אוקטובר 2014, שבכל מקום "מתוקן" אקלימית גשמים ותחילת החורף הם חלק משמעותי מהיומיום, גרם לי ולאשתי ללא מעט התלבטויות לאן לטוס (בכל זאת, רצינו לטוס לאנשהו אחרי החתונה...). הפור נפל על איטליה, וליתר דיוק - דרום איטליה. אחרי שהיינו בצפון לפני שנתיים, קיווינו לראות בדרום קצת יותר ים ובעיקר לאכול יותר טוב.

המסלול, בגדול, היה נחיתה ברומא ← נאפולי ← סורנטו ← חוף אמלפי ← רומא. רכב לקחנו משדה התעופה, והחזרנו אותו במרכז רומא עם הגעתנו לעיר. למעט הלילה הראשון, שעשינו באזור נאפולי (כדי לא לנסוע יותר מדי בלילה הראשון, שכן נחתנו בערב), בחרנו לעשות 2-3 לילות בכל מקום (האיזון הנכון מבחינתנו בין אריזות-פריקות והסתובבות עם הציוד איתנו לבין הקרבה לכלל המקומות שאנחנו רוצים לראות). מבחינת אוכל, לקחנו צידנית קטנה (מתקפלת) כדי שאם נרצה לעשות ארוחת צהריים שקנינו בסופר "על הדרך" לא תהיה לנו בעיה.

אז ככה זה הולך...:

יום 1+2 - הר הגעש וזוב ונאפולי

נחתנו ברומא לעת ערב, אספנו את הרכב מההכשרה ומשם ישירות דרומה לאזור נאפולי. אחרי 3 שעות נסיעה הגענו למלון שלנו, בשולי נאפולי (פרבר בשם Casarea). נסיעה באוטוסטרדה A1 מנאפולי לרומא עולה €14~. השיקול לבחור במיקום הזה, אגב, היה קרבה להר געש (וזוב) ולמרכז העיר Napoli (20-25 דק' נסיעה). אחרי שינה לא רעה, קמנו בבוקר ונסענו להר הגעש וזוב (Vesuvio National Park). העליות לוקחות קצת זמן, אבל בסוף - מגיעים! כמו בכל מקום באיטליה, מסתבר, משאירים את האוטו בשולי הכביש ועולים לחניון האוטובוסים, שמשם העלייה להר. €10 כניסה לאחד, 20-25 דק' הליכה (תלולה, אך בשביל נוח), ואתם על לוע הר הגעש. מה רואים? ניתן להסתכל לתוך הלוע (ש"מעשנת" בנק' מסוימות), לעשות מסלול סובב-לוע או פשוט להסתובב 180 לאחור ולראות את כל מפרץ נאפולי ודרומה ממנו פרושים לפניך. לא כל יום יוצא לטפס על הר געש, ממליצים על החוויה (בייחוד הנוף). מהוזוב המשכנו לנאפולי. המוניטין המפוקפק שיצא לעיר, על גנביה ונהגיה, לא גרם לנו לוותר על כניסה עם רכב לעיר. לכן, תארו לכם מה חשבנו לעצמנו כשבמגרש החנייה ביקשו מאתנו להשאיר את מפתחות הרכב אצלם. לרכב שלום, אגב... על נאפולי, כעל כל עיר, ניתן לקרוא המון במקומות שונים ומשונים. בקצרה, אומר רק שניתן להבין מדוע יש אנשים שלדעתם העיר לא שווה ביקור, בעוד אחרים ממש מוקסמים ממנה. השילוב של כנסיות, סמטאות צרות ו"העולם הישן" עם מהגרים, לכלוך וצפיפות הוא הסיבה העיקרית לכך. אנחנו הסתובבנו 3 שעות בעיר, אכלנו את הפיצה הראשונה לטיול, והמשכנו הלאה. חזרנו למלון לקחת את התיקים שלנו (יש גבול לכל סיכון - לא רצינו להשאיר אותם ברכב באזור נאפולי), ומשם המשכנו בנסיעה לכיוון סורנטו (Sorrento), שם עשינו את שני הלילות הבאים. כשמתקרבים לסורנטו נחשף החוף הצוקי המאפיין אותה - פשוט להתחיל לצלם... בסורנטו עצמה יצאנו למרכז העיר, ששקק חיים. המרכז הוא מ-Piazza Tasso מערבה דרך הרחוב המרכזי Corso Italia ומעט צפונה אליהם (לכיוון הים). יש הרבה חנויות לביגוד, מזכרות וכו' והמון מקומות לאכול בהם. נמליץ על גלידה Raki - מצוינת! היא נמצאת על Via S. Cesareo (מקביל מצפון ל-Corso Italia), ואל תתנו לעובדה שהגלידה מוסתרת במכלי מתכת לגרום לכם לחשוש מהטעם... אחלה סיום ליום.

מבט מהוזוב על מפרץ נאפולי

ביום הבא נסענו לפומפיי (לקחנו רכבת מסורנטו). במילה אחת - מרשים (אשתי כנראה תחלוק על הקביעה האחרונה...). האתר עצמו מפתיע בגודלו (למי שמעוניין, ניתן ללכת בין השרידים במשך כמה שעות טובות). מאחר שבאתר אין שום שלטי הסבר (האתרים והמבנים העיקריים ממוספרים), וגם מפות של האתר לא תמיד מחולקות, ממליץ להכין את עצמכם מראש עם קצת מידע על האתר (מדריך תיירות / להוריד מהאינטרנט / ... - העיקר שיהיה פירוט בהתאם למספרים שעל המבנים). חזרנו בצהריים לסורנטו ובילינו שם את אחה"צ והערב (כולל ביקור נוסף בגלידה Raki).

פומפיי. תמונה אופיינית

יום 3 - קאפרי

השאלה האמתית העומדת בבסיסו של יום זה היא האם הזמן והכסף שווים את הטיול באי. אומר בזהירות שכן... למה לצפות בקאפרי: מלא תיירים, תהיות על יוקר המחייה והרבה עליות וירידות. להגיע לאי זה עסק לא זול, בגדול בין 14 ל-18 יורו (כתלות בספינה/רחפת) שמומרים ל-25-40 דקות שיט. מהבוקר עד לקראת הערב יש מעבורות, וכרטיס הלוך-חזור לא משתלם מאוד, אלא רק מגביל את שעת החזרה. כשירדנו בנמל שבאי לקחנו ישירות סירה למערה הכחול (Blue Grotto), ומשם עברנו לסירת משוטים כדי להיכנס למערה. המערה והאפקט שהאור והמים יוצרים בהחלט יפים, ומי שלא יכין את המצלמה מראש על זמן חשיפה ו-ISO מתאימים - שלא יצפה לתמונות חדות... להגיד לכם שה-5-6 דק' במערה שוות את 17 ה-€ של הסירה עד למערה ואת 12 ה-€ הנוספים של הכניסה עצמה? קטונתי... החלטנו לא לחזור עם הסירה לנמל אלא לטפס במדרגות שליד המערה, ומתחנת האוטובוס שבקצה לקחת אוטובוס ל-Anacapri (כל נסיעה באוטובוס עולה €1.8, אם אני זוכר נכון). אחרי שיטוט קצר בעיירה, בה היו חנויות, חנויות, עוד חנויות ואת וילה San Michele (הווילה שבה גר אקסל מונטה, סופר שבדי מפורסם, שכיום היא מוזיאון לזכרו) - אליה לא נכנסנו - עלינו עם רכבל ל-Monte Solaro. העלייה בכיסאות ליחיד ברכבל והנוף הפנורמי למעלה שווים הן את הזמן והן את המחיר (€10 לאדם). מ-Anacapri ירדנו ברגל לנמל (700 מדרגות, לא לבעלי ברכיים בוגדניות) ולקחנו אוטובוס ל-Capri עצמה. גם כאן, חנויות-חנויות-חנויות ותיירים-תיירים-תיירים. אני ממליץ להשקיע עוד 10 דק' הליכה לגני אוגוסטוס - גנים קטנים ויפים, עם נוף יפה מאוד כלפי הצד השני של האי. מכאן חזרנו עם אוטובוס לנמל, הזמנו מעבורת ונחתנו חזרה בסורנטו. לקחנו את הרכב והציוד מהמלון (ע"מ לא להשאיר את התיקים ברכב יום שלם, וגם כדי להימנע מתשלום חניה, מומלץ לבקש מהמלון מראש להשאיר את הרכב והציוד בשמך היום שאחרי הצ'ק-אאוט) והתחלנו בנסיעה לכיוון Praiano.

Capri - מבט על הנמל (תוך כדי 700 המדרגות...)

יום 4-6 - חוף Amalfi

כאן אנסה לתת קווים כלליים לאזור. ישנו כ-3 לילות ב-Praiano (מקום טוב באמצע הדרך, שיתרונו הוא מחירים נוחים יחסית לעיירות התיירותיות יותר שבאזור). 2 מתוך שלושת הלילות היו ב-Pellegrino Hotel - מצוין (בייחוד היחס של המשפחה המנהלת את המקום)! הנהיגה על כביש Amalfi-Salerno היא חוויה - המון פיתולים, כבישים צרים ומהירות נסיעה ממוצעת שלא עולה על 20 קמ"ש. כל 100 מ' על הכביש, בגדול, זו נקודת צילום אופציונאלית לתמונה שכנראה תהיה ראויה להימכר כגלויה בחנות מזכרות (לתיירים, כמובן). לגבי העיירות עצמן: בתים צבעוניים בנויים בצפיפות על צלע הר (תלולה יותר או פחות), תיירותיות מאוד, לכל אחת יש את החוף שלה ובאופן כללי הן יפות מאוד. לכל עיירה, כמובן, יש את הייחוד "הקטן" שלה (ב-Positano, למשל, יש המון עליות/ירידות ומדרגות, וגם למי שמתבונן מהים לכיוון העיירה צפויה תמונה יפה מאוד). מה עוד? מעבר לכך שהחניה יקרה, היא לא תמיד בנמצא - יש קווי אוטובוס שמחברים בין חלק מהעיירות ואפשר להשתמש בהם. ביקור במערת האזמרגד (Grotta dello Smeraldo), שנמצאת בין Praiano ל-Amalfi, מומלץ, בייחוד למי שלא היה במערה הכחולה בקאפרי. מדובר בסיבוב קצרצר בסירה (לא יותר מ-10 דקות), שבו ניתן לראות את הגוון בצבע אזמרגד של המים (אור שמגיע למערה דרך פתח בקרקעית) ונטיפים בצורות שונות (וכמובן, לשמוע את ה"מדריך" מתרגל עליך את שלל הביטויים שלמד בעברית, יפנית ושאר שפות-האם של התיירים שעברו בסירה שלו).

Positano - מבט מלמטה

ימים 7-9 - רומא

אחרי 3 ימים באזור חוף Amalfi,עזבנו בבוקר את Praiano לכיוון רומא. אחרי כמה שעות נסיעה טובות והחזרת הרכב, הגענו ל-B&B שלנו באזור הקולוסאום. גם כאן, לא ארחיב את הדיבור יתר על המידה, שכן לא עשינו שומדבר "מיוחד" בעיר שלא ניתן לקרוא עליו באינסוף האתרים שקיימים ברשת. לכן, להלן כמה המלצות:

  1. טיול ברומא בנוי, רובו ככולו, על שיטוט הלוך-חזור ברגל. הכינו את עצמכם...
  2. הרובע "מעבר לנהר" (Trastevere) - כיף מאוד להסתובב בו במהלך הערב. כדי לקבל סדרי גודל, הליכה מאזור קולוסיאום לעבר Trastevere אורכת כחצי שעה.
  3. הרכבת התחתית בעיר עמוסה מאוד באנשים, אך יחסית נוחה שכן היא מכסה את רוב אזורי העניין שבעיר (שימו לב, יש בה שני קווים שמצטלבים באזור התחנה המרכזית - Termini).
  4. קנו בפורום הרומאי כרטיס משולב לפורום ולקולוסאום (הכניסות לשני האתרים סמוכות) - יחסוך לכם עמידה בתור קניית הכרטיסים לקולוסאום.

אזור הפורום הרומאי בלילה

  1. בימי רביעי האפיפיור נושא דרשה בבזיליקה (San Pietro) סביב השעה 10:00. לכן, למי מכם שמעוניין ללכת למוזיאונים של הוותיקן (שהם למעשה ארמונות מפוארים עם קילומטרים של מסדרונות שהם למעשה מוזיאון אחד גדול עם המון יצירות אומנות - אחת מהן היא הקפלה הסיסטינית), זה זמן טוב, שכן התורים קצרים מאוד, יחסית. הבזיליקה עצמה, אגב, סגורה לכניסת מבקרים באותו היום עד 13:00 בערך.
  2. יש איפה לרוץ ברומא! באזור הקולוסאום יש 2-3 פארקים שמייצרים מסלול ריצה סביר באורכו.
  3. באזור השוק (Campo de Fiori) יש פאב בשם "Open Baladin", עם בירות תוצרת בית וצ'יפס מתפו"א (כמו תפוצ'יפס) טעים ביותר שמיוצר במקום.

שוק Campo De Fiori

בבוקר היום העשירי קמנו (מוקדם. מאוד מוקדם...), לקחנו מונית לשדה התעופה וחזרנו ארצה. אז איך מסכמים? האוכל מצוין, האזורים שהיינו בהם תיירותיים (עד מאוד), המחירים לא זולים כלל (מהחניה, שתמיד דורשת עוד כמה יורו שלא לקחנו בחשבון ועד המחירים בחנויות עצמן), אזור חוף Amalfi יפה מאוד וגם סביב נאפולי יש מה לעשות. ומה לגבי רומא? פשוט התנהג בה כרומאי...