יוצאים לדרך 24/9
אחרי כמה חודשים של הכנות, התייעצויות, שיטוט בפורומים והאתרים הגיע הבוקר המיוחל. אתמול בערב עוד נכחתי בהרמת כוסית לראש השנה. בשעה ארבע מתייצב הנהג ואוסף אותנו לשדה התעופה. זוג הורים ו-3 ילדים (19, 16, 10). יחד איתנו משפחת ברק, גם היא עם 3 ילדים (15, 11 ו-6). היעד סן פרנסיסקו והחוף המערבי של ארה"ב.
עצירת ביניים בהיתרו, לונדון, של שעתיים. ממש לא נורא. לצערנו חל עיכוב בהמראה ויחד עם כל הנוסעים ישבנו שעה וחצי במטוס בהמתנה להמראה. עוד 11 שעות והגענו לסן פרנסיסקו.
ביקורת הגבולות בכניסה היתה מהירה יחסית. היינו הטיסה היחידה שנחתה באותה השעה. לקח לנו עוד כחצי שעה לחבור לנהג, שהוזמן מראש במחיר של 85$ לואן שאסף את כל ה-10 (האנגלית שלו היתה כ"כ גרועה שלא הצלחתי להבין את ההסבר שלו איפה הוא ממתין לנו). אחרי נסיעה לא ארוכה התמקמנו במלון שהוזמן מראש: Coventry Motor Inn ברח' לומברד. מפאת השעה המאוחרת הסתפקנו בארוחת המבורגרים בדיינר הקרוב למלון (Mell's drive-in) כשמשפחת ברק מתענגת על פיצה ופסטה בפיצריה ממול, ויאללה למיטות.
סן פרנסיסקו 25-26/9
אחרי ארוחת בוקר בדיינר שליד המלון יצאנו בהליכה לכיוון Pier 39 ורציף הדייגים. אחרי סיבוב במקום וצילום של כלבי הים, עמידה מול חלון הראווה של מאפיית בודין וצפייה בהכנת לחם בצורת צב, רכשנו כרטיס דו יומי של חב' CitySightseeing ועלינו על האוטובוס לכיוון גשר שער הזהב. מכיוון שהראות היתה מצוינת צעדנו את הגשר, כאשר בקצה השני עלינו שוב על האוטובוס שהמשיך לסיבוב בסוסליטו. ההליכה על הגשר לא ארוכה מדי, אך גם אין בה שום דבר מלהיב. לעומת זאת בגלל הראות הטובה המראה של קו הרקיע של סן פרנסיסקו שניגלה מהצד השני היה ממש יפה. חזרנו לרציף הדייגים לארוחת צהריים מאוחרת של chowder soup מצוין. המשכנו לבניין גירלדי וקינחנו שם בקאפקייקס. לפנות ערב עלינו על סיור הלילה שהיה משעשע ואינפורמטיבי, ויחד עם זאת נותן תחושה של העיר בערב, כולל הצבעה על מקומות בילוי אפשריים. בסיום הסיור הגענו לחדר רצוצים. למרות שירדנו להביא אוכל – עד שחזרנו עם המזון רוב הילדים כבר ישנו (מזל שלא עשינו קנייה גדולה).
למחרת שוב התחלנו את הבוקר בדיינר שליד המלון. עלינו על האוטובוס שעושה את הסיור בדאון-טאון, וירדנו בצ'יינה טאון. סיבוב, כולל במפעל עוגיות המזל (אם בכלל ניתן לקרוא לזה מפעל), קניית מזכרות וחזרה לרח' Bush שם עלינו על הקרונית לסיבוב המתבקש. הילדים התלהבו מהנסיעה בקרונית. מסוף המסלול של הקרונית חזרנו ברגל לכיכר יוניון, לא מבלי שעצרנו לאכול ארוחת צהריים איטלקית, במסעדה בה הטבח והצוות כולו אסיאתיים. בכיכר יוניון עלינו על האוטובוס לפארק שער הזהב. התגובה של הילדים לפארק היתה – וואו, ובאמת שאי אפשר שלא להתפעל מהירוק, האגמים הקטנים, הפרחים. פשוט יפה. את הערב סיימנו בפגישה עם בן הדוד של יעל ואשתו בפסטיבל של משאיות אוכל שהתקיים ב- Fort Mason. מזכיר קצת את שוק האוכל של תל אביב בתחילת דרכו. היו שם משאיות עם אוכל וייטנאמי, קוריאני, מקסיקני, משאית המתמחה בקרם ברולה ועוד. אנחנו התרשמנו ממשאית הבייקון ובמיוחד מהבייקון מצופה השוקולד.
אוספים את הקרוואן 27/9
בשמונה אוסף אותנו מהמלון הנהג שהזמנו. נסיעה של כשעה לתחנת ההשכרה. יום שבת, יש לחץ, ורק עובדת אחת שגם צריכה לשחרר רכבים חדשים וגם לקבל את החוזרים. זה לקח קצת יותר זמן מהצפוי, אבל קיבלנו בתמורה כסאות פיקניק כפיצוי.
אחרי שסיימנו עם כל פרוצדורת הקרוואן נסענו ל- Modesto להצטיידות בוולמארט. שעתיים של רכישת מזון וציוד (קנינו מנגל, כלים חד-פעמיים, צידנית קטנה וכמה כלי מטבח שיכולים לשפר את רמת הכנת המזון...) וממשיכים לקמפ שתוכנן ללילה הראשון Yosemite Westlake Campground. מאחר והחושך ירד התקשרנו ואמרו לנו שהמשרד יהיה סגור: "פשוט תכנסו, תמצאו סייט פנוי, תתחברו, וניפגש בבוקר", אמרו. החושך ירד ובדרך נתקלנו במרדף משטרתי ואני יכול לומר שזה לא סימפטי לראות איך הם עוצרים רכב חשוד, מכוונים אל הנוסעים אובים ואקדחים ודורשים מהם לצאת מהרכב בידיים מורמות (כביש דו נתיבי חשוך באמצע "שום מקום" כפי שיעל מגדירה). בהמשך, ממש ליד הקמפ נתקלנו באיילים החוצים את הכביש.
יוסמיטי 28-29/9
בלילה ירד גשם. הבוקר מעונן וקר. מיד עם הכניסה לפארק נסענו לראות את הסקויות ב- Tuolomne Grove. זרזיפי גשם לא הפריעו לנו לרדת את כל הדרך (שכחנו שגם צריך לעלות. והעלייה היתה קשה). אנחנו מניחים שחורשת הסקויות במריפוסה תהיה מרשימה יותר. משם נסיעה למרכז המבקרים של היוסמיטי, ארוחת צהריים והתייעצות עם הריינג'רים. מסתבר שבגלל החורף השחון בשנה עברה לא נותרו מים רבים במפלים, אז המלצתם היתה לנסוע ל- Braidveil fall, שם אכן צפינו במים (אם כי לא רבים מדי).
כאשר תכננו את הטיול התאמצנו להיות במועד הראשון בו ניתן לשריין מקום לינה בקמפים שביוסמיטי ליד מחשב. זה לא עזר, משום שתוך 2 דקות לא הצלחנו לשריין את הסייטים המומלצים שתכננו ב- Upper Pines אז נאלצנו להסתפק בשני סייטים על גדת הנחל ב- Lower Pines. מקום מקסים ופסטורלי שאם היו יותר מים בנחל אף היה מעצים את ההנאה, אבל את המים בתקופה הזו של השנה ובהתחשב בחורף שעבר היינו צריכים לחפש...ולא שלא נהנינו ממנו. הבעיה היחידה היתה מזג האוויר הקודר והקריר בלילה במקום בו אין חיבורי חשמל.
למחרת בבוקר התעוררנו ליום שמשי. טיפסנו עם הרכב לכיוון גליישר פוינט ועצרנו לעשות את מסלול ההליכה ל- Sentinel Dom. כיפה בגובה של כ- 2500מ', הגבוהה יותר מהגליישר פוינט, לדברי הריינג'רית שהמליצה לנו על המסלול. מה להגיד, הטיפוס למעלה לא היה קל (מסלול הלוך חזור של 2.2 מייל), אבל המראה היה שווה.
נתקלנו פה לראשונה ב"מרובעות" האמריקאית. כשהגענו לחניון של המסלול לא היה מקום לקרוואן אז חנינו בשולי החניון המוסדר. למזלנו נשארתי עם הרכבים, משום שכחצי שעה לאחר שהחבר'ה יצאו למסלול הגיע הריינג'ר. הוא הודיע לי שאני חונה במקום אסור. לא עזר שהסברתי לו שהרי הם תלו שלטים שמכאן ואילך אסור לקרוואנים לעלות בכביש ואילו בחניון זה אין מקום חניה. תשובתו היתה: "אתה חונה במקום אסור. או שתחנה במקום אחר, על שולי הכביש, או שתחזור בפעם האחרת", והכריח אותי להעביר משם את 2 הקרוואנים (לא פשוט למצוא מקום חנייה בשולי הכביש שם, ועוד לחזור ברגל לחניון ולהעביר את הקרוואן השני).
אחד הילדים הקיא מס' פעמים במהלך מסלול ההליכה. גם לאחר החזרה לרכבים הוא המשיך להקיא, אז בהחלטה משותפת ויתרנו על מריפוסה גרוב ויצאנו מהפארק לכיוון מונטריי (גם כך מחכה לנו נסיעה די ארוכה). הפעם מתקשרים מהדרך לקמפ והפקידה אומרת לנו בנונשלנטיות "אין בעיה. תגיעו ועל דלת המשרד יהיה פתק בו יהיה רשום מס' הסייט שלכם. נתראה בבוקר".
מונטריי וכביש מס' 1 30/9-1/10
נסיעה קצרה מהקמפ של KOA למונטריי ואנחנו באקווריום. קשה לתאר במילים את ההתפעלות וההתרגשות של כולנו למראה האקווריום. אין פלא שמגדירים אותו כטוב בעולם. תצוגות מקיסמות, הסברים, אפשרות לגעת, אינטראקטיביות וגולת הכותרת תצוגת המדוזות המרהיבה. לאחר למעלה משעתיים באקווריום יצאנו לטיול על הטיילת הממוסחרת של מונטריי, שמזכירה את רציף הדייגים של סן פרנסיסקו. ארוחת צהריים ונסיעה לדרך 17 המייל.
דרך 17 המייל מקסימה. אחרי כל עיקול בכביש מתגלה נוף יפה יותר מקודמו, כאשר מהצד השני של הכביש בתים מדהימים ביופיים. עוצרים ומצלמים, נוסעים מעט ושוב עוצרים לצלם. שווה את ה- 10$.
ההמשך על כביש 1 עם קרוואן היה אפילו קצת מפחיד. בעיקר בחלק הראשון בו הכביש מפותל. הנוף פשוט עוצר נשימה. כמעט בכל נקודת תצפית עצרנו לצילום. למזלנו החושך ירד כאשר היינו בחלק התחתון של הכביש באזור טירת הרסט וסן סמיון, כך שאת הירידות עשינו באור יום. ניסינו למצוא מקום לינה באזור מורו ביי או ביג סר, ללא הצלחה. כל המקומות היו מלאים, למרות שאנחנו מחוץ לעונה. בגלל שלא רצינו לעצור ללינה בקמפ של הפארק הלאומי בסן סמיון, שאין בו חיבורים לחשמל ומים, המשכנו עד סן לואיס אוביספו לחניון מסודר (ושוב במשרד הפארק אנחנו מקבלים את התשובה שממש לא נורא שנגיע אחרי רדת החשיכה. מס' הסייט יחכה לנו על חלון המשרד). למחרת בבוקר אחרי ארוחת בוקר דשנה משותפת עשינו את כל הדרך חזרה (כ- 40 מייל) עד לסן סמיון ומושבת פילי הים (הילדים התלוננו על הריח). לדעת המבוגרים הנסיעה לתצפית היתה שווה. משם המשכנו דרומה למורו ביי.
בסיום הסיבוב במורו ביי, הג'י פי אס של משפחת ברק החליט לקחת אותנו שלא על כביש 101, אלא דרך כביש 46 לכביש מס' 5. וואלה, כביש 46 בחלקו האחרון עד לכביש 5 היה מונוטוני, ישר (אפילו יותר מכביש הסרגל) ומשעמם. בצומת בין שני הכבישים עצרנו לארוחת צהריים מאוחרת והמשכנו על כביש 5 ללוס אנג'לס. גם הכביש הזה לא מי יודע מה חובק נופים עוצרי נשימה מצדיו.
לוס אנג'לס 2-4/10
את היום הראשון בל.א. התחלנו עם סיור שהוזמן מראש באולפני האחרים וורנר. מה שלא לקחנו בחשבון זה את הפקקים בל.א., ולמרות שלקחתי מקדם בטחון ויצאתי מהקמפ באנהיים שעה וחצי לפני מועד הסיור המוזמן, איחרנו בכחצי שעה. למזלנו יעל התקשרה אליהם מהדרך והם יכלו להעביר אותנו לסיור מאוחר יותר (של השעה 10:00 במקום 9:45), ולמרות שגם לסיור הזה איחרנו, צירפו אותנו לקבוצה כאשר את הסרטון המקדים ראינו בסיום הסיור. למי שיש בני נוער המכירים את הסרטים והסדרות האמריקאיות – זה גן עדן. הסיור כולל מעבר בין אתרי צילום של מבנים מסדרות שונות, הסבר על מה צולם ומצולם בכל אחד מהאולפנים, כניסה למוזיאון שבו פריטים ואביזרים מקוריים כולל תלבושות ששימשו לסדרת סרטי באטמן והארי פוטר, מחסן בו כלי רכב ששימשו בסרטי באטמן, מחסן האביזרים, צילום על סט בית הקפה מהסדרה "חברים", וגולת הכותרת מבחינתנו היתה ביקור על הסט של הסדרה "The big bang theory" המצולמת בימים אלו ואהובה על הבכור.
בסיום הסיור שארך קצת יותר משעתיים נסענו לוניס ביץ'. אולי זה החום ואולי זו העייפות, אך הנוער לא התלהב כ"כ מהמקום והגדיר זאת כ"הטיילת של אילת".
למחרת בבוקר שכרנו ואן לשתי המשפחות ונסענו מהקמפ למרכז ל.א. החם, למרות שמדובר בתחילת אוקטובר, החום היה בלתי נסבל. את הסיור המתבקש בשדרת הוליווד עם הצילומים כולל התיאטרון הסיני קינחנו בביקור במוזיאון מאדאם טוסו. כולם ממש התלהבו מהמוזיאון והיה קשה להפסיק לצלם אותם ליד כל אחת מהדמויות המוצגות שם, אשר רובן מהתרבות הפופולרית המוכרת כ"כ לילדים. אחרי ארוחת צהריים ב- Chipotle נסענו דרך בברלי הילס והתלהבנו מהבתים ועלינו לתצפית על שלט הוליווד ממצפה הכוכבים גריפית'.
בערב זכינו לראות מופע זיקוקים מדהים של דיסנילנד תוך כדי ארוחת הערב בקמפ. היה שווה.
בשבת בבוקר שוב התפצלנו. אנחנו נסענו יחד עם הבכור של משפחת ברק לסיקס פלאגס, בעוד משפחת ברק יצאה לדיסנילנד. מה יש לומר, הילדים הספיקו לעשות את כל מתקני האקסטרים עוד יעל ואני מתייבשים בשמש בהמתנה (טוב אחרי שהעלו אותנו על הבוקר על מתקן הקרוי 2X לא הרגשנו שנינו טוב ונמנענו למעלות על מרבית מתקני האקסטרים). הילדים, כאמור לא הפסיקו ליהנות מהאדרנלין. עם רדת החשכה הפך הפארק למתחם של זומבים לקראת ההלואין המתקרב ובא. אנחנו עזבנו בסביבות 2000 את הפארק כדי להספיק לקמפ ולחזות במופע זיקוקים אף מרהיב יותר מאשר בערב הקודם.
הבעיה הגדולה ביותר של ל.א. היא הפקקים הנוראיים לאורך כל שעות היום. להגיע מצד אחד של העיר לצד השני לוקח בממוצע שעה וחצי. זה פשוט היה בלתי נסבל.
סן דייגו 5-6/10
על הבוקר עזבנו את ל.א. הלוהטת ונסענו לסן דייגו. עלינו ישרות לתצפית על העיר מהר סולדד. דרך מצוינת להתרשם מהעיר. כבר בעלייה הבנו שזו עיר הרבה יותר נינוחה ונחמדה מל.א.. התצפית מרהיבה, והראות הטובה עזרה לנו להתרשם ולהתפעל. המשכנו ללה הויה וטיילנו על הטיילת, ירדנו לחוף והשתכשכנו במי האוקיינוס. כשהגענו בצהריים לקמפ ששוריין מראש, על שפת המים, הילדים לא יכלו להתאפק והיו חייבים ללבוש בגדי ים ולהיכנס למים. את הביקור בעיר העתיקה דחינו לשעות אחה"צ. האווירה במקום, המבנים מעוררי התפעלות. מקום שכיף לבקר בו.
למחרת בבוקר שוב התפצלנו. משפחת ברק נסעה לסי וורלד (אנחנו היינו רק לפני שנתיים באורלנדו), ואנחנו נסענו לחצי האי קורונדו. טיול מקסים לעיירה נחמדה. מלון "דל קורונדו" גרם לילדים לתהות מדוע אנחנו מטיילים בקרוואן ולא לנים במקום שכזה. התצפית מקו המים לקו הרקיע של סן דייגו מקסימה. משם המשכנו לארוחת צהריים ברובע מנורות הגז.
אחרי הצהריים התאחדנו והתחלנו בנסיעה לכיוון הגרנד קניון. את הלילה העברנו בקמפ נחמד, בשם מייפלאואר, על גדת הקולורדו בעיירה Blyth.
כביש 66 – 7/10
לאחר ארוחת הבוקר יצאנו בנסיעה עד קינגמן. נכנסנו למוזיאון של כביש 66 וקיבלנו הדרכה כולל דרכונים להחתמה בנקודות העצירה המומלצות לאורך הכביש. חצינו את הרחוב לאכול בדיינר של Mr. D'z. המקום מחזיר אותך לדיינרים הכ"כ מוכרים מהסרטים האמריקאים, והאוכל טעים וממש לא יקר. המשכנו בנסיעה לאורך הכביש, כאשר בכל נקודה שהומלצה לנו במהלך ההסבר שקיבלנו במוזיאון הרגשנו כאילו אנחנו חוזרים אחורה בזמן. השיא היה בסליגמן. נכון, יגידו שהכל ממוסחר, אבל זה משעשע ונחמד, ועדיף להעביר כך את הדרך. בסליגמן כל החנויות, בתי הקפה כאילו חזרו לשנות ה-50' של המאה הקודמת (וצריך להבין שמדובר ברח' שיש בו בסה"כ משהו כמו 10 חנויות ובתי קפה בכל צד). גם הסיור במערות נחמד ומשעשע, במיוחד לראות את חדר המלון שהקימו בתחתית המערה ועולה 800 דולר ללילה.
לצערנו לא הספקנו לראות את השקיעה בגרנד קניון, אבל הגענו לחניון בשעת ערב מוקדמת, שאיפשרה לנו להדליק מנגל, לאכול ארוחת ערב, לשחק קצת קלפים בקרוואן וללכת לישון בשעה סבירה, אחרי הנסיעה הארוכה של אתמול.
הגרנד קניון – 8/10
וואו. זו היתה התגובה של כולם כאשר הגענו לגדה הדרומית של הגרנד קניון. קשה לתאר במילים את העוצמה של המקום.
התחלנו את היום בהליכה מה- Mather point ל- .... המסלול שאורכו פחות ממייל לקח לנו כשעה וחצי בגלל כל העצירות לצילומים. כמה פעמים במהלך הדרך הקצרה גם ירדנו מהשביל כדי להגיע לכל מיני עמדות צילום ממש על שפת המצוק שדי החסירו לנו פעימה, כאשר הילדים טיפסו או קפצו אליהן. המשכנו עם השאטל למס' נק' תצפית... כל מקום יפה יותר מקודמו. אחרי ארוחת הצהריים (בסביבות 1600) התחלנו בנסיעה לכיוון היציאה לכיוון Cameron, כאשר בדרך עצרנו בנקודה המדהימה – Desert View.
בערב הגענו לפייג', וחנינו בקמפ שהוזמן על גדת אגם Powell. רק בבוקר כאשר האור עלה הצלחנו להבין מה כ"כ מיוחד בקמפ הזה – הנוף שנשקף ממנו של האגם פשוט עוצר נשימה.
פייג', והסביבה – 9/10
את הבוקר התחלנו בשייט. במרינה של Whaweap מחירי ההשכרה גבוהים, אז נסענו כעשרים דקות למרינה בצד השני של פייג', שם ניתן היה לשכור סירה במחירים סבירים (שילמנו 60$ לשעה לסירה ל- 8). אחרי ההדרכה הקצרה, כולל המלצות למסלול, יצאנו לשייט. נופי הקניון שיוצר נהר הקולורדו מדהימים ביופיים. לא פסחנו על הקפיצות למים והשחייה במים הקרים.
אחרי ארוחת הצהריים חזרנו למרכז העיר פייג' כדי לצאת לסיור בקניון האנטילופ. המסקנה של כולנו היתה אחידה – אין ספק שהקניון יפה, אולם המסחור שלו ע"י האינדיאנים אינו מצדיק את המחיר הגבוה של הסיורים. נדהמנו כיצד המדריכות האינדיאניות שליוו והדריכו אותנו פשוט לקחו את המצלמות מידינו וצילמו בעצמם כדי להשיג את האפקט הנדרש והתמונה שהן רצו שתהיה. אבל, שוב, חשוב להדגיש הקניון יפהפה.
פרסת הסוס וברייס – 10/10
את הבוקר התחלנו בצעידה לעיקול פרסת הסוס. כמו בגרנד קניון, גם כאן, ההגעה לקו המצוק סחטה מכולנו את קריאת ההתפעלות, החוזרת כל כך על עצמה הימים האחרונים – ואו!!! זה פשוט מדהים, והסכמנו כולנו שמצדיק את ההליכה מהחנייה למקום.
אחרי ההתפעלות והצילומים התחלנו בנסיעה לכיוון הברייס קניון, כאשר אנחנו עוברים דרך Kanab ועיירות אחרות בדרך. הגענו בשעות אחר הצהריים המוקדמות והספקנו לעשות סיבוב היכרות עם הקניון וצעידה מ- sunset point ל- sunrise point, או להיפך (אני כבר לא זוכר).
הקמפ ב- Ruby's Inn היה מספק.
ברייס ונסיעה לזאיון – 11/10
אחרי ארוחת הבוקר חזרנו לברייס. נסענו עד .... ומשם התחלנו בנסיעה חזרה, כאשר אנחנו עוצרים להתרשם ולצלם בכל אחת מנקודות התצפית, שסימן לנו הריינג'ר אתמול במרכז המבקרים.
ההתרשמות של כולנו היתה כי הנופים חוזרים על עצמם בכל אחת מנקודות התצפית. ולמרות זאת, ההנאה היתה מושלמת, גם משום שמזג האוויר ממש העיר לנו פנים. נקודה שכולנו התרשמנו ממנה היא תצפית הקשת.
לקראת צהריים יצאנו מהברייס והתחלנו בנסיעה על כביש 89 לכיוון הזאיון. הנופים לאורך הכביש פשוט מקסימים. בדרך, מאחר ומדובר בסוף שבוע, נתקלנו באחת העיירות (Glendale) בשוק איכרים מקומי. עצרנו לסיור בשוק, שלא היה גדול במיוחד והסתכם בכעשרים דוכנים המוכרים תוצרת מקומית, עבודות יד (תכשיטים, תיקים, שמיכות טלאים וכד') ומאכלים מקומיים. הזמינו אותנו להשתתף בתחרות אכילת עוגות תפוחי עץ, וטעמנו מהמעדן המקומי שלהם (מעין סלילים של תפוח אדמה מטוגנים ועליהם רוטב צ'ילי ורוטב גבינה). את ארוחת הצהריים אכלנו במסעדה נחמדה בצומת כרמל.
לזאיון הספקנו להגיע רק לצורך התרשמות ראשונית ומעבר עם הקרוואנים במנהרה (בעלות של 15$).
זאיון – 12/10
הבוקר התחיל מוקדם, כי המלצר במסעדה אתמול הזהיר אותנו להגיע לחניון עד תשע בבוקר, אחרת יתחיל להיות עמוס ונתקשה למצוא חנייה (צריך לזכור שיום ראשון היום). ואכן, כאשר הגענו בבוקר עוד היו מקומות חנייה בחניון הקרוב למרכז המבקרים, אבל בצהריים כאשר הגענו למקום הכל היה עמוס.
לאחר ביקור אצל הריינג'ר במרכז המבקרים יצאנו עם השאטל ל- wheaping rock. מסלול ההליכה קצר ביותר וקליל, אשר בסופו מגיע לסלע שהמים כמו נוטפים ממנו. לא נרשמה בקרב הנוכחים התפעלות גדולה. המשכנו משם להליכה קצרה לאורך הנחל ב- riverside walk. ההליכה אינה קשה, השביל מוסדר, והרושם שמותיר הקניון בתוכו צועדים הינו גדול. הריינג'ר הסביר לנו כי יש אפשרות להמשיך את המסלול תוך כדי הליכה בנחל למרחק של 4 מייל, אולם ויתרנו על זה מתוך מחשבה כי עוד נחזור לכאן. משם המשכנו למסלול באורך מייל (מעגלי) ל- lower emerald pools. ההליכה אינה קשה והנוף מרשים ביותר, אם כי הבריכות עצמן די מאכזבות.
את הסיור בזאיון סיכמנו בביקור במוזיאון המקומי וצפייה בסרט, שלטעמנו היה הרבה יותר אינפורמטיבי בכל הנוגע להיסטוריה ולהיווצרות הפארק לעומת הסרט בגרנד קניון.
הווייז החליט להוביל אותנו לכיוון הקמפ היושב על גדת אגם מיד בסמוך לבולדר סיטי בדרך אשר לפי כינויה אמורה היתה להיות דרך נופית לאורך גדת האגם. בפועל מרבית הזמן לא רואים כלל את האגם, וגם הנסיעה בשעות אחה"צ המוקדמות עם הפנים מערבה היתה קשה ביותר, כאשר השמש מול עינינו, מה גם שהכביש הינו כביש די נטוש וכמעט ולא ראינו מכוניות הנוסעות עליו (אולי גם כי היום יום ראשון). בערב לאחר ההתמקמות בקמפ ערכנו משתה סיום עם כל הבשרים שנותרו, מרק, סלט, גלידה והרבה מאוד צחוקים. בשעה 22:15, השכנים בסייטים לידנו יצאו וביקשו שנירגע וננמיך את קולות הצהלה והשמחה (מה לעשות ערב אחרון בקרוואנים. מחר בבוקר מחזירים אותם ועוברים למלון בווגאס).
החזרת הקרוואן ווגאס – 13-17/10
הבוקר מיד לאחר ארוחת הבוקר וניקוי אחרון של הקרוואן נסענו לתחנה בווגאס. להפתעתנו תהליך ההזדכות על הקרוואן היה מהיר (הרבה יותר מהליך הקבלה בסן פרנסיסקו) ויעיל. הבדיקה לא היתה קפדנית מדי. השאטל הקפיץ אותנו לשדה התעופה של ווגאס ומיד ניגשנו לדוכן של אלמו לקבל את הרכב ששכרנו. בשעה 13:00 כבר סיימנו את הצ'ק אין במלון פריז ויצאנו לחפש מקום לארוחת צהריים (Panda express סיפקה לנו אחלה עסקה משפחתית. טעימה ובמחיר סביר ביותר).
חזרנו למלון, פרקנו את המזוודות, מנוחה קצרה ואז יוצאים לסיבוב ראשון לאורך הסטריפ. הערב יורד ואנחנו מול מופע המזרקות של הבלג'יו. ממשיכים לתוך סיזר פאלאס ונותרים המומים מהתקרה, הפסלים, החנויות...ארוחת הערב ב- cheese cake factory.
אחרי ארוחת הבוקר נוסעים להובר דאם להתרשם מהסכר העצום, להצטלם עם שני השעונים המצויים על הסכר ומצביעים על הפרשי השעות בין המדינות, ולאכול גלידה. בדרך עצרנו בשלט הכניסה המפורסם של העיר לצילום המסורתי. בדרך חזרה עצרנו באאוטלט לארוחת הצהריים ולמסע קניות זריז. בערב יוצאים לצד השני של הסטריפ להתרשם מהמלונות.
הבוקר הבא מוקדש כולו לקניות. בילינו עד שעות אחר הצהריים המוקדמות באאוטלט הצפוני. חוזרים למלון, עושים סיבוב בשדרת הקניות ובקזינו, והילדים לובשים בגדי ים ויוצאים לבריכה בעוד אנחנו נחים קצת בחדר. בערב אנחנו יוצאים כולנו לארוחת האבירים שהוזמנה מראש. הארוחה לא משהו אבל המופע משעשע והילדים נהנו מאוד. בדרך חזרה עוברים במלון ניו יורק ושוב במופע המזרקות של הבלאג'יו. לא יכולנו להימנע גם מהברד האלכוהולי (לאכזבת הבכור שנדרש להגניב שלוקים מעת לעת, ולא יכול היה לשתות חופשי מפאת גילו).
הבוקר האחרון גם הוא מוקדש להשלמת קניות ובעיקר מנוחה. בערב, כאשר הטמפרטורות יורדות אנחנו הולכים לאיבוד בין התעלות של מלון ונציה, חוצים לצד השני לראות את מופע הר הגעש המפרץ במלון מיראז' וממשיכים לארוחת בופה לסיום הטיול.
את הבוקר האחרון מתחילים בעצלתיים באריזות, צ'ק אאוט ונסיעה של כ- 5 שעות עד לוס אנג'לס (רק כחודש אחרי הזמנת הכרטיסים הבחנו כי בטעות הטיסה חזרה הוזמנה מלוס אנג'לס במקום מלאס וגאס).
במטוס בדרך חזרה כולם נרדמים לא אחרי שמחליפים חוויות ומדרגים את הפארקים והאטרקציות של הטיול: במקום הראשון זכה הגרנד קניון ואחריו זאיון, יוסמיטי וברייס.
