סלובניה וטעימה מאוסטריה עם ילדים

סלובניה וטעימה מאוסטריה גילוי נאות למי שלא קרא סיפורי טיול קודמים. מאז שאנחנו נוסעים עם ילדים אנחנו לא מגדירים את הנסיעה כטיול אלא כחופשה משפחתית. הפעילויות לא בהכרח שונות בהרבה ממה שהיינו עושים בארץ, אבל מתבצעות באווירה ונופים אחרים ובמזג אוויר שונה. איפה שניתן לשלב פעילויות יחודיות למקום שמתאימות לילדים בגיל הזה, כמובן שלא נחמיץ אותן, אבל אל תתפלאו אם לא תמצאו פה את כל רשימת הדברים שאין להחמיץ. עבורנו, החוויה של החופשה המשפחתית היא העיקר. נסענו לסלובניה, עם שלושה ילדים צעירים (יובל-8 וקצת, אלון-כמעט 7, יעל-כמעט 3). למרות שהמסלול הקלאסי מדבר על סלובניה וקרואטיה, החלטנו שבהרכב הנוכחי ובשל העובדה שהטיסות שלנו היו למינכן, נתמקד בסלובניה ובזמן שיוותר נטעם קצת מאוסטריה. יום 1 -; ארבע מדינות ביום אחד פעם ראשונה שהתנסינו בטיסה עם אייר ברלין. שירות נטול חיוכים ומינימליסטי אבל סה"כ היה בסדר גמור. נחתנו במינכן כמתוכנן. יחד עם שאר נוסעי הטיסה נדחסנו לחלל קטן ולא מספק להמתנה ארוכה לביקורת דרכונים. לאחר מכן פנינו לקחת את הרכב. גם כאן חווינו המתנה מאוד ארוכה לכל מי שהזמין את הרכב מראש לעומת דלפקים פנויים לאלה שלא הזמינו מראש (יחס קלאסי ללקוח פוטנציאלי לעומת לקוח מובטח). לקחנו את הרכב ופנינו לנסיעה של כ 4 שעות למקום הלינה בסלובניה, כשבדרך אנחנו חוצים את אוסטריה. עצרנו בגרמניה בתחנת דלק על מנת להצטייד במדבקות לאוטוסטרדה גם עבור אוסטריה וגם עבור סלובניה. יש לשים לב לכמה זמן המדבקות תקפות. אנחנו למשל הצטיידנו כבר מראש במדבקות שנצטרך רק בעוד כ 10 ימים בדרכנו חזרה. מכאן המשכנו בנסיעה רצופה על פני נופים מרהיבים לכיוון מקום הלינה שלנו בעיירה Bohinjska Bistrica שבאיזור אגם בוהיני. המעבר מאוסטריה לסלובניה הוא במנהרה (תשלום נפרד) ובעיקר בסופי שבוע, עלולים להיות שם עומסי תנועה מאוד כבדים. בדרכנו למקום הלינה שלנו עברנו בעיירה Bled ונהנינו ממראות יפים של האגם. מקום הלינה שלנו היה דירה בתוך בית גדול, מוקף במרחבי שדות ירוקים. בעלת הבית פינקה אותנו בשתייה קרה וגלידות לילדים (שכחתי לציין שהגענו בעיצומו של גל חום) ובאנגלית מקרטעת סיפקה לנו המלצות. הדירה שקיבלנו היתה דירת חצי מרתף, מאוד מרווחת (יש לה דירות וחדרים שהיא מחברת ומפרידה לפי הצורך). הריהוט מיושן, ומי שמחפש עיצוב יפה או דירה נוצצת, יאלץ לחפש מקום אחר. עבורנו, זה ענה על כל הדרישות. לאחר התארגנות קצרה פנינו להכיר את העיירה ולהצטייד בסופרמרקט. את היום הראשון סיימנו בארוחת ערב במסעדה/פיצריה. הצ'יפס המקומי עבר בהצלחה את מבחן אלון, מה שהבטיח שהילד לא ירעב בשבועיים הקרובים (לא, זה לא הדבר היחיד שהוא אוכל, הוא אוכל גם גלידה...). יום 2 -; קניון וינטגאר (Soteska Vintgar) וקרנסקה גורה(Kransja Gora) כבישון צר מוליך לאחת מאתרי התיירות העמוסים בסלובניה, קניון וינטגאר. קניון יפהפה, ירוק, מים שוצפים ואם באים מוקדם גם שקט קסום. הליכה קלה בשביל נוח ועל גבי גשרונים. בדרך חזרה כבר פילסנו את דרכנו בקושי בין המבקרים הרבים. המשכנו בנוף יפהפה של הרים ירוקים בצד הרים קרחים ומשוננים שבפסגתם שרידי שלג אל קרנסקה גורה. רכבל איטי מאוד עולה אל פסגת ההר ממנו גלשנו במגלשות הרים נחמדות ומעט מפחידות (פס אחד בלבד נותן תחושה פחות בטוחה). למטה יש גם גלישה על אבובים במסלול קצר ומאכזב מלבד המסוע שמושך אותך בחזרה למעלה עם האבוב. אמיצים יותר יכולים לדהור במורד ההר במסלול אופניים מאתגר במיוחד שחלקים ממנו נראים ממעוף הרכבל. המשכנו לכיוון מעבר ההרים ורשיץ' (Vršič Pass) מתוך כוונה לעצור באגם Jasna, שם קיווינו למצוא ברווזים וגן שעשועים קטן. כנראה שעוד כמה אנשים קיוו כמונו והאגם הקטן היה מאוד עמוס. המשכנו לכן מעט בכביש עד שלפני גשר ראינו ערוץ מוצל. גלשנו אליו ומצאנו ערוץ של מי קרח בעוד שבחוץ מד המעלות הראה 37 מעלות. למרות החום הכבד, בקושי יכולנו לטבול את הרגליים אבל השהות בצל לצד המים הקפואים נתנה לנו תחושה של מזג אוויר נעים. הילדים בילו זמן איכות בזריקת אבנים למים וכולם היו מבסוטים. יום 3 -; רמת פלאנינה (Velika Planina) העלייה לרמת פלאנינה נעשית בשני שלבים. האחד בגונדולה סגורה והשני ברכבל כסאות פתוח. בשל קושי לוגיסטי לעלות עם שלושה ילדים צעירים ויתרנו על רכבל הכסאות. הרעיון לעלות ברגל עד לפיסגה נגנז לאחר מאה מטר לאחר שהתברר לנו שמדובר בעלייה בגובהשל כ 200 מטר ושהערכות הזמנים שלנו ושל הסלובנים לא ממש תואמות. חזרנו למטה קצת מאוכזבים. החלטנו להתעודד בפארק המים תרמה סנוביק (Terme Snovik). בפארק איזור מקורה ובו בריכה וג'קוזי ואיזור פתוח ובו בריכה ושלוש מגלשות מול נוף ירוק ויפה. רצינו לסיים את היום במסעדה סינית קרובה בשם פקינג על פי המלצות באתר אבל הסתבר לנו שהמסעדה נסגרה והפכה להוסטל. מקומיים המליצו לנו על מסעדה סינית אחרת בעל השם המפתיע הונג קונג אבל הסתבר לנו שגם היא סגורה. החלטנו לחזור ולאכול באחד הכפרים הסמוכים לבוהינסקה ביסטריצה. הפור נפל על מסעדבשם Gostlina pri Hrvatu בכפר Srednja vas v Bohinju. אוכל טעים ונוף יפה. בדרך יש להזהר מרוכבי האופניים שבהיעדר מסלולי רכיבה מסודרים רוכבים על הכבישים עצמם. יום 4 -; עמק הסוצ'ה (Soca) פתחנו את הבוקר בנסיעה ברכבת המכוניות מבוהינסקה ביסטריצה למוסט נא סוצ'י. מילאנו אחר ההמלצות והגענו כחצי שעה לפני הזמן. פגשנו תור ישראלי מבולגן שבו זה שמגיע אחרון עולה ראשון אבל בסופו של דבר כל המכוניות שהמתינו עלו לרכבת. הנסיעה חוויתית ומשופעת במנהרות. כדאי לדאוג שכל הילדים יעשו פיפי כל עוד אפשר... המשכנו לערוץ טולמין (Tolminska Korita). קטע דרך קצר שהיה חסום בגלל עבודות גרם להתברברות קלה לאחר שה GPS מיאן להשלים עם רוע הגזירה. כבישים מאוד צרים מובילים לקניון. הקניון נחמד עם עליות וירידות משמעותיות. בשל עומס החום הכבד, המליצו לנו לעשות את המסלול המעגלי בכיוון ההפוך, המלצה שהתגלתה כמוצלחת מאחר והעלייה בסוף קצרה ולא נוראה. לפני העלייה טבלנו חולצות וכובעים במים והמיזוג הטבעי הזה קירר אותנו כל הדרך למעלה. תיכננו להמשיך למפל קוזיאק (Slap Kozjak) אבל הילדים הראו סימני עייפות מתקדמים. החלטנו לוותר (בינתיים...) ולנסוע לאורך עמק הסוצ'ה לכיוון מעבר ההרים ורשיץ'. בדרך חלפנו על פני תצפית על מפל Boca המרשים. ממש לפני תחילת מעבר ההרים בשלט הפיתול ה 49 פנינו שמאלה לכיוון מקור הסוצ'ה, Izvir Soca. יש שם בית קפה וקיוסק קטן ולצידם שוטפים מפלוני מים. מקום מעולה להפסקה. טיפסנו במעבר ההרים בדרך צרה, מפותלת אבל נוחה לנהיגה. באחד הפיתולים הראשונים יש גם מפל קטן. הנוף מאוד יפה אבל לטעמי, נקודות העצירה המומלצות אינן דווקא בפיסגה אלא באלו שלפניה ואחריה. יום 5 -; מערת פוסטוינה (Postojnska) אחד מאתרי התיירות המרכזיים בסלובניה. גם כאן, ההמלצה היא להגיע מוקדם. המערה היא מכונת תיירות וכסף משומנת היטב. העלות לא זולה אבל יש תמורה בעד האגרה. אנחנו קנינו כרטיס משולב למערה ולמצודה שנמצאת כמה קילומטרים משם. ניתן לקבל בדוכן נפרד מדריך מוקלט בשפות רבות ובהן עברית. בעוד עבור שפות אחרות המדריך כלול במחיר הכניסה, עבור עברית יש לשלם 2 אירו נוספים. מעבר לזה שזה מעצבן, אין שום שלט שמודיע על כך ויש לחזור שוב לתור בקופה כדי לשלם את התוספת ולחזור לדוכן לקבל את האוזניות. הביקור במערה מאוד חוויתי, גם למבוגרים וכמובן לילדים. נכנסים בנסיעה ברכבת, אח"כ סיור ברגל בשבילים המוסדרים ויציאה חזרה ברכבת. אחרי הביקור במערה פנינו לפארק החבלים Pustolovski-Park-Postojna שנמצא ליד חניית האוטובוסים והכניסה לחנית המכוניות. יש שם כמה מסלולים בדרגות קושי שונות (החל מגיל 4) הכוללים גשרי חבלים, אומגות ועוד. יופי של בילוי. קינחנו בביקור במצודת פרדיאמה (Predjamski Grad) במרחק של כמה דקות נסיעה. המצודה נראית כאילו תלויה על המצוק ומרשימה בעיקר מבחוץ. הילדים נהנו להתרוצץ ולחפש את החדר בו נמצא פעמון קטן שאפשר לצלצל בו. בחוץ קנינו מזכרת של שמות הילדים (מלבד לקטנה שישנה, טעות גדולה...) בכתב מסולסל ויפה שרשמה בחורה צעירה באמצעות נוצה וקסת דיו. את ארוחת הערב אכלנו במסעדה בשם Batist בכפר חמוד בשם Bohinjska Bela. אוכל טוב, לא יקר ובחצר טרמפולינה לילדים. יום 6 -; אגם בוהיני (Bohinj) האתגר הראשון באגם בוהיני הוא למצוא חניה. כשמגיעים לאגם מכיוון בוהינסקה ביסטריצה, מגיעים ל Ribcev Laz שנמצאת ממש על גדות האגם. יש מגרש חניה בצד שמאל של הכביש הראשי מעט לפני האגם וגם אם פונים שמאלה לפני שמתחילים להקיף אותו. אם מקיפים אותו כשהאגם מימינכם, יש מעט מקומות חניה מוסדרים לאורך הדרך והרבה חונים לאורך הכביש עד לקצה האגם, בצמוד לאתר הקמפינג. עד עכשיו לא ברור לי אם מותר לחנות שם או לא. אם לא מקיפים את האגם ופונים ימינה, חוצים גשר ולידו הכנסיה, ומיד אחריו מצד ימין יש מגרש חניה גדול שדורש קצת הליכה ברגל בחזרה אל האגם. בגדה השניה של האגם מותר רק ללכת ברגל. מיד כשמתחילים להקיף את האגם כשהוא מימיננו, יש תחנה של המעבורת ששטה משם לאתר הקמפינג. ליד התחנה יש גם מקום לשכור סירות ומקום נוסף נמצא ליד אתר הקמפינג. השיט במעבורת מאוד נחמד. נופים יפים של האגם של הר ווגל (Vogel) ומפל סביצ'ה (Slap Savica). בקמפינג שכרנו סירת קאנו לשיט עצמאי. שחינו באגם וקפצנו מהמזח אל המים הקרים. לקינוח אכלנו גלידה ושיחקנו מחבואים בחורשה. אח"כ התברברנו בחיפוש אחר מקום לשכור אופניים שיתאימו גם לילדים. לבסוף מצאנו חנות בבוהינסקה ביסטריצה שהבעלים הבטיח לנו להביא למחרת את האופניים של שתי הבנות שלו שלפי טביעת העין שלו, משתמשות באותה המידה. יום 7 -; קניון מוסטניצה (Korita Mostnice) כדי להגיע לקניון, נוסעים ל Stara Fuzina. מיד אחרי המרכז (ספורמרקט ומולו לשכת התיירות), פונים שמאלה ממש מול הגשר שחוצה את הנהר ומטפסים לפי השילוט לקניון עד למגרש חניה לא סלול שמקצהו יורד שביל ימינה אל הקניון. קניון מוסטניצה (Korita Mostnice)הוא ערוץ עמוק מאוד ויפהפה. למעט הקטע ההתחלתי, המסלול כמעט כולו מוצל. אנחנו עשינו את המסלול ביום חם ביותר ( כ 37 מעלות), ועומס החום כמעט ולא הורגש בקניון. המים השוצפים, היערות העוטפים מסביב ומיעוט המבקרים תורמים כולם לאווירת הטבע הבלתי מופרע. לאחר הליכה קצרה מגיעים לגשר (Devil Bridge). יש להמשיך בשביל ולא לחצות את הערוץ על הגשר. בגשר הבא גובים דמי כניסה. אנחנו המשכנו ללכת עד לגשר הבא במסלול ואחר כך פנינו להפסקה ארוכה (שרצינו שלא תיגמר) על שפת המים. ניתן להמשיך וללכת למפל Kropa ולבקתת ההרים ואף מעבר אליהם. אנחנו העדפנו כאמור ליהנות משלוות הקניון ,עוצמת המים וצבעי הלבן (סלעים), טורקיז (מים) וירוק (יער). לאחר הטיול, חזרנו אל אגם בוהיני, והפעם חנינו על גדות האגם וגלשנו אל פינת חמד על החוף. החום הכבד איפשר לנו להכנס בקלות יחסית למים הקרים. לקינוח היום הספורטיבי, יצאנו לרכיבת אופניים מבוהינסקה ביסטריצה לכיון אגם בוהיני. שביל יפהפה וסלול בין השדות, מחבר בין בוהינסקה ביסטריצה לטיילת שמסביב לאגם. אנחנו לא השלמנו את המסלול אבל מהמעט שראינו, מומלץ ביותר. בדרך חזרה הביתה, נתקלנו במכונה למכירת חלב טרי. אוטומט לתוכו משלשלים מטבעות, ממלא חלב טרי בבקבוקים שגם אותם ניתן לרכוש או להחליף במקום. יום 8 -; פעם שנייה עמק הסוצ'ה הרעיון שנפספס ביקור במפל קוז'יאק שעלי קראתי המלצות רבות, הדיר שינה מעיני. כיוון שה GPS התעקש שהדרך תיקח כשעה ורבע, החלטנו לנסוע הפעם ישירות ולא בעזרת רכבת המכוניות. הדרך התגלתה כמאוד מפותלת, מתישה ולא ממש מומלצת. סה"כ הדרך לקחה לנו כשעה ושלושת רבעי. מגרש החניה ממוקם מימין לכביש. מולו (מעבר לכביש) נמצא Kamp Koren. מימין לו יורד שביל ימינה, בהתחלה חשוף ואח"כ נכנס אל בין העצים. בהמשך מגיעים לפיצול שבילים ששניהם חוזרים ונפגשים בשלב מאוחר יותר. אם עולים ימינה מגיעים לשרידי ביצורים (תעלות) ממלחמת העולם ה I. לא משהו מיוחד. אם לא עולים אלא ממשיכים ישר, מגיעים לפנייה שמאלה שמאפשרת גיחה לגשר תלוי מעל נהר הסוצ'ה. שווה לקפוץ לראות וגם לקפוץ על הגשר. בנהר בצבע טורקיז יפהפה, אפשר לראות שייטי רפטינג. חוזרים מהגשר לשביל והוא ממשיך עד שנפגש שוב עם השביל היורד משרידי הביצורים. מכאן ממשיך שביל נחמד שעובר על גשרוני עץ עד שהוא מגיע אל מפל קוז'יאק שיחודו במיקום שלו, בתוך מעין פעמון מסלע. עלינו טפטף גשם שאיים להפוך למשהו רציני יותר אבל לא מימש את האיום. מכאן חוזרים באותה הדרך. סה"כ כשלושת רבעי השעה לכל כיוון. כיוון שרשמי הנסיעה המפותלת עוד היו טריים, החלטנו להמשיך לאורך עמק הסוצ'ה ולעבור שוב במעבר ההרים ורשיץ'. סה"כ היה יום מתיש שלמרות יופיו של המפל, לא הצדיק את המאמץ המיוחד. קינחנו בפארק המים (((Vodni park Bohinj שנמצא בעיירת מגורינו, בוהינסקה ביסטריצה. הפארק מקורה ובתוך המבנה יש שתי מגלשות נחמדות. אחת מהירה והשנייה חשוכה. בחוץ בריכה נוספת, בריכה מיוחדת לקטנטנים ובה מגלשה רגילה לתוך המים. יום 9 -; נפרדים מסלובניה הגיע הזמן להפרד מסלובניה ולמרות שחלפנו על פניו כמעט מדי יום, עדיין לא ביקרנו בצורה רשמית באגם בלד. החלטנו לעשות את זה בדרכנו לאוסטריה. הסירות הגדולות (והיקרות) ששטות על האגם, לא מתחילות לפעול לפני 9:30 ואילו סירות המשוטים הקטנות לשיט עצמי, מתחילות לפעול בערך ב 9. אנחנו האכלנו בינתיים את הברווזים באגם, ומוכרת הכרטיסים בחניה שליד הקמפינג העניקה לנו תעריף מיוחד של כמה שעות במקום תשלום ליום שלם כמקובל. בחרנו לשכור את הסירה שם מאחר וזהו המיקום הקרוב ביותר לאי. ממש בצמוד לקמפינג ניתן לשכור גם סירה בצורת ברבור. ניתן לשכור סירה שמתאימה ל 3 אנשים או ל 5 אנשים. מעבר להבדל הקטן במחיר, ההבדל המשמעותי הוא בגודל הסירה ובקושי לחתור. מאחר ויעל סירבה לעלות על הסירה, נותרנו שלושה. לאחר כ 15 דקות של חתירה לא מיומנת והשפרצות משעשעות הגענו לאי. טיפסנו למגדל השעון ואח"כ ביקרנו בכנסיה וצלצלנו בפעמון, סגולה להתגשמות המשאלות. נפרדנו מסלובניה ונסענו להמשך החופשה באוסטריה. הנסיעה היתה חלקה אבל בכיוון ההפוך השתרכו פקקים של קילומטרים. מקום הלינה שלנו באוסטריה היה בעיירה Flachau.זוהי עיירת תיירות מדוגמת ומשופעת במסעדות וגני שעשועים לילדים. הבתים טובלים בגינות פורחות וכל בית שני הוא צימר, פנסיון או מלון. הדירה שקיבלנו נמצאת בבניין בן ארבע דירות, שנבנה במיוחד להשכרה. הדירה מדוגמת עם חשיבה על כל פרט. כיוון שיש במקום גם תיירות חורף (סקי), ניתן למצוא שם ברז שטיפה לפני הכניסה לבית, ארון לאיחסון המגלשיים ועוד. במחסן בחצר חיכו לנו 8 זוגות אופניים לשימוש חופשי, ובחצר עצמה שולחן פינג-פונג, נדנדה, מגלשה, ציוד למנגל, כסאות נוח וכל הדרוש לחופשה מהנה. המטבח כמובן מאובזר להפליא ובעלת הבית מגיעה בכל בוקר להחליף על פי בקשה מגבות וכלי מיטה. ניצלנו את הזמן שנותר ופנינו למגלשות הרים (Lucky Flitzer) שממוקמות בשולי העיירה. מסלול נחמד, לא מאוד מפחיד ולא פחות חשוב, תורים קצרים. למרגלות המסלול פארק שעשועים חופשי עם מתנפחים, נדנדות ומתקנים ולידו כמה אקסטרות בתשלום נוסף כמו סאגווי וטרקטורונים לילדים. בערב ומשך כל הלילה נערך Bikes Night. הכבישים נחסמו, ההר הואר בפרוז'קטורים רבי עוצמה, ועשרות רוכבי אופניים התחרו במסלול שעולה ויורד מההר ועובר ברחובות העיירה. ברחובות עצמם חגיגה של מוזיקה ואוכל. חוויה. יום 10 -; קרחון דכשטיין רכס הדכשטיין (Dachstein) הוא רכס עצום וניתן לעלות עליו מכמה כיוונים. אנחנו בחרנו באפשרות שעולה מ Ramsau am Dachstein או במילים אחרות, לא תצפית חמש האצבעות או מערת הקרח. הנוף בדרך יפהפה וקשה שלא להתפתות לעצור ולצלם בכל עיקול של הכביש. העלייה לאתר הרכבל היא דרך כביש אגרה, אבל מחיר הנסיעה כלול במחיר כרטיס הרכבל (יש להראות בירידה את כרטיס הרכבל). הפטנט הזה מיועד לאנשים שמגיעים כדי לטפס על ההר ברגל ומשלמים רק על הנסיעה בכביש. החניות הקרובות מתמלאות במהירות ומהחניות הרחוקות יותר יש הליכה במעלה ההר עד לרכבל או ליתר דיוק לתור שמוביל לקופות. אנחנו נפגשנו ביום הזה עם חברים מהארץ והביחד עזר מאוד לשרוד את ההמתנה הארוכה. כדאי לקנות כרטיס משולב גם להיכל הקרח ולגשר התלוי שנמצאים בפיסגה. כמו כן, תמיד מומלץ לשאול אם יש הנחה לכרטיסי הלינה האיזוריים שמקבלים מבעלי הצימר. סוף, סוף עלינו ברכבל לגובה 3,000 מטר. לאמיצים, יש כמה מקומות באוויר הפתוח, על גג הרכבל. למרות מזג האוויר היפה למטה, בפיסגה מזג האוויר הפכפך. רגע אתה בתוך ענן אפור עם ראות אפסית וכמה דקות אחר כך השמיים מתבהרים לתצפית יפהפיה. בפיסגה יש שלג כל השנה כך שיכולנו לסמן וי גם ליד זה. היכל הקרח ובו פסלים שונים מקרח היה די מאכזב. הגשר התלוי נחמד וכך גם נקודת התצפית התלויה באוויר. מה שנקרא בפרסומים Sky Walk התגלה כפלטפורמה קטנה. בזמן הנסיעה ברכבל ניתן להבחין במטפסי הרים רבים שעולים ברגל. מסוק חילוץ שהוזעק בהמשך מרמז כנראה שלא תמיד זה נגמר בשלום. סה"כ, הביקור בקרחון לקח לנו כמעט יום שלם, בעיקר בגלל זמני ההמתנה הארוכים. כשירדנו למטה אחה"צ לא חיכה איש בתור. בדיעבד, אם היינו מגיעים בשעות הצהריים, היינו נהנים גם מכרטיס מוזל (מ 13:00) וכנראה גם מהרבה פחות תורים. מזג האוויר הוא כמובן עניין של מזל. התכנון המקורי היה לנסוע לאגם Ramsau שנמצא בקירבת מקום ובו חוף רחצה, מתקני שעשועים ובצמוד אליו מגלשות הרים (Rittisberg), מסלול אופנועים לילדים ופארק חבלים. בהחלט נשמע כמו מקום שאין בעייה לבלות בו חצי יום. בשל השעה המאוחרת החלטנו לוותר וחזרנו לפלכאו לארוחת ערב. החלטנו לנסות מסעדה שקיבלה המלצות רבות בשם Jagdhof. האוכל היה סטנדרטי אבל היתרון הגדול הוא מתקני המשחקים לילדים. בחוץ יש טרמפולינה, מתנפחים וסוגים שונים של אופניים. פנים, יש קומת מרתף עם בריכת כדורים ומשחקים שלא היו מביישים שום ג'ימבורי. חשבנו שבזה הסתיים היום, אבל ליובל היו תוכניות אחרות. בזמן ששיחקו בחצר הבית ("עוד 5 דקות"), נפלה מגדר עץ קטנה ונחבלה ביד. נסענו למוקד רפואי בעיירה סמוכה שם ביצענו צילום וחזרנו עם יד חבושה אבל עם אבחנה שאין שבר אלא רק מכה חזקה. יום 11 -; מעבר הגרוסגלוקנר (Grossglockner) כמו כל מעבר הרים, יש לנצל מזג אוויר יפה. זהו כביש אגרה יפהפה באורך של 41 ק"מ עם 12 תחנות שמחלקן ניתן לצאת למסלולי הליכה ונקודות תצפית. ממש לפני הכניסה למעבר (למגיעים מכיוון Fusch), יש גן שעשועים שחלקו חינמי וחלקו תשלום לפי מתקן, Ferleiten. בצמוד אליו גן חיות בתשלום. אנחנו נסענו ונהנינו מנוף הרים ופסגות מושלגות יפהפה. עצרנו בכמה תחנות עם פעילויות לילדים (יובל עדיין סבלה מכאבים ביד) אבל בסה"כ מדובר ביום של הרבה מאוד נסיעה. אחת מגולות הכותרת היא קרחון פרנץ יוזף. אנחנו הגענו למרכז המבקרים אבל הסתפקנו בתצפית על הקרחון ולא עלינו אליו (טראומת ההמתנה בדכשטיין עדיין היתה טרייה). סיימנו בנסיעה ארוכה בחזרה הביתה וניצלנו את הזמן שנותר לטיול רגלי בעיירה. בערב היה אמור להתקיים קונצרט של התזמורת העירונית. הספקנו לראות את הנגנים מגיעים בתלבושת מסורתית אולם כשהגענו הביתה להתארגן נפתחו ארובות השמים וגשם שוטף החל לרדת, דבר שגרם לנו לוותר על הרעיון לצאת שוב. יום 12 -; מכרה המלח ב- HALLEIN ומצודת הוהנוורפן (Castle Hohenwerfen) התחזית לגשם גרמה לנו להעדיף מקומות סגורים. את הבוקר פתחנו בביקור במכרות המלח DURENBERG ב- HALLEIN. יש לשים לב כי בכל המכרות באוסטריה אין כניסה לילדים מתחת לגיל 4. הביקור מכרה חוויתי, בעיקר הנסיעה פנימה והחוצה על גבי רכבת פתוחה והגלישה במגלשות עץ מהירות ששימשו בעבר את הכורים. ההסברים בכמה שפות מאוד מהירים ולחוצים כך שקשה לתרגם לילדים שיחושו שותפים פעילים בביקור. כשיצאנו היו כבר תורים ארוכים בשל הגשם שלא איכזב והחל לרדת. חשבנו להמשיך לפארק מים סגור אבל התבהרות פתאומית הביאה אותנו לעצור בדרך במצודת הוהנוורפן (Castle Hohenwerfen). חווינו תורים ארוכים לפוניקולור שחוסך את העלייה הרגלית למצודה וכשהגענו למעלה מזג האוויר היה כבר סגרירי למדי. בחצר המצודה כל מיני משחקים לילדים ברוח ימי הביניים. הביקור במצודה רק בסיור מאורגן. אנחנו החלטנו לוותר על הסיור (חששנו בעיקר מהאורך שלו) ופנינו למופע העופות הדורסים. למרות הגשם שהחל לרדת, המופע התקיים אבל ללא קשר למזג האוויר, חווינו כבר מופעים מוצלחים מאלה. הטירה מאוד מרשימה מבחוץ וגם הנוף שנשקף ממנה מאוד יפה. חזרנו הביתה והחלטנו שהעובדה שיובל ממשיכה להתלונן על כאבים ביד דורשת בדיקה נוספת. קפצנו שוב למוקד הרפואי, הפעם בעיירה בה ישנו, ולמרות שהשעה היתה כבר הרבה אחרי שעת הסגירה, הצלחנו להשתחל פנימה. שוב בוצע צילום רנטגן, הפעם כזה שכולל גם את המרפק, ובשעה טובה אובחן שבר שהתפספס בביקור הקודם, ויובל זכתה בגבס. כמובן ששמחנו שהכאבים פסקו סוף סוף (והתחלפו בתלונות שהגבס מגרד...) אבל התמלאנו ברגשות אשמה על ההזנחה. יום 13 -; קניון ליכטנשטיין (Liechtensteinklamm) ו Natural Mountain World of „WAGRAINi's Grafenberg"; קניון ליכטנשטיין הוא מסלול יפה וקל על גבי פלטפורמות עץ צרות, בתוך הקניון השוצף. המסלול מסתיים במפל מרשים ומכאן חוזרים באותה הדרך. גם כאן מומלץ להגיע מוקדם. בדרך חזרה נאלצנו לפלס דרך ב"פקקים" שנהרו בכיוון ההפוך. המשכנו אל Natural Mountain World of „WAGRAINi's Grafenberg";. רכבל עולה לגובה של 1700 מטר שם יש מסלול בטבע שעובר בין תחנות שונות (שעשועי מים, אגם ובו שיט על רפסודה, פינת חי, מגלשות ועוד.). השילוב של נוף, הליכה בטבע ומגוון פעילויות מאוד מוצלח. אנחנו לא הספקנו את כולן מאחר והילדים מאוד נהנו בפעילויות מסוימות ושהינו שם עד לשעת הסגירה (הרכבל האחרון שיורד למטה). הספקנו עוד לחזור לגלישת פרידה במגלשות ההרים שבפלכאו. לארוחת הערב האחרונה בחרנו בהמלצת בעלת הבית בחווה בפאתי פלכאו בשם SeeStuberl. לא היה אומנם תפריט באנגלית אבל המלצריות תירגמו כל מה שנדרש. בחוץ נוף יפהפה, אגם קטן, סוסי פוני, מתקני משחקים וגולת הכותרת מבחינתו של אלון, מכוניות פדלים. סה"כ, מוצלח ביותר. יום 14 - פארק שעשועים ב Ruhpolding והביתה הגיע הזמן לחזור. כיוון שעדיין היינו במרחק ניכר ממינכן, החלטנו לצמצם טווח ולבלות את היום בפארק השעשועים Freizeitpark שב Ruhpolding, גרמניה. מדובר בפארק לא גדול שמתאים בעיקר לילדים צעירים אבל עם מגוון של פעילויות מהנות ומיוחדות. לנו זה מאוד התאים ובילינו שם עד לשעות אחר הצהריים. מכאן נותרה לנו נסיעה של כשעה וחצי לשדה התעופה במינכן והביתה.