לחלק הראשון בסיכום טיול 2014, לחצו כאן.
יום 10 – מצ'יאנג מאי לקו לאנטה:
השעון צלצל בשעה 3:00 ומס' דקות לאחריו גם הטלפון בחדר צלצל כשמעברו השני פקידת הקבלה שווידאה שאכן קמנו ובישרה לנו שהמונית שהזמנו ערב לפני כבר ממתינה לנו בכניסה למלון.
התארגנות מהירה, בדיקת החדר ע"י פקידת הקבלה ועלינו על המונית בדרך לשדה התעופה של צ'יאנג מאי. היעד הוא שדה התעופה של קראבי, וממנו לאי קו לאנטה (על דרכי ההגעה לקו לאנטה אפרט מיד).
את כרטיסי הטיסה רכשנו מבעוד מועד דרך אתר האינטרנט של Bangkok Airways עם עצירת ביניים קצרה מאוד בבנגקוק (המזוודות נשלחו הישר לקראבי), בשל העובדה כי לבנגקוק אייר אין טיסה ישירה בקו צ'יאנג מאי – קראבי.
לאחר ביצוע ה – Check In ושליחת המזוודות עלינו לקומה השנייה, קומת הטיסות היוצאות, ונכנסנו לטרקלין הנחמד והמפנק של Bangkok Air. הטרקלין לא גדול כמו מקבילו בשדה התעופה בבנגקוק, אולם השתייה והכיבודים המוגשים בו בצורת מזנון בהחלט מנעימים את הזמן עד העלייה למטוס.
שני מקטעי הטיסה היו נהדרים מבחינת שירות ונוחות, לפי מיטב המסורת של Bangkok Air.
לאחר איסוף המזוודות בשדה התעופה בקראבי, התחלנו בדרכנו לאי קו לאנטה.
הדרך החלה ביציאה משדה התעופה שם נפגשנו עם נהג מונית שהוזמן מבעוד מועד דרך אתר krabishuttle.com המתמחה בשירותי תיירות והסעות באזור קראבי. הנהג המתין לנו עם שלט הנושא את שמנו, אולם בשל ריבוי נציגים המחזיקים שלטים ועליהם שמות שונים, לקח לנו זמן להבחין בו. מעמד משעשע היה לעמוד מול שורה של נציגים המחזיקים שלטים ולבחור את זה הנושא את השם שלנו.
לאחר הצטיידות בבקבוקי מים והוצאת כסף, עלינו על המונית הנוחה והתחלנו בנסיעה לעבר קו לאנטה.
ההגעה לקו לאנטה אפשרית בשתי דרכים:
- שיט מקראבי/פי פי/פוקט/או ננג/ריילי לאי (מזח Saladan).
- נסיעה יבשתית המשולבת חציית שני מעברים ימיים קצרים (15 דקות ו – 10 דקות בהתאמה) המבוצעות באמצעות מעבורת רכבים.
אנחנו בחרנו באפשרות השנייה, כיוון שהינה נוחה יותר לאלו שאינם מרגישים בנוח בשיט.
הנסיעה משדה התעופה בקראבי עד למזח Hua Hin (לא לבלבל עם העיר הואה אין הדרומית לבנגקוק) אורכת בערך כשעה. הנ"ל הינו המזח ממנו מפליגות מעבורות הרכבים להפלגה בת 15 הדקות עד ל – Koh Lanta Noi, האי הצפוני מבין שני האיים המרכיבים את קו לאנטה.
את הירידה למזח אי אפשר לפספס, גם משום שזה סוף הכביש (כביש 4206 שהתפצל מכביש 4) וגם משום שקיים תור של רכבים הממתין לעלות על המעבורת.
תור הרכבים במזח Hua Hin לעבר Koh Lanta Noi:
העלייה למעבורת הרכבים במזח Hua Hin:
מכיוון שהמעבורות אוספות רכבים בצד אחד, פורקות אותם בצד השני, מעמיסות רכבים נוספים וחוזר חלילה, ההמתנה אינה ארוכה.
לאחר שיט קצר ורגוע מאוד (חלק מהאנשים נשארים ברכבים) של 15 דקות, הגענו ל – Koh Lanta Noi, למזח Kaung Mak.
מיד לאחר פריקת הרכבים מהמעבורת, המשכנו בנסיעה של 10 דקות לעבר המזח השני שממנו מפליגה מעבורת הרכבים השנייה לעבר, Koh Lanta Yai, מזח Langsod.
שיט קצר של 10 דקות והגענו למזח Saladan באי Koh Lanta Yai, האי הדרומי מבין שני איי קו לאנטה בו מרוכזים המלונות, הגסטהאוסים ושירותי התיירות. למעשה, כשמשוחחים על "קו לאנטה" בהקשר תיירותי, בדר"כ מתכוונים אליו.
על סיפון מעבורת הרכבים:
מעבורת הרכבים:
לאחר 8 דקות נסיעה נוחה הגענו למלון Lanta Pura Beach Resort (שאת ההזמנה בו ביצענו מראש דרך אתר Booking) שממוקם על חוף הים ובסמוך לרחוב הראשי של הכפר Saladan.
את ההמתנה לקבלת החדר עשינו בבריכת המלון היפה והמפנקת, לא לפני ששכרנו אופנוע לטיולים ברחבי האי.זה המקום להזכיר! חובה שיהיה ברשות השוכר רישיון נהיגה בין לאומי המתאים לכלי הרכב עליו הוא נוסע, לרבות בנסיעה על אופנועים!
החדרים במלון יפים, נקיים, מאובזרים בכל הדרוש והמלון בהחלט מספק תרומה נאה לכסף.
בריכת המלון Lanta Pura:
מבט נוסף לבריכת המלון:
חוף הים הצמוד למלון:
לאחר מקלחת טובה והתרעננות בחדר, יצאנו לתור ולגלות את שעות הערב בקו לאנטה.
בקו לאנטה אין חיי לילה סוערים (ואולי גם מכאן חלק מייחודו), אולם הוא שופע בארים קטנים, פינות חמד ומסעדות רבות על חוף הים בהם ניתן לשתות, לאכול ולשמוע מוסיקה טובה וכל אלו באווירה מאוד מיוחדת, אווירת קו לאנטה.
האזור המרכזי של קו לאנטה, כפי שכבר הזכרתי קודם, הוא הכפר Saladan בו ממוקמות חנויות, מס' סוכנויות, מסעדות ואף שוק לילה קטן (בו אפילו מצאנו תיק מצלמה במחיר הוגן).
לאחר ששוטטנו בשוק ואכלנו ארוחת ערב טובה, גופנו הזכיר לנו שהוא התעורר ב – 3:00 ולכן הלכנו לחדר לשנת לילה טובה.
חיי הלילה הצנועים באזור Saladan:
יום 11 – קו לאנטה:
לאחר שנהנינו בארוחת הבוקר המוגשת בחדר האוכל הפתוח והיפה שליד הבריכה עזבנו את המלון הנחמד ונסענו כ – 5 דקות לעבר מלון Pilanta Spa Resort (שאת ההזמנה בו ביצענו מראש דרך אתר Booking).
כשהגענו למלון התבשרנו שלמחרת יתבצע ניתוק חשמל יזום בכל האי למשך 9 שעות לצורך עבודות תשתית. לא נעים, אולם גם לא אסון.
הערה – בעת ניתוק חשמל יש לקחת בחשבון את ההשפעה הישירה על נושא התברואה במסעדות (אחסון בשר במקרר לדוגמא). באותו היום הקפדנו לאכול מזון קל שאינו מצריך אחסנה בקירור (כדוגמת אורז, אטריות וכו').
להפתעתנו הרבה, הצוות במלון לא שלט באנגלית (בלשון המעטה), אולם הצלחנו להבין אחד את השני וחיש מהר הובלנו לחדרנו הנהדר שכלל חדר שינה גדול, סלון וג'קוזי (שלא היה בשימוש רב וארחיב על כך בהמשך).
לובי מלון Pilanta:
ברבורי אהבה ממגבות:
לאחר התארגנות קצרה, עלינו על האופנוע ונסענו להתרחץ במי חוף Khlong Dao היפה ולרבוץ בשמש הנהדרת (תוך נקיטה בכל אמצעי ההגנה הנחוצים כמובן).
חוף Khlong Dao לא ארוך במיוחד, אולם גם לא קצר. חולו לבן, רך ויפה ולאורכו בתי מלון וגסטהאוסים. הדבר העיקרי שאהבתי בחופיו של קו לאנטה, לרבות החוף הנ"ל, היא העובדה שהם אינם עמוסים בדומה לחופים של האיים התיירותיים הגדולים (סאמוי, פוקט וכו').
חוף Khlong Dao:
לאחר שהעברנו פרק זמן מכובד בחוף הים, הגיעו שעות הערב ואיתן הרעב. את רעבנו השבענו והשקטנו במסעדה ההודית היחידה באי (כנראה), Tandoori.
לאוהבי האוכל ההודי, מסעדת Tandoori קו לאנטה:
כשחזרנו לחדר, בערך בשעה 21:00, גילינו להפתעתנו כי זרם החשמל באי טרם חודש, מה שכמובן העיק והעיב על שהותנו באי, אולם לא ברמה כזו שהפריעה להנאה מהטיול.
זרם החשמל חודש לבסוף רק קרוב לשעה 22:00.
לאחר יום גדוש באירועים וסיורים, לא נותר דבר מלבד מקלחת ושינה טובה.
שינה טובה הייתה, אולם המקלחת הייתה טובה קצת פחות (מים פושרים בלבד). הסיבה הרשמית הייתה שהפסקת החשמל גרמה לתקלה במערכת הסקת הגז של המלון.
הסכמנו לקבל זאת. אחרי הכל, בקו לאנטה חם גם בלילה. :)
בריכת מלון Pilanta:
יום 12 – קו לאנטה:
התעוררנו לבוקר עם רשת חשמל תקינה, שמחים ומאושרים.
מיד לאחר שאכלנו את ארוחת הבוקר הנחמדה מאוד והעשירה באופן יחסי, שמוגשת במרפסת נוף ובאווירה נחמדה, הצטיידנו במים ובנשנושים ויצאנו להמשיך לתור את האי המרתק.
התחנה הראשונה שלנו הייתה הכפר Thung Yee Pheng שבמזרח האי. הדרך אל הכפר מאזור Saladan (להזכירכם, היישוב המרכזי באי) אורכת כ – 20 דקות בערך ועוברת בנוף יפה מאוד, נוף טיפוסי לאי טרופי. נתקלנו אפילו בשני פילים ששהו בחצר של חקלאי.
דרך אופיינית לקו לאנטה:
פילים בחצר החקלאי:
מהכפר הנ"ל ניתן לצאת לשיט מרתק ביער מנגרובים (עצים צפופים הצומחים בתוך ועל המים) צפוף ומיוחד, שהינו ללא ספק אחד הטיולים המרתקים באי ובניגוד לאיים הממוסחרים הגדולים, מציע מפגש ייחודי עם הטבע מבלי לפגוש בהמוני תיירים.
היציאה לשיט הינה מהמזח שליד הכפר, לא ניתן לפספסה. ניתן לשכור קיאק לחתירה עצמאית/עם מדריך או סירת Long Tail (עם משיט בלבד, אין אפשרות לנהיגה עצמאית). אנחנו שכרנו את הסירה ממונעת ומחירה היה 1000 בהאט, 800 לאחר מיקוח קל ומנומס. אגב, המחיר לקיאק הינו 200 בהאט לאדם.
שלט הכניסה לכפר Thung Yee Pheng:
במהלך הסיור שטים בינות למנגרובים רבים כאשר כל פלג מים בו שטים וכל פינה אליה נחשפים מציגים נוף שונה ומרתק. גולת הכותרת של השיט הינה ללא ספק העצירה ליד אי שמורכב לגמרי ממנגרובים צפופים ורבים ומאוכלס ע"י המוני קופים שמנצלים את ההזדמנות לקפוץ על הסירה ולאכול מהבננות הרבות שהמשיט מחזיק בקופסא בסירה (הן חלק מהתשלום כמובן). מי שמעוניין להחזיק את הבננות בידו, הקופים יגיעו אליו ויחטפו את הבננות. יש להיזהר משריטות ונשיכות!
הקופים לא בוחלים באמצעים ויגנבו מכל הבא ליד מתוך הנחה כי מדובר במזון – סיגריות, מצלמות, תיקים, סנדלים וכו'.
במהלך החוויה לא נמנעתי מהשוואה בין מקום זה לאזור הידוע בכינויו כ"אי הקופים" באי קו פי פי. בעוד "חוף הקופים" באי פי פי עמוס בתיירים רבים שמאביסים על הקופים מאכלי אדם כגון ממתקים, בפלות ומשקאות מתוקים (כל אלו, כמובן, מזיקים מאוד לבריאותם והדבר ניכר בממדים הפיזיים השמנים והעגלגלים שלהם), השיט שבמהלכו צופים בקופים באי קו לאנטה אינו ממוסחר, אינו המוני, הצפייה בקופים מתבצעת אך ורק מהסירה והמזון היחיד שמותר להגיש לקופים הוא בננות, כלומר מזון שממילא זמין לקופים בטבע.
שיט קייאקים בינות למנגרובים:
הקופים בהם צופים במהלך השיט:
משיט הסירה החביב מאכיל את הקופים בבננות:
טרמפיסט:
בסיום השיט הנהדר המשכנו בנסיעה לכיוון דרום האי והעיר Lanta Old Town.
הדרך לעיר הישנה של לאנטה יפה מאוד ומתבצעת ברובה במקביל לים, מה שכמובן מספק נופים עוצרי נשימה, ולכיוון מרכז האי נחשף הנוף הבתולי של יערות הגשם.
העיר הישנה של לאנטה אינה גדולה, אולם יפה ומעניינת ובסך הכל כדאי לעצור בה כחלק מסיור באי. קיימים בה מס' גסטהאוסים, מסעדות שמגישות בעיקר מאכלי ים, מעט דוכני רחוב וחנויות.
המזח שליד העיירה משמש כבסיס לטיולים ימיים באזור, כדוגמת טיול 4 האיים של קו לאנטה (לא לבלבלו עם טיול 4 האיים של מפרץ פנג נגה).
Lanta Old Town:
הנוף המרשים מהמזח שליד Lanta Old Town:
המשכנו בנסיעה עד לנקודה הדרומית ביותר באי ממנה לא ניתן להמשיך הלאה. התאכזבנו לגלות כי אין דרך המאפשרת הקפת האי בכלי רכב, כיוון שאין כביש שמחבר בין דרום מזרח האי לדרום מערב האי, בו גם נמצאת הכניסה לפארק הלאומי של קו לאנטה, Mu Koh Lanta National Park, בו רצינו לבקר.
הדרך חזרה לצפון האי הייתה מעט שונה, דרך מרכז האי. לא עצרנו במקומות מעניינים בדרך, אולם היא הייתה רצופה נופים יפים ופינות חמד רבות.
לא הייתה דרך טוב יותר לסיום היום מאשר ארוחת ערב, שוב, במסעדה ההודית הנהדרת, Tandoori.
פרידה מקו לאנטה:
יום 13 – מקו לאנטה לאו ננג:
היום החל בעצב קל שנבע מעזיבת קו לאנטה, עצב שמיד התחלף בהתרגשות מההגעה ליעד הבא שלנו, חוף או ננג (Ao Nang) שבמחוז קראבי.
את הדרך לאו ננג חילקנו לשניים. ראשית, נסיעת מונית עד לשדה התעופה של קראבי. שנית, איסוף מכונית מחברת ההשכרה ונסיעה עצמאית לחוף או ננג.
בקבלת המלון המתינה לנו המונית שהזמנו מראש דרך אתר krabishuttle.com. לאחר נסיעה של כשעתיים הגענו לשדה התעופה של קראבי. הסברתי לנהג שמכיוון שאנחנו מעוניינים להגיע לדלפקי חברות השכרת הרכב עליו להוריד אותנו באולם הנכנסים ולא אולם היוצאים, אולם ברור שהוריד אותנו באולם היוצאים. 
ביקשנו מהשומרת בכניסה לשדה, ששולטת גם בשפה האנגלית, שתסביר לנהג את מבוקשינו, וחיש מהר הוריד אותנו לקומת הנכנסים.
אמרנו יפה תודה לנהג ונכנסנו לבניין, לעבר דלפקי חברת ההשכרה Thai Rent A Car (הרכב הוזמן מראש דרך אתר Economy Car Rentals המצויין אותו ציינתי בחלק הראשון של סיכום הטיול).
לאחר רישום מהיר, הובלנו ע"י נציג החברה לרכב ושמחנו לגלות כי שודרגנו לרכב ברמה גבוהה מזו שהזמנו (כמובן שללא תוספת מחיר).
ה – GPS כוון ליעד הבא, מלון Krabi Cha-Da שבחוף או ננג, והתחלנו בנסיעה. הנסיעה בת חצי השעה עברה בנעימים.
נכנסנו עם הרכב לחנייה הקטנה של המלון ושמחנו לגלות שנותר בה מקום חנייה אחד. ממש בהזמנה.
את ההזמנה במלון ביצענו מראש דרך סוכנות סגול מפוקט, זאת בשל המחיר הנוח שהוצע והמלצות שקיבלנו מחברים לגבי המחיר אותו הם מציעים למלון זה (וגם למלונות אחרים).
הלובי של המלון מרשים ונראה היה כי מדובר במלון מצויין ושהשהות שם תהיה נעימה, אולם היעדר פרט מידע קטן לכאורה, אולם מכריע, לגבי סוג החדר המוזמן גרם לשהות שלנו במלון להיות לא כ"כ נעימה.
חדרי Garden View, חדרים 408 – 301, אינם חלק מהבניין הראשי (בקומות 3 ו – 4 בהתאמה וכפי שניתן היה להניח), אלא ממוקמים על גבעה תלולה המצריכה טיפוס נוסף של 3 קומות המתבצע במדרגות בעלות שיפוע חד, כל זאת לאחר ההגעה לקומה האחרונה בבניין הראשי, קומה 6.
עובדה זו הקשתה עלינו את השהות במלון, כאשר כל ירידה ללובי/חדר האוכל/רחוב וחזרה לחדר הייתה כרוכה בירידה תלולה ולאחריה, בחזרה, גם טיפוס מעיק.
חשוב לי להדגיש כי איננו עצלנים או מאותם מתלוננים סדרתיים, אולם במידה והיינו מודעים לפרט הנ"ל היינו בוחרים בחדר אחר או אף במלון אחר, במיוחד לאור העובדה שהמלון גובה מחיר זהה על חדרים אלו ועל חדרי המלון ה"רגילים". לזכותם של "סגול" יאמר כי לא היו מודעים לנושא שתיארתי לעיל ולמיקום החדרים הללו והבטיחו לי כי מעתה והלאה יזהירו את המטיילים לפני רכישתם.
חדרים 301 – 408, החדרים המדוברים מהם יש להימנע:
המדרגות התלולות לעבר חדרי Garden View:
הנוף הנשקף מהמרפסות (נקודת האור היחידה בחדר):
לאחר המסע המפרך לחדר, קיבלנו את כומתת היחידה, אולם העדפנו ללבוש בגדי ים ולרדת לחוף.
חוף או ננג אינו מהחופים הטובים בתאילנד מבחינת איכות המים, אולם נוף הצוקים היפה הנשקף ממנו בשילוב השקיעות המהפנטות והאווירה המצוינת בו, הופכים אותו לחוף מבוקש וגם עמוס לעיתים.
לאחר שצפינו בשקיעה המפורסמת של החוף, אכלנו ארוחת ערב, בילינו קצת בבר מקומי והתחלנו בטיפוס הארוך לעבר חדרנו.
השינה הייתה מתוקה ביותר.
הרחוב הראשי של או ננג:
חוף או ננג:
סירות Long Tail ממתינות בחוף או ננג:
השקיעות המפורסמות של חוף או ננג:
יום 14 – ריילי ביץ':
כשהתעוררנו בבוקר, הדבר הראשון שחשבנו עליו היה הדרך הארוכה מטה לעבר חדר האוכל.
את יום זה החלטנו להקדיש לחופי ריילי (Railay Beach) ופרה נאנג (Phra Nang) היפים, ולכן מיד לאחר ארוחת הבוקר הלכנו למזח הסירות שנמצא ממש בכניסה לחוף או ננג ורכשנו 2 כרטיסי הלוך וחזור לריילי מערב. מחיר הכרטיסים בעמדה המסודרת הוא כ – 200 בהאט לכרטיס.
לשון היבשה של ריילי יוצרת שני חופים – המזרחי והמערבי. המערבי הוא החוף היפה והראוי לרחצה, משם גם כל תמונות הגלוייה של ריילי, והמזרחי הוא חוף בוצי, עמוס במנגרובים ועצים אחרים ואינו ראוי לרחצה.
השיט מאו ננג לחוף ריילי מערב מתבצע בסירת Long Tail ואורך 10 – 15 דקות. העלייה לסירה לא מתבצעת דרך מזח מסודר, אלא דרך סולם קצר המשתלשל מהסירה אל המים הרדודים. יש להיזהר בנשיאת מזוודות ו/או חפצים אחרים יקרי ערך.
”מזח” הסירות באו ננג (בדרך לריילי):
כשיורדים מהסירה בחוף ריילי מערב, הדבר הראשון שעושים הוא להתפעל מהנוף, וכמובן גם לצלם כמות נכבדת של תמונות.
חולו של חוף ריילי מערב לבן, אבקתי ונקי. החלק הרדוד במי החוף נמשך לאורך מטרים רבים, כך שניתן להרחיק אל פנים הים ועדיין לעמוד בלא מפריע. בשל הפופולריות שלו, בחוף שוהים מטיילים רבים, חלקם מתהלכים עם תיקים על הגב ומזוודות בידיים, בין או מגיעים לחוף ובין אם עוזבים אותו.
בחוף ריילי מערב ניתן לשהות ולהעביר מספר מכובד של שעות, כאשר כמובן שיש לנקוט בכל האמצעים להתגוננות מפני קרינת השמש.
חוף ריילי מערב:
הדרך לחוף ריילי מזרח עוברת ב – Walking Street של ריילי, "רחוב" צנוע המכיל מס' מצומצם של מסעדות, דוכנים ומרכולים.
בדרך לריילי מזרח עצרנו במערת הנטיפים Tham Pranangnai. המערה קטנה מאוד, מסלול של מס' דקות הליכה, כאשר ניתן להבחין במס' צורות מעניינות של נטיפים ותו לא. יחסית למחיר שנגבה בכניסה אליה, כ – 40 בהאט לאדם, ובהתחשב בעובדה שהיא ממוקמת בדרך לריילי מזרח, אפשר להקדיש לה זמן ולבקר בה.
השביל המחבר בין ריילי מערב למזרח (מצידו המערבי):
מערת הנטיפים:
חוף ריילי מזרח אינו מזכיר את אחיו במערב. אדמתו בוצית ובחוף עצים ומנגרובים רבים.
למעשה, חוף ריילי מזרח אינו מתאים לרחצה כלל, אולם כמעט כל חיי הלילה, המצומצמים ביותר יש לומר, שקיימים בחופי ריילי ממוקמים בצד המזרחי.
לאחר שהייה קצרה בחוף ריילי מזרח, המשכנו לעבר חוף פרה ננג. שביל הדרך לחוף פרה ננג עובר בסמוך למצוק תלול כאשר מאחד הפיתולים משתלשל ממרומי המצוק חבל. חבל זה משמש את המטפסים האמיצים בדרכם ההרפתקנית והיפה לעבר התצפית (View Point) של ריילי. אנחנו לא טיפסנו, אולם מבחינה קצרה שעשינו לחבל, ברור שיש לנקוט במשנה זהירות בעת הטיפוס.
חוף ריילי מזרח:
השביל בין ריילי מזרח לחוף Phra Nang:
בסוף השביל מתגלה כמעט באחת חוף פרה ננג היפה. החוף אינו גדול ומאוד עמוס בתקופת התיירות ה"חמה". מול החוף עולים מן הים מס' מצוקי סלע גבוהים ויפים האופייניים לאזור זה בתאילנד, ואילו ביבשה חלק קטן מהחוף מואפל ע"י צלע הר, תופעה שיוצרת מס' מערות וכוכים. אחד מהם נמצא במרחק קצר מקו המים והוא ידוע כ"מערת הפוריות" בה נמצאים פסלים רבים במגוון צורות וגדלים של...איבר הרבייה זכרי. המאמינים יאמרו כי המקום מהווה סגולה לפוריות.
חוף Phra Nang:
מערת הפוריות:
לאחר שבילינו זמן מה בחוף ולאחר שהבטנו בשעון וראינו ששעות הערב מתקרבות, החלטנו שהגיע הזמן לשים פעמנו חזרה לאו ננג, למלון.
חיי לילה רבים בחוף או ננג אין, אולם יש מס' ברים נחמדים והרבה מסעדות שמציעות בילוי אינטימי ונחמד עד השעות הלא קטנות של הלילה.
יום 15 – בריכת האמרלד והמפלים החמים:
לאחר הטיול הארוך לארוחת הבוקר (זוכרים?), אספנו את חפצינו וניגשנו לקבלה לצורך עזיבת המלון.
תכננו לחלק את ארבעת הלילות באו ננג לשני לילות במלון אחד ושניים במלון אחר, החלטה נכונה בראייה לאחור ובהתחשב בסוג החדר אותו קיבלנו במלון Krabi Cha Da.
בערך כ – 500 מטרים מהמלון הנ"ל, לכיוון חוף הים, שוכן מלון Aonang Orchid Resort שאת ההזמנה בו ביצענו מראש דרך אתר Agoda.
המלון בנוי מבקתות זוגיות/משפחתיות ומבנה מרכזי הסובבים בריכה מטופחת עם מזרקות בצורת פילים, מפל מים ואי נחמד במרכזה המחובר לשפת הבריכה באמצעות גשר. בנוסף, קיים גם מבנה מגורים נוסף הבנוי עם הפנים לרחוב.
החדרים מאוד גדולים, מטופחים, נקיים ומאובזרים בכל הנחוץ ואף יותר מכך.
חדר המלון:
בריכת המלון:
לאחר התארגנות קצרה נכנסו לרכב והחלנו בנסיעה בת השעה בערך לעבר בריכת האמרלד, Emerald Pool.
בריכת האמרלד הינה חלק משמורת טבע המכילה מס' בריכות טבעיות, מפלונים קטנים והמון צמחייה ובעלי חיים. הכניסה לשמורה עולה כ – 200 בהאט לאדם למבוגר (לזר) והחנייה עולה כ - 30 בהאט לרכב.
בכניסה לשמורה אפשר לבחור במס' שבילים המובילים לבריכות השונות, כאשר בריכת האמרלד נמצאת כ – 800 מטרים מהכניסה לשמורה.
בריכת האמרלד הוא שמה של הבריכה המרכזית בשמורה. מדובר בבריכה טבעית שמימיה נובעים מבטן האדמה. צבע הבריכה ניתן לה בזכות הרכב המינרלים במים.
האתר עמוס במטיילים מקומיים בחגים ובסופי שבוע (כפי שניתן לראות בתמונה).
בריכת האמרלד:
לאחר שהייה של כשעתיים - שלוש בבריכה ובסביבת השמורה, חזרנו לחנייה והמשכנו לייעדנו הבא, המפלים החמים, Ron Khlong Thom Hot Stream.
המפלים החמים אינם רחוקים מבריכת האמרלד, 15 – 20 דקות נסיעה לכל היותר. בכניסה לאתר נגבים דמי כניסה, כ – 200 בהאט לזוג.
תרגום שם האתר בעברית חוטא למציאות, כאשר השם הלועזי מגדיר אותה בצורה טובה יותר. מקורם של המפלים החמים היא נביעת מים חמים מבטן האדמה שזרימתם מאזור גבוה לאזור נמוך דרך מספר מפלסים יצרה מס' בריכות שכשוך חמימות, נעימות ומפנקות.
המפלים החמים מזכירים את המעיינות החמים של פאי, אולם בשונה מהאחרונים, כאן לא נמצא עומס רב וגדודים של תיירים, מלבד בסופי שבוע וחגים תאילנדים אז השמורה מלאה במטיילים מקומיים (ניתן לראות בתמונה). מיקומם של המפלים החמים (בינות לעצים וטבע), היעדר התיירים הזרים וטמפ' המים הביאו לכך שהמפלים החמים הם אחד מהאתרים החביבים ביותר בהם ביקרתי בתאילנד.
לסיכום, שני האתרים, בריכת האמרלד והמפלים החמים, מצדיקים את הנסיעה אליהם ואת התשלום בכניסה.
המפלים החמים:
בדרך חזרה לאו ננג הספקנו לעצור במרכז מסחרי של רשת Tesco Lotus (שכמתונו פזורים רבים ברחבי תאילנד) ולאכול ארוחה טובה.
את היום קינחנו בארוחת ערב טובה במסעדה ההודית המצויינת Noori India שנמצאת בטיילת שליד חוף או ננג.
יום 16 – מפרץ Tha Lane:
לאחר ארוחת הבוקר הנחמדה שהוגשה בחדר האוכל של המלון, נסענו בהתרגשות רבה לעבר מפרץ Tha Lane, הממוקם בערך כ – 50 דקות צפונית לחוף או ננג.
המפרץ הינו מקום מרשים ומרהיב שטרם נתגלה ע"י המוני התיירים הפוקדים את תאילנד מידי שנה. מצוקי סלע היוצרים קניונים מרשימים, יערות מנגרובים, מפרצונים נסתרים, מגוון בעלי חיים ופינות חמד שונות הופכות את האזור למרהיב ומיוחד במינו.
האטרקציה המרכזית במפרץ הנ"ל הינה שיט קייאקים. ניתן להזמין את שיט הקייאקים מסוכני נסיעות בחוף או ננג, אולם אנחנו בחרנו להגיע לאזור בנסיעה עצמאית.
לסיור חובה לצאת עם מדריך, שכן בקלות ניתן ללכת לאיבוד בתוך הפתולים הרבים ביער המנגרובים.
ניתן לצאת לסיורים משותפים, סיורים פרטיים, לחתור לבד או לצאת לשיט עם חותר מקומי, בתשלום כמובן.
לאחר שסיכמנו עם מפעיל הקייאקים על מחיר, צוותנו למדריך, שהתברר כנער חביב בן 12 העונה לשם Jo, ויצאנו לדרך. השארנו את מרבית הציוד ברכב, כאשר על הקייאק העמסנו מים (הסיור כולל גם חלוקת מים), מעט אוכל ומצלמה שהוכנסה לתיק אטום למים.
יצאנו לדרך! המדריך חותר בסירה לפנינו ואנחנו אחריו.
כבר ביציאה מהמעגן הקטן נגלה הנוף המרשים של המפרץ על מצוקיו הסלעיים, הגבוהים והמלאים צמחייה. Jo סימן לנו לחתור לכיוון מסויים שנראה כלא מוביל לאף מקום מלבד למסלול התנגשות עם המצוק שמולנו, אולם ככל שהתקרבנו למצוק נגלה לעינינו "פתח סתרים" ממנו נכנסים למעין מנהרת מנגרובים שופעת בקופים, ציפורים ושאר בעלי חיים.
במהלך השיט הנוף מתחלף פעמים רבות ונע בין מצוקים גבוהים היוצרים קניונים מרשימים, מפרצונים במצוק בעלי חול ים ויערות מנגרובים. מיד לאחר אחד מפיתולי הזרמים שבאחד מהקניונים נגלה באחת מראהו המרשים של המפרץ הפרוש לעינינו המשתאות.
בצמוד לאחד הזרמים נוצרה חציבה טבעית בסלע, כנראה משחיקת המים או כוח גיאולוגי אחר, ובתוכה, לעינינו המשתאות, פיסת שטח קטנה ומקסימה בעלת חול ים וחוף קטנטן ומיוחד. עצרנו ב"חופון" הקטן להתרעננות קלה טרם המשכנו לחתור לכיוון המעגן.
סיימנו את הסיור מאוד עייפים כתוצאה מהחתירה, אולם מאוד מאוד מאוד מרוצים. הסכמנו בינינו שמפרץ Tha Lane הוא ללא ספק אחד המקומות היפים והמיוחדים בתאילנד בהם היינו.
כשחזרנו למלון באו ננג, פשוט המשכנו בשגרת היום המשגעת – בריכה, ארוחת ערב ומאסאג', שהיה בגדר חובה לאחר החתירה הקשה.
נופי מפרץ Tha Lane:
להמשך סיכום הטיול, עברו לחלק השלישי בבלוג.
