טיול בויטנאם קיץ - 2016

טיילנו בווייטנאם בחודש יולי 2016 במשך 15 יום, נהנינו בטיול זה ורצינו לשתף את המטיילים המתכוונים להגיע לשם בכמה תובנות שלנו מטיול זה, אנו מקווים כי אלו יועילו גם למטיילים האחרים שם.

טיול מאורגן עצמאי – שלוש דרכים עומדות בפני המטייל במזרח, טיול מאורגן, טיול עצמאי לגמרי, וטיול מאורגן עצמאי, אנו בחרנו באפשרות האחרונה כיוון שאנו אוהבים לטייל לבד ומכיוון שהיינו מוגבלים בזמן, ורצינו לחסוך את העיסוק בכל הלוגיסטיקה במקום. זו אפשרות יקרה יותר מאשר תכנון וביצוע עצמיים של הטיול. אולם כיוון שבמדינה זו כמעט שאין אפשרות לשכירת רכב ונהיגה עצמית, לכן יש צורך להסתמך על תחבורה ציבורית או על יציאה לטיול שמאורגן על ידי אחד ממשרדי הנסיעות הרבים הנמצאים ברחבי המדינה, או שכירת רכב ונהג מקומי שייקח אתכם ליעד אותו אתם מבקשים (או טיול מאורגן). כאמור על מנת לחסוך את כל זאת בחרנו באפשרות זו על אף שהייתה יקרה יותר.

גודל המדינה – ויטנאם היא ארץ ארוכה וצרה, מדרום ויטנאם לצפונה המרחק הוא כ-3500 ק"מ, יש לקחת בחשבון את זמני הנסיעה הארוכים בתכנון הטיול. כאשר מבקשים לכלול בטיול את כל חלקי המדינה, מומלץ לעשות חלק מהדרך בטיסת פנים או ברכבות לילה או באוטובוסי שינה. כתוצאה מגודל המדינה יש גם אזורי מזג אויר שונים וצריך לקחת זאת בחשבון. בויטנאם חיים כ-90 מליון בני אדם וזה הרבה, נראה אנשים רבים בכל מקום.

מדינה קומוניסטית - בויטנאם יש עדיין משטר קומוניסטי. זה המשטר יחד עם העם הנחוש שניצח את הצבא האמריקאי בשנת 1974-5 והחזיר את אחדות ויטנאם והפך אותה למדינה אחת. בראיה לאחור ניתן לומר כי שר ההיסטוריה קצת צוחק אי שם למעלה, כיוון שכיום ההשפעה האמריקאית והמערבית גדולה שם מאי פעם וזאת מבלי לירות כדור אחד. החל מאמצע שנות ה-80 של המאה ה-20, הממשל הקומוניסטי החל ברפורמות כלכליות נרחבות ובהפרטת הכלכלה, כיום כלכלת ויטנאם היא הרבה יותר קפיטליסטית מסוציאליסטית, המרחב ליוזמה הפרטית הוא גבוה. עקב כך הצמיחה הכלכלית בויטנאם היא גבוהה למדי והתוצאות נראות בשטח. השפה האנגלית היא השפה השנייה בויטנאם אותה גם לומדים בביתי הספר, בכל המרחב הציבורי האנגלית היא שפה השנייה. חדשות העולם משודרות שם הם מרשת C.N.N., ניתן להשתמש שם כמעט בכל מקום (למעט תשלומים לרשויות ממשלתיות) במטבע הדולר, הטלפונים הניידים החדישים ביותר נמצאים שם, הלבוש והמראה שהצעירים הויטנאמים דומה למערב והמוסיקה דומה ועוד ועוד. אך אם תנסו לשאול את תושבי המקום על דעתם בנושא המשטר הקומוניסטי הנוכחי, תיווכחו לדעת כי ברוב המקרים הם יחייכו ויתחמקו מתשובה בנושא, כל אחד יפרש זאת בדרכו שלו.

ויזה לויטנאם – יש צורך להצטייד במכתב אישור כניסה ושהיה במדינה בטרם תגיעו לויטנאם (אפשר להשיגו דרך סוכני נסיעות), כמו כן יש צורך בשתי תמונות עדכניות ו25 דולר לאדם. כאשר תגיעו בטיסה בינלאומית לויטנאם, חפשו את דלפק immigration, שם קחו מספר לתור לפקידי ההגירה, יש למלא טופס הצהרה ופרטים אישיים. יש למסור את הדרכון בצרוף מכתב אישור הכניסה וטופס ההצהרה, ולאחר כ-20 דקות יכריזו על שמכם ברמקול, גשו לדלפק שלמו את הכסף ותקבלו את הדרכון עם הויזה, מכאן פתוחה הדרך לטיול בויטנאם.

חוויה תרבותי אנושית - ישנם נופים יפים בויטנאם בעיקר בצפון ובאזורים ההרריים של ויטנאם, החקלאות האינטנסיבית הפרוסה על פני כל המדינה, אורז והרבה אורז (ויטנאם היא אחת מיצואניות האורז הגדולות בעולם), יש גם ירקות ופירות טרופיים שונים ומיוחדים וטעימים והמסחר הענף בכל מקום ועיר וישנם חופים יפים ומיוחדים. כייוון שיש להניח כי לרובנו זו הפעם הראשונה והאחרונה בה נבקר במדינה זו, על כן חשוב לתת תשומת לב לנופים והמקומות החולפים על פננו. כל אחד מתחבר למקום ולנוף אותו הוא אוהב, ועל כן במקום שנהנים יותר כדאי להאט את קצב, לנשום ולחוות את המקום יותר, להקדיש קצת יותר זמן למקום (בהתחשב בזמן העומד לרשותכם ואורך המסלול) ולהשתדל למצות את החוויה מהמקום. מעבר לנופים המיוחדים בטיול, יש לתת גם דגש מיוחד לתרבות האנושית המיוחדת למדינה זו, ללאומים והשבטים הרבים והמיוחדים שיש במדינה זו (במיוחד בצפון), על ההיסטוריה של מדינה זו בעיקר זו הקרובה, על החריצות הרבה של תושבי ויטנאם, על הנשים הנמרצות שם העוסקות כמעט בכל מקצוע אפשרי (חקלאות, בניה, סחר ועוד), על מבנה המשפחה שם, חתונות, אבל, על המקצועות המסורתיים, אומנות מקומית, תרבות המים הענפה שם ועוד, כל אחד על פי העדפותיו.

מזג אויר - מספר אנשים הזהירו אותנו כי הקיץ אינו זמן מתאים לטייל בעיקר בחלק הצפוני של וייטנאם. בכל זאת בחרנו לנסוע בתחילת חודש יולי, לשמחתנו הרבה מזג האוויר האיר לנו פנים, למרות החששות מן העונה הגשומה, רק באזור קנטו (דרום ויטנאם, אזור הדלתא של נהר המקונג) היו פעמיים סופות גשמים של כשעה וחצי בשעות אחר הצהרים והערב, אך הם לא הפריעו כלל למהלך הטיול. היה חם למדי (33 – 36 מעלות) ולחות גבוהה מאוד קרוב ל-90% אך זה כבר חלק בלתי נפרד מויטנאם. הקרינה באזורים אלו חזקה מאוד, כדאי מאוד להצטייד במשחת שיזוף טובה, בכובע רחב שוליים להגנה מפני השמש וכמובן משקפי שמש. יש לציין כי באזור ההררי של סאפה (צפון ויטנאם) ובהרים הגבוהים מזג האוויר נוח בהרבה והלחות נמוכה יותר.

מטבע מקומי – המטבע המקומי הוא דונג, כנראה בגלל אינפלציה גדולה בעבר ערכו של המטבע פחת. כיום (קיץ 2016) דולר 1 = 22,500 דונג. מצב זה מביא לכך שכל המרת כסף מכניסה לארנק מיליוני דונג. למי שאינו מורגל בשימוש בשטרות אלו, בקלות יכול להתבלבל ולתת במקום 20,000 דונג 200,000 דונג וכדומה. לכן כשאתם משלמים תנו עוד הצצה לשטר הכסף לפני התשלום. במידה ואין לכם או נגמר לכם כסף מקומי, בחלק ניכר של החנויות ניתן לשלם גם בדולרים (לא במוסדות הקשורים למדינה), אך שימו לב ליחס ההמרה שאתם מקבלים.

חקלאות – ויטנאם היא ארץ שבה החקלאות נוכחת מאוד בכל אזורי המדינה, חקלאי ויטנאם חרוצים ומעבדים כמעט כל פיסת קרקע הראויה לעיבוד חקלאי, ואם היא אינה בנמצא הם יכשירו טרסות אף בהרים ויגדלו בהם אורז וירקות נוספים. המיוחד במדינה זו כי יש בה הרבה מאוד מים וכמעט בכל מקום. האורז כידוע גדל בשדות מוצפים במים כמעט לאורך כל הגידול, האורז הוא הגידול המרכזי (ויטנאם יצואנית אורז גדולה) וכל עונה ניתן לראות אותו באופן מעט שונה אם כי הצבע הירוק העז בולט מאוד לעין. אורכו של מחזור גידול שלם של גידול האורז הוא כ-4-5 חודשים. בצפון הקר יותר מגדלים מחזור אחד בשנה, במרכז המדינה פעמיים ויש מקומות בדרום בהם מצליחים לגדל שלושה מחזורי גידול בשנה אחת. התירס גם הוא גידול חשוב ומרכזי במדינה וכך גם הקסאווה (שורש פקעתי עתיר בעמילן – דומה קצת לבטטה), בטטות, ירקות נוספים ומגוונים מגדלים שם אך בהיקפים קטנים יותר.

פירות ייחודיים - בויטנאם כמו בעוד ארצות בדרום מזרח אסיה גדלים סוגי פירות שונים ומיוחדים, נביא רק את חלקם: קוקוס, פפאיה, אנונה, ליצ'י, אננס, לונגן, Jack Fruit, Star Apple, פיטאיה, גויאבה, מנגו, Durian, Sapodilla, אפרסמון, פומלו, Mangosteen, ועוד. כדאי להיות ערנים, לראות כיצד הם גדלים שם, לטעום וליהנות מהם.

בגדים והחלפה – כתוצאה ממזג האוויר במדינה זו, יש לקחת בחשבון את סוג הבגדים שלוקחים לשם. מומלץ לקחת בגדים נוחים ומתאימים למזג אויר זה (הרבה זיעה). יש לקחת בחשבון שפעם ביום יש להחליף בגדים כתוצאה מהלחות הגבוהה וזיעה המרובה. על כן כל אחד יעשה על פי יכולותיו: לכבס את הבגדים בערב או לקחת יותר בגדים או לרכוש בגדים נוספים במקום (מחירם אינו גבוה).

רכישת בגדים - כמעט בכל עיר ישנם חנויות בגדים או שוק בו ניתן למצוא בגדים נוחים לטיול או לבית. מחיר הבגדים אינו גבוה אך אינו חינם, חשוב לבחור היטב את הבגדים המתאימים וכדאי לנסות להתמקח עם המוכרים שכן לא אחת התייר נתפס בעיניהם 'כארנק מהלך על שתיים'.

תחושת ביטחון – הוזהרנו בטרם צאתנו לויטנאם כי לעתים בערים הגדולות יש כייסים ועבריינים. לשמחתנו כלל לא חשנו בכך, בכל שעות היממה בהם טיילנו בעיר ובכפר, חשנו ביטחון מלא ואף פעם לא חשנו מאוימים, היה נעים וסימפטי להסתובב ברחובות בחנויות אף בשעות הלילה וכך גם במסלולי הטיול.

אנשים נעימים – נאמר לנו כי תושבי ויטנאם די אדישים לסובב אותם וזה גם יחסם לתיירים. במהלך הטיול מצאנו בתושבי המקום אנשים נחמדים, על אף קשיי השפה הם די קלים לתקשורת, לעיתים אף הם יוזמים תקשורת עם התייר, מצאנו לא מעט חיוכים ונעימות במגע האנושי. הדבר מקל ואף מוסיף לחוויית הטיול שם.

תודעת שרות – בויטנאם תודעת שרות טובה, הדבר נכון בבתי המלון בעיקר משלושה כוכבים ומעלה, בחנויות גדולות, במוניות שרות, במסעדות ובתי אוכל ועוד. אפשר להיעזר בזה לא מעט, אבל כדאי לעשות זאת רק היכן שצריך. כדאי לתת לנותני שירות טיפ (על פי האפשרות, מידת השרות ושביעות הרצון) לנו זה כסף קטן להם זו לעיתים פרנסה וחיים.

שירותים ציבוריים – בשונה מכמה ארצות אחרות במזרח מצאנו כי על פי רוב השירותים הציבוריים הפרוסים במדינה בכל מיני אתרים נקיים למדי, ניתן להיכנס אליהם ללא חששות הן גברים והן נשים. לעיתים צריך לשלם מעט כסף בכניסה.

סוכריות מסטיקים – במהלך הטיול בעיקר באזורים הכפריים נתקלנו בילדים וילדות רבים, קשיי השפה אינם מאפשרים יצירת קשר בלתי אמצעי עימם, אך החיוך הכובש שלהם מזמין קשר, מצאנו כי כאשר חילקנו סוכריות ומסטיקים לילדים הם שמחו בזה מאוד, ומה טוב מחיוך של ילדה או ילד – מומלץ!

כתב לטיני – השפה הויטנאמית היא אחת מהשפות הקשות ללמידה, יש הרבה מילים נרדפות אשר נכתבות באופן דומה אך משמעותם שונה, רק צורת ההגייה שלהם מסבירה למה מתכוון המדבר. ניתן די בקלות ללמוד מספר מילים בסיסיות כגון: תודה, בבקשה, לאן, כמה עולה ועוד, דבר המקל על התקשורת עם המקומיים. יש לציין כי ברוב המקומות מצאנו מישהו היודע אנגלית ואיתו היה הקשר קל ופשוט. בשונה מחלק ניכר מארצות מזרח אסיה, הכתב של השפה הויטנאמית נכתב באותיות לטיניות, כך שלתושבי המערב קל יותר לקרוא את המילים הנכתבות בכל מקום, גם אם לא מבינים את כולם. שלטי הכוונה לערים ומקומות ישוב קל לקרוא ולהבין.

תחבורה וקטנועים – בויטנאם כלי התחבורה המרכזי הנמצא בכל מקום ואף הנידח ביותר הוא הקטנוע (בעיקר של החברות 'הודנה' 'וימהה'). בויטנאם חיים כ-90 מיליון בני אדם, הערכה כי במדינה מסתובבים כ- 60 מיליון קטנועים והרבה הרבה פחות כלי רכב. זו כמות עצומה של קטנועים. בכלי תחבורה זה משתמשים רוב בני האדם במדינה. בקטנוע נוסעים עם כל המשפחה, בקטנוע סוחבים כמעט כל משא בכל גודל וצורה, זה מפליא אבל זה עובד. לא אחת תמצאו כי לחצות רחוב בעיר זו משימה קשה במיוחד וצריך לפתח לשם כך מיומנות מיוחדת וזהירות רבה. מהירות הנסיעה הממוצעת במדינה היא כ-60 קמ"ש (מחוץ לעיר). למרות כמות הקטנועים הגדולה מאוד, כמות תאונות הדרכים היא יחסית נמוכה, גם בגלל מיומנות הנהגים וגם בגלל מהירות הנסיעה שאינה כה גבוהה. יש תחבורה ציבורית כמעט לכל מקום, לא תמיד היא נוחה. נסיעות ארוכות יש בדרך כלל קווי נסיעה עם אפשרות לשינה, מי שמסוגל לכך זה פתרון סביר. במקומות תיירותיים ניתן גם להשכיר קטנועים למספר שעות או ליום שלם. מוניות יש כמעט בכל מקום, אך חשוב להתעדכן קודם הנסיעה על המרחק אותו צריך לעבור ומה הם מחירי נסיעה מומלצים, זאת כדי לא לשלם לפעמים מחיר מופקע.

מהירות נסיעה – מהירות הנסיעה הממוצעת בכבישים בין עירוניים היא 60 קמ"ש לערך וזאת בגלל תוואי הכביש איכותו וכמות הקטנועים בכביש. כך יש לחשב את זמן הנסיעה בין מקום למקום.

אופניים – באזור המישורי של ויטנאם יש לא מעט מקומות שניתן להשכיר קטנועים אך גם אופניים לטיולי יום (הוי אן, סייגון, הדלתא של המקונג ועוד). זו אופציה טובה וזולה למדי לבקר בין הכפרים (בעיר הרכיבה באופניים בעייתית בגלל הכמות הגדולה של הקטנועים בכל מקום), להכיר מקרוב את חיי התושבים ותרבותם – מומלץ מאוד! אנו טיילנו באזור הכפרים סביב העיר הוי אן ונהנינו מאוד למרות החום והלחות. ניתן לעצור בכל מקום להסתכל לשאול ולבקר והנסיעה יחסית קלה ונעימה.

מזון רחוב – בויטנאם קיימת תרבות אכילה ברחוב ובמסעדות עממיות (כמובן שישנם גם מסעדות ברמה גבוהה והתשלום עבור האוכל בהתאם), האוכלים מסוגים שונים וכל אחד יכול לבחור לעצמו את המזון אליו הוא מתחבר. יש מיצי פירות טריים מסוגים שונים טעימים למדי. יש לציין כי עלות מזון הרחוב ובמסעדות העממיות אינו גבוה (אינני יכול לתת המלצות ספציפיות כיוון שאנו לא אכלנו שם מטעמי כשרות).

ירקות ופירות – למי שמעוניין לרכוש פירות וירקות בחניות המקומיות תתכן לו אכזבה שכן אלו יחסית מועטות, ואם קיימות כאלו אלו מוכרות בעיקר פירות מסוגים שונים, ירקות הרבה פחות.

משקאות דייט – אלו כמעט שלא בנמצא. יתכן שהסיבה לכך כי כמעט אין אנשים ונשים שמנות במדינה זו, אלו אנשים חרוצים העובדים שעות רבות. ואולי אורח חיים זה ואכילת אורז מביא לייתור סוג משקאות אלו לעת עתה.

גינון טיפוח המרחב הפרטי והציבורי – המרחב הפרטי של תושבי ויטנאם על פי רוב מטופח ונקי. כמעט בכל מקום ניתן לראות חצרות וחנויות שעציצים ופרחים המעטרים אותם באזור הכניסה ואף מעבר לכך, גם המרחב הציבורי בחלק מערים מטופח למדי. הניקיון במרחב הפרטי נקי כמעט תמיד, המרחב הציבורי מטופל אך לא תמיד נקי.

סופרמרקטים ומרכזי קניות גדולים – בשלב זה לא נראים הרבה מרכזי קניות סגורים ממוזגים ומודרניים בהם ניתן לקנות בסוגים שונים של חנויות (אולי פרט לעיר סייגון – הו צי מין), אם כי בתהליך זמן גם מרכזי קניות אלו יגיעו לכל הערים הגדולות.

שווקים לקניות: סאפה, בק-הא, הואי אן, הו צי מין – סייגון (השוק הסיני), קנטו ועוד – בויטנאם יש הרבה מאוד חנויות בהם ניתן לקנות מתוצרת מקומית כמעט הכול ויחסית בזול. כך גם לגבי עבודות אומנות של תושבי המקום במגוון תחומים: פיסול, ריקמה, ציור, גילוף בעץ, עבודות מתכת ועוד, קשה לומר היכן הכי זול, למרות שבעיר הגדולה הו צי מין שם המגוון הגדול ביותר. חשוב ללמוד את המחירים להשוות ולקנות במקום המתאים ביותר. באזור הצפון (בגבול עם סין) שם יש הרבה מוצרים העשויים עבודות יד בעיקר ריקמה מסורתית (יש לציין כי יש הרבה אמנות וקצת פחות יצירתיות). שווקים גדולים ומעניינים מצאנו בעיר סאפה בעיקר בשישי שבת, בעיירה בק–הא בצפון ויטנאם (ימי א), בעיר הוי אן, בעיר הו צי מין (בשווקי הלילה והיום, בשוק הסיני ועוד) וכן באזור הדלתא של המקונג (קנטו ועוד).

מחירים והתמקחות – המחירים יכולים להיות שונים בין עיר לעיר אפילו לאותו מוצר, הסיבה לכך שלא אחת האזרח המקומי רואה בתייר 'ארנק מהלך' והוא מנסה להוציא ממנו את המקסימום, על כן לא אחת כדאי להשוות מחירים. אפשרי בהחלט להתמקח (עד גבול מסוים) ולקבל מחיר טוב. אם כי חשוב לזכור כי לא אחת ההתמקחות עבורנו היא על כסף קטן ועבורם זה הוא מקור הפרנסה להם ולמשפחתם, ועל כן יש לדעת להרפות היכן שניתן ולעשות עימם מסחר הוגן.

לפעמים יצמד אליכם מוכר שהמעוניין למכור לכם דבר מה, אף שלעיתים אין מה לעשות איתו, אך מבט קצר אליו יבהיר כי הוא זקוק מאוד לכסף, נראה שמידי פעם אפשר לקנות משהו גם מטעמי עזרה לאדם הזקוק לכך.

עוני – ההתפתחות הכלכלית שמעודדת ממשלת ויטנאם נותנת את אותותיה, ניכר כי מערכת הכבישים במגמת שיפור הבניה בערים מתרחבת, עסקים חדשים נפתחים ועוד. אמנם לא בדקנו נושא זה ממש לעומק אך העוני אינו ניכר ברחובות, מספר מקבצי הנדבות יחסית נמוך, וגם לא ראינו חסרי בית. מצב זה משפיע לטובה גם בכל הנוגע לביטחון האישי ברחובות, למספר עבריינים וליחס התושבים לתיירים הבאים לבקר במדינתם.

מסאג' – לחובבי המסאז' (ולא מעבר לכך), כמעט בכל ערי ויטנאם בקירבת בתי המלון או בתוכם יש לא מעט מקומות בהם ניתן לעשות מסאז', המחיר לשעת מסאז' הוא כ- 10 דולר, גובה המחיר תלוי באיכות ובמקצועיות של המטפלים ובמקום בו נעשה הטיפול. כדאי לעשות בדיקה קטנה לפני החלטה להיכן הולכים. לעיתים המקום נראה ריק ורק לאחר שמתיישבים על ספת העיסוי בעל או בעלת המקום מטלפנים לאיש או האישה העושים את המסאז' שיגיע ולוקחות דקות ארוכות של המתנה. במקומות הצפופים לרוב המטפלות/מטפלים נמצאים בזמינות גבוהה וניתן לראות את איכות הביצוע.

מים מינרלים – בויטנאם לא כדאי לשתות את המי הברז ויש להצטייד במים מינרלים שאותן ניתן להשיג בכל מקום. אם תמצאו סופר מרקט כל שהוא שם המחיר יותר נמוך מן החנויות קטנות הפזורות ברחבי העיר. שימו לב יש מספר חברות המספקות מים מינרלים, חלק מהחברות מספקות מים מינרלים אשר טעמם מר. בחרו את החברה שטעם המים שלה הוא הטוב ביותר.

מדריך מקומי – בערים מרכזיות ניתן להשיג מדריך מקומי בפניה לאחת מסוכנויות התיירות הפזורות בעיר. באזור סאפה ניתן לשכור מדריך או מדריכה מקומית (משבטי ההרים בצפון) באופן ישיר בבקרים על יד המלונות, הם יודעים אנגלית ברמה סבירה וניתן להבינם. חשוב לדעת להיכן אתם רוצים לטייל ומה אתם רוצים לראות והכווינו לשם את המדריך. עלות מדריך בהזמנה ישירה היא כ-10 דולר ליום, חשוב לתת למדריך/כה טיפ נאה, זו הכרת תודה להם ועזרה כלכלית נכבדת לאנשים החיים באזור לא אחת חיי דלות.

מזגנים – מכשיר יעיל זה עדיין לא חדר היטב למדינה זו. פרט לבתי המלון רוב המבנים הגדולים והקטנים אינם ממוזגים, יש בהם מאווררים שעוזרים במעט אך לא להפיג את החום והלחות.

טיפים למסלול הטיול

על מסלול בפרוט בנפרד

טיול בהנוי - עיר דרום מזרח אסיה טיפוסית בנגיעות צרפתיות, העיר אינה מרשימה במיוחד אולי פרט לאזור המוזולאום והארמון של הוצי מין וסביבתו, האגם, תאטרון הבובות המים (שפת התאטרון היא ויטנאמית, אך בהחלט ניתן לחוש שם את האוירה, המוסיקה והתרבות המקומית). שווה להקדיש לעיר ולאתרים אלו כמה שעות עד יום, אך לא הרבה יותר.

סאפה תרבות, נוף וטרסות אורז – סאפה נמצאת בצפון ויטנאם בגבול סין ולאוס. ניתן להגיע לסאפה מהנוי בכמה דרכים: אוטובוס, מונית ורכבת לילה מהנוי. הרכבת נוסעת כ-8 שעות עד העיר לאו-קאי ומשם יש להמשיך ברכב או אוטובוס עד סאפה עוד כשעה במעלה ההרים. סאפה הוא אחד האזורים היפים והמרשימים בויטנאם, הרים וגאיות, טרסות אורז ותירס. חקלאי האזור מנצלים כמעט כל פיסת קרקע לחקלאות, שווה להתעכב באזור לימים ספורים, לטייל בין הכפרים באזור להכיר את התרבות המקומית חקלאית בעיקר טרסות האורז המרשימות ביותר בדרך עשייתם ובמים היורדים מטרסה לטרסה ומשקים את כל שדות האורז. בנות שבטי האזור עוסקות ברגעי הפנאי במלאכת הרקמה, יש שם הרבה עבודות האומנותית.

ישנם מסלולי הליכה יפים בין הכפרים, כדאי ללכת בחלקם בנחת בעניים פקוחות. לא לוותר על הכפר cat cat הסמוך לסאפה, הנוף שם מרשים הרבה מים ומפל יפה ואפילו אפשר לשחות שם במים ביום חם. כדאי לשים לב לשבטים השונים באזור זה כל אחד מהם עם תלבושת שונה ותרבות חיים קצת שונה אפשר לשאול את בני המקום על דרך חייהם. טרסות האורז יפיפיות מגיעות לגבהים, שווה להתעכב שם לראות, לשאול וללמוד, ולספוג את האוויר הנקי הטמפ' הנוחות והלחות היחסית נמוכה באזור הגבוה הזה. ברחוב הדרומי בעיר הפונה אל העמק הגדול והנוף המקסים, יש לא מעט מלונות (כדאי לשכור מלון ברחוב זה), בהרבה מהם מחכים בכניסה בשעות הבוקר, מדרכים ומדריכות מקומיות שתמורת כ- 10 דולר או מעט יותר, יהיו מוכנים לקחת אתכם לטיול יום או טיול לכמה שעות ברחבי האזור.

סייגון – הו צי מין – זו עיר מודרנית כמעט בכל קנה מידה, מרכז העיר ורבעי המסחר יפים ומטופחים כוול הגינון סביב. כל זאת בשילוב מבנים יפים במיוחד שנותרו מהשלטון הצרפתי בויטנאם הקתדרלה, בית הדואר ועוד. ישנם שני אתרי חובה שמדריכים כמעט מחויבים להביא אתכם לשם: בניין הממשלה ששם שכן ממשל דרום ויטנאם עד לשנת 1975. למי שעוד זוכר או קרא על המלחמה שבין הצפון לדרום, תהיה זו תזכורת מחיה לכל הדברים אותם קראנו או שמענו ברדיו בעת ההיא. אתר נוסף הוא מוזיאון המלחמה והוא מנציח בצורה די קשה את אירועי המלחמה ההיא ואת מעשי הלוחמים האמריקאים בויטנאם עד לתבוסתם.

כדאי לצאת בשעות ערב לרחוב המרכזי של העיר, אלפי צעירים וצעירות ותיירים סובבים שם, בין המזרקות המוסיקה והמסעדות, אוירה צעירה ותוססת הממחישה במעט את הכוון בו הצעירים מבקשים ללכת לעברו.

מפרץ הלונג ביי – מפרץ זה יש האומרים כי הוא אחד המראות היפים בויטנאם. מצאנו כי אכן הוא מפרץ יפה ומרשים עם אלפי איים המזדקרים מן הים וצמחיה ירוקה עליהם. אנו נסענו מהנוי בטיול מאורגן למפרץ וחזרנו באותו יום. הנסיעה מהנוי למפרץ עורכת כ-4 שעות כולל חניה של כחצי שעה בחנות מזכרות גדולה כנ"ל גם בדרך חזרה, כך שנשאר לשייט במפרץ כ-3-4 שעות. אנו לא ממליצים על דרך זו, הרגשנו שלא מיצנו את המפרץ והאזור, וראוי לתת לאזור זה יותר זמן ובנחת. יתכן כי כדאי ללון בהלונג ולצאת לטיל מורחב יותר במפרץ היפה.

הסיור עצמו במפרץ כלל נסיעה בספינה שהיא גם מסעדה צפה, בסיור עצמו מוגשת ארוחה מלאה ונדיבה, כל מי שאוהב ויכול לאכול ממאכלים אלו אני מניח ייהנה. ניתן לעלות לסיפון העליון ולצפות במפרץ. בדרך כלל הטמפ' די גבוהה באזור זה והלחות נושקת ל-100%. במהלך השיט מגיעים למפרץ קטן חונים בו ונכנסים למערה קרסטית, התאורה בה קצת מצועצעת. הטמפ' הנמוכות והקרירות בה הוא בונוס גדול. מצאנו כי החלק המהנה בשיט זה הוא האפשרות לצאת לשיט עצמי בסירת קיאק דו מושבית, נחמד מאוד לטייל איתה בין המפרצונים ומעברי המים מתחת לסלעים. המים עצמם חמים למדי וקשה להבין כיצד מי ים מגיעים לטמפ' כאלו. לא רחוק מהמעגן ממנו יוצאות הספינות לסיור ישנם כמה חופים נחמדים בהם אפשר לרחוץ בים.

הדלתא של המקונג – זה הוא אזור גדול במיוחד הנמצא בדרום ויטנאם מדרום לעיר הגדולה הו צי מין. באזור זה זורם ונשפך לים נהר הגדול המקונג. נהר זה אורכו כ-4350 ק"מ הוא יוצא מהרי ההימליה בסין, עובר דרך בורמה, תאילנד, לאוס קמבודיה וויטנאם. באזור הדלתא הוא מתפצל לכ-9 יובלים גדולים במיוחד ונשפך לים סין הדרומי. על נהר זה מתרחשת פעילות ענפה כמעט מכל סוג, העברת סחורות, שייט להעברת נוסעים, תיירות, שווקים צפים, דיג, מסעדות ועוד. כל ההתרחשות הזו מאוד מעניינת למי שאינו מורגל בה. פעילות זו מתרחשת לאורך כל שעות היום ולעיתים אף בלילה. כדאי לראות את השוק הצף באזור קנטו (יתכן כי קיים בעוד מקומות) את הדייגים, את השווקים הנמצאים לאורך הנהר (את כל בעלי החיים הנאכלים שם), את הסחורות הרבות המועברות על הנהר. לצד הנהר מתקיימות גם חצרות פתוחים של חקלאים בהם ניתן לראות כיצד מכינים עיסה מאורז וכיצד מכינים ממנה נודלס- אורז. חקלאים המגדלים דבורים, גידול עצי פרי מיוחדים ועוד ועוד. כדאי להתעכב שם להיכנס לראות, לשאול, ולחוש את הדברים מקרוב זה מעניין מאוד.

במידה ובמהלך הטיול תיראו אירוע מיוחד או שונה עצרו ולכו לראות מקרוב. אנו השתתפנו בחתונה מקומית (בדרך כלל חלק זה של החתונה נעשה לכל האורחים והוא נעשה בסככה די גדולה אשר מצופה בבדים בצבע לבן ואדום או לבן וסגול) בקשנו להיכנס ולצפות בחווית החתונה המקומית, קיבלו אותנו כל כך יפה שהייתה זו חוויה מקסימה.

קצת על מסלול הנסיעה בויטנאם

א. נסענו להנוי דרך בנגקוק, ביום הראשון טיילנו בהנוי שהיא המרכז הפוליטי של וייטנאם.

בעיר ניתן לראות: ארמון הנשיאות, פגודות, מקדש quan thanh המוזיאון האתני, מקדש הספרות ועוד. במוזולאום ניתן לצפות בגופת הו צי מין המנהיג של ויטנאם בעת החדשה, את פסליו נוכל לראות בכל עיר במדינה. האגם במרכז העיר ובסמוך לו תאטרון בובות המים (יש לציין כי בתאטרון מוצגים סיפורי עם במורשת הויטנאמית אם כי שפת התאטרון היא ויטנאמית).

ב. משם נסענו ברכבת לילה צפונה לעיר לאו - קאי ומשם ברכב לעיר סאפה (Sapa) הנמצאת ברכסי ההרים שבצפון מערב ויטנאם לא רחוק מגבול סין ולאוס. באזור מתגוררים כשבעים שבטים הרריים, המקיימים עד היום את אורחות חייהם ברוח המסורות השונות. בני השבטים לבושים בבגדים צבעוניים המיוחדים להם, בנוסף לעושר אנושי זה, הנוף שבו חיים עמי ההרים של וייטנאם הוא יפהפה: עמקים צרים, טרסות חקלאיות, מעברי הרים מפותלים, נהרות צלולים ויערות .

נציע לשכור חדר במלון בחלק הדרומי של העיר הפונה בנופו על העמק הגדול מדרום לעיר, ממנה ניתן לצפות בטרסות האורז הרבות בחלק מכפרי האזור וברכסי ההרים הגבוהים מסביב לעיר. יצאנו לסיור יום בלווי מדריכה מקומית להליכה בין הכפרים והקבוצות האתניות הססגוניות, בין טרסות האורז ובתוך הנופים המרהיבים.

ג. למחרת טיילנו רגלית אל הכפרים CAT CAT ,CINCHAI השייכים לקבוצת HMONG, שם הנוף ההררי יפה במיוחד נחל גדול זורם בקניון ובו מפלים מתקני מים יפים, וביום חמים אף ניתן לשחות במספר בריכות בנהר.

יש לציין כי בימי שישי שבת מתקיים שוק במרכז העיר בסאפה, ובו מוצגים עבודות ריקמה ואומנות, ותיקים מסוגים שונים וביגוד ועוד ועוד. השוק מתחיל אחר הצהריים וממשיך עד השעות המאוחרות של הלילה.

ד. בעיירה בבק-הא (Bac Ha,) המרוחקת מספה כ-3 שעות נסיעה מתקיים שוק גדול בימי א', השוק מתחיל מוקדם בבוקר ומסתיים בשעות הצהריים. מגיעים אליו שבטי האזור לשוק ומפגינים בהמוניהם את מיטב מחלצותיהם הצבעוניים להדהים. בשוק ניתן לרכוש מגוון רחב של מוצרים כולל עבודות יד וריקמה, שוורי בופלו, מכונות חקלאיות, מוצרים לבית ועבודות ריקמה מסוגים שונים. השוק מעניין ומגוון. סיימנו את היום בשייט על נהר CHAY.

חזרנו ברכבת לילה להנוי.

ה. למחרת יצאנו לטיול יום למפרץ האלונג HALONG BAY. זמן הנסיעה כולל חניה בחנות אומנות גדולה הוא כ-4 שעות. עם הגעתנו עלינו על ספינה ויצאנו לשייט בנופיו הקסומים של המפרץ. כל מי שחלם על מפרץ פסטורלי עם מי תכלת צלולים יתמוגג נוכח מפרץ האלונג. זהו מפרץ יפהפה משובץ אלפי איים קטנים, מוקף מצוקים סלעיים ונקרות.

השיט עובר בין איים ומערות נטיפים בחלקן ביקרנו, על הספינה מוגשת ארוחת צהרים, ועל הסיפון העליון היו כסאות נוח למנוחה . במהלך השיט ירדנו לסירות קייק ושטנו כשעה בין הצוקים היפים באזור. חשוב לציין כי הטמפ' באזור גבוהות הקרינה די חזקה והלחות מלאה, ויש צורך להיערך לכך. בתום שייט (כ 3-4 שעות) חזרנו בנסיעה של כ- 4 שעות להאנוי.

ברצוננו לציין כי טיול יום זה הוא ברירת מחדל, שעות נסיעה רבות לפני ואחרי, ולא חשנו כי אנו באמת חווים את המפרץ היפה. כמו כן חשנו כי הסיור היה קצת ממוסחר ולא באמת הצלחנו לחוש את המפרץ הטבעי היפה במלוא הדרו. אנו ממליצים להישאר עוד יום באזור, או לפחות להאריך את משך השיט להרבה יותר שעות על מנת לגעת בטבע היפה שם.

ו. למחרת עם בוקר טסנו מהנוי לעיר דונג - הוי

משם יצאנו לביקור בפארק הלאומי NHA-KE BANG PHONG המכיל בתי גידול יבשתיים ומימיים, יער ראשוני ומשני, אתרים של התחדשות טבעית, יערות טרופיים צפופים וסוואנה , האזור הוא עשיר במערות קרסטיות גדולות ומרהיבות, נהרות תת קרקעיים מה שהופך אותו לאחת המערכות האקולוגיות הבולטות בעולם. האזור נחשב לאזור הקארסט הגדול והעתיק ביותר באסיה. ביקרנו במערה קרסטית גדולה מאוד ומרשימה במיוחד הדרך למערה עוברת בפארק ביער טרופי סבוך (ג'ונגל) הגענו לחניה ומשם ניתן להגיע למערה ברכב חשמלי או בהליכה ברגל של כ-1.5 ק"מ, וכך גם בחזרה, ההליכה בשביל מעניינת ולא קשה.

בחזרתנו בסמוך לסיום מסלול ההליכה למערה, נכנסנו לביקור במעיינות NUOC MOOC אשר מקורם במערה תת קרקעית. סיירנו באזור המערה ,הלכנו על גשר במבוק, בשבילי האזור ובבריכות הטבעיות. בערוץ הנחל יש בריכה טבעית גדולה ודי עמוקה, מומלץ לשחות שם (בתשלום) אם כי יש המים מעט סוחפים, יש אפילו מציל וחגורות הצלה. משם יצאנו דרומה וכעבור כחצי שעה חצינו נחל מרשים ומשם יצאנו לשייט על הנהר עד למערת PHONG NHA. השיט נחמד ונעים (יש שם הרבה סירות מנוע המסיעות בתשלום את התיירים למערה). אפיק הנהר מרשים, במהלך השייט כדאי לראות את הדייגים בנהר הרחב, את מלקטי העשב המיוחד הגדל על קרקעית הנהר, את חוות הדגים שם, את כפרי הדייגים וכמובן הכניסה בשיט לתוך מערת הקרסט הגדולה והמרשימה שרק חלקה פתוח לביקורים הן לשיט והן להליכה רגלית.

את הלילה עשינו בדונג הוי

ז. למחרת עם בקר יצאנו בנסיעה לעיר הואה .

הואה שימשה כבירתה של וייטנאם (לפני האנוי) ונחשבת לבירה המלכותית של וייטנאם עיר המלכים והקיסרים ומכאן ייחוסה. שיא פריחתה של העיר היה תחת שלטונם של קיסרי שושלת נגווין שהפכו את הואה למרכזם השלטוני והתרבותי. הם הקימו בה ארמונות, פגודות ומקדשים רבים ושם גם קבורים חשובי הקיסרים של שושלת זו. חלקים מהעיר הואה נחרבו במהלך ההפצות הכבדות של מלחמת וייטנאם, ומה שנותר מרמז על הפאר וההדר שהיו נחלתה של העיר המבוצרת בחומה. בשנת 1993 הכריז ארגון אונסק"ו העולמי על האזור כאתר מורשת עולמי הראוי לשימור .

לאחר הסיור בעיר העתיקה בקרנו בפגודת thien mu ושטנו בנהר הבושם.

לינה בהואה.

ח. למחרת יצאנו בנסיעה לעיר הוי-אן דרך העיר הנמל המפורסמת דאנאג. הדרך ההררית יפה ומרשימה, במהלך הנסיעה כמה קילומטרים לפני העיר דאנאנג הכביש מגיע לנקודת שיא גובה, יש שם מסעדות וחנויות לממכר מזכרות. מנקודה זו נשקף נוף יפהפה של חוף כחול מפרצים והרים ירוקים הן לצפון והן לדרום. כדאי לעצור שם למנוחה ותצפית יפה על כל האזור, ניתן לראות במקום שרידים מבונקרים ממלחמת וויטנאם שהסתיימה בשנת 1975. בדנאנאג ביקרנו בהר השיש ובמערות המקודשות לבודהיסטים. לאחר מכן ביקרנו במוזיאון הצ'אם בדאנאנג (לא מרשים במיוחד).

לאחר עוד כ-40 דקות נסיעה הגענו לעיר הוי-אן היא עיר קטנה ועתיקה אשר נדמה כאילו הזמן בה עמד מלכת. ברובע העתיק של העיירה ניתן לחוש באווירה היסטורית מיוחדת, בעבר הייתה הויאן עיירת נמל חשובה וכיום פזורים ברובע העתיק שלה יותר מ-800 מבנים עתיקים בני כ-200 שנה. המבנים נראים כגלריה ענקית וסיור רגלי בעיר העתיקה ביום ובערב תוך צפייה בפנסים הסיניים המקשטים אותה מהווה חוויה מהנה.

יצאנו לסיורים בעיר – בגשר היפני בן ה -400 שנים, במוזיאון המקומי, ביקור בבתים מקומיים, הליכה בסמטאות העיר ובין הגלריות והשוק העירוני. יש לציין כי העיר מאוד ממוסחרת בדומה לטמל של קטמנדו ולקוואסאן בבנגקוק. יום יספיק בהחלט לעיר, נסו לשוט לכוון מוצא הנהר עליו בנויה העיר לכוון מוצא הים.

ט. למחרת יצאנו אל מחוץ לעיר לסיור אופניים בלוויית מדריכה מקומית בין הכפרים והשדות המקיפים את הוי אן. נסענו לכפר חקלאי בו משלבים בין שיטות גידול מסורתיות לשיטות מקדמות יותר, היה מעניין לראות וללמוד על הגידולים המעניינים שיש שם וכן ניתן לאכול ארוחת צהרים בבתי הכפריים. בהמשך שטנו (עם האופניים) לכפר בוני הסירות והנגרים, המשכנו בסיור האופניים בין הכפרים וחווינו את אורח החיים המקומי בצורה בלתי אמצעית וממש מהנה. בתום הסיור חזרנו למלון בהוי אן.

י. בשבת שהינו וטיילנו בסמטאות העיר העתיקה הוי-אן וכן לאורך הנהר היפה.

יא. ביום ראשון בבוקר טסנו מדאנאג לעיר הו צ'י מין - סייגון.

הו צ'י מין שהייתה בירת דרום ויטנאם עד 1974, מונה כיום כ – 8 מליון תושבים , עיר מודרנית ותוססת ומרכז העסקים של וייטנאם .

עם ההגעה לעיר יצאנו אל מחוץ לעיר למחילות קו צ'אי אשר שמשו את לוחמי הויטקונג בזמן המלחמה נגד האמריקאים במשך כ – 10 שנים. רשת מחילות מרשימה למעלה מ-200 ק"מ, המלמדת על אופי החיים ושיטות הלחימה אשר היו נהוגים כנגד צבא ארה"ב (מי שראה סרטים מהמלחמה בין הצפון לדרום, יוכל לחוות מקרוב מה אירע שם וכיצד ובאיזה שיטות נלחמו כנגד צבא ארה"ב). ניתן לראות כיצד המקומיים מנצלים את מסתרי הג'ונגל למלחמה בכובש הזר. אחה"צ חזרנו להו צ'י מין.

יב. בבוקר למחרת יצאנו ליום סיור בעיר הו צי מין - הפגודות , השווקים , קתדרלת נוטרדאם, בית הדואר המרכזי, בניין הממשל היפה שהיה לממשלת דרום ויטנאם, מוזיאון המלחמה ובו מסוקים וטנקים ותותחים שנלקחו שלל בידי מבא הצפון, המוזיאון די קשה לצפייה, כמובן שהוא מציג את עוולות המלחמה מהצד הויטנאמי, ועוד.

לינה בהו צי מין.

יג. למחרת יצאנו בנסיעה דרומה לכיוון הדלתא של המקונג, לצפות במפעלים מקומיים ליצור ממתקי אורז תפוח, פורצלן ועוד.

הדלתה של המקונג יש בה 9 יובלים גדולים מאוד ועוד מאות יובלי משנה של הנהר הארוך (4350 ק"מ). המקום שוקק חיים, עיירות על המים, כמו מיתו וקאנטו (Mytho,Cantho), כפרים מוקפים שדות אורז מוצפים, מטעים וגנים טרופיים, הרבה עצי פרי מעניינים ושונים מן המוכר, שווקים צפים, ותנועה בלתי פוסקת של מכוניות, עגלות, בהמות, אופניים ובני אדם. סיירנו בשתי הערים בין החוות, וטעמנו מתוצרתן ועוד. זו חוויה מעניינת למדי לפגוש את הכפריים וללמוד על אורחות חייהם ממש מקרוב.

לינה בעיר קאנטו.

יד. למחרת מוקדם בבוקר יצאנו לשייט לצפות בשוק הצף בין הספינות העוסקות במסחר על המים. הספינות עמוסות בפירות וירקות ואלו עוברים מיד ליד מספינות לסירות קטנות, מעניין לשוט בניהם בנחת ולספוג את אווירת המסחר על המים. המשכנו לסייר בין הכפרים ונכנסנו לאחד החצרות ושם למדנו על יצור בצק האורז על האפיה שלו (כעין פיתות דקיקות) וכיצד הופכים אותם לנודלס אורז לאחר האפיה והיבוש. משם שבנו בנסיעה להו צי מין בשעות אחה"צ, היישר לשדה התעופה

חזרה הביתה למחרת בבוקר.