יומיים של סקי בארה"ב

טוב, אז במסגרת עבודתי כנגן בתזמורת יצאנו לסיור בן חודשיים. כן , כן 56 ימים, זה קשה כמו שזה נשמע. בכל מקרה, מכיוון שראיתי שאנחו נעבור בביר קריק לקחתי איתי את ציוד הסקי שלי. את המעיל היה צריך ממילא כמעיל חורף כנ"ל הכפפות והכובע כך שרק היה צריך להיסחב עם המכנס שתופס הרבה מקום. ולהלן התרשמות קלה משני אתרים שונים בתכלית השינוי. באחד מימי המסע היינו במעבר מקונטיקט דרך פנסילבניה למדינת ניו יורק. סוף יום נסיעה ארוך של כמה שעות ואנחנו נוסעים באיזור די גבעי. על הדרך אני ושני הרוסים חובבי הסקי שאיתי[זוג גם בחיים] מדברים על זה שראינו משהו שנראה כמו אתר סקי. מגיע למלון, מתארגן מהר מהר ושואל את פקיד הקבלה אולי יש אתר סקי באיזור. יש הוא אומר, קטן, זה לא האלפים והוא במרחק שעה נסיעה מכאן. בקיצור, על הדרך (התארגנות במלון, נסיעה לקונצרט ובחזרה) הצלחתי למצוא השכרת רכב קרובה וכמה שותפים למסע בכדי לחלוק הוצאות.

7 בבוקר למחרת, בחוץ מינוס 20 מעלות ואני יוצא ברגל להליכה של 20 דקות על מנת להגיע להשכרת הרכב חבל לחכות שיקחו אותי יאספו אותי וכו'. מסיים את הפצ'קראי וחוזר למלון לאסוף את השותפים. בתשע ומשהו יוצאים לדרך. קצת יותר משעה נסיעה, עם שתי טעויות ניווט קטנות ומגיעים לאתר גריק פיק GREEK PEAK שנמצא במדינת ניו יורק. לא רחוק מהעיר אית'קה.תפתחו מפה. פה אנחנו נפרדים. אני נשאר באתר. האחרים נוסעים הלאה לחפש מקום של קרוס קאנטרי. אגב. למי שחובב טיולים באיזור יש קהילה די גדולה של אמישים כך שמעניין סתם להסתובב שם. סקי פס והשכרת ציוד אפשר להזמין ביחד עם השכרת הציוד ואני נפרד מ 101$. 65 לסקי פס, השאר לציוד. הציוד ממש בסדר והם גם שומרים לי במקום על הנעליים. בשעה עשר ועשרים אני על הרכבל! מ-א-ו-ש-ר.
האתר הוא אתר קטן, בבעלות פרטית שימו לב. יותר קטן מקאפל. משהו כמו חצי צל אם זי. זהו אתר נמוך [1200 מ' לערך] אבל בשל החורף הקשה שעובר על ארה"ב השלג במצב מדהים. פשוט שלג נפלא. מכיוון שאמצע השבוע לא כל האתר פתוח. חוסכים כסף. בדיעבד מסתבר שגם לא פתחו את מסלולי הקרוס קאנטרי אז החבר'ה שלי יצאו לטייל באיזור מבלי שידעתי.
המסלולים לא משולטים בבירור כמו באירופה. לאמריקאים יש שיטה לתת לכל מסלול שם ועל השלט לסמן בקטן את דרגת הקושי. בגדול הייתי אומר שמסלול אדום שלהם הוא ורדרד באירופה. שחור עם מעויין אחד כמו אדום קשה ועם שני מעויינים כמו שחור רגיל באירופה. לאורך המסלול כמעט ואין שילוט, רק בהצטלבויות.
מכיוון שאמצע השבוע המסלולים כמעט ריקים, הרבה מבוגרים. כאמור המסלולים נמוכים, כולם בגובה העצים וקצרים. זה חיסרון כי המעליות די איטיות ויוצא שמסלול לוקח כחמש דקות גלישה אבל העלייה חזרה 15.... לא ממש פרופורציה וקצת בעייתי כי באותו יום היו -23 מעלות [אם כי יום שמש מדהים].היה לי פשוט קר והגוף לא הספיק להתחמם בשל קוצר המסלולים...

בזמן העלייה אני מתוודע לכל מיני אמריקאים חביבים מהאזור שבאים לחצי יום / יום גלישה. לפחות לשניים מהם קשרי משפחה בארץ . עולם קטן. זה אתר טוב למתחילים ולבינוניים -בינוניים. בינוני טוב כמוני די ממצה אותו בפחות מיום. כך או כך כיף לבלות יום סקי בלתי מתוכנן. לא חושב שהאתר שווה נסיעה מיוחדת אבל אם אתם שם, השלג ומזג האוויר טובים שווה קפיצה. בשל הקור אני עוצר בצהריים לכוס שוקו חם על מנת להפשיר. מסתבר שהיום הוא יום גיל הזהב [ ולכן היו כ"כ הרבה מבוגרים] ויש הנחה של 50% על המוצרים. מכיוון שאני 51 אני כבר זכאי להנחה, יש יתרונות לגיל המתקדם מסתבר J ב- 16.30 נפגש עם החבר'ה וחוזרים למלון. בערב יש עוד קונצרט לנגן... שלושה שבועות מאוחר יותר ואנחנו בדנבר. המלון ליד שדה התעופה ומשם אנחנו שוכרים את הרכב. טעות... מסתבר שעל המחיר יש עוד תוספת של מעין אגרת שדה תעופה. ומי ששוכר בקולורדו ישלם אוטומטית כל מיני אגרות של כביש מהיר שלא מופיעות במחיר "הרשמי" מה שהתפיח אותו באיזה 20% לפחות. נוסעים לביבר קריק. למה ביבר? כי בערב יש לנו שם קונצרט. התכנון הוא לצאת מוקדם על הבוקר, להגיע לשם קרוב לפתיחה. לגלוש כל היום. אח"כ הרוסים נשארים לקונצרט ומכיוון שאני לא משתתף בן, אני חוזר עם האוטו למלון. ביבר נמצאת במרחק של קצת יותר משעתיים נסיעה מדנבר. בגדול נוסעים על ה- I70 מערבה עד שמגיעים. בדרך יפה מאוד, מהרגע שיוצאים מדנבר מטפסים להרים ונוסעים בנוף ציורי. עוברים את וייל וכעשרים דקות אח"כ יש שילוט ברור לביבר.בכניסה לביבר מחסום- האופציות: לחנות למטה בחניון ציבורי וחינמי ולעלות בשאטל [כל 10-15 דקות] או לעלות למעלה לעיירה הצפופה ולשלם 30$ על החנייה. חנינו למטה כמובן. שכירת ציוד 60-70 $ לאדם והמכה היא הסקי פס . 130$ ליום. חוזר ואומר. מאה ושלושים! מחיר מופקע לכל דיעה. ביבר הוא אתר יחסית מרווח, משהו בסדר גודל של צל. מסלולים ארוכים ויפים והייתי מגדיר את רובו כמסלולים אדומים. גם כאן המסלולים לא משולטים בצבע אלא בשם. ראוי לשים לב שהאמריקאים משאירים במכוון מסלולים מסויימים לא מטופלילם כך שהם מלאים מוגולים מהבוקר [בד"כ הם מסווגים כ –EXPERT]. זה מעצבן אם נכנסתם לאחד כזה בטעות אבל אני חושב שהאפ סייד של זה שגם בסוף היום המסלולים בביבר היו במצב ממש טוב, כמעט בלי מוגולים. או שעברו עליהם בצהריים או שכל מי שאוהב לחפור בשלג היה במסלולים המוגול.גם כאן יום שימשי יפה, אפילו חמים יחסית אבל למזלנו יומיים פני כן ירדה כמות נאה של שלג. אנחנו עוברים על פני על האתר וכמעט כל המסלולים היו ממש כיפיים. זה אתר מותאם בול לגולשים ברמה שלי [בינוני טוב] מסלולים בארוך בינוני, אדומים, לא קשים מדי. האתר גבוה [2.5-3 ק"מ] כך שהעונה מאוד ארוכה. מבדיקה, גם מחירי האוכל הם די יקרים. למיטב ידיעתי אם מזמינים כרטיסים מס' חודשים מראש אפשר להוזיל במקצת את העלות. הכרטיס הוא איזורי וטוב גם לכל האתרים בסביבה כולל וייל. בגדול האתר מורכב משני חלקים, או שני הרים. החלק המרכזי הוא הר ביבר קריק והחלק הקטן יותר הוא הר GROUSE. המסלולים המחברים ביניהם ממש יפים לדעתי ומהם הכי נהניתי.גם הירידה לאורך ההר הגבוה [שילוב של כמה מסלולים, שימו לב לא לטעות...] היא ממש כיפית. תמיד טוב לגמור את היום בכמה גלישות לאורך מסלול CENTENIAL, המרכזי בביבר שמוריד אתכם לתחילת האתר. עשינו אותו איזה 5-6 פעמים עד שסגרו את הרכבל. בגראוס המסלולים יותר קצרים וקצת יותר קלים , בגדול. רובם מגיעים לשני כפרי נופש אחרים. יש פארק בו לא ביקרנו וכמו כן שני מסלולים שבשנת 2015 יהיו מסלולי תחרות בסבב אליפות העולם.
העיירה עצמה ציורית ויפה ושווה ביקור. נהנינו מאוד. הסקי היה משובח, השלג היה במצב טוב עד טוב מאוד. מזג האוויר חמים [אני מעדיף קצת יותר קריר] אבל מה שפגם בהנאה הוא המחיר הדי מופקע של הסקי פס. לשיקולכם.
הערה/ הארה אחרונה. כדאי לזכור שאתרי הסקי בארה"ב נסגרים מוקדם , לקראת 16-16.30 א ב ל נפתחים יותר מוקדם מאשר באירופה. לפעמים ב 8.30 ואפילו ב- 8. למשכימי הקום שבינינו.