משפחת זהר מטיילת בקוסטה ריקה - קיץ 2023

זהו, המטוס המריא. אחרי תקלה, עיכוב, חשש לאחר לטיסות ההמשך, אבל הינה זה קורה. יוצאים למסע של 25 שעות, קונקשן במדריד, קונקשן בבוגוטה. בסוף כנראה נגיע ליעד ונוכל להתחיל עוד טיול, הפעם ביעד רחוק.

קוסטה ריקה לא היתה בראש רשימת היעדים שלי, אבל הייתי צריך לנצל ימי חופש, אז חיפשתי מקום רחוק שמתאים לשלושה שבועות. שילוב טבע ואטרקציות זה המתכון המנצח לטיולים המשפחתיים שלנו, ומקריאה מעמיקה בקבוצת הפייסבוק ״קוסטה ריקה פורום מטיילים הרשמי״ ראיתי שיש אפשרויות רבות לטיולים עם מפלים, נחלים, ג׳ונגל, חיות, חופים, ועוד אטרקציות מגוונות.

הכנות:

מאותו רגע התחלתי לתכנן: קודם בחירת היעדים. מדובר בטיול מתגלגל, כל יומיים בערך מתקדמים ליעד הבא, בכל איזור יש מספר פעילויות אותם נקבע במקום. אחרי נעיצת היעדים וקביעת מסגרת הזמן התחלתי לחפש טיסות, אבל המחירים מטורפים, סביב 2000 דולר לכרטיס. עשיתי השוואות של כל הקומבינציות האפשריות (רק עם סוכנים מוכרים או ישירות בחברות התעופה), דרך יעדים מוזרים, אבל בזמן סביר, ובסוף הצלחתי להזמין טיסות שעלו 1250 דולר לאדם- זול משמעותית, כי ביצעתי הזמנות נפרדות להלוך ולחזור ואפילו התפשרתי על 2 קונקשנים בהלוך.

את הזמנת כל המלונות עשיתי ב booking.com, כל ההזמנות עם אפשרות ביטול. בהמשך עוד שיניתי 2 הזמנות לשיפור המלונות מתגובות שקראתי.

דבר אחרון שסגרתי מראש הוא הזמנת רכב. הפעם חרגתי מאופן ההזמנה הרגיל שלי והזמנתי דרך סוכן רכב ישראלי, רותם מעודד, שגר בקוסטה ריקה והיה מומלץ מאוד בקבוצות, וגם ההצעה שנתן היתה אטרקטיבית.

אז כל ההזמנות נסגרו חצי שנה מראש. מאז ועד הנסיעה רק המשכתי לעקוב בקבוצות, לקרוא סיפורי טיול ולרשום מוקדי עניין מומלצים.

המסלול בקצרה:

• Poas Volcan + Bajos del Toro

• Tortuguero

• La Fortuna (Arenal)

• Rio Celeste

• Rincon de La vieja

• Monteverde

• Jaco

• Manuel Antonio

שתי לילות בכל מקום, מלבד לה פורטונה שקיבלה 3 לילות וריו סלסטה לילה אחד.

יום 1, 15/8 התאקלמות

לטיסה עלינו יום קודם, אבל היום נוחתים ומנסים להתאפס. כבר בקונקשן בבוגוטה ראיתי בעזרת ה Air Tag שהמזוודות נשכחו במדריד. בהגעה לסן חוזה מיד הלכנו לדלפק האבדות, ששם באופן מפתיע ציפו לנו ואמרו שהמזוודות ישלחו למלון בהמשך היום. השלב הבא היה לקבל את הרכב, עצירה בקניון סמוך לשדה התעופה כדי לקנות סים מקומי לטלפונים של הילדים, להחליף דולרים ל Costa Rican Colón ולאכול צהרים.

אחרי שכל הסידורים מאחורינו אפשר לצאת לדרך. מרחק קצר של 49 ק״מ, אבל זמן נסיעה שעה ורבע. הדרך איטית, עליות, הרבה פיתולים. כבישים עם נתיב אחד וגם בורות לעתים. תוך כמה דקות מבינים כמה שונה זה מאירופה או מהנוף המוכר לנו. זה ירוק אחר, חזק, תשתיות ובתים יותר דומים לדרום אמריקה וקצת עולם שלישי. המחירים הגבוהים קצת הטעו וגרמו לנו לחשוב שאנחנו במקום מערבי, אבל פה יש שילוב. כן יש ניחוח מקומי, קצב נסיעה איטי, מבנים ישנים ועלובים אבל בצבעים וגינות פורחות ומלונות מקסימים.

אז הגענו למלון, Poás Volcano Lodge, המעוצב בשיק אירופאי קלאסי עם המון צמחיה ופינות מיוחדות. כמה שעות אחרינו הגיעו גם המזוודות ונשמנו לרווחה. את שארית היום נעביר פה ברוגע בשאיפה למשוך עד הערב המאוחר ולאפס את הג׳ט לג.

יום 2, 16/8 Bajos del Toro

אתמול, כצפוי, לא היו לנו כוחות לטיולים, אז בעצם נשאר רק יום אחד לפני שמתקדמים. התכנון היה להספיק לעלות להר הגעש פואס ואחריו למפלים באיזור באחוס דל טורו. אבל תכנונים זה יפה, בסוף מזג האויר הוא שיקבע. אז קמנו לבוקר גשום, על ההר יש ענן, אז אין טעם לעלות לתצפית. יוצאים לכיוון המפלים. נסיעה של שעה הפכה לשעה וחצי, גם כי Waze הכווין אותנו בטעות משביל עפר הררי (קיצור דרך שלוקח יותר זמן). באיזור Bajos del Toro יש הרבה מפלים ונחלים, אז היו מספר אופציות. מה שנראה לנו הכי יפה, וגם מאפשר כניסה למים היה מסלול שנקרא Blue Falls of Costa Rica. זה מסלול שעובר בין מספר מפלים ולצידם בריכות בצבע תכלת מדהים. כשקמנו וראינו את הגשם לא ידענו שכעבור שעתיים כבר נהיה בנחל ויהיה מזג אויר כל כך נעים גם לרחצה בנחל.

אז קפצנו למים ועברנו ממפל לבריכה ולא יכולנו להפסיק לצלם וליהנות מהמקום המהמם הזה. מקווה שאנחנו לא מתחילים את הטיול עם רף גבוה שלא נצליח לעבור בהמשך.

*מומלץ להצטייד בנעלי מים - שימושי גם בעוד הרבה מקומות.

אחרי כמה שעות יוצאים בחזרה. בדרך מחפשים מקום לאכול, כולנו כבר ממש רעבים, אז עוצרים באחד המקומות הראשונים שראינו, מסעדת דרכים מקומית. מרב רעב כולנו מזמינים את ההמבורגר הגדול בלי להבין מה הוא כולל. זה היה הר גבוה של בקר, עוף, אסדו, גבינה… בקיצור הרבה שכבות שאי אפשר היה להכיל בביס אחד. לא בטוח שזה המקום האידאלי לנסות את כל הבשרים האלה, אבל במבט לאחור, לא קיבלנו קלקול קיבה, אז החשש היה לשווא. בערב כבר לא היינו רעבים, אז רק העברנו ערב נעים במלון כולל ביליארד, קפה ליד ה fire place בלובי הנעים. מי היה מאמין שבקוסטה ריקה יהיה לנו קריר.

יום 3, 17/8 Poás Volcano

הבוקר קמים לשמיים בהירים, אז אוכלים ומיד עושים הזמנה לשמורה של Volcano Poás. נסיעה קצרה של חצי שעה ואנחנו מתייצבים בשמונה וחצי על ההר. ההליכה לתצפית על לוע הר הגעש לוקחת פחות מעשר דקות, ומולנו נפרס כל הנוף המדהים של הר געש עם אגם בצבע תכלת-אפור בתוך הלוע ושדות לבה שחורים מסביב. מצטלמים מכל זוית אפשרית (לצערנו עוד לא נמצא צלם/ עובר אורח שיעשה לנו תמונה משפחתית כמו שאנחנו רוצים). מאושרים מההישג לתפוס את ההר בלי ענן, אנחנו מתחילים לחזור ומבינים שיש מסלול נוסף, הפעם קצת יותר ארוך, משהו כמו חצי שעה, בעיקר בעליה, אבל הליכה יפה בתוך יער שמביאה אותנו לתצפית נוספת, הפעם לאגם בצבע כחול כהה. גם הוא בתוך לוע הר געש, אבל כזה שכבר לא פעיל במשך שנים ארוכות, ולכן מוקף בעצים.

עכשיו אפשר לצאת ליעד הבא. מכוונים Waze ל La Pavona, שהיא מקום החניה משם יוצא שיט אל הג׳ונגל של טורטוגוורו. יצאנו, צפי הגעה שלוש וחצי שעות, אמורים להספיק להפלגה של שלוש (האחרונה בארבע, למקרה שנאחר).

מגיעים בזמן, מקבלים את פנינו שני אנשים, אחד גובה תשלום על חניה, 10 דולר ליום, השני מציע את שירותי ההסעה בשיט. אחרי התמקחות קטנה סגרנו מחיר של 10 דולר לאדם לכיוון עד המלון. אפשר ביותר זול, אבל עד מרכז הכפר טורטוגוורו. המלון שהזמנו נמצא בקצה האי- מרחק 15 דקות הליכה. נוותר על ההליכה עם המזוודות ביער גשם וניקח הסעה ספיישל…

השייט היה חווייתי מאוד, ממש כמו אטרקציה. מדובר בתעלה ארוכה שבין שתי רצועות חוף עם יער גשם. הצמחיה סבוכה ומעניינת, ואפילו ראינו שני תנינים קטנים מסוג קיימן.

מגיעים אחר הצהריים למלון מיוחד, Mawamba Lodge, המון פינות ישיבה, ערסלים, בקתות ביער עם שבילים שמחברים אותם ואת הבריכה המקסימה. אז מבלים את שארית היום בבריכה וארוחת ערב אוכלים במלון.

יום 4, 18/8 Tortuguero

אחרי לילה של גשם חזק שנמשך שעות רבות, בבוקר עדיין גשום. שמחנו שלא הזמנו קיאקים לשש בבוקר כמו שהציעו לנו כשהגענו. התחלנו בוקר רגוע, ארוחת בוקר, כל אחד בענייניו, אם ספרים או פייסבוק באיזו פינת זולה. סביב עשר וחצי מתחילים בפעילות, בכל זאת לא באנו לבזבז את הזמן, רוצים לחוות כמה שיותר. הגשם קצת נחלש, יוצאים להליכה עם מעילי גשם לכפר טורטוגוורו. השביל שמוביל לכפר עובר לאורך החוף, ששונה מאוד ממה שאנחנו מדמיינים כשחושבים על חוף קריבי. הים סוער מאוד ואסור לרחצה. הכפר אליו הגענו הוא בעצם רחוב אחד עם סוכנויות תיירות לפעילויות השונות שמציעים פה, ומספר בתים בודדים של תושבי המקום. בקצה הרחוב נמצאת הכניסה לשמורה. לפני שנכנסנו אמרו לנו שממש כדאי לשכור מגפיים כי הכל מוצף. את הכרטיסים ניתן לקנות רק באינטרנט באתר בו נרשמים לכל השמורות (SINAC). עם מגפיים וכרטיסים מתחילים ללכת בתוך יער הגשם. בהתחלה השלוליות באמת עמוקות, אחר כך פחות. גם הגשם כבר די פסק. הליכה איטית כדי לחפש בעלי חיים בין העצים. כל מה שמצאנו היה רק משפחה של קופים בצמרת אחד העצים. ההליכה היתה מיוחדת, אבל חשבנו שנראה יותר חיות. בהמשך היום הבנו שהשם של המסלול הזה הוא שביל היגואר ובאמת מסתובבים פה כמה יגוארים בשמורה, אבל למזלנו אותם לא פגשנו.

אחרי היציאה מהשמורה נכנסנו לסוכנות מקומית ונרשמנו לסיור שהם הציעו לנו עם כל ההצעות בהתחלה. מדובר בסיור מיוחד בלילה, שבשבילו אנשים מגיעים במיוחד לטורטוגוורו, סיור הצבים, שמטרתו לראות את הצבה הגדולה מטילה ביצים. עכשיו זה שיא עונת ההטלה (עד ספטמבר) לסיור נרשמנו רק מיה ואני, הילדים העדיפו להשאר בלילה במלון. זה סוג של הימור. נרשמים מראש, רק בחמש בערב מקבלים תשובה באיזו שעה שובצת- האפשרויות הן שמונה בערב או עשר. הסיור לשעתיים. גם המיקום לא ידוע מראש ויכול להיות שיצריך הגעה מהמלון לאיזור הכפר (לא כל כך פשוט בלילה ללכת בג׳ונגל).

אחרי ארוחה במסעדה כיפית בכפר חוזרים למלון ולבריכה. למזלנו זכינו בהגרלה וקיבלנו את השעה המוקדמת ואפילו נקודת המפגש ליד המלון שלנו. בנוסף אפילו קיבלנו ערב בלי גשם.

את ארוחת הערב הפעם עשינו מפוצלת, מיה ואני אוכלים ארוחה קלה לפני היציאה לסיור, הילדים יבואו לבדם למסעדה במלון ויסתדרו עם ארוחת ערב כשאנחנו נהיה בסיור.

פרטים לגבי הסיור: מתחילים בהמתנה ארוכה עד שהסיירים מזהים צבה וקוראים לקבוצה בשלב תחילת ההטלה. לצערי את הצבים אסור לצלם, אבל זה היה מטורף, לגמרי נשיונל ג׳אוגרפיק. היינו מרחק מטר מצבה בגודל מטר, משקל 120 קג בערך. היא מטילה עשרות רבות של ביצים תוך כמה דקות לבור בעומק מטר שהיא חפרה. זה נראה כאילו היא זורקת כדורי פינג פונג רכים. אחר כך במשך חצי שעה אנחנו מסתכלים עליה מכסה את הבור, ועוד צבה נוספת שסיימה לכסות בדיוק הולכת לים.

יום 5, 19/8 הגעה ל La Fortuna

הבוקר התחיל רגוע וגם הגשם פסק לקראת השייט חזרה. שוב נהנים מאוד מהדרך, ומגיעים ללה פבונה כבר ב 11, משם מיהרנו לצאת לנסיעה ארוכה של כמעט 4 שעות עד לה פורטונה.

מגיעים למלון Los Lagos Spa & Thermal Resort, שכמו שהשם רומז, הוא גן עדן עם 7 בריכות בטמפרטורת מים שונה, כולל כאלה חמות מאוד, עם מיטות ג׳קוזי ופינות שקטות וגם בר במים ועוד בריכות עם מגלשות. בשלושת הערבים הבאים נבלה הרבה זמן במתחם הזה…

החדרים במלון מאוד גדולים, נקיים וממוזגים, אבל העיצוב גרוע, בטח בהשוואה לעיצוב החיצוני המושלם של הבריכות והגינון בכל המתחם. כמי שנשוי לפולניה, הייתי צריך לקחת בחשבון שאם יש איזשהו פגם במלון שהוזמן, אז בתגובה הראשונית שלה זה יקבל יותר פוקוס :-)

יום 6, 20/8 Arenal and Fortuna Waterfall

הבוקר נפתח בארוחה מעולה, כמה כיף להתחיל בוקר עם בופה מגוון. גם מזה נהנה 3 ימים רצופים (אפשר להחשיב את זה כאטרקציה?).

גשמי הלילה פסקו ופתאום התגלה במלוא הדרו הר הגעש ארנל שאותו כל כך חיכינו לראות. גם מהכניסה לחדר הוא נראה טוב, אבל בתחומי המלון יש עליה לעמדת תצפית מסודרת, אז מיהרנו להגיע ולהשקיף אל ההר והאגם שלמרגלותיו. זה עוד אחד מהרי הגעש הפעילים, אולי היפה מבינהם, שאם מסתכלים לפסגה רואים אותו עדיין מעשן. בדיעבד, טוב שמיהרנו לתצפית, כי הסתבר שזה היה הזמן היחיד בשלושת הימים שלנו כאן בו ניתן היה לראות את ההר במלואו.

כשחוזרים מהתצפית מתארגנים לטיול טבע לא ארוך, אל מפל לה פורטונה. נסיעה של רבע שעה ואנחנו בכניסה לשמורה. כמו כל שמורה פה התשלום הוא 18 דולר למבוגר וחצי מזה לילד. בטיול הזה נשארנו רק עם ילד אחד שאינו נספר כמבוגר.

השמורה מסודרת מאוד. 530 מדרגות בירידה לתחתית המפל, בו יש בריכה ובהמשך נחל, שם מתרחצים ונהנים מהמים הנעימים, הזרימה והנוף היפה של המפל. אחרי כמעט שעתיים סיימנו והתוכנית להמשך היתה לעצור לארוחה בעיירה פורטונה ולהמשיך לנחל חם טבעי.

אבל פה השתבש ההמשך וגרם להרבה תסכול:

כשחזרנו מהארוחה ראינו דוח על השמשה, שמסביר שחנינו במקום אסור, כנראה קרוב לבאמפר, למרות שלא היה שום סימון, ועוד יותר מפתיע: לוחיות הרישוי של הרכב נלקחו.

מסתבר שזה הנוהל במקרה של דוח, ואז הרכב מושבת ואסור לנהוג בו עד שחרורו ממשרד הרישוי ע״י חברת ההשכרה בתהליך שלוקח לפחות 10 ימים!!! לא יעזרו תחנונים והסברים, ניסינו לפנות למשטרה. אין איך לבטל את הבירוקרטיה ההזויה הזאת. אז מה שחילץ אותנו מהמצב הוא האיש הנחמד ממנו שכרנו את הרכב. הוא דאג לשלוח אלינו נהג עם רכב חלופי שהגיע עד אלינו למלון באותו הערב כדי שנוכל להמשיך בטיול לפי התכנון (רק עם נזק כספי לא גדול).

אז המשך היום היה רק להירגע בספא של המלון. אין ספק שזה מקום מתאים להרגעת הרוחות.

יום 7, 21/8 Canyoning

אז היום יוצאים לאחת האטרקציות המומלצות פה, המגוון הוא אדיר, בחרנו את הדברים שהכי נראו לנו. אתמול ביצענו הזמנה של יום קניונינג עם חברה שנקראת Desafio, שארגנו יום מעולה שבו הם אוספים אותנו מהמלון ומדריכים טיול של סנפלינג בתוך מפלים והליכה בנחל. האטרקציה הזאת יקרה, בערך 90 דולר למבוגר וקצת פחות לילד, אבל ממש שווה. יום ממש כיפי ומאתגר, ואפילו נועם עשה את הסנפלינג בלי שום חשש. זה כלל 4 מפלים שהגבוה הוא 70 מטר, ועוד קפיצה למים. המדריכים היו מאוד נחמדים ומקצועיים ואפילו סיימנו בארוחה עם אוכל מקומי, שבאופן מפתיע היה ממש טעים, במקום יפה השייך לחברה המפעילה. בעיתוי מושלם הגשם התחיל רק בשלב הארוחה.

בהמשך היום השלמנו את מה שתכננו אתמול- נסיעה קצרה לנחל חם טבעי וחינמי, בו יורדים לנחל, ומוצאים פינות נחמדות לשכב במים. אחרי בילוי של שעה , עדיין נותר זמן לבילוי של ערב אחרון בבריכות החמות של המלון.

לא יודע למה הפחידו אותנו על החום בקוסטה ריקה, כבר עברנו יותר משבוע פה, במגוון מקומות ומזג האויר מושלם מבחינת טמפרטורה. גשם באמת יש הרבה, אבל בינתיים לא הרס שום תוכניות.

יום 8, 22/8 Tubing

אחרי 3 ימים מעולים בלה פורטונה (מלבד מקרה הרכב) עוברים ליעד הבא שנמצא באיזור של Rio Celeste. נסיעה של שעה וחצי בערך מביאה אותנו לאיזור של השמורה, ובתכנון שלנו 2 דברים. אחד הוא הטיול המפורסם למפל בשמורת ריו סלסטה, שהוא מפל עם אגם תכלת בהיר. הדבר השני הוא אטרקציה נוספת, הפעם שייט אבובים בנחל שגם הוא בצבע דומה.

אז החלטנו להגיע קודם למקום ממנו יוצאים לאבובים, אצל חברת ONCA tours, לקבל פרטים ולראות למתי להזמין. לשמחתנו הסבב האחרון להיום יוצא עוד רבע שעה (בשעה אחת) אז אפשר להספיק לאבובים עוד היום, ומחר להגיע לשמורה בזמן המתאים לנו. אפילו קיבלנו מחיר מוזל בהרבה ממה שמציעים בהזמנות אונליין: 170 דולר לחמישתנו. מתארגנים על בגדי ים במהירות ויוצאים בהסעה למסלול ביחד עם 2 מדריכים ועוד משפחה.

המסלול באורך 4 ק"מ, לוקח בערך שעתיים ועובר בין מים רגועים לבין מפלים קצת סוערים, והכל בנחל עם מים ממש נעימים וצלולים עם צבע משגע. בסיום המסלול עוד נהננו מקפיצה למים מגשר, וגם היום בעיתוי מדהים הגשם התחיל כשנכנסנו להסעה חזרה. מפה יוצאים לכיוון המלון, במרחק חצי שעה. הפעם זה מלון מבודד בתחומו יער גשם עם מסלולי טיול - Heliconias Rainforest Lodge.

לפנות ערב עוד עשינו טיול קצר ביער, הספקנו לראות רק צפרדע ענקית, ואפילו קצת לטעות בדרך. היום לא עצרנו לצהריים, יצא לנו לשלב לארוחת ערב מוקדמת. נסענו למסעדה שהמליצו במלון, מרחק 5 דקות. המסעדה נקראת La Terrasa, והופתענו ממגוון המנות, ובפעם הראשונה גם הזמנו אוכל מקומי טיפוסי שנקרא Casado, זאת מנה מיוחדת שמכילה סלט, סלט פסטה, אורז, שעועית שחורה ובקר או עוף. טעמנו את זה לראשונה אתמול בארוחה שארגנו לנו, והפעם הזמנו בעצמנו והיה ממש מוצלח, גם לנועם היה את הפיצה שלו ולעפרי את ההמבורגר, הם כמובן לא ינסו מאכלים מגוונים.

במלון הזה אין אינטרנט בחדרים, אז היתה לי הזדמנות מעולה להשלים כתיבה של הרבה ימים שלא היה רגע פנאי.

יום 9, 23/8 Rio Celeste

ארוחת הבוקר היום היא כבר לא בופה מפנק כמו במלון הקודם, בעיה כשמתרגלים למשהו יותר מידי טוב. לפני שעזבנו את המלון יצאנו לעוד סיבוב ביער, הפעם בשביל שכולל גשרים תלויים ממש ארוכים וגבוהים. לא ברור איך מלון בונה כזה מסלול מושקע עבור האורחים.

המסלול העיקרי של היום הוא המפל בשמורת ריו סלסטה. הנסיעה לשם היתה ממש קצרה והמסלול עצמו לקח בסביבות שעתיים. הליכה ביער של פחות משני קילומטר לכיוון, הגעה לתצפית על המפל, המון צילומים- כי באמת מדובר בצבעים מדהימים (שלא עוברים מספיק טוב בתמונה), ואז חוזרים באותה הדרך. בהליכה חזרה ראינו התקבצות של אנשים מסתכלים למעלה, אז גם אנחנו הסתכלנו, וסופסוף גם אנחנו ראינו את העצלן, אולי החיה הכי מדוברת בקוסטה ריקה (sloth). נכון, הוא ממש רחוק בצמרת העץ, הוא גם בקושי זז (זוכרים? -הוא עצלן). אולי קצת over rated.

ביציאה מהמסלול מכוונים אל היעד הבא Blue river resort & hot springs. נסיעה ארוכה של שעתיים וחצי, ארבעים הדקות האחרונות בדרך עפר, שמביאה אותנו אל ריזורט מבודד מאוד, רחוק מכל ציוויליזציה.

אחרי שראינו כמה הדרך ארוכה, החלטנו שמחר לא נצא אל שמורת רינקון דה לה ויאחה, כי חבל לעשות שוב נסיעה הלוך וחזור, פשוט נעשה יום בילוי בריזורט (שהתגלה כמפנק מאוד), ואת הטיול נשמור לדרך למונטוורדה.

את התיאור של הריזורט אשמור ליום הבא, כי זאת האטרקציה המתוכננת.

יום 10, 24/8 Blue river resort & hot springs

היום זכינו ביום פינוק, בלי שום תוכניות, בריזורט ברמה גבוהה. אז מה יש למקום להציע?

יש פה גנים בוטניים עם מסלול הליכה בו אפשר לאבד את הדרך בין הצמחים והנחל הזורם.

יש פה סאונה טבעית, במבנה מיוחד בו יושבים סביב נביעה טבעית רותחת ונהנים מהאדים החמים.

יש בוץ טבעי מהנביעה, אותו מורחים על כל הגוף (סטייל בוץ ים המלח), וליד יש בריכות שכשוך להתנקות מהבוץ.

יש חדר כושר, אליו עמית ממש התגעגע, אז הוא ועפרי עשו קצת השלמות.

יש חמש בריכות, 2 קרות ו 3 חמות עם מים מהנביעות.

אפילו חוות פרפרים מקסימים, וגם אגם לברווזים. והכל עשוי בעיצוב נוי כל כך יפה שקשה להפסיק להסתובב בגינות.

כל הטוב הזה ואנחנו כמעט לבד פה. רק עוד 2-3 משפחות בכל המקום הגדול. למזלנו גם יש מסעדה טובה בה אכלנו את כל הארוחות. לא יודע עד לאן היינו צריכים לנסוע אם היינו צריכים למצוא מקום אחר לאכול.

יום 11, 25/8 Rincon de La Vieja

הגיע הזמן לחזור למסלול הטיול, יש עוד הרבה מה לראות. אז יוצאים לשמורת רינקון דה לה ויאחה, מרחק נסיעה שעה וחצי, חצי מזה בדרך עפר.

גם זאת שמורה בתשלום שנרשמים אליה מראש באתר SINAC. הפעם נרשמתי בערב לפני, כדי לא להתקל בקשיי רישום בהגעה לשמורה. כבר שמתקרבים לשמורה רואים הרבה אדים עולים מהאדמה. מדובר בהר געש פעיל, שלא ניתן לעלות אליו, אלא רק לעבור במסלול בשמורה למרגלותיו. אורך המסלול 3.2 ק"מ, הליכה לא קשה, אבל מאוד חם ולח. מתחילים בהליכה ביער, שם פוגשים הרבה קופים, ובהמשך יש מספר נקודות עצירה: לצפייה בגייזרים, אדים מהאדמה ובוץ מבעבע.

מתחילים לנסוע לכיוון מנטוורדה, בדרך עוצרים בנקודת מפגש עם קווין, העובד הנאמן בחברת ההשכרה, כדי לקבל בחזרה את הרכב שחזר מההשהיה.

העליה למונטוורדה וגם העיירה סנטה אלנה ברובם עם דרכי עפר ולא מעט בורות, אבל הנהיגה לא קשה כמו שהפחידו, הג׳יפ מתמודד יפה עם הדרך המשובשת. הגענו קצת מאוחר יותר משאר הימים, אבל עדיין לפני החשכה. הפעם המלון שלנו, Finca Terra Viva, שונה מהאחרים, מדובר על בית חווה בתוך היער, דירה אחת לכולנו ולא שני חדרים נפרדים כמו שאר המלונות.

לפנות ערב הוזמנו להשתתף בהאכלת העגלים, היה די מצחיק לראות את הילדים נותנים להם חלב מהבקבוק.

יום 12, 26/8 Monteverde

גם ארוחת הבוקר פה היא שונה, קיבלנו מצרכים להכנת הארוחה ואנחנו מכינים לעצמנו. יצא ממש טעים ומגוון, רק חבל שצריך לשטוף כלים בסוף…

האטרקציה הכי מדוברת בטיול מתוכננת להיום: מסלול עם הרבה אומגות, שנקראות Canopy, אצל חברת Extremo, מעל יער העננים, כולל כמה ממש ארוכות (מעל ק״מ אורך). זה טיול של 3 שעות ביער היפה, עושים אומגה, הולכים קצת (לפעמים טיפוס לא קל) ואז אומגה נוספת, ועוד אחת ועוד אחת… לא נמאס בכלל, ממש כיף. לגוון גם יש אומגות בזוגות, יש אומגות שקשורים כמו סופרמן (מהגב), אחת במנהרה חשוכה, והגרנד פינאלה זה קפיצת טרזן, שזה בעצם קפיצה חופשית כשהחבל מחובר לרתמה בגב ואז מעין נדנדה ענקית. ממש יום מהנה, כולם עושים הכל, אפילו נועם לא מפחד, והכי פחות צועק בטרזן. מזג האויר היה נעים, בלי גשם, עד רגע לפני הסוף. כולם סיימו עם הטרזן, רק אני שחיכיתי לצלם אותם, ממתין בתור, ואז מתחילים רעמים, סופה מתקרבת. צריך לרדת מהמתקן (סכנת ברקים). הגשם מתחיל, מחזירים אותנו לנקודת הכינוס ואז מבול חזק. מבינים שלא יהיה המשך היום. רצים לאוטו, נרטבים לגמרי. עושים עצירה לארוחת צהרים, מזל שהיה לי בגד להחלפה באוטו, ומגיעים לצימר להרגעת רמת האדרנלין.

כולם הרגישו מרוצים מהיום, רק לי היה חסר משהו, אז החלטתי להרשם לסיור לילה מודרך, למצוא בעלי חיים מיוחדים בלילה, בחברה שנקראת Santa Maria. יצאתי לבד, הצטרפתי לקבוצה קטנה עם עוד שני אנגלים ומדריך דובר אנגלית. הלכנו שעתיים ביער, ראינו חרקים למינהם, נחש, צפרדע. היה נחמד לטייל ביער בלילה, אבל ציפיתי לראות סוגים נוספים של בעלי חיים. לפחות ספגתי מספיק מהיער, כי האחרים כבר מתחילים למצות ומעדיפים מחר בבוקר להתקדם ליעד הבא.

יום 13, 27/8 Jaco

מתחילים את היום בהשלמת הטרזן שלא הספקתי אתמול, בגלל המבול. חצי דקה באויר, הרבה אדרנלין, ממש כיף. עכשיו הגיע הרגע אותו קיוויתי לדחות- סיום איזורי ההרים ונסיעה לימים אחרונים בחופים. הנסיעה עוברת בנעימים, עד חאקו יקח שעתיים וחצי. בהתחלה נוסעים בנופים מקסימים של יערות העננים כשברקע כל קו החוף הפסיפי אליו אנחנו יורדים, אחר כך בכביש מסודר, ולא עוד דרכי עפר כמו שהיו במקומות רבים. משום מה באיזורי החוף השקיעו יותר בתשתיות.

חצי שעה לפני חאקו עושים עצירה קצרה על גשר התנינים. מסתבר שלא מעט תנינים החליטו להתיישב דווקא בנהר הזה.

מתקדמים לחאקו, והחום אליו התכוננו לפני הטיול, עכשיו באמת מופיע. נשאר רק להודות על כך שעד עכשיו לא סבלנו מזה, והיה באמת נעים. בכניסה לחאקו מוצאים עוד מסעדה מקומית וגם פה ממש נהנים מהאוכל. אל המלון, DoceLunas, הגענו בשעות הצהריים, ישר קפצנו לבריכה הנעימה להתרעננות. בעיקר התלהבנו מהקופים שהגיעו אלינו והשתוללו על העצים לידנו. ממש אין זמן למנוחה, בחמש כבר ממהרים לצאת לחוף לראות את השקיעה. הלכנו על החוף המרכזי של חאקו ופתאום התחיל מבול, אז נכנסנו לבר/ מסעדה על החוף והזמנו קוקטייל ושייקים, עד שהגשם נגמר, ואז עברנו לפיצריה, שם סיימנו את הערב.

יום 14, 28/8 Jaco

להבדיל משאר האיזורים, פה לא תכננתי אטרקציות או טיולים, ולא היו לי ציפיות גדולות מהאיזור. התחלנו את הבוקר רגוע (גם כשאין סיבה למהר אנחנו מתעוררים ממש מוקדם פה). יצאנו לכיוון איזה מפל, אבל שינינו כיוון והחלטנו להתרכז בחופים. מצאנו חוף ממש נחמד ונוח, צפונית לחאקו, שנקרא Playa Mantas. צמוד אליו יש עוד חוף יפה, Playa Blanca, אבל לא נגיש עם הרכב. זאת הפעם הראשונה פה שנכנסנו לרחצה באוקיינוס הפסיפי, והמים היו חמימים, נעימים ורגועים, כמעט בלי גלים. גם עצים שעושים צל והרבה קופים שמשחקים עליהם. המשך היום כלל עוד גיחה לים, הפעם לראות את השקיעה בצד השני של חאקו, Playa Hermosa, חוף לגולשים מקצוענים, שם המים סוערים, חול שחור. בדרך עצרנו בתצפית על המפרץ של חאקו. לסיום היום חזרנו למרכז העיירה, אכלנו ארוחת פסטות טובה ולידה קינחנו בגלידרייה. סיום ממש מוצלח ליום מפתיע. לא היו ציפיות ויצא יום מאוד מהנה.

יום 15, 29/8 Catarata Uvita

עוזבים את חאקו ונוסעים עוד דרומה על קו החוף. מנואל אנטוניו נמצאת מרחק שעה, אבל רוצים להספיק עוד מפל לפני שמגיעים לתחנה האחרונה בטיול. נוסעים עוד פחות משעה דרומה לעיירה קטנה ששמה Uvita, גם לה יש חופים, אבל אנחנו בדרך למפל Catarata Uvita. הוויז הכווין אותנו בדרך עפר במעלה היער עד מסעדה עם שלט חניה ומפל. משלמים 2000 קולון לאדם ויורדים במסלול מדרגות מסודר 5 דקות. שם התגלו מספר מפלים וברכות עמוקות לידם, וגם מקומות לקפיצה למים. פשוט מקום קסום עם מים כל כך נעימים. שוב מופתעים לטובה ממה שיש פה לטבע להציע. מבלים פה שעתיים או יותר ויוצאים חזרה צפונה, לא לפני שמוצאים עוד מסעדה עם אוכל מקומי. סביב השעה ארבע (כמו ברב הימים) מגיעים אל המלון האחרון שלנו בקוסטה ריקה, Hotel Villas Lirio, נמצא במעלה הישוב מנואל אנטוניו.

הפעם מתעצלים לצאת לעיר לראות את השקיעה ומסתפקים בתצפית אל הים ליד המלון. גם למסעדה בערב מצאנו משהו מרחק הליכה.

יום 16, 30/8 Manuel Antonio

את כרטיסי הכניסה לשמורה הזאת הזמנתי חודש מראש, כי השמורה לעתים עמוסה, והיו תקופות שלא היה ניתן להשיג כרטיסים בלי הזמנה מוקדמת.

לפני הכניסה יש כל מיני נסיונות להפנות אותנו לחניות ולמדריכים מקומיים, אבל אנחנו נסענו עד הכניסה לשמורה וחנינו בחניה הכי קרובה. גם פה לקחו 3000 קולון. לפני רב השמורות יש מישהו שגובה כספים על חניה 2000 עד 4000 קולון, לפעמים סתם מישהו שהחליט לקחת כסף, ולא מטעם השמורה, אבל לפחות יש הרגשה של בטחון שהרכב תחת שמירה. בשמורה הולכים בשבילים מסודרים, וכל הזמן רואים קבוצות עוצרות סביב מדריך עם טלסקופ, שלא מפסיק לדבר ולהסביר. אנחנו שמחנו שלא לקחנו הדרכה, מאוד חם בהליכה בשמורה, הולכים ביער ובהמשך מגיעים לחופים מקסימים. החיות נמצאות בכל המקומות, גם ליד החוף. כשלא לוקחים מדריך אפשר להחליט בעצמנו כמה זמן להתעכב בכל איזור. הרבה דעות יש לגבי הטיול בשמורה הזאת, האם זה מתויר מידי ולא כדאי להגיע, או האם משהו שאסור לפספס. החוויה שלנו היתה מעולה, גם ראינו המון חיות: קופים, עצלנים, סרטנים, נחש, איגואנות ואפילו משהו שנראה כמו יעל.

גם היינו בים בחופים הכי יפים שיש לקוסטה ריקה להציע.

סיום ראוי לטיול שהפתיע אותנו כל פעם מחדש.

את הערב האחרון העברנו עם קוקטיילים לקראת השקיעה בחוף של מנואל אנטוניו, אחר כך גם מסעדה אחרונה, ואפילו עוד רחצה לילית בבריכה במלון…

יום 17 ואחרון, 31/8 לקראת טיסה חזרה

זמן להפרד מקוסטה ריקה. רק כמה שעות נשארו, אותם מעבירים בקצת בריכה, משחקי ביליארד במלון ואריזות. מפה יוצאים לנסיעה של שלוש שעות, עצירה לארוחת צהריים, פעם אחרונה להנות מה Casado שממש הפתיע אותנו לטובה (אבל תכלס כבר קצת נמאס מאורז ושעועית כל יום) בשדה התעופה הכל תקתק ממש מהר, מסתבר שהיה מיותר להגיע כמעט 3 שעות לפני הזמן. אז זהו, עוד בערך 20 שעות נגיע לארץ ונשאר עם מלא חוויות.

מסקנות והמלצות:

1. כמות הימים והחלוקה היו מעולים, לא כדאי להיות פחות משני לילות במקום, כי לוקח זמן להתמצא. מלבד לה פורטונה שמרובה באפשרויות, ולכן מצריכה לפחות לילה נוסף.

2. אני הייתי מוסיף לילה לאיזור באחוס דל טורו, כי בעיני זה האיזור הכי יפה בקוסטה ריקה, עם המון נחלים ומפלים. אנחנו הספקנו רק חלק.

3. אפשר לוותר על לילה באיזור ריו סלסטה ולעשות את הטיול שם בדרך או בקפיצה מלה פורטונה.

4. מזג האויר היה מעולה. מאוד פחדנו מהחום שהזהירו בכל המידע שקראנו, בפועל היה נעים מאוד, מלבד באיזור החוף (4 ימים אחרונים), שם באמת הורגש יותר החום- אבל בעיקר נמצאים בים ובבריכה אז לא היה נורא.

5. מבחינת העונה הגשומה- נראה לי שזה היה לטובה- כנראה בגלל זה פחות חם, והגשם באמת יורד כל יום, אבל לא שינה בכלל תוכניות ולא מאוד הפריע. רב הגשם יורד בלילה, הרבה פעמים גם מתחיל אחר הצהרים, אחרי שמסיימים את הטיולים והאטרקציות. לא לוותר על חליפות הסערה שתמיד היו איתנו, אבל כמעט לא השתמשנו בהם.

6. גם מבחינת אוכל הציפיות היו נמוכות מאוד והופתענו מאוד לטובה. מרגע שגילינו את ה Casado, שהוא ארוחת הצהרים העסקית, מאוד נהנינו מהארוחות. רב הימים העדפנו את המסעדות של המקומיים, נקראות Soda. מידי פעם גם גיוונו עם מסעדות תיירותיות של פיצה/ פסטה/ המבורגר.

7. מבחינת אינטרנט וקליטה סלולרית היה בינוני. בחלק מהלונות ה WiFi בחדרים היה חלש או לא קיים, וקליטה סלולרית בהרבה מקומות לא עבדה (היינו גם עם כרטיסי סים מקומיים וגם חבילות מהארץ). ממליץ להפעיל ווייז מיד כשנמצאים במקום שיש בו קליטה, ואז אפשר להסתמך על המסלול (גם אם לא מתעדכן בעדכוני תנועה).

8. מבחינת נהיגה באמת הכבישים לא משהו. מלבד איזור החוף, לרב התנועה מאוד איטית עם נתיב אחד שלא קל לבצע בו עקיפות. באיזורים הרריים גם דרכי עפר והרבה בורות. לי לא היה קשה, בזכות ג׳יפ עמיד שהסתדר יפה, אבל לא בטוח שאני מדד מייצג (אחרי שנהגתי גם בקראוון גדול בעליות של הפירנאים שנה שעברה). על זמני הנסיעה שמתכננים אפשר להסתמך על וויז וגוגל מפס. הזמנים היו נכונים.

9. לגבי עלויות: כל שמורות הטבע עולות סביב 18 דולר למבוגר (ילד מתחת שמונה בחצי מחיר). אטרקציות אקסטרים ממש יקרות- סנפלינג 90$,  אבובים ו canopy סביב 50$  כל אחד. לגבי מלונות מנעד המחירים רחב מאוד, אנחנו הלכנו למלונות ברמה בינונית גבוהה במחיר סביב 100-150 דולר ללילה לחדר זוגי/ שלישיה. עלות ארוחות שאנחנו אכלנו היתה סביב 50-60 דולר (5 אנשים) לארוחה.

10. מלונות הכי מומלצים הם Los Lagos בלה פורטונה ו Blue River Resort & Hot Springs (שאומנם מאוד מרוחק אבל שווה את המאמץ). שניהם עם מעיינות חמים מאוד מפנקים ועם גנים בוטניים והרבה השקעה. שניים נוספים עם אוירה מאוד טובה הם Mawamba Lodge בטורטוגוורו ו Poás Volcano Lodge.

11. לא לשכוח לפנות מקום ב cloud לפני הנסיעה - אתם הולכים לצלם המון תמונות...