אומבריה וטוסקנה בשבוע

הקדמה

אנחנו זוג באמצע גיל הארבעים.

נתחיל בכך שראינו לא מזמן פרק בתוכנית של אייל גפן "מסע עולמי" ובו נסקר אזור חוף אמלפי שליד נאפולי. התמונות עשו לנו חשק לצאת לשם.

והנה נפלה החלטה לנסוע בחופשת חנוכה לשם, אולם בהתייעצות עם כמה יודעי דבר מאתר "למטייל" המדהים, הומלץ לנו לנטוש (לעת עתה) את אזור אמלפי שכפי הנראה די שומם בתקופה זו של השנה.

אך מאחר שהכרטיסים לרומא כבר נרכשו מראש, החלטנו לעשות סוויץ' קל בתוכנית ובמקום דרומה, להצפין לאזור טוסקנה ואומבריה, החלטה שהתבררה כמוצלחת ביותר. שכן למרות (ואולי דוקא בגלל) הקור ששורר שם ומז"א חורפי קמעה, זכינו לחופשה מדהימה מהאגדות ללא תורים וללא תיירים, נופי סתיו מדהימים ושקט אינסופי.

ובכן, הצטיידנו בבגדים חמים (קצת יותר מידי - על חשבון מקום במזוודות ליין קיאנטי), תוכנת ניווט באייפון (Navigon), ראוטר אלחוטי (Webbing) שסיפק לנו אינטרנט אלחוטי בכל זמן ומקום ויצאנו לדרך.

הדרך שלנו בהזמנת מקומות לינה משלבת בין ספונטניות מוחלטת (חיפוש מקום לינה מידי ערב) להזמנה מראש (קביעת המלונות עוד מהארץ) וכך היא עובדת: כאמור הצטיידנו בראוטר אלחוטי מהארץ ובכל ערב (ללא כל תלות בחסדי WIFI חינמי) ביושבנו בצימר חיפשנו באייפד צימר מומלץ גולשים (חשוב לבחור צימר בציון גולשים גבוה) באתר Booking.com ובצענו שם הזמנה. השיטה מומלצת מפני שמחד היא מאפשרת גמישות וספונטניות בתכנון הטיול, שכן כל ערב ניתן להעריך איפה נהיה מחר ולהזמין, ומאידך לא מבזבזים זמן יקר ולחץ על חיפוש צימר בכל יום אחה"צ.

אגב, את שני הלילות הראשונים הזמנו מהארץ.

כל הצימרים שהזמנו היו מעולים בכל הפרמטרים - מיקום, ניקיון, גודל, אבזור ונחמדות הבעלים. הסוד להצלחה כאמור, צימרים מומלצי גולשים בדירוג גבוה מאוד.

8/12

הטיסה (אליטליה סדירה) נקבעה ליום שבת שעה 14:50 (שעה מאוד נוחה, שכן גם ישנים כדבעי וגם נפרדים בניחותא מהילדים) ויצאה כמתוכנן.

הגענו לפיומיצ'ינו (ש"ת רומא) ב-17:40 (השמש שקעה כבר ב-16:40), אספנו את הרכב שהוזמן מראש -; פיז'ו 508 סטיישן (למרות שהזמנו פאסט רגיל). אגב, לא נדרשנו לרשיון בינ"ל.

משם נסענו ישירות לצימר (Agriturismo L.B. Stud) שהזמנו מהארץ והנמצא כ-50 ק"מ צפונית-מזרחית לש"תליד העיירה בראצ'יאנו (Bracciano) שלחוף אגם בראצ'יאנו. למרות היות הצימר ממוקם די ב"חור" ה-GPS לא אכזב.

בעל הבית חיכה לנו והראה לנו את הצימר שהיה נחמד ופונקציונאלי (קצת קר). התמקמנו.

(טיפ: למי שמתכנן טיול של מעבר מלון/צימר כל יום, שיקח תיק/מזוודה קטנה ובה ישים את הדברים ליום הבא וכך לא יצטרך להוריד את המזוודות הגדולות מדי ערב).

החלטנו לצאת לארוחת ערב בעיירה ברציאנו שליד. לא השתמשנו בהמלצת בעל המקום על מסעדה (אגב, תמיד טוב לבחור מסעדה לבד, כזאת שמקומיים סועדים בה) ומצאנו מסעדה (איטלקית משום מה...) במרתף עתיק ליד המבצר שבה סעדו את ליבם מקומיים וצפו במשחק כדור רגל (איטלקי). האוכל -; בעיקר פיצות ולקינוח טירמיסו -; היה מעולה!

חזרנו שבעים ומרוצים.

9/12

בבוקר חיכתה ארוחת בוקר חביבה (במושגים איטלקיים) בסלון בית המארחים הכוללת נקניקים, גבינות, ריבות תוצרת בית ובעיקר פאי מסוגים שונים. ישבנו סביב שולחן גדול שמסבבנו מתווספים עוד שלושה זוגות אורחים כשהשפה השלטת היא... איטלקית.

אספנו המטלטלין ויצאנו לברצ'יאנו לטייל קצת בטירה היפה, אולם הכניסה לטירה היא רק במסגרת סיורים מאורגנים שהקרוב היה ב-11:00 עד 12:00, החלטנו לוותר ובמקום זאת טיילנו קצת בין סמטאותיה הציוריות של העיירה עד לתצפית נוף מרהיבה על אגם ברצ'יאנו . (רוח קרה קיצרה את הסיור). משם המשכנו בנסיעה מסביב לאגם לכיוון טרני ומפלי השיש Cascata delle marmore הרומיים העתיקים הנפתחים ונסגרים לסירוגין בשעות מסוימות (יש לברר מראש) -; הכניסה בתשלום. ביציאה משם יש מזנונים ניידים שמוכרים כריך עם בשר מעושן -; טעים להפליא.

משם המשכנו לכיוון ספולטו, עיירה נחמדה שבראשה המצודה שמדרגות נעות מובילות אליה וממנה נשקף נוף מרהיב של העמק והעיירה מצד אחד ושל גשר הקשתות המפורסם שלה מן הצד השני.

 לאחר סיור במצודה המשכנו לכיוון גשר הקשתות עליו הלכנו לאורכו -; מומלץ מאוד.

משם המשכנו לכיוון העיירה Assisi.

יופיה של אסיזי קשה לתיאור, זו עיירה עתיקה מבוצרת בחומה ובה סמטאות קסומות שבהן ניתן להלך משך זמן רב וליהנות מכל רגע. היא מלאה בחנויות יפות מסעדות וכמובן מבנים מרשימים שבראשם הבזילקה ע"ש פרנצ'סקו הקדוש אבי המסדר הקרוי על שמו -; המסדר הפרנציסקני.

המלון הנהדר שלנו (Sorela Luna) שוכן מרחק צעדים מהבזיליקה. למזלנו הגענו בערב בו התקיים שוק קסום של מוצרי חג המולד (לא שנזקקנו למשהו).

המלצה שלי, להשאר לישון באסיזי ולהקדיש לה לפחות יום שלם, בעיני היא היפה מכל עיירותיהן של טוסקנה ואומבריה גם יחד.

10/12

בבוקר נכנסנו לבקר בבזילקה המרשימה זו התחתונה וזו העליונה (חלק מתקרתה של הבזיליקה העליונה התמוטטה ברעידת האדמה שפקדה את האזור בספטמבר 1997 וקברה תחתיה 4 אנשים).

משם יצאנו לטייל בעיר המתעוררת. לעת צהריים המשכנו בדרכנו לעיר פרוג'ה, מרחק ק"מ ספורים.

העיר פרוג'ה, אף היא ממוקמת על גבעה נשאה, שבראשה העיר העתיקה. את הרכב החנינו בחניון אשר מקרבתו יוצאת סדרת מדרגות נעות המובילות לראש ההר, אל השוק המיוחד השוכן במערכת מערות/מנהרות עתיקות. רוכלי השוק מוכרים מכל טוב, מתיקים ומוצרי עור, מזכרות, וכיוצ"ב ועד לנקניקים מיוחדים וגבינות. השיטוט בשוק היא חוויה נעימה.

מהשוק יוצאים לחלקה העליון (והעתיק יותר) של פרוג'ה, משם השקפנו על העיר והלכנו עד לכיכר ה- 4 הנובמבר היפה. בדרך חזרה חטפנו פיצה (מעולה כרגיל) ולאוטו.

מפרוג'ה שמנו פעמינו לסיינה דרך אגם טרסימנו הישר לצימר/מלון Al Mercato B&B הממוקם צעדים מספר מפיאצה דל קמפו. (בלא תשומת לב, נכנסנו לתוך העיר העתיקה שם ממוקם המלון וזאת בניגוד למותר, אולם מנהלת המלון הרגיעה ושלחה מייל למשטרה (דבר מקובל) ובו בקשה שלא לקנוס אותנו). החלטנו לשלם 18 יורו ולחנות בחניה פרטית בתוך העיר העתיקה ליד המלון ולא להחנות רחוק מחוץ לעיר. לאחר ההתמקמות יצאנו בערב לשוטט בסמטאות סיינה המקושטת והקרה. כמתואר -; העיר יפהפיה.

11/12

את היום התחלנו בכיכר דל קמפו בכוונה לטפס אל ראש מגדל הפעמונים המפורסם, אולם הוא טרם נפתח (רק ב-10:00) ולכן המשכנו לטייל בסמטאות הקסומות. בשעה 10:00 התייצבנו (ביחד עם הקופאית) בפתח המגדל וטפסנו אל ראשו. המזל הטוב העיר לנו פנים והבוקר היה בהיר וצלול (מז"א אופייני לתקופה זו של השנה כשאין גשם). את יופיו של הנוף הנשקף ממרומי המגדל באמת באמת קשה לתאר, אך בכל זאת אנסה. ראשית, העיר המדהימה סיינה אשר נפרשת מסביב, על גגותיה האדומים וארובות התנורים המעשנות, גבעות טוסקנה הירוקות במרחב, כפרים עתיקים ובמרחק - פסגות מושלגות. בראש המגדל נוספו 5 שנים לחיינו.

בצער ירדנו ושמנו פעמנו לבית הכנסת העתיק שבעיר, שם קיבלה אותנו בחביבות יתרה אנה -; יהודייה תושבת האזור העובדת בקהילה היהודית של סיינה-פירנצה והסבירה לנו במשך זמן רב את תולדות הקהילה היהודית - בכלל ובית הכנסת -; בפרט.

התחנה הבאה היתה הקתדרלה המרשימה של סיינה. זהו מבנה יפהפה הן מבחוץ והן מבפנים. הכניסה פנימה בחינם, אולם הכניסה לספריה -; בתשלום (לא נכנסנו לספריה).

משם - קפה ולרכב לכיוון פירנצה (ה-GPS ה"אינטליגנט" הוביל אותנו דרך כל הרחובות/מדרחובים של העיר -; אני עדיין מחכה לדו"ח שאקבל בדואר).

את הדרך לפירנצה עשינו על כביש 222 -; דרך הקיאנטי (Chiantigiana בפי המקומיים) ולא בכביש המהיר. הדרך מקסימה ומומלצת ביותר, בין כרמים, יקבים, עיירות קטנות ונוף -; הרבה נוף.

לפיאצלה מיכלאנג'לו המשקיפה על בפירנצה הגענו לפני השקיעה והנוף הנשקף ממנה בשעת השקיעה הוא עוצר נשימה -; פירנצה במלוא יופיה ובמרכזה הדואמו המפורסם.

החנינו את הרכב בפיאצלה (חניה בחינם) ונפרדנו ממנו ליום וחצי. לקחנו אוטובוס לתחנה המרכזית ומשם צעדנו כמה מאות מטרים למלון (Tourist House Ghiberti) שממוקם ממש ליד הדואמו בו נשהה ביומיים הקרובים.

בערב יצאנו לטייל בפירנצה היפה והמקושטת וסעדנו את ליבנו במסעדה מצוינת (איטלקית לשם שינוי...).

12/12

בבוקר הלכנו לגלרית האקדמיה שבקרבת המלון לראות את פסלו המפורסם של מיכלאנג'לו -; דוד. להפתעתנו לא היה כל תור, פשוט 0 אנשים בתור, לא יאומן. (כשהייתי שם 4 שנים קודם לכן היה תור של למעלה משעה). משם לשוק סן לורנצו שבכיכר סן לורנצו. האמת, לא משהו, תיקים, כובעים, מזכרות וחוזר חלילה. משם לדואמו המרשים וטיפוס למרומי הכיפה (בדרך יש לשים לב לציורי תקרת הדאומו המתארים מראות קשים של הגיהינום) אך הפיצוי האמיתי לטיפוס האינסופי ממתין למעלה, שם נשקף נוף מדהים של העיר פירנצה וסביבותיה (וכן של הרבה יפנים) -; מומלץ.

המשכנו לגשר וקיו היפה והמיוחד שבו מתנקזות כל חנויות התכשיטים (כמדומני שזה הגשר היחידי בעולם שממש גרים בו). בדרך חזרה לעיר עברנו בשוק האוכל שהתקיים בפיאצה סנטה קרוצ'ה וזללנו שוק צלוי של חיה כלשהי...

בהביטנו בשעון נוכחנו כי יש לנו עודף זמן, וכך למרות שתכננו את בית הכנסת וגלריית אופיצי ליום המחרת החלטנו לבקר בהם עוד באותו היום. לכן המשכנו לבית הכנסת המרשים של פירנצה בעל הכיפה הירוקה אך לא חיכינו להדלקת נרות חנוכה (הבאנו חנוכייה איתנו). משם חזרנו למלון ולאחר מנוחה קצרצרה הלכנו לגלריית אופיצי המפורסמת, המעניינת והמומלצת. את היום חתמנו בארוחה דשנה במסעדה טובה (איטלקית לשם שינוי).

טיפ -; כדאי למצוא מלון במרכז העיר ולהחנות מחוץ לעיר (לדוגמא -; בפיאצלה מיכלאנג'לו) שכן מרכז העיר אינו גדול מדי, ובהחלט ניתן למצות את העיר בהליכה.

13/12

הזמנו מונית מהמלון לרכב שבחנייה כדי לחסוך בזמן ובטרחה (15 יורו כולל טיפ -; שווה) היעד הבא -; העיר לוקה (Lucca). לאחר נסיעה של פחות משעה הגענו לעיר לוקה. מז"א היה לא משהו, מעונן עם טפטוף, כך שלא היתה לנו אפשרות לטייל על החומות שלה. במקום זאת שוטטנו קצת בעיר נכנסנו לכנסיית סן מיקלה המרשימה, אולם פרט לכנסייה, לא התרשמנו כל כך מהעיר. חזרנו לרכב והמשכנו לפיזה.

מתחם הדואמו של פיזה (פיאצה דיי מיראקולי) יפה מאוד, כולל כמובן את הדובדבן -; מגדל פיזה הנטוי. למרות שהפעם חשבתי כן לטפס אל ראשו של המגדל (בניגוד לביקורי הקודם), החלטתי לבסוף שלא לטפס. ראשית, מפני שהיינו צריכים לחכות כשעה עד לסבב הבא (הטיפוס למגדל הוא לפי שעות שנקבעות מראש), שנית, מז"א לא היה משהו וגם הכרטיסים "אינם בחינם". בדרכנו לרכב, נכנסנו לקתדרלה היפה (חינם) ומשם הישר לצימר (Locanda La Mandragola) שהזמנו בסן ג'ימיניאנו ושממוקם בתוך העיר העתיקה. חנינו מחוץ לעיר שכן גם כאן הכניסה לבלתי מורשים -; אסורה.

14/12

סן גימיניאנו -; עיירה קטנה ויפהפיה ולה כמדומני 14 מגדלים שנראים למרחוק. נחמד מאוד לשוטט בסמטאותיה ואם מז"א בהיר כדאי לטפס על המגדל (היחידי שמתאפשר) שממנו נשקף נוף טוסקני טיפוסי מרהיב. לפני הצהרים חזרנו לרכב שילמנו 15 יורו לחניה ויצאנו לכיון המעיינות החמים שליד סטורניה - Cascate del Mulino. הנסיעה הארוכה והמתישה עוברת בדרכים צדדיות יפהפיות. (בהתחלה לא הבנו מדוע ה-GPS מעריך ב-3 שעות מרחק של 160 ק"מ, כשהגענו כעבור כ-3 שעות הבנו. הדרכים ברובן צדדיות אך יפות והנסיעה היא איטית. אולם היא היתה שווה כל רגע. המקום פתוח ובחינם המים בטמפ' 37.5 מעלות (כשבחוץ היה כ-7 מעלות) בדיוק כשהגענו המשפחה היחידה שהיתה עזבה ונשארנו לבד -; איזה כיף התמקמנו באחת הטרסות/אמבטיות טבעיות וחשבנו על החיים הטובים. המים גופריתיים אך לא מלוחים בכלל. מאחר שלא היו ברשותנו מגבות, קנינו בסופר מפות כותנה שבהן התנגבנו (לא מצאנו מגבות). במרחצאות שהינו כשעה. בדרך לאוטו קפאנו, אך החימום באוטו הפשיר אותנו די מהר. לסיכום - מומלץ ביותר בעיקר בחורף. לצימר באורבייטו Orvieto ( B&B Villa Degli Ulivi) הגענו כעבור כשעה ובעל הבית המקסים חיכה לנו והכין לנו אספרסו ויצא מגדרו כדי להסביר לנו פנים. הצימר נמצא כמה מאות מטרים מהכניסה לעיר המדהימה. פרקנו את כל המזוודות שכן צריך לארגנן לטיסה מחר ויצאנו לעיר. באופן מקרי הגענו בתקופה שבה ניתן להיכנס לתוך העיר העתיקה בערב עם רכב ואף להחנות בה בחינם -; כך עשינו. ליד החניה היתה פיצריה מיוחדת שהמקומיים עומדים בתור לקבל פיצה או מאפה אחר, אנחנו לקחנו פוקצ'ה מעולה וחמה ויצאנו לחפש מסעדה ליום ההולדת של גילת ומצאנו בר מסעדה מדליקה הזמנו קנלוני בטעם גן עדן, פיצה ועוד פסטה וכמובן יין אורבייטו קלאסיקו המפורסם.

15/12

זהו, היום האחרון. הבוקר היה אפרורי וגשום קלות. הלכנו לקתדרלה של אורבייטו המרשימה מאוד הן מבחוץ והם מבפנים אח"כ החלטנו לקחת סיור לאורבייטו תחתית -; אורבייטו העתיקה. זו מערכת קטקומבות מהתקופה האטרוסקית שנמצאת מתחת לעיר. הסיור היה נחמד ומעניין, אך לא חובה.(היו איתנו בסיור עוד זוג... ישראלים). לאחר לבטים החלטנו לוותר על הנתיב הארוך לרומא בעיקר מפני שמז"א ממילא לא היה מאפשר לצאת ולהסתובב ולחתוך ישירות לרומא על הכביש המהיר את הזמן שהתפנה לנו החלטנו לבזבז במרכז הקניות קסטל רומנו שליד רומא -; לא שווה במיוחד, רוב החנויות הן של מעצבים איטלקיים שלא הכרנו, למרות ה-outlet המחירים גבוהים.

לאחר כשעה וחצי יצאנו לש"ת מרחק של כ-20 דקות נסיעה.

טיפ: עם החזרת האוטו יש לבקש טופס שבו כתוב שאין להם כל תביעות/דרישות לתשלום כלשהן.

בילוי נעים

גילת וירון רסקי

ראש פינה