טיול ביוון 17 – 24 ספטמבר 2017
פרולוג :
בחוג שירה הדו שבועי שבו אני משתתפת בקביעות כבר שנים רבות, מובאים לעיתים קרובות שירים מאוד מעוררי השראה. גם בשבוע לפני שיצאנו לטיול המסורתי שלנו, הובא שיר כזה שמעצים את הפילוסופיה הבסיסית שלי בחיים: – לחיות במלוא הקיטור, בכל העוצמה, ליהנות ממה שאפשר כל עוד אפשר. הרעיון הזה מתנגש לעיתים קרובות ברעיונות אחרים ודרך שונה להסתכל על החיים. בעוונותיי, כתמיד, אינני מוותרת על הדרך שלי, לכן מצטטת במלואו את השיר שמשמש השראה גם לטיול, ליציאה למסע, ולחיים בכלל.
ככה כתבתי לחברים לפני הנסיעה, במקום ברכה שגרתית לראש השנה:
שלום לך, שנה טובה, הנה זה כבר מגיע:
כמעט שנה חדשה, כמעט סתיו, כמעט יציאה למסע קצרצר,.
מצורף שיר של דונה מרקובה, שיר ש"פגשתי" בחוג שירה.
מאחלת לעצמי וגם לך/לנו/לכם להגשים וליישם את רוח השיר, "הציווי" שיש בו,
כל יום, כל שעה, כל שנה, וגם בשנה הבאה עלינו לטובה. ברכות, איחולים וחיבוק חם.
לא אמות חיים שלא ניחיו – דונה מרקובה / תרגום: אסף רולף שחר
לא אמות חיים שלא נחיו
לא אחייה בפחד
שמא תאחז בי אש.
אני בוחרת להיות נוכחת לימי.
לאפשר לחיי לפתוח אותי,
לעשות אותי חוששת פחות,
נגישה יותר.
לשחרר את ליבי ההדוק
עד שיהיה הוא לכנף.
לאבוקה, להבטחה.
אני בוחרת לסכן את חשיבותי העצמית,
לחיות כך
שמה שבא אלי כזרע,
ייצא ממני פורח
ומה שבא אלי כפריחה
ייתן פרי.
אי, יער, מפרץ -- 18 ספט
ערב יום ב'. כותבת במרפסת מלון משפחתי קטן בעיירה Loutra Edipsou.
העיירה ממוקמת על איזור מים מינרליים תרמיים. עיירת מרפא קדומה ועדיין פעילה. אפילו במלון הצנוע הזה יש במרתף ספא, כרגע חזרנו משהייה של שעה בג'קוזי כזה. עכשיו צריך שעתיים מנוחה לפני שנלך לארוחה ול"אוזו".
קמנו הבוקר בעיר חלקידה Chalkida על מפרץ המשקיף על האי הזה Evia.
הזריחה רק בשעה שבע אז אפילו אני התעוררתי וראיתי זריחה. נדיר ממש. ((-:
חצינו גשר קצר והופ אנחנו באי .
הדרך יפה, מפותלת וצרה. פס לבן. אין עקיפה. הנוף: מטעי זיתים, וכשעולים לגובה מיני מחטניים (אורנים?) (איפה ניסים בר נוף כשצריך הגדרת צמחים).
תחנה ראשונה פיקניק בדרך עם מצרכים שקנינו ביציאה מהעיר; גבינת כבשים מלוחה, עגבניות עסיסיות, יוגורט שהתהדר בכתובת 2% לא ברור של מה. כי אם לשפוט לפי הטעם העשיר והמרקם אז בכל כפית היו לא פחות מ- 20 אחוז שומן . ((-: נו שיהיה .
העפלנו מזרחה להר הגבוה ביותר שעליו יושבת העיירה Steni. עיירה ציורית, מעינות שלאורכם עצי דולב, ערמונים, אגוזי מלך. טיילנו מעט ושתינו קפה פרפה שזה קפה קר עם קצף. טעים. ועוגת גבינה עם ריבה של פירות יער. גם.
אחר כך חזרנו לצד המערבי של האי אוויה. נסענו לאט לאורך מפרץ וירדנו לעיירת החוף Limini. ממוקמת ממש על החוף של אותו מפרץ יפה. שחיית התרעננות בחוף שקט, ממש לבד. ים שקקקקקטטטטט כמו בריכה. אין אפילו זכר לגל. שחינו. שמחנו למצוא על החוף טוש עם מים נקיים. .
משם תוך חצי שעה הגענו לכאן.
התארגנו לפינוקים בג'קוזי הר"מ. מים וגם מסאז', זרמים מכל הכיוונים. ((-: .
ערב. יציאה לארוחה. אוזו? בירה?
ליל מנוחה.
מעיינות חמים על שפת הים, לוטרה אדיפסו – 19 ספט
שעת בוקר בעיירת החוף Loutra Ediposou.
צועדים לכיוון החוף ומולנו אנשים מבוגרים עם מגבות ובגדי ים כבר חוזרים מרחצת הבוקר שלהם.
הלכנו לכיוון שממנו הם באו וגילינו אוצר ממש. האמת, מתלבטת אם לחשוף או לא. כי מיד יגיעו הנה המוני ה"עם הנבחר ". אתם חברים שלי אז ... בסדר.
ה"סוד" כמובן ידוע ומוכר אך כמעט לא מוזכר בספרי המידע שקראתי.
אז זה הולך ככה:
מים מינראליים בדרגות חום שונות, החל מכמעט רותחים ועד פושרים, נובעים משכבות הסלע שליד החוף. פשוט זרימה די חזקה מהסלע אל מי הים.
לגמרי טבעי, בלי צינורות, בלי ספא, ככה סתם. אנשים משתכשכים, מתמכרים לזרמים ונהנים.
האמת, העיר עצמה לא מתוחזקת במיוחד. יש המון מלונות קטנים עממיים.
רוב אוכלוסיית התיירים אנשים מבוגרים.
בעצם אולי הם בני 200 ורק נראים 80+, כי כל יום הם מבלים במעיינות המינראליים האלו שיש להם סגולות מרפא, ככה אומרים.
הסבירו לי שהביטוח הלאומי היווני משלם לקשישים על טיפול המרפא במעיינות החמים.
אחרי מספר שעות שם, על שפת הים, התארגנו לארוחת בוקר הכלולה במחיר המלון.
בהמשך היום נסענו עד לקצה האי, הרבה שטחים חקלאיים, מגדלים זיתים (ענקיים, יפים, עדיין ירוקים) לצד מטעי תאנים. ליד עץ תאנה בצד הדרך עצרנו והתכבדנו בתאנים שחורות עסיסיות.
ממממ... מעולות.
אחרי מספר שעות נסיעה בין עיירות חזרנו אל החוף המופלא
שממנו נשאר לנו טעם של עוד...
כדאי לכם לנסות .
מעבורת צפונה -- 20 ספט
בוקר יום ד', בארץ כמעט ערב ראש השנה. איחולים וברכות לכל העולם מכולם אל כולם.
אנחנו בדרך לצפון. מעבורת גדולה (2 מבוגרים + רכב קטן = 18 אירו ), שיט של חצי שעה מקצה האי אוויה Agiokambos לכיוון ווולוס Volos. אחרי חצי שעה המעבורת מגיעה לנמל בשם GLYFA.
שייט נעים, כמעט בלתי מורגש. מתחילים לתור את חצי האי פילון. נסיעה בנופים יפים לכיוון ההרים שמעל לעיר המחוז Volos. במבצע משתלם אתמול, השגנו מקום בעיירה הציורית Portaria המהווה מרכז לטיול במרכז האי פיליון .
בכניסה למלון Erofoli מוגש משקה אלכוהולי תוצרת בית, אולי ליקר דובדבנים. הרמנו כוסית לשנה החדשה. שיטוט בכפר וארוחה.
טיול לכפר הגבוה והיפה Makrinitsa, בנוי כולו מאבני צפחה, קירות וגם גגות . במרכז הכפר עצים ענקיים וכמובן גם קבוצה של מטיילים ישראליים.
לדברי בעל המסעדה שבה אכלנו צהריים, מגיעים הנה המון ישראלים בשנים האחרונות . הרבה יותר מכל עם אחר. לך תשכנע אותו שיש רק 8 מיליון מאיתנו, הוא עצמו כבר פגש יותר ((-: .
אם לתמצת את היום:
חופים, נופים, עצי דולב ענקיים, עיירות אלפיניות (מרכזי סקי) המחכות לתיירים ולשלגים.
אוכל וקפה טעים, מלון מפואר המשקיף לנוף מדהים.
מנוחה רגועה, שנה שונה, מעניינת, מאתגרת בבריאות טובה.
זה כל מה שצריך. לא ככה?
חצי האי פיליון -- 21 ספט
בוקר קריר, כמעט קר.
ארוחה מאוד נדיבה ומפנקת במלון.
התוכנית היום לחקור ולהעמיק בחצי האי פיליון. לנסוע בדרכים הפתלתלות והצרות, בין כפרים עתיקים וציוריים, יערות עבותים. למטה אחרי כל פיתול, מכל עבר, מבצבץ הכחול של הים.
נוף, נוף, נוף. עצי ערמון, אגוזים, תפוחים. עצי הערמון גדלים באופן טבעי. עכשיו העונה, מרחוק נראים כדורים קוצניים ירוקים, מלאים בפרי החום.
ראיתי לראשונה בחיי איך קוטפים, קולפים, ממיינים, ושולחים ארגזים. באחד הכפרים הקטנים שבדרך, שוחחנו עם אישה בזמן שמיינה פרי שקטפה בעצמה. סיפרה שהפרי יישלח לאיטליה ואפילו לארה"ב.
אחרי נסיעה איטית למדי בכבישים תלולים (שאפו לנהגים, צריך המון סבלנות ו...בזהירות) הגענו לחוף. יפה שם, מזג האוויר כבר היה יותר חמים ונעים. רחצה ושחייה בחוף יפהפה, כנראה מפורסם מאוד כי היו הרבה אנשים, בעיקר נופשים ישראליים. אגב, יש המון חופים מאותו סוג, אפשר לבחור. ניסינו לגוון את הדרך חזרה אבל הגענו לכביש שהיה חסום ונאלצנו לנסוע כברת דרך חזרה. שוב נסיעה בנוף קסום אבל הנהיגה ... בייחוד אם לפנייך נוסע טרקטור איטי או משאית גדולה.
פס לבן כפול! אין עקיפה, אלא אם כן אתה נהג יווני, שלגביהם הכלל הזה לא תופס בכלל. מזל שאנחנו לא מבינים מה צעקו עלינו הנהגים המקומיים כשבסוף הצליחו לעקוף גם אותנו ((-: יש סיכויי שאפשר היה להיעלב.
אגב, ביום זה הצלחתי להגשים שני חלומות:
1. להתעורר ו להרגיש ש...קררררר.... (10 מעלות בבוקר בהר).
2. להגיע לחוף Mylopotamos ולהתרחץ שם, מה שלא הצלחתי לעשות בטיול המאורגן לפני עשרים שנה. סגרתי מעגל!
הסיפור המצחיק של היום:
בחוף הר"מ התיישבנו על כסאות החוף. הצעיר שאחראי על הכסא בא לגבות כסף;
10 אירו ל- 2 כיסאות לשעה. ( מחיר מלון די מפואר 35 אירו לילה + ארוחת בוקר דשנה ((-: , רק לשם השוואה).
צחקתי והצעתי לו שקית מהפיצוחים שהבאתי מהבית (אפונה ותירס מלוחים) תמורת 5 אירו. אני כמובן התבדחתי איתו כדי להעיר כמה המחיר שלו מופרז. אבל להפתעתי הוא קיבל את הצעתי, נתן לי 5 אירו תמורת שני חופנים של "פיצוחי שאדי" מארץ הקודש.
הומור תמיד עובד לטובה.
לארוחת ערב: סלט יווני, צזיקי וגם סופלאקי עשוי היטב, בטברנה הקרובה למלון.
עם החיוך הזה אלך לישון.
פיראוס וגם אתונה -- 22- 23 ספט
אל חצי האי פיליון החלו להתאסף מכוניות מרוץ עם הצוותים שלהם כהכנה למרוץ שייפתח מחר באיזור.
העיקולים הכי מפותלים קיבלו ריפוד של צמיגים. הבנו שאי אפשר יהיה לנהוג כאן, והאזור כולו ייסגר לתנועה, אז אחרי טיול קצר עזבנו את האזור ונסענו כמעט 4 שעות בחזרה לאתונה.
התמקמנו במלון קרוב לדרך הראשית.
בילינו ערב נעים וכבר לא חם מידי בנמל של פיראוס בארוחת דגים ממש על המים מול יאכטה מדונדשת.
פוליקר צודק, "האורות של פיראוס מזכירים את חיפה" והדגים טעימים.
בשבת נסענו למרכז העיר אתונה.
המוני תיירים בכל פינה כולל ב אקרופוליס, תורים וצפיפות. אמנם הכניסה בחינם אבל צריך כרטיס מודפס ((-:. ההליכה בתוך המון אדם לא משפרת את החוויה. האתר בשיפוץ ונראה שכך יהיה גם במאה השנים הבאות, אלא אם כן יוון שוב תהיה אימפריה שתוכל לייבא עבדים לבנות מחדש את ההריסות של המקדשים המפוארים.
ראינו בקיצור, עשינו וי והמשכנו הלאה.
למרבה הצער (שלי) והשמחה של בעלי, העסקים, גם במרכז העיר, מסעדות, בתי קפה, מדרכות, חנויות, הכל תחת עומס אנושי מוגזם.
גם במקומות שלא מחלקים כלום בחינם. לא מיזנטרופית אבל כן שונאת להצטופף.
אולי העיר אתונה תהיה נעימה יותר בימי חול? בחורף? בכל אופן, ראש השנה כבר עבר,
אנחנו בדרך חזרה. שנה טובה, תודה על ההקשבה.
אפילוג
בשדה התעופה, בהמתנה לטיסת אל על חזרה, שוטטתי בפייסבוק ומצאתי כתבה על 100 שורות משירים אהובים שנאספו מכל מיני אנשים חשובים. כמובן שהוספתי שורה משלי.
לסיום חווית הטיול שלי ולקראת החוויות הבאות של הטיולים הבאים השיר האהוב עלי מובא כאן במלואו, בתקווה שגם לכם ישמש השראה לחיפוש ה"מפרץ הקטן" /ההר/הנוף/הקסם הבא שממתין להתגלות לכם בטיול וגם בחיים שלכם.
זה החלום / אולב האוגה (משורר נורווגי )
זה החלום, שאנו נוצרים בליבנו,
בלי לומר מילה:
שמשהו מופלא יקרה פתאום,
שזה מוכרח לקרות.
שהזמן ייפתח לפנינו,
שהלב ייפתח לפנינו,
שהשערים ייפתחו לפנינו,
שהסלע ייפתח לפנינו,
שמעיין נסתר יפרוץ לעומתנו,
שהחלום עצמו ייפתח לפנינו,
ושבוקר אחד, נשייט בלי משים,
לתוך מפרץ קטן,
שלא ידענו שהיה שם כל הזמן .
===============================================================
סוף טוב הכל טוב
