כללי

מרבית הטיולים במרוקו מתרכזים בחלקה המרכזי והדרומי של המדינה, בעיקר בשל הנופים הדרמטיים של הרי האטלס ומדבר סהרה והאוכלוסיה המיוחדת המתגוררת בהם. הביקורים בצפון המדינה מוגבלים בדרך כלל לעיירה שאפשאוואן במערב הרי הריף ולערים פאס ומקנס.

מטרתו של פוסט זה להציג כמה משכיות החמדה הייחודיות והפחות מטויילות של צפון מרוקו. הטריטוריה המדוברת מוגדרת לצורך העניין החל מצפון רכס האטלס התיכון (אזור Azrou וצפונית לו), צפון- מזרח המדינה - אזור Oujda , חוף הים התיכון (אל-חוסיימה - נאדור), מרוקו הספרדית (Tetouan, טאנג'יר, אסילה ולאראש), ולבסוף רכס הריף. לא יכללו בפוסט האתרים המוכרים והמתויירים - פאס, מקנס ושאפשאוון. המקומות יוצגו בסדר סיבובי, כשנקודת המוצא הינה שהיציאה לטיול בצפון הינה מ - Fes והחזרה אף היא תהיה לשם.

Azrou

ארז אטלנטי - הארז הנפוץ במרוקו והדומה לארז הלבנוני

למי שזמנו בידו, מומלץ להקדיש לפחות יומיים לטיול באזור Azrou, כשהעיירה יכולה לשמש בסיס לכך. מרבית הטיולים המאורגנים עוצרים קצרות באזור בדרך מ - Fes לכיוון מדבר סהארה על מנת לראות את עצי הארז הענקיים ואת קופי המקאק הייחודיים - שהן בהחלט שתי אטרקציות שוות. אבל לאזור יש עוד הרבה מה להציע.

א. Zaouia d'Ifrane - (לא לבלבל עם העיירה Ifran) הוא כפר ברברי קטן הנמצא דרומית מערבית ל - Azrou. יש ליסוע כ - 45 ק"מ דרומית ל - Azrou על הדרך המרכזית (N8) ואז לפנות מזרחה על דרך טובה שעבירה לכל רכב. לחלופין, תמשיכו על הכביש הראשי עוד 5 ק"מ דרומה עד M'Rirt ותפנו על הדרך המסומנת כ - P7210 - דרך טובה שנמצאת כעת (אפריל 2022) בעיצומו של שיפוץ. מכאן אתם נכנסים ללב לבו של האטלס התיכון האמיתי - אין תיירים, אין בתי מלון רק חקלאות, הרים וכפרים אוטנטיים. דרך הגישה עצמה עד ל - Zaouia D'Ifrane היא יפה ומרשימה, אבל ההגעה לכפר עצמו (ששוכן בגובה של למעלה מ - 2000 מטר) עולה על הכל. המיקום שלו, מפלי הענק הנראים ברקע, הנוף המשולב של ההרים, הבתים והשדות והנחמדות של הכפריים ממש כובשים. ניתן למצוא בתי אירוח פשוטים בכפר עצמו, לעלות לראש המפלים הגדולים או פשוט לשתות תה באחד מבתי הקפה שבאזור. מקום פשוט מקסים.

המפל מעל Zaouia D'Ifrane

ב. ציר הנוף Zaouia D'Ifrane - Ain Leuh (לא הדרך המסומנת כ - P7311, אלא זו המערבית לה)- ציר סלול ומקסים שאורכו קצת פחות מ - 20 ק"מ, ויוצא מפאתיה המערביים של Zaouia D'Ifrane, מטפס לגובה של מעל 2500 מטר ועובר ביערות אלונים עבותים ומטעי דובדבנים, שבהם האזור מתגאה. באביב, הפריחה הלבנה של הדובדבנים משכרת וצובעת את ההרים ובקיץ האזור מוצף בדובדבנים מתוקים. משער שתמצאו את עצמכם עוצרים לאורך הדרך מספר פעמים בין אם להליכות ובין אם לצילומים. מומלץ מאד. את Ain Leuh (מבוטא עין אל-לוח בערבית) לא מצאנו כמעניינת במיוחד, אך כתוב שבכל יום רביעי מתקיים במקום שוק ברברי צבעוני.

מטעי הדובדבנים בפריחתם בין יערות האלונים - ציר הנוף בין Zaouia D'Ifrane ובין Ain Leuh

ג. דרך הארזים Route de Cedres - מ - Ain Leuh יש לחזור לכיוון דרום מזרח ולעלות על ציר שמספרו P7217, המסתיים על ציר N13 במקום בו נמצא מוזיאון הארזים. זוהי דרך הנוף היפה של האזור החוצה מספר יערות ארזים ענקיים, טבע יפהפה ורועים ברברים נוודים וכן אגם Afenourir הנמצא מערבית לדרך עצמה (האגם די מיובש). הדרך, שאורכה כ - 45 ק"מ, עבירה לכל סוגי הרכב ללא בעיה, סלולה בחלקה ובחלקה האחר הינה עפר מהודק. עם זאת, סעו לאט שכן ישנם לא מעט בורות בדרך. לדעתי זה האזור הטוב במרוקו להרגיש את עוצמתם של עצי הארזים האטלנטיים האצילים. קרוב לנקודת הסיום של הדרך ובסמוך לחיבור עם N13 ישנם מושבות של קופי המקאק הברברי. אגב, גם המוזיאון (Maison de la Cedraie - בית יער הארזים) שווה ביקור למי שמתעניין להכיר לעומק את כל נושא העץ היפה הזה.

ד. יער הארזים גורו Gouraud - כ - 5 ק"מ מזרחית ל - Azrou על הציר N8 לכיוון Fes ישנה פנייה לכיוון דרום מזרח (מיד אחרי הפנייה ישנו מלון גדול - Le Palais des Cerisiers). הדרך הינה דרך סלולה וטובה ובסיומה מגיעים לאחד מאתרי יערות הארז המפורסמים של האזור, שבמרכזו עץ ארז מת ענק (ארז Gouraud). המקום יפה, ישנה בו מושבת קופי מקאק ברברי קבועה אך הוא עמוס במטיילים (זרים ומקומיים) ובסוחרים שמוכרים מזכרות. אם אתם מגיעים לאזור, השאירו את הרכב במקום וצאו לסיור רגלי אל מעמקי היער הרחק מן ההמון הסוער. בניגוד למסומן במפה, הדרך מסתיימת בחניון רכב ולא ניתן להשלים את הסיבוב ולהתחבר ל - N13.

ה. האזור של Azrou מפורסם גם בחוות גידול דגי הטרוטה שלו, בשל המעיינות השופעים במקום. מעניין לבקר בחוות הגידול האקולוגית, שממנה מעבירים אח"כ דגי טרוטה לכל הנחלים והאגמים בכל אזורי האטלס (הגבוה ותיכון) כדי לשמר ולהגדיל את האוכלוסיה של דגים אלה. על מנת להגיע לחווה, המופיעה במפה בשם Station de Pisciculture Ras Elma, יש להמשיך על N8 לכיוון Fes עוד כ - 2 ק"מ צפונית לכניסה ליער הארזים Gouraud, ולפנות מזרחה לכיוון Ras Elma (ראש המים - או מקום נביעת המים). משם תעקבו אחר השלט המוביל אתכם לחווה או סעו על פי הוויז. אין צורך לתאם הגעה ואחד העובדים מתנדב להדריך.

Azrou אינה מציעה מקומות לינה מדהימים. מלון נחמד מאד מחוץ לעיר ובסמוך לה הוא Le Palais des Cerisiers המוזכר לעיל. עם זאת, בעיירה ישנה מסעדה מודרנית ונקייה העונה לשם Le Rocher D'Atlas והמגישה אוכל מקומי ומערבי וכן קפה ומגוון גדול של מתוקים וקינוחים. האוכל מוקפד וטעים ודגי הטרוטה המוגשים שם מעולים. http://le-rocher-datlas.com/

Sefrou - Bhalil

כשעה נסיעה דרומית מזרחית ל- Fes על הציר N4 נמצאת בחלק הצפוני של האטלס התיכון העיירה Sefrou, שהיתה מרכז יהודי חשוב עם בית כנסת יפהפה. עיירה חמודה ואוטנטית, שלא רבים מבקרים בה. כ - 6 ק"מ צפונית מערבית לה ישנו כפר הררי קטן וציורי העונה לשם Bhalil - כפר שידוע כמקום שבו התגוררו תמיד התושבים במערות חצובות באבן וחלקם עדיין עושה שימוש במערות אלו למגורים.

Sefrou שווה בהחלט ביקור של כמה שעות בשל בית הכנסת והעיר העתיקה מוקפת החומה בה הזמן ממש עמד מלכת. ואולם הפנינה האמיתית היא Bhalil, כפר ברברי בהרים. המקום שווה לינת לילה למי שהזמן בידו, וסיור בסיועו של מדריך מקומי בבתי הכפר, בעיטורים המיוחדים שלו, במערות החצובות בסלע בתוך הכפר שבו עדיין מתגוררים ובאזור המערות הנטוש ששם החלה ההתיישבות לפני מאות שנים. כשתגיעו, יעוטו עליכם כבר מדריכים מקומיים ותוכלו לבחור מי מוצא חן בעיניכם.

בית הכנסת הישן של Sefrou
החומה והכניסה לעיר העתיקה של Sefrou
סימטה ב - Bhalil
בית בתוך מערה ב - Bhalil
מערות המגורים הקדומות של Bhalil

בית ההארחה המפורסם של הכפר Dar Kamal Chaoui נמצא בבעלות בחור ערמומי ומתוחכם העונה לשם כמאל שאוי (Kamal Chaoui). בית ההארחה נחמד אבל הבחור גובה סכום מופרז למדי על החדרים ומנסה בכל דרך להוציא מאורחיו כספים - במיוחד כשמדובר בטיולים בכפר עצמו או בסביבה. מכיוון שאין הרבה תחליפים, ודאו היטב שאתם סוגרים את המחיר (בעדיפות דרך booking.com) ואת הסיור בכפר בצעו עם אחד המדריכים המקומיים (כמאל, אגב, אינו בן המקום - מוצאו מ - Fes). סיור רגלי מלא בכפר עשוי לארוך כ - 3 שעות ואנחנו נהנינו מכל רגע. מלבד הנוף הנפלא הנשקף מהכפר עצמו, החיים במקום, האיורים והקישוטים ברחובות, המאפיה הכפרית עם הבצקים שנמסרים על ידי כל משפחה ומשפחה, הנשים שמכבסות על האבנים לרגלי הנחל הזורם, הבחורות שמתמחות בהכנת כפתרים לג'לביות וכו' נותנים להרגיש את מרוקו במיטבה.

שמורת הטבע Tazekka

דרומית מערבית לעיר Taza וכ-100 ק"מ מזרחית ל Fes נמצאת אחת משמורות הטבע היפות והפחות מתוירות של מרוקו. גוש הרים זה, שהוא למעשה הנקודה הצפון מזרחית ביותר של האטלס התיכון, כולל בתוכו את יער האלונים הסבוך והיפה שראינו במדינה ומכיל מספר סוגי אלונים דוגמת אלוני שעם. את השמורה חוצה דרך נוף ייחודית, סלולה ועבירה לכל סוגי הרכב. גם העיר Taza הינה מקום מעניין ויפה בפני עצמו עם היסטוריה יהודית משמעותית, הכוללת פוגרום קשה וגירוש שעברה הקהילה במקום ב - 1903.

צאו מ - Taza דרומה על ציר R507 וכבר אחרי כמה קילומטרים ב - Ras el Wad תקבלו תובנה ראשונית של מה מצפה לכם - אלוני ענק עתיקים בכמויות ובצפיפות מרשימה. כ- 20 ק"מ דרומית ל - Taza ישנה הפנייה לציר שמספרו R5420 ושם הכניסה הרשמית לפארק (הכניסה בחינם) ותחילתה של הדרך ההיקפית, המסתיימת בעיירה Sidi Abdellah Ghiata על הציר המרכזי N6 המוביל מ - Fes חזרה ל - Taza.

הנוף לכל אורך הדרך משתנה ויפה. נקודה הביקור הראשונה שתתקלו בה הינה Gouffre de Friouato - רשת מערות ייחודית הנחשבת למורכבת ועמוקה ביותר בצפון אפריקה (230 מטר עומק). המקום כעקרון סגור, אך נאמר לנו שישנה אפשרות למצוא מדריכים מקומיים לטובת טיול במקום. לא מומלץ לרדת ללא ליווי והכנות מתאימות. ישנה נקודת תצפית על המערות עצמן במעלה הגבעה מעל שער הכניסה.

בהמשך, לכל אורך הדרך ישנן תצפיות פנורמיות מרהיבות על רכס ה- Bou Iblane, שנמצא מדרום לשמורה וכולל בתוכו כמה מהפסגות הגבוהות ביותר של האטלס התיכון. מספר קילומטרים לאחר מכן ישנה דרך הפונה צפונה ומטפסת לפסגת ג'בל Tazekka, ההר הגבוה בשמורה,שגובהו כ - 2000 מטר. ניתן לעלות לפסגתו רגלית או באמצעות רכב 4X4 - אזור פראי מוקף ביערות אינסופיים של אלונים.

גוש הרי Bou Iblane מתוך הפארק

ממליצים להגיע למקום עם אוכל ושתיה, שכן אין חנויות ומסעדות בפארק. באמצע הדרך ישנה נקודה של רשויות הפארק, שם ישנן מפות כלליות ומעט מאד אינפורמציה. שם גם תוכלו לקחת מדריכים מקומיים (תמורת תשלום זעום למדי) לטיולים רגליים בשמורה.

זהו יום טיול יפהפה כשהעיר Taza, אליה ניתן להגיע גם בנסיעת רכבת נוחה של כשעתיים מ - Fes, משמשת בסיס אידאלי. מלון מודרני ונקי ב - Taza הינו Hotel Pyramides ומסעדה מעולה ומפתיעה הינה Noyau D'Art. למי שנשאר ללון כאן, מומלץ לבקר בעיר העתיקה (Medina) על ראש ההר הן ביום והן בלילה - המדינה משומרת יפה ומוקפת חומה ויש ממנה תצפיות יפות על גוש ג'בל Tazzeka.

Oujda

מוכרי המים בבאב סידי עבד-אל-והאב - שער הכניסה הראשי לעיר העתיקה (מדינה) של Oujda

Oujda הינה העיר הצפון מזרחית ביותר במרוקו ושוכנת ממש בסמוך לגבול עם אלג'יריה (הגבול סגור מאז שנת 1994) וכ - 50 ק"מ דרומית לחוף הים התיכון. אף על פי שמדובר ב"סוף הדרך" הן מבחינת הכבישים והן מבחינת הרכבת, אין הרגשה כזו בעיר. למרות שאיבדה מחשיבותה כעיירת מפתח על ציר התנועה הצפוני ממרוקו לאלג'יריה, מצאנו עיר תוססת וחיה, עם שווקים צבעוניים ועמוסים בכל טוב ועם מעט מאד תיירים (אם בכלל). העיר העתיקה אוטנטית במיוחד. נאמר לנו שגם מבחינת השפה וגם מבחינת אוכל לאלג'יריה השפעה לא מעטה על המקום, ומכך גם ייחודה. בנוסף, ל - Oujda יש היסטוריה יהודית לא מבוטלת, שבאה לידי ביטוי בבית הכנסת הענק בעיר ובית הקברות השמור והמטופח.

יהודי Oujda, שחלקם היו במוצאם ממרוקו וחלקם מאלג'יריה, סבלו קשות מפרעות של האוכלוסיה המוסלמית. זכורים במיוחד הפוגרומים הקשים של 1948 ו - 1954, שבעקבותיהם התרוקנה למעשה העיר ממרבית תושביה היהודים. Oujda גם שמשה, במסגרת העלייה הבלתי-ליגאלית, נקודת מעבר להברחת יהודים ממרוקו לארץ דרך אלג'יריה במהלך שנות ה - 50.

בית הכנסת המרכזי של העיר השתמר יפה ונמצא תחת שמירה משטרתית צמודה. באם תבקשו, השוטרים יזמנו את השומר (שאחראי גם על בית הקברות) על מנת שיפתח לכם את המקום לביקור. הכתובת: Rue Sidi Brahim, כתבו ב - google maps כדלקמן: Grande Synagogue d'Oujda

דלת בבית הכנסת המרכזי ב - Oujda

ואדי זגזאל Zegzal

כ - 60 ק"מ צפונית מערבית ל - Oujda מצוי בתוך השלוחה המזרחית של הרי הריף קניון מלא מים בשם ואדי זגזאל. לאכזבתנו, במהלך ביקורנו היה האתר סגור, אך המקום אמור להיות שמורת טבע יפהפיה ומומלצת עם מערות ומים צלולים. ניתן להגיע מ- Oujda בתחבורה ציבורית עד לעיירה Zegzal ומשם לשכור מונית ייעודית.

ל - Oujda ניתן להגיע ברכבת ישירה מ - Fes (כ - 5 שעות נסיעה). מלון נוח ומאיר פנים הינו Hotel Lahlou, הנמצא בתוך העיר העתיקה, ומסעדה מקומית ייחודית המתמחה בצליית עופות על פחמים בלווית מגוון סלטים טעימים הינה Oum al Koura הממקומת בעיר החדשה.

Nador

במעבר חד לכיוון חופי הים התיכון של מרוקו, Nador הינה העיר המשמעותית הראשונה כשמגיעים מכיוון מזרח. גם כאן ישנה עיר עתיקה מעניינת ושווקים צבעוניים ומרביתה של האוכלוסיה הינה ברברית מהרי הריף. הברברים הללו, השונים מהותית מהברברים של הרי האטלס, מדברים ניב שאינו מובן לדרומיים ולובשים בגדים ייחודיים (בעיקר הנשים) שעיקר איפיונם הוא כובעי הקש עם הפונפונים הצבעוניים ומעין סינור/חצאית מפוספסת.

Nador יושבת על גדות ימה/לגונה (סבחה או בוחיירה בערבית) גדולה, המופרדת מהים התיכון באמצעות שרטון חול ארוך שיש לו פתח אחד לים. עובדה זו גורמת לכך שהמים בתוך הימה יהיו מלוחים יותר מאלה של הים, שקטים יותר ובית גידול יוצא דופן לציפורים ממינים שונים הניזונים משפע הדגים שבימה (למי שמכיר, דומה מאד לסבחת ברדוויל בצפון חצי האי סיני). הימה מוכרת מקומית בשם Mar Chica - הים הקטן. שני אתרים מומלצים לחוות את הימה:

א. הר Gourougou - רכס יפהפה, שהוא שלוחה של הרי הריף ומתרומם צפונית מערבית ובצמוד ל - Nador. וכדי להגיע אליו יש צורך בלשכור רכב או לקחת מונית ליום שלם. הציר P6209, המוביל לאורכו של הרכס (שגובהו מגיע לכ - 900 מטר) מאפשר תצפיות יוצאות דופן על הימה הסגורה (מותנה כמובן במזג האוויר). לאורך ציר זה, שבו ישנם בעיקר יערות אורנים, ניתן להתקל גם במושבות של קופי המקאק הברברים, המצויים למכביר באטלס התיכון. בסיומה של הדרך, מגיעים בסמוך למושבה/מובלעת הספרדית של מלייה Melilla, וניתן לראות את הגדרות המאסיביים שהוקמו על מנת למנוע מעבר לא חוקי לשטח האירופאי. ביקור ב - Melilla מומלץ למי שיש ברשותו ויזת כניסה חוזרת למרוקו, או מי שרוצה להגיע באמצעות מעבורת ישירה לאנדלוסיה בספרד.

מבט על מהרי Gourougou על הלגונה/ימה Mar Chica ו - Nador לחופה
פתח הכניסה ל - Mar Chica מהים התיכון
גדר המערכת המפרידה בין המובלעת הספרדית של Melilla בתוך שטח מרוקו - מניעת הסתננות לאירופה

ב. הפארק של Laguna/Mar Chica - ישנה אפשרות ליסוע לכל אורך שרטון החול מדרום מזרח לצפון מערב. האזור כולו מוגדר כפארק טבע, אך כפי שנהוג במרוקו, אין הדבר אומר שלא נמצאים בתוך תחומי פארק זה כפרים שגם אינם מקפידים על ניקיון יתר של המקום. למרות זאת, הדרך עצמה (שהינה דרך עפר מהודק) יפהפיה, רואים מצד אחד את הים התיכון ומהצד השני את הימה השקטה והמקסימה, וכן ניתן לצפות במושבות של ציפורים ממינים שונים, שמביניהם אהבנו מאד את הפלמינגו. הכפריים המקומיים מתפרנסים בעיקר מדיג. הכניסה לפארק כ - 25 ק"מ דרומית מזרחית ל- Nador על הציר N16 בכפר שנקרא Kariat Arkmane וניתן להמשיך עם הדרך כמעט עד לפתח בשרטון שהוא המוצא לים התיכון (סה"כ פחות מ - 20 ק"מ). החזרה ל - Nador באותה דרך.

פלמינגו בלגונת Mar Chica - ברגע הרי הריף

כף שלושת המזלגות - Cape of three forks

על מנת להרגיש באמת בסוף העולם באזור זה, מומלץ ליסוע לאורך חצי האי הממשיך צפונית לMelilla לאורך ציר P6209. תצורות הנוף הירחיות המשולבות עם חופי הים הפראיים וצבעי אבן החול מדהימים ביופים. בסוף הדרך תגיעו למגדלור הענק היושב על ראש הצוק (Faro Trois Fourches), שנראה כאילו נלקח מסרט. הדרך הינה דרך עפר טובה וניתן להגיע למקום עם כל סוגי הרכבים בנסיעה זהירה.

מלון מומלץ ב - Nador הינו Hotel Saja - טיפה מחוץ למרכז אך מודרני ונקי עם ארוחת בוקר מצויינת. למי שמעוניין לשכור רכב ב - Nador, ממליצים על Bayandich Rent a Car, שהוכיח את עצמו מעל ומעבר גם באיכות הרכב, גם במחיר וגם בתנאים (https://www.facebook.com/BAYANDICHcar )

Al Hoceima

ההגעה מ - Nador לאל-חוסיימה בנסיעה לאורכו של חוף הים התיכון היא יפהפיה בפני עצמה, ומי שמתנייד ברכב פרטי (מומלץ, אם כי אין כל בעייה ליסוע בתחבורה ציבורית - Grand Taxi) יכול לעצור בדרך במספר חופים ונקודות תצפית. אנו אהבנו במיוחד את חוף Sidi Boussaid ואת המסעדה המקסימה בראש הצוק על אם הדרך - Sidi Boussaid Nassar כ - 50 ק"מ מערבית ל - Nador או כ - 85 ק"מ מזרחית לאל-חוסיימה - אוכל מעולה וטרי ובזיל הזול.

אל חוסיימה, שמקור שמה הינו המילה הערבית לצמח הלוונדר (חזאמה), הינה עיירה תיירותית העמוסה בעיקר בחודשי הקיץ ומתבססת על מיקום מעולה לחופו של הים התיכון ומפרץ הפונה לכיוון מזרח. מבחינתנו, חשיבותו ההיסטורית של המקום הינה בשל העובדה שמכאן יצאה ההפלגה האחרונה של הספינה "אגוז" בינואר 1961 כשעל סיפונה 44 נוסעים שהוברחו ממרוקו בדרכם לישראל דרך גיברלטר. כל הנוסעים טבעו, ורק 22 גופות נמשו מהים ונקברו קבורה ארעית בבית הקברות המקומי, כשבשנת 1992 הועלו עצמותיהם לקבורת קבע בישראל.

ייחודו של האזור הינו בפארק הלאומי אל-חוסיימה, המשתרע מערבית לעיר לאורך 50 ק"מ של חופי הים התיכון. הגישה לפארק אפשרית לחלקו המזרחי ישירות מהעיר אל-חוסיימה ולחלקו המערבי, הבתול והפראי יותר, ניתן להגיע באמצעות הדרך P5205 הפונה מהציר המרכזי N16 כ - 50 ק"מ מערבית לאל-חוסיימה בסמוך לכפר Beni Boufrah. נופי חוף הים התיכון הם כנראה היפים במרוקו וישנם מספר רב של מסלולי הליכה, כפרים ברבריים-ריפיים וגם אתרים מעניינים. אחד היפים והמרשימים שבהם הוא המבצר Torres de Alcala , מבצר ספרדי מהמאה ה - 16 שעבר שיפוץ לאחרונה ונמצא בנקודת תצפית מרשימה https://marocopedia.com/histoire/torres-de-alcala/?lang=en. אחד החופים היפים שמצאנו הינו החוף של Bades או Badis (הגעה בדרך עפר מהודקת עבירה לכל סוגי הרכב). האיזורים הללו של הפארק משולטים וקל להגיע לכל מקום גם באמצעות ה - google maps.

חופי הים התיכון בשמורת הטבע אל-חוסיימה
הרי הריף נושקים ליד התיכון ממצודת Torres de Alcala

שתי הערות נוספות לגבי העיר אל-חוסיימה:

א. נמל הדיג - במקום דוכנים שמוכרים דגים ומאכלי ים טריים במבחר מעולה. ניתן לקנות מהם ישירות במחירים נוחים מאד ולהביא למסעדה הנמצאת בסמוך (Club Nautico) על מנת שיבשלו עבורכם בכל צורה שתבקשו במחיר מגוחך - מומלץ מאד ( השוק מופיע ב -google כ - Marche aux poissons - שוק הדגים בצרפתית). אגב, זהו הנמל ממנו יצאה ספינת ה"אגוז" להפלגתה האחרונה.

ב. מספר קילומטרים דרומית מזרחית למרכז אל-חוסיימה ישנו חוף בשם Sfiha (בסמוך למלון רדיסון). ממולו, ניתן להבחין באי/צוק באמצע הים, הנקרא במפות Pinon de Alhucemas . זוהי למעשה טריטוריה הנמצאת בשליטת ספרד, מאויישת באזרחי ספרד ונמצאת במרכז של סכסוך מתמשך עם שלטונות מרוקו, שמבקשים את פינויה. החוף מסודר ויפה והנוף של הצוק הזה עם המפרץ ברקע מרשימים.

האי Pinon de Alhucemas במרחק כ - 300 מטר מחוף Sfiha

על מנת להגיע מאל-חוסיימה לפינה הצפון מערבית של מרוקו - האזור הכולל את לב לבה של מרוקו הספרדית (תטואן, טנגי'ר, אסילה ולאראש) ישנן שתי דרכים אפשריות (אם מתאפשר לכם, ממליצים על שתיהן):

א. הדרך על גב ההר של רכס הרי הריף (N2), העוברת דרך Issaguen (ראו בהמשך), ולאחר כך Bab Berred ו - Chefchaouen. למרות שזו הדרך הארוכה יותר, עליה נוסעת מרבית התחבורה הציבורית.

ב. דרך הים (N16) - דרך סלולה, פתלתלה ויפהפיה, שנוסעת במחצית הראשונה שלה עד ElJebha על גב הצוקים המשקיפים לים, ואח"כ חלק גדול ממנה מתפתל לאורך החוף. זהו ציר שנוסעים עליו פחות ואם ברשותכם רכב פרטי, מאד ממליצים לא לוותר עליו. הנופים נהדרים, מעט העיירות שבדרך מקסימות ועם שירותים תיירותיים לא רעים בכלל, ותפגשו את הברברים הריפיים במיטבם. הירידה ל - ElJebha מכיוון מזרח פשוט מהממת ומפרץ Marsdar שבסמוך לעיירה גם הוא מרשים. בעיירה גם מסעדות מקומיות לא רעות בכלל (נסו את מסעדת Tangis על דרך הים).

Tetouan - תטואן

אתר מורשת עולמית של אונסקו, תטואן הינה העיר המייצגת ביותר במרוקו את השילוב של התרבות והארכיטקטורה המרוקאית עם זו הספרדית/אנדלוסית. עיר מקסימה, שלוקח מספר ימים להכיר ולהעריך, וכוללת שפע של אתרים מעניינים גם בהיבטים מקומיים וגם בהיבטים יהודיים. זו היתה אחת הערים המרכזיות אליה הגרו היהודים לאחר גירוש ספרד והיתה ידועה בשם "ירושלים של מרוקו", ובה התפתחה השפה היהודית המקומית הידועה כ "חכיתייה". ה"מדינה" - העיר העתיקה המוקפת בחומה פשוט יפהפיה, צבועה בלבן ושמורה היטב, השוק שבתוכה צבעוני ומיוחד ובצמוד לה העיר הספרדית ה"מודרנית" בסגנון אנדלוסי ( El Ensanche) מרשימה ביותר גם היא. בנוסף, במרחק קצר מהעיר מגיעים לחופי ים מקסימים (ומלאי תיירים בקיץ) - M'diq למשל. כך ניתן לשלב ביקור עירוני עם מנוחה ואוכל טוב. שימו לב לנשים הברבריות המגיעות לשוק לבושות בבגדים האוטנטיים שלהן עם כובעי הקש בעלי הפונפונים הצבעוניים.

ברזייה במלאח של תטואן, שנשתמר מעליה הכיתוב העברי

אין הכוונה לציין כאן את שפע האתרים הייחודיים של העיר - נזכיר רק 4 מהם:

א. בית הספר הלאומי לאומנויות ומלאכות יד https://explore.museumwnf.org/countries/c-ma/l-518/m-1294 - נקרא בערבית "Dar Sana'a" הינו מוסד ייחודי שלא קיים כמוהו בשום מקום במרוקו. המוסד, שהוקם בתחילת המאה ה - 20 , משמר עד היום במחלקותיו השונות (עץ, גבס, מתכת, פסיפס, עור ועוד) את יכולותיה המדהימות של מרוקו באומנויות השונות הללו בנות מאות בשנים. ניתן לעשות סיור במקום, לבקר בכיתות הלימוד, להתרשם מאופן ההדרכה, מאיכות העבודות וממגע בלתי אמצעי עם המורים והתלמידים. יש במקום גם מעין "מוזיאון" ובו יצירות יוצאות דופן של תלמידי בית הספר לדורותיהם. אין במקום מכירה של מוצרים, זה מוסד השכלתי גרידא. חוויה ייחודית ומעניינת שעלותה 50 דירהאם לאדם. המבנה עצמו גם הוא יצירת אומנות ארכיטקטונית. שווה ביקור של שעתיים - שלוש לפחות. המבנה ממוקם מול השער הראשי של העיר העתיקה - Bab al Okla.

Bab al Okla - השער הראשי לעיר העתיקה של תטואן
שיעור באומנות הפסיפס - Zellij
שיעור באומנות הפיסול בגבס
כיתת הפיסול בגבס
תוצרי כיתת הריקמה

ב. בורות הצביעה של עורות - כפי שכבר הבנתם, העיר ידועה באיכות של עבודות היד שלה, ומחזיקה אתר בורות צביעה של עור שלמרות היותו קטן מזה של Fes, עולה עליו לדעתנו באטרקטיביות שלו בראש ובראשונה מכיוון שאינו מתויר. ניתן להסתובב באופן חופשי, לא מטרידים אתכם, ניתן לשוחח עם הבורסקאים ולצלם כאוות נפשכם. מקום יפהפה ואוטנטי.

ג. הארכיטקטורה של העיר האנדלוסית מחוץ לחומות El Ensanche - למרבה המזל, בשנים האחרונות הושקעו סכומי כסף משמעותיים לשמר את הרובע הייחודי הזה והתוצאות מדברות בעד עצמן. אין ספור בניינים יפהפיים, בתי קפה ומסעדות ואווירה שונה ביום ובלילה. הרובע מתחיל בכיכר המרשימה שבה ארמון המלך היפה גם הוא (מה הוא עושה עם כל הארמונות הללו?)

הרחוב המרכזי ברובע האנדלוסי של תטואן El Ensanche

ד. בית הקברות היהודי - היסטוריה ייחודית של המקום, שעל פי התרשמותנו טרם נחקרה כיאות. מעבר למיקום המקסים של בית הקברות הענק הזה על צלע ההר והנוף הנשקף ממנו, התפעלנו מהעיצוב המיוחד של המצבות בנות מאות השנים עם החריטות הגיאומטריות שכפי הנראה היוו חלק מהמסורת של יהודי ספרד שנעלמה ואיננה עוד.

מצבה טיפוסית בבית הקברות היהודי בתטואן

העיר העתיקה של תטואן מפורסמת בשל מערכת המים בת מאות השנים שבה, הנקראת Skundo, ולמעשה פעילה בחלק משמעותי של הבתים עד היום. מעניין מאד לראות איך עובדת השיטה הייחודית הזו שהחזיקה כל כך הרבה מאות בשנים. במוזיאון המרכזי של תטואן יש הסבר מפורט בנושא.

מלון/ריאד מומלץ בעיר העתיקה - Dar Fama - +212 660-741823 - חדרים מקסימים, שירות מעולה וארוחת בוקר טובה. בית קפה מעולה עם ארוחות קלות ועוגות ומאפים מקומיים ברובע ה"ספרדי" - Errahmouni או נקרא גם Patisserie Rahmouni.

טאנג'יר Tangier

עוד עיר מיוחדת, הממוקמת גיאוגרפית באזור מקסים בפתח הכניסה לים התיכון. העיר העתיקה (המדינה) משופצת ונקייה, טיפה אפילו סטרילית, אבל הארכיטקטורה שלה והנופים הנשקפים מהחומות העתיקות עושים את שלהם. בנוסף, לכך, מדובר בעיר עם מסורת בינלאומית של למעלה מ - 100 שנה, עובדה הבאה לידי ביטוי במספר היבטים כגון מגע יחסית נוח עם האוכלוסיה באנגלית, צרפתית וספרדית, בתי קפה ומסעדות המגישות אוכל מכל העולם ותחבורה מעולה גם פנימית בתוך מרוקו וגם באמצעות מעבורות רבות לספרד. במקום התגוררה אחת הקהילות היהודיות העשירות במרוקו (רבים מהם צאצאים של מגורשי ספרד) ועדיין ישנם מספר זעום של יהודים בעיר ומועדון קהילה פעיל. יצוין עוד שאירופה כל כך קרובה, שניתן לראות בבירור רב את חופי אנדלוסיה של ספרד ( כ- 14 ק"מ בלבד).

תקצר היריעה מלציין את כל האתרים ששוה לבקר בהם בעיר ונזכיר רק חמישה:

א. בניין הנציגות האמריקאית בטנג'יר (American Legation ) - למרבה הפלא, פה נפתחה הנציגות האמריקאית הראשונה בעולם מחוץ לגבולות ארה"ב, בשל העובדה שמרוקו היתה מהראשונות שהכירו באמריקה כמדינה עצמאית. מעבר לבניין המיוחד, הריהוט האוטנטי וכ - 200 שנות היסטוריה, יש במקום גם אזכור לעובדה שהקונסול האמריקאי בטנג'יר בעת מלה"ע השניה סייע לנציגת הג'וינט במקום למלט 1200 יהודים הונגרים ממחנה ההשמדה ולהעבירם לחוף מבטחים בטנג'יר.

ב. Cafe Hafa - טיפה מחוץ למרכז העיר (קחו מונית) נמצא אחד מבתי הקפה המיוחדים במרוקו שהוא מוסד בפני עצמו. זאת, בעיקר בשל מיקומו הייחודי על הצוק המשקיף על הים והאווירה המיוחדת במקום. האוכל בסדר, לא יותר מזה. לא לפספס.

ג. Beit al Tarab - אם אתם מעוניינים באמת במקום אוטנטי עם מוזיקה מקומית שקטה ונעימה, מעין בית תה שלא מגישים בו אוכל אלא ממתקים בלבד - זה המקום בשבילכם. נפתח כל יום בשעה 1800 ומרבית הקהל מורכב מצעירים מקומיים. התפאורה יפהפיה ומיוחדת והלהקה שמנגנת על כלים מסורתיים פשוט מעולה. קשה קצת למצוא את המקום - עלו במדרגות מימין לסינמה ריף והמשיכו ישר. מומלץ בחום.

Beit al Tarab

ד. בית הכנסת "משה נהון" - בתוך העיר העתיקה מצוי אחד מבתי הכנסת היפים במרוקו אם לא היפה שבהם. העושר של פמוטי, מנורות וכלי הכסף הם ללא תחרות כמו גם הזכוכיות הצבעוניות והעיטורים שעל הקירות. אם לבקר בבית כנסת במרוקו - זה המקום.

ה. מוזיאון למסעותיו של אבן-בטוטה - הנוסע הערבי המפורסם בן המאה ה - 14 יליד טנג'יר, שלעיתים מוגדר כתרמילאי הראשון. כל מרוקאי ורוב המשכילים בעולם הערבי מכירים היטב את קורותיו. מוזיאון חדש שנפתח השנה בקסבה של טנג'יר ( http://www.borj-enaam.com/our-history/ ) בבניין מגניב שעבר רסטורציה מרשימה כולל אינפורמציה מרתקת ומוצגת היטב של מסעותיו של אבן בטוטה באפריקה, המזרח התיכון ואסיה (הגיע אף להודו וסין). המוזיאון לא כבד ומושקע מאד. כהערת אגב, הייתי מוותר לחלוטין על מוזיאון הקסבה שרבים רצים לראותו.

Asilah

עיר מבוצרת לחופו של האוקיינוס האטלנטי, כשעה נסיעה דרומית לטנג'יר. העיר העתיקה, שהוקמה עוד על ידי הפיניקים אך ביצוריה הנוכחיים הם פורטוגליים, משומרת יפה והינה ציורית ואטרקטיבית, אולם אין הרבה מה לעשות במקום. כל שנה במהלך חודש יולי מתקיים בעיר פסטיבל אומנות בינלאומי, המהווה מוקד משיכה לאומנים ותיירים רבים, וזה הזמן לשהות שם לכל המעוניין בתחום. אחרת, הייתי ממליץ על ביקור יום (ניתן להגיע למקום ברכבת מטנגי'ר).

לאראש/לאראצ'ה Larache

עוד אחת מהערים שהיו במאה ה - 20 תחת שלטון ספרדי. בעיר ניתן למצוא עדיין אנשים רבים הדוברים ספרדית ולא צרפתית וגם מבנים ארכיטקטונים מרשימים מהתקופה הספרדית - Plaza Espana או כמו שהמקום נקרא כיום - כיכר תחריר (שחרור בערבית) - מהווה את הדוגמא המצויינת להשפעה האנדלוסית במקום.

העיר נינוחה, אין הרבה תיירים וישנם סיבות רבות לבקר בה: ארכיטקטורה אנדלוסית במרוקו היא אחת מהן אך העיר העתיקה והשוק שלה, גן האריות ועץ הדרקון הייחודי הנמצא בו, הקורניש (הטיילת) על המצוק המרשים של העיר עם הנופים וכן בניין הקונסבטוריון (Chateau de la cigogne) הם מספר אתרים נוספים. בעיר ניתן למצוא גם שפע של מסעדות מעולות המגישות מאכלי ים ואוכל ספרדי בעל ניחוח מרוקאי - בנמל ניתן למצוא מספר מסעדות טובות אבל אנחנו אהבנו במיוחד את Casa Manolo - מסעדת שף לכל דבר ועניין במחיר סביר ביותר.

אחד האתרים הארכיאולוגיים המרשימים של מרוקו - Lixus - נמצאת במרחק של פחות מ - 5 ק"מ ממרכז העיר במעלה הנהר. אתר שווה ומיוחד, וכשנמצאים שם מבינים מדוע הפיניקים בחרו בו כנקודת הישוב שלהם. הגעה לאתר בטקסי מקומי קטן.

Plaza de Espana
Plaza de Espana
עץ הדרקון בגן האריות
שריד מהתקופה הקולוניאלית הספרדית - ספסל מכוסה באריחים המספרים את סיפורו של דון קישוט איש לאמאנשה
הקורניש/טיילת של לאראש
תמונות קיר בבזאר בעיר העתיקה

ציר גב ההר בריף - N2

Akchour - אקשור

שאפשוואן הינה חלק אינטגרלי בכל הטיולים במרוקו ובצדק. המלצתנו לא לוותר על Akchour - עמק המעיינות הנמצא כ - 15 ק"מ צפונית-מזרחית לה. בנסיעתכם ל - Akchour, אל תסעו דרך הציר המרכזי ( R412 ואחריו P4105), אלא משאפשוואן תשימו ב Google Maps או בוויז "Casa Adil" או לחילופין "Cafe Chahbouna" ותתחילו לטפס ישר בדרך הפתלתלה (אך הסלולה והטובה) שעולה לגב ההר. משם תמשיכו ישירות במגמה צפונה כל הזמן עד ל - Route D'Akchour. לא תצטערו - דרך נוף יפהפיה ומפתיעה בכל עונה אך במיוחד באביב בעת הפריחה. הדרך מסומנת ב - google maps כדרך צדדית והניווט אינו מוביל דרכה, אך מדובר בדרך עבירה וטובה ללא כל בעיות.

Akchour הינו מקום מתוייר ועדיף לא להגיע בסופי שבוע. בתוך הפארק מספר צירי הליכה יפים עם מים ומפלים לאורך הדרך, וכן מקומות לא מעטים לעצירה שם מגישים תה צמחים וגם אוכל. צאו מעט מחוץ לתחילת המסלול ותוכלו למצוא מקומות שקטים עם נוף יפהפה, קניונים צרים והרבה מים. מומלץ מאד.

דרך הנוף ההררית משאפשוואן ל - Akchour
ברברית מהרי הריף עם הכובע הטיפוסי אופה לחם בתנור לצד הדרך
אחד הקניונים ב - Akchour

Bab Berred - Issaguen (Ketama) - Taouanate

ציר גב ההר העובר באזורים היפים, הגבוהים והאוטנטיים ביותר של הרי הריף הינו N2 ובהמשכו דרומה לכיוון Fes הדרך המסומנת כ - R509. ג'בל טידירהין Tidirhine, הפיסגה הגבוהה ברכס הריף כ - 10 ק"מ מדרום ל Issaguen, מגיעה לגובה של כ - 2500 מטר וכל האזור מכוסה ביערות של ארזים ואלונים. דרכים צדדיות רבות, חלקן סלולות, פונות צפונה ודרומה לעמקים ולשלוחות ההרים המקבילים לאורך ה - N2 וניתן להגיע באמת לכפרים נדחים ואוטנטיים.

נקודה משמעותית שיש לזכור הינה שאזור זה מהווה את אסם גידול החשיש של מרוקו. בעונה תוכלו להבחין בשדות ענקיים של קנאביס ובהגיעכם בעיקר לאזור Ketama, תבחינו מיד שכל אדם בדרך - בין אם ברכב ואם ברגל - מנסה למכור לחם "כיף" בזול. מרוקו, ובמיוחד האזור הזה, מהווים למעלה מ - 50 אחוז מאספקת החשיש העולמיים ולהתרשמותנו, הנוכחות המשטרתית המאסיבית באזור אינה במטרה לעצור את המקומיים אלא את אלה שבאים לקנות מהם - לטובתכם אל תתפתו. חלק גדול מהאוכלוסיה המקומית מתפרנס כמעט בלעדית מגידול ומכירה של חשיש. אנחנו הסתובבנו ברכב (לא ברגל) באזור, נהנינו מהנוף ונפנפנו את כל סוחרי הסמים שרדפו אחרינו, אך בשום שלב לא באמת הוטרדנו על ידם או על ידי המשטרה. Issaguen או Ketama כפי שקוראים לה המקומיים, היא המרכז בהא הידיעה לסחר זה. המלצתנו לא לבלות לילה, אלא פשוט לעבור ולהתרשם מיופיה של הטריטוריה הזו, שהיתה ידועה עוד היסטורית כאזור שהמעצמת הקולוניאליות (ספרד וצרפת) לא באמת הצליחו להשתלט עליו.

בעומק הרי הריף - זה האזור שמגדלים בו קנאביס
רועה בתוך יער ארזים - הרי הריף ליד Ketama