למרות שהובהר לנו מפורשות על ידי יורשי העצר שהם את אירופה כבר מיצו, שיקולים כלכליים ושיקולי בריאות נפשית (לשרוד טיסה של 10 או 12 שעות) גרמו לנו לבחור בצ'כיה כיעד לקיץ. בחצי השני (סלובקיה) ביקרנו כבר לפני מספר שנים והחלטנו הפעם להתמקד בצ'כיה ואפילו רק בחלקה, בעיקר בצפון ושום דבר דרומה לפראג.

כדי ל"המתיק את הגלולה" נסענו עם חברים שהחיבור בין הילדים היה מובטח ומוצלח. הילדים בחבורה בגילאים של 13.5, 12, 7.5 ודובדבן בת 2.5.

יום 1

בשל פערי מחיר גדולים בחרנו בטיסה סדירה של LOT ל Wroclaw שבפולין. היתרון הוא המחיר והחיסרון בהגעה לאחר חצות, מה שאומר שאת הרכב אפשר לקחת רק למחרת ויש צורך בלילה במלון, לילה שמתחיל מאוד מאוחר. כל אחד מוזמן לעשות את חישובי הכדאיות שלו.

ההסעה שהזמנו דרך המלון לא הגיעה ובסופו של דבר לקחנו מוניות עצמאית מה שהסתבר כפשוט ולא יותר יקר. שכרנו שתי דירות במלון דירות שאליו גם חזרנו בלילה האחרון.

Galeria Italiana Apartments

Więzienna 21, 50-118 Wrocław

http://galeriaitaliana.pl/

apartamenty@galariaitaliana.pl

Phone: +48662696249

הדירות מעוצבות ומצוידות היטב למעט פרט קטן וקריטי במזג האוויר הנתון: מיזוג אוויר. מאוורר קטנטן ויחידת קירור ניידת שהרעישה כמו טרקטור לא הועילו הרבה. כל מה שרצינו היה לישון כמה שעות ולהמשיך בדרכנו לצ'כיה. בגלל החום הכבד ששרר באותו יום, החוויה לא היתה נעימה.

יום 2

לקחנו את הרכב והתחלנו בנסיעה של כשלוש שעות עד למקום הלינה בצ'כיה, ביתנו לשבוע הקרוב. אם זה היה תלוי בילדים, יכול להיות שהיה הופך גם לביתנו הקבוע.

Farma Basarovi

Prosečné 53, 543 73, Prosečné, 543 73

http://www.farmabasarovi.cz/

basarovi@seznam.cz

+420777053505

+420776 249 333

אנחנו ישנו בבית נפרד בחווה, בשתי דירות אחת מעל השנייה. גם כאן כמובן שלא היה מיזוג אבל מזג האוויר בלילה היה מעט קריר יותר. מה שחשוב היה לילדים היה החוץ.

מלבד שטחי המרעה העצומים מכל עבר, עמד לרשותנו משטח דשא ענק. היו בו שערי כדורגל, רשת כדורעף, טרמפולינה, בית עץ, נדנדות, מגלשה ומתקני משחקים לצעירים. בנוסף, האנגר ובו שולחן פינג-פונג, קליעה למטרה ועוד שלל משחקים (פטנאק, בדמינגטון, קורקינטים, בימבות ועוד.). למי שזה לא מספיק כלבים, חתולים ופינת חי עם תרנגולות, עיזים וסוסי פוני.

השאלה שנשאלנו בכל יום הייתה לכן לא מה עושים אלא באיזו שעה חוזרים לחווה.

העיירה הקרובה לצורכי סופרמרקט למשל היא Hostinné אבל העיירה הגדולה יותר עם מבחר של סופרים ומסעדות היא Vrchlabi.

משום מה, מכונת כביסה או שירותי כביסה לא נפוצים במקומות הלינה שבדקנו. אחרי לא מעט התכתבויות בעלי החווה מצאו לנו שירות כביסה בעיירה Hostinné. גברת מאוד נחמדה (כמובן שלא דוברת מילה באנגלית) מפעילה שירותי כביסה מתוך חנות בה היא מוכרת גם נעליים ובגדים. הבאנו את הכביסה מוקדם בבוקר בדרך לקניית הלחמניות בסופרמרקט ואספנו אותה למחרת נקייה, מקופלת, מריחה נהדר וללא כמה כתמים שמלווים אותנו כבר זמן רב. עוד דבר שהיינו שמחים לאמץ בחיי היום יום שלנו.

יום 3

נסענו לשפינדל (Špindlerův Mlýn) . ממש בכניסה יש מימין סכר יפה ולידו מפעילים אומגה ארוכה. הדור הצעיר לא גילה עניין אז לאחר תצפית קצרה המשכנו למתחם Happy World שבו יש מגלשות הרים ופארק חבלים. אחרי שפיצחנו את השאלה איזו כרטיסיה עדיפה למשפחה, נהנינו מגלישות במורד. המסלול הוא אולי לא המהיר ביותר אבל בהחלט נחמד. לא היו תורים וזה העניק נקודות זכות נוספות למקום. בצד הפחות נחמד, מדובר במגלשות פתוחות, שה"קרונית" בה יושבים אינה מקובעת למסילה. אם לא נזהרים, יש סכנה של שפשופים קשים כתוצאה מחיכוך עם המסילה (לכמה מאיתנו זה קרה). המסלול עובר גם מתחת לשני גשרונים נמוכים. אני מניח שהגובה מספיק אבל לי הייתה תחושה שאני הולך להיפרד מהראש אם לא אספיק להתכופף בזמן.

צמוד למתחם פארק חבלים שנראה מאוד נחמד. כיוון שהוא מוגבל מגובה 1.40, ניצלנו רק את האיזור החינמי שמתאים גם לצעירים וויתרנו על השאר. כרטיסים קונים באותה הקופה של מגלשות ההרים.

חזרנו לתוך שפינדל והחנינו בחניון של רכבל Svety Petr. משם הליכה קצרה למרכז שם נמצא מרכז הספורט האתגרי של Yellow Point ובסמוך אליו ה Tourist Information של העיירה (שלט i ירוק).

קיבלנו מידע על מסלול רגלי בשם מילנר שיש לו כמה וריאציות של אורך. במרכז, חוצים את הגשר הלבן והולכים ימינה לאורך הנהר עד למלון Savoy. שם מתחיל המסלול. אנחנו בחרנו במסלול הירוק הקצר. המשכנו לאורך הנהר עד לגשר שחוצה את הנהר, חצינו את הנהר ואת הכביש, טיפסנו קצת ביער וירדנו חזרה לעיירה. הפרארי שראינו כשנכנסו לעיירה הייתה מסמר הטיול עבור הילדים.

אם לא חוצים על פני הגשר וממשיכים כ-100 מ' נוספים, מגיעים לפארק הרפתקאות של Yellow Point עם כדור ענק, טרמפולינת באנג'י, ירי בחץ וקשת ועוד. התשלום לפי פעילות.

בדיעבד, עדיף היה לא לבחור במסלול הירוק אלא להמשיך במעלה הנהר עד שמגיעים לסידרה של מפלים ובריכות שמתאימים לרחצה.

יום 4

חזרנו לשפינדל והפעם עלינו ברכבל Medvedin (חניה ממול ל Aqua Park). בפיסגה גן שעשועים קטן. מהפיסגה ירדנו ברגל בשביל אדום שאורכו כ-8.5 ק"מ, חלקו ביער וחלקו על כביש צר וסלול. בהתחלה יש עלייה תלולה וקצרה אבל לאחר מכן השביל כולו בירידה. הסימון בשטח די מבלבל, ערבוביה של שלטים, סימונים בצבע ומסלולי אופניים. בכל פעם שהיה ספק שאלנו מטיילים מקומיים כדי להימנע מהליכה מיותרת ומקיטורים שיגיעו בעקבותיה. סה"כ מסלול נחמד מאוד.

כשחזרנו לשפינדל הלכנו לשכשך רגליים במים ליד הגשר הלבן. יש מנהג שאת מקורו וסיבתו לא הצלחנו להבין, להקים מגדלי אבנים במים. המים כמובן קרים אבל כיפיים.

קינחנו בגלידה "יפנית", גלידה קפואה שבמיומנות מרשימה מערבבים עם פירות, מורחים על מגש (כמו קרפ) ואז מגרדים עם שפכטל כגלילים דקים ומארגנים בתוך כוס.

קינחנו בכדורגל ופטנאק סוער בחווה.

יום 5

צוקי פראחוב (Prachovske Skaly) באיזור שנקרא גן העדן הבוהמי. מדובר בעמודי סלע ענקיים שמזדקרים מתוך האדמה ומזכירים במשהו את איזור מטאורה שביוון. בוויז שמים את הכתובת ל Turisticka chata, בקתת התיירות, ובמידה והחניה הקטנה שלידה כבר מלאה, ינחו אתכם להחנות לאורך הכביש המוליך לביקתה. אפשרות נוספת היא לחנות בעיירה Prachov, על פניה עוברים בדרך ולהיכנס משם לשמורה דרך כניסה אחרת לקצה השני של המסלול האדום.

אנחנו נכנסנו בכניסה הראשית , בחרנו במסלול הירוק (כ 3.5 ק"מ) של מעט עליות תלולות, נקיקים צרים ותצפיות יפות, אותו סיימנו בארבע וחצי שעות של הליכה רגועה עם עצירות רבות. יש לא מעט מקומות מוצלים מה שמקל במקרה של מזג אוויר חם. המקום הוא גן עדן למטפסי צוקים ולא נדיר לראות שם אנשים תלויים בין שמיים וארץ בשלבי טיפוס שונים. בהחלט מרשים. משהו נוסף שנתקלנו בו תוך כדי הליכה היתה משפחה מקומית עם שני ילדים מתבגרים שטיילה עם חולדת מחמד. כן אנחנו בטוחים, זה לא עכבר, לא שרקן ולא שום חיה אחרת. החולדה בילתה את הדרך על הכתפיים, הראש, בתוך הכובע או הבגדים וכל פעם יצאה להתאוורר. יסלחו לי כל אוהבי החי באשר הוא אבל אנחנו לא אהבנו את הרעיון.

משם המשכנו לאגם Kinze שצמוד לעיירה Jicin. בקצהו יש פארק מים אבל לא ראינו שבאגם עצמו ניתן להתרחץ.

המשכנו וחנינו בכיכר המרכזית והיפה של Jicin, מרחק של כ-50 מ' מלישכת התיירות שנמצאת במבנה יפהפה עם חצר פנימית מלאה בקשתות. חיפשנו מסעדה לאכול ונתקלנו בשתי תופעות שילוו אותנו גם בהמשך. האחת, אנגלית מלחיצה את הצ'כים (גם הצעירים) והתוצאה נראית כקורקטיות חסרת סבלנות ונחמדות. השנייה, הם מעדיפים לוותר על הנוכחות שלנו מאשר לאחד שולחנות, להוסיף כסאות או כל התגמשות אחרת (היינו 11).

עברנו דרך מגדל השעון למדרחוב נחמד, מקום מושלם לקינוח. חזרנו לכיכר הראשית ופנינו בעקבות שלט בכיכר הראשית ל Synagoga, בית הכנסת. מצאנו אותו במרחק לא רב ברחוב היהודים Zidovska. מטיפים באתר למדנו שאפשר לקנות כרטיס כניסה בבניין סמוך הנמצא כ-30 מטר משמאל לבית הכנסת. כיוון שהשעה כבר הייתה מאוחרת והדור הצעיר לא היה מוכן להתעכב ודרש לחזור לחווה, הסתפקנו במבט מבחוץ.

הגענו לאיזור החווה בשעת הקסם לצלמים (8 בערב במקרה הזה) ועצרנו לצלם את השדות הקצורים, חבילות הקש, עופות הטרף שעומדים עליהם וסורקים בעיניהם את השטח ועדר של צבאים שיצא מהיער לנשנש ארוחת ערב.

יום 6

שוב חזרנו לשפינדל ושכרנו במשרד של Yellow Point, סקוטרים. מדובר בקורקינטים גדולים, עם גלגלים כשל אופני ילדים, שגולשים איתם במורד הכביש. רכב של החברה העלה אותנו ואת הסקוטרים במעלה ההר למסלול של כ-10 ק"מ, רובו על כביש שמשמש גם לנסיעת מכוניות (תנועה דלילה ביותר). כשמצליחים להדחיק את הסכנות של התרסקות עקב בלימה חזקה מדי או איבוד שליטה כתוצאה ממהמורה בכביש, מדובר בכיף חיים של רוח, נופים יפים ושקט. סוף המסלול לאורך הנהר (חופף למסלול מילנר). עוברים בריכות ומפלים, את פארק ההרפתקאות של Yellow Point עד לגשר הלבן במרכז העיירה. לקח לנו כשעה של הנאה גדולה.

משם המשכנו לפארק המים פארק מים Aqua Park Špindlerův Mlýn. זה מלון עם פארק מים מול תחנת הרכבל ל Medvedin. פארק קטן ולא עמוס, 3 מגלשות ובריכה, בדיוק מה שהיינו צריכים. לנו הספיק כרטיס לשעתיים. בחוץ יש שם גם מיני גולף.

משם חזרנו לחווה בדרכים צדדיות (לא שהדרכים הרגילות עוברות באוטוסטרדה) והגענו למסקנה שיופיה של צ'כיה בפשטותה. לא נופים דרמטיים אבל יפים.

יום 7

יום טיול בהרי הענקים סניישקה (Snezka). לא הצלחנו להגיע מוקדם מספיק ונאלצנו לחכות בתור של יותר משעה לרכבל העולה מהעיירה Pec pod Sněžkou. בתחנה האמצעית בודקים כרטיסים כך שאם אתם מתפצלים בין קרוניות, תדאגו שלכולם יהיו כרטיסים.

אנחנו התאכזבנו מהנוף בפיסגה ובדיעבד היינו מוותרים על העלייה. אפשר גם לרדת ברגל אבל גם המסלול הזה נראה לא אטרקטיבי. לאחר שהות קצרה בפיסגה ירדנו בחזרה למטה ברכבל. ליד מגרש החניה יש מגלשות הרים שנראות מצויינות אבל הדור הצעיר לא היה מעוניין.

ממול יש פארק חבלים עם מסלול לצעירים (כולל אומגות מעל המים) ומסלול לגבוהים יותר (מעל 1.40) שהתקבלו בהתלהבות רבה. למרות שאני הגבוה שבחבורה היה די מאתגר מבחינתי. במכשול האחרון הצלחתי איכשהו להסתבך עם החבלים כך שנותרתי תקוע בין שמיים לארץ, מה שהצריך חילוץ ע"י אנשי הפארק.

עייפים ומרוצים (מי יותר ומי קצת פחות) חזרנו הביתה.

יום 8

תחזית לגשם ביטלה תוכניות צפוניות יותר והדרמנו שוב לאיזור גן העדן הבוהמי. שמענו על מסלול נחמד בשם Rieger's Path אבל לא הצלחנו להבין את נקודות ההתחלה והסיום המומלצות. נסענו ללשכת התיירות בעיירה Semily הסמוכה. הלישכה שוכנת בבניין שמשמש גם מוזיאון ועל הקיר החיצוני שלט הנצחה ל-38 מיהודי העיירה שחיו כאן לפני מלחמת העולם השנייה. בחורה צעירה ונחמדה ודוברת אנגלית שוטפת קידמה את פנינו, הסבירה לנו איך להגיע לנקודת ההתחלה ואפילו ציידה אותנו בעלון מידע באנגלית על המסלול. ללא ההסברים קשה למצוא את נקודת ההתחלה.

המסלול עצמו על שביל קל ונוח בצל היער ובמקביל לנהר ה Jizera. הלכנו כ-4 ק"מ עד למלון Pad Spalovem מעט אחרי תחנת הכוח. בדרך ירדנו לשפת הנהר ל"חוף" רחצה מקסים להתרעננות. כיוון שהחזרה בתחבורה ציבורית מנקודת הסיום קשה ולוקחת זמן רב, חזרנו שני הנהגים בהליכה מאומצת את המסלול (כ-45 דקות) והבאנו את המכוניות לנקודת הסיום.

את היום האחרון שלנו באיזור חתמנו בארוחת ערב במסעדה מצויינת בשם Botta Cafe בעיירה Vrchlabi. שימו לב שגם אם המסעדה נסגרת ב 22:00, הזמנות מתקבלות רק עד ~21:00.

יום 9

נפרדנו מצפון צ'כיה ומהחווה שהיתה ביתנו והדרמנו לכיוון פראג. בדרך עצרנו בפארק המים הגדול Aquapalace Praha, שלמרות שמו, לא נמצא בפראג אלא בעיירה Čestlice דרומית לפראג.

פארק גדול שהוא חלק ממלון באותו שם, עם מגוון מגלשות רגועות ואקסטרימיות, בריכת גלים, מתחם פעוטות, מתחם ספא ועוד. מרבית המתחם מקורה, מה שהתאים ליום הסגרירי שהיה. הפארק היה עמוס אם כי ללא תורים ארוכים מאוד. את מגבלות הגובה למגלשות אף אחד לא אוכף וכך גם אין הקפדה על מרווחי היציאה לגלישה, מה שיכול להיות מסוכן לפעמים.

בילוי של שלוש שעות הספיק לנו בהחלט והמשכנו אל מקום הלינה שלנו בפראג:

Royal Bellezza Apartments

Legerova 48, Prague 2

+420 725 702 326

מלון דירות שנמצא על ציר הכניסה הראשי לפראג, כ 1.2 ק"מ ממרכז העיר העתיקה. הקבלה נמצאת בתוך Tourist Information, ובקומת הכניסה יש גם מקום לאכול. הבעייה העיקרית היא חנייה. למרות שווידאתי מספר פעמים שיש חניה, התברר שהם דואגים (תמורת תשלום כמובן) לחניה במקום אחר. אותנו שלחו לחנות במלון Ibis כ-650 מ' מהמלון שלנו. זה לחלוטין לא נורא אבל כיוון שאין אפילו מקום לפרוק ולהעמיס את הציוד ליד המלון (יש במרחק הליכה בתנאי שמישהו נשאר ברכב ודואג לא לקבל קנס), הלוגיסטיקה היתה קצת מעיקה.

הדירות עצמן מקסימות, מרווחות, מאובזרות, עם חלונות ענקיים שפונים אל הרחוב. שני חידושים היו בדירות. האחד, מזגן! אומנם רק בסלון (שמשמש גם כאחד מחדרי השינה) אבל בהחלט חידוש מרענן. השני היה בנושא ברזי המים החמים והקרים. נתקלנו כבר בברזים "הפוכים" למה שמקובל בארץ אבל הפעם הברזים במטבח ובמקלחת היו הפוכים זה לזה מה שחייב הקפדה יתרה למנוע אי נעימות.

בערב הלכנו לתיאטרון השחור (יש כמה תיאטראות):

www.imagetheatre.cz

Národní 25, Praha

יש כמה מופעים בהתאם ליום. למרות החשש הקל האם הילדים יתחברו למופע, היה מצויין. כולם נהנו, התרשמו ואמרו שגם מבחינת אורך המופע, זה נגמר בדיוק בזמן, לפני שהתחיל להעיק.

יום 10

בדרך כלל אנחנו נמנעים בחו"ל מערים בכלל ומערי בירה בפרט. הפעם החלטנו שכדאי אולי לגוון את הטבע והמרחבים הכפריים בטעימה מעיר אירופאית גדולה מה גם שממילא התכוונו להגיע לפארק המים הסמוך.

מהמלון הלכנו ברגל, עברנו ליד הבית המרקד ומשם המשכנו לאורך הנהר לכיוון גשר קארל. בדרך מתרשמים מחזיתות הבתים, תנועת החשמליות וכמובן מנופי הנהר. גשר קארל היה מפוצץ והיינו ממש צריכים לפלס דרך בין המוני האנשים ולאחוז ידיים על מנת שילד לא ייסחף עם הזרם. בצפיפות כזו אי אפשר גם ליהנות מהדוכנים שעל הגשר. בשלב הזה בהחלט היו לנו הרהורי חרטה על המחשבה להגיע לפראג באוגוסט. המשכנו אל המצודה שם צפינו בהחלפת המשמר המשעשעת וצפינו אל העיר. חזרנו אל גשר קארל ופילסנו דרך לכיכר הראשית כדי לגלות שמגדל השעון בשיפוצים. בכיכר עצמה מופעי רחוב נחמדים שסיפקו את הסחורה. משם חזרנו ברגל למלון כאשר אנחנו עוברים בדרך על פני שרידי מצעד הגאווה שחתם את אירועי שבוע הגאווה בעיר.

בערב ניצלנו את המבחר של העיר הגדולה על מנת לנסות מסעדה וייטנאמית.

יום 11

הגיע זמננו לעזוב את פראג ולחזור צפונה. לאחר תיחקור נוסף בקבלה הסתבר לנו שבפינת הרחוב על המדרכה יש אפשרות לחנות לזמן קצר על סימון צהוב עם כיתוב ZAS. זה משהו כמו פריקה וטעינה לחנויות. הבאנו את הרכבים מהחניוןת העמסנו ונסענו אל מאלה סקאלה (Mala Skala), עיירה שממוקמת על גדות נהר איזרה (jizera) ומשמשת כמרכז לפעילויות באיזור (שיט בקאנו, רפטינג, קורקינטים, פארק חבלים ועוד).

אנחנו בחרנו באתר של Sundisk Family. האפשרות שרצינו במקור היתה לשוט עדCamp Dolánky ומשם לחזור ברכבת או בקורקינט (Step Bike). כיוון שכל הסיבוב לוקח כמה שעות ואנחנו רצינו להגיע בשעה סבירה למקום הלינה הבא שלנו, לקחנו שיט לכיוון ההפוך, שעה לכל כיוון. הנהר שקט מאוד, בחלקים נרחבים כמו אגם וגם היה רדוד מאוד כך שהילדים יכלו גם ללכת לצידי הסירה כשרצו. הנוף יפה, ברווזים אירחו לנו לחברה ואפילו זכינו לראות אייל חוצה את הנהר בשחייה.

משם המשכנו למקום הלינה החדש שלנו:

Penzion U Větrné víly

Križany 5, 463 53 Križany

Žibřidice 5, Křižany, 463 53, Czech Republic

+420 603 377 817

http://www.uvetrnevily.cz/en/ubytovani/

בית כפרי שנקנה ושופץ ע"י איש שעוסק בפיננסים לפני כ-6 שנים. יש כמה דירות וכן אולם אירועים שמשמש לחתונות בסופי שבוע. לדבריו, הוא בתפוסה מלאה לאירועים לכל השנה הבאה. הוא מחזיק כמה חיות (חמור, כבשים, תרנגולות) והשטח מוקף בשדות. הוא ואשתו (פרק ב') עובדים בפראג ויוצאים בכל יום ב 4 ורבע לפנות בוקר וחוזרים ב 5 אחר הצהריים. הדירות מרווחות ובנויות כחלל אחד, ללא חלוקה לחדרים. יש דגש רב במתחם על עיצוב. הילדים שהתרגלו למתקני ספורט קצת התאכזבו לגלות שיש "רק" משטח דשא גדול (שמשמש גם עקרונית לקמפינג) ומתחם עם מתקנים לילדים צעירים. אין ספק שבמעט השקעה אפשר היה לשדרג את האטרקטיביות למשפחות. נושא הכביסה שוב התברר כמשימה לא פשוטה אבל כפי שסוכם מראש, הם כיבסו עבורנו תמורת תשלום. לדבריו, אנחנו הראשונים שנזקקים לשירותי כביסה אבל נתנו לו רעיון והוא ישקול לרכוש מכונה לשימוש האורחים (אשתו לא קיבלה בעין יפה את ההסכמה שלו לכבס עבורנו...).

האיזור כפרי, מה שאומר שמעט המסעדות שיש באיזור נסגרות מאוד מוקדם או פתוחות רק בסופי שבוע. סופרמרקט יש במרחק של כ-10 דקות נסיעה בעיירה שמזדקרים בה כמה רבי קומות צבעוניים, מוקפים בבתי כפר.

יום 12

נסענו למבוך הסלעים Besedice. חניה בתשלום בכניסה לעיירה, מעברו השני של הכביש קיוסק (תשאלו שם על שירותי בתשלום) ולידו מתחיל המסלול. אחרי כמה עשרות מטרים מגיעים לשלט ועליו חיצים למסלולים בצבעים שונים ומרחקי ההליכה. אין מפה. מומלץ להשתמש באפליקציית Mappy כדי לקבל אוריינטציה.

אנחנו עשינו מסלול מעגלי של כ-4 ק"מ ששילב: כחול – צהוב – אדום – צהוב – אדום. טיול נחמד עם מעברים צרים בין תצורות סלע ועלייה לתצפיות. רוב מכריע של המטיילים היו ישראלים.

יובל הכירה לנו את חידון הטריוויה Quicks ששודר פעמיים ביום. כך מצאנו את עצמנו מתכנסים סביב מכשירי הסלולר ל-10 דקות של מאמץ משותף לענות על השאלות. בסופו של דבר הצלחנו לזכות ב-10 ₪ ובהרבה יותר מזה בגיבוש.

את היום סיימנו בסניף דקתלון בליברץ' (Liberec).

יום 13

כששטנו בסירה ממאלה סקאלה, ראינו רוכבי אופניים וחשבנו שזה יכול להיות גיוון מעניין. למרות בירורים טלפוניים אינטנסיביים, לא הצלחנו למצוא מקום שמשכיר אופניים, אלא רק סקוטרים. החלטנו לחזור על החוויה הטבה של הסקוטרים ונסענו שוב למאלה סקאלה. שם התברר לנו שסקוטרים בירידה לא נערכים בכל יום ולמרות שהיום הוא כן היום המתאים, פספסנו את ההסעה שמתאימה לקבוצה גדולה לשלנו. בלית ברירה, החלטנו לקחת את הסקוטרים למסלול המישורי לארוך הנהר, זה שהיינו אמורים לחזור בו אם היינו בוחרים ברפטינג לכיוון Camp Dolánky. החלטנו לנסוע הלוך וחזור במסלול. האמת שהשביל פשוט אידיאלי לאופניים וממש מוזר שאין מקום לשכור. על גבי הסקוטרים, זה קצת מעייף מאחר וצריך רוב הזמן להשקיע בדחיפה עם הרגל לתנופה. הדרך יפה, חוצים את הנהר על גבי גשרים נחמדים ויש גם מקום לעצור על גדת הנהר. כשהתקרבנו ל Dolánky הסימון לא היה ברור וכיוון שהיה נראה שלפנינו ירידה חזקה שנצטרך לעלות בחזרה, הסתובבנו וחזרנו.

אחה"צ בילינו במגרש הספורט המקומי ונסענו לאכול רק כדי לגלות שהמסעדה כבר נסגרה. בעזרת Google, גלית מצאה את המסעדה היחידה שעדיין פתוחה באיזור, פיצריה שאליה הספקנו להגיע רגע לפני הסגירה.

בדרך חזרה הביתה פונקנו כפיצוי במשפחה של צבאים שיצאו לארוחת ערב.

יום 14

פנינו אל צפון מערב צ'כיה לרכס הררי שמכונה "שוויץ הצ'כית" או גן העדן הסקסוני, וכפי שניתן להבין משמו, חלקו הצ'כי גובל בגרמניה. הבסיס לטיולים באיזור היא העיירה רנסקו (Hrensko). הגענו קצת באיחור כאשר החניונים הרשמיים כבר היו מלאים ונכנסנו לתוך העיירה בחיפוש אחר חניה. מרכז העיירה נשלט ע"י סינים שמחזיקים שם מקבץ גדול של חנויות ודוכנים, במה שנראה כמו שילוב של השוק בדליית אל כרמל ושוק הכרמל. כולם מציעים מיני גמדים וצעצועי פלסטיק זולים ללא שום קשר נראה לעין לסביבה. את סביבת החנויות והדוכנים ואף את החנויות עצמן הם הופכים לחניות בתשלום. במו עינינו ראינו מכונית מופנית לחניה בתוך חנות נעליים...

מרנסקו יוצאים מסלולים רגליים שונים. שניים מהפופולריים ביותר הם:

  • מסלול טיול לאורך הנהר שזורם בתוך קניון עמוק
  • קשת האבן הטבעית Pravčická Brána, שמלבד היותה גדולה ומרשימה, היא קשת הסלע הטבעית הגדולה ביותר באירופה.

מקום הישוב הנוסף שניתן להגיע אליו עם רכב הוא Mezni Louka כך שניתן להתחיל או לסיים גם שם.

אנחנו בחרנו במסלול בקניון. שביל צהוב מתחיל ליד מבנה השירותים. המסלול מתפתל לצד הנהר, מאוד קל ונוח להליכה ומאוד מתוייר. השביל תחום בגדר עץ מה שפוגם מעט בתחושת הטבע אבל עדיין מאוד יפה וברובו מוצל. אורך המסלול עד ל Mezni Louk, כ-5 ק"מ. באמצע מגיעים לקטע בנהר שניתן לעבור רק באמצעות סירה גדולה (כ-30 איש), שמשיט מקצועי מניע באמצעות דחיפה של מוט עץ לקרקעית הנהר הרדודה. במהלך השיט הוא מסביר ומספר בדיחות בצ'כית, אבל גם בלי להבין אפשר להתרשם מהנוף ומכמה אטרקציות בדרך כמו פסלים ומפל מלאכותי שהוא מפעיל ע"י משיכה של חבל. אחרי השיט הראשון יש עוד קטע של הליכה ברגל ובמהלך הדרך אפשר "לקצר" ישירות למזני לוקה או להמשיך לקטע שיט קצר נוסף שלאחריו הליכה נוספת עד למזני לוקה או עד לתחנת אוטובוס על הכביש שמוליך אליה. אנחנו המשכנו גם לשיט השני. חשוב לדעת שהתשלום לשיט הוא במזומן בלבד. מסוף המסלול יש לנסוע באוטובוס שלוח הזמנים שלו הוא אחת לשעה. ניתן לרדת בתחנה בדרך, לפני רנסקו ומשם ללכת ברגל כ-2.5 ק"מ עד לקשת האבן וכך לשלב את שתי האטרקציות בטיול אחד. לנו זה כבר לא התאים ולכן נסענו עד לרנסקו ומשם הביתה. בדרך עצרנו במסעדה בתוך מבשלת בירה שעליה המליץ לנו בעל הצימר. המלצה מוצלחת.

יום 15

עצוב, זמננו תם והגיע הזמן לחזור לפולין לקראת הטיסה הביתה.

לבקשת הילדים שרצו מיני גולף, נסענו לבבילון סנטר בליברץ'. מדובר במתחם בידור מקורה שמכיל מלון, פארק מים, מוזיאון מדע שמוכוון לילדים צעירים IQPARK, ומרכז משחקים לילדים צעירים (מתקני לונה פארק, שולחנות משחק, באולינג, משחקי לייזר ומיני גולף).

חונים במגרש חניה מול המתחם שצמוד אליו ה-IQLANDIA שכפי שהבנו הוא המקבילה לטכנודע שלנו. אפשר לקנות כרטיס נפרד למרכז המשחקים וכך נהנינו מהמיני גולף ומשאר מתקני המשחק. הגילאים המתאימים הם לדעתי פחות מ-10 אבל לנו זה עשה את העבודה.

משם המשכנו בנסיעה של כ-3 שעות בחזרה לוורוצלאב, ללילה האחרון שלנו. הוויז החליט להפריד בינינו לבין החברים וניווט אותם דרך גרמניה. אנחנו איבדנו תקשורת סלולרית כך שלא היתה לנו דרך לתקשר. באורח פלא, נכנסנו כעבור 3 שעות בדיוק באותו הזמן לסימטה שמובילה לחניית המלון בוורוצלאב. הזמנו מראש חניה אבל כשהגענו התברר שפיזית המכונית שלנו לא יכולה להכנס לחניה שהיתה פנויה. לאחר דין ודברים ממושך, התפנתה דרך נס חנייה נוספת והתפנינו לנצל את שעות האור האחרונות לסיור בעיר.

בניגוד ללילה הראשון כשהגענו כשהכל סגור ומסוגר, הפעם זו היתה שעת בין ערביים והסתבר שלנו שהמלון נמצא כ-150מ' מכיכר העיר העתיקה. הופתענו לגלות עיר הומה בתיירים, כיכר ענקית יפה, צבעונית ושוקקת, מסעדות מלאות ומופעי רחוב בכל פינה. בעצם, כל מה שרצינו שהילדים יחוו בפראג. הילדים היו מוקסמים, בילו זמן ממושך בהפרחת בועות סבון והיו מרותקים לאומן גרפיטי. אכלנו במסעדה יוונית, הילדים קנו מזכרות וחיפשנו גמדים (פסלי מתכת קטנים) שהם סימלה של העיר.

מזג האוויר היה מצויין והטיסה שלנו הייתה ב-6 בבוקר מה שלא הותיר זמן רב לשינה. הילדים היו מלאי אדרנלין והחלטנו לאפשר למי שרוצה לחזור למלון לישון ולמי שרוצה להמשיך להסתובב במקומות הבילוי לאורך הנהר. "נאלצתי" להתלוות לממשיכים. גילינו עיר יפה, מוארת ומלאה בצעירים מבלים (מוזיקה והמון שתייה). הספקנו לחזור למלון, להתקלח, שעה של תנומה ויצאנו בדרכנו הביתה.

יום 16

טיפ אחרון לגבי החזרת הרכב. בשל השעה המוקדמת צריך להשאיר את הרכב במגרש חניה של רכבי ההשכרה ולהשאיר את המפתחות בתיבה שליד דלפק ההשכרה, בתוך הטרמינל. משום מה, הנתיב שמאפשר כניסה למגרש החניה היה חסום במקום בו השלטים הורו שיש לפנות. נזקקנו להקפה נוספת כדי להבין שאין ברירה וצריך לחתוך באיזשהו מקום, גם אם זו לא הייתה כוונת המשורר.

מילות סיכום:

בפולין ביקרתי עד היום רק במסע שואה ובכמה נסיעות לצורכי עבודה. אבי נולד בפולין וכל משפחתו נרצחה שם. לא נראה שאחזור לטיול בפולין למרות הנופים היפים ומחירי הטיסה האטרקטיביים. החלטה אישית כמובן.

לצ'כיה אחזור בשימחה. טעמנו רק מהצפון (בטיול אחר טעמנו קצת מסלובקיה) ויש עוד איזורים יפים בדרום ובמזרח. אומנם הנופים היו קצת "דהויים" (אולי בשל קיץ יבש מהרגיל) ביחס לנופי מערב אירופה אבל יופיה בפשטותה וביחס תמורה לכסף היא בהחלט עמדה בציפיות.