משפחת זהר מטיילת בגאורגיה 2025

תכנון הטיול הזה נקבע ע״פ הזמן שנשאר לנו לצאת לחופשה משפחתית בהרכב מלא לפני שהגדולה מתחילה שנת שירות. מכיוון שהיא השאירה לנו חלון של 11 ימים בסוף יולי, אז צריך משהו קרוב ורצוי שונה קצת מהטיול הקודם לשוויץ.

אז בחרנו בגאורגיה, קצת תרבות שונה ונוף פראי. רצינו להגיע לשני איזורים עיקריים: איזור קאזבק ואיזור סוונטי (מסטייה, אושגולי).

מכיוון שהמרחקים גדולים זה דורש עצירות וגם לינות במקומות בדרך.

טיסות הוזמנו עם אל-על, להוריד את הסיכון לביטולים בהתאם לתקופה, את הלינות הזמנו בבוקינג, את הרכב המעולה (Toyota 4Runner 4x4) הזמנו דרך סוכן ישראלי/ גאורגי GIM Car .

אנחנו הורים (ארז ומיה) עם 3 ילדים/בוגרים בגילאים 18, 16, 11 (עפרי, עמית ונועם).

המסלול/ מקומות לינה:

טביליסי- קאזבגי-גודאורי-כותאיסי-אושגולי-מסטיה-מרטוילי-טביליסי

29/7 טיסת ערב לטביליסי

כדי שלא נשכח שעדיין מלחמה, הבורדינג נקטע לטובת גיחה למרחב המוגן בשל טיל חות׳י טועה.

הטיסה קצרה, שעתיים ועשר דקות, והמלון מרחק 500 מטר הליכה לקצה הטרמינל. Ibis Tbilisi Airport, מאוד נח, מומלץ למגיעים בלילה או ממריאים בבוקר.

השכמה מתוכננת לשעה שמונה, הרכב יגיע אלינו למלון ויום מלא תכנונים מצפה לנו.

30/7 הדרך הצבאית לכיוון קאזבגי

אוכלים ארוחת בוקר במלון, שבסיומה מגיע אלינו הרכב שהזמנו, Toyota 4Runner 4x4 גדול. עוד עצירה להחלפת כסף, הצטיידות קטנה בקארפור ומתחילים לנוע צפונה. עצירה ראשונה במונומנט ענק, Chronicles of Georgia, על גבעה המשקיפה על טביליסי ועל אגם, שנקרא ים טביליסי, ועם חופים מקסימים שממש מתאימים לרחצה במזג האוויר החם הזה.

העצירה הבאה היא במצודה, Jvari Monastery, המשקיפה על נחל רחב. משם ממשיכים בדרך לכיוון הקאזבק, בדרך עמוסה ופקוקה. כמות המשאיות לא נתפסת, הדרך סה״כ נוחה, אך עם נתיב אחד לכל כיוון, אבל כל הזמן עוקפים, בלי התיחסות לפס לבן.

הדרך עוברת ליד אגם מקסים, Zhinvali Water Reservoir, עם כמה נקודות תצפית יפות.

לקראת סוף האגם מגיעים למצודה, Ananuri Fortress Complex. ממש חם עכשיו, אבל גילינו שלמרגלות המצודה יש ירידה לאגם עם חוף רחצה. המים מאוד נעימים והעצירה היתה ממש מרעננת.

אחרי הרחצה מוצאים איזה דוכן שמכין המבורגרים ושתיה קרה. בסיום סיור קצר במצודה (מומלץ מאוד) ממשיכים אל היעד, הפעם בלי עצירה. הדרך עוברת בגודאורי וממשיכה עוד כשעה עד קאזבגי או בשם החדש והלא קליט Stepantsminda. מגיעים במדויק לבקתה שהזמנו, Cozy Home Kazbegi , מקום ממש מיוחד של בקתות משולשות כשממול הר הקאזבק הגבוה.

במקום אין ארוחות, והמקום שבעל הבקתות המליץ במרחק כמה דקות הליכה. יצאנו לשם לארוחת הערב, ובפעם הראשונה הזמנו מאכלים מקומיים. לא אמליץ על המקום, Step inn, לקח מעל שעה עד שקיבלנו את המנות, שהיו ברובן ממש לא טעימות.

מקווה שהילדים יתנו עוד צ׳אנס לאוכל המסורתי, אבל הסיכוי לא גדול.

31/7 Juta ועמק סנו

פותחים את היום עם מזג אוויר מושלם ונוף של גלויה מהחלונות הגדולים בבקתה.

במלון הזה אין ארוחת בוקר, אז בדרך לתחילת הטיול עוברים ב Spar, שזה הסופר של העיירה, עם מבחר קטן ומחירים לא משהו. קונים קצת גבינות ולחמים לפיקניק של בוקר ובאגטים מוכנים כארוחת צהריים.

מפה יוצאים בעליה לכיוון הכנסיה, Gergeti Trinity Church, המשקיפה על הר הקאזבק העצום בגובה 5033 מטר. מצלמים כרגיל לא מעט, גם כבשים וסוסים שפוגשים על ההר.

מפה יוצאים למנה העיקרית של היום- טיול בעמק הסנו. זה מתחיל בנסיעה של חצי שעה לכיוון העיירה Juta. השביל עולה בתוך העמק, בדרך עפר שהרכב שלנו לוקח בקלות.

3 ק״מ לפני העיירה הדרך חסומה. מפה אפשר להמשיך ברגל או שירות הסעות של תושבי המקום במחיר 10 לארי לאדם. בחרנו באופציה הקלה והמהירה, ואת מסלול ההליכה התחלנו מהכפר Juta.יוצאים בטיפוס של קילומטר מרחק, ובערך 200-250 מטר טיפוס. מגיעים למקום שנקרא Five Seasons, שם יש ערסלים ופינות ישיבה. משם העלייה נהיית מתונה, מרחק של עוד 3 ק״מ כשבנוף הרים דומים לדולומיטים (מכונים Georgian Dolomites), קצת שלוגיות בפסגות והרבה ירוק מסביב. בדרך חוצים פעמיים נחל קפוא (מורידים נעליים ומקווים שהרגליים לא יקפאו).

איכשהו לא היו הרבה קיטורים, אבל לקראת סוף העלייה הבנות ונועם קרובים להישבר.עוד טיפה מאמץ, והגענו לאגם Chauki, שם כל הקשיים נעלמו והקור של המים, סביב 5 מעלות, לא הפריע לנו לקפוץ ולאתגר את עצמנו. אז קפאנו, אבל ממש נהנינו וקיבלנו זריקת אנרגיה לדרך חזרה. הירידה כמובן היתה מהירה בהרבה, וכללה עוד חציית נחל, וגם הפעם לקחנו את המונית מ Juta חזרה אל הרכב. לא לשכוח להתמקח על המחיר. בהלוך הורדנו ל 40, ובחזור ל 30, הכל עניין של היצע וביקוש 🤨.

חזרנו למלון לקראת שש בערב ומזג האוויר ממש השתנה. כל היום היה בהיר, עכשיו התחילו גשמים- תזמון מושלם בסיום היום. העייפות הכריעה, ולמסעדה כבר לא היה רצון לצאת. קפצנו ל Spar שוב כדי לקנות משהו שנוכל לבשל במהירות. אומנם טעינו והבאנו רסק עגבניות במקום רוטב לפסטה- אבל מבחינת הילדים הרעבים זה היה בול במקום.

1/8 ועמק טרוסו

אחרי יום מאומץ חייבים משהו יותר קליל, אז את הטיול היום נעשה בעיקר בג׳יפ.

יוצאים לדרך לא מוקדם, אחרי ארוחת בוקר שהכנו לעצמנו בבקתה.

נסיעה של 20 דקות עד עיירה קטנה בשם Kobi, משם נכנסים אל העמק. יורדים אל שביל עפר ומתחילים בטיול ג׳יפים עצמאי. אין לנו ניסיון בטיול כזה, לרב אנחנו מעדיפים טיולים רגליים, אבל העמק הזה ממש מתאים להתנסות. תחילת הדרך במישור, עד שמגיעים לנקודה לפני הגשר, בה חונים רכבים שלא 4x4 או כאלה שהעדיפו את ההליכה. בשלב זה הדרך מתחילה לטפס ונוסעים בצלע ההר, נסיעה לאורך נחל גועש והרים געשיים עם צבעים אדמדמים. בהמשך יורדים חזרה אל מישור והנוף נפתח וברקע הרים ירוקים ואחריהם גם כאלה עם קצת שאריות שלג. קצת עוצרים להצטלם וממשיכים עד חניה, משם יוצא מסלול הליכה קצר (700 מטר) אל בריכת הסודה Abano Mineral Lake.

הבריכה די קטנה עם מים צלולים שנראים מבעבעים, משם יוצא נחל מינרלים בצבע אדום. הבריכה משקיפה לנוף של כל העמק הפתוח ורכסים יפים מסביב. כמובן מקום מפתה לעוד רחצה קפואה. מים בטמפרטורה דומה לאתמול, הפעם יש גם את הבעבוע שמוסיף עניין. כל הילדים תופסים אומץ ונכנסים (אם למישהו יש ספק- אז זה אחרי שאני פותח ונותן דוגמה).

אחרי הרחצה חוזרים אל הרכב, מתקדמים עוד קצת בנסיעה אל הכפר הנטוש Ketrisi, וחוזרים חזרה באותה הדרך, הפעם בלי עצירות ועם נהיגה יותר מיומנת, כולל מירוץ עקיפות קטן ומהנה בנהיגה בין הבורות. יוצאים מאוד מרוצים מהבילוי הקל והנחמד (לי כנהג היה די מאומץ, אבל גם מאוד נהניתי).

כשחוזרים לכביש פונים לכיוון גודאורי, מרחק פחות מחצי שעה. בדרך עוד עוצרים לתצפית באנדרטת הידידות Georgia-Russia Friendship Monument, ומגיעים למלון מפנק Gudauri Lodge. המלון ידוע כאחד הטובים בעיירה בעונת הסקי, אנחנו בחרנו בזה ליום פינוק, והדבר הכי חשוב לילדים, הפעם יש WiFi שאפילו עובד טוב, אחרי יומיים עם תקשורת מינימלית.

הדבר היחיד שהפתיע אותנו זה שאין מיזוג, ומסתבר שככה זה בכל המלונות בעיירה.

מספיקים היום לנצל את מתקני המלון, שכמעט ריק בתקופה זאת של השנה. אוכלים צהריים קליל במסעדת המלון, נהנים בבריכה הפנימית והג׳קוזי המצוין שבחוץ, שנת לפנות ערב, שוב ג׳קוזי וסאונה וארוחת ערב שוב במסעדה במלון. האוכל היה ברמה גבוהה. כל מה שהזמנו היה טעים מאוד ובמחירים סבירים. בלילה עוד מספיקים לשחק ביליארד וללכת לישון מרוצים מעוד יום מוצלח ומגוון.

2/8 עוד קצת מהמלון המפנק ונסיעה לכותאיסי

מנצלים את המקסימום עד שעת צ׳ק אאוט (12:00) - ארוחת בוקר גדולה, שוב בריכה, סאונה, ג׳קוזי...

יוצאים לדרך ארוכה אחרי שצברנו הרבה אנרגיה. תחילת הדרך היא חזרה בדרך הצבאית, כמו שהגענו, רק הפעם, למזלנו, רב המשאיות בנתיב הנגדי. כשמתקרבים לטביליסי הדרך פונה מערבה ומסתבר שגם בגאורגיה יש אוטוסטרדה. נכון, זה לא עד ההגעה ליעד, נאלצנו לחזור לנסיעה בתוך עיירות מוזנחות ופקוקות, אבל הנהיגה היתה די נוחה. לקח לנו ארבע וחצי שעות, עשינו עצירה ממש לפני כותאיסי, במקום שראינו הרבה מכוניות ומצאנו נחל נחמד לרחצה.

הגענו למלון לקראת הערב, ולהפתעתנו יש מזגן בחדר, ואפילו ה WiFi עובד. במרחק קצר מהמלון יש מספר מסעדות, בראשונה שניסינו, Story, לא היה מקום, אז הזמנו כבר מקום למחר. אכלנו במסעדה שנקראת Fleur והזמנו מנות מגוונות וממש טעימות כולל קינוחים טובים. המחירים פה זולים בהרבה מהמסעדות שהיינו עד עכשיו. ארוחה מלאה כולל יין וקינוחים עלתה לנו 180 GEL.

3/8 מערת נטיפים וקניון אוקצ׳ה

היום זה יום הפוגה בין הימים עם הנסיעות הארוכות. התכנון הוא טיולים באיזור.

אחרי ארוחת בוקר מפנקת במלון, יוצאים אל מערכת הנטיפים, Prometheus Cave, מרחק נסיעה של 20 דקות. מקום טוב להסתתר מהחום באיזור, הטמפרטורה במערה 14 מעלות. הסיור שם כולל שעה בתוך המערה ותוספת של שייט קצר ויפה למי שמעוניין. מחירי כניסה הם 20 Gel, ילד 5.5, שייט עוד 25 Gel.

מרחק כמעט שעה משם נמצא Okatse Canyon, אליו אנחנו ממשיכים.

הגענו למרכז המבקרים וניסינו להבין מהם מה אפשרויות הטיול בשמורה, אבל כמו במקרים נוספים שנתקלנו פה, הגאורגים לא מנדבים מידע, עונים תשובות קצרות וחסרות סבלנות.

בנוסף נצמדו אלינו כמה שניסו לשווק את עצמם לטיול ג׳יפים, למרות שאמרנו להם שאנחנו עם ג׳יפ משלנו.

שילמנו עבור כניסה לשמורה ונכנסנו עם הרכב. אין שום שילוט, ניסינו בכמה דרכים ובסוף הגענו לחניה שצמודה לגשרים התלויים עליהם מטיילים. מדובר בטיול קצר של בערך ק״מ עם הרבה מדרגות. הולכים על גשר בצלע ההר בראש קניון עמוק, עם הרבה צמחייה. ההליכה סה״כ נעימה והנוף יפה, אבל לא שווה את הנסיעה- גיחה קצרה לרחצה באיזה נחל היתה עדיפה.

חוזרים למלון, מספיקים שנצ מאוחרת ויוצאים לארוחת ערב במסעדה Story. המקום נעים מאוד, והמנות ממש גדולות. אני הזמנתי פסטה גאורגית בהמלצת המלצרית והיה ממש טעים ומפתיע.

4/8 אושגולי

אחרי עוד ארוחת בוקר ביתית וטעימה עוזבים את המלון שהיה ממש נעים.

יוצאים בנסיעה לאושגולי בדרך שלא מופיעה בגוגל מפס. שמעתי עליה מקבוצות הפייסבוק ולאחר בירור הסתבר שחלק ממנה נפתח רק לפני שנה והדרך כן מופיעה ב Waze. חלק מהדרך משובשת, חלקים מממנה דרך עפר. לעתים יש חסימה חלקית ודרדרת של אבנים- אבל סה״כ עוברת ממש בנעימים- נסיעה של בערך 4 שעות בנוף מאוד יפה לאורך נחל וכמה עמקים, כשהסיום עוצמתי עם הגעה להרים גבוהים וקרחון, ואז הכפר אושגולי מתגלה וגם מעליו יש קרחון.

לקח לנו קצת זמן עד שמצאנו את מקום הלינה- הגוגל מפס והוויז לא הכווינו נכון ונכנסנו עם הרכב לרחובות צרים וקשים למעבר, אבל תודות לנהיגת שטח שפיתחתי פה וגם לבחור שמצאנו בין הבתים וידע לאן לכוון אותנו- הגענו אל המלון/ בית שמארח אותנו.

את אחר הצהריים אנחנו מבלים בשיטוט בכפר, אחרי ארוחה קלה בקפה פולי (כל המנות ממש טעימות). עולים אל המגדל הגבוהה שמשקיף על כל האיזור והולכים בין הסמטאות. הכל פה מיוחד ואותנטי. מזכיר כפרים בהימליה או בכפרים בפרו.

את ארוחת הערב אנחנו אוכלים אצל המשפחה שמארחת אותנו, מקבלים מגוון של המטבח המקומי. המון השקעה, דברים שאין סיכוי שהיינו מזמינים בעצמינו. הרב היה טעים ומיוחד. רק לנועם (הבן הקטן) שוב לא היה ממש מה לאכול (הוא לא מוכן לנסות כלום) אבל איכשהו הוא הסתפק בקצת ירקות ולחם.

הילדים מקבלים ממש בלי בעיות את התנאים הפחות מפנקים של המקום. חדר קטן, אחד יישן על ספה במסדרון, המקלחת משותפת עם כל הדיירים. הקושי היחיד שלהם הוא החוסר ב WiFi. עם זה קשה להם להתמודד.

5/8 קרחון שחארה ונסיעה למסטייה

גם את ארוחת הבוקר אנחנו אוכלים אצל המשפחה המארחת. קיבלנו שולחן ערוך עם הרבה מגוון: חצ׳אפורי, חביתות, יוגורט, ריבות, פרנצ׳ טוסט, ירקות ואפילו לחמניות מתוקות שדומות לסופגניות.

יוצאים בנסיעה קצרה לתחילת המסלול לקרחון שחארה. חונים ליד המסעדה. לא מעט מטיילים מגיעים לכאן ברגל מאושגולי, מרחק 6 ק״מ. אנחנו משתדלים לנצל את הרכב וללכת רק מה שצריך. התחלנו ללכת, המסלול אמור להיות סביב 2.3 ק״מ לכיוון כדי להגיע לקרחון. מדובר על עלייה מתונה כל הדרך, אך בגלל שהשביל לא מסומן כמו שצריך- כמו שנתקלנו כבר כמה פעמים פה בגאורגיה, הפעם טעינו ועשינו טיפוס מיותר, ביחד עם עוד מטיילים, עד שהגענו למבוי סתום וחזרנו לנקודת הטעות. אז בפועל הלכנו 6.3 ק״מ.

הדרך מאוד יפה, בנוף כל הזמן הקרחונים וההרים מסביב. מזג האוויר מאוד נעים לטיול. מסיימים מרוצים מאוד טיול מוצלח. מפה יוצאים בנסיעה לעיירה מסטייה, המרחק בערך שעה, הדרך די טובה, ברובה סלולה, והנוף מגוון עם הרים ברקע וגם יערות ומספר כפרים קטנטנים.

כשהגענו למסטייה היה אחר הצהריים, והיה ממש חם. הגענו למלון שהזמנו דרך Booking.com, וממש התאכזבנו. אומנם מבחוץ נראה מלון די מושקע, בפועל נראה שהיינו היחידים שם. הראו לנו את החדרים ונראה שממש חם, ואין מזגן. בדקנו אם נוכל לשנות את ההזמנה ולבטל את הלילה הבא, ולהפתעתנו בבוקינג עדיין היה לנו אפשרות ביטול של כל העסקה. אז מחלנו על כבודנו, התנצלנו וברחנו. הגענו למרכז העיירה וניסינו את מזלנו. למרבה הפלא- מצאנו את מבוקשנו- מלון נחמד, עם בריכה, ואפילו עם מזגן (מפתיע- אבל זה מצרך נדיר כאן). מיד לקחנו את הדיל- גם המחיר לא רע (450 GEL) לחדר סוויטה שאפשר להצטופף בו 5.

המלצה חמה על Hotel Posta Mestia. החסרון היחיד שלא היה לנו מקום ללילה נוסף, מחר נצטרך לחזור לחיפושים.

נשאר לנו זמן ליהנות מהבריכה, ואחר כך לנסות את המסעדות שהמליצו לנו פה ונמצאות ממש ליד המלון.

6/8 אגמי קורולדי

השכמה בשעה הרגילה, מגיעים לארוחת בוקר קצת אחרי 9, והפעם קצת מתאכזבים- העובדת במקום לא ממש תפקדה. היינו צריכים לחפש אותה וכל פעם לבקש עוד משהו שהיה חסר, ומראש המבחר לא היה עשיר. בקיצור המלון היה מעולה, ארוחת הבוקר- פחות...

התכנון להיום טיול לאגמי קורלדי המשקיפים על כל רכסי ההרים. אחרי שאתמול הלכנו לא מעט, היום השאיפה היא בעיקר הגעה עם הרכב, אולי קצת להוסיף הליכה קצרה.

גוגל מפס לא מראה את השבילים לאיזור האגמים, אז לא היינו בטוחים איך לנסוע. הלכנו ל tourist information שנמצא ליד המלון (מרכז מסטיה), אבל משום מה הם היו אמורים לפתוח רק בעשר(גם מאוחר בשביל תחנת מידע למטייל), אבל בפועל לא פתוח גם אחרי. מלצר במסעדה ליד הראה לנו כיוון, וראינו שבצילום לווין שבגוגל מפס כן אפשר לראות את השבילים לכיוון.

תחילת העלייה להרים נמצאת בקצה מסטייה, ליד Mestia Chali bridge. משם עולה שביל צר בהרים, אין הרבה אפשרויות בלבול. הדרך אפשרית רק עם 4x4, וגם זה רק לנהגים מנוסים, או כאלה עם בטחון וקואורדינציה:-)

העלייה ברובה צרה, עם הרבה בורות ושיפועים, צמוד לצלע ההר. בדרך רואים הרבה שעושים את המסלול בהליכה מהעיירה, לדעתי ממש לא מומלץ, מדובר בהליכה ארוכה, 9-10 ק״מ לכיוון בעלייה קשה, מה גם שהג׳יפ שלנו ממש חזק ואין סיבה שלא לנצל את היכולות שלו. אחרי נסיעה אטית ומאתגרת שלקחה שעה החלטתי לעצור קצת אחרי המסעדה/ קיוסק. מפה העלייה תלולה יותר, וגם לא יזיק בכל זאת קצת להתאמץ. אז נשאר לנו 1.6 ק״מ של טיפוס, שעוברים לא בקלות לחלקנו. אבל כשמגיעים לאגמים, ברגע הראשון חושבים שהגענו לשלוליות או סתם משהו לא ממש מעניין, אבל ממשיכים עוד קצת ורואים עוד אגם יותר גדול, ועוד אחד בהמשך, וכולם עם נוף פנורמי של כל הרכסים באיזור. הרבה פרות, סוסים והשתקפות של ההרים בתוך המים. כל זה גרם לנו להתלהב ולצלם בלי הפסקה. רק אחרי יותר משעה מתחילים לחזור לכיוון הרכב.

זה היה כנראה סיום הטיולים פה באיזורי ההרים. ממחר חוזרים לאיזורים הנמוכים.

חזרה למסטייה והפסקת נשנוש אחר הצהריים. הרבה ימים אנחנו פוסחים על ארוחה בצהריים- רק אוכלים משהו קטן, כי שעת ארוחת הערב כבר לא רחוקה. אז הפעם מזמינים גלידות, צ׳יפס וסלט, ועכשיו צריך למצוא מקום לישון- זה בעקבות ביטול המלון שהזמנו מראש, ולא מצאנו מקום שרצינו ופנוי לשני הלילות. אז הפעם לא מוצאים מקום עם מזגן, כבר הבנו שכמעט שאין כאן כאלו. אז החלטנו קצת להגדיל את ההשקעה ולפחות שנהנה מבריכה עד שיתקרר לקראת ערב. במקרה התפנה מקום (כנראה מישהו ביטל) במלון אותו חיפשנו קודם - Anne's Hotel in Mestia.

מגיעים לקראת שש. מספיקים ליהנות בבריכה קרירה, ואחר כך יוצאים לארוחת ערב במרכז העיירה. המסעדות עמוסות, היה מומלץ להזמין מקום. התפשרנו על מסעדה שהיו בה מקומות, במקרה זאת מנשנושי הצהריים. גם פה לוקח הרבה זמן לקבל את האוכל, ברובו טעים, אך מנות די קטנות. בפעם הבאה נוסיף חצ׳אפורי למלא את הבטן למי שנשאר רעב.

7/8 נפרדים מההרים

מתקשים להיפרד מהאיזור הגבוה, אז נשארים לעוד טבילה בבריכה במלון, ורק כשנאלצים לעשות צ׳ק אאוט, יוצאים לעוד סיבוב אחרון בהחלט של תצפית על ההרים, הפעם בעזרת רכבל Hatsvali Cable Car - Mestia. בעצם מדובר על שני רכבלים, הראשון כסאות שיוצא מתוך מסטיה, השני, בצמוד לסיום הראשון, זו גונדולה שמובילה אל הפסגה. מהפסגה צופים לכל הרכבים באיזור. כל הימים פה היו בהירים וגם עכשיו אפשר לראות את כל הפסגות הגבוהות, כולל Mount Ushba שבגובה 4710 מטרים והוא הכי יפה ובולט, וגם Tetnuldi בגובה 4858 מטרים.

אחרי שנפרדנו מהנוף אפשר להתחיל את דרכנו חזרה לכיוון טביליסי, עם עצירה בדרך ליד Martvili, כדי לנח באמצע הנסיעה הארוכה. מבחינת ק״מ המרחק לא כזה גדול (סביב 170 ק״מ), אבל הנסיעה מאוד מפותלת, וחלקים לא מעטים הכביש משובש והופך לדרך עפר. בפועל לוקחת לנו הנסיעה חמש וחצי שעות (עם עצירה קצרה לארוחת צהריים קלילה). אומנם דרך לא קלה, אבל ממש יפה, גם בגבהים, וגם שמתקרבים לעמק, עם נהר מקסים שנוסעים לאורכו ומסתיים בסכר Inguri Dam. אחריו נוסעים במישור, אבל בין כפרים, באיזורים עם צמחייה ממש יפה. לפנות ערב מגיעים למלון שהזמנו לפני הכניסה למרטווילי. למלון קוראים Odo's Winery, החצר מאוד מיוחדת וכוללת מטעים, תרנגולות שמסתובבות חופשי וברווזים. החדרים נראים קצת ברמת אכסניה עם שירותים ומקלחת משותפים, אבל המזגן דווקא היה משמעותי במזג האוויר הטרופי שהיה פה.

לפני ארוחת הערב הספקנו ללכת לטבילה בנחל הסמוך, עם מים צלולים ונעימים- קצת להתרענן מהחום הגדול שפה באיזור. את הארוחה אנחנו אוכלים במסעדה של המלון. תוך כדי האוכל, הילדים כבר איבדו רעב- סימנים ראשונים למה שיבוא בהמשך.

8/8 נסיעה לטביליסי

התכנון להיום היה לטייל ב Martvili Canyon, שם יש אטרקציות לילדים: אומגות ושייט קיאקים בקניון. אבל התוכניות בוטלו אחרי לילה של הקאות של הילדים. גם אני חטפתי בקטנה. לא ברור מה המקור, האם משהו שאכלנו או זה שלא הקפדנו על מים מינרליים בלבד.דחינו את ארוחת הבוקר, ניסינו לתת לילדים קצת להתאושש, אבל השיפור לא הגיע, אפילו היו התעלפויות קצרות. על ארוחת הבוקר ויתרנו והסתפקנו בתה ועוד קצת מנוחה, בנסיון להגיע למצב שאפשר לצאת לנסיעה הארוכה חזרה לטביליסי.

אז הילדים הצליחו לשרוד נסיעה עם לא מעט שינה, ואנחנו צלחנו נהיגה אחרונה, גם הפעם סביב 4 שעות, רובם בכבישים טובים ואוטוסטרדה. לפני ההגעה למלון החלטנו לעשות נסיון התרעננות באגם Tbilisi Sea, בחוף נחמד בצדו הצפוני. נראה כמו חוף בכנרת והמים מאוד נעימים. עכשיו אפשר להגיע למלון, שנמצא באיזור Old Tbilisi. ההגעה עם רכב די מסובכת, עוברים פקקים ובאיזור העתיק הרחובות מאוד צרים. קבעתי מראש איסוף לרכב מהמלון, היום אחרי ההגעה. את היום שנשאר נעביר בעיר ללא רכב. הוכחה לזה שעדיף בעיר להיות בלי רכב קיבלתי בצורת דוח תנועה שנשלח ב sms לחברת ההשכרה, כתוצאה מזה שצולמתי פה בנתיב תחבורה ציבורית (בכלל לא ראיתי כזה נתיב...).

המלון הפתיע ממש לטובה, גם במיקום ממש מרכזי ואטרקטיבי, עם נוף לנהר, Kura River. המלון נקרא Tbili Metekhi Boutique Hotel, מאוד מומלץ, גם המחיר ממש שווה. אחרי שלא אכלנו בבוקר ובצהריים, בגלל בחילות, יצאנו לאכול ארוחת ערב כדי לנסות להתאושש. במרחק קצר מהמלון נמצאת מסעדת Dr. Benjamen, ממליץ מאוד, גם מיקום מנצח עם מרפסת נוף מעל הנהר עם נופי העיר, וגם האוכל טעים. אנחנו הסתפקנו בדברים קלילים כדי לא להכביד, העיקר שצלחנו את היציאה הזאת וחוזרים תוך דקות לנח במלון, בתקווה שמחר נצליח איכשהו לראות קצת את העיר.

9/8 טביליסי

קמים בבוקר, רובם כבר מרגישים בריאים (אני קצת פחות). ארוחת הבוקר דיי בסיסית במלון. עכשיו נשאר לחשוב מה עושים בעיר החמה כדי להעביר את היום עד הטיסה שיוצאת באמצע הלילה.

המלון שלנו לא פנוי כדי להאריך ליציאה מאוחרת או לילה נוסף, אז אחרי חיפוש קצר מצאנו מלון בקצה הרחוב שנתן לנו חדר עם מזגן, בו נוכל לנח בין השיטוטים בעיר וגם להשאיר את המזוודות, וזה במחיר סמלי של 50Gel.

יצאנו לסיבוב קצר בעיר העתיקה. איזור יפה, אבל אנחנו פחות מתחברים לשיטוט בעיר, אני ושני ילדים חזרנו למלון, נמשיך לשוטט לפנות ערב, כשיהיה יותר נעים. מיה ועמית עוד הסתובבו קצת, ואחרי חצי שעה התקשרו שאבוא דחוף, ששוטר תפס אותם על חציית כביש שלא במעבר חציה וצריכים שאבוא עם הדרכון...

אז מסתבר שהמשטרה בטביליסי לא אוהבת אותנו, וגם לנו היה פחות נעים להסתובב שם בשעות החום. בשעות הערב העיר מתעוררת לחיים, יצאנו לסיבוב קצר נוסף ויותר נעים. אכלנו חינקלי לכבוד הסיום ותפסנו מונית לשדה התעופה.

עלויות:

טיול עם עלויות נמוכות יחסית - מלונות ברובם זולים, מעט אטרקציות (בעיקר טיול בטבע בלי תשלום), ארוחות: לרב בוקר במלון, וצהריים משהו קליל. ארוחה עיקרית בערב במסעדות - מחירי אוכל זולים.

דברים שכדאי לדעת:

• בהרבה כבישים תתקלו בפרות שהולכות באמצע הכביש או יושבות דווקא על הגשר. בנסיעה בתוך ישובים יהיו עוד בעלי חיים שמסתובבים על הכבישים כמו סוסים וחזירים.

• בכבישים שעולים לאיזורי ההרים יש המון שיבושים: מפולות, כבישים שבורים או בשיפוץ. הדרך לאיזור סוונטי (מסטיה, אושגולי) משובשת מאוד משתי הדרכים המובילות לשם. גם עיקולים רבים וגם איזורים עם דרך לא סלולה.

• בדרך הצבאית נוסעות המון משאיות צפונה, לכן יש פקקים והמון עקיפות, לפעמים מסוכנות- צריך להיות מפוקסים.

• האוכל הגאורגי מגוון, יש הרבה אפשרויות, גם לבעיתיים כמונו. תמיד אפשר למצוא חאצ'פורי שימלא אתכם עד ארוחת הערב.

  סיכום

  הטיול התקדם בדיוק לפי התכנון והיה מוצלח מאוד. הפספוס היחיד היה היום בו היינו חולים, ולכן לא טיילנו בקניון מרטוילי.

  טיילנו בסוף יולי- תחילת אוגוסט, ומזג האויר חם מאוד באיזורים הנמוכים כמו טביליסי, כותאיסי ומרטוילי. גם במקומות הגבוהים החום מורגש, ולכן אם מתאפשר, נראה לי שיוני וספטמבר עדיפים. מאוד נהנינו מהכניסה למים בכל הזדמנות שהיתה: אגם בדרך הצבאית, אגמים קפואים בעמק סנו ועמק טרוסו ואחריהם בריכה וג'קוזי במלון המפנק בגודאורי. בהמשך נכנסנו לנחלים נעימים ליד כותאיסי וליד מרטוילי. באיזור מסטיה ואושגולי לא יצא לנו להיכנס לאגמים או נחלים, אבל נהנינו מאוד מהבריכות בשני המלונות במסטיה.

  אומנם גאורגיה באירופה, אבל הנוף והאווירה היו שונים - לעתים מזכיר את פרו או נפאל ולעתים נופים כמו באלפים או הדולומיטים. יעד מומלץ מאוד למי שמחפש משהו שונה מהיעדים הקלאסיים במערב אירופה ועם הרבה טיולים בטבע...