רקע
השלטונות הפורטוגליים עושים בשנים האחרונות מאמצים ניכרים להנגיש את ההיסטוריה היהודית של המדינה הן לתושבים המקומיים והן לתיירים. מדובר בעיקר בקהילה היהודית המשמעותית שהתגוררה בפורטוגל בתקופה של עד הגירוש הגדול של 1496 עוד מהעידן שבו שלטו המוסלמים בחצי האי האיברי. יש לזכור, שעם הוצאת צו הגירוש ליהודי ספרד ב - 1492, עברו כ - 100 אלף מהם יבשתית את הגבול לפורטוגל והתיישבו בערים ובכפרים השונים במקומות שבהם התגוררו היהודים הותיקים. מספר שנים אח"כ נאלצו כולם לעזוב את המדינה או להמיר את דתם לנצרות. מבין אלה שהמירו דתם ונקראו ה"נוצרים החדשים" היתה קבוצה לא מבוטלת של כאלה שחיו חיים דואליים והמשיכו לקיים בסתר את מצוות היהדות. האנוסים הללו היוו את מטרתה העיקרית של האינקוויזציה, שפעלה במשך כ - 300 שנה בפורטוגל והיתה אחראית לאלפי הוצאות להורג של אלה מהם שנמצאו אשמים בשמירת יהדותם.
אבן הדרך המשמעותית היתה ההכרה הרשמית של ממשלת פורטוגל בעוול ההיסטורי שנעשה לקהילה היהודית במדינה בשל הגירוש של 1496. הכרה זו באה לידי ביטוי בהתנצלותו הפומבית של נשיא פורטוגל מריו סוארש ב - 1989 בעיירה Castelo de Vide ובכמה הזדמנויות נוספות לאחר מכן, ולפני כמה שנים בעובדה שממשלת פורטוגל החליטה להעניק אזרחות פורטוגלית מלאה לצאצאי המגורשים.
הנגשת ההיסטוריה הייחודית הזו באה לידי ביטוי בכמות הולכת וגדלה של אתרים בכל רחבי המדינה המדגישים את המורשת היהודית של טרום הגירוש ותרומתם למדינה של היהודים שהתגוררו בה באותה תקופה. אתרים אלו ברובם מושקעים, אינפורמטיביים ומעניינים ובנוסף מונצחים בחלקם שמותיהם של מאות אנוסים שהומתו במהלך התקופה שהאינקוויזיציה פעלה בפורטוגל. יתרה מכך, השלטונות מדגישים גם את התרומה המשמעותית של פורטוגל במהלך מלחמת העולם השניה, עת שמשה המדינה תחנת מעבר הכרחית ליהודים שנמלטו מאירופה הנאצית ושהצליחו בשל הניטראליות של המדינה להפליג משם לחופי מבטחים ביבשת אמריקה ובעיקר לארה"ב (האתר ב - Vilar Formoso משמש דוגמא מצויינת לכך - ראו בהמשך).
במהלך בקורנו בפורטוגל הובהר לנו שקיימים לא מעט חוקרים פורטוגליים שעוסקים בתחום חקר היהדות ומספר ערים ועיירות נוספים במדינה שוקדים בימים אלו על הקמת אתרי מורשת ייעודיים נוספים לנושא.
בלוג זה ממפה את האתרים העיקריים שמצויים כיום בפורטוגל בנושא זה.
פורטו
שני האתרים היהודים המרכזיים בעיר - בית הכנסת היפה שנחנך בשנת 1938 והמוזיאון היהודי שנמצא בבניין ממולו קשורים זה בזה. בית הכנסת, המשלב ארכיטקטורה פורטוגלית אוטנטית עם זו היהודית, נבנה מתרומתה של משפחת כדורי הידועה מהונג-קונג, וביוזמתו של אחת הדמויות המרתקות בהיסטוריה היהודית המודרנית של פורטוגל - צאצא אנוסים שהיה גם קצין בצבא הפורטוגלי - Artur Carlos de Barros Basto, המוכר גם כ"דרייפוס הפורטוגלי". ארתור זה למד מסבו כי הוא צאצא של אנוסים ובמשך שנים רבות עסק בחקר הנושא ואף התגייר בסופו של דבר במרוקו. במקביל לשרותו הצבאי, עסק באיתור אנוסים בכפרים פורטוגלים ובגיורם, ובשלב מסויים הואשם בעקבות מכתב אנונימי בהומוסקסואליות אך יצא זכאי במספר משפטים שהתנהלו נגדו. בהמשך הואשם במשפט צבאי בהתנהגות לא נאותה כקצין בשל ברית המילה שעבר, גורש מהצבא ונשללה ממנו הפנסיה שלו. רק בשנת 2004 ושנים רבות לאחר מותו הוכר שנעשה לו עוול וב - 2012 טוהר שמו סופית.
מידי שבת מתקיימת בבית הכנסת תפילה ובסיומה ארוחה קלה פתוחה לקהל, שבה ניתן לפגוש אנשים מהקהילה המקומית - מומלץ ולו בשל האפשרות לראות מבפנים את המבנה וקישוטיו המיוחדים. באשר למוזיאון הקטן והמעניין, הוא כולל גם פרטים אודות היסטורית הקהילה היהודית העתיקה וגם קטעים מסרטים שצולמו בבית הכנסת אודות תקופת מלה"ע השנייה, עת שימש מקום מקלט לפליטים יהודיים שנסו מצפורני הנאצים.
אגב, ב - 2021 נפתח במרחק הליכה קצר מבית הכנסת מוזיאון השואה, שהפך מהר מאד למקום פופולרי לביקור של מקומיים ובעיקר תלמידי בתי ספר.
כתובת בית הכנסת: Rua de Guerra Junqueiro 340, Porto
בלמונטה Belmonte
בבלמונטה נמצאת קהילת האנוסים המפורסמת ביותר בפורטוגל, והעיירה מהווה אתר חובה למבקרים המחפשים ללמוד על ההיסטוריה העתיקה והמודרנית של קהילות ייחודיות אלה בחצי האי האיברי, שסיגלו לעצמם כאמור זהות דתית כפולה. גם כאן, יש מקום מרכזי לדמות מרתקת בהיסטוריה המודרנית של היהדות בפורטוגל - מהנדס מכרות והיסטוריון יהודי פולני העונה לשם שמואל שוורץ. שוורץ זה הגיע לפורטוגל בשנת 1923 בשל עבודתו כמהנדס מכרות, לאחר שכבר קודם לכן התעניין בסוגיית האנוסים בחצי האי האיברי. הוא הגיע לבלמונטה, שם התוודע לקהילה המקומית בעיקר בשל האמירות האנטישמיות נגדם של התושבים במקום, ומהר מאד הצליח להתחבר אליהם וללמוד את סודותיהם, אותם שמרו במשך מאות בשנים. שוורץ פרסם מאמרים וספרים בנושא וכך הנגיש לראשונה לכלל העולם היהודי והאקדמי את סוגיית האנוסים והאופן בו שמרו את יהדותם בבלמונטה.
`יש לציין שלא נותרו אנוסים רבים בבלמונטה, חלק גדול מהם עלו ארצה והמעטים שנשארו הינם מבוגרים. הקהילה מקיימת היום חיים יהודיים מלאים ופתוחים והאתרים הרלוונטיים בעיירה הקטנה והנחמדה הזו כוללים:
בית כנסת "בית אליהו" שנבנה מתרומתו של יהודי ממרוקו לזכר אביו. בית כנסת קטן וצנוע אך יפה ושווה ביקור במיוחד בשעות התפילה. נסו להגיע לשם או לתפילת שבת או לחלופין לתפילת מעריב. כמעט מידי יום יש שם מניין וניתן אז להכנס. כתובת: Rua da Fonte da Rosa 41
מוזיאון לתולדות קהילת האנוסים במקום - המוזיאון עבר שיפוץ גדול ב - 2017 וכולל גם מוצגים יהודיים סטנדרטיים וגם מוצגים היסטוריים ותמונות מעניינות של קהילת האנוסים והסברים על אורח חייה במשך מאות בשנים. כמוכן, מופיע בפירוט הסיפור של שמואל שוורץ והאופן שבו התגלתה הקהילה לעולם. כתובת: Rua da Portela 4 טלפון - 275-088-698 351 +
תחנת הרדיו היהודית פורטוגזית Radio Judaica Portuguesa - זוג מקומי צעיר יחסית של צאצאי האנוסים שמשדרים מוזיקה עברית, חדשות מישראל ועוד בשפה הפורטוגזית. Rua Direita 76 טלפון ווטסאפ: 965-246-148 351 +
אנשים רבים בעיירה מנסים כמובן להרוויח מגל המבקרים היהודים והישראלים ומוכרים חפצים יהודיים, תולים שלטים עם סמלים יהודים וכו'. האזור העתיק של העיירה הינו יפהפיה והמבצר והבתים סביב לו שווים טיול ביום ובלילה עם התאורה המיוחדת.
טומאר Tomar
עיירה מרשימה ואטרקטיבית במרכז פורטוגל, שכוללת בתוכה בין השאר גם אתר מורשת עולמי של אונסק"ו (המנזר המקורי של הטמפלרים). בעיירה זו התגוררו כפי הנראה יהודים עוד מהמאה ה -13 אך מספרם גדל משמעותית לאחר גירוש יהודי ספרד. עם גירוש יהודי פורטוגל נשארה במקום קהילה של אנוסים, אודותיה לא ידועים פרטים רבים. המהנדס היהודי-פולני שוורץ (ראה לעיל) הגיע למקום בשנות ה - 20 של המאה ה - 20, ובסיוע ארכיאולוגים מקומיים איתר את מקומו של בית הכנסת מהתקופה שלפני הגירוש, רכש את הבניין ותרם אותו לממשלת פורטוגל בתנאי שיהפך למוזיאון להיסטוריה יהודית. במשך שנים ארוכות עמד הבניין בשממונו ורק ב - 2015 שופץ והפך למוזיאון קטן, כשלצדו התגלה גם המקווה המקורי. ייחודו של המקום טמון בעובדה שהוא נמצא בתוך העיר העתיקה המקומית ושהמבנה המקורי של בית הכנסת מהמאה ה - 15 השתמר בצורה כמעט מושלמת. בתוך בית הכנסת מצויים גם שרידים של מצבות יהודיות מהתקופה של לפני הגירוש, אך אילו אינן מצבות מקומיות.
אגב, בית הכנסת בעיר נקרא על שמו של אברהם זאכות - מתמטיקאי ואסטרונום יהודי מפורסם שהגיע לטומאר לאחר שגורש עם שאר היהודים מספרד. חלק ממגלי היבשות (מגלן למשל) עשו שימוש בידע שלו לטובת חישובים ופיתוח אמצעי ניווט לספינותיהם. לאחר צו הגירוש מפורטוגל, נמלט פעם נוספת, עבר לשטח האימפריה העותומאנית ונפטר בירושלים.
טרנקוסו Trancoso
עוד עיירה מקסימה הממוקמת כ - 60 ק"מ צפונית לבלמונטה ואוצרת בקרבה היסטוריה ארוכה בנושא האנוסים בפורטוגל. הייחוד של עיירה זו הוא לא רק במרכז התרבות היהודי המעניין שהוקם במקום, אלא גם בכך שבכל רחבי הרובע העתיק של העיירה פזורים עשרות רבות של סימנים יהודיים על גבי קירות הבתים הישנים (מגיני דוד, מנורות ועוד). הסימנים הללו אותרו וקוטלגו וכל המעוניין יכול לבחון אותם מקרוב (המוזיאון מספק הדרכה בנושא). אין ספק שהעיירה עשתה וממשיכה לעשות מאמצים רבים לשמר ולהציג את ההיסטוריה היהודית שלה מלפני הגירוש.
מרכז התרבות היהודי, שנפתח ב - 2017, הינו בניין מודרני ומעוצב להפליא, הכולל גם מודל של בית כנסת וגם מיצג מעניין של היסטורית הקהילה המקומית העתיקה, שכפי שמסתמן התגוררה במקום עוד לפני הקמת פורטוגל כמדינה עצמאית. במיוחד מעניין סיפורו של יצחק קרדוסו (Cardoso), יליד העיירה, שעל שמו נקרא מרכז זה. קרדוסו היה צאצא של אנוסים, יליד 1603, היה רופא פילוסוף ומדען שזכה לתהילה רבה בבית המלוכה הספרדי, אך בסופו של דבר נאלץ לברוח בשל החשש מכך שהאינקוויזציה תחשוף את יהדותו. הוא הגיע לוונציה, שם הרגיש נוח עם זהותו היהודית והפך לדמות מוכרת ומכובדת. קרדוסו הנ"ל כתב רבות בנושאי רפואה ומדע, כמו גם בנושא הייחודיות של הדת היהודית. בנוסף, ישנו במרכז זה קיר זכרון לכ - 700 אנוסים תושבי העיירה שנרצחו במשך מאות שנות האינקוויזציה.
כתובת המרכז: Rua Dr. David Bruno 4 טלפון: 271-817-176 351 + במידה והמרכז סגור, יש לפנות לקבלה של המוזיאון שממול - Casa do bandarra ותקבלו מפתחות עם כל ההסברים הדרושים.
מכל הסימנים הרבים הפזורים בעיר, המבנה עם הסימן המפורסם ביותר נמצא ב - Casa de Gato Preto - בית החתול השחור - שעליו חרוטים אריה וחומות ירושלים. על פי המקומיים, בבניין זה התגורר רב העיירה ואולי גם שכן כאן בית הכנסת. גם אם לא תחפשו אחר הסימנים היהודיים, מומלץ לטייל ברחובות הרובע העתיק היפהפיים שחלקם עמוסים בפרחים צבעוניים רבים, המעצימים את היופי הארכיטקטוני של המבנים הישנים.
ברגנסה Bragança
העיר הצפון-מזרחית של פורטוגל היא בעלת חשיבות היסטורית רבה, אך לענייננו כוללת מרכז מורשת יהודית שהוקם גם הוא רק בשנים האחרונות (2017), כמיטב המסורת המתפשטת לאחרונה במדינה. הקהילה היהודית במקום היתה עתיקה ומושרשת, אך כמו במקרה של רבות מהעיירות האחרות הקרובות לגבול הספרדי, נוספו לטריטוריה שלה כ - 3000 יהודים לאחר גירוש ספרד (מתוך כ - 100 אלף שעברו את הגבול).
הייחוד של מרכז מורשת מעוצב זה, שנקרא Centro de Interpretação da Cultura Sefaradita do Nordeste (מרכז התרבות של היהדות הספרדית בצפון -מזרח) הינו גם בציורים האוטנטיים של חקירות האינקוויזציה וטקסי השריפה של "הנוצרים החדשים" - אלו האנוסים שהמשיכו לשמור על יהדותם בסתר. ניתן להתרשם מהמיפוי המדוקדק של הקהילות היהודיות בטריטוריה הצפון-מזרחית עד כמה היו היהודים מרושתים באזור גיאוגרפי זה. המרכז נמצא בתוך העיר העתיקה ב"רחוב המוזיאונים", שהוא אחד האיזורים המעניינים והיפים של העיר.
כתובת: Rua Abílio Beça 103 טלפון: 924-491-464 351 +
Castelo de Vide
עיירה זו הינה אחד האתרים היותר מעניינים בהקשר של קהילות האנוסים בפורטוגל. הייחוד אינו דווקא במוזיאון/מרכז המורשת או ברובע היהודי הישן של העיירה הקטנה והיפה הזו הממוקמת על ראש גבעה, אלא דווקא בדמותו של מי שמוביל עשרות סיורים חינמיים בנושא ורואה בכך ממש שליחות - ראש העיירה לשעבר Carolino Tapadejo - שעל פי דבריו הינו צאצא של אנוסים. קארולינו אינו דובר אנגלית אלא רק ספרדית שוטפת או פורטוגזית, וגם אם אינכם דוברים את אחת השפות הללו, קחו מתורגמן מלשכת התיירות בעיר וודאו שאתם יוצאים עם קרולינו לסיור בעיירה - לא תצטערו.
המרכז היהודי של העיירה כולל רחובות בשם רחוב היהודים (Rua da Juidaria) ורחוב שפינוזה, שלטענת בני העיירה היה המקום בו התגוררה משפחתו של ברוך שפינוזה כאנוסים לפני שנמלטה להולנד. במרכז הרובע היהודי של טרם הגירוש שוכן המבנה שההערכה הינה ששימש כבית הכנסת, שכן נמצאה בו מזוזה, והוא הוסב למוזיאון מקומי מעניין. כל השילוב הזה של המבנים הישנים, הטופוגרפיה המיוחדת והנופך שנותן קרולינו בסיורו (תבקשו ממנו שיספר את סיפור המפתח) מהווים חוויה מיוחדת למבקרים.
כתובת המוזיאון היהודי - פינת הרחובות Rua da Judiaria ו - Rua da Fonte. טלפון: 245-901-361 351 +
טלפון סלולרי של קארולינו לתיאום סיור - 936 938 237. כדאי לתאם עימו מספר ימים מראש. ניתן לכתוב לו גם לעמוד הפייסבוק שלו המופיע על שמו. איש יקר.
Vilar Formoso
וילאר פורמוזו הינה עיירת גבול על ציר מרכזי המחבר את פורטוגל עם ספרד, והממוקמת כ - 230 ק"מ דרומית מזרחית לפורטו וכ-70 ק"מ מזרחית ל - Trancoso הנזכרת לעיל. בניגוד לכל האתרים האחרים - כאן מדובר במוזיאון מודרני ומרתק העוסק אך ורק בנושא בריחת הפליטים מאירופה בעיצומה של מלחמת העולם השניה. בתקופה זו, עת שלטו בספרד ובפורטוגל שתי דיקטטורות נוקשות, היוותה נקודה זו מעבר גבול הכרחי ועיקרי (היום אין משמעות רבה למקום פרט לעובדה שזוהי תחנתה הסופית של הרכבת הספרדית - Renfe).
אתר זה, ששמו Vilar Formoso - Fronteira da Paz (גבול השלום) ונפתח גם הוא ב - 2017 במעמד נשיא המדינה הפורטוגלי, עוסק אך ורק בסוגיית הפליטים (מרביתם המכריע יהודים) שנסו מאימת הכיבוש הנאצי מאז פרוץ מלה"ע השנייה. באותה עת הדרך היחידה לצאת מהתופת האירופאית היתה לקבל אישורי מעבר למדינה זרה והדבר היה כמעט בלתי אפשרי. פורטוגל הפכה ליעד המועדף על אלה שנסו בשל שתי סיבות - העובדה ששמרה על הניטראליות שלה וכן פעילותו הייחודית של הקונסול הפורטוגלי בבורדו שבצרפת - Aristides de Sousa Mendes. למרות הוראות מפורשות של ממשלת ארצו, הוציא הקונסול דה סוזה מנדש (שהוכר מאוחר יותר על ידי יד-ושם כחסיד אומות העולם) אישורי מעבר לכ- 30 אלף יהודים ובכך אפשר את הגעתם בבטחה לפורטוגל כתחנת מעבר ממנה הפליגו רובם ליבשת אמריקה. המוזיאון הזה, שהוקם ב-2 מבני מחסנים משופצים בסמוך לתחנת הרכבת הפעילה, משרטט בצורה אינפורמטיבית ומעניינת עם הרבה תמונות, סרטים ועדויות אוטנטיות את שקרה. חוויה ייחודית ומרגשת, המשלימה לרבים חור בהשכלה בכל הקשור לזוועות המלחמה הזו.
המוזיאון סגור בימי שני ובימי הקריסמס והשנה האזרחית החדשה. ממוקם בסמוך לתחנת הרכבת של העיירה.
