עכשיו שתיים בלילה כמעט וכולם ישנים ואני עוד קצת בהתרגשות מהזיקוקים אז אני כותבת. היום בילינו הרבה זמן בים ובבוקר בשוק שהיה מלא בדוכנים למכירת כל מני זיקוקים. אחר הצהריים החלה התרחשות בשכונה – הביאו מנגל ענקי לשולחן ארוחת הבוקר, מגברים ועמדו עם צינור והרטיבו את רחבת החול (הכביש). הנשים נראו בשולחן הקלפים מכינות שיפודים. חשבנו שמדובר במסיבת ראש השנה שכונתית אך הסתבר שמדובר ביום הולדתה של הבת של דודה חנה (שהגיעה מפנום פן לכבוד הארוע והיא בת 16). בסביבות שבע עשו על האש, שתו בירות, הביאו עוגה ענקית ועשו surprise כמיטב המסורת ואחר כך הצעירים (בעיקר נערים וכלת יום ההולדת ועוד נערה או שתיים) רקדו. אנחנו אכלנו ושתינו ואחרי שכבר עלינו למרפסת שמנו לב שכמה ילדים עושים תנועות סטייל ברייקדנס ונועם מיד רץ למטה והסתער על הרחבה בגלגלון וג'ינגה (קפוארה) ואחריו כמובן עומרי. אר כך הם נשארו לרקוד עם הילדים והיה שמייח. הלכנו לישון בתשע בערך וב 23:00 הערנו את הילדים ונסענו לחוף הים שהיה מואר כולו מזיקוקים. היו הרבה אנשים, תיירים ולמרבה ההפתעה הרבה קמבודים, כולם מכוונים זיקוקים לעבר הים ואנשי המסעדות דואגים לזיקוקים רציניים יותר וכתובות אש, מוזיקה מכל מסעדה והרבה אלכוהול.נתנאל קיפץ על המנשא על גב ש' וחייך לכל עבר כהרגלו. שוטטנו קצת בשביל בין המסעדות וההמולה, התנשקנו סולידית בחצות וקיבלנו את פני 2011, כמו שתמיד אומרים על אוסטרליה – חמש שעות לפניכם...
אז לילה טוב עכשיו לכולם ונשיקות ממני, אליה