הטיול הוא למשפחה של ארבעה- הורים + 2 ילדות בוגרות. אני ממליצה בחום לקנות את הספר של 'משפחה מטיילת' על היער השחור, אין שם מידע על הדרך הרומנטית אך יש מידע רחב על היער השחור, מפלי הריין ודרך היין של אלזס עם כתובות מדויקות. המון מהמידע פה לקחתי גם מפרסומים של מטיילים קודמים פה באתר.
אנחנו נסענו בסוף מרץ-תחילת אפריל. רוב הימים היו שמשיים ונחמדים אך לקראת הסוף ירדו גשמים. חלק מהאטרקציות (כמו עלייה לרכבל) היו סגורות אך היתרון הגדול הוא שבעונה הזו אין הרבה מטיילים, כך שהכבישים והתורים די פנויים וניתן להזמין מקומות לינה במחירים סבירים באותו היום ולא חודש לפני.
מה משאפיין את רוב הערים באזור הזה הוא קתדרלה, כיכר, מדרחוב ונהר.
המסלול שלנו הוא מעגלי:
מינכן- הדרך הרומנטית (אוגסבורג, דונאורת, הרבור, דינקסבול, וירצבורג)- היידלברג – שטרסבורג – באדן באדן- דרך השעונים של היער השחור- חור המכשפה – פרייבורג – דרך היין של אלזס – מפלי הריין – העיירה פוסן – וחזרה למינכן.
יום א:
נחתנו במינכן בשעה 10:00 (הטיסות לפרקנפורט היו יקרות יותר).
העיר הראשונה שאליה יצאנו בדרך הרומנטית היא אוגסבורג – העיירה העתיקה ביותר. מבחינת אטרקציות מומלץ בית העירייה שבו יש אולם מוזהב ממש יפה. הכניסה קצת מוזרה (דרך בית קפה) ואחרי עלייה במדרגות מגיעים לאולם המוזהב, צריך לשלם 2 יורו לאדם, לא מוצדק בעליל, הכרטיסנית יושבת בכניסה לאולם כך שרואים את האולם בכל מקרה ואין צורך לשלם עליו.
בדיעבד היינו מוותרים אוגסבורג- יש עיירות הרבה יותר יפות!
העיירה השנייה היא דונאוורת, הרחוב הראשי שלה הוא רחוב הקיסר – Reichsstrasse (תעברו דרך שער ריידר). הרחוב יפה, שתינו שם קפה והמשכנו לדרך. לא היסטרי.
העיירה השלישית היא Harburg- (אל תתבלבלו לא מדובר בעיירה הצפונית Hamburg). סיירנו ברכב עצמו (סמטאות צרות, בתים מיוחדים)ועלינו לטירה שממנה יש תצפית יפה. היכן העוקץ? כל שעה עגולה יוצא סיור ורק באמצעותו ניתן להיכנס לחדרים היפים של הטירה. הגברת הנחמדה לא הסבירה לנו כמו שצריך, כך ששילמנו להיכנס לטירה אך מכיוון שלא באנו בשעה עגולה ולא היה סיור לא יכולנו להיכנס לחדרים עצמם. הסתובבנו בחוץ, יש תצפית ממש יפה על העיירה ועל הנחל. (לא יודעת כמה זה שווה את הכסף)
העיירה הרביעית Dinkelsbuhl- עיירה יפיפייה, יש מדרחוב מהמם עם מסעדות. קחו בחשבון שהמסעדות הכי טובות לא מקבלות לפני 18:00 בערב. ישנו במלון כפרי בתוך העיר העתיקה (Hotel Haus Appelberg), קיבלנו חדר ל-4- חדר בוטיק גדול ומרווח, ארוחת בוקר צנועה, אך אין מעלית – העלנו את המזוודות 3 קומות. חניה צמודה למלון אך רק עד השעה 09:00 בבוקר. צ'ק אין משעה 17:00 בערב. למרות כל זאת זו הייתה חוויה לישון במלון שמעוצב בצורה מיוחדת.
יום ב':
נסענו לעיירה Rothenburg ob der Tauber- העיירה יפה מאוד. לא צריך יותר מחצי שעה כדי להסתובב בה- מומלץ להתהלך ברחובות המרוצפים בינות למבנים העתיקים, לשבת בבית קפה מול המוזיאון האימפריאלי העירוני. יש שם חנויות כריסמס מטורפות (ממש להיכנס לתוך עולם של אגדות). ישנן המלצות להיכנס למוזיאון, מנזר בנדיקטני בעברו, שהיום מציג כלי נשק עתיקים במקביל לציורים שמתארים את ייסורי ישו, אנחנו וויתרנו. מוזיאון הצעצועים סגור לצמיתות (למיטב הבנתנו).
מפאת חוסר זמן וויתרנו על העיירה במברג שהיא מומלצת מאוד- יושבת על כמה גבעות, מתהדרת בנהרות שוצפים שמפצלים אותה שתי וערב, ונחשבת ליפה בערי בוואריה. הסטודנטים מצעירים את העיר, שבלבה עיר עתיקה מרשימה שאליה מגיעים במדרגות. מומלץ לנסות את "בירת העשן" (ראוך ביר) המקומית, בירה מעושנת וכבדה במיוחד, אתגר לחובבי הבירה הגדולים ביותר.
מרוטנבורג נסענו לעיירה וירצוברג- בין מגוון הארמונות, המוזיאונים, והלחמניות הטובות ביותר בגרמניה (תזהו את המאפייה לפי התור שמשתרך לפניה), תמצאו כאן גם את מוזיאון הרנטגן שמוקדש לבן העיירה וילהלם קונרד רנטגן. בלילה הופך מרכז העיר למופע של אורות צבעוניים.
אנחנו עשינו סיור בארמון ה-Residenz, (אם זכרוני לא מטעה אותי מדובר ב7.5 יורו למבוגר) מקום מהמם, ציורי קיר מהממים (מזכיר קצת את רומא), האנגלים הפציצו את הארמון באחת המלחמות, שרדו רק 5 חדרים שהם שמורים. הכניסה אליהם היא רק עם סיור מודרך (תשאלו בחנות המזכרות בקומה השניה). אנחנו הצטרפנו לסיור בגרמנית ועד היום אנחנו לא יודעים את ההיסטוריה של כל החדרים, אך היופי מרהיב ושווה את הסיור.
אחרי כן נסענו לאזור ההומה של הנהר, יש שם מדרחוב יפה עם מרכז קניות, קתדרלה ונהר יפיפייה.
מידע יותר מפורט על העיר:
משם נסענו לעיר היידלברג – עיר סטודנטים יפיפייה ותוססת. מומלצת מאוד. הספרייה של האוניברסיטה פתוחה עד 11:00 בלילה למי שמעוניין. בנייני האוניברסיטה נמצאים באזור העיר העתיקה. אנחנו ישנו במלון שנמצא ממש במרכז העניינים של המדרחוב ההומה- Hip Hotel, חניה בעייתית ביותר אך המלון מעניין- כל חדר מעוצב לפי מקום אחר בעולם. אנחנו היינו בחדר הוואנה ובחדר לונדון (הצצתי גם לחדר מרוקו שהוא ממש יפה). הסתובבנו בעיר העתיקה אך מפאת חוסר זמן וויתרנו על כמה מקומות יפים ומומלצים.
יום ג':
נסענו מהיידלברג לעיר הצרפתית שטרסבורג. עיר יפיפייה ובעיקר הרובע הצרפתי (Petite France). ממליצה להחנות מחוץ לעיר העתיקה (חיפשנו חניה קרובה בגוגל מפות) ומשם להתחיל בהליכה רגלית מאזור המדרחוב עד לרובע הצרפתי. לכו לכיכר המרכזית לכיכר קלבר (Kléber), האזור הומה בתי קפה קטנים ונחמדים.
ליד הכיכר נמצאת קתדרלת Notre-Dame- שימו לב! כאשר שאלנו את המוכרת באחד הדוכנים היכן הכניסה לקתדרלה היא הפנתה אותנו לכניסה לתצפית- מדובר ב325 מדרגות קשות מאוד לעלייה (וכרטיס כניסה לאדם בערך 5-6 יורו) בשביל תצפית שלא שווה את זה (לדעתנו). לעצלנים מביניכם- וותרו על החוויה! הכניסה לקתדרלה עצמה לא עולה כסף והויטראז'ים שם באמת יפים.
בדרך מהמדרחוב לרובע הצרפתי ישנן חנויות (לאוהבי הקניות), למי שאין הרבה זמן בעיר כדאי לדלג ישר לרובע הצרפתי- לא לוותר!
מידע רחב יותר על שטרסבורג לקחתי מפרסומים באתר 'למטייל'.
משם נסענו לבאדן-באדן- עיירת הספא הצפונית של היער השחור. מהרעש והסאון של שטרסבורג עברנו לשקט ולשלווה. כדאי לטייל בעיר העתיקה וליד המזרקות, ממש מקום יפה. האטרקציה המרכזית שם היא הקזינו (פחות עניין אותנו). ישנו במלון Hotel Merkur – Superior – שירות מעולה, ממקומם 2 דקות ממרכז העיר, חניה צמודה, מעלית, נקי מאוד. ממליצים בחום על המלון הזה.
למי שיש זמן מומלץ להגיע לאגם מומלזה שהוא צפונית לבדן-באדן (יש בית קפה על המים).
יום ד':
רצינו לעלות על הרכבל להר מרקור (תצפית עם נוף פנורמי של העיר, ההרים הגבוהים של צפון היער השחור ועמק הנהר מורג), אך וויתרנו כי היה גשום.
נסענו לכיוון העיר הורנבורג - Hornberg לדרך השעונים של היער השחור (כביש B500). שימו לב! יש עיירה צפונית יותר עם שם דומה (Horenberg) אל תתבלבלו. תכוונו בוויז ל- Horberg Uhrenspiele ותגיעו לשעון קוקיה גדול שנראה כמו בית (כביש 531E), אחד משעוני הקוקיה הגדולים בעולם. יש שם חנות שעונים (ממליצים לא לקנות שם, היא יקרה יותר), משם תמשיכו לכיוון העיירה טריברג ובדרך תראו את חנות השעונים הגדולה "בית 1000 השעונים" - haus der 1000 uhren שהיא זולה יותר (עדיין המחירים של השעונים יקרים מאוד). בחנות הזו קיבלנו הסברים על סוגי השעונים השונים. ההסבר חשוב אם אתם מתכוונים לקנות שעון לקנייה.
חנויות שעוני קוקיה נוספים שלא הלכנו אליהם:
- פארק השעונים eble uhren park 3 ק"מ צפונית לטריברג, בדרך לעיירה הורנברג על כביש 33.
- החנות המפורסמת בטרייגרב לשעוני הקוקייה Eble Clock Park.
- Hubert Herr
ויש גם את השעון הגדול ביותר בעירה Schonach
משם המשכנו לעיירה טריברג Triberg, מכיון שהיה יום ראשון לא כל החנויות היו פתוחות. האטרקציה המרכזית שם היא המפלים.
לעצלנים- שימו לב!
יש 3 כניסות למפלים:
- כניסה תחתונה (שזה אומר לעלות את כל המסלול על למעלה ולחזור חזרה- לא ממליצה, העלייה תלולה.
- כניסה עליונה- ממנה יורדים את כל המסלול. היא הייתה סגורה משום מה. חונים בScheffelplatz. הבנתי שגם ככה אין הרבה מה לראות שם.
- כניסה אמצעית- ממנה יורדים את המסלול המרכזי של המפלים (חצי שעה), תחנו בחניון Adelheid. אתם יכולים לחזור עם מונית לחניון בסוף המסלול. החניה ללא תשלום. כרטיס – 4 יורו למבוגר.
לאוהבי המסלולים- יש מסלול אדום, תתחילו את המסלול מהכניסה התחתונה, תעלו את העלייה ובמקום לחזור חזרה למטה תעברו את הגשר ובהמשך תראו אגם קטן שנקרא Bergsee (ליד פארק החבלים), בסמוך לו יש בית קפה. תשאלו משם איך חוזרים חזרה בדרך קצרה יותר לחניה.
משם המשכנו לחור המכשפה Hexenloch – מדובר בבית קפה עם שני גלגלי מים. אך מה שמיוחד הוא הדרך לשם שהיא ציורית ויפיפייה. אל תפספסו! רק שימו לב שהדרך מרובה בעיקולים. חור המכשפה עצמו הוא פיסול של ישו היוצא מתוך גזע עץ, והוא ממוקם 3 ק"מ מבית הקפה בהליכה. אנחנו וויתרנו. בבית הקפה יש גלויות עם תמונות של הפיסול.
משם נסענו לעיר פרייבורג Freiburg – בירת היער השחור. עיר אוניברסיטאית נחמדה מאוד. ישנו במלון שהוא מחוץ לעיר באזור כפרי יותר (מעדיפים נוף יפה ושקט מאשר את הרעש של העיר), Hotel Schwär's Löwen, מחיר זול יחסית, מרווח והשירות טוב. אל תאכלו ארוחת ערב במסעדה של המלון!!! האוכל נוראי!
אנחנו אכלנו במסעדה יוונית שנמצאת בעיירה (מולה יש פיצריה שהיא גם טובה). מי שמתגעגע לאוכל ים תיכוני יהנה מהמסעדה היוונית.
יום ה':
בבוקר החלטנו ליסוע לרכבל שבהר שאואינסלנד Schauinsland (הנסיעה ברכבל 20 דקות הלוך ו20 דקות חזור)- אומרים שהנוף מרהיב, רואים אפילו את האלפים של שוויץ. לצערנו היה סגור לרגל שיפוצים. אך ניתן לעלות להר ברכב- שווה במיוחד! הנופים מהממים! אנחנו טעינו כך שיצא שעלינו להר משני כיוונים- נסענו בטעות במסלול שעולה להר מצד ימין של הרכבל. אחרי כן חזרנו חזרה ועלינו לתצפית בהר, תכוונו ל-79117 Schauinslandstrasse 390.
משם חזרנו חזרה לסיור קצרצר בעיר פרייבורג. הכיכר המרכזית Munsterplatz יפה, היה בה שוק איכרים, נכנסו לסיור קצר בקתדרלה (חלונות ויטראז' יפים). לאורך העיר העתיקה יש תעלות מים קטנות וחמודות.
משם נסענו לערוץ רוונה- מסלול הליכה קצר ומהמם, שעה וחצי + מוזיאון זכוכית. ללכת 20 דק ולחזור, לא לעלות לבית קפה, העלייה (הלא קלה) עד בית הקפה תיקח לכם כ-50 דקות והדרך חזרה כ-30 דקות, כך שעם העצירה, המסלול ייקח לכם כשעה וחצי עד שעתיים. אנחנו עלינו עד המקום שממנו יוצא המפל וחזרנו- לקח לנו חצי שעה סה"כ. עם ילדים יקח לכם אולי יותר זמן.
המלון מציע ארוחות משפחתיות נהדרות לארבעה סועדים במחיר של 49.5 אירו. ההורים שלי שוויתרו על המסלול ישבו במסעדה של המלון והזמינו טאפאס ונקניקיות- לא התלהבו בכלל.
הבולט במקום הוא שעון על דופן הבניין שנחשב לשעון קוקו הגדול ביער השחור. הוא יפה, גדול כמובן וכל שעה עגולה פוצח במוסיקה וכמובן בובות מרקדות.
הכי יפה שם זה מוזיאון הזכוכית- ראינו איך מכינים את עבודות הזכוכית. בנוסף יש שם יצירות אמנות מטורפות מזכוכית- שווה ביקור!
מכיוון שירד גשם מטורף וויתרנו על ביקור באגם טיטיזה (שהוא יותר אטרקטיבי בקיץ מן הסתם), וגם על העיירה טודנאו- שם יש מפלים יפים, קראתי שממליצים על המסלול האדום שהוא 10 דקות הליכה. לצערנו גם הרכבל להר פלדברג היה סגור לרגל שיפוצים וגל הרכבל המומלץ בהר בלך Belchen.
עיירה מומלצת נוספת שלא היינו בה: שטאופן (Staufen im Breisgau). שטאופן היא עיירה ציורית ויפהפייה, בה מומלץ לעצור למנוחה קלה, ולסיור במדרחוב המקומי מתקופת ימי הביניים, עם בתי עץ צבעוניים ובתי קפה נעימים וחמימים. שם גם תוכלו לטעום את עוגת היער השחור המפורסמת. העיירה מוקפת שדות ירוקים, כרמים ויקבים. בליבה מרכז עתיק מימי הביניים, ובאחד מהבתים העתיקים שבמדרחוב, נמצא מוזיאון בובות פרטי, קטן ומקסים בשם Kleine Welt. כתובת: Hauptstraße 25, 79219 Staufen im Breisgau.
יום ו': דרך היין באלזס
נסענו מכיוון פרייבורג לדרך היין של אלזס. כל עיירה מטופחת ומתחרה בשניה ביופיה.
העיירה הראשונה: Eguisheim – אל תוותרו על העיירה הזו! היא יפיפייה! בתים ממש מיוחדים. מספיק סיבוב של חצי שעה במדרחוב המרכזי.
משם נסענו (7.5 ק”מ) לעיירה השנייה: Colmar העיר המרכזית של דרך היין . מכנים אותה 'ונציה של אלזס' מכיוון שיש בה תעלות מים. עיר יפיפייה. מכיוון שלא ניתן להיכנס עם רכב חנינו בחניון מרכזי ממש קרוב לעיר העתיקה ברחוב Rue des Anders. פגשנו שם יהודי נחמד תושב המקום שאמר שאם אנחנו נוסעים לעיירה ריקוויר אין צורך להגיע גם לריבווילה.
משם המשכנו (16 ק”מ) לעיירה השלישית: Riquewihr, מומלץ ליסוע דרך הכרמים בכביש D10 . חנינו ברחוב Avenue Jacques Presus 11-12, 68340. אך יש חניון יותר קרוב לכניסה לעיר העתיקה (במידה ואין הרבה תיירים אולי יהיה מקום). המליצו לנו לקחת רכבת תיירים אך לא ראינו שהיא פעילה. היה גשום מאוד אז לא כל כך הספקנו לראות הרבה. עיירה יפה וכדאי לעבור בה. הרחוב הראשי מקסים ומעוצב להפליא.
מכיוון שירד גשם לא 4.9 ק”מ המשכנו Ribeaville. שם ממליצים על רכבת התיירים וביקור בגן הקופים. יש חניה ברחוב Place du Gen de Gaulle, 68150 1.
ישנה תצפית מרהיבה (כך אומרים) מטירת Chateau du Haunt Koenigsbourg אך מכיוון שירד גשם והראות הייתה גרועה וויתרנו.
בהחלט ניתן לעשות את דרך היין ביום אחד (אם עוברים ב3-4 עיירות).
משם הדרמנו 200 ק"מ בערך לאזור מפלי הריין- גולת הכותרת של הטיול. ישנו במלון מדהים שהוא כמה ק"מ ממפלי הריין - Hotel Rheingold בעיירה קטנה ויפה שנקראת Gailingen. יש שם 2-3 מסעדות, פיצריה ומקום קטן עם אוכל מהיר. אנחנו אכלנו במסעדה של המלון שהיא יקרה מאוד אך האוכל היה פצצה! יש להם שף מעולה. הנוף משם יפה מאוד. המלון נפלא והיחס אדיב מאוד.
יום ז': ביקור במפלי הריין ונסיעה לפוסן
מפלי הריין: אנחנו התחלנו את המסלול בטירת לאופן – Schloss Laufen, יש שם מדרגות שמובילות ממש לתוך המפלים. התצפית האחרונה ממש מעל השצף של המפל במרחק של חצי מטר- מדהים! משם עלינו חצי דרך חזרה ואת החצי השני עלינו במעלית מזכוכית שממנה רואים את המפלים. בקיץ ישנן סירות שאיתן ניתן לשוט לצד השני של המפלים, אך ביום שאנו הגענו הסירות לא הגיעו לצד הזה. ניתן ללכת רגלית (בערך 40 דקות) לצד השני, אנחנו עצלנים ונסענו עם הרכב (14 דקות) לצד השני לטירת ורת -.Schloss Worth. יש שם טיילת קטנה עם בתי קפה ומעט חנויות. משם לקחנו סירה שהובילה אותנו אל המפלים ואל צוק גבוה שבקדקודו ישנה תצפית מדהימה על המפלים.
אנחנו לא יכולנו להספיק להסתכל על המפלים, לא רצינו לעזוב. מכיוון שלא באנו בעונה התיירותית לא היו הרבה מבקרים ותוך שעתיים יצאנו מהאזור.
משם נסענו לעיירה Stein am Rein- נסיעה של כ-25 דקות, 23 ק"מ בכביש יפה וציורי - כביש מספר 13. זוהי עיירה ציורית עם מדרחוב יפה בו ניתן לטייל כשעה. העיירה שימרה היטב מבנים מתקופת ימי הביניים. בנוסף לטיול ברחובותיה הציוריים, ניתן לקחת גם שייט בנהר הריין.
חיפשנו בגוגל מפות חניה- מצאנו חניה ברחוב שממש צמוד למדרחוב המרכזי של העיר העתיקה. החניה שם קצת מוזרה – שימו לב איזה מספר רשום על הכביש בחלקה שבה אתם מחנים את הרכב, כאשר אתם מגיעים למדחן לחצו על המספר ואז תכניסו את הכסף.
הבניינים במדרחוב מצוירים בצורה יוצאת דופן- העיירה בהחלט שווה ביקור קצרצר. אנחנו גם טיילנו קצת לאורך גדת הנהר וישבנו שם לקפה.
על אי הפרחים מינאו וויתרנו ונסענו לעיירה פוסן Fussen והגענו ישר למלון- Hotel Schlosskrone שממקומם ממול למדרחוב של העיר העתיקה. הסתובבנו קצת באזור החנויות ואחרי כן אכלנו במסעדה האיטלקית - Ristorante Pizzeria Michelangelo. מסעדה מומלצת.
יום ח': ביקור בטירת נוישוונשטיין ונסיעה למינכן
וויתרנו על מפלי פוסן כי ירד גשם (מומלצים מאוד).
הטירה היוותה השראה לסרטים של וולט דיסני ולכן היא באמת מזכירה טירה מהאגדות. יש שם שתי טירות אך אנחנו בחרנו בטירה המרכזית נוישוונשטיין. הנופים שם מהממים וגם הסיור בפנים יפה מאוד. לא לוותר!
יש 3 דרכים להגיע לטירה מאזור החניה:
- ברגל- עלייה של 40 דקות
- כרכרה- 6 יורו
- אוטובוס- 2 יורו הלוך ויורו חזור (7 דקות נסיעה + 10 דקות הליכה עד לטירה)
לאחר הירידה מהאוטובוס ניתן ללכת 20 דקות לגשר שממנו יש תצפית מהממת על הטירה. ואחרי כן ניתן לחזור וללכת בשביל המוביל לטירה עצמה.
באזור הכניסה לטירה יש תצפית ממש יפה על המפלים ועל האגם. לא ניתן לעשות סיור בטירה ללא מדריך. בקופת הכרטיסים רכשנו סיור בשפה האנגלית. מכיוון שלרוב יש תורים ארוכים לאוטובוס כדאי לצאת שעה לפני הסיור.
בתום הסיור נסענו למינכן. הסתובבנו ברחובות המרכזיים ובעיר העתיקה. לא התלהבנו בכלל.
ישנו במלון ליד שדה התעופה- Hotel Claro Garni , מרחק של 14 דקות מהשדה. מלון פשוט מאוד, אך ארוחת הבוקר מעולה והשירות אדיב במיוחד. בערב אכלנו במסעדה איטלקית במרחק של 500 מטר בערך- מומלצת מאוד!
