רשמי מסע ממונגוליה

יום ב' 16-07
העיר Tsetserleg
מידי בוקר שגרה רגילה. מסתכלים החוצה לבדוק מה מזג האוויר היום . האם שמש? האם גשם או סתם מעונן? ובכן , היום גשם. כאן לפחות ל"דני רופ" המונגולי יש מה להגיד בקיץ ...
אנו עוברים דרך בית האח על מנת להודות על האירוח. שוב החלפת מתנות. הנהג קנה ונטילטור קטן שמצא חן בעיני אחינו הקטן. הוא נתן לו זאת במתנה. גיסתו בעלת הבית נתנה לו מאכלים שבישלה. נזכרתי במנהג היפני להחזיר מתנה על כל מתנה שמקבלים.
בחצרו של האח מתגורר בבית על יד הכומר הבודהיסטי המתפעל את בית התפילה הקטן. הוא סגור כרגע ואנו יכולים רק להציץ דרך החלון. בחצר מגדל גבוה עליו עומד הכומר ותוקע בשופר בכדי לאסוף את בני הכפר לתפילה. אין זה נעשה מידי יום כמו אצל המוסלמים, אלא, רק בחגים .
ממשיכים לנסוע ,בדרך רואים להקת נשרים, עדרי צאן , פרות וכן יאקים. כמובן, שגם מקומם של הסוסים לא נפקד. נהר קטן זורם לפנינו. אישה הולכת עם 2 כדים על מנת למלא מים. הנהג עוצר מיד והולך לעזור לאישה. כמובן, שאנו מוזמנים מיד לביתה. כבר אמרתי לכם כמה פעמים האדיבות המונגולית מופלאה. נכנסים לגר. במרכז התנור ועליו מתבשל התה עם החלב. אנו מכובדים מיד ביוגורט , בחמאה ובעוגיות . האמת שאינני מבינה כיצד אפתה זאת. לא שואלת. בגר מתגוררים הבעל ואשתו ובתם עם 2 הילדים. בעלה נסע לעבוד בעיר הגדולה. לאחר מנוחה ממשיכים . יש לציין שכל שיחה במונגוליה עם בעל גר ( לא בעיר) תתחיל בנוסח של מה שלומך? ומיד לאחריו שאלה על מצב החיות שלו , בדיוק, כמו שהאנגלי ידבר תמיד על מזג האוויר.
הגענו לאתר היסטורי ראשון בכל הטיול. עד עכשיו לא היה. האתר הוא עמוד Taikhar Chuluu . אגדות רבות קשורות בעמוד זה. על העמוד היה אמור להיות ציורי חיות. שלושים שנה של תיירים מונגוליים הספיקו להשחית זאת בדמות כתובות גרפיטי למיניהן. חבל מאד!
זהו אנו בעיר המחוז הקרויה Tsetserleg . בעיר ,כרגיל, מספר רחובות בעלי אספלט והשאר שבילי עפר ובתי סלאמס. מבקרים מנזר בודהיסטי שהנזירים שהיו בו נטבחו ע"י המשטר הרוסי. כיום משמש כמוזיאון בלבד. לידו מקום תפילה בודהיסטי פעיל. אנשים באים לבקש ברכה מהכומר. הוא בתמורה נותן להם קמיעות שונות.
היכן לנים? צדקתם...לנהג אחות הגרה בעיר. הפעם הבית קצת יותר יפה. חדר שנה עם שטיח מקיר אל קיר . טלויזיה גדולה , פסלוני חרסינה קטנים בויטרינה. במטבח מקרר כמו שאצלנו קיים בחנויות לממכר ארטיקים , המקרר הרגיל משמש כארון. כאן יש כבר מספר סירי נירוסטה וסיר לחץ. בבירור רמת החיים יותר גבוהה. האחות עובדת בבית החולים הציבורי שבעיר. כך שהיא נהנית מביטוח בריאות. יש חשמל אך אין מים זורמים. אין מקלחת . שוב לא ניתן להתרחץ. התושבים עצמם הולכים למרחץ ציבורי. שוב חוזר המנהג על עצמו. קונים מצרכים לאחות. אוכלים ארוחה משותפת עם המצרכים שיש איתנו בג'יפ. שיחה קלה, מראים תמונות של האח שצילמנו ביום קודם והולכים לישון. האישה ובתה הקטנה ישנים בחדר הקדמי על הרצפה. בעלה של האחות משמש כנהג באותה סוכנות טיולים וכרגע הוא בטיול.
 הכנסת אורחים מאד יפה !