חלק שני – Zhangjiajie והשמורות היפיפיות
החלק הראשון של הטיול בפוסט הקודם: חלק ראשון - הקדמה ושנגחאי. נמשיך מהמקום שהפסקנו.
יום ד' (יום 4 לטיול) – עוד יום מאוד עמוס מחכה לנו ולכן שוב התחלנו מוקדם. לאחר ארוחת בוקר והכנת אוכל לצהריים, אסף אותנו הנהג ב- 7 בבוקר. התחלנו עם נסיעה של כשעה וחצי לגשר הזכוכית (165 יואן לאדם). 300 מ' עוצמתיים של גשר מעל קניון. הגשר מרשים, אבל בעיני מיותר. דורון חושב שכן שווה לעבור שם (אגב, בימים אלה נבנית בקניון שמתחת לגשר קונסטרוקציה למרפסות לאורך המצוק, בדומה להר טאינמן, כנראה שבעתיד בכל מקרה יהיה כדאי).
משם הנהג לקח אותנו ל Zhangjiajie National Park, שמורת אוואטר היפיפיה. התחלנו לטייל בשמורה (248 יואן לאדם) ב- 10:30 והספקנו הכל. מקובל לטייל בשמורה מספר ימים, אבל ראינו את כל האתרים היפים, ואפילו ביום אחד הרגשנו שהמראה (המדהים) קצת חוזר על עצמו, כך שלמרות שמאוד חששתי, ממש לא הרגשנו פספוס. בעינינו שווה מאוד לבוא לשם גם לזמן מוגבל כמו שלנו. התחלנו ברכבל (עוד 72 יואן לאדם) ל Tianzi Mountain. משם עברנו בשאטל לאיזורYuanjiajie הנקרא גם אוואטר והרי הללויה ולבסוף ירדנו ב Bailong Elevator (75 יואן נוספים) וחזרנו עם אוטובוסים לכניסה. משם הנהג לקח אותנו לדירה. מדובר בשמורה יפיפייה, אחת מגולות הכותרת של הטיול שאסור לפספס (אבל יש הרבה כאלו 
). כמו שתראו בהמשך, ההגעה מהשמורה לאזור הבא בטיול דרש מאמץ עצום כך שרק היופי שראינו היום ונראה מחר הצדיקו את המאמץ.
יום ה (5) – התחלנו את היום יותר ברוגע וב- 8:30 אסף אותנו הנהג לנסיעה של 10 דק' לכניסה לרכבלים להר טאינמן (271 יואן לאדם לשמורה, והפעם אין תוספות כמעט). המדובר בהר שלכל היקפו הוקם שביל ממרפסות תלויות. כבר העליה היתה מטורפת, מאוד ארוכה ויפיפה. כשהגענו למעלה גילינו שממש קר ובסכלותנו לא עלינו עם מעילים ונאלצנו לקנות שם שמיכות שמאוד עזרו לנו. שם בחרנו לצאת למסלול ה east. כמובן ששילמנו 10 יואן כדי ללכת בשבילי הזכוכית, כשלכל אורך ההליכה הנופים עוצרי נשימה. כל היום נפעמנו מהיופי ומהנופים.
כך הקפנו את ההר והגענו למקדש. שם בחרנו לעלות ברכבל ספסל אל התצפית בשיא הגובה. ואז ירדנו במדרגות נעות עד המערה. מהמערה יש ירידה של 999 מדרגות. גם ירידה זו יפה וזו חוויה, למרות שלדעתי אפשר אולי לוותר על המערה ולרדת ברכבלים הגדולים עד למטה. מי שמגיע למערה צריך לרדת באוטובוסים לכניסה לשמורה.
שוב הנהג לקח אותנו לדירה. הגענו הרבה יותר מאוחר מהתכנון, כך שלא הספקנו אפילו להתקלח, אספנו את המזוודות ונסענו מהר לתחנת הרכבת והגענו ממש ברגע האחרון. וכך התחלנו את הדרך המשוגעת מדז'נג'ג'יה ליאנגשו.
ב- 19:11 עלינו לרכבת לילה של 12 שעות ל Liuzhou. הזמנו את המקומות הכי טובים ויקרים (46$ לאדם בלבד) שנקראים soft sleeper, שהם נותנים דרגש בקרון של ארבעה שיש לו דלת. אספר בקצרה כאן שבהכנות לטיול היה לי טירוף של יומיים סביב כרטיסים אלו. כיוון שהזמנתי טיסות ולינה מאוד מוקדם, כרטיסי רכבת עוד אי אפשר היה להזמין. ואז כחודש לפני הטיול גיליתי שאין כרטיסים למקומות הטובים ברכבת שרציתי, ואפילו לא ארבעה כרטיסי hard sleeper (שאלו כרטיסים לקרונות עם שש מיטות בלי דלת, כך שסינים יכולים לעמוד לך בקרון, והמיטות מסודרות בשלשות לגובה. הדרגשים שנשארו פנויים הם כמובן העליונים, ברמה כשלישית) וגם אלו שיש אינן בקרון אחד. הציעו לי שני כרטיסים של דרגשיHARD ושני מושבים הכי פשוטים. כל המסלול כבר מתוכנן, אז מה עושים עכשיו? כדי לקצר את הסיפור אומר רק שיש באלאגן אצל הסינים וגם כשכתוב שאין כרטיסים יתכן ויש. נעזרתי בסינים לחפש באתרים סינים, ובסוף שירות הלקוחות של Etripchina הצליחו להשיג לי ארבעה כרטיסי SOFT בקרון אחד. לעומתם, שירות הלקוחות של CTRIP האתר היותר מוכר אצל ישראלים לא עזר לי כלל.
אז עלינו לרכבת והזדעזענו. משפחות אוכלות ברכבת והכל מסריח, הסינים מעשנים במעברים, והמעברים מאוד צרים ומפוצצים, ואני כבר החוורתי כולי בהבנה מה עשיתי לרביעיה עם השגעון שלי להגיע לשמורות ועם ההחלטה לא לטוס משם חזרה לשנגחאי ומשם לגווילין כי חבל לי על יום שישי. הגענו לקרון שלנו והוא היה נעול והרכבת כבר החלה ליסוע כמובן, ואף אחד לא יודע אנגלית לעזור לנו להבין למה הקרון נעול. אחרי דקות ארוכות מצאנו דייל שבעזרת נפנופי ידיים הבין ופתח לנו את הקרון. נכנסנו לקרון ובקושי מצאנו מקום בין המיטות ומעליהן להכניס את כל הציוד שלנו וסגרנו את הדלת והתחלנו להרגע. יש לנו עוד 11.5 שעות לבלות יחד בקרון אחד. יששש 
. אז התארגנו והכנו אוכל, דברנו ושיחקנו על המיטות הנמוכות. נאלצנו לצאת מהתא רק לשירותים (בסוף המסדרון..). ובשלב כלשהו הלכנו לישון. הלילה עבר מצוין, שינה הרבה יותר טובה מבטיסה. וב- 7 בבוקר הגענו לתחנה שלנו ועם הרבה לחץ וחשש מאי הבנות ירדנו בתחנה הנכונה. לעומת הרכבת המהירה המדויקת, יש מעט קשר בין שעת ההגעה בכרטיס לשעת ההגעה בפועל, כיוון שיש תחנות בהם הרכבת פתאום עומדת זמן ארוך (הנהג נח?). מתחנה זו לקחנו מונית לתחנת הרכבת השניה שבעיר (30 דק נסיעה, 60 יואן לזוג) והגענו בזמן לרכבת המהירה לגווילין (18$ לאדם).
המשך המסע בפוסט הבא: חלק שלישי - איזור גווילין
