שם (תוך פחות משעה בהליכה איטית ועצירות כדי להקשיב להסברים של המדריך הקולי ולצלם אתם כבר רואים הכל).
עליתי למגדל ואני חייב להזהיר שהעלייה לא פשוטה בכלל , גרם המדרגות צר ועולה בצורת ספירלה תלולה עד למעלה.
הנוף מלמעלה לא ממש מרשים , לפי דעתי אפשר לוותר על העלייה לשם.
כשסיימתי בטירה הלכתי שוב לתחנת האוטובוס שבה ירדתי בהתחלה כדי לנסוע לעיירה קטנה וחמודה שנמצאת במרחק של 20-30 דקות נסיעה מסגוביה , העיירה נקראת la granja .
חיכיתי כמה דקות בתחנה ואז הגיע האוטובוס שהייתי צריך , עליתי עליו וקניתי מהנהג כרטיס לכיוון אחד.
תחנת הירידה מהאוטובוס נמצאת במרחק של 5 דקות מהארמון שתכננתי לבקר בו.
הלכתי אל הארמון שנקרא palacio real de la granja , נכנסתי וקניתי אליו כרטיס+מדריך קולי באנגלית.
לצערי הרבה היה אסור לצלם בארמון ובכל חדר יש שלט שמזכיר לך את זה (וגם אנשים שפחות או יותר עוקבים אחריך במבט כדי לוודא שאתה לא מצלם).
הארמון הזה פשוט עוצר נשימה , כל-כך הרבה יופי מרוכז במקום אחד שקשה להאמין שפעם היו חיים שם אנשים...
יש חמישה חדרים של שטיחי קיר מהממים שעליהם רקומות סצנות מכל מיני סיפורים ודברים שקרו בעבר , לא האמנתי ששטיח יכול להיות כזה יפה ומורכב.
ללא ספק יצירות אמנות מהמדרגה הראשונה! .
יש בארמון נברשות מדהימות , ציורים יפים , פרסקאות על התקרות , פסלים וממש נהנתי מכל רגע שלי שם.
מי שמגיע לסגוביה חובה חובה חובה לבקר בארמון הזה , שווה את הנסיעה הקצרה לכאן מסגוביה.
לארמון הזה יש גם גנים ענקיים שכרטיס הכניסה לארמון מאפשר לבקר בהם , יש בגנים המון מזרקות מרשימות אבל לצערי אני באתי בחורף וכל הצמחייה שהייתה שם הייתה יבשה וחומה , עלים נושרים ומזרקות שלא עובדות או בשיפוצים.
אחרי חצי שעה החלטתי לוותר על המשך הסיבוב בגנים ויצאתי משם.
ראיתי את התמונות של איך הגנים האלה אמורים להיראות בקיץ כשהכל ירוק והמזרקות פועלות והגנים האלה מדהימים אז מומלץ להגיע בעונת התיירות כדי לחוות את המקום כמו שצריך.
אחרי שסיימתי את הביקור בגנים הלכתי בחזרה לתחנת האוטובוס ונסעתי לסגוביה , 5 דקות אחרי שירדתי מהאוטובוס כבר עליתי על האוטובוס שלקח אותי בחזרה למדריד.
ככה נגמר לו יום ארוך שהיה מתסכל בהתחלה אבל הלך וניהיה מהנה מאוד , הביקור בארמון היה כל-כך מהנה עד שכבר שכחתי איך היום הזה התחיל.
המלצה קטנה -
למי שיש זמן יש גם את מוזיאון הזכוכית שנמצא בעיירת la granja , רוב הנברשות המדהימות שהיו בארמון יוצרו שם בעבר ורציתי לבקר בו אבל מסתבר שבתקופה שבה אני ביקרתי הוא פתוח רק בשעות הבוקר אז לא הלכתי אליו.
לפי מה שקראתי וראיתי המקום הזה מומלץ מאוד ומי שיכול לתזמן את הביקור שלו כשהמקום פתוח כדאי לו לבקר שם.
היום החמישי במדריד (יום שבת 5.12.15) :
היום החלטתי ללכת בבוקר למוזיאון real academia de bellas artes de san fernando אחרי שניסיתי לבקר בו באחד הימים לפני אבל הסתבר לי שהוא נסגר מוקדם מאוד (אני חושב שבשעה 14:00 או 15:00).
נכנסתי למוזיאון בשעה 10:00 וקניתי כרטיס , להפתעתי לא היה להם מדריך קולי אבל המוכרת הנחמדה המליצה לי להוריד את האפליקציה שלהם (בחינם) לסמארטפון ששם יש מידע כתוב מפורט מאוד על הציורים והפסלים שיש במוזיאון , במיוחד על אלה שנחשבים מוכרים או איכותיים יותר.
האפליקציה הייתה שימושית ומעניינת מאוד , נכון שזה לא נוח כמו מדריך קולי אבל עדיין זה הוסיף לחוויה ולהבנה של הציורים.
בנוסף לאפליקציה יש גם הסבר קצר שכתוב ליד כל מוצג כך שגם למי שאין סמארטפון יכול להבין על מה מדובר.
המוזיאון היה יחסית קטן אבל נהנתי בו מאוד , המון ציורים יפים מהסגנון שאני אוהב , פסלים , כמה רהיטים יפים ומעל הכל אני זוכר את הציור המדהים על בודהה , לא יודע אפשר להעביר את ההרגשה שהייתה לי כשראיתי אותו...
הציור ממש גדול ובד"כ לא יוצא לי לראות ציורים בסגנון או בנושא הזה וכשראיתי אותו הייתי מרותק , קראתי את ההסברים ופשוט נהנתי מכל רגע שראיתי אותו (ולא,זה לא בגלל העירום 
).
הציורים שיש במוזיאון הזה היו ברמה ממש גבוהה ובשילוב עם ההסברים אני חושב שגם אתם תוכלו להנות שם כמו שאני נהנתי.
ביליתי שם בערך שעה וחצי , ראיתי את הכל בקצב איטי ונתתי לעצמי זמן לקרוא את רוב ההסברים מהאפליקציה,לצלם המון וכמובן להתרשם מכמות הדברים היפים שיש במוזיאון הקטן הזה.
אני לא יודע אם זה נחשב מוזיאון מוכר אבל לפי דעתי זה מקום שחובה ללכת אליו אם אתם מבקרים במדריד.
אחרי שסיימתי את ביקורי במוזיאון הזה הלכתי אל עוד מוזיאון קטן שנקרא cerralbo , לפי מה שהבנתי ממישהו מקומי לא הרבה תיירים מכירים או מגיעים למוזיאון הזה אז אני מקווה שאני מחדש גם לכם כך שתוכלו להוסיף את המקום הזה למסלול שלכם בפעם הבאה שתגיעו למדריד.
קניתי כרטיס+מדריך קולי והתחלתי את הסיור שלי במוזיאון.
אמנם המוזיאון קטן אבל כמות הדברים שיש בו היא פשוט בלתי נתפסת. ציורים,פסלים,פרסקאות,נברשות,רהיט ים,שעונים,תכשיטים,כלי מלחמה ועוד המון דברים שהיה אפשר להרכיב 2 מוזיאונים מכל מה שיש שם.
כל-כך נהנתי בביקור שלי שם שאין לי מילים לתאר , נכון שהמקום קטן אבל אם תקחו את הזמן שלכם כדי להקשיב לכל ההסברים ולראות את כל הדברים הקטנים שיש בכל חדר אתם יכולים להעביר שם הרבה זמן בהנאה גדולה , אל תמהרו ופשוט תנסו לספוג את כל היופי הזה כי לפעמים קשה להתרכז בכל פריט בנפרד מרוב הדברים שיש בכל מקום.
אני אהבתי במיוחד את הנברשות המדהימות , הפסלים היפים , שעונים מיוחדים , ריהוט מרשים ועוד כל-כך הרבה דברים שהיו שם.
חובה חובה חובה לבקר שם לפי דעתי.
אחרי הביקור במוזיאון החלטתי לסיים את היום מוקדם , ללכת לאכול ולעשות קניות.
היום השישי במדריד (יום ראשון 6.12.15) :
הלכתי בבוקר אל פארק del oeste , הפארק נחמד אבל לא משהו יוצא דופן...
הרבה אנשים מסתובבים שם עם הכלבים שלהם אבל יש גם מקומות שקטים ושלווים שנחמד להסתובב בהם ולהנות מהשקט.
בתוך הפארק יש מקדש מצרי שנקרא templo de debod , הוא נתרם ע"י ממשלת מצריים והכניסה אליו חופשית ובחינם.
נהנתי לראות את המקדש מבפנים , על הקירות חרוטים ציורים שמספרים כל מיני סיפורים (ליד כל קיר יש שלטים שמראים את הציור שעל הקיר וכוללים הסבר בספרדית ואנגלית על מה הפירוש של הציור).
זאת אטרקציה קטנה ונחמדה ואני ממליץ לכל מי שבאזור לקפוץ לשם לכמה דקות כדי להכנס לשם ולהרגיש לרגע כאילו אתה במצריים העתיקה.
בתוך הפארק נמצא גם הרכבל (teleferico de madrid) , אפשר לעלות עליו ולהגיע לפארק הסמוך שנקרא casa de campo שגן החיות נמצא בשטחו.
אני קניתי כרטיס משולב לרכבל+לגן החיות שעלה לי 24 יורו (מאפשר נסיעה הלוך וחזור ברכבל).
לפני שאתם עולים לרכבל הם מצלמים אתכם ואחרי שאתם יורדים הם מחכים לכם עם שלושה תמונות שונות וממוסגרות ומנסים למכור לכם אותן (תמונה אחת עולה 7 יורו , שתי תמונות עולות 12 יורו ו- שלושה תמונות עולות...כבר לא הקשבתי ופשוט אמרתי שאני לא מעוניין , יקר מאוד לטעמי).
הנסיעה ברכבל הייתה בסדר , לא משהו לכתוב עליו הביתה וגם הנוף לא היה עוצר נשימה אבל היה נחמד לפרקים.
הרכבל הביא אותי לאמצע הפארק ומשם הלכתי ברגל כ- 30 דקות עד לכניסה לגן החיות.
גן החיות של מדריד ממש מרשים , הוא גדול מאוד ויש המון בע"ח מכל הסוגים והמינים , התנאים של החיות נראו לי די טובים וזה ללא ספק גן החיות הכי יפה ומהנה שהייתי בו בחיי.
מה שהכי אהבתי שם זה את מופעי החיות שיש במהלך היום , כשתכנסו לגן החיות תלכו למרכז המידע ותקחו בחינם מפה של המקום שבצד השני שלה יש את שעות המופעים עם ציור של החיה ליד כל שעה ככה שתוכלו להבין גם מבלי לדעת ספרדית.
המופע הראשון שהלכתי אליו היה של כלבי ים והוא היה מ-ד-ה-י-ם ! .
מופע של 10 דקות מצחיקות ומהנות שמלווה במוזיקה מתאימה והיה כל-כך כיף לראות את זה.
המופע כלל קפיצות,משחקים עם כדור,הרבה הומור וכולם כולל אני צחקנו המון במהלכו.
צלמתי את כל המופע מתחילתו ועד סופו וניסיתי להעלות את הסרטון ליוטיוב כדי לשתף אתכם בחוויה אבל מכיוון שהוא שוקל 2 ג'יגה זה בעייתי אז לצערי אני לא חושב שאעלה אותו כי לפי מה שהיה כתוב זה ייקח לי בערך 5 שעות (אשמח לקבל טיפ אם אפשר לקצר את התהליך כך שתוכלו לצפות במופע ולהנות).
משם המשכתי למופע של הדולפינים שגם הוא היה מהנה אבל כשהגעתי כבר כל המקומות הטובים היו תפוסים וישבתי במקום לא אידאלי , נהנתי לראות את כל הפעלולים והדברים היפים שהיו.
המשכתי להסתובב בגן החיות ולראות את כל בע"ח היפים , נכנסתי למבנה האקווריום שכולל בתוכו כמובן אקווריומים של דגים אבל גם צבי ים , מדוזות ובערך כל דבר שחי במים.
יש עוד מבנה שבתוכו יש הרבה זוחלים וחרקים כמו נחשים , עכבישים , לטאות ואפילו תנין קטן .
אחרי זה הלכתי למופע התוכים שהיה הכי פחות מרשים מבין שלושת המופעים שהייתי בהם , היה נחמד לראות את כל התוכים בתור חובב גדול של ציפורים ותוכים בפרט (מכאן הכינוי שלי בפורום) וגם היה כיף לראות איך כל הילדים הקטנים התלהבו מזה שהתוכים עפו מעליהם ואפילו היה חלק קטן במופע שעלו לבמה שלושה ילדים שהאכילו את התוכים.
התוכים היו הכי פחות ממושמעים מבין כל החיות שראיתי את המופעים שלהן (חלק סירבו להגיע למקום המיועד , תוכי אחד בכלל החליט לברוח ופשוט התעופף לו לעץ מרוחק וגרם למאלפת שלו ללכת ולחפש אותו 
).
במהלך המופע היה רגע מוזר שהם פתאום עצרו הכל והצביעו למעלה ואז ראיתי סוג של ציפור טרף שרדפה אחרי ציפור קטנה ממנה כדי לטרוף אותה ואז הם אמרו משהו בספרדית ברמקולים (כנראה שהם עצרו את המופע מפחד שציפור הטרף לא תחליט שבא לה תוכי לארוחת צהריים).
המשכתי להסתובב ברחבי גן החיות ולראות את החיות החמודות ובסה"כ ביליתי שם 6 שעות (וזה מבלי לאכול שם או לשבת לנוח).
אם אתם באים על ילדים אתם יכולים בכיף להעביר שם יום שלם כולל ארוחה באחת המסעדות שיש שם.
לסיכום , ממליץ בחום רב להגיע לכאן במיוחד בגלל המופעים שמוסיפים כל-כך הרבה הנאה לביקור והפכו את החוויה הזאת לבלתי נשכחת בשבילי.
כשסיימתי את ביקורי בגן החיות לא היה לי כוח ללכת 30 דקות בחזרה לרכבל והחלטתי ללכת ישירות לתחנת המטרו הקרובה שנמצאת במרחק של 10 דקות מגן החיות , עליתי לרכבת וחזרתי למלון.
היום השביעי במדריד (יום שני 7.12.15) :
בבוקר הלכתי לכנסייה קטנה ויפייפיה שנקראת iglesia de san antonio de los alemanes , היא נפתחת רק בשעה 10 בבוקר אז תתזמנו את ההגעה בהתאם.
כשנכנסים צריכים "לתרום" 2 יורו ואפשר לצלם בפנים כמה שרוצים.
מבחוץ הכנסייה לא מרשימה במיוחד אבל מבפנים היא מדהימה , על כל הקירות והתקרה יש פרסקאות ולפי דעתי הכנסייה הקטנה הזאת לא פחות יפה ומיוחדת מכל הכנסיות הגדולות שעמוסות בדברים.
ממליץ בחום רב לבקר בכנסייה הזאת! .
משם המשכתי ללכת אל הקתדרלה של מדריד , גם כאן צריך "לתרום" 1 יורו כדי להכנס ואפשר לצלם כמה שרוצים בפנים.
הקתדרלה גדולה מאוד ומקושטת בהרבה ציורים , חלונות ויטראז' , תקרה מיוחדת ובגדול הקתדרלה יפה מאוד וכיף לבקר בה .
ממליץ להכנס אם אתם באזור.
בצמוד לקתדרלה נמצא הארמון המלכותי של מדריד , כשהגעתי אליו ראיתי לצערי שיש תור ארוך מאוד אז החלטתי לוותר על התענוג של לחכות שעה בתור ולחזור לכאן מאוחר יותר בתקווה שהתור יתקצר.
הלכתי לגן קטן ונחמד שנקרא jardines de sabatini , יש בו 2 מזרקות ובריכה קטנה שמוקפת בפסלים נחמדים ואפשר לצלם תמונות נחמדות של הבריכה עם הארמון המלכותי ברקע.
יצאתי מהגן והלכתי בערך 10 דקות כדי להגיע לכניסה של פארק jardines del campo del moro , הפארק יחסית גדול והסתובבתי בו שעה וחצי.
מה שאהבתי במקום הזה זאת העובדה שאין בו הרבה תיירים והוא ממש שקט , סוף סוף הרגשתי קצת "טבע" בתוך העיר הסואנת הזאת.
בפארק יש מזרקה נחמדה , המון ספסלים שפזורים בכל הפארק ואפשר לשבת בשלווה ולהנות מהשקט ומכל הירוק שמסביב .
יש גם אזור של 2 בריכות קטנות עם ברווזים חמודים ומסביב מתהלכים להם בגאווה כעשרה טווסים עם נוצות הזנב פתוחות כדי להרשים את כל האנשים ולקבץ נדבות והאנשים מצידם (בעיקר הילדים) שמחים מאוד לתת לטווסים לאכול מהידיים שלהם.
אני ממליץ בחום לבקר בפארק כי זה שינוי מרענן מכל המוזיאונים והרעש שיש בעיר הגדולה הזאת , אתם יכולים להסתובב שם או סתם לנוח ולעשות פיקניק עם הילדים וככה להעביר שעתיים בכיף.
משם החלטתי לחזור לארמון המלכותי של מדריד ולנסות את מזלי שוב בתקווה שהתור יהיה קצר יותר.
הלכתי מהכיוון השני ולא מהצד שהגעתי אל הפארק וההליכה לקחה בערך 15 דקות אבל החלק האחרון שלה הייתה עלייה קצת תלולה אז תיהיו מוכנים לזה (לא משהו שצריך להרתיע אתכם יותר מדי).
כשהגעתי לארמון שמחתי לגלות שהתור התקצר בצורה משמעותית אבל עדיין היה נראה קצת ארוך ומאיים , אחרי התלבטות קצרה החלטתי להישאר ולעמוד בתור ולהפתעתי הוא התקדם בצורה יחסית מהירה וככה חיכיתי "רק" חצי שעה .
קניתי כרטיס+מדריך קולי באנגלית שעלו לי 15 יורו.
שוב הגיע הרגע המבאס שגיליתי שאסור לצלם בכלל בתוך הארמון אבל לפחות בגרם המדרגות שבכניסה לארמון היו כמה ציורים וכמה פסלים שאותם היה מותר לצלם.
ניתן לבקר בערך ב25 חדרים מהארמון וכל חדר יותר מדהים ומרשים מהשני.
יש שם כל-כך הרבה דברים עוצרי נשימה שקשה לתאר את זה במילים...
הנברשות מדהימות , פסלים , שעונים , ציורים , קישוטים על הקירות , ריהוט , שטיחים , כמה כלי נגינה , תכשיטים , חדר המלכות המהמם , הכתר המלכותי ועוד אין ספור דברים מדהימים שכיף לראות ולשמוע את ההסברים עליהם.
כשמסיימים בחלק הזה של הארמון אפשר ללכת לקצה השני ולהכנס לנשקייה שגם זה מקום מרשים מאוד שמלא בחרבות , מגנים , רובים , שריונים ועוד דברים שכולם עתיקים ועשויים ברמה הכי גבוהה שיש.
זכורים לי במיוחד המגנים המדהימים שנראים כמו יצירת אמנות , חרבות מרשימות ועוד אין ספור דברים שיש שם אבל בגלל הכמות הגדולה והעובדה שגם כאן אסור היה לצלם אני לא זוכר את הכל.
בקיצור , חובה חובה חובה לבקר בארמון הזה גם אם זה אומר שצריך לחכות בתור הרבה זמן.
ללא ספק זה הארמון הכי מרשים,אלגנטי ומעורר השראה שהייתי בו בחיי !!!.
משם הלכתי לאכול משהו וחזרתי למלון.
היום השמיני במדריד (יום שלישי 8.12.15) :
יום קניות ב- las rozas village :
אחרי הרבה מוזיאונים הרגשתי שאני רוצה קצת לגוון והחלטתי לנסוע לכפר האאוטלטlas rozas village שנמצא במרחק של 30 דקות נסיעה ממרכז מדריד.
"בכפר" הזה מרוכזות יותר מ-100 חנויות מותגים איכותיים כמו ורסאצ'ה , ראלף לורן , הוגו בוס , ברברי ועוד וכולם מוכרים את הסחורה שלהם במחירים זולים יותר מאשר בחנויות הרגילות שלהם.
קניתי כרטיס נסיעה הלוך+חזור שעלה לי 16 יורו מחברת נסיעות שנקראת julia travel , מקבלים גם מפה של המקום עם כל השמות של החנויות ובנוסף מקבלים גם כרטיס vip שמקנה לכם הנחה של 10% עד דברים שלא נמצאים בהנחה בחנות.
עליתי על האוטובוס של שעה 11:00 ושעת החזרה נקבעה ל- 17:00 .
למי שאוהב קניות המקום הזה בדיוק בשבילכם , המון בגדים יפים , נעליים , תכשיטים והכל במחירים זולים יותר מהרגיל ומרוכזים במקום אחד.
זה מקום פתוח אז מומלץ שלא לנסוע לשם ביום גשום כי זה יפגום בחווית הקנייה שלכם.
לגבי המחירים - נכון שכל החנויות הן אאוטלט אבל אל תצפו למצוא דברים מהמותגים הכי יקרים (ורסאצה , מייקל קורס וכאלה) במחירים נמוכים , אין כאן מחירי שוק אבל אם אתם מודעים למחיר המקורי של הדברים אתם בהחלט תרגישו עד כמה יותר זול שם מאשר בחנויות הרגילות של המותגים.
חולצת בייסיק פשוטה בחנויות היוקרה תעלה לכם מעל 100 יורו ואם תרצו חולצה יפה/שמלה/תיק וכאלה דברים כדאי שתבואו מוכנים לזה מראש או לחלופין תמכרו כליה בדרך לשם.
יש גם מותגים איכותיים מאוד במחירים יותר שפויים כמו ראלף לורן לדוגמא שמוכרים הרבה סריגים , חולצות , מכנסיים ועוד דברים במחירי מבצע שנעים בין 45-70 יורו.
נכון ש-70 יורו זה לא ממש זול אבל בהתחשב במחיר שתשלמו על אותו פריט בארץ זאת מציאה ענקית.
אם תשוו כמה אתם משלמים לחנויות בארץ שאני לא רוצה לנקוב בשמן על חולצה מכופתרת או סריג אתם תראו שכאן אתם מוסיפים עוד 50 שקל אבל מקבלים מותג יוקרתי ואיכותי , ההחלטה ברורה מבחינתי וכדאי מאוד לקנות כאן .
בחנות של וואנס יש מבחר נעליים בחצי מהמחיר שהן עולות בארץ , בטימברלנד יש נעליים ב- 200-300 שקל פחות מבארץ.
אני חיפשתי בעיקר חולצות אז פחות התעניינתי במחירים של ג'ינסים ועדיין לא התחלתי ללבוש שמלות אז גם כאן אני לא יכול להעיד על המחירים אבל אני מניח שהמחירים יותר זולים מהארץ זה בטוח וגם יותר זולים מהחנויות של המותגים שנמצאות במקומות אחרים.
נהנתי מאוד להסתובב שם ומי שיכול להרשות לעצמו מחירים כאלה תמורת איכות גבוהה אז בהחלט שווה לו לנסוע לשם אבל שתיהיו מוכנים לזה שהמחירים של מותגי היוקרה עדיין נחשבים יקרים לבנאדם הממוצע.
מי שרגיל לקנות בחנויות יוקרה כאלו ירגיש כאן כמו בגן עדן ולא יחשוב פעמיים להוציא סכומים כאלה , אני למשל לא קניתי כלום מחנויות היוקרה הגבוהות כי אני לא יכול להרשות לעצמי לבזבז סכומים כאלה אבל קניתי כמה דברים מהחנות של ראלף לורן שהמחיר של כל פריט לא עלה על 70 יורו.
בהמשך כשאני אגיע לחלק של ברצלונה אני אספר לכם על כפר דומה שהייתי בו שם והיה הרבה הרבה יותר טוב מזה וכל-כך נהנתי שם שחזרתי ממנו למלון עם עשרה שקיות בערך 
.
ממול מתחם החנויות יש מקום עם הרבה מסעדות שאפשר לשבת שם כדי לאכול ולהרגע קצת אחרי כל ההליכות והקניות.
בשעה 17:00 עליתי לאוטובוס ונסעתי בחזרה למלון.
היום התשיעי במדריד (יום רביעי 9.12.15) :
טיול יום לטולדו :
בבוקר נסעתי לתחנת הרכבות atocha וכשהגעתי לשם חיפשתי את השילוט לרכבות של חברת renfe .
בהתחלה חיכיתי כמה דקות בתור הרגיל אבל אז הבחור מהדלפק אמר לי שכרטיסים לטולדו צריך לקנות מהדלפקים שנמצאים ליד מרכז המידע של החברה , הלכתי לשם והוצאתי מספר מהמכונה (בדומה למספר שלוקחים בדואר).
אין מצב שתסתבכו עם המכונה כי יש תרגום לאנגלית , כל פעם שמתפנה דלפק המספר הבא מופיע על המסך ולידו הדלפק שהוא צריך לגשת אליו.
בזמן שחיכיתי לתורי ראיתי על לוח הנסיעות שהרכבת הקרובה לטולדו יוצאת בעוד 10 דקות וידעתי שעד שיגיע תורי ואז עד שאני אלך לרכבת אין סיכוי שאני אספיק להגיע בזמן וקצת התבאסתי שאני צריך "לבזבז" שעה מהיום בהמתנה.
כשהגיע תורי קניתי כרטיס הלוך+חזור שעלה לי 20 יורו , שעת החזרה שקבעתי הייתה 17:25.
בדרך לרציף הרכבת צריך לעבור בדיקה ביטחונית (מעבירים את הז'קט והתיק במכונת שיקוף).
חיכתי בערך 20 דקות ואז בערך כ- 20 דקות לפני שעת היציאה של הרכבת הם פתחו את השערים ואפשרו לנוסעים לעלות לרכבת , מצויין לכם על הכרטיס את מספר הקרון והמושב שאתם יושבים בו אז זה פשוט מאוד להתמצא גם בלי לדבר ספרדית.
אחרי המתנה של עוד 20 דקות ברכבת התחלנו בנסיעה שארכה כ- 25 דקות עד שהגענו לטולדו.
כשירדתי מהרכבת ידעתי כבר מה המסלול שלי ליום אז וויתרתי על האפשרות לקחת מונית למרכז העיר העתיקה (למי שלא אוהב ללכת ברגל או מתקשה ממולץ מאוד לקחת מונית שעולה רק 4 יורו).
הלכתי ברגל 10 דקות עד שהגעתי לגשר עתיק שנקרא puente de alcantaraשממוקם מעל נהר ויוצר תמונה מרהיבה של שילוב בין טבע ומבנים עתיקים , על הגשר יש נקודת צילום מצויינת והמראה שנשקף משם יפה ומשרה רוגע.
כשרואים נוף כזה בתחילת היום זה כבר עושה מצב רוח טוב.
משם המשכתי ללכת אל מוזיאון קטן שנקרא museo de santa cruz , קניתי כרטיס שעלה 5 יורו.
אין מדריך קולי אבל ליד כל מוצג יש הסבר מתורגם לאנגלית.
במוזיאון היו גם 2 תערוכות זמניות אבל הן לא היו מתורגמות לאנגלית בכלל.
המוזיאון עצמו די קטן וחשבתי שלא ייקח לי הרבה זמן לראות את כולו אבל היו שם די הרבה דברים מעניינים וגם העובדה שעצרתי לקרוא את כל ההסברים וצילמתי המון לקח לי הרבה יותר זמן מהצפוי.
חצי מהמוצגים היו קשורים לנצרות וזה פחות עניין אותי אישית אבל החצי השני ממש מרשים וכלל ציורים , ריהוט , תיבות עתיקות , פסלים , שטיחי קיר , תכשיטים ועוד.
נהנתי מאוד מהתערוכה הקבועה ואני ממליץ בחום לבקר במוזיאון הזה.
בחדר האחרון יש דלת יציאה שמובילה לחצר יפיפיה עם עוד כמה מוצגים ודרכה גם נכנסים לשתי התערוכות הזמניות.
התערוכה הזמנית הראשונה הייתה על אפריקה וכללה מסכות , פסלים , תכשיטים ועוד המון דברים מכל רחבי אפריקה.
התערוכה הזמנית השנייה הייתה על עבודות קרמיקה והיא הייתה מהממת.
היו שם פריטים יפים מאוד ובסה"כ נהנתי מאוד לראות ולצלם את כל הדברים.
כשיצאתי מהמוזיאון השעה הייתה כבר 14:00 , ברגע הזה הבנתי שעשיתי טעות כשלא בחרתי שעת חזרה מאוחרת יותר ושכנראה אני לא אספיק לראות את כל מה שתכננתי.
התחלתי להסתובב בעיר העתיקה והגעתי לאזור שמרוכזים בו כמה שערים עתיקים ומרשימים שצילמתי.
משם המשכתי אל alcazar de toledo רק כדי לצלם אותו מבחוץ כי כשקראתי עליו בהכנות לטיול הוא לא נשמע לי כמקום מעניין במיוחד והחלטתי לוותר עליו מראש.
קניתי כמה מתנות בחנות חמודה מאוד שיש בה המון פסלים וכאלה דברים מה שבזבז לי עוד זמן מהיום וכבר התחלתי להרגיש ממש לחוץ.
הלכתי לקתדרלה שנקראת santa iglesia catedral primada de toledo והקתדרלה ענקית וממש יפה , יש לה 3 כניסות גדולות בכמה כיוונים אבל רק אחת מכניסה אתכם באמת לבפנים.
בהתחלה נכנסתי לא דרך דלת הכניסה הראשית והדלת שממנה נכנסתי נראתה מהממת (כמו כל שאר הדלתות) , נכנסתי לקתדרלה אבל אפשר ללכת רק כמה מטרים עד שמגיעים לגדר שמונעת את הכניסה (מי שלא רוצה לשלם כדי להיכנס יכול לראות מעט מהקתדרלה דרך המקום הזה אבל אני ממליץ כן לשלם כי מה שתראו מכאן הוא כלום לעומת היופי של הכנסייה הזאת).
כשהבנתי שהכניסה היא מהצד השני הלכתי לשם והשומר הפנה אותי למבנה הסמוך ששם מוכרים את הכרטיסי כניסה.
קניתי כרטיס במחיר די יקר של 8 יורו וקבלתי איתו גם מדריך קולי באנגלית (צריך להשאיר דרכון כפיקדון).
נכנסתי לקתדרלה וכבר בהתחלה אתם תראו שלט שאומר שאסור לצלם בפנים אבל אף אחד לא ממש התייחס לזה וכולם כולל כולם צילמו שם ללא הפרעה.
הקתדרלה הזאת עוצרת נשימה , כל-כך הרבה דברים יפים שקשה להסביר ואני מקווה שהתמונות יכולות להעביר קצת מהתחושה שהייתה לי כשביקרתי שם.
בגלל שלא היה לי הרבה זמן לא ממש יכולתי לשמוע את כל ההסברים ולחוות כמו שצריך את המקום היפה הזה אז שמעתי רק חלק וצילמתי הרבה.
כאן כבר ממש התבאסתי שלא קבעתי את שעת החזרה לשעה מאוחרת יותר....
משם הלכתי אל בית הכנסת העתיק שהפך לכנסייה (synagogue of el transito) , יש בתוך המבנה גם מוזיאון קטן על יהדות ספרד וכרטיס עולה 3 יורו לפי מה שזכור לי.
המקום קטן ולא מקושט בצורה מרשימה במיוחד אבל יש לו תקרה יפה וקצת קישוטים על הקירות.
במוזיאון הקטן יש כמה חדרים שבכל אחד מהם יש דפי הסבר בשפות שונות (כולל בעברית) על המוצגים שבאותו החדר.
המוזיאון מכיל המון פריטים שקשורים ליהדות ולחיי היהודים בטולדו.
בסה"כ מקום נחמד ושווה את מחיר הכניסה , לצערי בגלל שלא היה לי מספיק זמן גם כאן מיהרתי מאוד ולא יכולתי לחוות את המקום כמו שצריך.
כשיצאתי משם השעה הייתה כבר 16:30 וידעתי שאני צריך למהר כי יש לי דרך ארוכה עד לתחנת הרכבת.
אחרי הליכה מהירה מאוד שכוללת הרבה עליות וירידות הגעתי לתחנת הרכבת 10 דקות לפני שעת היציאה של הרכבת למדריד. , עליתי לרכבת והוקל לי שלא פספסתי אותה.
העיר העתיקה של טולדו מדהימה ואני בהחלט אחזור לבקר בה שוב כדי לראות את כל המקומות בלי לחץ של זמן.
יש לעיר הזאת המון אופי ולמרות שיש חנויות מזכרות בכל מקום זה לא מרגיש כמו עיר תיירותית , משהו בקסם הזה של להתהלך ברחובות עתיקים בשילוב של נופים יפים ממש עשה לי את זה ויכולתי לבלות שם הרבה יותר זמן ממה שביליתי.
כשאתם נוסעים לשם אני ממליץ לכם לצאת מוקדם מהמלון ולקבוע את שעת החזרה לשעה מאוחרת כי יש הרבה מה לראות ולעשות שם.
עוד הצעה/הזהרה - יש המון עליות בעיר העתיקה , תבואו עם נעלי הליכה טובות.
היום העשירי במדריד (יום חמישי 10.12.15) :
יום מנוחה בלי אטרקציות הסתובבתי ועשיתי קצת קניות.
היום האחד-עשרה במדריד (יום שישי 11.12.15) :
טיול יום לארנחואס (Aranjuez) :
ביום המלא האחרון שלי במדריד החלטתי לעשות עוד טיול יום למקום נחמד שנקרא ארנחואס (aranjuez) .
עד כמה שידוע לי זה לא מקום מוכר כמו טולדו או סגוביה ואין עליו הרבה חומר בעברית אז אני מקווה שהסיקור שלי על המקום יעזור להרבה אנשים כאן בפורום.
אין בארנחואס הרבה אטרקיציות חוץ מהארמון המלכותי והגנים שסובבים אותו , הארמון בנוי על שפתם של שני נהרות שמתחברים והשילוב בניהם ציורי ויפה מאוד.
יצאתי מהמלון לתחנת הרכבת sol וחיפשתי את השילוט לאזור הרכבות של חברת renfe.
כשהגעתי לשם קניתי כרטיס לארנחואס מאחת ממכונות הכרטיסים שעלה לי 8 יורו (זה כרטיס יומי ואתם יכולים לחזור באיזה שעה שאתם רוצים) , יש באזור המכונות הרבה עובדים של חברת הרכבות והם ישמחו לעזור לכם אם אתם מסתבכים בקניית הכרטיס.
למי שזה יותר קרוב הרכבת הזאת עוברת גם בתחנת הרכבות atocha והוא יכול לעלות עליה משם.
אחרי שמצאתי את הרציף של הרכבת לארנחואס חיכיתי מספר דקות והרכבת הגיע , עליתי עליה והנסיעה ארכה כ- 45 דקות.
כשירדתי מהרכבת הלכתי לכיוון הארמון royal palace of aranjuez שנמצא במרחק של 10-15 דקות הליכה מתחנת הרכבת.
נכנסתי לארמון וקניתי כרטיס+מדריך קולי לארמון ולגנים והכל עלה לי 13 יורו , קבלתי גם מפה ממוספרת של הארמון והגנים כדי שיהיה קל להבין מתי ללחוץ על המספרים במקום המתאים.
בארמון עצמו אתם לא תסתבכו כי יש מספרים בכל חדר אבל בגנים אתם צריכים להציץ במפה כדי לוודא שאתם במקום המתאים לשמוע את ההסבר על האזור או המזרקה שאתם רואים.
הכרטיס לארמון כולל גם כניסה למוזיאון קטן של סירות (museu de faluas reales) שנמצא באחד הגנים ואני אפרט עליו בהמשך.
כמו שקרה לי בארמונות אחרים שביקרתי בהם גם כאן היה אסור לצלם וזה ממש מבאס....
הסיור בארמון לא אורך הרבה זמן , תוך חצי שעה אתם תראו את כל 20 החדרים ותשמעו את ההסברים עליהם.
הארמון עצמו לא מדהים כמו הארמונות במדריד או la granja שכתבתי עליהם בימים הקודמים אבל בכל זאת הארמון הזה יפה ונהנתי לראות אותו , יכול להיות שאחרי שראיתי ארמונות כל כך מדהימים היו לי ציפיות גדולות מדי.
בכל מקרה הארמון הזה די מרשים ויש בו הרבה פסלים , שעונים יפים , ריהוט , ציורים , חדר קרמיקה יפה ועוד.
בחדר הראשון של הארמון הצלחתי לצלם בחשאיות של סוכן מוסד שלושה תמונות אבל בגלל שלא הצלחתי להשתיק את המצלמה שלי והיא עשתה רעש בכל פעם שצילמתי תמונה השומרים כנראה קלטו אותי אבל לא אמרו לי כלום , הם כן דאגו שאחד מהם יהיה קרוב אלי לאורך רוב שלבי הביקור שלי בארמון אז לא יכולתי לצלם עוד.
אל תצפו לארמון עוצר נשימה אבל זה בהחלט ארמון מכובד ויפה שכדאי לראות במיוחד שכשאתם באים לכאן אתם באים גם לגנים היפים שמסביבו.
כשסיימתי את ביקורי בארמון החלטתי להתחיל קודם בגן שבצידו של הארמון , זה הגן הבינוני בגודלו מבין שלושת הגנים שבסביבת הארמון והוא נחמד מאוד , יש כמה מזרקות יפות , ספסלים , צמחים "שמסופרים" בצורות שונות ובסה"כ נחמד להסתובב שם ולשמוע את ההסברים במדריך הקולי.
משם המשכתי לגן השני שהוא הקטן מבין השלושה אבל לטעמי הכי מרשים , הגן נמצא ממש מאחורי הארמון ויש בו כמה מזרקות יפות מאוד , הרבה צמחייה ופסלים שונים , גם כאן נהנתי מאוד להסתובב ולשמוע את ההסברים מהמדריך הקולי.
משם הלכתי לכיוון הגן הגדול מבין השלושה שמצריך לחצות את הכביש הראשי (הגן נקרא גן הנסיך).
בדרך לגן עצרתי לקנות קולה והבחור הנחמד שם לי קרח בכוס ופתח לי בקבוק זכוכית אז כבר הייתי חייב לשבת שם ולשתות שזה לא ממש מה שתכננתי בהתחלה אבל זרמתי וזה יצא לטובה.
הוא אמר לי בספרדית מה המחיר והבנתי אותו בערך רק שבמקום 1.80 יורו הבאתי לו 1.50 יורו ושאלתי אם זה מה שהוא התכוון אז הוא אמר לי בספרדית עוד 30 סנט וסימן לי את הסיפרה שלוש בידיים , התנצלתי ואמרתי 'נו אבלה אספניול' שזה המשפט הקבוע שלי אחרי שלושת המילים האחרות שאני יודע בספרדית.
מכאן התגלגלה שיחה בספרדית מצידו ובספרדית צולעת ומביכה מצידי אבל איכשהו הבנו אחד את השני והוא שאל מאיפה אני וכשאמרתי לו שאני מישראל הוא שמח מאוד לשמוע את זה והחמיא לי על הספרדית שלי.
כמה רגעים אחרי זה הוא בא אלי עם צלחת קטנה שיש בתוכה חצי ביצה קשה ועליה סוג של רוטב אדום עם טונה ומיונז למעלה וגם חתיכת בגט בצד ואמר לי שזה מאכל ספרדי טיפוסי ושזה בשבילי על חשבון הבית.
הודתי לו מאוד על הנדיבות ושמחתי לגלות שזה גם מאוד מאוד טעים (למי שיודע על מה אני מדבר אשמח לקבל הסבר מה זה הרוטב האדום והטעים הזה).
אחרי שנפרדתי מהמוכר החביב הלכתי אל גן הנסיך והתחלתי להסתובב בו.
הגן ממש גדול למרות שחצי ממנו היה סגור (פרטים בהמשך) , יש כמה מזרקות יפות מאוד והנהר זורם לצידו עם הרבה אווזים שעושים קולות חמודים וחלקם גם עשו הסבה למקבצי נדבות והתקרבו אלי כשהסתובבתי בגן , כשהם הגיעו אלי הם סימנו לי עם הראש שהם רוצים אוכל אבל לצערי לא היה לי מה לתת להם ואחרי כמה דקות שריחמתי עליהם פתאום הם ראו זוג שמגיע עם עגלת תינוק אז הם נטשו אותי ועברו אליהם , זה היה ממש מצחיק לראות את זה ולראות עד כמה הם חמודים.
בני הזוג הביאו להם אוכל וליטפו אותם , האבא אפילו הרים את אחד מהאווזים ונתן לתינוק שלו ללטף אותו.
המשכתי להסתובב בגן עוד שעה ואז נכנסתי למוזיאון הסירות (museu de faluas reales) , זה מוזיאון פיצפון שכולל 2 חדרים ובתוכם יש 5 או 6 סירות ששתיים מהן מהממות ביותר , האחרות גם יפות אבל פחות ויש שם כל מיני מפות ודברים אחרים.
יש מדריך קולי נפרד למקום הזה , הכניסה והמדריך הקולי כלולים בתוך הכרטיס שקניתם לארמון המלכותי.
היה אסור לצלם גם כאן , ביליתי במוזיאון בערך 20 דקות ויצאתי.
המשכתי להסתובב בגן עד שהגעתי למקום שהיה חסום בגדר מאולתרת , עמד שם שומר שכמובן לא דיבר אנגלית אז הראיתי לו את המקום שאני רוצה להגיע אליו במפה והוא אמר לי שאי אפשר להגיע לשם בכלל , למקום אחר שממש ציפיתי לראות אותו (מקום שנמצא בסוף הגן) הוא אמר שאני צריך לצאת לגמרי מהגן ולעשות את כל הסיבוב כדי להכינס מהשער שנמצא שם (בד"כ אפשר להגיע לשם דרך הגן עצמו אבל בגלל שסגרו חצי ממנו זה לא התאפשר).
עוד כשקניתי את הכרטיס בארמון המוכרת אמרה לי שהמקום שרציתי ללכת אליו סגור היום (המקום נקרא casa de labrador) וגם הבחורה ממוזיאון הסירות אמרה לי את אותו דבר אבל אני עקשן מאוד וניסיתי להיתלות במה שהבחור מהגן אמר לי שאפשר להגיע לשם מסביב והחלטתי לנסות את מזלי.
עשיתי את כל הדרך עד ליציאה מהגן ואז המשכתי ללכת עוד כ- 20 דקות רק בשביל לגלות שהשער סגור ויש שלט שמתורגם לאנגלית ובו כתוב שבגלל הסופה שהייתה ב- 30 באוגוסט המקום הזה וחצי מהפארק סגורים זמנית לשיפוצים , כניראה שזאת הייתה סופה רצינית אם עד עכשיו החלק הזה לא נפתח מחדש.
בכל מקרה אני מאוד ממליץ ללכת ל- casa de labrador כי לפי מה שקראתי וראיתי באינטרנט המקום הזה צריך להיות אפילו יותר מרשים מהארמון.
הסתובבתי בחזרה והלכתי את כל הדרך הארוכה עד שהגעתי לארמון רק כדי להחזיר להם את המדריך הקולי.
הלכתי לתחנת הרכבת ונסעתי למדריד.
באתי בתקופה לא הכי טובה כי הגנים לא היו ירוקים ופורחים כמו שהם אמורים להיות באביב ובקיץ אבל עדיין מאוד נהנתי שם , אם אתם באים בתקופה הנכונה אני בטוח שזה יהיה אפילו מהנה יותר.
צריך לציין שהגנים מטופחים מאוד ואני ראיתי בערך 20 גננים שעובדים ברחבי הגנים.
אם יש לכם הרבה זמן פנוי כשאתם מבקרים במדריד הייתי ממליץ לעשות טיול יום לכאן.
סיכום טיול וטיפים למדריד :
כשתכננתי את הטיול חשבתי שבמדריד אני פחות אהנה מברצלונה ואני כל-כך שמח להודות שטעיתי , נורא אהבתי את העיר ונשארו לי זכרונות טובים שבוודאי יגרמו לי לחזור לשם בעתיד.
מזג האוויר היה מושלם לכל אורכה של השהות שלי במדריד , הימים היו נעימים ולא קרים מדי , הייתה שמש ברוב שעות היום ואף לא טיפת גשם אחת ירדה בזמן שהייתי שם.
מהחוויה שלי גיליתי ש- 99% מהאנשים שמעל גיל 20 לא מדברים אנגלית וזה מאכזב מאוד , לא ידעתי שהמצב עד כדי כך גרוע מהבחינה הזאת אבל האנשים בכל זאת תמיד היו נחמדים מאוד וניסו לתקשר איתי למרות מגבלות השפה.
לפני שהגעתי לשם הייתה לי מין סטיגמה על המדרידאים שהם קצת מתנשאים (אולי בגלל רונאלדו וקבוצת הכדורגל שלהם ) אבל שמחתי לגלות שהאנשים נחמדים מאוד ותמיד ניסו לעזור כשביקשתי הכוונה או שאלתי משהו (בד"כ אם הם לא הבינו אנגלית אז או שהראיתי להם תמונה של מה שאני מחפש או את שם המקום בספרדית והם ניסו לעזור כמה שיכלו).
תחבורה -
אני מרגיש שבניגוד לברלין למשל ששם המרחקים גדולים ממקום למקום כאן זה לא ממש הכרחי להשתמש בתחבורה ציבורית ואם אין לכם בעיה ללכת ברגל 20-30 דקות אתם יכולים להגיע לכל האטרקציות ללא צורך בתחבורה ציבורית.
אני קניתי כרטיס נסיעות שמקנה 10 נסיעות בתחבורה ציבורית וניצלתי רק חצי ממנו כי אני אוהב ללכת ברגל ולהרגיש את העיר והאנשים.
מה שלא כל-כך אהבתי במדריד זה שהרחובות הראשיים ע-מ-ו-ס-י-ם באנשים לאורך כל שעות היום ברמה שזה ממש מציק ללכת שם , אני לא יודע אם זה בגלל הכריסמס שהתקרב או אם זה ככה תמיד אבל אני אישית ממש לא אהבתי את זה וניסיתי ככל האפשר ללכת ברחובות קטנים יותר ופחות עמוסים.
מבחינת הגנבים שכולם הזהירו אותי מפניהם -
אני ראיתי בעיניים שלי שני אנשים צעירים שאחד מהם הוציא דרכון (כנראה גנוב) והראה אותו בהתלהבות לחבר שלו ואמר משהו על כסף , ברור לי שזה קורה להמון אנשים וכשדבר כזה קורה זה הורס את הטיול אבל אני אישית באתי מוכן ודרוך:
1. שמתי מנעול עבה על התיק גב שמונע את פתיחת הרוכסן.
2. חגורת כסף.
3. כשהגעתי למקומות עמוסים באנשים היד שלי הייתה בכיס נוגעת בנייד כדי שלא ישלפו לי אותו.
4. הכי חשוב - תמיד הייתי דרוך ומודע לסביבה שלי כי ידעתי שבתור תייר הסיכוי שינסו לכייס אותי גבוה.
נתקלתי ברוב השיטות הקלאסיות כמו הבחורות שרוצות שתחתום על עצומה ואז מישהו אחר בא ומכייס אותך , בחורה שבאה ובצורה אגרסיבית מנסה להדביק עליך סוג של מדבקה כדי להסיח את דעתך , בחורה שמחלקת לך פרח "בנדיבות" ועוד כאלה שיטות.
בכל פעם שנתקלתי בכזה מקרה בשנייה שפנו אלי אמרתי NO בצורה אסרטיבית וקשוחה והמשכתי ללכת מבלי להסתכל עליהן אפילו , זה עשה את העבודה בשבילי.
יכול להיות שפשוט לא סימנו אותי כמטרה אז "ניצלתי" מהחוויה הלא נעימה הזאת אבל אני עשיתי כל מה שביכולתי כדי להקטין את הסיכוי שמשהו כזה יקרה לי.
אוכל -
לא נפלתי מהרגליים מהאוכל הספרדי אבל הוא היה בסדר.
אני חייב חייב חייב להמליץ על פיצרייה מ-ד-ה-י-מ-ה שאכלתי בה אולי 6-7 פעמים במהלך השהות שלי במדריד , אתם תודו לי ברגע שתטעמו את הפיצה המעולה הזאת.
קוראים לפיצרייה vesuvio והיא נמצאת ברחוב calle hortaleza (דקה הליכה מתחנת הרכבת gran via).
הבעלים והשף הוא בחור נחמד מאוד שלא מדבר אנגלית אבל ממש מצחיק ומשרה אווירה חיובית , המקום יחסית קטן ואין שולחנות ישיבה אלה רק 2 דלפקים גדולים עם כיסאות.
תמיד כשבאתי לשם המקום היה מלא באנשים ורובם מקומיים שזה כבר מעיד על איכותה של הפיצה , אין גם תפריט באנגלית שזה תמיד סימן טוב.
הפיצה לא גדולה במיוחד אבל משביעה , דקה אבל לא דקה מדי והיא ללא ספק הפיצה הכי טעימה שאכלתי בחיי.
לפי דעתי למדריד עצמה 5-6 ימים מספקים בהחלט , אם אתם רוצים לעשות גם יום קניות או טיול יום אחד אז שבוע זה מספיק זמן (כמובן שאם רוצים לעשות כמה טיולי יום ולא להרגיש לחוצים בזמן אז צריך בערך עשרה ימים).
ההמלצה שלי מבחינת טיולי היום מחוץ למדריד לפי לאן עדיף לנסוע אם אין לכם זמן לבקר בכל המקומות:
1. טולדו.
2. סגוביה (פחות בגלל סגוביה עצמה ויותר בזכות הארמון המדהים שנמצא בעיירה הסמוכה).
3. ארנחואס.
למי שיש מספיק זמן אני ממליץ לנסוע לשלושת המקומות ולהנות.
שני מקומות שלא ייצא לי לראות למרות שמאוד רציתי לבקר בהם ואני ממליץ לכם עליהם :
1. מנזר מדהים שנקרא monasterio de las descalzas reales , אפשר להכנס אליו רק עם סיור מודרך(פתוח בימי שבת וראשון בלבד) בזמן שאני הגעתי היו סיורים רק בספרדית אז החלטתי לוותר.
התלבטתי רבות אם להכנס או לא כי ממה שראיתי באינטרנט המקום מהמם מבפנים וממש ציפיתי לראות אותו אבל חשבתי שאין טעם להכנס לסיור במקום שאני לא אבין מילה מכל ההסברים על מה שאני רואה וחבל לבזבז את הזמן רק בשביל לצלם את הכל מבלי לדעת מה המשמעות של כל דבר (אני בכלל לא בטוח אם מותר לצלם בפנים).
אני ממליץ בחום ללכת לשם למי שדובר את השפה או למי שזה לא מפריע שהסיור בספרדית , תראו תמונות מהאינטרנט ותבינו עד כמה המקום מרשים.
2. casa de america , גם כן מקום שאמור להיות מרשים מאוד מבפנים ופתוח רק בסוף השבוע.
כשהגעתי לקנות כרטיס גיליתי לצערי שכל המקומות בסיורים המודרכים הוזמנו כבר לשבועיים הבאים אז לא הייתה לי אפשרות לבקר.
עד כמה שזכור לי לא הצלחתי להזמין כרטיס מראש לפני שטסתי לספרד אז ככה שזה עניין של מזל אם תצליחו למצוא מקום פנוי בזמן שאתם שם.
היום הראשון בברצלונה (יום שבת 12.12.15) :
בבוקר עשיתי צ'ק אווט מהמלון במדריד ונסעתי לתחנת הרכבת atocha כדי לעלות על הרכבת לברצלונה.'
את הכרטיס רכשתי בערך חודש מראש בכדי להשיג מחיר טוב ובאמת יצא לי לרכוש במחיר סביר יחסית.
יש הבדלים משמעותיים בין כל שעה והמחיר יכול לעלות או לרדת ב- 20 או 30 יורו .
אני הצלחתי להשיג כרטיס למחלקה ראשונה במחיר של 60 יורו ולפי מה שראיתי באותו יום זה היה קצת יותר יקר מהמחיר של נסיעה בקרון רגיל למדריד אז הרגשתי שהיה שווה להזמין כרטיס מראש.
העדפתי מחלקה ראשונה אך ורק מהסיבה שהיה לי חשש גדול לגבי אם יהיה מקום למזוודה שלי ושלא יגנבו לי אותה , ידעתי שסביר להניח שבמחלקה הראשונה יהיו פחות אנשים וכך יהיה לי מקום לשים את המזוודה באזור המיועד לזה.
היו המון אנשים שעלו על הרכבת לקרונות הרגילים ולשמחתי בקרון שלי היו אולי 5-6 אנשים כך שלא היו לי בעיות מבחינת מקום למזוודה וגם בקשתי מהאחראית שם לעבור למושב יותר אחורי כדי שאני אוכל לראות בזווית העין שלי את המזוודה וככה להיות רגוע במשך כל הנסיעה (אני מודע לזה שאני אולי קצת פרנואיד).
הנסיעה ארכה כ- 3 שעות והייתה נעימה , הכיסא היה נוח ובסה"כ היה נחמד.
לפי מה שהבנתי בד"כ במחלקה הראשונה אמורים לקבל גם ארוחה בכל ימי השבוע חוץ מיום שבת (יום הנסיעה שלי).
הגעתי למלון בברצלונה , עשיתי צ'ק אין במלון וסידרתי את הדברים בחדר.
החלטתי ללכת למוזיאון קטן שלא הרבה אנשים מכירים (הוא נפתח רק לפני 5 שנים) , המוזיאון נקרא museu del modernisme de barcelona .
המוזיאון די קטן ונמצא בבעלות פרטית של כמה אספני אמנות , הכניסה אליו עולה 10 יורו שזה די יקר יחסית לגודלו של המקום (2 קומות לא גדולות במיוחד).
אין מדריך קולי אבל יש בכל אזור דף הסבר באנגלית על האמן וליד חלק מהיצירות יש הסבר פרטני עליהן.
כל המוצגים במוזיאון הם מהתקופה המודרניסטית (התקופה של גאודי) והיצירות כוללות ריהוט מרשים , תמונות יפות מאוד , פסלים , ויטראז'ים יפים ועוד.
ביליתי שם בערך שעה , קראתי את כל ההסברים וצלמתי המון תמונות.
יש אנשים שיכולים לבלות שם הרבה יותר זמן ואחרים יכולים למצות את המקום כבר אחרי חצי שעה , זה תלוי עד כמה זה מעניין אתכם.
למרות מחיר הכניסה היקר היה שווה ללכת למוזיאון הזה כי המוצגים שם ממש יפים ומיוחדים , משהו שונה לגמרי ממה שהתרגלתי לראות במקומות האחרים שבקרתי בהם.
לאוהבי האמנות אני ממליץ בחום לבקר שם אבל לאנשים שלא ממש בעניין לפי דעתי חבל לכם לשלם את מחיר הכניסה הגבוה.
כשסיימתי במוזיאון הלכתי לאכול משהו במקום סמוך , בניגוד לכל המסעדות שהלכתי אליהם בטיול ועשיתי עליהם מחקר עוד בבית כשתכננתי את הטיול למסעדה הזאת הלכתי כי הייתי ממש רעב ולא היה לי כוח או זמן לחפש מקום טוב.
האוכל היה זוועתי ברמה שבקושי נגעתי בו , לפחות היה משחק של ברצלונה שיכולתי לראות.
כשסיימתי "לאכול" הלכתי אל מזרקת הקסם.
את המזרקה הזאת כולם מכירים ואין לי הרבה מה לחדש לגביה אבל היה נחמד לראות את המופע , פחות נחמד להירטב אם עומדים קרוב כמו שאני עמדתי אז אם אתם מבקרים שם תנסו לתפוס מקום טוב קצת רחוק מהמזרקה שעדיין תוכלו לשמוע את המוזיקה ולראות בצורה טובה מבלי להירטב ( כשאני הגעתי לשם המקום היה עמוס באנשים ולא הייתה לי אופצייה טובה יותר).
אחרי 20 דקות החלטתי לחזור למלון , בדרך ליד כיכר אספניה היה מופע רחוב של כמה נערים שרקדו בליווי מוזיקה , נשארתי לצפות כ-10 דקות רק מהסקרנות לראות אם הם באמת כישרוניים אבל זה לא היה כוס התה שלי.
הלכתי למלון לנוח קצת ויצאתי לבלות.
היום השני בברצלונה (יום ראשון 13.12.15) :
קמתי יחסית מאוחר והחלטתי לעשות יום קליל בלי הרבה אטרקציות.
הלכתי כדי לראות ולצלם מבחוץ את casa lieo morera ואת casa amatllerששניהם מבנים יפים שבנויים בסגנון המודרניסטה.
משם המשכתי ל- casa batllo שקניתי אליו כרטיס מראש וככה חסכתי את ההמתנה בתור.
בכניסה אתם מקבלים מין טאבלט קטן שבתוכו יש גם הסברים קוליים על כל חדר וגם אם אתם מסתכלים על המסך אתם רואים איך החדר היה נראה בעבר כשהיו בו את כל הרהיטים והקישוטים.
החדר הראשון היה ממש יפה , יש שם גרם מדרגות שנראה כמו שלד של דינוזאור או משהו כזה.
כרגע המבנה הוא סוג של קליפה ריקה כי אין רהיטים בתוך הבית או יותר מדי דברים לראות מלבד הארכיטקטורה של המבנה (שהיא מרשימה מאוד).
היה חסר לי לראות את הדברים מולי ולא רק לראות אותם וירטואלית דרך הטאבלט.
גג המבנה היה יפה עם כמה ארובות מעניינות.
בסה"כ הייתי שם שעה והיה נחמד , לא הייתי אומר שזה מקום שחובה לבקר בו (אפשר לפי דעתי להסתפק בלצלם אותו מבחוץ).
משם המשכתי אל casa mila שגם אליו קניתי כרטיס מראש וכך נכנסתי ישר מבלי לחכות בתור , גם כאן לקחתי מדריך קולי באנגלית.
המבנה הזה גדול יותר מהקודם ולפי דעתי הרבה יותר מעניין , אולם הכניסה מקושט בצורה יפה עם גרם מדרגות מרשים.
כדי להתחיל את הסיור אתם צריכים לעלות עם המעלית לגג ולעשות את הדרך למטה ברגל.
הגג גדול מאוד ומלא בארובות יפות ומיוחדות , היה נחמד להסתובב בו ולראות את הנוף הנחמד שנשקף ממנו.
אחרי שצילמתי המון על הגג התחלתי לרדת למטה לעליית הגג שהתקרה שלה מלאה בקשתות יפות , יש הרבה מבנים מיניאטוריים שגאודי בנה כולל הסברים עליהם.
מה שממש אהבתי לראות זה רפליקה של מודל כמו שגאודי היה נעזר בו , הוא היה לוקח שרשראות ומחבר אותם כך שנוצרות קשתות (המודל תלוי מהתקרה) ומתחתיו הוא שם מראה וככה כשמסתכלים על המראה רואים את הצורה בתלת מימד , רעיון מגניב והיה יפה לראות את זה.
משם המשכתי לרדת למטה ונכנסתי לדירה שמבפנים היא נראית בדיוק כמו שהייתה בתקופה של גאודי כולל ריהוט , ציורים , חדרים שונים כמו מטבח , חדר שינה וכו.
נהנתי להסתובב במבנה הזה ולפי דעתי הוא מעניין יותר מהמבנה הקודם שביקרתי בו אבל אם להיות אמיתי זה לא שנפלתי מהרגליים כאן , זה היה נחמד פלוס.
היום השלישי בברצלונה (יום שני 14.12.15) :
קמתי מוקדם בבוקר הזה כי ידעתי שיש יום ארוך לפני וגם בגלל שהזמנתי כרטיס מראש ל- sagrada familia לשעה 9 בבוקר.
הגעתי כמה דקות לפני השעה 9 אז היה לי קצת זמן להסתובב מסביב לכנסייה ולצלם אותה מכל הכיוונים.
הכנסייה מרשימה מאוד מבחוץ , קשה לקלוט את כל הפרטים במבנה כזה גדול ומפואר.
אפילו הכניסה שכביכול פחות מרשימה (passion) הייתה יפה מאוד.
לקחתי מדריך קולי ונכנסתי לתוך הכנסייה , שמחתי לגלות שהכנסייה יפה ומרשימה מבפנים כמו שהיא מבחוץ (קראתי בכמה מקומות שאנשים המליצו לראות אותה רק מבחוץ ואני כל-כך שמח שלא הקשבתי להם).
אני מניח שאני לא מחדש הרבה לאנשים על המקום הזה כי בכל זאת זה אחד מהמקומות שתמיד מוזכרים כשמדברים על ברצלונה , ובצדק.
הכי הרשים אותי מבפנים זה הגובה של התקרה , העמודים היפים , חלונות הויטראז' הדרמטיים ואיך גאודי חשב על כל פרט הכי קטן ושילב את הכל ביחד למבנה כזה מדהים.
המדריך הקולי היה מעניין מאוד והכניס אותי לאווירה המתאימה , נוא גם מעודד אותך לצאת שוב לבחוץ כדי להקשיב להסבר על כל כניסה ועל מה שעומד מאחורי כל הקישוטים ולמה בעצם יש הבדל כל-כך גדול בין שתי הכניסות השונות מבחינת המראה והמשמעות שלהן.
ביליתי בכנסייה קצת יותר משעה ונהנתי מאוד , קשה לעכל את כמות ההשקעה והגאונות שצריך בכדי לבנות משהו כזה.
אחרי שסיימתי לראות את הכנסייה עליתי למגדל passion שהזמנתי גם אליו כרטיס מראש (יש 2 מגדלים בכנסייה שאפשר לעלות אליהם) , יש מעלית שלוקחת אתכם עד למעלה.
מלמעלה יש נופים יפים של העיר אבל לא משהו עוצר נשימה , אני שמח שעליתי אבל זה ממש לא חובה לפי דעתי.
יורדים למטה דרך גרם מדרגות ספירלי וצר יחסית (אני מניח שלאנשים מבוגרים או אנשים שקשה להם לרדת במדרגות הם יאפשרו לרדת בעזרת המעלית).
אני ממליץ בחום רב לבקר בכנסייה הזאת ולהכנס אליה , היא כל-כך שונה מכל כנסייה אחרת שהייתי בה עד שכמעט שאתה שוכח שזאת כנסייה (ואז אתה רואה פסל ענק של ישו תלוי מהתקרה ואתה נזכר).
כשסיימתי בכנסייה הלכתי ברגל בערך 15 דקות אל בית חולים עתיק שמקושט בסגנון המודרניסטה , המקום נקרא hospital de la santa creu i de sant pau .
המבנה שנכנסים דרכו נראה מרשים מבחוץ וכלל לא מזכיר בית חולים כמו שאנחנו מכירים , הוא מקושט בטוב טעם וגורם לך להסתקרן ולדמיין איזה אוצרות אתה הולך לגלות בפנים.
נכנסתי וקניתי כרטיס , בגלל שאני מתחת לגיל 29 הייתה לי הנחה והכרטיס עלה לי רק 5 יורו.
אין מדריך קולי (יש אפשרות לעשות סיור מודרך עם מדריך מטעמם) , מקבלים ספרון קטן באנגלית שמסביר על תולדות המקום וכל הסיפור שמסביב.
זה מתחם של כמה מבנים שמבחוץ כולם מקושטים בצורה יפה מאוד אבל ניתן להיכנס רק לשלושה מתוכם (המבנה שדרכו נכנסים ועוד 2 מבנים קטנים).
במבנה הראשון והגדול אפשר להכנס רק לשלושה חדרים , עיקר הקישוטים הם בתקרות וברצפות שמכוסות באריכי קרמיקה יפים , יש גרם מדרגות מפואר ויפיפה אבל בסה"כ ציפיתי ליותר ממה שראיתי.
המשכתי לצלם את שאר המבנים מהחצר הפנימית של המתחם ונכנסתי גם לשני המסנים האחרים שגם הם לא היו מרשימים במיוחד.
אני שמח שנכנסתי וראיתי את המקום אבל אני לא יכול להגיד בלב שלם שזה מקום שחובה לבקר בו , אם יש לכם הרבה זמן פנוי אולי כדאי לבקר אבל זה בהחלט לא הכרחי לטעמי.
כשסיימתי שם נסעתי לתחילת רחוב הרמבלה המפורסם.
הסתובבתי ברחוב היפה הזה , צלמתי מבנים יפים ונהנתי מאוד מהאווירה המיוחדת שהייתה כאן.
כמובן שנכנסתי גם לשוק האוכל שנמצא באמצע הרחוב ונהנתי מכל רגע שהסתובבתי בו , כמה צבעים ריחות וטעמים יש שם.....כיף גדול!.
יש שם בערך כל דבר אכיל שאפשר לחשוב עליו והדוכנים מסודרים בצורה יפה ומושכת שעושה לכם חשק לטעום מהכל.
קניתי מיץ קוקוס טבעי שהיה מעלף , בקט קטן וטרי וככה הסתובבתי לי להנאתי בין הדוכנים למשל חצי שעה בערך.
השוק עצמו לא גדול כמו שחשבתי שהוא יהיה אבל למרות זאת אתם יכולים להסתובב שם המון זמן כי זה פשוט כיף.
ידעתי שאני אכנס לשוק עוד כמה פעמים במהלך השות שלי בברצלונה אז לא הרגשתי צורך לטעום מהכל באותו יום.
טיפ קטן -
בדוכן הראשון שתראו כשתכנסו לשוק מוכרים מיצים טבעיים במחיר של 2.5 יורו לכוס , אני מכיר את הטריקים של המוכרים אז ידעתי שעדיף לא לקנות כאן ושבטוח בהמשך השוק יהיו מחירים זולים יותר, צדקתי.
בדוכנים האחרים אותו מיץ טבעי עלה בין 1-2 יורו.
לא הסתכלתי יותר מדי על המחירים של דברים אחרים אבל אני מניח שהקונספט דומה - ככול שנכנסים יותר לתוך השוק ככה המחיר יורד.
אחרי שסיימתי להסתובב בשוק הלכתי לכיכר נחמדה שנקראת placa reial שזה מקום קטן עם מזרקה באמצע והרבה מסעדות מסביב , הבנתי שבשעות הערב המקום מלא באנשים ומעניין להסתובב שם.
אני הייתי בצהריים והמקום היה יחסית שקט שזה בדיוק מה שהייתי צריך , קצת לברוח מההמולה של רחוב הרמבלה ולהרגע ליד המזרקה.
משם המשכתי לאנדרטת קולומבוס , אי אפשר לפספס את האנדרטה הענקית הזאת כשהולכים ברחוב הרמבלה לכיוון הים.
צלמתי אותה מכל הכיוונים והחלטתי לשלם את המחיר היקר (6 יורו) כדי לעלות למעלה.
הנופים בהחלט שווים את המחיר , רואים משם את המרינה , העיר עצמה , את הים הרגוע , את השדרות שמסביב ובגדול ממש נהנתי למעלה וכמובן שצלמתי המון תמונות.
משם הלכתי למוזיאון הימי (museu maritim) שנמצא בסמוך לאנדרטה , כניסה עולה 7 יורו ואין מדריך קולי.
המקום היה אכזבה עצומה בשבילי , לא מעניין במיוחד ואין שם שום דבר שסיקרן אותי מבלבד ספינה אחת גדולה ומקושטת.
היו שם המון דגמים של ספינות בגודל מוקטן , אזור קטן שמוקדש לגלישה ועוד כמה ספינות קטנות.
כמעט נרדמתי שם , נכון שאני לא חובב מושבע של ספינות או דברים כאלה אבל המינימום שצריך זה לגרום למבקר להסתקרן ולרצות ללמוד עוד ולצערי זה לא קרה והיה משעמם ברמות.
אני אישית לא ממליץ ללכת למוזיאון הזה אלה אם כן יש לכם פטיש מטורף לכל הנושא הזה.
היום הרביעי בברצלונה (יום שלישי 15.12.15) :
נסעתי בבוקר ל- park guell שקניתי אליו כרטיס מראש לשעה 10.
הפארק קצת רחוק ממרכז העיר אז אם הזמנתם כרטיס מראש לשעה מסויימת כדאי לכם לצאת מהמלון מספיק זמן לפני כי הדרך ארוכה (ומפותלת).
אני הייתי צריך לעלות על רכבת במטרו שליד המלון שלי , להחליף לרכבת מטרו אחרת ואז ללכת עוד 15 דקות עד לפארק עצמו.
כשירדתי בתחנה האחרונה קצת הסתבכתי ויצאתי בטעות מהיציאה הלא נכונה , אחרי 10 דקות שהסתבכתי מצאתי בחורה נחמדה שדברה אנגלית והיא הסבירה לי שאני צריך לחזור לתחנת המטרו ולצאת מהיציאה השנייה והכווינה אותי איך להגיע לפארק , הבעיה שהייתי כבר באיחור של חצי שעה מהשעה הנקובה בכרטיס.
אם לומר את האמת לא ממש דאגתי מעניין השעה כי זאת לא עונת התיירות והנחתי שלא סביר שיעשו לי בעיות אבל בכל זאת לקחתי בחשבון את האופצייה שזה יכול להיות בעייתי אם הם יתעקשו , למזלי כשהגעתי לשם הם לא אמרו לי כלום ונתנו לי להכנס בלי בעיה.
אני מניח שבעונת התיירות שהמקום מפוצץ באנשים הם יהיו פחות אדיבים ואולי לא יסכימו להכניס אנשים שבאים באיחור כזה גדול אז שוב אני ממליץ לכם לצאת מספיק זמן לפני כדי שלא תתקלו בסיטואציה כזאת.
אין לי הרבה מה לחדש לכם על הפארק עצמו , כולם כבר מכירים אותו וביקרו בו .
אני נהנתי מהמקום ומכל המבנים של גאודי שהיו ממש יפים למרות שהחלק של המבנים הוא יחסית קטן.
רוב הפארק (שאפשר להכנס אליו בחינם) הוא די גדול ונחמד להסתובב בו.
הסתובבתי בפארק וראיתי המון רוכלים שמוכרים מזכרות וכאלה דברים על הרצפה , הקטע המוזר היה שככל שהתקדמתי קדימה אני רואה את הרוכלים אורזים את הדברים שלהם במהירות ועולים על ההר.
חשבתי לעצמי לרגע שזה ממש מוזר שעשרות רוכלים עוזבים את המקום באותו זמן ולא הבנתי למה דווקא כשאני מתקרב כולם בורחים ואז הסתכלתי אחורה וראיתי שכמה מטרים מאחורי הלכו 2 שוטרים והבנתי שהרוכלים ברחו מהם .
כנראה שאני לא כזה מפחיד ומאיים למרות הכל .
אחרי שסיימתי את הביקור בפארק נסעתי ל- museu blau , זה מוזיאון מדע ואני אף פעם לא ביקרתי באחד כזה אז קיוותי שאני אהנה ממנו.
כניסה עולה 6 יורו (הייתה אופצייה להוסיף עוד 3 יורו כדי להכנס לתערוכה הזמנית לגבי תזונה אבל וויתרתי עליה) , אין מדריך קולי באנגלית.
המוזיאון עצמו לא ענק אבל הוא מפוצץ בדברים , לטעמי עמוס מדי בדברים ברמה שזה כבר מעיק.
יש שם מאובנים ,מאות אבנים יפות , שלדים של בע"ח ,מאות חיות מפוחלצות , הסברים איך נוצר כדור הארץ ואיך התפתחו החיים לפי תקופות ועוד הרבה דברים שקשורים למדע.
יש כיתוב באנגלית ליד כל מוצג וגם בסרטונים יש תרגום לאנגלית.
בהתחלה מאוד התעניינתי בהכל ועצרתי לקרוא כל הסבר אבל אחרי שעה שבה ראיתי 200 מאובנים , 500 אבנים יפות ומאות חיות מפוחלצות זה כבר נהיה מייגע ורק רציתי לברוח משם.
יש שם דברים מרשימים מאוד אבל אני אישית לא כל כך התחברתי , אני לא יודע אם פחות התחברתי למוזיאון הספציפי הזה או שאולי אני לא מתחבר למוזיאונים מדעיים מהסוג הזה , אני מניח שאני אלך לעוד מוזיאון בסגנון בטיול הבא שלי כדי להבין אם אני יכול להתחבר למוזיאונים מהסוג הזה או לא.
למרות הכל , אני שמח שנכנסתי לשם כי למדתי כמה דברים חדשים שלא ידעתי לפני.
אם אתם חובבי מדע מושבעים אתם תהנו כאן אבל אם אתם לא ממש חזק בקטע הזה יש סיכוי שגם לכם זה כבר יהיה יותר מדי אחרי שעה.
אני נשארתי שם שעתיים בערך וזה הספיק לי , אנשים שממש אוהבים את הנושא יכולים לבלות של אפילו 4-5 שעות.
היום החמישי בברצלונה (יום רביעי 16.12.15) :
בבוקר הלכתי אל ארמון המוזיקה הקטלאנית שהזמנתי אליו כרטיס מראש לסיור מודרך באנגלית לשעה 10.
הגעתי לשם בערך 20 דקות לפני השעה 10 וככה היה לי זמן להסתובב מסביב למבנה המרשים הזה ולצלם אותו מכל הכיוונים.
אמרו לי להמתין בתוך בית הקפה שנמצא בבניין של ארמון המוזיקה ולאט לאט הצטרפו עוד אנשים עד שבסוף היינו בערך 15 אנשים.
המדריכה הגיעה והתחלנו בסיור , נכנסנו לחדר הראשון שבו הראו לנו סרטון של 10 דקות בערך שמספר על תולדות המקום וכל ההסברים לגבי מי בנה , עיצב , מימן ובנוסף יש גם ראיונות עם אנשים מפורסמים מתחום המוזיקה (זובין מהטה גם היה אחד המרואיינים) שסיפרו עד כמה מיוחד ומהנה להופיע במקום הזה.
כבר בתחילת הסיור כשאתם עוד בקומת הקרקע אפשר לראות את הקישוטים היפים על התקרות אבל כשנכנסים לאולם הקונצרטים פשוט נדהמים מהיופי , התקרה מרשימה מאוד ומלאה בשושנים מחרסינה , באמצע יש ויטראז' עוצר נשימה שכיף לבהות בו ובנוסף הוא עוצב ונבנה כך שהוא מפיץ את האור בצורה טובה מאוד.
באולם יש פסלים יפים ובעלי משמעות , פסלים של מוזות המוצבות מאחורי הנגנים על הבמה שמנגנות בכלי נגינה שונים , נברשות יפות , סמלים שקשורים לקטלאניה ועוד הרבה דברים יפים .
במהלך הסיור יש גם קטע קצר של מוזיקה וזה נחמד פתאום להרגיש כאילו אתם באמת באמצע קונצרט.
אפשר לצלם חופשי כמה שרוצים ואין הרגשה שזה מפריע למדריכה , בכניסה לכל חלל היא נותנת כמה דקות לצילום ואחרי זה כולם מרוכזים בהסברים שלה.
אורך הסיור הוא 50 דקות ואני חייב להגיד שנהנתי בצורה יוצאת דופן מהסיור שם , למדתי המון דברים והמדריכה הייתה מצויינת.
לפי דעתי חובה חובה חובה ללכת לסיור המודרך הזה.
כשהסיור נגמר הלכתי אל מוזיאון יפה שנקרא museu d'historia de barcelona MUHBA , קניתי כרטיס + מדריך קולי באנגלית .
המוזיאון הזה הוא פשוט עיר תת-קרקעית מהתקופה הרומית , כשנכנסים יש 2-3 חדרים עם מוצגים ואז יורדים במעלית ומרגישים שנכנסתם לעולם אחר.
אני אישית לא חובב גדול של שרידים מהסוג שרואים שליש עמוד וצריכים לדמיין את מה שהיה כאן פעם אבל במקרה של המוזיאון הזה דווקא מאוד אהבתי לראות את הכל ולשמוע את ההסברים על כל דבר.
אתם תלמדו שם איך הם היו מכבסים ומלבינים את הבגדים (למרבה ההפתעה שתן היה חלק מהתהליך) , איך היו צובעים את הבגדים וממה היו מפיקים את הצבעים שחלקם היה קשה מאוד למצוא ולכן נחשבו יוקרתיים יותר , איך היו מכינים יין ועוד המון דברים נחמדים שממש כיף לראות ולהבין איך החיים התנהלו בתקופה ההיא.
המקום ממש גדול ויש הרבה עתיקות שנשתמרו בצורה יחסית טובה אז אפשר להכנס לאווירה ללא הצורך לדמיין כל-כך הרבה (למרות שעדיין אל תצפו להכנס לעיר שהשתמרה ב100%).
כשיוצאים מהעיר התת-קרקעית מגיעים לקפלה מתקופה מאוחרת יותר והיא יפה מאוד , יש גם אולם גדול בסמוך אליה עם קשתות ענק בתקרה שזה גם מרשים מאוד.
אני ממליץ בחום לבקר במוזיאון הזה.
כשסיימתי במוזיאון הלכתי אל הקתדרלה של ברצלונה.
בכוונה תזמנתי את ההגעה שלי לשם שתיהיה אחרי השעה 13:00 , אמנם לפני השעה 13:00 הכניסה היא בחינם אבל לא נותנים לך להכנס לכל המקומות והעדפתי לשלם 7 יורו ולראות את כל הכנסייה כולל לעלות לגג שלה.
מבחוץ הקתדרלה מרשימה מאוד ואני מניח שכל מי שהיה בברצלונה ראה וצילם אותה.
מבפנים היא יפה אבל לטעמי היא לא ברמה של הקתדרלה במדריד , יש הרבה קישוטים דתיים כמובן , ויטראז'ים וכל מה שיש בד"כ בקתדרלות מהסוג הזה.
יש בקתדרלה חצר מקסימה עם הרבה אווזים שלפי גודלם מאכילים אותם טוב טוב...
יש בחצר גם מזרקה קטנה ויפה ובנוסף גם "מוזיאון" פצפון של שלושה חדרים עם תכשיטים מהממים ועוד דברים שפחות התחברתי אליהם (אסור לצלם במוזיאון).
אחרי שסיימתי להסתובב בקתדרלה החלטתי לעלות לגג המבנה עם המעלית והנוף הנשקף מלמעלה פשוט מדהים!
צלמתי שם המון תמונות ואפשר לראות את כל העיר מכל הכיוונים , רק בשביל זה היה שווה לשלם את מחיר הכניסה.
אחרי שסיימתי את ביקורי בקתדרלה יצאתי ממנה ישירות אל שוק חג המולד שהדוכנים הצבעוניים שלו פרוסים למרגלות הקתדרלה.
יש די הרבה דוכנים שמוכרים בהם כל דבר שקשור לחג המולד , מדברים של סנטה קלאוס ודמויות דתיות ועד לפסלונים של חיות והרבה דברים חמודים אחרים.
הסתובבתי שם קצת , קניתי מזכרת נחמדה והמשכתי הלאה.
היעד הבא היה בית קטן ונחמד שנקרא casa del arcediano , הכניסה אליו היא בחינם ומה שמיוחד בבית הזה זאת תיבת הדואר העתיקה והמהממת שמוצבת בכניסה.
בפנים יש מזרקה נחמדה ואריחי קרמיקה יפים על הקירות , אפשר גם לעלות לקומה למעלה ולקבל זוויות צילום טובות.
משם המשכתי לכנסייה נחמדה שנקראת basilica de santa maria del mar , לא נכנסתי אליה והסתפקתי בלצלם אותה מבחוץ.
המשכתי להסתובב באזור ואהבתי במיוחד את רחוב carrer de montcada שיש בו הרבה מסעדות קטנות וחנויות שמוכרים בהן כלי קרמיקה וכאלה דברים.
חלק מהמקומות יקרים מאוד אבל מצאתי מקום קטן עם מוכרת מבוגרת וממש נחמדה , המחירים היו סבירים וקניתי משם משהו חמוד לבית.
היום השישי בברצלונה (יום חמישי 17.12.15) :
יום קניות ב- la roca village :
אחרי שביקרתי במקום דומה כשהייתי במדריד וזה פתח לי את התיאבון לקניות החלטתי לעשות עוד יום כיף כזה ולנסוע לכפר האווטלט שנמצא במרחק של 40 דקות נסיעה מברצלונה.
הגעתי קצת לפני השעה 11:00 לנקודת המפגש שנמצאת קרוב לכיכר קטלאניה וחיכיתי בתור יחד עם עוד עשרה אנשים ליד האוטובוס שכתוב עליו בגדול shopping bus , הבחור שעובד עם החברה חילק מפה של "הכפר" עם שעות היציאה והחזרה של האוטובוס והסביר איפה יהיו תחנות הירידה.
עליתי לאוטובוס וקניתי כרטיס הלוך+חזור במחיר של 14 יורו.
מה שטוב כאן בניגוד למדריד שעם החברה הזאת לא צריך לחזור בשעה מסויימת , אתם יכולים לחזור באיזה שעה שתרצו כל עוד יש אוטובוסים (אני חושב שהאוטובוס האחרון יוצא משם בשעה 21:00 ).
במהלך הנסיעה הייתה בחורה שחילקה כל מיני שוברי הנחה וכדומה אבל לא היה משהו שעניין אותי אז לא התייחסתי לזה (בדיעבד הסתבר לי שמנגו התחילו למכור גם בגדים לגברים והייתי יכול לנצל את השובר של ה- 10% הנחה לחנות מנגו שהבחורה חילקה).
"הכפר" עצמו מורכב מבערך 150 חנויות אווטלט שונות ובמרחק הליכה של 5 דקות משם יש את חנות המפעל של נייק וממש ממול יש חנות אווטלט גדולה של מנגו.
הגעתי לכפר בשעה 11:40 וישר התחלתי בקניות.
נתחיל מהשורה האחרונה - יצאתי משם בחזרה למדריד רק בשעה 8 בערב עם עשרה שקיות וכאבים בידיים מרוב שסחבתי את זה כל היום אבל מאושר ובהרגשה שהלוואי והייתי יכול להגיע לכאן פעם בשבוע.
הכפר הזה לטעמי הרבה יותר טוב מזה שבמדריד , גם כאן יש חנויות יוקרה מהדרגה הראשונה אבל יש גם המון המון חנויות מותגים מצויינים במחירים סבירים ולא במחירי שחיטה כמו בחנויות של וורסאצ'ה בולגרי וכאלה.
הייתי על הרגליים יותר משמונה שעות רצוף מבלי לאכול ומבלי לנוח לדקה , היה כל-כך כיף להסתובב ולקנות מלא דברים שפשוט לא יכולתי להפסיק.
כשאתה יודע שבמקום אחר היית משלם כפול ואפילו יותר על אותו פריט אתה נהנה מכל רגע (ושאני אומר כפול זה אם הייתי קונה את זה בחול , בארץ המחיר היה פי 4 אם לא יותר).
אני בד"כ לא מוצא המון דברים שקולעים בדיוק לטעם שלי ואני לא קונה משהו אם אני לא שלם ב-100% לגביו וגם במקום הזה מאלפי הבגדים שהיו מצאתי בערך 15 פריטים שממש נדלקתי עליהם וקניתי אותם.
יש שם המון חנויות טובות עם מחירים שאפשר להסתדר איתם , כמו במדריד גם כאן שמרתי על הגבול שהצבתי לעצמי ולא בזבזתי על חולצה/סריג יותר מ-70 יורו.
נעליים יש שם בשפע ובמחירים ממש זולים , נעלי קמפר בדיוק כמו שיש לי הם מכרו בפחות מחצי מהמחיר שאני קניתי אותם , נעלי טימברלנד בחצי מהמחיר שבארץ ואפילו בפחות , נעלי וואנס במחירים מצחיקים.
יש לי כבר מספיק זוגות נעליים אז עצרתי את עצמי מלקנות עוד (כל הזמן ריחפה לי המחשבה בראש איך אני אמור להכניס את כל הדברים האלה למזוודה) , אני חושב שאם הורים באים לכאן ורוצים לקנות נעליים לילדים ולעצמם יכולים לחסוך הרבה כסף וזה ממש משתלם.
אני אישית כל-כך נהנתי ואהבתי את המקום שהלוואי ותיהיה לי עוד הזדמנות לחזור לשם , בפעם הבאה אני אהיה חכם יותר ואבוא עם מזוודה נוספת.
כל מי שאוהב לעשות קניות בחנויות איכותיות ויש לו תקציב סביר יכול לבלות שם יום שלם ולקנות המון דברים.
הלכתי לחנות המפעל של נייק ויש שם מבחר עצום של נעליים , המון בגדים שחלקים נמצאים בגלגל הנחות עם מחירים יחסית נמוכים.
נעלי נייק בדיוק כמו שלי עלו שם חצי מהמחיר שאני קניתי אותם בארץ , כמו שכתבתי אני לא הייתי צריך נעליים אז לא קניתי וקניתי רק חולצה חמודה שראיתי.
עם המזל ביש שלי יום למחרת בטיול למונסטרט נעשה לי קרע קטן בנעלי הנייק כשעשיתי הליכה ואז חשבתי לעצמי כמה חבל שלא קניתי זוג חדש כשהייתה לי הזדמנות לקנות במחיר טוב.
בחנות האווטלט של מנגו יש מבחר ע-נ-ק של דברים במחירים מצחיקים , קניתי מעיל מהמם במחיר של 20 יורו.
רוב הבגדים והאקססוריז בחנות הם כמובן לנשים , לילדים יש גם אזור קטן עם מחירים מצחיקים (חולצה של דיסני ב-3 יורו וכאלה דברים) , לגברים היה מבחר די מצומצם ולא איכותי במיוחד חוץ מהמעיל שמאוד אהבתי.
היו שם נשים שעמדו בתור לקופה עם שק ענק מלא בפריטים , אישית אף פעם לא קניתי במנגו אז אני לא יודע מה המחירים הרגילים שלהם אבל כאן המחירים היו ממש ממש זולים לדעתי.
לסיכום , זה היה אחד הימים הכי מהנים שהיו לי בטיול ואני ממליץ בחום רב להגיע לכאן.
שוב אני אגיד מה שאמרתי לגבי הכפר במדריד- ב99% מהחנויות אתם לא תמצאו מחירי שוק אז תבואו מוכנים מבחינה כספית ומנטלית שחולצה ממוצעת עולה שם בין 30-70 יורו , כמובן שיש חולצות טי-שרט זולות יותר ודברים אחרים זולים יותר אבל מחיר ממוצע של חולצה מכופתרת או סריג של חברה איכותית נע באזור המחיר הזה.
תפסתי את האוטובוס של השעה 20:00 וחזרתי למלון עם מלא שקיות ומאושר עד השמיים.
היום השביעי בברצלונה (יום שישי 18.12.15) :
טיול יום למונסטרט :
מכיוון שידעתי אתמול שאני הולך לעשות את הטיול למונסטרט ביום למחרת הלכתי לישון מוקדם ושמתי שעון מעורר לשעה 5 וחצי בבוקר מתוך מחשבה שאני הולך לעשות שם גם הליכה בטבע שלפי מה שקראתי יכולה להגיע ל- 4 או 5 שעות ולא רציתי לקחת סיכון שאני אהיה על ההר כשיתחיל להחשיך ואז אני אהיה בצרות.
יצאתי מהמלון בשעה 6:45 (בלי לאכול ארוחת בוקר) אל תחנת הרכבת בכיכר אספניה.
חיפשתי את השילוט שמראה לאן צריך ללכת בשביל הרכבת למונסטרט (רכבת R5) וקניתי כרטיס הלוך וחזור מברצלונה לתחתית ההר + נסיעה הלוך וחזור ברכבת מתחתית ההר למנזר + נסיעות ברכבות הקטנות שמגיעות לראש ההר ולמערה.
הכרטיס עלה 29 יורו.
עליתי לרכבת והנסיעה ארכה כ- 45 דקות אם אני זוכר נכון , כשהגעתי לתחנה שלי (מי שעולה ברכבל להר יורד בתחנה אחרת מזאת שאני ירדתי בה) ישר ראיתי את הרכבת שנוסעת למנזר ומהר הלכתי אליה כדי להספיק ובאמת אחרי כמה דקות היא יצאה לדרך.
הרכבת הייתה סופר שקטה והיינו רק אני ועוד שני אנשים , הנוף היה מהמם בדרך במיוחד כי היו עננים וככל שעלינו בגובה וראינו אותם מתחתינו זה היה נראה כאילו אין כלום מתחתינו חוץ מהעננים והמראה היה מרשים ביותר , היה כיף להתחיל ככה בשלווה את היום.
אז זהו , זה לא נמשך הרבה זמן....
בתחנה האמצעית (יש 3 תחנות) בבת אחת פתאום עלתה כיתה שלמה של ילדים או יותר נכון בעיקר ילדות שצרחו בקולי קולות , עשו סלפי עם כל דבר שנשם בטווח של מטר מהן ובגדול התנהגו כמו שילדות מתנהגות בגיל הזה , שקטות הן לא היו .
כשירדתי מהרכבת החלטתי ללכת לאכול משהו קטן כי לא אכלתי ארוחת בוקר במלון אז נכנסתי לקפיטריה שנמצאת ממול תחנת הרכבת והיו שם מבחרדי גדול של סנדוויצ'ים , קניתי אכלתי ושבעתי.
התחלתי את הביקור במנזר , הוא נחמד מאוד ויש בו כמה דברים וחדרים יפים אבל הוא לא מיוחד ברמה שאתם תזכרו ממנו יותר מדי.
שלא תבינו אותי לא נכון הוא כן יפה באופן המיוחד שלו אבל חוץ משער אחד שהיה ממש מרשים ואולי חזית המבנה אני לא חושב שיש בו משהו שלא ראיתם במקומות אחרים.
אסור לצלם שם אבל כולם צילמו בלי הפרעה אז החלטתי לצלם גם.
יש שם את הפסל של מדונה השחורה העשוי מעץ שזאת האטרקציה העיקרית במקום.
כשסיימתי להסתובב במנזר הלכתי לרכבת הקטנה שנוסעת 2 דקות במעלה ההר כדי להתחיל את מסלול ההליכה שתכננתי לעשות.
כשיורדים מהרכבת רוב האנשים פונים שמאלה כדי לעשות את הדרך חזרה למנזר ברגל , אני פניתי ימינה כי תכננתי לעלות עד פסגת ההר ומשם לרדת בדרך אחרת עד למנזר.
הדרך הייתה מהממת ושקטה , כמעט ולא היו בכלל אנשים חוץ משלושה אנשים שהלכו יחד בכיוון הנגדי שלי ואחרי דקה שוב היה שקט והרגשתי שכל הטבע והיופי הזה הוא אך ורק שלי.
כל-כך היה חסר לי קצת טבע אחרי כל הזמן שהייתי בערים הגדולות ובמוזיאונים שזה פשוט עשה לי מצב רוח מעולה וממש נהנתי מכל רגע , גם מזג האוויר היה מצויין והיה נעים ללכת.
בדרך ראיתי גם עזי בר חמודות ביותר שלפי מה שהבנתי ממישהי בהמשך היום זה די נדיר לראות אותם שם.
הנוף היה מדהים לכל אורך הדרך וציוצי הציפורים הוסיפו לאווירה הפסטורלית והמהנה.
אני חייב לציין שהעלייה לפסגה די קשה וזה בהחלט לא מסלול למי שלא בכושר או מתקשה ללכת הרבה.
כשהגעתי לפסגה הנוף היה מ-ד-ה-י-ם !!!
נשארתי שם בערך 20 דקות ונהנתי לבהות בנוף מבלי לחשוב על שום דבר אחר.
התחלתי בירידה למטה בכיוון המנזר וכמובן שהדרך חזרה הייתה הרבה יותר קלה אבל עדיין קצת מעייפת כי הדרך לא סלולה ויש אבנים בכל מקום והרבה מדרגות.
כל המסלול כולל העצירה בפסגה לקח לי 3 שעות והיה שווה כל רגע.
אחרי מנוחה של כמה דקות הלכתי למוזיאון הקטן שיש ליד המנזר.
כרטיס כניסה+מדריך קולי עלה לי 9 יורו שלפי דעתי זה מחיר גבוה בטרוף בשביל מוזיאון כזה.
המקום די קטן והמדריך הקולי היה ממש עלוב ולא מספק הסברים כמו שמדריך קולי אמור לספק , הציורים שיש שם בחלקם נחמדים ויפים אבל הרוב לא היה לטעמי.
יש שם חלק קטן שמכיל ספרי תורה , מזוזות ועוד דברים שקשורים ליהדות וגם חלק קטן של עתיקות ממצריים.
לפי דעתי המחיר יקר מדי בשביל מה שמקבלים ואני לא ממליץ לבקר כאן.
חזרתי לרכבת ועשיתי את כל הדרך ההפוכה עד שהגעתי למלון.
היום השמיני בברצלונה (יום שבת 19.12.15) :
אחרי שחזרתי מבילוי בשעה 5 בבוקר וקמתי רק בצהריים החלטתי לעשות יום קצר וקליל באקווריום של ברצלונה.
מצד אחד הכל מאוד מסודר שם בצורה טובה עם הסברים מצוינים אבל מצד שני המקום ממש ממש קטן.
נהנתי מהמעט שהיה שם אבל לפי דעתי זה ממש לא מצדיק את מחיר הכניסה היקר (20 יורו) .
לא תראו שם משהו מיוחד שלא ראיתם בעבר אבל אם אתם מבקרים שם עם ילדים אני בטוח שבשבילם זאת תיהיה חוויה מהנה מאוד כי יש שם המון משחקים לילדים , מערות שהם יכולים להכנס לתוכן ועוד דברים שיכולים להעסיק אותם הרבה זמן ולתת לכם ההורים קצת שקט.
אני אישית יצאתי משם בתחושת אכזבה והייתי צריך להקשיב לאנשים שהמליצו לי לוותר על ביקור במקום הזה.
לא הייתי ממליץ ללכת לשם , אולי עם ילדים זה יותר טוב אבל עם מחיר כזה יקר אני לא בטוח שזה שווה את זה.
היום התשיעי בברצלונה (יום ראשון 20.12.15) :
שוב חזרתי מאוחר מבילוי לילי והתעוררתי רק בצהריים אז החלטתי ללכת רק לגן החיות ולפארק שמסביבו.
עליתי על רכבת המטרו שליד המלון שלי וירדתי בתחנת המטרו arco de triunfo שזה גם שמו של השער היפה שנמצא שם , צלמתי אותו והתחלתי ללכת בשדרה לכיוון הפארק.
השדרה נחמדה מאוד ולאורכה היו כל מיני מופעים שעשו את ההליכה בה מהנה.
נכנסתי לפאק והוא לא גדול כמו שחשבתי שיהיה אבל עדיין כיף מאוד להסתובב בו ויש הרבה פינות שקטות שאפשר לשבת על ספסל ולהנות ממזג האוויר הטוב והירוק שמסביב.
בחלק אחד של הפארק יש אגם קטן שאפשר לשוט בו עם סירות (לא בדקתי לגבי המחיר) והאגם כולו מלא באווזים ושחפים שמחכים לאנשים שיזרקו להם אוכל.
ליד האגם יש מזרקה גדולה ומרשימה מאוד שממש כיף לראות ובמיוחד היה נחמד שבזמן שהגעתי לשם הייתה ברחבה הסמוכה הופעה של תזמורת ועשרות אנשים מבוגרים רקדו סוג של ריקוד בלתי מזוהה אבל נחמד מאוד.
אפשר לעלות למאחורי המזרקה וגם ברחבה הקטנה ששם הייתה מוזיקת טנגו ואנשים רקדו בזוגות.
בסה"כ הפארק הזה נחמד מאוד והיה כיף להעביר שם שעה וחצי.
משם הלכתי לגן החיות שהכניסה אליו נמצאת ממש בתוך הפארק.
ישר שנכנסים יש מצד ימין את אזור הציפורים והתוכים ורק בקטע הזה ביליתי שעה וחצי , הכל מסודר בצורה טובה ויש כיתוב באנגלית והסברים על כל ציפור.
מה שמאוד אהבתי זה שבביתנים הסגורים אין רשת ויש זכוכית , בד"כ הזכוכיות בגני חיות הן שרוטות וזה מקשה על הצילום אבל כאן הן היו צלולות ויכולתי לצלם את כל הציפורים באיכות טובה מאוד.
יש שם חלק פתוח של כלובים ששם יש בעיקר תוכים ויש גם ציפור חמודה שיודעת להגיד כמה מילים כמו 'אדיוס' , 'הולה' ועוד כמה שריקות מצחיקות והיה ממש כיף ומצחיק לשמוע אותה.
שאר גן החיות היה נחמד מאוד , המון חלקים ממנו היו בשיפוצים בזמן שביקרתי שם וזה קצת ביאס אבל זה מקום נחמד מאוד.
בגלל שנכנסתי יחסית מאוחר לא הספקתי לראות את הכל כי סגרו את גן החיות כבר בשעה 17:30 אז בחרתי לראות את החיות שהכי עניינו אותי .
גן החיות נחמד מאוד ומומלץ לבקר בו למרות שגן החיות במדריד הרבה יותר טוב ומרשים ממנו (חוץ מהחלק של הציפורים והתוכים שכאן היה יותר יפה לטעמי).
היום העשירי בברצלונה (יום שני 21.12.15) :
את היום הזה החלטתי להקדיש לביקור במונג'ואיק .
הלכתי לתחנת המטרו paral-lel וחיפשתי את השילוט לרכבת שנוסעת עד לאמצע הר המונג'ואיק , מסתבר שבתקופה שאני הייתי הרכבת הייתה בשיפוצים ובמקום זה היה שילוט עם חצים בכל רחבי התחנה שמכווין את האנשים לאוטובוס שנוסע לשם.
האוטובוס מחכה ממש ליד תחנת המטרו , פשוט תעכבו אחרי החצים ותמצאו אותו בקלות.
עליתי לאוטובוס והחתמתי את כרטיס הנסיעות שלי (T10).
הנסיעה אורכת משהו כמו 7 דקות ותחנת הירידה היא ממש ממול המקום של הרכבל.
הסתובבתי קצת בגן הנחמד שנמצא ליד תחנת הירידה וגם ישבתי בו קצת ונהנתי מהשקט והנוף.
משם הלכתי לרכבל שמוביל למבצר בפסגת ההר.
הנסיעה ברכבל יקרה מאוד לדעתי (11.5 יורו) אבל לא היה לי כוח לעלות ברגל עד למעלה אז שילמתי ועליתי עליו.
הגעתי למעלה והסתובבתי בערך חצי שעה , קניתי כרטיס למבצר ונכנסתי אליו.
התאכזבתי מאוד מהמבצר הזה , כמעט ולא היה שם כלום חוץ מכמה תותחים גדולים וחדר עם כמה רובים ובנוסף לזה גם מצבה אחת מקבר יהודי שיש עליה כיתוב בעברית.
כשקונים כרטיס מקבלים חוברת קטנה שנותנת הרבה מידע על המבצר וההיסטוריה שלו וממש נחמד לקרוא וללמוד קצת על העבר.
הייתי במבצר פחות משעה , צלמתי כמה של הנוף היפה ואז מיציתי את העניין.
לפי דעתי חוץ מנופים נחמדים אין במקום הזה כלום. ממש מאכזב.
ירדתי בחזרה עם הרכבל ועשיתי את הדרך בחזרה עם האוטובוס.
משם הלכתי להסתובב קצת במאות הדוכנים שקמו בימים האחרונים לכבוד הכריסמס וקניתי כמה דברים למזכרת.
היום האחד-עשרה בברצלונה (יום שלישי 22.12.15) :
ביום האחרון שלי בברצלונה הלכתי אל המוזיאון לאמנות של קטלאניה (museu nacional d'art de catalunya) .
נתחיל בחיובי ,
יש נוף מ-ד-ה-י-ם שנשקף מהכניסה למוזיאון , נחמד מאוד גם סתם לשבת שם אם אתם רוצים מבלי להיכנס למוזיאון.
המוזיאון עצמו היה אכזבה גדולה בשבילי , 99% מהקומה הראשונה מלאה באמנות דתית לא איכותית במיוחד וממש לא התחברתי לזה.
היו רק כמה ציורים שאהבתי וכל השאר לא עניינו אותי כל-כך , המוזיאון גם לא גדול במיוחד.
הקומה השנייה הייתה על אמנות מודרנית ומאוד אהבתי את החלק של הריהוט שהיה מאוד יפה ומעניין.
היו עוד כמה ציורים נחמדים אבל לטעמי לא היו מספיק דברים יפים כדי לגרום לי להנות במוזיאון הזה.
אישית הייתי ממליץ לוותר על ביקור כאן.
